שעיר המשתלח - היסטוריית גרסאות

צבי רביץ: שעיר המשתלח ושעיר הנעשה בחוץ אלו שני מושגים שונים לפחות בחלק מהמקרים. ראה יומא סב: אמר רב לסדר הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ

2023-10-11T02:21:07Z

שעיר המשתלח ושעיר הנעשה בחוץ אלו שני מושגים שונים לפחות בחלק מהמקרים. ראה יומא סב: אמר רב לסדר הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:21, 11 באוקטובר 2023
שורה 1:		שורה 1:
	[[שעיר המשתלח]] (מכונה גם '''שעיר לעזאזל~~''' או '''שעיר הנעשה בחוץ~~''') הוא שעיר עיזים הנשלח במהלך [[עבודת כהן גדול ביום הכיפורים\|עבודת יום הכיפורים בבית המקדש]] למדבר. השעיר נבדל מ[[השעיר הפנימי]] על ידי [[גורל]] הנעשה על ידי [[הכהן הגדול]] במהלך [[יום הכיפורים]] בו נקבע איזה שעיר יוקרב בפנים ואיזה ישולח למדבר. על ראש השעיר המשתלח קושרים [[לשון של זהורית]] והוא נלקח למדבר על ידי [[איש עיתי]] שנבחר לכך מראש והוא זורק במדבר אותו מראש הצוק.		[[שעיר המשתלח]] (מכונה גם '''שעיר לעזאזל''') הוא שעיר עיזים הנשלח במהלך [[עבודת כהן גדול ביום הכיפורים\|עבודת יום הכיפורים בבית המקדש]] למדבר. השעיר נבדל מ[[השעיר הפנימי]] על ידי [[גורל]] הנעשה על ידי [[הכהן הגדול]] במהלך [[יום הכיפורים]] בו נקבע איזה שעיר יוקרב בפנים ואיזה ישולח למדבר. על ראש השעיר המשתלח קושרים [[לשון של זהורית]] והוא נלקח למדבר על ידי [[איש עיתי]] שנבחר לכך מראש והוא זורק במדבר אותו מראש הצוק.

	השלכת השעיר מבטאת את השמדת העוונות והפיכת הלשון של זהורית מאדום ללבן לאחר השלכתו מבטאת את מחילתו של הקב"ה לעוונות [[עם ישראל]].		השלכת השעיר מבטאת את השמדת העוונות והפיכת הלשון של זהורית מאדום ללבן לאחר השלכתו מבטאת את מחילתו של הקב"ה לעוונות [[עם ישראל]].

	==דין השעירים==		==דין השעירים==
	שני השעירים צריכים להיות זהים בגובה, במראה ובמחיר, וצריכים שיקנו את שניהם ביחד - אבל הם כשרים בדיעבד, גם אם לא נשמרו התנאים האלו. בתחילת עבודת היום, מביאים אותם למזרח העזרה, ולאחר שהכהן מתוודה על [[פר יום הכיפורים\|פרו]], שנמצא בין האולם למזבח, הוא פונה אליהם.		שני השעירים צריכים להיות זהים בגובה, במראה ובמחיר, וצריכים שיקנו את שניהם ביחד - אבל הם כשרים בדיעבד, גם אם לא נשמרו התנאים האלו. בתחילת עבודת היום, מביאים אותם למזרח העזרה, ולאחר שהכהן מתוודה על [[פר יום הכיפורים\|פרו]], שנמצא בין האולם למזבח, הוא פונה אליהם.

