שער הגיא - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:57:20Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:57, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Shharhagie.jpg\|left\|thumb\|250px\|מבנה ה"חאן" בשער הגיא - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]] [[תמונה:Shaarhagie22.jpg\|left\|thumb\|250px\|הכביש, מזרחית משער הגיא, צולם מצפונית לכביש - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]]		[[תמונה:Shharhagie.jpg\|left\|thumb\|250px\|מבנה ה"חאן" בשער הגיא - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]] [[תמונה:Shaarhagie22.jpg\|left\|thumb\|250px\|הכביש, מזרחית משער הגיא, צולם מצפונית לכביש - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]]
	'''שער הגיא''' הוא פתח כניסה צר מ[[שפלת יהודה]] אל מרום [[הרי ירושלים]]. מקור השם העברי הוא בשם הערבי '''באב אל ואד עלי'''<ref>כולל '''עלי''' בסיום השם המקובל על שם האימאם עלי (ראו בהמשך את הפרק הדן כך). המקור: '''גרן ''', עמוד 44, מצוטט מ-'''יהודה זיו''', [[1863]])</ref>, הוא "פתח עלי" הנקרא היום "נחל נחשון". בעמק הצר סלול היום "כביש 1" המוליך מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]]. אפיק הנחל ( שהוא אכזב ברוב ימות השנה) נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא בגבול השפלה והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך ל[[נחל הירקון]].		'''שער הגיא''' הוא פתח כניסה צר מ[[שפלת יהודה]] אל מרום [[הרי ירושלים]]. מקור השם העברי הוא בשם הערבי '''באב אל ואד עלי'''<ref>כולל '''עלי''' בסיום השם המקובל על שם האימאם עלי (ראו בהמשך את הפרק הדן כך). המקור: '''גרן ''', עמוד 44, מצוטט מ-'''יהודה זיו''', [[1863]])</ref>, הוא "פתח עלי" הנקרא היום "נחל נחשון". בעמק הצר סלול היום "כביש 1" המוליך מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]]. אפיק הנחל ( שהוא אכזב ברוב ימות השנה) נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא בגבול השפלה והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך ל[[נחל הירקון]].

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:31:12Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:31, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Shharhagie.jpg\|left\|thumb\|250px\|מבנה ה"חאן" בשער הגיא - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]] [[תמונה:Shaarhagie22.jpg\|left\|thumb\|250px\|הכביש, מזרחית משער הגיא, צולם מצפונית לכביש - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]]		[[תמונה:Shharhagie.jpg\|left\|thumb\|250px\|מבנה ה"חאן" בשער הגיא - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]] [[תמונה:Shaarhagie22.jpg\|left\|thumb\|250px\|הכביש, מזרחית משער הגיא, צולם מצפונית לכביש - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]]
	'''שער הגיא''' הוא פתח כניסה צר מ[[שפלת יהודה]] אל מרום [[הרי ירושלים]]. מקור השם העברי הוא בשם הערבי '''באב אל ואד עלי'''<ref>כולל '''עלי''' בסיום השם המקובל על שם האימאם עלי (ראו בהמשך את הפרק הדן כך). המקור: '''גרן ''', עמוד 44, מצוטט מ-'''יהודה זיו''', [[1863]])</ref>, הוא "פתח עלי" הנקרא היום "נחל נחשון". בעמק הצר סלול היום "כביש 1" המוליך מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]]. אפיק הנחל ( שהוא אכזב ברוב ימות השנה) נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא בגבול השפלה והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך ל[[נחל הירקון]].		'''שער הגיא''' הוא פתח כניסה צר מ[[שפלת יהודה]] אל מרום [[הרי ירושלים]]. מקור השם העברי הוא בשם הערבי '''באב אל ואד עלי'''<ref>כולל '''עלי''' בסיום השם המקובל על שם האימאם עלי (ראו בהמשך את הפרק הדן כך). המקור: '''גרן ''', עמוד 44, מצוטט מ-'''יהודה זיו''', [[1863]])</ref>, הוא "פתח עלי" הנקרא היום "נחל נחשון". בעמק הצר סלול היום "כביש 1" המוליך מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]]. אפיק הנחל ( שהוא אכזב ברוב ימות השנה) נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא בגבול השפלה והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך ל[[נחל הירקון]].

שורה 11:		שורה 11:
	==מקור השם==		==מקור השם==

	'''שער הגיא''' אינו שם המקום מימי קדם. זהו השם המקראי של אחד משערי ירושלים , כפי שמובא בספר [[דברי הימים]]: " ~~וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם~~, עַל ~~שַׁעַר הַפִּנָּה~~ וְעַל '''~~שַׁעַר הַגַּיְא~~''' וְעַל-~~הַמִּקְצוֹעַ~~; ~~וַיְחַזְּקֵם~~.".{{מקור\|( ב' כ"ו,ט')}} השער בירושלים נקרא כך היות והוא נפתח את הגיא, החוצה את ירושלים לאורכה מ[[שער שכם]] של ימינו עד ל[[עיר דוד]], דרך [[שער האשפות]] של ימינו.		'''שער הגיא''' אינו שם המקום מימי קדם. זהו השם המקראי של אחד משערי ירושלים , כפי שמובא בספר [[דברי הימים]]: " וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל '''שַׁעַר הַגַּיְא''' וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ; וַיְחַזְּקֵם.".{{מקור\| ב' כ"ו,ט'\|כן}} השער בירושלים נקרא כך היות והוא נפתח את הגיא, החוצה את ירושלים לאורכה מ[[שער שכם]] של ימינו עד ל[[עיר דוד]], דרך [[שער האשפות]] של ימינו.

	נראה כי הראשון שעשה שימוש בתרגום "באב אל ואד" לשם העברי "שער הגיא" היה בנימין זאב הלוי ספיר, כתבו הירושלמי של העיתון "הלבנון". וכך הוא כותב בשנת 1869: " הדרך העולה מיפו לירושלים כמעט נגמרה בכי טוב, ושתי עגלות רתומות לסוסים הולכות ושבות בכל יום, ומשך עשר שעות תמשך ההליכה מיפו לירושלם, כי באמצע הדרך אצל '''באב אל וואד ( שער הגיא)''' יחליפו הסוסים".		נראה כי הראשון שעשה שימוש בתרגום "באב אל ואד" לשם העברי "שער הגיא" היה בנימין זאב הלוי ספיר, כתבו הירושלמי של העיתון "הלבנון". וכך הוא כותב בשנת 1869: " הדרך העולה מיפו לירושלים כמעט נגמרה בכי טוב, ושתי עגלות רתומות לסוסים הולכות ושבות בכל יום, ומשך עשר שעות תמשך ההליכה מיפו לירושלם, כי באמצע הדרך אצל '''באב אל וואד ( שער הגיא)''' יחליפו הסוסים".
שורה 19:		שורה 19:
	אחרי שלוש שנים, קרא העיתונאי ספיר למקום: "פתח העמק". יואל משה סלומון, ממייסדי [[פתח תקווה]], כינה את המקום: "שער הנחל" ואברהם יערי , בספרו [[אגרות ארץ ישראל]], קרא למקום : "שער העמק"<ref> לדעת הגאוגרף יהודה זיו התרגום הנכון מערבית הוא שיר העמק</ref>. [[יצחק בן צבי]], לעתיד נשיא מדינת ישראל קרא למקום, כאשר עלה, לראשונה, לירושלים: "שער העמקים" ובדרך חזרה הוא כתב: "שער הרוחות".<ref>שער הרוחות הוא "באב אל הווא" מכונה האזור ליד צומת שואבה של ימינו</ref> זאב וילנאי שעוד לא הכיר בשם החדש, כינה בשנת 1925 את המקום: "שער הערוץ". אבל החל משנת 1935 , ב[[מדריך ארץ ישראל]], כינה אותו סופית, "שער הגיא" . רק בשנת 1953 ועדת השמות הממשלתית קבעה ש"שער הגיא" הוא שמו הרשמי של פתח נחל נחשון (ואדי עלי). למרות זאת, אברהם יעקב ברוור, הגאוגרף העברי המודרני של ארץ ישראל, המשיך לקרוא למקום "שער העמק". וראה במעלה לירושלים לא "גיא" אלא "עמק".		אחרי שלוש שנים, קרא העיתונאי ספיר למקום: "פתח העמק". יואל משה סלומון, ממייסדי [[פתח תקווה]], כינה את המקום: "שער הנחל" ואברהם יערי , בספרו [[אגרות ארץ ישראל]], קרא למקום : "שער העמק"<ref> לדעת הגאוגרף יהודה זיו התרגום הנכון מערבית הוא שיר העמק</ref>. [[יצחק בן צבי]], לעתיד נשיא מדינת ישראל קרא למקום, כאשר עלה, לראשונה, לירושלים: "שער העמקים" ובדרך חזרה הוא כתב: "שער הרוחות".<ref>שער הרוחות הוא "באב אל הווא" מכונה האזור ליד צומת שואבה של ימינו</ref> זאב וילנאי שעוד לא הכיר בשם החדש, כינה בשנת 1925 את המקום: "שער הערוץ". אבל החל משנת 1935 , ב[[מדריך ארץ ישראל]], כינה אותו סופית, "שער הגיא" . רק בשנת 1953 ועדת השמות הממשלתית קבעה ש"שער הגיא" הוא שמו הרשמי של פתח נחל נחשון (ואדי עלי). למרות זאת, אברהם יעקב ברוור, הגאוגרף העברי המודרני של ארץ ישראל, המשיך לקרוא למקום "שער העמק". וראה במעלה לירושלים לא "גיא" אלא "עמק".

