https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D 2026-05-23T23:20:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=124738&oldid=prev 2019-02-24T19:41:57Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:41, 24 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שערי ירושלים''' הוא ספר של משה ריישר (ראו להלן)  אשר יצא לאור בשנת  1867,  בוארשה,  &lt;ref&gt;או בשנת[[תרכ"ח]]  (1875),&lt;/ref&gt; והודפס מחדש בשנת 1967 בדפוס ספרא. הספר כולל לקט [[מדרש|מדרשים]] על טיבה של [[ארץ ישראל]]. תאור של מקומות בארץ ומידע מעודכן לזמנו - ראשית  המאה ה-19. כל זה מנקודת ראות של יהודי שגדל ב[[ירושלים]] בן להורים מ[[פולין]] המדווח  ליהודי פולין על האתרים בארץ הקודש לאור הרקע המיקראי והמדרשי שלהם כולל ה[[קדושה (יהדות)#מקומות קדושים|מקומות קדושים]] . לספר 12 פרקים או "שערים" בלשון המחבר - כנגד י"ב שערי [[בית המקדש]] אשר לדבריו "נראים עד היום". המהדורה המודפסת חסרה פרקים אחדים. הספר הוא בין המקורות היחידים המתארים את [[ארץ ישראל]] בראשית המאה ה-19 מנקודת ראות יהודית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שערי ירושלים''' הוא ספר של משה ריישר (ראו להלן)  אשר יצא לאור בשנת  1867,  בוארשה,  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>&lt;ref&gt;או בשנת[[תרכ"ח]]  (1875),&lt;/ref&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>והודפס מחדש בשנת 1967 בדפוס ספרא. הספר כולל לקט [[מדרש|מדרשים]] על טיבה של [[ארץ ישראל]]. תאור של מקומות בארץ ומידע מעודכן לזמנו - ראשית  המאה ה-19. כל זה מנקודת ראות של יהודי שגדל ב[[ירושלים]] בן להורים מ[[פולין]] המדווח  ליהודי פולין על האתרים בארץ הקודש לאור הרקע המיקראי והמדרשי שלהם כולל ה[[קדושה (יהדות)#מקומות קדושים|מקומות קדושים]] . לספר 12 פרקים או "שערים" בלשון המחבר - כנגד י"ב שערי [[בית המקדש]] אשר לדבריו "נראים עד היום". המהדורה המודפסת חסרה פרקים אחדים. הספר הוא בין המקורות היחידים המתארים את [[ארץ ישראל]] בראשית המאה ה-19 מנקודת ראות יהודית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהקדמה הוא מספר מה הניע אותו לכתוב את הספר: &quot;מי אנוכי אשר הביאני המלך חדריו ולדרוך על כל המקומות הקדושים ליגנדר (להדר) עפרה ולנשק אבניה. ודוכתא (מקום) דמשה ואהרון לא זכו לה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהקדמה הוא מספר מה הניע אותו לכתוב את הספר: &quot;מי אנוכי אשר הביאני המלך חדריו ולדרוך על כל המקומות הקדושים ליגנדר (להדר) עפרה ולנשק אבניה. ודוכתא (מקום) דמשה ואהרון לא זכו לה&quot;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123831:rev-124738:php=table --> </table>

מזרחי וורדיגר https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=123831&oldid=prev 2019-02-04T15:50:05Z

