שערי תשובה - היסטוריית גרסאות

109.186.108.190 ב־14:27, 27 ביולי 2025

2025-07-27T14:27:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:27, 27 ביולי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{פירוש נוסף\|נוכחי=ספר מוסר מאת [[רבנו יונה]]\|אחר=פירוש על [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]]\|עע=[[רבי חיים מרדכי מרגליות]]}}		{{פירוש נוסף\|נוכחי=ספר מוסר מאת [[רבנו יונה]]\|אחר=פירוש על [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]]\|עע=[[רבי חיים מרדכי מרגליות]]. ואם התכוונתם לספרו של רבי יעקב אביחצירא, עיינו ערך [[רבי יעקב אביחצירא]]}}
	{{להשלים \|כל הערך=כן \|סיבה=כותב הערך 'לקח חופש' באמצע עבודתו, והשאריך את הערך במצב ראשוני, ולא אחיד.}}		{{להשלים \|כל הערך=כן \|סיבה=כותב הערך 'לקח חופש' באמצע עבודתו, והשאריך את הערך במצב ראשוני, ולא אחיד.}}
	'''שערי תשובה''' הוא ספר [[מוסר]] יסודי שחיבר [[רבינו יונה גירונדי]]. הספר עוסק כעיקר בענייני ה[[תשובה]], אך נמצאות בו התייחסויות לנושאים אחרים בעבודת ה'.		'''שערי תשובה''' הוא ספר [[מוסר]] יסודי שחיבר [[רבינו יונה גירונדי]]. הספר עוסק כעיקר בענייני ה[[תשובה]], אך נמצאות בו התייחסויות לנושאים אחרים בעבודת ה'.

אריאל ביגל נ"י ב־22:26, 3 בינואר 2015

2015-01-03T22:26:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:26, 3 בינואר 2015
שורה 1:		שורה 1:
			{{פירוש נוסף\|נוכחי=ספר מוסר מאת [[רבנו יונה]]\|אחר=פירוש על [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]]\|עע=[[רבי חיים מרדכי מרגליות]]}}
	{{להשלים \|כל הערך=כן \|סיבה=כותב הערך 'לקח חופש' באמצע עבודתו, והשאריך את הערך במצב ראשוני, ולא אחיד.}}		{{להשלים \|כל הערך=כן \|סיבה=כותב הערך 'לקח חופש' באמצע עבודתו, והשאריך את הערך במצב ראשוני, ולא אחיד.}}
			'''שערי תשובה''' הוא ספר [[מוסר]] יסודי שחיבר [[רבינו יונה גירונדי]]. הספר עוסק כעיקר בענייני ה[[תשובה]], אך נמצאות בו התייחסויות לנושאים אחרים בעבודת ה'.
	~~ספר~~ '''שערי תשובה''' ~~מאת ה~~[[~~חסידות (מדרגה)\|חסיד~~]] [[~~רבי~~ יונה גירונדי ~~\|רבנו יונה גירונדרי~~]]~~, העוסק~~ בענייני [[תשובה]] ~~בפרט~~, ~~ועבודת~~ ה' ~~בכלל, נחשב לאחד מספרי ה[[מוסר]] הבסיסיים~~.

	== מבנה הספר ==		== מבנה הספר ==

	בספר שערי תשובה ישנם ארבעה שערים:		בספר שערי תשובה ישנם ארבעה שערים:
	* '''השער הראשון''' מכיל מעין הקדמה קצרה (העוסקת במעלת התשובה ובחובה להזדרז ולשוב מיד מה[[חטא]]), ולאחר מכן סוקר בהרחבה את חלקי התשובה. מסיים באזכור עשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה. בשער זה - חמישים ושתים פסקאות.		* '''השער הראשון''' מכיל מעין הקדמה קצרה (העוסקת במעלת התשובה ובחובה להזדרז ולשוב מיד מה[[חטא]]), ולאחר מכן סוקר בהרחבה את חלקי התשובה. מסיים באזכור עשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה. בשער זה - חמישים ושתים פסקאות.
שורה 75:		שורה 74:
	* חטא חילול ה' מתכפר ע"י שמצרפים לתשובה - קידוש ה' (שער א סי' מז; שער ד אות ה) או לימוד תורה (שער ד אות טז).		* חטא חילול ה' מתכפר ע"י שמצרפים לתשובה - קידוש ה' (שער א סי' מז; שער ד אות ה) או לימוד תורה (שער ד אות טז).
	* הייסורים שה' גורם לאדם הם לטובתו, כדי שיתכפרו חטאיו ויתעורר לתשובה, לפיכך על האדם לשמוח בהם ולהודות לה' עליהם (שער ב סי' ג-ד).		* הייסורים שה' גורם לאדם הם לטובתו, כדי שיתכפרו חטאיו ויתעורר לתשובה, לפיכך על האדם לשמוח בהם ולהודות לה' עליהם (שער ב סי' ג-ד).