Wikiboss: /* עבודת השעירים בבית המקדש */

2021-09-13T11:45:11Z

עבודת השעירים בבית המקדש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:45, 13 בספטמבר 2021
שורה 8:		שורה 8:
	הכהן מגיע אל השעירים כשאיתו [[סגן הכהנים]] וראש בית האב שלו, ופונה להטיל גורלות על שני השעירים : בתוך קלפי של זהב (שבעבר היתה של עץ) יש שני גורלות, שבאחד כתוב ל-ה', ובשני - לעזאזל. הכהן מוציא גורל אחד בכל יד, ומראה אותם לסגן ולראש בית אב - אם הגורל שכתוב עליו "ל-ה' עולה בימינו, אומר לו הסגן, העומד לימינו: "אישי כהן גדול, הגבה ימינך", ואם הוא עולה בצד שמאל, אומר לו ראש בית אב שלשמאלו: "אישי כהן גדול הגבה שמאלך". ואם עולה של שם בימינו הרי זה סימן ברכה, ומובא בגמרא שבכל ארבעים שנות כהונתו של שמעון הצדיק תמיד עלה הגורל של שם בימינו. הכהן מניח את הגורלות על ראשי השעירים, ואומר: "ל-ה' חטאת", ומזכיר את השם המפורש, וכל העומדים בעזרה אומרים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".		הכהן מגיע אל השעירים כשאיתו [[סגן הכהנים]] וראש בית האב שלו, ופונה להטיל גורלות על שני השעירים : בתוך קלפי של זהב (שבעבר היתה של עץ) יש שני גורלות, שבאחד כתוב ל-ה', ובשני - לעזאזל. הכהן מוציא גורל אחד בכל יד, ומראה אותם לסגן ולראש בית אב - אם הגורל שכתוב עליו "ל-ה' עולה בימינו, אומר לו הסגן, העומד לימינו: "אישי כהן גדול, הגבה ימינך", ואם הוא עולה בצד שמאל, אומר לו ראש בית אב שלשמאלו: "אישי כהן גדול הגבה שמאלך". ואם עולה של שם בימינו הרי זה סימן ברכה, ומובא בגמרא שבכל ארבעים שנות כהונתו של שמעון הצדיק תמיד עלה הגורל של שם בימינו. הכהן מניח את הגורלות על ראשי השעירים, ואומר: "ל-ה' חטאת", ומזכיר את השם המפורש, וכל העומדים בעזרה אומרים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

	אחרי הטלת הגורלות, קושרים חוט אדום ("לשון של זהורית") בין קרניו של השעיר המשתלח, ועל צוארו של השעיר ל-ה'. הכהן ממשיך בעבודתו: מתוודה על הפר, שוחט אותו, מקטיר [[קטורת]] בתוך [[קודש הקדשים]], ומזה את דם הפר בין בדי הארון. לאחר מכן, חוזר הכהן אל השעירים, שוחט את השעיר ל-ה', ומזה גם את דמו בתוך קדש הקדשים. הכהן חוזר אל השעיר המשתלח, סומך את שתי ידיו על ראשו, ומתוודה: '''אנא השם - עוו, פשעו, חטאו לפניך עמך בית ישראל. אנא, בשם - כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעוו ושפשעו ושחטאו לפניך עמך בית ישראל, ככתוב בתורת משה עבדך לאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"'''. והכהנים והעם העומדים בעזרה שומעים את השם המפורש שאומר הכהן הגדול, ומיד כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".		אחרי הטלת הגורלות, קושרים חוט אדום ("[[לשון של זהורית]]") בין קרניו של השעיר המשתלח, ועל צוארו של השעיר ל-ה'. הכהן ממשיך בעבודתו: מתוודה על הפר, שוחט אותו, מקטיר [[קטורת]] בתוך [[קודש הקדשים]], ומזה את דם הפר בין בדי הארון. לאחר מכן, חוזר הכהן אל השעירים, שוחט את השעיר ל-ה', ומזה גם את דמו בתוך קדש הקדשים. הכהן חוזר אל השעיר המשתלח, סומך את שתי ידיו על ראשו, ומתוודה: '''אנא השם - עוו, פשעו, חטאו לפניך עמך בית ישראל. אנא, בשם - כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעוו ושפשעו ושחטאו לפניך עמך בית ישראל, ככתוב בתורת משה עבדך לאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"'''. והכהנים והעם העומדים בעזרה שומעים את השם המפורש שאומר הכהן הגדול, ומיד כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

	לאחר מכן היו מוסרים את השעיר לאדם מיוחד לשלחו למדבר. על פי המנהג ניתן התפקיד תמיד לכהנים, למרות שמעיקר הדין, העבודה הזו כשרה גם בישראל.		לאחר מכן היו מוסרים את השעיר לאדם מיוחד לשלחו למדבר. על פי המנהג ניתן התפקיד תמיד לכהנים, למרות שמעיקר הדין, העבודה הזו כשרה גם בישראל.