<p><span class="autocomment">הרב השחור מחברון</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:50, 4 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l111">שורה 111:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 111:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; משה ריישר ממשיך בתאור מצב היהודים בחברון. וכך הוא מסכם את מצבם בשנת 1850: &quot;והיהודים אשר בחברון סבלו עול גלות מהערביים והישעאלים אשר לא האמינו בחיים ופחדו מכל עלה נדף.{{הערה|[[זכרונות ארץ ישראל]] עמוד 181))}}. הגורם לכך היה &quot;ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו &quot;השחור&quot;. וזה סיפורו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; משה ריישר ממשיך בתאור מצב היהודים בחברון. וכך הוא מסכם את מצבם בשנת 1850: &quot;והיהודים אשר בחברון סבלו עול גלות מהערביים והישעאלים אשר לא האמינו בחיים ופחדו מכל עלה נדף.{{הערה|[[זכרונות ארץ ישראל]] עמוד 181))}}. הגורם לכך היה &quot;ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו &quot;השחור&quot;. וזה סיפורו:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1827 השיח' עבד אל-רחמן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מדורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>ואחיו משתלטים על העיר ומשעבדים את יהודי חברון לבני חסותם תמורת תשלום ל"הרב השחור". הכינוי "הרב השחור" ניתן בספרי החשבונות של יהודי חברון למקבל דמי החסות מהם שהיה לשליט האזור. ה[[פחה]] התורכי בירושלים ניסה להכניעו, הדבר לא עלה בידו והוא מינה אותו למושל האזור.  למרות התשלום מראש להיהודים, רכושם נבזז. חלקם עברו לעיר העתיקה בירושלים לרחוב שכונה "רחוב חברון.  על המתרחש בעיר בשנת 1851 מספר [[ספר חברון]]&lt;ref&gt; מקור: [http://www.hebron.org.il/hebrew/data/images/File/9-49.pdf תאריכים בתולדות היישוב היהודי בחברון]&lt;/ref&gt; "המורד עבד-אל-רחמן מהכפר דורא משתלט על העיר ומטיל קנס "ארבעים ארנקים על הרובע היהודי".  רק  בשנת 1855 החליטו הטורקים לשים סוף לתוהו ובוהו בהר חברון. הצבא הטורקי השתלט על העיר. שנות שלטונו הסתיימו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1827 השיח' עבד אל-רחמן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה| </ins>מדורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>ואחיו משתלטים על העיר ומשעבדים את יהודי חברון לבני חסותם תמורת תשלום ל"הרב השחור". הכינוי "הרב השחור" ניתן בספרי החשבונות של יהודי חברון למקבל דמי החסות מהם שהיה לשליט האזור. ה[[פחה]] התורכי בירושלים ניסה להכניעו, הדבר לא עלה בידו והוא מינה אותו למושל האזור.  למרות התשלום מראש להיהודים, רכושם נבזז. חלקם עברו לעיר העתיקה בירושלים לרחוב שכונה "רחוב חברון.  על המתרחש בעיר בשנת 1851 מספר [[ספר חברון]]&lt;ref&gt; מקור: [http://www.hebron.org.il/hebrew/data/images/File/9-49.pdf תאריכים בתולדות היישוב היהודי בחברון]&lt;/ref&gt; "המורד עבד-אל-רחמן מהכפר דורא משתלט על העיר ומטיל קנס "ארבעים ארנקים על הרובע היהודי".  רק  בשנת 1855 החליטו הטורקים לשים סוף לתוהו ובוהו בהר חברון. הצבא הטורקי השתלט על העיר. שנות שלטונו הסתיימו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסיים ריישר&quot; לקחו אותו לסטאמבול בשלשלאות של ברזל ועשו לו משפט מוות. כן יאבדו כל אוייבי ה&#039; ! והיהודים עשו משתה שמחה ויום טוב&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסיים ריישר&quot; לקחו אותו לסטאמבול בשלשלאות של ברזל ועשו לו משפט מוות. כן יאבדו כל אוייבי ה&#039; ! והיהודים עשו משתה שמחה ויום טוב&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123830:rev-123831:php=table --> </table>