	~~== דברי חכמי ישראל על הספר ==~~
	~~חפץ חיים בהקדמה.~~

	~~=== הדרכות בלימוד הספר ===~~

	==== מקבילות ====		==== מקבילות ====
שורה 90:		שורה 82:

	בנוסף, רבנו יונה מרבה לצטט בספרו פסוקים מספר [[משלי]], ושימוש בפירושו לספר משלי (שלא נדפס ב[[מקראות גדולות]], ואיננו מצוי די הצורך בידי הלומדים) עשוי לסייע בהבנת הפסוקים אותם הוא מצטט.		בנוסף, רבנו יונה מרבה לצטט בספרו פסוקים מספר [[משלי]], ושימוש בפירושו לספר משלי (שלא נדפס ב[[מקראות גדולות]], ואיננו מצוי די הצורך בידי הלומדים) עשוי לסייע בהבנת הפסוקים אותם הוא מצטט.

	~~== מהדורות הספר ==~~

	~~== מפרשים על הספר ==~~

	{{הערות שוליים \|טורים=כן}}		{{הערות שוליים \|טורים=כן}}

אריאל ביגל נ"י: אריאל ביגל נ"י העביר את הדף שערי תשובה (מוסר) לשערי תשובה

2015-01-03T22:21:33Z

אריאל ביגל נ"י העביר את הדף שערי תשובה (מוסר) לשערי תשובה

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־22:21, 3 בינואר 2015
(אין הבדלים)

למאי נ"מ?: עריכה חלקית - להשלמת שאר הכותבים!

2015-01-03T17:46:37Z

עריכה חלקית - להשלמת שאר הכותבים!

דף חדש

{{להשלים |כל הערך=כן |סיבה=כותב הערך 'לקח חופש' באמצע עבודתו, והשאריך את הערך במצב ראשוני, ולא אחיד.}}

ספר '''שערי תשובה''' מאת ה[[חסידות (מדרגה)|חסיד]] [[רבי יונה גירונדי |רבנו יונה גירונדרי]], העוסק בענייני [[תשובה]] בפרט, ועבודת ה' בכלל, נחשב לאחד מספרי ה[[מוסר]] הבסיסיים.

== מבנה הספר ==

בספר שערי תשובה ישנם ארבעה שערים:
* '''השער הראשון''' מכיל מעין הקדמה קצרה (העוסקת במעלת התשובה ובחובה להזדרז ולשוב מיד מה[[חטא]]), ולאחר מכן סוקר בהרחבה את חלקי התשובה. מסיים באזכור עשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה. בשער זה - חמישים ושתים פסקאות.
* '''השער השני''' עוסק בששת הדרכים המעוררות את האדם לשוב אל ה', במשך שלושים וארבע פסקאות.
* '''השער השלישי''', הארוך שבשערים (למעלה ממאתיים ושלושים פסקאות), מהווה כמין חיבור עצמאי, בו מבאר המחבר את חומרת המצוות והאזהרות שבתורה, וחילוקי העונשים, תוך שהוא מחלק אותן לעשר מדרגות, וזאת "מפני שהוזהר בעל התשובה לחפש דרכיו"{{הערה |ראה שערי תשובה בתחילת השער השלישי (פסקאות א-ג), ובשער הראשון אות לז.}}, מעורר אותו המחבר ומסייע לו להיוודע לכל חטאיו, להבין את חומרתם, ועל ידי כך ייכנע לבבו וישוב אל ה'.
* '''השער הרביעי''' עוסק בחילוקי הכפרה במשך עשרים ושתים פסקאות.