Wikiboss: /* שני דינים בכפרת השעיר */

2021-04-23T06:24:39Z

שני דינים בכפרת השעיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:24, 23 באפריל 2021
שורה 56:		שורה 56:
	===שני דינים בכפרת השעיר===		===שני דינים בכפרת השעיר===
	משום קושיות אלו, העלו האחרונים שיש שני דינים בכפרת השעיר- ישנו דין כפרה בעצם השעיר ככל קורבן, וישנו דין כפרה בשילוח השעיר כחלק מעבודת יום הכיפורים. מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון היא על זמן הכפרה הראשון, בו השעיר מכפר ככל קורבן, וזמן דין הכפרה השני מוסכם על כולם. הוכחה לחילוק זה, ניתן למצוא בדברי ה[[תוספות]] ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%90 שבועות יג ע"א]) שהסבירו שבעוד השעיר הפנימי מכפר רק על מעשים שנעשו עד לשחיטתו, השעיר המשתלח מכפר אף על חטאים שנעשו לאחר שילוחו. ניתן להבין את דברי התוספות בכך שמכיוון שישנו דין כפול בשעיר המשתלח, כפרה כקורבן וכפרה כחלק מעבודת יום הכיפורים, החלק הקשור לכפרת יום הכיפורים מכפר אף לאחר שילוחו של השעיר משום שהוא מצטרף לכפרה הכללית של היום. כפועל יוצא של חלוקה זו, השעיר נחשב כקורבן עד לזמן הוידוי {{הערה\| או לזמן זריקת הדמים של השעיר הפנימי לפי רבי יהודה}} ואילו לאחר מכן הוא נחשב כמצווה וכחלק מסדר העבודה הכללית של יום הכיפורים{{הערה\| עיין גר"ח שקלים ב,ד}}. רמז נוסף לחילוק זה ניתן למצוא גם בכך שהרמב"ם כתב את דין השעיר המשתלח גם בהלכות תשובה {{הערה\| הלכות תשובה א,ב}} כחלק מהכפרה הכללית של יום הכיפורים ולא רק בהלכות עבודת יום הכיפורים כעבודה פרטית בפני עצמה.		משום קושיות אלו, העלו האחרונים שיש שני דינים בכפרת השעיר- ישנו דין כפרה בעצם השעיר ככל קורבן, וישנו דין כפרה בשילוח השעיר כחלק מעבודת יום הכיפורים. מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון היא על זמן הכפרה הראשון, בו השעיר מכפר ככל קורבן, וזמן דין הכפרה השני מוסכם על כולם. הוכחה לחילוק זה, ניתן למצוא בדברי ה[[תוספות]] ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%90 שבועות יג ע"א]) שהסבירו שבעוד השעיר הפנימי מכפר רק על מעשים שנעשו עד לשחיטתו, השעיר המשתלח מכפר אף על חטאים שנעשו לאחר שילוחו. ניתן להבין את דברי התוספות בכך שמכיוון שישנו דין כפול בשעיר המשתלח, כפרה כקורבן וכפרה כחלק מעבודת יום הכיפורים, החלק הקשור לכפרת יום הכיפורים מכפר אף לאחר שילוחו של השעיר משום שהוא מצטרף לכפרה הכללית של היום. כפועל יוצא של חלוקה זו, השעיר נחשב כקורבן עד לזמן הוידוי {{הערה\| או לזמן זריקת הדמים של השעיר הפנימי לפי רבי יהודה}} ואילו לאחר מכן הוא נחשב כמצווה וכחלק מסדר העבודה הכללית של יום הכיפורים{{הערה\| עיין גר"ח שקלים ב,ד}}. רמז נוסף לחילוק זה ניתן למצוא גם בכך שהרמב"ם כתב את דין השעיר המשתלח גם בהלכות תשובה {{הערה\| הלכות תשובה א,ב}} כחלק מהכפרה הכללית של יום הכיפורים ולא רק בהלכות עבודת יום הכיפורים כעבודה פרטית בפני עצמה.
			{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:פרשת אחרי מות]]
	[[קטגוריה: מצוות כהנים]]		[[קטגוריה: מצוות כהנים]]
	[[קטגוריה:יום כיפור]]		[[קטגוריה:יום כיפור]]
	[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]		[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]

Wikiboss ב־16:44, 30 בספטמבר 2020

2020-09-30T16:44:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:44, 30 בספטמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	במהלך [[עבודת כהן גדול ביום הכיפורים\|עבודת יום הכיפורים בבית המקדש]]~~, משלחים~~ שעיר ~~(תיש)~~ למדבר~~, ושם זורקים אותו מהצוק, ובכך מבטאים את השמדת העוונות~~. השעיר ~~מכונה גם '''שעיר לעזאזל'''~~.		[[שעיר המשתלח]] (מכונה גם '''שעיר לעזאזל''' או '''שעיר הנעשה בחוץ''') הוא שעיר עיזים הנשלח במהלך [[עבודת כהן גדול ביום הכיפורים\|עבודת יום הכיפורים בבית המקדש]] למדבר. השעיר נבדל מ[[השעיר הפנימי]] על ידי [[גורל]] הנעשה על ידי [[הכהן הגדול]] במהלך [[יום הכיפורים]] בו נקבע איזה שעיר יוקרב בפנים ואיזה ישולח למדבר. על ראש השעיר המשתלח קושרים [[לשון של זהורית]] והוא נלקח למדבר על ידי [[איש עיתי]] שנבחר לכך מראש והוא זורק במדבר אותו מראש הצוק.