מזרחי וורדיגר https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=123830&oldid=prev 2019-02-04T15:25:45Z

<p><span class="autocomment">הרב השחור מחברון</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:25, 4 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l109">שורה 109:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 109:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הרב השחור מחברון===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הרב השחור מחברון===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' משה ריישר ממשיך בתאור מצב היהודים בחברון. וכך הוא מסכם את מצבם בשנת 1850: "והיהודים אשר בחברון סבלו עול גלות מהערביים והישעאלים אשר לא האמינו בחיים ופחדו מכל עלה נדף.{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(=(</del>[[זכרונות ארץ ישראל]] עמוד 181))}}. הגורם לכך היה "ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו "השחור". וזה סיפורו:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' משה ריישר ממשיך בתאור מצב היהודים בחברון. וכך הוא מסכם את מצבם בשנת 1850: "והיהודים אשר בחברון סבלו עול גלות מהערביים והישעאלים אשר לא האמינו בחיים ופחדו מכל עלה נדף.{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|[[זכרונות ארץ ישראל]] עמוד 181))}}. הגורם לכך היה "ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו "השחור". וזה סיפורו:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1827 השיח&#039; עבד אל-רחמן (מדורה) ואחיו משתלטים על העיר ומשעבדים את יהודי חברון לבני חסותם תמורת תשלום ל&quot;הרב השחור&quot;. הכינוי &quot;הרב השחור&quot; ניתן בספרי החשבונות של יהודי חברון למקבל דמי החסות מהם שהיה לשליט האזור. ה[[פחה]] התורכי בירושלים ניסה להכניעו, הדבר לא עלה בידו והוא מינה אותו למושל האזור.  למרות התשלום מראש להיהודים, רכושם נבזז. חלקם עברו לעיר העתיקה בירושלים לרחוב שכונה &quot;רחוב חברון.  על המתרחש בעיר בשנת 1851 מספר [[ספר חברון]]&lt;ref&gt; מקור: [http://www.hebron.org.il/hebrew/data/images/File/9-49.pdf תאריכים בתולדות היישוב היהודי בחברון]&lt;/ref&gt; &quot;המורד עבד-אל-רחמן מהכפר דורא משתלט על העיר ומטיל קנס &quot;ארבעים ארנקים על הרובע היהודי&quot;.  רק  בשנת 1855 החליטו הטורקים לשים סוף לתוהו ובוהו בהר חברון. הצבא הטורקי השתלט על העיר. שנות שלטונו הסתיימו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת 1827 השיח&#039; עבד אל-רחמן (מדורה) ואחיו משתלטים על העיר ומשעבדים את יהודי חברון לבני חסותם תמורת תשלום ל&quot;הרב השחור&quot;. הכינוי &quot;הרב השחור&quot; ניתן בספרי החשבונות של יהודי חברון למקבל דמי החסות מהם שהיה לשליט האזור. ה[[פחה]] התורכי בירושלים ניסה להכניעו, הדבר לא עלה בידו והוא מינה אותו למושל האזור.  למרות התשלום מראש להיהודים, רכושם נבזז. חלקם עברו לעיר העתיקה בירושלים לרחוב שכונה &quot;רחוב חברון.  על המתרחש בעיר בשנת 1851 מספר [[ספר חברון]]&lt;ref&gt; מקור: [http://www.hebron.org.il/hebrew/data/images/File/9-49.pdf תאריכים בתולדות היישוב היהודי בחברון]&lt;/ref&gt; &quot;המורד עבד-אל-רחמן מהכפר דורא משתלט על העיר ומטיל קנס &quot;ארבעים ארנקים על הרובע היהודי&quot;.  רק  בשנת 1855 החליטו הטורקים לשים סוף לתוהו ובוהו בהר חברון. הצבא הטורקי השתלט על העיר. שנות שלטונו הסתיימו.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123829:rev-123830:php=table --> </table>