במהלך הספר '''שערי תשובה''' מצויים יסודות רבים בענייני עבודת ה' ומצוותיו ובעניינים נוספים, שאינם שייכים ישירות לתשובה, וזאת הן בשער השלישי (בו מרחיב המחבר על עוונות שונים, גדרם ונזקם לנפש האדם) והן בשער חלקי הספר, וזאת משום שהמחבר נוטה, לעיתים קרובות, מהנושא המסוים אותו התכוון לבאר ומרחיב ביסודות הקרובים לעניין{{הערה |למשל, בשער הרביעי {{מקור|שערי תשובה ד ח$אות ח|כן}} מסביר המחבר כי העובר על [[מצוות לא תעשה |מצות לא תעשה]] ועשה תשובה, "ואם עבר אדם על מצות לא תעשה ועשה תשובה, ידאג לעוונו ויכסוף ויחכה להגיע ל[[יום הכפורים]] למען יתרצה אל ה' יתברך... ועל כן אמרו רבותינו ז"ל {{מקור|בבלי:ראש השנה ט, א$ר"ה ט.|כן}}: 'כל הקובע סעודה ב[[ערב יום הכפורים]] כאילו צֻווָה להתענות תשיעי ועשירי והתענה בהם, כי הראה [[שמחה |שמחתו]] בהגיע זמן [[כפרה |כפרתו]], ותהיה לו לעדה על דאגתו לאשמתו, ויגונו על עונותיו". כיוון שהסביר המחבר את מעלת האכילה בערב יום הכיפורים (הנוגעת לצפיית החוזר בתשובה להשלמת הכפרה), מוסיף המחבר {{מקור|שערי תשובה ד, ט-י|כן}} לבאר עוד שתי סיבות למצות האכילה בערב יום הכיפורים ומעלתה (סעודת [[יום טוב]] על מצוות יום הכיפורים, שאי-אפשר לעשותה ביום הכיפורים בשל הצום; בכדי שנתחזק בתפילה, תחנון וחיפוש עצות על התשובה ועיקריה).}} או בביאור פסוק שהביא ללמוד ממנו יסוד מסוים, אך בפסוק (או בפסוקים הסמוכים) מופיעים יסודות רוחניים חשובים הנצרכים להבנת הפסוק.

רבנו יונה מזכיר בשערי תשובה שערים נוספים: שער התורה{{הערה |הוזכר בשערי תשובה שער ג אות יד וקנו.}}, שער העבודה{{הערה |שער ג אות ט.}}, שערי יראת חטא{{הערה |שער ג אות קעח, קפט ורכד. ואפשר שהוא "שער היראה" המוזכר בשער ג אות ח.}}, שערי הענווה{{הערה |שער א אות כד.}}, שער השִנאה{{הערה |שער ג אות לט.}}, שער האכזריות{{הערה |שער ג אות לו.}}, שער גדרי הזהירות{{הערה |שער ג אות סו ועד.}} ועוד{{הערה |"שער חילוקי הכפרה" המוזכר בשערי תשובה {{מקור |שער ג אות קנח |כן}}, כפי הנראה הוא השער הרביעי בספר {{מקור |שערי תשובה ד, ד-ו, טז |כן}} הנקרא בשם זה.}}. ניתן לשער שחיבורים אלו היוו חלקים מחיבור גדול של המחבר בנוגע לעניינים רבים בתורה, מוסר, מצוות ועבודת ה', שרק שריד ממנו מצוי בידינו.
בעשורים האחרונים התגלה – ויצא לאור{{הערה|הספר '''שערי עבודה''' לרבנו יונה יצא לאור על ידי [[הרב בנימין זילבר]] מבני ברק (מחשובי הפוסקים בדור, מחבר [[שו"ת]] אז נִדבּרוּ ועוד ספרים רבים בהלכה), בכמה מהדורות.}} – ספר נוסף של המחבר, רבנו יונה: [[שערי עבודה]] {{הערה |אפשר שצריך לקרא לו "שער העבודה" כלשון המחבר {{מקור |שע"ת ג, ט |כן}} וכנ"ל, וזאת בשל היות קצר, ומכיל מערכה אחת של פרקים, אך יתכן שאין לדקדק בכך, וראה בהערה לעיל לגבי "שערי יראת חטא" שאפשר שהוא-הוא שער היראה.}}.

== תוכן הספר ==

==== השער הראשון ====

השער פותח בהקדמה קצרה על הטובה שעשה ה' בנותנו לחוטא את האפשרות לשוב בתשובה, ואפילו אם הרשיע הרבה. "והוזהרנו על התשובה בכמה מקומות בתורה, והתבאר כי התשובה מקובלת אפילו אם ישוב החוטא מרוב צרותיו{{הערה |וראה בשער ב אות ב שביאר המחבר את גודל החסד שבדבר, בניגוד לדרך האדם.}}, כל שכן אם ישוב מיראת ה' ואהבתו". כמו כן, "התבאר בתורה כי יעזור ה' לשבים כאשר אין יד טבעם משגת, ויחדש בקִרבם רוח טהרה להשיג מעלת אהבתו".