	== ~~בָּ‏‏אבּ‏~~ אֶ‏ל וָ‏אד (עַ‏‏‏‏לִי)==		== בָּ‏‏אבּ‏ אֶ‏ל וָ‏אד (עַ‏‏‏‏לִי)==
	שהכניסה אליו נקראת "שער הגיא", הוא עמק צר שבו סלול כביש ירושלים - [[תל אביב]]. הוואדי נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא, בגבול השפלה, והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך אל [[נחל הירקון]]. באפיק הנחל היה קיים מבנה על שם האימאם עלי ששימש מקום תפילה למוסלמים ומכאן גם שמו המלא '''באב אל ואד עלי'''. הכביש לירושלים מתפצל כאשר דרומית מהקבר מהקבר עולה הדרך לירושלים וצפונית ממנו יורדת הדרך לתל אביב. בין שני המסלולים קיימת "מובלעת" ירוקה, ליד מקום הקבר, המכונה "שמורת שיירות".		שהכניסה אליו נקראת "שער הגיא", הוא עמק צר שבו סלול כביש ירושלים - [[תל אביב]]. הוואדי נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא, בגבול השפלה, והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך אל [[נחל הירקון]]. באפיק הנחל היה קיים מבנה על שם האימאם עלי ששימש מקום תפילה למוסלמים ומכאן גם שמו המלא '''באב אל ואד עלי'''. הכביש לירושלים מתפצל כאשר דרומית מהקבר מהקבר עולה הדרך לירושלים וצפונית ממנו יורדת הדרך לתל אביב. בין שני המסלולים קיימת "מובלעת" ירוקה, ליד מקום הקבר, המכונה "שמורת שיירות".

	חוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי, מספר בספרו אגדות ארץ ישראל על "הקברים" של אימאם עלי. כאשר אתה מטייל בארץ אתה מגלה כי לאימאם יש לפחות שבעה קברים, בין השאר, ב[[אזור]] - הבנין בעל כיפות רבות (היום בית כנסת) ובדרך העולה מכפר סבא ל[[קדומים]] מצוי הכפר "שיך אליאס" וכן צפונית ליישוב קדומים גם כן על שם האימאם <ref>אחד מהנוסעים בארץ ישראל במאות הקודמות טוען כי אחד משני הקברים האלה יש לייחס לאלישע הנביא על יסוד הפסוק :" ", האומר כי דרכו האחרונה הייתה בירידתו מהשומרון " ~~וֶאֱלִישָׁע~~ חָלָה אֶת-חָלְיוֹ, ~~אֲשֶׁר~~ יָמוּת בּוֹ; ~~וַיֵּרֶד~~ אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-~~יִשְׂרָאֵל~~, ~~וַיֵּבְךְּ~~ עַל-~~פָּנָיו וַיֹּאמַר~~, אָבִי אָבִי, רֶכֶב ~~יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו~~" {{מקור\|(מלכים ב' י"ג, י"ד )}}.</ref> וכמובן בדרך העולה מ"שער הגיא" לירושלים.		חוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי, מספר בספרו אגדות ארץ ישראל על "הקברים" של אימאם עלי. כאשר אתה מטייל בארץ אתה מגלה כי לאימאם יש לפחות שבעה קברים, בין השאר, ב[[אזור]] - הבנין בעל כיפות רבות (היום בית כנסת) ובדרך העולה מכפר סבא ל[[קדומים]] מצוי הכפר "שיך אליאס" וכן צפונית ליישוב קדומים גם כן על שם האימאם <ref>אחד מהנוסעים בארץ ישראל במאות הקודמות טוען כי אחד משני הקברים האלה יש לייחס לאלישע הנביא על יסוד הפסוק :" ", האומר כי דרכו האחרונה הייתה בירידתו מהשומרון " וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת-חָלְיוֹ, אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ; וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וַיֵּבְךְּ עַל-פָּנָיו וַיֹּאמַר, אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" {{מקור\|מלכים ב' י"ג, י"ד \|כן}}.</ref> וכמובן בדרך העולה מ"שער הגיא" לירושלים.

	וכך היה מספר חוקר ארץ ישראל וחתן פרס ישראל "זאב וילנאי" לציבור המטיילים שהיה מדריך ברחבי ארץ ישראל :		וכך היה מספר חוקר ארץ ישראל וחתן פרס ישראל "זאב וילנאי" לציבור המטיילים שהיה מדריך ברחבי ארץ ישראל :
שורה 31:		שורה 31:
	כשמת אימאם עלי, הטילהו על דבשת גמל והובילו אותו לקבורה, כשהטמינו את גופו בקבר, התכווצה האדמה וסחטה את גופו ופלטו החוצה. הטילו את הגוף על הגמל והובילוהו למקום אחר, ושוב קרה אותו הדבר. האדמה לא רצתה לקלוט אותו...		כשמת אימאם עלי, הטילהו על דבשת גמל והובילו אותו לקבורה, כשהטמינו את גופו בקבר, התכווצה האדמה וסחטה את גופו ופלטו החוצה. הטילו את הגוף על הגמל והובילוהו למקום אחר, ושוב קרה אותו הדבר. האדמה לא רצתה לקלוט אותו...

	הגמל המסכן שוטט בכל הארץ למצוא קבר לאדונו, אולם לשוא; אין האדמה רוצה לקבלו. וכל מקום שבו ~~בֶּ‏‏רֵך~~ ונח הגמל, ושם ניסו לקבור את גופו של אימאם עלי, נקרא על שמו - והוא קדוש לערבים עד היום הזה.		הגמל המסכן שוטט בכל הארץ למצוא קבר לאדונו, אולם לשוא; אין האדמה רוצה לקבלו. וכל מקום שבו בֶּ‏‏רֵך ונח הגמל, ושם ניסו לקבור את גופו של אימאם עלי, נקרא על שמו - והוא קדוש לערבים עד היום הזה.
	</blockquote>		</blockquote>

שורה 81:		שורה 81:
	* זאב וילנאי , ''' אריאל (אנציקלופדיה) אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ ''', עם עובד 1980, עמודים 1975 (ואדי עלי), 7949 - 7952.		* זאב וילנאי , ''' אריאל (אנציקלופדיה) אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ ''', עם עובד 1980, עמודים 1975 (ואדי עלי), 7949 - 7952.
	* ויקטור גרן , '''תאור ארץ ישראל - יהודה''', הוצאת יד יצחק בן צבי תשמ"ב, תרגם מצרפתית חיים בן עמרם. המקור משנת 1868. כרך 1, עמוד 44.		* ויקטור גרן , '''תאור ארץ ישראל - יהודה''', הוצאת יד יצחק בן צבי תשמ"ב, תרגם מצרפתית חיים בן עמרם. המקור משנת 1868. כרך 1, עמוד 44.
	* יהודה זיו , '''וָאָבוֹא ~~בְּשַׁעַר הַגַּיְא~~ וָאָשׁוּב''' (נחמיה ב',ט"ו,). על השמות "באב אל ואד" ו"שער הגיא", מחקרי יהודה ושומרון, עורך ד"ר יעקב אשל, מכון המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון , אריאל , תש"ס , עמוד 239.		* יהודה זיו , '''וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא וָאָשׁוּב''' (נחמיה ב',ט"ו,). על השמות "באב אל ואד" ו"שער הגיא", מחקרי יהודה ושומרון, עורך ד"ר יעקב אשל, מכון המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון , אריאל , תש"ס , עמוד 239.

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:37:29Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:37, 8 במרץ 2009
שורה 11:		שורה 11:
	==מקור השם==		==מקור השם==

	'''שער הגיא''' אינו שם המקום מימי קדם. זהו השם המקראי של אחד משערי ירושלים , כפי שמובא בספר [[דברי הימים]]: " וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל '''שַׁעַר הַגַּיְא''' וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ; וַיְחַזְּקֵם.".{{מקור\| ב' כ"ו,ט'}} השער בירושלים נקרא כך היות והוא נפתח את הגיא, החוצה את ירושלים לאורכה מ[[שער שכם]] של ימינו עד ל[[עיר דוד]], דרך [[שער האשפות]] של ימינו.		'''שער הגיא''' אינו שם המקום מימי קדם. זהו השם המקראי של אחד משערי ירושלים , כפי שמובא בספר [[דברי הימים]]: " וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל '''שַׁעַר הַגַּיְא''' וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ; וַיְחַזְּקֵם.".{{מקור\|( ב' כ"ו,ט')}} השער בירושלים נקרא כך היות והוא נפתח את הגיא, החוצה את ירושלים לאורכה מ[[שער שכם]] של ימינו עד ל[[עיר דוד]], דרך [[שער האשפות]] של ימינו.