מזרחי וורדיגר https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=123829&oldid=prev 2019-02-04T15:16:55Z

<p><span class="autocomment">גבולי הארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:16, 4 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[ים המלח]] - ימה של סדום. הוא נמצא &quot;במקצוע (בקצה) מזרחי דרומי לא&quot;י&quot;. הוא נקרא גם ים המלח ע&quot;ש שמימיו מלוחים יותר משאר מימי הימים. הוא נמצא במקום בו היו הערים [[סדום]] ו[[עמורה]] אשר הפך ה&#039;. הוא מבחין באדים העולים מהים שאותם הוא רואה כעשן הממשיך לעלות מערים אלו. הים  נקרא גם ים המות כי&quot;אין בו שום דבר חי&quot; והדגים שיבואו עם מי הירדן ימותו מייד. ומידע למטייל, על מנת להקיפו דרושים 6 ימים, והאנשים הרוחצים בו יצאו &quot;מצופים במלח&quot;. ליד ים המלח יש פסל אשת לוט והוא מבחין &quot;כי העיזים לוקקים אותה&quot; אך לא רואים כי נפחו פוחת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[ים המלח]] - ימה של סדום. הוא נמצא &quot;במקצוע (בקצה) מזרחי דרומי לא&quot;י&quot;. הוא נקרא גם ים המלח ע&quot;ש שמימיו מלוחים יותר משאר מימי הימים. הוא נמצא במקום בו היו הערים [[סדום]] ו[[עמורה]] אשר הפך ה&#039;. הוא מבחין באדים העולים מהים שאותם הוא רואה כעשן הממשיך לעלות מערים אלו. הים  נקרא גם ים המות כי&quot;אין בו שום דבר חי&quot; והדגים שיבואו עם מי הירדן ימותו מייד. ומידע למטייל, על מנת להקיפו דרושים 6 ימים, והאנשים הרוחצים בו יצאו &quot;מצופים במלח&quot;. ליד ים המלח יש פסל אשת לוט והוא מבחין &quot;כי העיזים לוקקים אותה&quot; אך לא רואים כי נפחו פוחת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* על מיקום ההר  "הֹר‏‏ הַ‏הָ‏ר" ,  המובא בתיאור גבולות הארץ  לפי [[ספר במדבר]]: "מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה" {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|ל"ד, ח'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</del>}} בצפון, בתחום [[לבנון]] של היום הוא כותב: זה הוא "גבל אל אקרע". הר גדול סלבנון, אשר חרתומו בים, כמו הר הכרמל, ו"עליו ארזים עד לב השמים ועצי בטנים ושם מעינות טובות וכפרים ליתרון ברכתו והוא מקיף (ניתן לעקוף אותו) כמו יום או יומיים וזה ההר המבוקש שנקרא הר ההר."</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* על מיקום ההר  "הֹר‏‏ הַ‏הָ‏ר" ,  המובא בתיאור גבולות הארץ  לפי [[ספר במדבר]]: "מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה" {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>| <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במדבר, </ins>ל"ד, ח'}} בצפון, בתחום [[לבנון]] של היום הוא כותב: זה הוא "גבל אל אקרע". הר גדול סלבנון, אשר חרתומו בים, כמו הר הכרמל, ו"עליו ארזים עד לב השמים ועצי בטנים ושם מעינות טובות וכפרים ליתרון ברכתו והוא מקיף (ניתן לעקוף אותו) כמו יום או יומיים וזה ההר המבוקש שנקרא הר ההר."</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[עכו]] [[רש&quot;י]] כתב &quot;ששם ניצודים דגים רבים&quot; ואכן גם עכשיו יש שם דגין &quot;הרבה וטובים&quot;. המים המתוקים נמשכים ממעיין הקרוב לעיר כמה שעות בצנורות ברחובות העיר&lt;ref&gt; אלה הם שרידי אמת המים הרומיית הנראים עד היום בעיר&lt;/ref&gt;. בעיר הנמל הגדול, הנקרא &quot;פורטו&quot;, לשם יביאו סחורות מכל העולם. ויש שם יהודים ספרדים, ארבעים בעלי בתים ולהם [[בית כנסת]] הפונה לכיוון דרום, נוכח ירושלים. ובה משכן ה[[פחה|פאשא]] &quot;עם אנשי חיל וכלי זין ובה בית האסורים (קרימענאל)&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[עכו]] [[רש&quot;י]] כתב &quot;ששם ניצודים דגים רבים&quot; ואכן גם עכשיו יש שם דגין &quot;הרבה וטובים&quot;. המים המתוקים נמשכים ממעיין הקרוב לעיר כמה שעות בצנורות ברחובות העיר&lt;ref&gt; אלה הם שרידי אמת המים הרומיית הנראים עד היום בעיר&lt;/ref&gt;. בעיר הנמל הגדול, הנקרא &quot;פורטו&quot;, לשם יביאו סחורות מכל העולם. ויש שם יהודים ספרדים, ארבעים בעלי בתים ולהם [[בית כנסת]] הפונה לכיוון דרום, נוכח ירושלים. ובה משכן ה[[פחה|פאשא]] &quot;עם אנשי חיל וכלי זין ובה בית האסורים (קרימענאל)&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-122370:rev-123829:php=table --> </table>