			השלכת השעיר מבטאת את השמדת העוונות והפיכת הלשון של זהורית מאדום ללבן לאחר השלכתו מבטאת את מחילתו של הקב"ה לעוונות [[עם ישראל]].
	==דין השעירים==		==דין השעירים==
	שני השעירים צריכים להיות זהים בגובה, במראה ובמחיר, וצריכים שיקנו את שניהם ביחד - אבל הם כשרים בדיעבד, גם אם לא נשמרו התנאים האלו. בתחילת עבודת היום, מביאים אותם למזרח העזרה, ולאחר שהכהן מתוודה על [[פר יום הכיפורים\|פרו]], שנמצא בין האולם למזבח, הוא פונה אליהם.		שני השעירים צריכים להיות זהים בגובה, במראה ובמחיר, וצריכים שיקנו את שניהם ביחד - אבל הם כשרים בדיעבד, גם אם לא נשמרו התנאים האלו. בתחילת עבודת היום, מביאים אותם למזרח העזרה, ולאחר שהכהן מתוודה על [[פר יום הכיפורים\|פרו]], שנמצא בין האולם למזבח, הוא פונה אליהם.
שורה 56:		שורה 57:
	משום קושיות אלו, העלו האחרונים שיש שני דינים בכפרת השעיר- ישנו דין כפרה בעצם השעיר ככל קורבן, וישנו דין כפרה בשילוח השעיר כחלק מעבודת יום הכיפורים. מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון היא על זמן הכפרה הראשון, בו השעיר מכפר ככל קורבן, וזמן דין הכפרה השני מוסכם על כולם. הוכחה לחילוק זה, ניתן למצוא בדברי ה[[תוספות]] ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%90 שבועות יג ע"א]) שהסבירו שבעוד השעיר הפנימי מכפר רק על מעשים שנעשו עד לשחיטתו, השעיר המשתלח מכפר אף על חטאים שנעשו לאחר שילוחו. ניתן להבין את דברי התוספות בכך שמכיוון שישנו דין כפול בשעיר המשתלח, כפרה כקורבן וכפרה כחלק מעבודת יום הכיפורים, החלק הקשור לכפרת יום הכיפורים מכפר אף לאחר שילוחו של השעיר משום שהוא מצטרף לכפרה הכללית של היום. כפועל יוצא של חלוקה זו, השעיר נחשב כקורבן עד לזמן הוידוי {{הערה\| או לזמן זריקת הדמים של השעיר הפנימי לפי רבי יהודה}} ואילו לאחר מכן הוא נחשב כמצווה וכחלק מסדר העבודה הכללית של יום הכיפורים{{הערה\| עיין גר"ח שקלים ב,ד}}. רמז נוסף לחילוק זה ניתן למצוא גם בכך שהרמב"ם כתב את דין השעיר המשתלח גם בהלכות תשובה {{הערה\| הלכות תשובה א,ב}} כחלק מהכפרה הכללית של יום הכיפורים ולא רק בהלכות עבודת יום הכיפורים כעבודה פרטית בפני עצמה.		משום קושיות אלו, העלו האחרונים שיש שני דינים בכפרת השעיר- ישנו דין כפרה בעצם השעיר ככל קורבן, וישנו דין כפרה בשילוח השעיר כחלק מעבודת יום הכיפורים. מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון היא על זמן הכפרה הראשון, בו השעיר מכפר ככל קורבן, וזמן דין הכפרה השני מוסכם על כולם. הוכחה לחילוק זה, ניתן למצוא בדברי ה[[תוספות]] ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%90 שבועות יג ע"א]) שהסבירו שבעוד השעיר הפנימי מכפר רק על מעשים שנעשו עד לשחיטתו, השעיר המשתלח מכפר אף על חטאים שנעשו לאחר שילוחו. ניתן להבין את דברי התוספות בכך שמכיוון שישנו דין כפול בשעיר המשתלח, כפרה כקורבן וכפרה כחלק מעבודת יום הכיפורים, החלק הקשור לכפרת יום הכיפורים מכפר אף לאחר שילוחו של השעיר משום שהוא מצטרף לכפרה הכללית של היום. כפועל יוצא של חלוקה זו, השעיר נחשב כקורבן עד לזמן הוידוי {{הערה\| או לזמן זריקת הדמים של השעיר הפנימי לפי רבי יהודה}} ואילו לאחר מכן הוא נחשב כמצווה וכחלק מסדר העבודה הכללית של יום הכיפורים{{הערה\| עיין גר"ח שקלים ב,ד}}. רמז נוסף לחילוק זה ניתן למצוא גם בכך שהרמב"ם כתב את דין השעיר המשתלח גם בהלכות תשובה {{הערה\| הלכות תשובה א,ב}} כחלק מהכפרה הכללית של יום הכיפורים ולא רק בהלכות עבודת יום הכיפורים כעבודה פרטית בפני עצמה.