	נראה כי הראשון שעשה שימוש בתרגום "באב אל ואד" לשם העברי "שער הגיא" היה בנימין זאב הלוי ספיר, כתבו הירושלמי של העיתון "הלבנון". וכך הוא כותב בשנת 1869: " הדרך העולה מיפו לירושלים כמעט נגמרה בכי טוב, ושתי עגלות רתומות לסוסים הולכות ושבות בכל יום, ומשך עשר שעות תמשך ההליכה מיפו לירושלם, כי באמצע הדרך אצל '''באב אל וואד ( שער הגיא)''' יחליפו הסוסים".		נראה כי הראשון שעשה שימוש בתרגום "באב אל ואד" לשם העברי "שער הגיא" היה בנימין זאב הלוי ספיר, כתבו הירושלמי של העיתון "הלבנון". וכך הוא כותב בשנת 1869: " הדרך העולה מיפו לירושלים כמעט נגמרה בכי טוב, ושתי עגלות רתומות לסוסים הולכות ושבות בכל יום, ומשך עשר שעות תמשך ההליכה מיפו לירושלם, כי באמצע הדרך אצל '''באב אל וואד ( שער הגיא)''' יחליפו הסוסים".
שורה 22:		שורה 22:
	שהכניסה אליו נקראת "שער הגיא", הוא עמק צר שבו סלול כביש ירושלים - [[תל אביב]]. הוואדי נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא, בגבול השפלה, והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך אל [[נחל הירקון]]. באפיק הנחל היה קיים מבנה על שם האימאם עלי ששימש מקום תפילה למוסלמים ומכאן גם שמו המלא '''באב אל ואד עלי'''. הכביש לירושלים מתפצל כאשר דרומית מהקבר מהקבר עולה הדרך לירושלים וצפונית ממנו יורדת הדרך לתל אביב. בין שני המסלולים קיימת "מובלעת" ירוקה, ליד מקום הקבר, המכונה "שמורת שיירות".		שהכניסה אליו נקראת "שער הגיא", הוא עמק צר שבו סלול כביש ירושלים - [[תל אביב]]. הוואדי נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא, בגבול השפלה, והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך אל [[נחל הירקון]]. באפיק הנחל היה קיים מבנה על שם האימאם עלי ששימש מקום תפילה למוסלמים ומכאן גם שמו המלא '''באב אל ואד עלי'''. הכביש לירושלים מתפצל כאשר דרומית מהקבר מהקבר עולה הדרך לירושלים וצפונית ממנו יורדת הדרך לתל אביב. בין שני המסלולים קיימת "מובלעת" ירוקה, ליד מקום הקבר, המכונה "שמורת שיירות".

	חוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי, מספר בספרו אגדות ארץ ישראל על "הקברים" של אימאם עלי. כאשר אתה מטייל בארץ אתה מגלה כי לאימאם יש לפחות שבעה קברים, בין השאר, ב[[אזור]] - הבנין בעל כיפות רבות (היום בית כנסת) ובדרך העולה מכפר סבא ל[[קדומים]] מצוי הכפר "שיך אליאס" וכן צפונית ליישוב קדומים גם כן על שם האימאם <ref>אחד מהנוסעים בארץ ישראל במאות הקודמות טוען כי אחד משני הקברים האלה יש לייחס לאלישע הנביא על יסוד הפסוק :" ", האומר כי דרכו האחרונה הייתה בירידתו מהשומרון " וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת-חָלְיוֹ, אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ; וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וַיֵּבְךְּ עַל-פָּנָיו וַיֹּאמַר, אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" {{מקור\|מלכים ב' י"ג, י"ד }}.</ref> וכמובן בדרך העולה מ"שער הגיא" לירושלים.		חוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי, מספר בספרו אגדות ארץ ישראל על "הקברים" של אימאם עלי. כאשר אתה מטייל בארץ אתה מגלה כי לאימאם יש לפחות שבעה קברים, בין השאר, ב[[אזור]] - הבנין בעל כיפות רבות (היום בית כנסת) ובדרך העולה מכפר סבא ל[[קדומים]] מצוי הכפר "שיך אליאס" וכן צפונית ליישוב קדומים גם כן על שם האימאם <ref>אחד מהנוסעים בארץ ישראל במאות הקודמות טוען כי אחד משני הקברים האלה יש לייחס לאלישע הנביא על יסוד הפסוק :" ", האומר כי דרכו האחרונה הייתה בירידתו מהשומרון " וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת-חָלְיוֹ, אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ; וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וַיֵּבְךְּ עַל-פָּנָיו וַיֹּאמַר, אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" {{מקור\|(מלכים ב' י"ג, י"ד )}}.</ref> וכמובן בדרך העולה מ"שער הגיא" לירושלים.

	וכך היה מספר חוקר ארץ ישראל וחתן פרס ישראל "זאב וילנאי" לציבור המטיילים שהיה מדריך ברחבי ארץ ישראל :		וכך היה מספר חוקר ארץ ישראל וחתן פרס ישראל "זאב וילנאי" לציבור המטיילים שהיה מדריך ברחבי ארץ ישראל :

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-15T16:32:34Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:32, 15 בפברואר 2009
שורה 11:		שורה 11:
	==מקור השם==		==מקור השם==

	'''שער הגיא''' אינו שם המקום מימי קדם. זהו השם המקראי של אחד משערי ירושלים , כפי שמובא בספר [[דברי הימים]]: " ~~וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם~~, עַל ~~שַׁעַר הַפִּנָּה~~ וְעַל '''~~שַׁעַר הַגַּיְא~~''' וְעַל-~~הַמִּקְצוֹעַ~~; ~~וַיְחַזְּקֵם~~.".{{מקור\|( ב' כ"ו,ט')}} השער בירושלים נקרא כך היות והוא נפתח את הגיא, החוצה את ירושלים לאורכה מ[[שער שכם]] של ימינו עד ל[[עיר דוד]], דרך [[שער האשפות]] של ימינו.		'''שער הגיא''' אינו שם המקום מימי קדם. זהו השם המקראי של אחד משערי ירושלים , כפי שמובא בספר [[דברי הימים]]: " וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל '''שַׁעַר הַגַּיְא''' וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ; וַיְחַזְּקֵם.".{{מקור\| ב' כ"ו,ט'}} השער בירושלים נקרא כך היות והוא נפתח את הגיא, החוצה את ירושלים לאורכה מ[[שער שכם]] של ימינו עד ל[[עיר דוד]], דרך [[שער האשפות]] של ימינו.

	נראה כי הראשון שעשה שימוש בתרגום "באב אל ואד" לשם העברי "שער הגיא" היה בנימין זאב הלוי ספיר, כתבו הירושלמי של העיתון "הלבנון". וכך הוא כותב בשנת 1869: " הדרך העולה מיפו לירושלים כמעט נגמרה בכי טוב, ושתי עגלות רתומות לסוסים הולכות ושבות בכל יום, ומשך עשר שעות תמשך ההליכה מיפו לירושלם, כי באמצע הדרך אצל '''באב אל וואד ( שער הגיא)''' יחליפו הסוסים".		נראה כי הראשון שעשה שימוש בתרגום "באב אל ואד" לשם העברי "שער הגיא" היה בנימין זאב הלוי ספיר, כתבו הירושלמי של העיתון "הלבנון". וכך הוא כותב בשנת 1869: " הדרך העולה מיפו לירושלים כמעט נגמרה בכי טוב, ושתי עגלות רתומות לסוסים הולכות ושבות בכל יום, ומשך עשר שעות תמשך ההליכה מיפו לירושלם, כי באמצע הדרך אצל '''באב אל וואד ( שער הגיא)''' יחליפו הסוסים".
שורה 19:		שורה 19:
	אחרי שלוש שנים, קרא העיתונאי ספיר למקום: "פתח העמק". יואל משה סלומון, ממייסדי [[פתח תקווה]], כינה את המקום: "שער הנחל" ואברהם יערי , בספרו [[אגרות ארץ ישראל]], קרא למקום : "שער העמק"<ref> לדעת הגאוגרף יהודה זיו התרגום הנכון מערבית הוא שיר העמק</ref>. [[יצחק בן צבי]], לעתיד נשיא מדינת ישראל קרא למקום, כאשר עלה, לראשונה, לירושלים: "שער העמקים" ובדרך חזרה הוא כתב: "שער הרוחות".<ref>שער הרוחות הוא "באב אל הווא" מכונה האזור ליד צומת שואבה של ימינו</ref> זאב וילנאי שעוד לא הכיר בשם החדש, כינה בשנת 1925 את המקום: "שער הערוץ". אבל החל משנת 1935 , ב[[מדריך ארץ ישראל]], כינה אותו סופית, "שער הגיא" . רק בשנת 1953 ועדת השמות הממשלתית קבעה ש"שער הגיא" הוא שמו הרשמי של פתח נחל נחשון (ואדי עלי). למרות זאת, אברהם יעקב ברוור, הגאוגרף העברי המודרני של ארץ ישראל, המשיך לקרוא למקום "שער העמק". וראה במעלה לירושלים לא "גיא" אלא "עמק".		אחרי שלוש שנים, קרא העיתונאי ספיר למקום: "פתח העמק". יואל משה סלומון, ממייסדי [[פתח תקווה]], כינה את המקום: "שער הנחל" ואברהם יערי , בספרו [[אגרות ארץ ישראל]], קרא למקום : "שער העמק"<ref> לדעת הגאוגרף יהודה זיו התרגום הנכון מערבית הוא שיר העמק</ref>. [[יצחק בן צבי]], לעתיד נשיא מדינת ישראל קרא למקום, כאשר עלה, לראשונה, לירושלים: "שער העמקים" ובדרך חזרה הוא כתב: "שער הרוחות".<ref>שער הרוחות הוא "באב אל הווא" מכונה האזור ליד צומת שואבה של ימינו</ref> זאב וילנאי שעוד לא הכיר בשם החדש, כינה בשנת 1925 את המקום: "שער הערוץ". אבל החל משנת 1935 , ב[[מדריך ארץ ישראל]], כינה אותו סופית, "שער הגיא" . רק בשנת 1953 ועדת השמות הממשלתית קבעה ש"שער הגיא" הוא שמו הרשמי של פתח נחל נחשון (ואדי עלי). למרות זאת, אברהם יעקב ברוור, הגאוגרף העברי המודרני של ארץ ישראל, המשיך לקרוא למקום "שער העמק". וראה במעלה לירושלים לא "גיא" אלא "עמק".