מזרחי וורדיגר https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=122370&oldid=prev 2019-01-17T02:59:33Z

<p><span class="autocomment">נחמת הארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:59, 17 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על הגאולה הקרובה לבוא.  פרק זה כולל מדרשים ונביא אחדים מהם:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על הגאולה הקרובה לבוא.  פרק זה כולל מדרשים ונביא אחדים מהם:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ה[[רמב"ם]] ב"הלכות מלכים" : "המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל.  וחוזרין כל המשפטים בימיו, כשהיו מקודם:  מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותן האמורה בתורה.&lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ה[[רמב"ם]] ב"הלכות מלכים" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כותב</ins>: "המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל.  וחוזרין כל המשפטים בימיו, כשהיו מקודם:  מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותן האמורה בתורה.&lt;br /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו:  שהרי תורה העידה עליו, שנאמר &quot;ושב ה&#039; אלוהיך את שבותך, וריחמך; ושב, וקיבצך מכל העמים... אם יהיה נידחך, בקצה השמיים--משם, יקבצך ה&#039; אלוהיך, ומשם, ייקחך.  והביאך ה&#039; אלוהיך...&quot; {{הערה|(דברים ל, ג-ה)}}.  ואלו הדברים המפורשים ב[[תורה]], הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים&quot;. {{הערה|פרק י&quot;א, א&#039;-ב&#039;}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו:  שהרי תורה העידה עליו, שנאמר &quot;ושב ה&#039; אלוהיך את שבותך, וריחמך; ושב, וקיבצך מכל העמים... אם יהיה נידחך, בקצה השמיים--משם, יקבצך ה&#039; אלוהיך, ומשם, ייקחך.  והביאך ה&#039; אלוהיך...&quot; {{הערה|(דברים ל, ג-ה)}}.  ואלו הדברים המפורשים ב[[תורה]], הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים&quot;. {{הערה|פרק י&quot;א, א&#039;-ב&#039;}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>br /&gt; משה ריישר מוסיף את הפסוק &quot;גילי מאד בת ציון, הנה מלכך יבוא&quot;{{הערה| זכריה ט, ט}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>br /&gt; משה ריישר מוסיף את הפסוק &quot;גילי מאד בת ציון, הנה מלכך יבוא&quot;{{הערה| זכריה ט, ט}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ב[[תלמוד הבבלי]], [[בבא קמא]] מתוארת איך תבוא הגאולה: "לתרוייכו, כי תצא אש ומצאה קוצים{{הערה| שמות כב}} תצא- מעצמה, שלם ישלם המבעיר את הבערה - אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי, אני הציתי אש בציון שנאמר, ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה{{הערה| איכה ד}}, ואני עתיד לבנותה באש שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(זכריה ב) </del>ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה{{הערה|זכריה ב}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זכריההערה</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמוד </del>ס' ב'}}.  &lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ב[[תלמוד הבבלי]], [[בבא קמא]] מתוארת איך תבוא הגאולה: "לתרוייכו, כי תצא אש ומצאה קוצים{{הערה| שמות כב}} תצא- מעצמה, שלם ישלם המבעיר את הבערה - אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי, אני הציתי אש בציון שנאמר, ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה{{הערה| איכה ד}}, ואני עתיד לבנותה באש שנאמר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה{{הערה|זכריה ב}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[בבא קמא]] דף </ins>ס' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמוד </ins>ב'}}.  &lt;br /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקב&quot;ה מבטיח שכשם שהוא גרם לחורבן הבית על ידי שריפה כך יבנה הבית ב&quot;אש&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקב&quot;ה מבטיח שכשם שהוא גרם לחורבן הבית על ידי שריפה כך יבנה הבית ב&quot;אש&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ר' [[אברהם אזולאי (הראשון)]] זקינו של [[החיד"א]] שעלה מ[[מרוקו]] ל[[ארץ ישראל]] ונתגורר ב[[חברון]] בספרו [[חסד לאברהם]] מסכם את הצפוי באחרית הימים: "דע כי מסורת קבלה בידינו כי באותו יום כשיבא [[המשיח]] עם קיבוץ גליות ל[[ארץ ישראל]], באותו יום ימצא בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ, ובאותו היום יסתלקו חומת האש מירושלים, ובאותו יום יבנה בית המקדש באבנים טובים ומרגליות, ובאותו יום יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים, וכן הז' אלפים הנמצאים חיים, כולם בריה חדשה גוף רוחני, כגופו של אדם הראשון קודם החטא וכגופו של [חנוך ו]משה רבינו ע"ה [ואליהו], וישוטו כולם באויר מעופפים כנשרים וגו', וכל זה לעיני אנשי קיבוץ הגליות:&lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ר' [[אברהם אזולאי (הראשון)]] זקינו של [[החיד"א]] שעלה מ[[מרוקו]] ל[[ארץ ישראל]] ונתגורר ב[[חברון]] בספרו [[חסד לאברהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(הראשון)</ins>]] מסכם את הצפוי באחרית הימים: "דע כי מסורת קבלה בידינו כי באותו יום כשיבא [[המשיח]] עם קיבוץ גליות ל[[ארץ ישראל]], באותו יום ימצא בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ, ובאותו היום יסתלקו חומת האש מירושלים, ובאותו יום יבנה בית המקדש באבנים טובים ומרגליות, ובאותו יום יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים, וכן הז' אלפים הנמצאים חיים, כולם בריה חדשה גוף רוחני, כגופו של אדם הראשון קודם החטא וכגופו של [חנוך ו]משה רבינו ע"ה [ואליהו], וישוטו כולם באויר מעופפים כנשרים וגו', וכל זה לעיני אנשי קיבוץ הגליות:&lt;br /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכשישראל בני קיבוץ גליות יראו שאחיהם נעשה בריה חדשה, ופורחים באויר ללכת ולדור ב[[גן עדן]] תחתון ללמוד תורה מפי השם יתברך, אזי, יתקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש, ויתרעמו למלך המשיח ויאמרו וכי אין אנו בני ישראל כמותם, מאין זכו הם להיות רוחניים בגוף ונפש מה שאין כן אנו ולמה נגרע.&quot; {{הערה|מעין ג -נהר כ&quot;ב}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכשישראל בני קיבוץ גליות יראו שאחיהם נעשה בריה חדשה, ופורחים באויר ללכת ולדור ב[[גן עדן]] תחתון ללמוד תורה מפי השם יתברך, אזי, יתקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש, ויתרעמו למלך המשיח ויאמרו וכי אין אנו בני ישראל כמותם, מאין זכו הם להיות רוחניים בגוף ונפש מה שאין כן אנו ולמה נגרע.&quot; {{הערה|מעין ג -נהר כ&quot;ב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-122369:rev-122370:php=table --> </table>