	~~[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]~~
	[[קטגוריה: מצוות כהנים]]		[[קטגוריה: מצוות כהנים]]
			[[קטגוריה:יום כיפור]]
			[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]

Wikiboss: /* שני דינים בכפרת השעיר */

2019-10-06T18:42:32Z

שני דינים בכפרת השעיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:42, 6 באוקטובר 2019
שורה 54:		שורה 54:
	האחרונים {{הערה\| גבורת ארי על יומא, הררי קדם חלק א סימן עה}} הקשו לפני הבנה זו, שאם שילוח השעיר אינו מעכב בכפרה, מדוע מחללים עליו את השבת (יומא סו ע"א)? וכן ניתן להקשות מן ההבנה הפשוטה במשנה ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%90 יומא סז, ע"א]) האומרת שלאחר שילוח השעיר הלבינה הזהורית, ומשמע שדווקא אז התכפרו עוונות העם? בנוסף, כיצד יש מן הראשונים {{הערה\| רמב"ם (פרק ג, הלכה ז)}} הסוברים שהאיש העיתי מותר באכילה גם ללא פיקוח נפש, הרי אין השילוח מעכב לכפרה? {{ש}}		האחרונים {{הערה\| גבורת ארי על יומא, הררי קדם חלק א סימן עה}} הקשו לפני הבנה זו, שאם שילוח השעיר אינו מעכב בכפרה, מדוע מחללים עליו את השבת (יומא סו ע"א)? וכן ניתן להקשות מן ההבנה הפשוטה במשנה ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%90 יומא סז, ע"א]) האומרת שלאחר שילוח השעיר הלבינה הזהורית, ומשמע שדווקא אז התכפרו עוונות העם? בנוסף, כיצד יש מן הראשונים {{הערה\| רמב"ם (פרק ג, הלכה ז)}} הסוברים שהאיש העיתי מותר באכילה גם ללא פיקוח נפש, הרי אין השילוח מעכב לכפרה? {{ש}}
	===שני דינים בכפרת השעיר===		===שני דינים בכפרת השעיר===
	משום קושיות אלו, העלו האחרונים שיש שני דינים בכפרת השעיר- ישנו דין כפרה בעצם השעיר ככל קורבן, ~~ועל זמן~~ כפרה ~~זו נחלקו~~ רבי שמעון ~~ורבי יהודה~~, ~~ובנוסף~~ השעיר מכפר ~~בתור חלק מעבודת יום הכיפורים לאחר שילוחו~~. הוכחה לחילוק זה, ניתן למצוא בדברי ~~התוס'~~ ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%90 שבועות יג ע"א]) ~~שבניגוד לשעיר~~ הפנימי, השעיר המשתלח מכפר אף על חטאים שנעשו לאחר שילוחו. ~~לפי ההבנה~~ שישנו דין כפול בשעיר המשתלח, ~~ניתן להסביר שלאחר~~ שילוחו השעיר ~~מכפר יחד עם טהרת יום הכיפורים~~. כפועל יוצא של חלוקה זו, השעיר נחשב כקורבן עד לזמן הוידוי {{הערה\| או לזמן זריקת הדמים של השעיר הפנימי לפי רבי יהודה}} ואילו לאחר מכן הוא נחשב כמצווה וכחלק מסדר העבודה הכללית של יום הכיפורים{{הערה\| עיין גר"ח שקלים ב,ד}}. רמז ~~לדברים אלו~~ ניתן למצוא גם בכך שהרמב"ם כתב את דין השעיר המשתלח גם בהלכות תשובה {{הערה\| הלכות תשובה א,ב}} כחלק מהכפרה הכללית של יום הכיפורים ולא רק בהלכות עבודת יום הכיפורים כעבודה פרטית בפני עצמה.		משום קושיות אלו, העלו האחרונים שיש שני דינים בכפרת השעיר- ישנו דין כפרה בעצם השעיר ככל קורבן, וישנו דין כפרה בשילוח השעיר כחלק מעבודת יום הכיפורים. מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון היא על זמן הכפרה הראשון, בו השעיר מכפר ככל קורבן, וזמן דין הכפרה השני מוסכם על כולם. הוכחה לחילוק זה, ניתן למצוא בדברי ה[[תוספות]] ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%90 שבועות יג ע"א]) שהסבירו שבעוד השעיר הפנימי מכפר רק על מעשים שנעשו עד לשחיטתו, השעיר המשתלח מכפר אף על חטאים שנעשו לאחר שילוחו. ניתן להבין את דברי התוספות בכך שמכיוון שישנו דין כפול בשעיר המשתלח, כפרה כקורבן וכפרה כחלק מעבודת יום הכיפורים, החלק הקשור לכפרת יום הכיפורים מכפר אף לאחר שילוחו של השעיר משום שהוא מצטרף לכפרה הכללית של היום. כפועל יוצא של חלוקה זו, השעיר נחשב כקורבן עד לזמן הוידוי {{הערה\| או לזמן זריקת הדמים של השעיר הפנימי לפי רבי יהודה}} ואילו לאחר מכן הוא נחשב כמצווה וכחלק מסדר העבודה הכללית של יום הכיפורים{{הערה\| עיין גר"ח שקלים ב,ד}}. רמז נוסף לחילוק זה ניתן למצוא גם בכך שהרמב"ם כתב את דין השעיר המשתלח גם בהלכות תשובה {{הערה\| הלכות תשובה א,ב}} כחלק מהכפרה הכללית של יום הכיפורים ולא רק בהלכות עבודת יום הכיפורים כעבודה פרטית בפני עצמה.