לאחר מכן מסביר המחבר את החובה להזדרז לשוב מהחטא, מכמה צדדים: ראשית, המתאחר מלחזור בתשובה מראה במעשיו שאיננו ירא מן האף והחֵמה (של ה', כביכול, בשל חטאו). שנית, הממהר לשוב ולהצטער מאד על חטאו, לא יכשל בחטא שנית (כי יזכור כמה צער נגרם לו מכך), ואילו המתאחר מהתשובה בְּבֹא החטא לידו יכשל בו שוב, והכישלון השני חמור בהרבה מהראשון{{הערה |המחבר מונה שתי סיבות לחומרת הכישלון השני: (א) קודם הכישלון הראשון לא חשב האדם שהוא עלול ליפול בחטא, אך אחרי שראה שהוא שנכשל היה עליו להתכונן מראש, להגביר יראת ה' בקרבו ולמצוא דרכים למנוע מכשול נוסף; (ב) השונה בחטאו תשובתו קשה, כי החטא נעשה לו כהיתר. ומי שמראש איננו מקבל על עצמו להיזהר מחטא כלשהו, ואפילו חטא קל, נקרא "[[מומר לדבר אחד]]", והוא שבר עול עבדות ה' מעליו (וראה להלן העיקר השלושה עשר מעיקרי התשובה).}}.

