89.208.57.58 ב־06:04, 19 בינואר 2022

2022-01-19T06:04:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:04, 19 בינואר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[שפרה ופועה]] הן שתי מיילדות שהתבקשו על ידי פרעה לסייע בהריגת ילדי בני ישראל והתנגדו לבקשתו. המיילדות מוזכרות ב[[פרשת שמות]] כחלק מהמאבק של [[פרעה]] כנגד בני ישראל. בגמרא זיהו את המיילדות כ[[יוכבד]] ו[[מרים]] או כיוכבד ו[[אלישבע]] אבל חלק מן הפרשנים הציעו כי מדובר במיילדות מצריות.		[[שפרה ופועה]] הן שתי מיילדות שהתבקשו על ידי פרעה לסייע בהריגת ילדי בני ישראל והתנגדו לבקשתו. המיילדות מוזכרות ב[[פרשת שמות]] כחלק מהמאבק של [[פרעה]] כנגד בני ישראל. כשכר על פעולתן, הקב"ה בנה למיילדות בתים כאשר חלק מן המפרשים הסבירו זאת כבתי מלוכה ולוויה שיצאו מהן. בגמרא זיהו את המיילדות כ[[יוכבד]] ו[[מרים]] או כיוכבד ו[[אלישבע]] אבל חלק מן הפרשנים הציעו כי מדובר במיילדות מצריות.
	==גזרת פרעה==		==גזרת פרעה==
	בתחילת פרשת שמות מובא חששו של פרעה מפני התעצמותו של עם ישראל וניסיונו לדכא את העם בעזרת הטלת "שָׂרֵי מִסִּים" וכן שיעבוד העם בבניית "עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה". אמנם, לאחר שפרעה רואה כי מעשיו אינם מצליחים וכדברי הכתוב "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ", הוא מנסה לצמצם את הילודה של בני ישראל באמצעות פנייה למיילדות:		בתחילת פרשת שמות מובא חששו של פרעה מפני התעצמותו של עם ישראל וניסיונו לדכא את העם בעזרת הטלת "שָׂרֵי מִסִּים" וכן שיעבוד העם בבניית "עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה". אמנם, לאחר שפרעה רואה כי מעשיו אינם מצליחים וכדברי הכתוב "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ", הוא מנסה לצמצם את הילודה של בני ישראל באמצעות פנייה למיילדות:

Wikiboss: יצירת דף עם התוכן "שפרה ופועה הן שתי מיילדות שהתבקשו על ידי פרעה לסייע בהריגת ילדי בני ישראל והתנגדו לבקש..."

2022-01-16T13:09:14Z

יצירת דף עם התוכן "שפרה ופועה הן שתי מיילדות שהתבקשו על ידי פרעה לסייע בהריגת ילדי בני ישראל והתנגדו לבקש..."

דף חדש

[[שפרה ופועה]] הן שתי מיילדות שהתבקשו על ידי פרעה לסייע בהריגת ילדי בני ישראל והתנגדו לבקשתו. המיילדות מוזכרות ב[[פרשת שמות]] כחלק מהמאבק של [[פרעה]] כנגד בני ישראל. בגמרא זיהו את המיילדות כ[[יוכבד]] ו[[מרים]] או כיוכבד ו[[אלישבע]] אבל חלק מן הפרשנים הציעו כי מדובר במיילדות מצריות.
==גזרת פרעה==
בתחילת פרשת שמות מובא חששו של פרעה מפני התעצמותו של עם ישראל וניסיונו לדכא את העם בעזרת הטלת "שָׂרֵי מִסִּים" וכן שיעבוד העם בבניית "עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה". אמנם, לאחר שפרעה רואה כי מעשיו אינם מצליחים וכדברי הכתוב "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ", הוא מנסה לצמצם את הילודה של בני ישראל באמצעות פנייה למיילדות:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{מקור|שמות א,טו}}|אנגלית=|תוכן=וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה. וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים.}}