	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
	[[קטגוריה: מצוות כהנים]]		[[קטגוריה: מצוות כהנים]]

Wikiboss: /* כפרת השעיר */

2019-05-06T19:14:50Z

כפרת השעיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:14, 6 במאי 2019
שורה 54:		שורה 54:
	האחרונים {{הערה\| גבורת ארי על יומא, הררי קדם חלק א סימן עה}} הקשו לפני הבנה זו, שאם שילוח השעיר אינו מעכב בכפרה, מדוע מחללים עליו את השבת (יומא סו ע"א)? וכן ניתן להקשות מן ההבנה הפשוטה במשנה ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%90 יומא סז, ע"א]) האומרת שלאחר שילוח השעיר הלבינה הזהורית, ומשמע שדווקא אז התכפרו עוונות העם? בנוסף, כיצד יש מן הראשונים {{הערה\| רמב"ם (פרק ג, הלכה ז)}} הסוברים שהאיש העיתי מותר באכילה גם ללא פיקוח נפש, הרי אין השילוח מעכב לכפרה? {{ש}}		האחרונים {{הערה\| גבורת ארי על יומא, הררי קדם חלק א סימן עה}} הקשו לפני הבנה זו, שאם שילוח השעיר אינו מעכב בכפרה, מדוע מחללים עליו את השבת (יומא סו ע"א)? וכן ניתן להקשות מן ההבנה הפשוטה במשנה ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%90 יומא סז, ע"א]) האומרת שלאחר שילוח השעיר הלבינה הזהורית, ומשמע שדווקא אז התכפרו עוונות העם? בנוסף, כיצד יש מן הראשונים {{הערה\| רמב"ם (פרק ג, הלכה ז)}} הסוברים שהאיש העיתי מותר באכילה גם ללא פיקוח נפש, הרי אין השילוח מעכב לכפרה? {{ש}}
	===שני דינים בכפרת השעיר===		===שני דינים בכפרת השעיר===
	משום קושיות אלו, העלו האחרונים שיש שני דינים בכפרת השעיר- ישנו דין כפרה בעצם השעיר ככל קורבן, ועל זמן כפרה זו נחלקו רבי שמעון ורבי יהודה, ובנוסף השעיר מכפר בתור חלק מעבודת יום הכיפורים לאחר שילוחו. הוכחה לחילוק זה, ניתן למצוא בדברי התוס' ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%90 שבועות יג ע"א]) שבניגוד לשעיר הפנימי, השעיר המשתלח מכפר אף על חטאים שנעשו לאחר שילוחו. לפי ההבנה שישנו דין כפול בשעיר המשתלח, ניתן להסביר שלאחר שילוחו השעיר מכפר יחד עם טהרת יום הכיפורים. רמז לדברים אלו ניתן למצוא גם בכך שהרמב"ם כתב את דין השעיר המשתלח גם בהלכות תשובה {{הערה\| הלכות תשובה א,ב}} כחלק מהכפרה הכללית של יום הכיפורים ולא רק בהלכות עבודת יום הכיפורים כעבודה פרטית בפני עצמה.		משום קושיות אלו, העלו האחרונים שיש שני דינים בכפרת השעיר- ישנו דין כפרה בעצם השעיר ככל קורבן, ועל זמן כפרה זו נחלקו רבי שמעון ורבי יהודה, ובנוסף השעיר מכפר בתור חלק מעבודת יום הכיפורים לאחר שילוחו. הוכחה לחילוק זה, ניתן למצוא בדברי התוס' ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%90 שבועות יג ע"א]) שבניגוד לשעיר הפנימי, השעיר המשתלח מכפר אף על חטאים שנעשו לאחר שילוחו. לפי ההבנה שישנו דין כפול בשעיר המשתלח, ניתן להסביר שלאחר שילוחו השעיר מכפר יחד עם טהרת יום הכיפורים. כפועל יוצא של חלוקה זו, השעיר נחשב כקורבן עד לזמן הוידוי {{הערה\| או לזמן זריקת הדמים של השעיר הפנימי לפי רבי יהודה}} ואילו לאחר מכן הוא נחשב כמצווה וכחלק מסדר העבודה הכללית של יום הכיפורים{{הערה\| עיין גר"ח שקלים ב,ד}}. רמז לדברים אלו ניתן למצוא גם בכך שהרמב"ם כתב את דין השעיר המשתלח גם בהלכות תשובה {{הערה\| הלכות תשובה א,ב}} כחלק מהכפרה הכללית של יום הכיפורים ולא רק בהלכות עבודת יום הכיפורים כעבודה פרטית בפני עצמה.