	== ~~בָּ‏‏אבּ‏~~ אֶ‏ל וָ‏אד (עַ‏‏‏‏לִי)==		== בָּ‏‏אבּ‏ אֶ‏ל וָ‏אד (עַ‏‏‏‏לִי)==
	שהכניסה אליו נקראת "שער הגיא", הוא עמק צר שבו סלול כביש ירושלים - [[תל אביב]]. הוואדי נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא, בגבול השפלה, והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך אל [[נחל הירקון]]. באפיק הנחל היה קיים מבנה על שם האימאם עלי ששימש מקום תפילה למוסלמים ומכאן גם שמו המלא '''באב אל ואד עלי'''. הכביש לירושלים מתפצל כאשר דרומית מהקבר מהקבר עולה הדרך לירושלים וצפונית ממנו יורדת הדרך לתל אביב. בין שני המסלולים קיימת "מובלעת" ירוקה, ליד מקום הקבר, המכונה "שמורת שיירות".		שהכניסה אליו נקראת "שער הגיא", הוא עמק צר שבו סלול כביש ירושלים - [[תל אביב]]. הוואדי נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא, בגבול השפלה, והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך אל [[נחל הירקון]]. באפיק הנחל היה קיים מבנה על שם האימאם עלי ששימש מקום תפילה למוסלמים ומכאן גם שמו המלא '''באב אל ואד עלי'''. הכביש לירושלים מתפצל כאשר דרומית מהקבר מהקבר עולה הדרך לירושלים וצפונית ממנו יורדת הדרך לתל אביב. בין שני המסלולים קיימת "מובלעת" ירוקה, ליד מקום הקבר, המכונה "שמורת שיירות".

	חוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי, מספר בספרו אגדות ארץ ישראל על "הקברים" של אימאם עלי. כאשר אתה מטייל בארץ אתה מגלה כי לאימאם יש לפחות שבעה קברים, בין השאר, ב[[אזור]] - הבנין בעל כיפות רבות (היום בית כנסת) ובדרך העולה מכפר סבא ל[[קדומים]] מצוי הכפר "שיך אליאס" וכן צפונית ליישוב קדומים גם כן על שם האימאם <ref>אחד מהנוסעים בארץ ישראל במאות הקודמות טוען כי אחד משני הקברים האלה יש לייחס לאלישע הנביא על יסוד הפסוק :" ", האומר כי דרכו האחרונה הייתה בירידתו מהשומרון " ~~וֶאֱלִישָׁע~~ חָלָה אֶת-חָלְיוֹ, ~~אֲשֶׁר~~ יָמוּת בּוֹ; ~~וַיֵּרֶד~~ אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-~~יִשְׂרָאֵל~~, ~~וַיֵּבְךְּ~~ עַל-~~פָּנָיו וַיֹּאמַר~~, אָבִי אָבִי, רֶכֶב ~~יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו~~" {{מקור\|(מלכים ב' י"ג, י"ד )}}.</ref> וכמובן בדרך העולה מ"שער הגיא" לירושלים.		חוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי, מספר בספרו אגדות ארץ ישראל על "הקברים" של אימאם עלי. כאשר אתה מטייל בארץ אתה מגלה כי לאימאם יש לפחות שבעה קברים, בין השאר, ב[[אזור]] - הבנין בעל כיפות רבות (היום בית כנסת) ובדרך העולה מכפר סבא ל[[קדומים]] מצוי הכפר "שיך אליאס" וכן צפונית ליישוב קדומים גם כן על שם האימאם <ref>אחד מהנוסעים בארץ ישראל במאות הקודמות טוען כי אחד משני הקברים האלה יש לייחס לאלישע הנביא על יסוד הפסוק :" ", האומר כי דרכו האחרונה הייתה בירידתו מהשומרון " וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת-חָלְיוֹ, אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ; וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וַיֵּבְךְּ עַל-פָּנָיו וַיֹּאמַר, אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" {{מקור\|מלכים ב' י"ג, י"ד }}.</ref> וכמובן בדרך העולה מ"שער הגיא" לירושלים.

	וכך היה מספר חוקר ארץ ישראל וחתן פרס ישראל "זאב וילנאי" לציבור המטיילים שהיה מדריך ברחבי ארץ ישראל :		וכך היה מספר חוקר ארץ ישראל וחתן פרס ישראל "זאב וילנאי" לציבור המטיילים שהיה מדריך ברחבי ארץ ישראל :
שורה 31:		שורה 31:
	כשמת אימאם עלי, הטילהו על דבשת גמל והובילו אותו לקבורה, כשהטמינו את גופו בקבר, התכווצה האדמה וסחטה את גופו ופלטו החוצה. הטילו את הגוף על הגמל והובילוהו למקום אחר, ושוב קרה אותו הדבר. האדמה לא רצתה לקלוט אותו...		כשמת אימאם עלי, הטילהו על דבשת גמל והובילו אותו לקבורה, כשהטמינו את גופו בקבר, התכווצה האדמה וסחטה את גופו ופלטו החוצה. הטילו את הגוף על הגמל והובילוהו למקום אחר, ושוב קרה אותו הדבר. האדמה לא רצתה לקלוט אותו...

	הגמל המסכן שוטט בכל הארץ למצוא קבר לאדונו, אולם לשוא; אין האדמה רוצה לקבלו. וכל מקום שבו ~~בֶּ‏‏רֵך~~ ונח הגמל, ושם ניסו לקבור את גופו של אימאם עלי, נקרא על שמו - והוא קדוש לערבים עד היום הזה.		הגמל המסכן שוטט בכל הארץ למצוא קבר לאדונו, אולם לשוא; אין האדמה רוצה לקבלו. וכל מקום שבו בֶּ‏‏רֵך ונח הגמל, ושם ניסו לקבור את גופו של אימאם עלי, נקרא על שמו - והוא קדוש לערבים עד היום הזה.
	</blockquote>		</blockquote>

שורה 81:		שורה 81:
	* זאב וילנאי , ''' אריאל (אנציקלופדיה) אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ ''', עם עובד 1980, עמודים 1975 (ואדי עלי), 7949 - 7952.		* זאב וילנאי , ''' אריאל (אנציקלופדיה) אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ ''', עם עובד 1980, עמודים 1975 (ואדי עלי), 7949 - 7952.
	* ויקטור גרן , '''תאור ארץ ישראל - יהודה''', הוצאת יד יצחק בן צבי תשמ"ב, תרגם מצרפתית חיים בן עמרם. המקור משנת 1868. כרך 1, עמוד 44.		* ויקטור גרן , '''תאור ארץ ישראל - יהודה''', הוצאת יד יצחק בן צבי תשמ"ב, תרגם מצרפתית חיים בן עמרם. המקור משנת 1868. כרך 1, עמוד 44.
	* יהודה זיו , '''וָאָבוֹא ~~בְּשַׁעַר הַגַּיְא~~ וָאָשׁוּב''' (נחמיה ב',ט"ו,). על השמות "באב אל ואד" ו"שער הגיא", מחקרי יהודה ושומרון, עורך ד"ר יעקב אשל, מכון המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון , אריאל , תש"ס , עמוד 239.		* יהודה זיו , '''וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא וָאָשׁוּב''' (נחמיה ב',ט"ו,). על השמות "באב אל ואד" ו"שער הגיא", מחקרי יהודה ושומרון, עורך ד"ר יעקב אשל, מכון המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון , אריאל , תש"ס , עמוד 239.