פרעה מבקש מן המיילדות להרוג את הבנים הזכרים בעת הלידה ולהחיות רק את הנקבות. ה[[אבן עזרא]] מפרש שפרעה ביקש להרוג את בני ישראל בסתר על מנת שלא ייודע הדבר ברבים ולכן ביקש דווקא מן המיילדות להרוג את הזכרים באופן שייראה כתאונה במהלך הלידה. בדומה לכך, ה[[רמב"ן]] מפרש שפרעה בכוונה לא הורה להרוג בחרב את כל הזכרים מכיוון שתהיה בכך "בגידה גדולה" להרוג את העם שהגיע במצוות פרעה הקודם{{הערה|כפי שמובא לפני כן שמדובר לאחר שקם "מלך חדש על מצרים"}}, ויש חשש גם שיילחמו בחזרה{{הערה|הרמב"ן מפרש שגם הגזירה שהובאה לאחר מכן- "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" אין הכוונה שחיילי מצרים יעברו וישליכו את ילדי היהודים ליאור, אלא שאם יראו בן ישראל ישליכו אותו ליאור ולאחר מכן המלך או השר לא יאשים אותם אלא יבטל את טענות ההורים. לפי פירושו, רק לאחר מכן "הותרה רצועת המלך" ונכנסו המצרים גם לבתי ישראל בלילה והשליכו את התינוקות ליאור}}
===מדוע הגזירה הייתה רק על הזכרים===
המדרש{{הערה|שמות רבה א}} מקשה מדוע גזירת פרעה הייתה רק על הזכרים ולא על הנקבות ואף אומר שהיה עדיף לגזור דווקא על הנקבות מכיוון ש"אשה אחת אינה יכולה ליטול שני אנשים, אבל איש אחד יכול ליטול עשר נשים או מאה". בפרשנים ניתנו לשאלה זו תשובות שונות:

המדרש עצמו מתרץ כי המצרים היו שטופים בזימה ולכן תכננו להרוג רק את הזכרים ולקחת לעצמם את הנשים הישראליות. באופן דומה, ה[[אור החיים]]{{הערה|שמות א,טז ד"ה והנה}} מתרץ כי המצרים חששו שעם ישראל יעלה עליהם למלחמה, ולכן רצו להרוג דווקא את הזכרים. אמנם, לגבי הנשים הם לא חששו מכיוון שהם הניחו שהנשים הישראליות לא ירצו לשבת בדד ויתחתנו לבסוף עם המצרים.

מנגד, [[רש"י]] מפרש כי מטרת הגזירה הייתה להרוג את מושיעם של ישראל שעתיד היה להיות זכר. לפירושו, האיצטגנינים (רואי העתידות) של פרעה אמרו לו שעתיד להיוולד בן שיושיע את ישראל ולכן ביקש להורגו.
==התנגדות המיילדות==
לאחר בקשתו של פרעה מובא כי המיילדות סירבו לבקשתו ואף נאמר כי "וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים". רש"י פירש על פי המדרש כי לא רק שהמיילדות לא קיימו את בקשתו של פרעה אלא שאף הן התאמצו יותר וטרחו להביא מזון לתינוקות הנולדים.
==תפקיד המיילדות==
האבן עזרא מפרש כי "אין ספק כי יותר מחמש מאות מיילדות היו" לכלל עם ישראל, ולכן אומר כי שפרה ופועה היו הממונות על המיילדות ולא המיילדות בפועל. לפירושו, המפגש שלהם עם המלך נבע גם מכך שהיה עליהן לתת מס למלך בעבור תפקיד זה.

באופן מעט שונה, האברבנאל מפרש כי השמות שפרה ופועה לא היו שמות של שתי מיילדות ספציפיות אלא שתי תפקידים של המיילדות במצרים. לפירושו, פרעה דיבר עם כלל המיילדות במצרים כאשר שפרה ופועה הן כינוי לכלל המיילדות לפי התפקיד שלהן.
==יהודיות או מצריות==
המפרשים נחלקו בדבר זהות המיילדות- האם מדובר במיילדות יהודיות או במצריות. בפסוק נאמר {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת}} אך ניתן לפרש ביטוי זה כמיילדות שהן עבריות (כפירוש ה[[רשב"ם]]) או כמי שתפקידן ליילד את העבריות (כפירוש [[רבי יוסף בכור שור]]{{הערה|אם כי הוא עצמו מפרש כי "מסתמא גם הם עבריות היו"}}).