	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
	[[קטגוריה: מצוות כהנים]]		[[קטגוריה: מצוות כהנים]]

Wikiboss: /* ביטוי ליכולת הבחירה שבאדם */

2019-05-06T18:52:05Z

ביטוי ליכולת הבחירה שבאדם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:52, 6 במאי 2019
שורה 48:		שורה 48:

	===ביטוי ליכולת הבחירה שבאדם===		===ביטוי ליכולת הבחירה שבאדם===
	ה[[רש”ר הירש]] מסביר שעניין השעירים מגיע לסמל על יכולת הבחירה של האדם. הרש"ר מתייחס לכך שבתחילה, דרכם של שני השעירים שווה- עליהם להיות בעלי אותו גובה ובאותו מחיר ושניהם מגיעים יחדיו לבית המקדש. לפירושו, השעירים מסמלים את הבחירה החופשית של האדם שביכולותו לבחור לפנות לטוב ולקדושה, או מאידך ללכת לעזאזל. הוא מפרש שהמילה עזאזל מורכבת משני מילים- "עז" כנגד הקדושה ו"אזל" (הלך בארמית). האדם שמסרב ללכת בדרך הקדושה של השעיר המגיע לה', בסופו של דבר הולך ללכת ללא עתיד אל המדבר השומם. על אף ששני השעירים מתחילים בנקודה שווה, אחד מהם בוחר ללכת בדרך הטובה ואילו השני בוחר בדרכו לרע. ביום הכיפורים בו עוונות העם מתנקים, יש צורך להשריש את יסוד הבחירה החופשית המאפשרת לאדם לחטוא וכן נותנת לו את הכוח לחזור בתשובה ולבחור בקדושה.		ה[[רבי שמשון רפאל הירש\|רש”ר הירש]] מסביר שעניין השעירים מגיע לסמל על יכולת הבחירה של האדם. הרש"ר מתייחס לכך שבתחילה, דרכם של שני השעירים שווה- עליהם להיות בעלי אותו גובה ובאותו מחיר ושניהם מגיעים יחדיו לבית המקדש. לפירושו, השעירים מסמלים את הבחירה החופשית של האדם שביכולותו לבחור לפנות לטוב ולקדושה, או מאידך ללכת לעזאזל. הוא מפרש שהמילה עזאזל מורכבת משני מילים- "עז" כנגד הקדושה ו"אזל" (הלך בארמית). האדם שמסרב ללכת בדרך הקדושה של השעיר המגיע לה', בסופו של דבר הולך ללכת ללא עתיד אל המדבר השומם. על אף ששני השעירים מתחילים בנקודה שווה, אחד מהם בוחר ללכת בדרך הטובה ואילו השני בוחר בדרכו לרע. ביום הכיפורים בו עוונות העם מתנקים, יש צורך להשריש את יסוד הבחירה החופשית המאפשרת לאדם לחטוא וכן נותנת לו את הכוח לחזור בתשובה ולבחור בקדושה.