לאחר מכן מונה המחבר את עיקרי התשובה:
@ '''חרטה''' - "יבין לבבו כי רע ומר עוזבו את ה', וישיב אל לבו כי יש עונש ונקם ושילם על העוון... ורעה מזאת" שהתאכזר על נפשו וטימאה, והחליף עולם נצחי בעולם חולף. ויבין שהחוטא גרוע מהבהמות, הרי יש לו דעת, ולא ניצל אותה.
@ '''עזיבת החטא''' - "יעזוב דרכיו הרעים, ויגמור בכל לבבו כי לא יוסיף" לחטאו עוד.
@ '''היגון''' - "יחשוב כמה רבה רעת מי שהִמרה את יוצרו, ויגדיל יגון בללבו... ויתאנח במרירות לב". (שלב זה מוסיף על השלב הראשון – החרטה – בו האדם מצטער על חטאו בדומה לאדם שהפסיד סכום כספי נמוך, אך עשיר שהפסיד את '''כל''' ממונו ויצא נקי מנכסיו צערו עצום וללא הפוגה, "ויותר מכך ראוי שיצטער ויתאנח מי שהימרה את ה' יתברך"...)
@ '''הצער במעשה''' - צום ובכי על החטא, והבכי (בדמעות) הוא מכפר על הלב והעיניים המביאים את האדם לחטא.
@ '''הדאגה'''{{הערה |בניגון ליגון וצער על העבר, הדאגה היא חשש עתידי.}} - ידאג ויפחד בעל התשובה משלושה דברים: (א) עונש החטא. (ב) אולי איננו ממלא את חובת התשובה בשלימות, כי אף שצערו עצום ובכיו רב, מכל מקום חטאו עצום וחמור (שהימרה את פי ה' והזיק הרבה לנפשו), וצערו איננו מספיק בשל חומרת חטאו. (ג) פן יתגבר עליו יצרו שנית.
@ '''הבושה''' - יתבייש האדם בחטאו מלפני ה' יתברך. (והמדרגה העליונה בזה שבושתו מלפני ה' תגדל כל כך עד שישתנה זיו פניו). והדרך להשיג מעלה זו היא על ידי התבודדות לחשוב בגדולת ה' וכמה רבה רעת הממרה את פיו, ובזכרו תמיד כי ה' רואה מעשיו וצופה מחשבותיו.
@ '''הכניעה בכל לב והשִפלות''' - "כי המכיר את ידע כמה העובר על דבריו שח ושפל ונגרע מערכו". ("והמדרגה העליונה בהכנעה המחויבת מדרך התשובה, שיגדיל ויאדיר עבודת ה', ולא יחזיק טובה לעצמו, כי יקטן הכול בעיניו לעומת מה שהוא חייב").{{ש}}ושתי סיבות נוספות לחובת הכניעה: "מפני שהוא חייב להסיר מנפשו המידות שגורמות לחטוא... וה[[גאווה]] מסבבת כמה חטאים, ומגברת יצר לב האדם עליו"; '''ועוד''' שהנכנע הרי הוא מתנהג בשפלות כלפי הבריות, איננו [[כעס |כועס]] על חבריו ומעביר על מידותיו, ו"המעביר על מידותיו - מעבירים לו על כל פשעיו" {{מקור|(}}{{מקור|מסכתות קטנות: דרך ארץ ז ג$מסכת דרך ארץ פ"ז ה"ג}}{{מקור|;}} {{מקור |בבלי: ראש השנה יז א$ר"ה יז.}} {{מקור |ועוד)}}.
@ '''ההכנעה במעשה''' - "שיתנהג במענה רך... בקול נמוך" ולא בעזות, "ולא יתעסק בנוי המלבושים והתכשיטים... ויהיו עיניו תמיד שחות... וסימני ההכנעה, כמו מענה רך וקול הנמוך ושחות העין, יזכירוהו להכניע את לבו".
@ '''שבירת התאווה הגשמית''' - "ישיב אל לבו כי ה[[תאווה]] עוללה לנפשו לחטוא ולמשוך העוון בחבלי השווא", ולכן "יעשה גדר לשמור דרך התשובה ויפרוש מן התענוגים ולא ימשך אחר תאוותו גם בדברים המותרים, ויתנהג בדרכי הפרישות, ולא יאכל רק לשובע נפשו וקיום גופו... כי כל זמן שהאדם הולך אחרי התאווה - נמשך אחרי תולדות החומר וירחק מדרך הנפש המשכלת, ואז יתגבר יצרו עליו". אך אם יתקן התאוות ויתגבר עליהם, ימשכו אבריו אחר השכל, וישרתוהו, וממילא מעשיו יהיו ישרים.{{ש}}"ועוד תמצא לו תועלת בשבירת התאווה הגשמית, כי אם תבקשנו תאוותו דבר-בלייעל ועבירה, ידבר אל לבו: הן בהיתר לא אמלא תאוותי, ואיך אשלח ידי באיסור?! '''ועוד''' תמצא לו תועלת רבה ועצומה בשבירת התאווה", כי בזה מראה הוא עד כמה חזק רצונו הטוב לשוב בתשובה, "כי מואס הוא [את] הטבע אשר גרם לחטא, ובזה תרצה אל ה' יתברך וימצא חן בעיניו".
@ '''הטבת מעשיו בדבר שבו הרשיע'''{{הערה |בשערי תשובה הנוסח: "להיטיב פעליו בדבר אשר זדה עליו" - מלשון זדון, ושינית את הנוסח ללשון מדוברת, עפ"י פירוש 'הרוצה בתשובה', לרבי אליהו רוט, עמ' עז.}} - יתקן התנהגותו באיבר ובדבר שבו חטא, למשל, אם הסתכל ב[[עריות]] - יתרגל להשפיל עיניו, אם דיבר לשון הרע יעסוק בתורה, רגלים ממהרות לרוץ לרעה ירוצו לדבר מצוה, ידיים שופכות דם ירבו בצדקה וחסד, מייצר סכסוכים ירבה שלום, וכן הלאה.