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==

דניאל ונטורה ב־12:49, 2 באוקטובר 2008

2008-10-02T12:49:21Z

דניאל ונטורה ב־12:44, 2 באוקטובר 2008

2008-10-02T12:44:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:44, 2 באוקטובר 2008
שורה 6:		שורה 6:
	==המבנים בשער הגיא==		==המבנים בשער הגיא==
	[[תמונה:Bab_El_Wad_1910.jpg\|left\|thumb\|250px\|"שער הגיא" - 1910]] [[תמונה:The_turc_castle.jpg\|left\|thumb\|250px\|"מגדל השמירה התורכי - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]		[[תמונה:Bab_El_Wad_1910.jpg\|left\|thumb\|250px\|"שער הגיא" - 1910]] [[תמונה:The_turc_castle.jpg\|left\|thumb\|250px\|"מגדל השמירה התורכי - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]
	[[תמונה:The_old_british_police_station.jpg\|left\|thumb\|250px\|תחנת המשטרה הבריטית הנטושה - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]][[תמונה:~~Imam_Ali_04217u_cropped~~ "אימאם עלי" - 1934-1939\|left\|thumb\|250px\|מקור התמונה: American Colony (Jerusalem). Photo Dept., photographer]][[תמונה:Machsom.jpg\|left\|thumb\|250px מחסום על הדרך לירושלים - שימו לב לרוחב הדרך - מקור התמונה:[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38530 ארכיון הפלמ"ח]][[תמונה:Sheluchat_asiarot.jpg\|left\|thumb\|250px\|מכאן תקפו את השיירות לירושלים - הק"מ ה-21 - ראו למטה את קבר השייח' -המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]		[[תמונה:The_old_british_police_station.jpg\|left\|thumb\|250px\|תחנת המשטרה הבריטית הנטושה - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]][[תמונה:Imam Ali 04217u cropped.jpg "אימאם עלי" - 1934-1939\|left\|thumb\|250px\|מקור התמונה: American Colony (Jerusalem). Photo Dept., photographer]][[תמונה:Machsom.jpg\|left\|thumb\|250px מחסום על הדרך לירושלים - שימו לב לרוחב הדרך - מקור התמונה:[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38530 ארכיון הפלמ"ח]][[תמונה:Sheluchat_asiarot.jpg\|left\|thumb\|250px\|מכאן תקפו את השיירות לירושלים - הק"מ ה-21 - ראו למטה את קבר השייח' -המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]
	"סוראיה פחה", מושל ירושלים, בנה, בשנת 1860 , שורה של מגדלי שמירה בצד הדרך המובילה מיפו לירושלים<ref>מגדל מקורי ניתן לראות עד היום ב"מחלף השבעה" - במפה רשום המגדל בתור "מגדל טורקי" </ref>. מגדל השמירה בשער הגיא נבנה צפונית לצומת, מעל לתחנת הדלק הקיימת היום. בשנים 1869 - 1867 , בפקודת השולטאן עבד אל-עזיז , נסלל על הדרך כביש כבוש על הדרך הסלעית. הכביש עצמו נחנך בביקורו של "הקיר"ה"<ref>הקיסר ירום הודו</ref> פראנץ יוזף קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית בשובו מחנוכתה של תעלת סואץ ב-10 בדצמבר 1869. לאחר חנוכת הכביש החלה בו תנועה עירנית של נוסעים ותיירים לירושלים. מושלה של ירושלים, בנה כאן, בשנת 1873 , את פונדק הדרכים, הח'אן , דרומית מהצומת ושרידיו נראים במקום עד היום. במזרח ישנה תחנת משטרה בריטית נטושה.		"סוראיה פחה", מושל ירושלים, בנה, בשנת 1860 , שורה של מגדלי שמירה בצד הדרך המובילה מיפו לירושלים<ref>מגדל מקורי ניתן לראות עד היום ב"מחלף השבעה" - במפה רשום המגדל בתור "מגדל טורקי" </ref>. מגדל השמירה בשער הגיא נבנה צפונית לצומת, מעל לתחנת הדלק הקיימת היום. בשנים 1869 - 1867 , בפקודת השולטאן עבד אל-עזיז , נסלל על הדרך כביש כבוש על הדרך הסלעית. הכביש עצמו נחנך בביקורו של "הקיר"ה"<ref>הקיסר ירום הודו</ref> פראנץ יוזף קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית בשובו מחנוכתה של תעלת סואץ ב-10 בדצמבר 1869. לאחר חנוכת הכביש החלה בו תנועה עירנית של נוסעים ותיירים לירושלים. מושלה של ירושלים, בנה כאן, בשנת 1873 , את פונדק הדרכים, הח'אן , דרומית מהצומת ושרידיו נראים במקום עד היום. במזרח ישנה תחנת משטרה בריטית נטושה.

שורה 35:		שורה 35:

	==במלחמת העצמאות==		==במלחמת העצמאות==
	~~[[תמונה:Machsom.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מחסום ערבי בשער הגיא נגד שיירות יהודיות]]~~
	כבר ב מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936 - 1939) גילו הערבים כי הם יכולים לפגוע בתחבורה היהודית לירושלים באמצעות הנחת מכשולי אבנים על הכביש הצר <ref>המחשה עד כמה הכביש היה צר בזמנו אפשר לראות ביציאה לכביש מספר 1 ( החסומה ליציאה רכב) משמורת הטבע "אקווה בלה", מול קרית ענבים וכן בירידה מהקסטל בכביש המוביל למוצא עילית בקטע המכונה [[שבע האחיות]]</ref>, אשר לא ניתן לרדת ממנו לצדדים ובו בזמן להמטיר על המכוניות ונוסעיהם אבנים וכדורי נשק. השלטונות הבריטיים, אשר ניסו לשים קץ לדבר הקימו תחנת נוטרים לשמירה על הכביש ב"נחלת יצחק" - היום שכונה ממערב מ[[מעוז ציון]] ותחנת משטרה בריטית ב[[מוצא]] במבנה שיהיה בעתיד [[משק ילדים מוצא]]. לאחר [[החלטת החלוקה]], בנובמבר 1947, הועלתה היוזמה לחסום את הכביש שוב. ואכן, הכנופיות הערביות הצליחו לגרום נזק לשיירות הנוסעים והאספקה שעלו לירושלים. אנשי עבד אל קאדר אל חוסייני זיהו בנקל את "צוואר הבקבוק" הטופוגרפי בקטע הכביש הראשי בין השפלה להר, הלוא הוא "שער הגיא". במקום זה מתפתל הכביש בעמק בין רכסים לאורך שישה קילומטרים והוא אידיאלי להצבת מארבים. ברכס הנשקף על הגיא מדרום היו הכפרים הערביים בית מחסיר וסריס ועל הרכס הצפוני תפסו משלטים אנשיו של חוסייני. בסופו של דבר, למרות קרבות קשים על העלאת שיירות ההספקה לירושלים הנצורה ועל אף שנכבשו אחדים מהמשלטים ששלטו על הדרך כמו [[הקסטל]] וה[[מסרק]], נשארה הדרך לירושלים חסומה לתנועה יהודית.		כבר ב מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936 - 1939) גילו הערבים כי הם יכולים לפגוע בתחבורה היהודית לירושלים באמצעות הנחת מכשולי אבנים על הכביש הצר <ref>המחשה עד כמה הכביש היה צר בזמנו אפשר לראות ביציאה לכביש מספר 1 ( החסומה ליציאה רכב) משמורת הטבע "אקווה בלה", מול קרית ענבים וכן בירידה מהקסטל בכביש המוביל למוצא עילית בקטע המכונה [[שבע האחיות]]</ref>, אשר לא ניתן לרדת ממנו לצדדים ובו בזמן להמטיר על המכוניות ונוסעיהם אבנים וכדורי נשק. השלטונות הבריטיים, אשר ניסו לשים קץ לדבר הקימו תחנת נוטרים לשמירה על הכביש ב"נחלת יצחק" - היום שכונה ממערב מ[[מעוז ציון]] ותחנת משטרה בריטית ב[[מוצא]] במבנה שיהיה בעתיד [[משק ילדים מוצא]]. לאחר [[החלטת החלוקה]], בנובמבר 1947, הועלתה היוזמה לחסום את הכביש שוב. ואכן, הכנופיות הערביות הצליחו לגרום נזק לשיירות הנוסעים והאספקה שעלו לירושלים. אנשי עבד אל קאדר אל חוסייני זיהו בנקל את "צוואר הבקבוק" הטופוגרפי בקטע הכביש הראשי בין השפלה להר, הלוא הוא "שער הגיא". במקום זה מתפתל הכביש בעמק בין רכסים לאורך שישה קילומטרים והוא אידיאלי להצבת מארבים. ברכס הנשקף על הגיא מדרום היו הכפרים הערביים בית מחסיר וסריס ועל הרכס הצפוני תפסו משלטים אנשיו של חוסייני. בסופו של דבר, למרות קרבות קשים על העלאת שיירות ההספקה לירושלים הנצורה ועל אף שנכבשו אחדים מהמשלטים ששלטו על הדרך כמו [[הקסטל]] וה[[מסרק]], נשארה הדרך לירושלים חסומה לתנועה יהודית.

דניאל ונטורה ב־12:42, 2 באוקטובר 2008

2008-10-02T12:42:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:42, 2 באוקטובר 2008
שורה 6:		שורה 6:
	==המבנים בשער הגיא==		==המבנים בשער הגיא==
	[[תמונה:Bab_El_Wad_1910.jpg\|left\|thumb\|250px\|"שער הגיא" - 1910]] [[תמונה:The_turc_castle.jpg\|left\|thumb\|250px\|"מגדל השמירה התורכי - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]		[[תמונה:Bab_El_Wad_1910.jpg\|left\|thumb\|250px\|"שער הגיא" - 1910]] [[תמונה:The_turc_castle.jpg\|left\|thumb\|250px\|"מגדל השמירה התורכי - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]
	[[תמונה:The_old_british_police_station.jpg\|left\|thumb\|250px\|תחנת המשטרה הבריטית הנטושה - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]		[[תמונה:The_old_british_police_station.jpg\|left\|thumb\|250px\|תחנת המשטרה הבריטית הנטושה - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]][[תמונה:Imam_Ali_04217u_cropped "אימאם עלי" - 1934-1939\|left\|thumb\|250px\|מקור התמונה: American Colony (Jerusalem). Photo Dept., photographer]][[תמונה:Machsom.jpg\|left\|thumb\|250px מחסום על הדרך לירושלים - שימו לב לרוחב הדרך - מקור התמונה:[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38530 ארכיון הפלמ"ח]][[תמונה:Sheluchat_asiarot.jpg\|left\|thumb\|250px\|מכאן תקפו את השיירות לירושלים - הק"מ ה-21 - ראו למטה את קבר השייח' -המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]
	"סוראיה פחה", מושל ירושלים, בנה, בשנת 1860 , שורה של מגדלי שמירה בצד הדרך המובילה מיפו לירושלים<ref>מגדל מקורי ניתן לראות עד היום ב"מחלף השבעה" - במפה רשום המגדל בתור "מגדל טורקי" </ref>. מגדל השמירה בשער הגיא נבנה צפונית לצומת, מעל לתחנת הדלק הקיימת היום. בשנים 1869 - 1867 , בפקודת השולטאן עבד אל-עזיז , נסלל על הדרך כביש כבוש על הדרך הסלעית. הכביש עצמו נחנך בביקורו של "הקיר"ה"<ref>הקיסר ירום הודו</ref> פראנץ יוזף קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית בשובו מחנוכתה של תעלת סואץ ב-10 בדצמבר 1869. לאחר חנוכת הכביש החלה בו תנועה עירנית של נוסעים ותיירים לירושלים. מושלה של ירושלים, בנה כאן, בשנת 1873 , את פונדק הדרכים, הח'אן , דרומית מהצומת ושרידיו נראים במקום עד היום. במזרח ישנה תחנת משטרה בריטית נטושה.		"סוראיה פחה", מושל ירושלים, בנה, בשנת 1860 , שורה של מגדלי שמירה בצד הדרך המובילה מיפו לירושלים<ref>מגדל מקורי ניתן לראות עד היום ב"מחלף השבעה" - במפה רשום המגדל בתור "מגדל טורקי" </ref>. מגדל השמירה בשער הגיא נבנה צפונית לצומת, מעל לתחנת הדלק הקיימת היום. בשנים 1869 - 1867 , בפקודת השולטאן עבד אל-עזיז , נסלל על הדרך כביש כבוש על הדרך הסלעית. הכביש עצמו נחנך בביקורו של "הקיר"ה"<ref>הקיסר ירום הודו</ref> פראנץ יוזף קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית בשובו מחנוכתה של תעלת סואץ ב-10 בדצמבר 1869. לאחר חנוכת הכביש החלה בו תנועה עירנית של נוסעים ותיירים לירושלים. מושלה של ירושלים, בנה כאן, בשנת 1873 , את פונדק הדרכים, הח'אן , דרומית מהצומת ושרידיו נראים במקום עד היום. במזרח ישנה תחנת משטרה בריטית נטושה.