מזרחי ורדיגר https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=122369&oldid=prev 2019-01-17T02:56:50Z

<p><span class="autocomment">נחמת הארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:56, 17 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ה[[רמב&quot;ם]] ב&quot;הלכות מלכים&quot; : &quot;המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל.  וחוזרין כל המשפטים בימיו, כשהיו מקודם:  מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותן האמורה בתורה.&lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ה[[רמב&quot;ם]] ב&quot;הלכות מלכים&quot; : &quot;המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל.  וחוזרין כל המשפטים בימיו, כשהיו מקודם:  מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותן האמורה בתורה.&lt;br /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו:  שהרי תורה העידה עליו, שנאמר "ושב ה' אלוהיך את שבותך, וריחמך; ושב, וקיבצך מכל העמים... אם יהיה נידחך, בקצה השמיים--משם, יקבצך ה' אלוהיך, ומשם, ייקחך.  והביאך ה' אלוהיך..." (דברים ל, ג-ה).  ואלו הדברים המפורשים ב[[תורה]], הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים". {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|פרק י"א, א'-ב'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו:  שהרי תורה העידה עליו, שנאמר "ושב ה' אלוהיך את שבותך, וריחמך; ושב, וקיבצך מכל העמים... אם יהיה נידחך, בקצה השמיים--משם, יקבצך ה' אלוהיך, ומשם, ייקחך.  והביאך ה' אלוהיך..." <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>(דברים ל, ג-ה)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.  ואלו הדברים המפורשים ב[[תורה]], הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים". {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|פרק י"א, א'-ב'}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>br /&gt; משה ריישר מוסיף "גילי מאד בת ציון, הנה מלכך יבוא".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>br /&gt; משה ריישר מוסיף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את הפסוק </ins>"גילי מאד בת ציון, הנה מלכך יבוא"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה| זכריה ט, ט}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ב[[תלמוד הבבלי]], [[בבא קמא]] מתוארת איך תבוא הגאולה: "לתרוייכו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(שמות כב) </del>כי תצא אש ומצאה קוצים תצא מעצמה שלם ישלם המבעיר את הבערה אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי, אני הציתי אש בציון שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(איכה ד) </del>ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה ואני עתיד לבנותה באש שנאמר (זכריה ב) ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">." </del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|עמוד ס' ב'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'|כן</del>}}.  &lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ב[[תלמוד הבבלי]], [[בבא קמא]] מתוארת איך תבוא הגאולה: "לתרוייכו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>כי תצא אש ומצאה קוצים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה| שמות כב}} </ins>תצא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>מעצמה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>שלם ישלם המבעיר את הבערה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי, אני הציתי אש בציון שנאמר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה| איכה ד}}, </ins>ואני עתיד לבנותה באש שנאמר (זכריה ב) ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה|זכריה ב}}זכריההערה</ins>|עמוד ס' ב'}}.  &lt;br /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקב"ה מבטיח שכשם שהוא גרם לחורבן הבית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>על ידי שריפה כך יבנה הבית ב"אש"</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקב"ה מבטיח שכשם שהוא גרם לחורבן הבית על ידי שריפה כך יבנה הבית ב"אש"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ר' [[אברהם אזולאי]] ב[[חסד לאברהם]] מסכם את הצפוי באחרית הימים: "דע כי מסורת קבלה בידינו כי באותו יום כשיבא [[המשיח]] עם קיבוץ גליות ל[[ארץ ישראל]], באותו יום ימצא בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ, ובאותו היום יסתלקו חומת האש מירושלים, ובאותו יום יבנה בית המקדש באבנים טובים ומרגליות, ובאותו יום יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים, וכן הז' אלפים הנמצאים חיים, כולם בריה חדשה גוף רוחני, כגופו של אדם הראשון קודם החטא וכגופו של [חנוך ו]משה רבינו ע"ה [ואליהו], וישוטו כולם באויר מעופפים כנשרים וגו', וכל זה לעיני אנשי קיבוץ הגליות:&lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ר' [[אברהם אזולאי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(הראשון)]] זקינו של [[החיד"א</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעלה מ[[מרוקו]] ל[[ארץ ישראל]] ונתגורר </ins>ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חברון]] בספרו </ins>[[חסד לאברהם]] מסכם את הצפוי באחרית הימים: "דע כי מסורת קבלה בידינו כי באותו יום כשיבא [[המשיח]] עם קיבוץ גליות ל[[ארץ ישראל]], באותו יום ימצא בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ, ובאותו היום יסתלקו חומת האש מירושלים, ובאותו יום יבנה בית המקדש באבנים טובים ומרגליות, ובאותו יום יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים, וכן הז' אלפים הנמצאים חיים, כולם בריה חדשה גוף רוחני, כגופו של אדם הראשון קודם החטא וכגופו של [חנוך ו]משה רבינו ע"ה [ואליהו], וישוטו כולם באויר מעופפים כנשרים וגו', וכל זה לעיני אנשי קיבוץ הגליות:&lt;br /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכשישראל בני קיבוץ גליות יראו שאחיהם נעשה בריה חדשה, ופורחים באויר ללכת ולדור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגן </del>עדן תחתון ללמוד תורה מפי השם יתברך, אזי, יתקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש, ויתרעמו למלך המשיח ויאמרו וכי אין אנו בני ישראל כמותם, מאין זכו הם להיות רוחניים בגוף ונפש מה שאין כן אנו ולמה נגרע." {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|מעין ג -נהר כ"ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכשישראל בני קיבוץ גליות יראו שאחיהם נעשה בריה חדשה, ופורחים באויר ללכת ולדור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[גן </ins>עדן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>תחתון ללמוד תורה מפי השם יתברך, אזי, יתקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש, ויתרעמו למלך המשיח ויאמרו וכי אין אנו בני ישראל כמותם, מאין זכו הם להיות רוחניים בגוף ונפש מה שאין כן אנו ולמה נגרע." {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|מעין ג -נהר כ"ב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערה לסיום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערה לסיום==</div></td></tr> </table>

מזרחי ורדיגר https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=122368&oldid=prev 2019-01-17T02:49:16Z