@ '''חיפוש דרכיו''' - לשלוש מטרות: (א) "שיזכור כל הדברים שחטא ו[[וידוי |יתוודה]] עליהם, כי הווידוי מעיקרי התשובה"; (ב) "למען ידע כמה עוונות יש לו ויוסיף להיכנע", (ג) כדי שידע להיזהר שלא להיכשל בהם שנית, כי נפשו עלולה [להיכשל] בהם, אחרי אשר... שלט יצרו בהם".
@ '''הכרת העונש''' - "צריך שיחקור וידע ויכיר גודל העונש לכל אחד מעוונותיו, באיזה מהם יש [[מלקות]]", [[כרת]] או [[מיתת בית דין]], "למען ידע גודל עוונו בהתוודותו, וימרר בבכי תמרורים{{הערה |במקור {{מקור |שערי תשובה א, לז |כן}}: "וימרר בבכי על אשר הכעיס תמרורים", וכנראה הוא טעות סופר.}} על אשר הכעיס, ולמען יוסיף להיכנע [לפי חומרת חטאו], ולמען יפחד מעוונותיו{{הערה |וראה גם בשער השלישי (אות א-ג), שם מרחיב בעניין זה.}}, כי העבירות החמורות תשובה תולה כפרתן וייסורים ממרקים" {{מקור |בבלי: יומא פו א$יומא פו.|כן}}.
@ '''להיות העבירות הקלות - חמורות בעיניו''' - מארבע סיבות: (א) "אין להביט לקטנות העבירה, אלא לגדולת מי שהזהיר עליה"; (ב) "כי היצר שולט בעבירות הקלות, ואולי תהיה זו סיבה להתמיד בהן, ואז יחשבו גם הן כחמורות{{הערה |ראה {{מקור |בבלי: סוכה נב א$סוכה נב.}}; {{מקור |רמב"ם תשובה.ג, יד}}; ועוד.}} בהִצטרף עונש כל פעם"; (ג) "כי בהתמדתו על העבירה נעשית לו כהיתר, ויפרוק עולה מעליו ולא ישמר ממנה, ויחשב עם פורקי-עול ומומרים לדבר אחד"{{הערה |וראה בשערי תשובה לעיל, אות ה-ז בשער זה (הוזכר בקצרה בהערה לעיל).}}; (ד) "כי אם נצחו היצר [היום] בדבר קטן ינצחהו מחר בדבר גדול".
@ '''הווידוי'''{{הערה |יש להתבונן מדוע הובא עיקר זה אחרי העיקרים: חיפוש דרכיו והכרת העונש, שהם אמצעים לווידוי (ואין לומר שדברים אלו צריך לעשותם לפני הווידוי, ולפיכך הוקדמו, שרי תיקון המעוות צריך להשתדל לעשותו קודם הווידוי, ואעפ"כ נתאחר, ועוד שלא מסתבר שיעכב וידויו עד שיחפש דרכיו ויכיר עונשי חטאיו).}} – לפרט את חטאיו (וחטאי אבותיו, אם המשיך בדרכם).
@ '''התפילה''' - "יתפלל אל ה' ויבקש רחמים לכפר את כל עוונותיו", וכן שיאירו המצוות שעשה קודם תשובתו. "'''וכן''' יתפלל בעל-התשובה אל ה'... שיחפוץ בו וירצהו וייעתר לו כאילו לא חטא... כי יתכן להיות העוון נסלח ונפדה מן הייסורים ומכל גזירה ואין לה' חפץ בו ומנחה לא ירצה מידו, ותאוות הצדיקים להפיק רצון מה' ושיחפוץ בהם". "'''ועוד''' יתפלל בעל התשובה אל ה' תמיד שיעזרהו אל התשובה".
@ '''תיקון המעוות''' - במידת האפשר, בחטאים ש[[בן אדם לחברו]] תיקון המעוות כולל את בקשת המחילה, ותשלום הממון ש[[גזל]] או [[מזיק |הזיק]] לחברו{{הערה |נראה שבחטא [[לשון הרע]] ו[[רכילות]], ובפרט ב[[הוצאת שם רע]], חייב המספר לגשת לשומעי דבריו הרעים להפריך את דבריו (במידת האפשר), כפי שביאר בספר חפץ חיים {{מקור |הלכות לשון הרע סוף כלל ד, באר מים חיים ס"ק ד, ועוד |כן}}.}}. וראוי לתקן את המעוות עוד קודם הווידוי {{מקור |שערי תשובה א, מה |כן}}.
@ '''לרדוף פעולות החסד והאמת''' - כאשר אדם חטא בחטא חמור שלכפרתו נדרשים גם ייסורים ו/או מיתה - אם יעשה פעולות של חסד ויעורר אנשים ללכת בדרכי האמת, דבר זה ישמור אותו מהייסורים והמוות.
@ '''היות חטאתו נגדו תמיד'''{{הערה |עפ"י {{מקור |תהלים נא, ה}}.}} - לא לשכוח עוונותיו עד יום מותו.
@ '''עזיבת חטאו בהזדמן לו והוא בתוקף תאוותו''', ומי שלא הזדמן לידו יוסיף בנפשו יראת ה' דבר יום ביומו, ובוחן לבבות הוא יבין אם בכוחו לעמוד בניסיון דומה למה שנכשל בו, וייתן לו שכר על כך.
@ '''להשיב רבים מעוון''' כאשר תשיג ידו.