דניאל ונטורה ב־12:31, 2 באוקטובר 2008

2008-10-02T12:31:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:31, 2 באוקטובר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Shharhagie.jpg\|left\|thumb\|250px\|מבנה ה"חאן" בשער הגיא - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]] '''שער הגיא''' הוא פתח כניסה צר מ[[שפלת יהודה]] אל מרום [[הרי ירושלים]]. מקור השם העברי הוא בשם הערבי '''באב אל ואד עלי'''<ref>כולל '''עלי''' בסיום השם המקובל על שם האימאם עלי (ראו בהמשך את הפרק הדן כך). המקור: '''גרן ''', עמוד 44, מצוטט מ-'''יהודה זיו''', [[1863]])</ref>, הוא "פתח עלי" הנקרא היום "נחל נחשון". בעמק הצר סלול היום "כביש 1" המוליך מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]]. אפיק הנחל ( שהוא אכזב ברוב ימות השנה) נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא בגבול השפלה והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך ל[[נחל הירקון]].		[[תמונה:Shharhagie.jpg\|left\|thumb\|250px\|מבנה ה"חאן" בשער הגיא - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]] [[תמונה:Shaarhagie22.jpg\|left\|thumb\|250px\|הכביש, מזרחית משער הגיא, צולם מצפונית לכביש - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]]
			'''שער הגיא''' הוא פתח כניסה צר מ[[שפלת יהודה]] אל מרום [[הרי ירושלים]]. מקור השם העברי הוא בשם הערבי '''באב אל ואד עלי'''<ref>כולל '''עלי''' בסיום השם המקובל על שם האימאם עלי (ראו בהמשך את הפרק הדן כך). המקור: '''גרן ''', עמוד 44, מצוטט מ-'''יהודה זיו''', [[1863]])</ref>, הוא "פתח עלי" הנקרא היום "נחל נחשון". בעמק הצר סלול היום "כביש 1" המוליך מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]]. אפיק הנחל ( שהוא אכזב ברוב ימות השנה) נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא בגבול השפלה והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך ל[[נחל הירקון]].

	בשער הגיא התגלו שרידים של דרך רומית בין השפלה לבין הרי ירושלים. היא עברה מצפון לכביש הקיים ושרידים ממנה נראים ב"דרך דיפנבייקר", שתחילתה צפונית ל"שער הגיא" והיא מגיעה עד לישוב [[נוה אילן]].		בשער הגיא התגלו שרידים של דרך רומית בין השפלה לבין הרי ירושלים. היא עברה מצפון לכביש הקיים ושרידים ממנה נראים ב"דרך דיפנבייקר", שתחילתה צפונית ל"שער הגיא" והיא מגיעה עד לישוב [[נוה אילן]].

דניאל ונטורה ב־12:28, 2 באוקטובר 2008

2008-10-02T12:28:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:28, 2 באוקטובר 2008
שורה 10:		שורה 10:
	==מקור השם==		==מקור השם==

	'''שער הגיא''' אינו שם המקום מימי קדם. זהו השם המקראי של אחד משערי ירושלים , כפי שמובא בספר [[דברי הימים]]: " וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל '''שַׁעַר הַגַּיְא''' וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ; וַיְחַזְּקֵם.".{{מקור( ב' כ"ו,ט')}} השער בירושלים נקרא כך היות והוא נפתח את הגיא, החוצה את ירושלים לאורכה מ[[שער שכם]] של ימינו עד ל[[עיר דוד]], דרך [[שער האשפות]] של ימינו.		'''שער הגיא''' אינו שם המקום מימי קדם. זהו השם המקראי של אחד משערי ירושלים , כפי שמובא בספר [[דברי הימים]]: " וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל '''שַׁעַר הַגַּיְא''' וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ; וַיְחַזְּקֵם.".{{מקור\|( ב' כ"ו,ט')}} השער בירושלים נקרא כך היות והוא נפתח את הגיא, החוצה את ירושלים לאורכה מ[[שער שכם]] של ימינו עד ל[[עיר דוד]], דרך [[שער האשפות]] של ימינו.

	נראה כי הראשון שעשה שימוש בתרגום "באב אל ואד" לשם העברי "שער הגיא" היה בנימין זאב הלוי ספיר, כתבו הירושלמי של העיתון "הלבנון". וכך הוא כותב בשנת 1869: " הדרך העולה מיפו לירושלים כמעט נגמרה בכי טוב, ושתי עגלות רתומות לסוסים הולכות ושבות בכל יום, ומשך עשר שעות תמשך ההליכה מיפו לירושלם, כי באמצע הדרך אצל '''באב אל וואד ( שער הגיא)''' יחליפו הסוסים".		נראה כי הראשון שעשה שימוש בתרגום "באב אל ואד" לשם העברי "שער הגיא" היה בנימין זאב הלוי ספיר, כתבו הירושלמי של העיתון "הלבנון". וכך הוא כותב בשנת 1869: " הדרך העולה מיפו לירושלים כמעט נגמרה בכי טוב, ושתי עגלות רתומות לסוסים הולכות ושבות בכל יום, ומשך עשר שעות תמשך ההליכה מיפו לירושלם, כי באמצע הדרך אצל '''באב אל וואד ( שער הגיא)''' יחליפו הסוסים".

דניאל ונטורה ב־12:27, 2 באוקטובר 2008

2008-10-02T12:27:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:27, 2 באוקטובר 2008
שורה 1:		שורה 1:

	[[תמונה:Shharhagie.jpg\|left\|thumb\|250px\|מבנה ה"חאן" בשער הגיא - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]] '''שער הגיא''' הוא פתח כניסה צר מ[[שפלת יהודה]] אל מרום [[הרי ירושלים]]. מקור השם העברי הוא בשם הערבי '''באב אל ואד עלי'''<ref>כולל '''עלי''' בסיום השם המקובל על שם האימאם עלי (ראו בהמשך את הפרק הדן כך). המקור: '''גרן ''', עמוד 44, מצוטט מ-'''יהודה זיו''', [[1863]])</ref>, הוא "פתח עלי" הנקרא היום "נחל נחשון". בעמק הצר סלול היום "כביש 1" המוליך מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]]. אפיק הנחל ( שהוא אכזב ברוב ימות השנה) נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא בגבול השפלה והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך ל[[נחל הירקון]].		[[תמונה:Shharhagie.jpg\|left\|thumb\|250px\|מבנה ה"חאן" בשער הגיא - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמר הירדני]] '''שער הגיא''' הוא פתח כניסה צר מ[[שפלת יהודה]] אל מרום [[הרי ירושלים]]. מקור השם העברי הוא בשם הערבי '''באב אל ואד עלי'''<ref>כולל '''עלי''' בסיום השם המקובל על שם האימאם עלי (ראו בהמשך את הפרק הדן כך). המקור: '''גרן ''', עמוד 44, מצוטט מ-'''יהודה זיו''', [[1863]])</ref>, הוא "פתח עלי" הנקרא היום "נחל נחשון". בעמק הצר סלול היום "כביש 1" המוליך מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]]. אפיק הנחל ( שהוא אכזב ברוב ימות השנה) נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא בגבול השפלה והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך ל[[נחל הירקון]].