בגמרא {{#makor-new:סוטה יא ב|בבלי-סוטה|יא|ב}} נחלקו רב ושמואל בזהות המיילדות, האם מדובר ב[[יוכבד]] ו[[מרים]] בתה, או ביוכבד ו[[אלישבע]] חמותה. באותו האופן, גם [[רש"י]] פירש בעקבות מדרש זה כי מדובר ביוכבד ומרים והסביר כי משמעות השמות היא סימבולית: {{ציטוטון|שפרה- על שם שמשפרת את הולד. פועה- על שם שפועה ומדברת והוגה לוולד כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה}}. ה[[מהרש"א]] על הגמרא מסביר כי מכך שהפסוק מפרט את שמות שתי המיילדות בצורה נפרדת "אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה" יש בכך הוכחה שמדובר בנשים הידועות לנו כבר שרק במקרים כאלו התורה מפרטת שמות בתורה. לכן, הוא אומר שנשים אלו הן כנראה מ3 הנשים הידועות לנו באותו הדור- יוכבד, מרים ואלישבע כדברי הגמרא.

מנגד, ה[[אברבנאל]] מוכיח כי מכך שפרעה סמך על המיילדות לעשות כדבריו ולא חשש שלא ישמעו לו מסתבר כי הן היו מצריות. לפירושו, השמות שפרה ופועה היו השמות הקבועים לכל המיילדות במצרים שאחת מהן עסקה בוולד ושיפרה אותו ולכן נקראה שפרה והשנית עסקה במיילדת ולכן נקרא פועה כמו "כיולדה אפעה". לכן, כאשר פרעה דיבר עם המיילדות הוא למעשה לא דיבר רק עם שתי מיילדות בפרט אלא עם כלל המיילדות במצרים שהתחלקו לשני תפקידים אלו.
==שכר המיילדות==
בעקבות סירובן של המיילדות נאמר כי הקב"ה נתן להם שכר ו{{ציטוטון|וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד. וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים}}. כהמשך לזיהוי המיילדות עם יוכבד ומרים, רש"י וחז"ל מפרשים כי הבתים שמתוארים בפסוק הן "בתי כהונה, לוויה ומלכות" כהונה ולויה מיוכבד, ומלכות ממרים שנולד ממנה [[דוד]]{{הערה|בגמרא מפורש כי מרים הייתה אשת כלב שנישא לה אחרי שנרפאה מצרעתה ומצאצאיהם נולד דוד}}. בדומה לכך, ה[[רלב"ג]] מפרש כי בית מסמל מלכים ומנהיגים שיצאו מהם בדומה לברכת ה' את דוד שיצאו ממנו מלכים "כי בית יעשה לך ה'". האבן עזרא מפרש בשם [[רס"ג]] כי הבתים שנעשו למיילדות נועדו לשמור עליהם מפני פרעה שלא יוכל למוצאן. מנגד, הרשב"ם מפרש בצורה ייחודית כי מי שעשה בתים למיילדות היה דווקא פרעה שבנה להן מעין בתי כלא בשביל לשמור עליהן שלא ילכו לסייע ליילד את העבריות.
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.inn.co.il/news/231673 נשים נסתרות בתנ"ך- המיילדות] מתוך ערוץ 7
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פרשת שמות]]

שפרה ופועה - היסטוריית גרסאות

89.208.57.58 ב־06:04, 19 בינואר 2022

Wikiboss: יצירת דף עם התוכן "שפרה ופועה הן שתי מיילדות שהתבקשו על ידי פרעה לסייע בהריגת ילדי בני ישראל והתנגדו לבקש..."