לאחר מכן מזכיר המחבר בקצרה את עשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה, כי מי שנכשל באחד מהם תמיד - תשובתו קשה {{מקור |שע"ת א, נא-נב |כן}}.

==== השער השני ====

המחבר מונה את ששת הדברים המעוררים את האדם לשוב בתשובה: '''(א)''' "כאשר תמצאנה את האיש צרות, וישיב אל לבו" שצרותיו בשל חטאיו (ובכלל זה השב ביום מותו); '''(ב)''' "כאשר ...יגיעו ימי השׂיבה ויכל כוחו וימעט וישח [- ייחלש] יצרו, גם יזכור קיצו"; '''(ג)''' "כאשר ישמע מוסר החכמים והמוכיחים, יקשיב וישמע וייכנע ויחזור בתשובה"; '''(ד)''' "בעת אשר יהגה האדם בתורת ה' ויקרא בדברי הנביאים וה[[כתובים]], ויבין בנועם המוסרים ויראה האזהרות והעונשים, יחרד לדברים ויכין לבו להיטיב דרכיו ומעלליו, ויתרצה אל ה' "; '''(ה)''' "ב[[עשרת ימי תשובה]], הירא את דבר ה' לבו יחיל בקרבו בדעתו כי כל מעשיו בספר נכתבים ובעת ההיא האלוקים יביא במשפט את כל מעשה ועל כל נעלם, אם טוב ואם רע". '''(ו)''' "כל עת יכון לקראת אלוקיו, כי לא ידע האדם את עתו [זמן מותו]..." (ומאריך בעניין זה).

בפתח הדברים מקדים המחבר שחובת האדם להתעורר לתשובה גם ללא ששת הדרכים הללו, ובתוך הרצאת הדברים הוא מזהיר את האדם שלא יתבונן בדברים אלו. הוא חותם את דבריו במנותו תשע (!) סיבות שלא כדאי לאדם להזדרז לשוב ולא להתאחר עד שימצא פנאי או שירבה כספו די סיפוקו.

==== השער השלישי ====

בשער זה, הארוך שבחלקי החיבור, מדרג רבנו יונה את חיובי התורה, לעשר מדרגות, לפי חומרתם ועונשם:
# '''עבירות שהן מ[[דברי סופרים]]''' (מדרבנן). המחבר מבאר שחומרה יתירה יש בעבירות אלו מכמה צדדים: (א) העובר על דברי תורה עשה כן מפני שלא יתגבר על יצרו, והוא מיצר על כך, אך המזלזל בדברי חכמים זה חסרון בעצם האמונה וקבלת עול החכמים; (ב) היות והחטא איננו חמור בעיניו הוא רחוק מהתשובה; (ג) כי יראת ה' היא יסוד המצוות (ולפיכך שכרה מרובה), וגזרות חז"ל להתרחק מהעבירות הן מעיקרי היראה. והעובר על דברי חכמים עונשו [[מכת מרדות]].
# '''[[מצוות עשה]]''' שעליהן יסוד השכר ושורש הגמול תמורת עבודתו, והמחבר מאריך בערכן ומעלתן של מצוות עשה וחומרת ביטולם, ומונה חמורות שבהן {{מקור |שערי תשובה ג, ט-כג |כן}}.
# '''[[לאו הניתק לעשה]]''', ויש מהם "שעונשם חמור ונגע [- מגיע] עד שמים", כדוגמת גזל וריבית, ובפרט גזל עני ולצער יתום ואלמנה, שעונשם [[מיתה בידי שמים]] {{הערה |וראה גם להלן אות קט-קי.}}.
# '''[[לאו שאין בו מעשה]]''', והמחבר מאריך למנות דוגמאות רבות של עבירות שאין בהן מעשה, בשל השכחה וחוסר ההקפדה בשל כך {{מקור |שערי תשובה ג, כו-עד |כן}}, בחלקן הוא אף מוסיף שקיימת בהן חומרה נוספת.
# '''[[לאו שיש בו מעשה]]''', והמחבר מונה דוגמאות רבות של לאווין שיש בהם מעשה, אך רבים אינם נזהרים בהם מחוסר ידיעה (של עצם העבירה או של פרטיה) או מחוסר הכרה בחומרתה {{מקור |שערי תשובה ג, עה-קו |כן}}.
# '''[[מיתה בידי שמים]]''', המחבר מבהיר כי ה[[כרת]] חמור הימנה (שאף זרעו נכרת), אך מיתה בידי שמים יש בה צד חומרה כי בעלי-חיים שבבעלותו מתים, "וידבק המוות בו עד כלּוֹתו אותו". והמחבר מונה{{הערה |הזכרנו בקצרה את הרשימה, בשל העובדה שרבים אינם יודעים את חומרת עבירות אלו.}} {{מקור |שערי תשובה ג, קז-קיח |כן}}: האוכל [[טבל]], [[כהן]] [[טומאה |טמא]] שאכל [[תרומה]] טהורה, זר (- אדם שאינו כהן) שאכל תרומה, המענה [[אלמנה]] ו[[יתום]], הגוזל את העני, ה[[מוציא שם רע]], המנאף ביד ורגל, [[תלמיד חכם]] שאינו נוהג בצניעות ובדרך ארץ, כל שיש [[בית מדרש]] בעירו ואינו הולך לשם, החולק על ישיבתו של [[רב |רבו]], [[המורה הלכה בפני רבו]], הגוזל [[מתנות עניים]] (שנמנע מלתתן, ומשאירן לעצמו) ו[[פירות שביעית]] (שנמנע [[הפקר |מלהפקירן]]) והקופץ ידו מאחיו האביון ומבשרו מתעלם (שנמנע מלתת לו צדקה וסיוע).
# '''[[כרת]]''' - העבירות שחייבים על זדונם כרת, ועל שגגתם [[חטאת]]. המחבר מבאר את עונש הכרת לסוגיו והשלכותיו {{מקור |שע"ת ג, קיט-קכה |כן}}.
# '''[[ארבע מיתות בית דין]]''' (אות קכו ואילך)
# '''[[יהרג ואל יעבור]]'''
# '''עברות שהעושה אותן אין לו חלק ל[[עולם הבא]]''' – אות קמג