<p><span class="autocomment">מנהגי תשעה באב בירושלים העתיקה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:49, 17 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l162">שורה 162:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 162:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &quot;ר&#039; משה ריישר כותב בספרו &quot;שערי ירושלים&quot;: בתשעה באב יתאבלו מאד האשכנזים והספרדים, ובפרט בעיה&quot;ק ירושלים בראותם החורבן לעיניהם, ורק לאחר התפילות והקינות בבתי הכנסת, ואחר זה ילכון רובם לכותל המערבי ויבכו על חורבן בית מקדשנו&quot;. &lt;ref&gt;מקור: עיתון צופר, [http://www.shevanet.org.il/04/04-10.htm הנהירה אל הכותל המערבי בתשעה-באב] - אתר שבענט&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &quot;ר&#039; משה ריישר כותב בספרו &quot;שערי ירושלים&quot;: בתשעה באב יתאבלו מאד האשכנזים והספרדים, ובפרט בעיה&quot;ק ירושלים בראותם החורבן לעיניהם, ורק לאחר התפילות והקינות בבתי הכנסת, ואחר זה ילכון רובם לכותל המערבי ויבכו על חורבן בית מקדשנו&quot;. &lt;ref&gt;מקור: עיתון צופר, [http://www.shevanet.org.il/04/04-10.htm הנהירה אל הכותל המערבי בתשעה-באב] - אתר שבענט&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*  "מנהג יפה אף לילך למרום מראשון מקום מקדשנו, ולעמוד אחר כתלנו. הוא כותל ...נאה אחר הטבילה ולבישת בגדים לבנים. ובבואם שמה, כורעים ...המערבי ומשתחווים בהכנעה ואומרים: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים! "</del>...וארבע אמות טרם יגשו חולצים המנעלים. &lt;ref&gt;מקור : הרב מרדכי הכהן, '''הכותל בהלכה ובמנהגים''',- מאת:  בהוצאת משרד הבטחון, עמ' 92-85&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*  "מנהג יפה אף לילך למרום מראשון מקום מקדשנו, ולעמוד אחר כתלנו. הוא כותל ...נאה אחר הטבילה ולבישת בגדים לבנים. ובבואם שמה, כורעים ...המערבי ומשתחווים בהכנעה ואומרים: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם{{הערה|בראשית כח, יז}}.</ins>... וארבע אמות טרם יגשו חולצים המנעלים. &lt;ref&gt;מקור: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרב מרדכי הכהן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, '''הכותל בהלכה ובמנהגים''',- מאת:  בהוצאת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>משרד הבטחון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, עמ' 92-85&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===על מנהג נשיאת כפים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===על מנהג נשיאת כפים===</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-122367:rev-122368:php=table --> </table>

מזרחי ורדיגר https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=122367&oldid=prev 2019-01-17T02:46:44Z

<p><span class="autocomment">על מנהג נשיאת כפים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:46, 17 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l166">שורה 166:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 166:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===על מנהג נשיאת כפים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===על מנהג נשיאת כפים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי נשיאת כפיים בירושלים כותב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר׳ </del>משה ריישר בספרו שערי ירושלים  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">״הכהנים </del>ישאו ידיהם בכל יום יום...וביום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השבת </del>שתי פעמים שחרית מוסף וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בר״ח </del>... רק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצפת וטבריה וחברון </del>לא ישאו כהנים אשכנזים את ידיהם בכל יום רק בשבת בתפילת מוסף, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וביו״ט </del>בכל המוספים. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והספרדים </del>בכל מקומות מושבותיהם נושאין ידיהם בכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יום״</del>. &lt;ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקןר</del>:[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes18.pdf פרדס - בטאון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חבד</del>]&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי נשיאת כפיים בירושלים כותב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר' </ins>משה ריישר בספרו שערי ירושלים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </ins> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"הכהנים </ins>ישאו ידיהם בכל יום יום...וביום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שבת]] </ins>שתי פעמים שחרית מוסף וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בראשי חודשים</ins>... רק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[צפת]] ו[[טבריה]] ו[[חברון]] </ins>לא ישאו כהנים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אשכנזים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>את ידיהם בכל יום רק בשבת בתפילת מוסף, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וביום טוב </ins>בכל המוספים. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[ספרדים]] </ins>בכל מקומות מושבותיהם נושאין ידיהם בכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יום"</ins>. &lt;ref&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</ins>:[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes18.pdf פרדס - בטאון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חב"ד]]</ins>]&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרו שערי ירושלים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרו שערי ירושלים==</div></td></tr> </table>

מזרחי ורדיגר https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=122366&oldid=prev 2019-01-17T02:43:05Z