שורה 20:		שורה 19:

	== בָּ‏‏אבּ‏ אֶ‏ל וָ‏אד (עַ‏‏‏‏לִי)==		== בָּ‏‏אבּ‏ אֶ‏ל וָ‏אד (עַ‏‏‏‏לִי)==
	~~[[תמונה:Alibabelvad.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מבנה על שם האימאם עלי - 1894]]'''ואדי עלי''',~~ שהכניסה אליו נקראת "שער הגיא", הוא עמק צר שבו סלול כביש ירושלים - [[תל אביב]]. הוואדי נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא, בגבול השפלה, והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך אל [[נחל הירקון]]. באפיק הנחל היה קיים מבנה על שם האימאם עלי ששימש מקום תפילה למוסלמים ומכאן גם שמו המלא '''באב אל ואד עלי'''. הכביש לירושלים מתפצל כאשר דרומית מהקבר מהקבר עולה הדרך לירושלים וצפונית ממנו יורדת הדרך לתל אביב. בין שני המסלולים קיימת "מובלעת" ירוקה, ליד מקום הקבר, המכונה "שמורת שיירות".		שהכניסה אליו נקראת "שער הגיא", הוא עמק צר שבו סלול כביש ירושלים - [[תל אביב]]. הוואדי נמצא בין המושב [[שואבה]] לבין שער הגיא, בגבול השפלה, והוא יובל מזרחי של [[נחל אילון]] הנשפך אל [[נחל הירקון]]. באפיק הנחל היה קיים מבנה על שם האימאם עלי ששימש מקום תפילה למוסלמים ומכאן גם שמו המלא '''באב אל ואד עלי'''. הכביש לירושלים מתפצל כאשר דרומית מהקבר מהקבר עולה הדרך לירושלים וצפונית ממנו יורדת הדרך לתל אביב. בין שני המסלולים קיימת "מובלעת" ירוקה, ליד מקום הקבר, המכונה "שמורת שיירות".

	חוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי, מספר בספרו אגדות ארץ ישראל על "הקברים" של אימאם עלי. כאשר אתה מטייל בארץ אתה מגלה כי לאימאם יש לפחות שבעה קברים, בין השאר, ב[[אזור]] - הבנין בעל כיפות רבות (היום בית כנסת) ובדרך העולה מכפר סבא ל[[קדומים]] מצוי הכפר "שיך אליאס" וכן צפונית ליישוב קדומים גם כן על שם האימאם <ref>אחד מהנוסעים בארץ ישראל במאות הקודמות טוען כי אחד משני הקברים האלה יש לייחס לאלישע הנביא על יסוד הפסוק :" ", האומר כי דרכו האחרונה הייתה בירידתו מהשומרון " וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת-חָלְיוֹ, אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ; וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וַיֵּבְךְּ עַל-פָּנָיו וַיֹּאמַר, אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" {{מקור\|(מלכים ב' י"ג, י"ד )}}.</ref> וכמובן בדרך העולה מ"שער הגיא" לירושלים.		חוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי, מספר בספרו אגדות ארץ ישראל על "הקברים" של אימאם עלי. כאשר אתה מטייל בארץ אתה מגלה כי לאימאם יש לפחות שבעה קברים, בין השאר, ב[[אזור]] - הבנין בעל כיפות רבות (היום בית כנסת) ובדרך העולה מכפר סבא ל[[קדומים]] מצוי הכפר "שיך אליאס" וכן צפונית ליישוב קדומים גם כן על שם האימאם <ref>אחד מהנוסעים בארץ ישראל במאות הקודמות טוען כי אחד משני הקברים האלה יש לייחס לאלישע הנביא על יסוד הפסוק :" ", האומר כי דרכו האחרונה הייתה בירידתו מהשומרון " וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת-חָלְיוֹ, אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ; וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וַיֵּבְךְּ עַל-פָּנָיו וַיֹּאמַר, אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" {{מקור\|(מלכים ב' י"ג, י"ד )}}.</ref> וכמובן בדרך העולה מ"שער הגיא" לירושלים.

	וכך היה מספר חוקר ארץ ישראל וחתן [[פרס ישראל]] "זאב וילנאי" לציבור המטיילים שהיה מדריך ברחבי ארץ ישראל :		וכך היה מספר חוקר ארץ ישראל וחתן פרס ישראל "זאב וילנאי" לציבור המטיילים שהיה מדריך ברחבי ארץ ישראל :

	<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">		<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:49, 2 באוקטובר 2008
שורה 6:		שורה 6:
	==המבנים בשער הגיא==		==המבנים בשער הגיא==
	[[תמונה:Bab_El_Wad_1910.jpg\|left\|thumb\|250px\|"שער הגיא" - 1910]] [[תמונה:The_turc_castle.jpg\|left\|thumb\|250px\|"מגדל השמירה התורכי - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]		[[תמונה:Bab_El_Wad_1910.jpg\|left\|thumb\|250px\|"שער הגיא" - 1910]] [[תמונה:The_turc_castle.jpg\|left\|thumb\|250px\|"מגדל השמירה התורכי - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]
	[[תמונה:The_old_british_police_station.jpg\|left\|thumb\|250px\|תחנת המשטרה הבריטית הנטושה - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]][[תמונה:Imam Ali 04217u cropped.jpg "אימאם עלי" - 1934-1939~~\|left\|thumb\|250px~~\|מקור התמונה: American Colony (Jerusalem). Photo Dept., photographer]][[תמונה:Machsom.jpg\|left\|thumb\|250px מחסום על הדרך לירושלים - שימו לב לרוחב הדרך - מקור התמונה:[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38530 ארכיון הפלמ"ח]][[תמונה:Sheluchat_asiarot.jpg\|left\|thumb\|250px\|מכאן תקפו את השיירות לירושלים - הק"מ ה-21 - ראו למטה את קבר השייח' -המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]		[[תמונה:The_old_british_police_station.jpg\|left\|thumb\|250px\|תחנת המשטרה הבריטית הנטושה - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]][[תמונה:Imam Ali 04217u cropped.jpg\|left\|thumb\|250px\|"אימאם עלי" - 1934-1939\|מקור התמונה: American Colony (Jerusalem). Photo Dept., photographer]][[תמונה:Machsom.jpg\|left\|thumb\|250px מחסום על הדרך לירושלים - שימו לב לרוחב הדרך - מקור התמונה:[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38530 ארכיון הפלמ"ח]][[תמונה:Sheluchat_asiarot.jpg\|left\|thumb\|250px\|מכאן תקפו את השיירות לירושלים - הק"מ ה-21 - ראו למטה את קבר השייח' -המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]
	"סוראיה פחה", מושל ירושלים, בנה, בשנת 1860 , שורה של מגדלי שמירה בצד הדרך המובילה מיפו לירושלים<ref>מגדל מקורי ניתן לראות עד היום ב"מחלף השבעה" - במפה רשום המגדל בתור "מגדל טורקי" </ref>. מגדל השמירה בשער הגיא נבנה צפונית לצומת, מעל לתחנת הדלק הקיימת היום. בשנים 1869 - 1867 , בפקודת השולטאן עבד אל-עזיז , נסלל על הדרך כביש כבוש על הדרך הסלעית. הכביש עצמו נחנך בביקורו של "הקיר"ה"<ref>הקיסר ירום הודו</ref> פראנץ יוזף קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית בשובו מחנוכתה של תעלת סואץ ב-10 בדצמבר 1869. לאחר חנוכת הכביש החלה בו תנועה עירנית של נוסעים ותיירים לירושלים. מושלה של ירושלים, בנה כאן, בשנת 1873 , את פונדק הדרכים, הח'אן , דרומית מהצומת ושרידיו נראים במקום עד היום. במזרח ישנה תחנת משטרה בריטית נטושה.		"סוראיה פחה", מושל ירושלים, בנה, בשנת 1860 , שורה של מגדלי שמירה בצד הדרך המובילה מיפו לירושלים<ref>מגדל מקורי ניתן לראות עד היום ב"מחלף השבעה" - במפה רשום המגדל בתור "מגדל טורקי" </ref>. מגדל השמירה בשער הגיא נבנה צפונית לצומת, מעל לתחנת הדלק הקיימת היום. בשנים 1869 - 1867 , בפקודת השולטאן עבד אל-עזיז , נסלל על הדרך כביש כבוש על הדרך הסלעית. הכביש עצמו נחנך בביקורו של "הקיר"ה"<ref>הקיסר ירום הודו</ref> פראנץ יוזף קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית בשובו מחנוכתה של תעלת סואץ ב-10 בדצמבר 1869. לאחר חנוכת הכביש החלה בו תנועה עירנית של נוסעים ותיירים לירושלים. מושלה של ירושלים, בנה כאן, בשנת 1873 , את פונדק הדרכים, הח'אן , דרומית מהצומת ושרידיו נראים במקום עד היום. במזרח ישנה תחנת משטרה בריטית נטושה.

שורה 53:		שורה 53:

	==דרכים בשער הגיא==		==דרכים בשער הגיא==
	שער הגיא מהווה את שער הכניסה מאזור השפלה לירושלים. אם נגדיר את ה"שער" בתחומו הרחב מ"צומת בית חורון" בצפון ל"צומת האלה" בדרום, נוכל להבחין כי את כבישי הרוחב של השפלה , [[כביש 3]] ו-[[כביש 38]], העוברים למרגלות הרי יהודה, מ"צומת בית חורון" ל"צומת נחושה", חוצים כבישי האורך הבאים בדרכם לירושלים (מצפון לדרום):		שער הגיא מהווה את שער הכניסה מאזור השפלה לירושלים. אם נגדיר את ה"שער" בתחומו הרחב מ"צומת בית חורון" בצפון ל"צומת האלה" בדרום, נוכל להבחין כי את כבישי הרוחב של השפלה , "כביש 3" ו-"כביש 38", העוברים למרגלות הרי יהודה, מ"צומת בית חורון" ל"צומת נחושה", חוצים כבישי האורך הבאים בדרכם לירושלים (מצפון לדרום):
	* [[כביש 443]] מ"צומת בית חורון" עד "צומת גבעת זאב". מצפון לכביש דרך ישנה הבנויה במסלולו של [[מעלה בית חורון]] העתיק. במסלול זה העליה דרגתית ומתונה הנוחה גם להולכי רגל ולחציבת מדרגות.		* "כביש 443" מ"צומת בית חורון" עד "צומת גבעת זאב". מצפון לכביש דרך ישנה הבנויה במסלולו של [[מעלה בית חורון]] העתיק. במסלול זה העליה דרגתית ומתונה הנוחה גם להולכי רגל ולחציבת מדרגות.
	* [[כביש 1]] הוא הכביש המרכזי המוכר גם כ"כביש ירושלים-תל אביב", אך למעשה הכביש ממשיך מזרחה מירושלים, דרך [[מדבר יהודה]] ל[[בקעת ים המלח]] ועד גשר עבדאללה ההרוס על נהר הירדן. על דרך זו ניטש המאבק ב[[מלחמת העצמאות]].		* "כביש 1" הוא הכביש המרכזי המוכר גם כ"כביש ירושלים-תל אביב", אך למעשה הכביש ממשיך מזרחה מירושלים, דרך [[מדבר יהודה]] ל[[בקעת ים המלח]] ועד גשר עבדאללה ההרוס על נהר הירדן. על דרך זו ניטש המאבק ב[[מלחמת העצמאות]].
	* [[כביש 395]] מ"צומת אשתאול" דרך ישובי פרוזדור ירושלים עד "צומת (עין) כרם" ומשם לירושלים. שטח זה היה בשליטת ישראל מאז הקמתה, והכביש נסלל אחרי מלחמת העצמאות כמסלול אלטרנטיבי לירושלים, בשל כך שקטע הכניסה לירושלים בכביש 1 היה חשוף לירי צבא ירדן ששלט באזור יהודה ושומרון. הכביש נסלל צפונית מ[[נחל שורק]].		* "כביש 395" מ"צומת אשתאול" דרך ישובי פרוזדור ירושלים עד "צומת (עין) כרם" ומשם לירושלים. שטח זה היה בשליטת ישראל מאז הקמתה, והכביש נסלל אחרי מלחמת העצמאות כמסלול אלטרנטיבי לירושלים, בשל כך שקטע הכניסה לירושלים בכביש 1 היה חשוף לירי צבא ירדן ששלט באזור יהודה ושומרון. הכביש נסלל צפונית מ[[נחל שורק]].
	* [[כביש 375]], מ"צומת האלה" עד "צומת צור הדסה" ומשם לירושלים. גם כביש זה בנוי בחלקו על דרך קדומה.		* "כביש 375", מ"צומת האלה" עד "צומת צור הדסה" ומשם לירושלים. גם כביש זה בנוי בחלקו על דרך קדומה.
	* כמו כן קיימות ארבע דרכים משניות:		* כמו כן קיימות ארבע דרכים משניות:
	** "דרך דיפנבייקר" (עפר) המגיעה ל[[נוה אילון]] (בחלקה על דרך קדומה).		** "דרך דיפנבייקר" (עפר) המגיעה ל[[נוה אילון]] (בחלקה על דרך קדומה).
	** [[דרך בורמה]] (עפר) המתחילה מעט דרומית משער הגיא, עולה ל[[בית מאיר]] ומשם דרך כביש 3955 לכביש 1. הדרך נפרצה במלחמת העצמאות.		** "דרך בורמה" (עפר) המתחילה מעט דרומית משער הגיא, עולה ל[[בית מאיר]] ומשם דרך כביש 3955 לכביש 1. הדרך נפרצה במלחמת העצמאות.
	** "דרך שורק" (עפר) הצמודה לנחל שורק ולמסילת הרכבת העולה לירושלים.		** "דרך שורק" (עפר) הצמודה לנחל שורק ולמסילת הרכבת העולה לירושלים.
	** כביש 3855 יוצא מבית שמש, דרומית ל[[נחל שורק]] ומגיע דרך מערת הנטיפים אל [[כביש 385]] ועד "צומת צור הדסה".		** כביש 3855 יוצא מבית שמש, דרומית ל[[נחל שורק]] ומגיע דרך מערת הנטיפים אל "כביש 385" ועד "צומת צור הדסה".

	==פארק רבין==		==פארק רבין==
	בשער הגיא מצויה הכניסה המערבית לפארק, הנקרא על שם ראש הממשלה [[יצחק רבין]], אשר היה מפקד [[חטיבת הראל]] של ~~ה[[פלמ~~"ח]] ב[[מלחמת ~~השחרור~~]]. אחד מתפקידיה החשובים היה להגן על הדרך מ"השפלה" לירושלים באזור שער הגיא. מבנה ה"ח'אן" ב"שער הגיא", שהיה נטוש שנים רבות, שוקם על ידי ה[[קרן קיימת לישראל]] ובעתיד יהיה בו מרכז מידע למבקרים בפארק רבין.		בשער הגיא מצויה הכניסה המערבית לפארק, הנקרא על שם ראש הממשלה [[יצחק רבין]], אשר היה מפקד חטיבת הראל של הפלמ"ח]] ב[[מלחמת העצמאות]]. אחד מתפקידיה החשובים היה להגן על הדרך מ"השפלה" לירושלים באזור שער הגיא. מבנה ה"ח'אן" ב"שער הגיא", שהיה נטוש שנים רבות, שוקם על ידי ה[[קרן קיימת לישראל]] ובעתיד יהיה בו מרכז מידע למבקרים בפארק רבין.

	"שער הגיא" מהווה נקודת חיבור בין שתי יחידות נוף מרכזיות: יחידת נוף "שפלת יהודה" ויחידת נוף "הרי יהודה". שפלת יהודה הוא האזור ממערב לכביש "צומת שער הגיא" - "צומת שמשון" [[כביש 3]] והרי יהודה הם האזור ממזרח לכביש. מכאן ניתן לצאת לסיורים ברחבי הפארק.		"שער הגיא" מהווה נקודת חיבור בין שתי יחידות נוף מרכזיות: יחידת נוף "שפלת יהודה" ויחידת נוף "הרי יהודה". שפלת יהודה הוא האזור ממערב לכביש "צומת שער הגיא" - "צומת שמשון" "כביש 3" והרי יהודה הם האזור ממזרח לכביש. מכאן ניתן לצאת לסיורים ברחבי הפארק.

	בפארק מצויים אתרי מורשת קרבות תש"ח, כמו [[דרך בורמה]] והמשלטים ב[[שמורת המסרק]] , אתרים ארכיאולוגיים, כמו ב[[פארק איילון]] - שרידי העיר "אמאוס" ובית מרחץ רומאי, מדרגות ושרידי חקלאות קדומה, בדרך המשלטים ודרך דיפנבייקר (ע"ש מי שהיה ראש ממשלת קנדה), המהווים עדות לרצף ההיסטורי של התיישבות היהודית במקום מאז ימי המקרא. במסלולי הפארק אפשר להבחין בשרידי דרך רומית, מבנים ביזאנטיים ועות'מאנים. בהרי יהודה מצויים מושבי [[פרוזדור ירושלים]], יישובי עולים החדשים שהוקמו בראשית שנות המדינה, שהוקמו במטרה לעבות את הדרך לעיר הבירה.		בפארק מצויים אתרי מורשת קרבות תש"ח, כמו [[דרך בורמה]] והמשלטים ב[[שמורת המסרק]] , אתרים ארכיאולוגיים, כמו ב[[פארק איילון]] - שרידי העיר "אמאוס" ובית מרחץ רומאי, מדרגות ושרידי חקלאות קדומה, בדרך המשלטים ודרך דיפנבייקר (ע"ש מי שהיה ראש ממשלת קנדה), המהווים עדות לרצף ההיסטורי של התיישבות היהודית במקום מאז ימי המקרא. במסלולי הפארק אפשר להבחין בשרידי דרך רומית, מבנים ביזאנטיים ועות'מאנים. בהרי יהודה מצויים מושבי [[פרוזדור ירושלים]], יישובי עולים החדשים שהוקמו בראשית שנות המדינה, שהוקמו במטרה לעבות את הדרך לעיר הבירה.
שורה 79:		שורה 79:
	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==
	* ''' כל מקום ואתר ''', משרד הבטחון - ההוצאה לאור וכרטא תשל"ח 1978, עמוד 430.		* ''' כל מקום ואתר ''', משרד הבטחון - ההוצאה לאור וכרטא תשל"ח 1978, עמוד 430.
	* זאב וילנאי , ''' אריאל (אנציקלופדיה)\|אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ ''', עם עובד 1980, עמודים 1975 (ואדי עלי), 7949 - 7952.		* זאב וילנאי , ''' אריאל (אנציקלופדיה) אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ ''', עם עובד 1980, עמודים 1975 (ואדי עלי), 7949 - 7952.
	* ויקטור גרן , '''תאור ארץ ישראל - יהודה''', הוצאת יד יצחק בן צבי תשמ"ב, תרגם מצרפתית חיים בן עמרם. המקור משנת 1868. כרך 1, עמוד 44.		* ויקטור גרן , '''תאור ארץ ישראל - יהודה''', הוצאת יד יצחק בן צבי תשמ"ב, תרגם מצרפתית חיים בן עמרם. המקור משנת 1868. כרך 1, עמוד 44.
	* יהודה זיו , '''וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא וָאָשׁוּב''' (נחמיה ב',ט"ו,). על השמות "באב אל ואד" ו"שער הגיא", מחקרי יהודה ושומרון, עורך ד"ר יעקב אשל, מכון המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון , אריאל , תש"ס , עמוד 239.		* יהודה זיו , '''וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא וָאָשׁוּב''' (נחמיה ב',ט"ו,). על השמות "באב אל ואד" ו"שער הגיא", מחקרי יהודה ושומרון, עורך ד"ר יעקב אשל, מכון המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון , אריאל , תש"ס , עמוד 239.