== מגוון רעיונות מהספר ==

בספר נמצאים יסודות רבים בענייני תשובה ועבודת ה', ננסה להביא כמה מהם{{הערה |התמקדנו בהבאת עניינים '''שאינם''' מעצם מהלך התשובה ועיקרה, כפי שמתבארים בספר, אלא הובאו דרך אגב.}}:
* החרטה או עזבת החטא – מה קודם? (שער א' סי' ח)
* עבירה מכבה מצוה, וכששב חוזרת המצווה להאיר (שער א סי' מא)
* חטא חילול ה' מתכפר ע"י שמצרפים לתשובה - קידוש ה' (שער א סי' מז; שער ד אות ה) או לימוד תורה (שער ד אות טז).
* הייסורים שה' גורם לאדם הם לטובתו, כדי שיתכפרו חטאיו ויתעורר לתשובה, לפיכך על האדם לשמוח בהם ולהודות לה' עליהם (שער ב סי' ג-ד).

== דברי חכמי ישראל על הספר ==
חפץ חיים בהקדמה.

=== הדרכות בלימוד הספר ===

==== מקבילות ====

"דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר" {{מקור |ירושלמי: ראש השנה ג ה$ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ה|כן}}. בכדי להבין היטב את דברי רבנו יונה בשערי תשובה, כדאי להשוות למקומות אחרים בחיבוריו, בהם התבארו נושאים אלו, כאשר לעיתים יש בהם הרחבות שאינן מצויות בשערי תשובה (או סגנון אחר של הדברים, דבר המקל על ההבנה, ומסייע בביאור ספיקות בכוונת המחבר).

בנושאים רבים מצויות הקבלות בין המתבאר בשערי תשובה ובין דבריו ב''פירושו של רבנו יונה ל[[מסכת אבות]]''. כמו כן, לעיתים מצויות הקבלות בין המתבאר בשערי תשובה ובין המובא בפירוש ''תלמידי רבנו יונה על [[הרי"ף]] ל[[מסכת ברכות]]''.

בנוסף, רבנו יונה מרבה לצטט בספרו פסוקים מספר [[משלי]], ושימוש בפירושו לספר משלי (שלא נדפס ב[[מקראות גדולות]], ואיננו מצוי די הצורך בידי הלומדים) עשוי לסייע בהבנת הפסוקים אותם הוא מצטט.

== מהדורות הספר ==

== מפרשים על הספר ==

{{הערות שוליים |טורים=כן}}

[[קטגוריה: ספרי מוסר]]
[[קטגוריה: ספרי ראשונים]]