<p><span class="autocomment">חיבת הארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:43, 17 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כתוב ב[[ספר דברים]]: &quot;כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ:  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה&#039; אֱלֹהֶיךָ בּוֹ {{הערה|דברים י&quot;ז, ח&#039;}}  &quot;מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוה מכל הארצות&quot; {{הערה|[[מסכת קידושין]], דף ס&quot;ט,א&#039;}}. ולכן אמרו היות וארץ ישראל היא בממוצע (באמצע),  אוירו מזוג ומחכים. ויותר (ויתרון) מקום המקדש  (הביא לכך) כי  ב[[לשכת הגזית]] שבבית התקדש ישבו חכמי ה[[סנהדרין]].  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כתוב ב[[ספר דברים]]: &quot;כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ:  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה&#039; אֱלֹהֶיךָ בּוֹ {{הערה|דברים י&quot;ז, ח&#039;}}  &quot;מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוה מכל הארצות&quot; {{הערה|[[מסכת קידושין]], דף ס&quot;ט,א&#039;}}. ולכן אמרו היות וארץ ישראל היא בממוצע (באמצע),  אוירו מזוג ומחכים. ויותר (ויתרון) מקום המקדש  (הביא לכך) כי  ב[[לשכת הגזית]] שבבית התקדש ישבו חכמי ה[[סנהדרין]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* דרש ב[[מסכת סוטה]] : "רבי שמלאי מפני מה נתאוה [[משה רבינו]] ליכנס לארץ ישראל  וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>הוא צריך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>{על משקל האמור ב[[ברכת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המזון</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>, אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|דף י"ד, א'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</del>}}. אולם חז"ל למדו מכאן כמה אהב משה את הארץ ובקש להכנס אליה. ונוסף לכף, למדנו משם, את מסירות נפשו על כלל ישראל.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* דרש ב[[מסכת סוטה]] : "רבי שמלאי מפני מה נתאוה [[משה רבינו]] ליכנס לארץ ישראל  וכי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>לאכול מפריה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' </ins>הוא צריך או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>לשבוע מטובה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' </ins>הוא צריך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">?</ins>{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{הערה| </ins>על משקל האמור ב[[ברכת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעין שלוש</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(בארץ ישראל) </ins>אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|דף י"ד, א'}}. אולם חז"ל למדו מכאן כמה אהב משה את הארץ ובקש להכנס אליה. ונוסף לכף, למדנו משם, את מסירות נפשו על כלל ישראל.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ה[[מהרש"א]] כותב, "מפני מה נתאוה משה להיכנס לארץ ישראל" . משום [[גלגול מחילות]] שיחול על הנקברים מחוץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לארץ </del>ישראל. אם יזכה לקבורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בארץ </del>ישראל לא תחול עליו הגזרה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ה[[מהרש"א]] כותב, "מפני מה נתאוה משה להיכנס לארץ ישראל" . משום [[גלגול מחילות]] שיחול על הנקברים מחוץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[ארץ </ins>ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. אם יזכה לקבורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ארץ </ins>ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>לא תחול עליו הגזרה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גבולי הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גבולי הארץ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-122365:rev-122366:php=table --> </table>

מזרחי ורדיגר https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=122365&oldid=prev 2019-01-17T02:38:59Z

<p><span class="autocomment">חיבת הארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:38, 17 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפרק כולל לקט של מדרשים הדנים ביתרונות ארץ ישראל על ארצות העולם. נביא שלושה מהם:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפרק כולל לקט של מדרשים הדנים ביתרונות ארץ ישראל על ארצות העולם. נביא שלושה מהם:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כתוב ב[[ספר דברים]]: "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ:  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|י"ז, ח'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</del>}}  "מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוה מכל הארצות" {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|[[מסכת קידושין]], דף ס"ט,א'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</del>}}. ולכן אמרו היות וארץ ישראל היא בממוצע (באמצע),  אוירו מזוג ומחכים. ויותר (ויתרון) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>מקום המקדש  (הביא לכך) כי  ב[[לשכת הגזית]] שבבית התקדש ישבו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>חכמי ה[[סנהדרין]]  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כתוב ב[[ספר דברים]]: "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ:  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברים </ins>י"ז, ח'}}  "מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוה מכל הארצות" {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|[[מסכת קידושין]], דף ס"ט,א'}}. ולכן אמרו היות וארץ ישראל היא בממוצע (באמצע),  אוירו מזוג ומחכים. ויותר (ויתרון) מקום המקדש  (הביא לכך) כי  ב[[לשכת הגזית]] שבבית התקדש ישבו חכמי ה[[סנהדרין]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* דרש ב[[מסכת סוטה]] : &quot;רבי שמלאי מפני מה נתאוה [[משה רבינו]] ליכנס לארץ ישראל  וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה  הוא צריך  {על משקל האמור ב[[ברכת המזון]]), אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא&quot;י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. אמר לו הקב&quot;ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם {{מקור|דף י&quot;ד, א&#039;|כן}}. אולם חז&quot;ל למדו מכאן כמה אהב משה את הארץ ובקש להכנס אליה. ונוסף לכף, למדנו משם, את מסירות נפשו על כלל ישראל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* דרש ב[[מסכת סוטה]] : &quot;רבי שמלאי מפני מה נתאוה [[משה רבינו]] ליכנס לארץ ישראל  וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה  הוא צריך  {על משקל האמור ב[[ברכת המזון]]), אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא&quot;י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. אמר לו הקב&quot;ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם {{מקור|דף י&quot;ד, א&#039;|כן}}. אולם חז&quot;ל למדו מכאן כמה אהב משה את הארץ ובקש להכנס אליה. ונוסף לכף, למדנו משם, את מסירות נפשו על כלל ישראל.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-122364:rev-122365:php=table --> </table>

מזרחי ורדיגר