	==כפרת השעיר==		==כפרת השעיר==

Wikiboss: /* מקום השעירים בעבודת הכהן הגדול */

2019-05-06T18:50:14Z

מקום השעירים בעבודת הכהן הגדול

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:50, 6 במאי 2019
שורה 1:		שורה 1:
	במהלך [[עבודת כהן גדול ביום הכיפורים\|עבודת יום הכיפורים בבית המקדש]], משלחים שעיר (תיש) למדבר, ושם זורקים אותו מהצוק, ובכך מבטאים את השמדת העוונות. השעיר מכונה גם '''שעיר לעזאזל'''.		במהלך [[עבודת כהן גדול ביום הכיפורים\|עבודת יום הכיפורים בבית המקדש]], משלחים שעיר (תיש) למדבר, ושם זורקים אותו מהצוק, ובכך מבטאים את השמדת העוונות. השעיר מכונה גם '''שעיר לעזאזל'''.

	==~~מקום~~ השעירים ~~בעבודת הכהן הגדול~~ ==		==דין השעירים==
	שני השעירים צריכים להיות זהים בגובה, במראה ובמחיר, וצריכים שיקנו את שניהם ביחד - אבל הם כשרים בדיעבד, גם אם לא נשמרו התנאים האלו. בתחילת עבודת היום, מביאים אותם למזרח העזרה, ולאחר שהכהן מתוודה על [[פר יום הכיפורים\|פרו]], שנמצא בין האולם למזבח, הוא פונה אליהם.		שני השעירים צריכים להיות זהים בגובה, במראה ובמחיר, וצריכים שיקנו את שניהם ביחד - אבל הם כשרים בדיעבד, גם אם לא נשמרו התנאים האלו. בתחילת עבודת היום, מביאים אותם למזרח העזרה, ולאחר שהכהן מתוודה על [[פר יום הכיפורים\|פרו]], שנמצא בין האולם למזבח, הוא פונה אליהם.

Wikiboss: /* כפרת השעיר */

2019-05-06T18:48:20Z

כפרת השעיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:48, 6 במאי 2019
שורה 51:		שורה 51:

	==כפרת השעיר==		==כפרת השעיר==
	בגמרא (יומא מ ע"ב) מובאת מחלוקת בין רבי שמעון ורבי יהודה לגבי עד איזה שלב על השעיר להישאר חי בשביל לכפר על העוונות. לפי רבי שמעון על השעיר להישאר חי עד שיסתיים הוידוי, ואילו לשיטת רבי יהודה גם אם השעיר מת לפני הוידוי, מספיק שיישאר חי עד מתן הדמים של השעיר הפנימי משום שדם השעיר הפנימי עולה לכפרת שניהם. מהגמרא עולה שלדעת כולם לאחר הוידוי על השעיר כבר חלה הכפרה ואין שילוח השעיר מעכב אותה.		בגמרא ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%9E_%D7%91 יומא מ ע"ב]) מובאת מחלוקת בין רבי שמעון ורבי יהודה לגבי עד איזה שלב על השעיר להישאר חי בשביל לכפר על העוונות. לפי רבי שמעון על השעיר להישאר חי עד שיסתיים הוידוי, ואילו לשיטת רבי יהודה גם אם השעיר מת לפני הוידוי, מספיק שיישאר חי עד מתן הדמים של השעיר הפנימי משום שדם השעיר הפנימי עולה לכפרת שניהם. מהגמרא עולה שלדעת כולם לאחר הוידוי על השעיר כבר חלה הכפרה ואין שילוח השעיר מעכב אותה.
	האחרונים {{הערה\| גבורת ארי על יומא, הררי קדם חלק א סימן עה}} הקשו לפני הבנה זו, שאם שילוח השעיר אינו מעכב בכפרה, מדוע מחללים עליו את השבת (יומא סו ע"א)? וכן ניתן להקשות מן ההבנה הפשוטה במשנה ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%90 יומא סז, ע"א]) האומרת שלאחר שילוח השעיר הלבינה הזהורית, ומשמע שדווקא אז התכפרו עוונות העם? בנוסף, כיצד יש מן הראשונים {{הערה\| רמב"ם (פרק ג, הלכה ז)}} הסוברים שהאיש העיתי מותר באכילה גם ללא פיקוח נפש, הרי אין השילוח מעכב לכפרה? {{ש}}		האחרונים {{הערה\| גבורת ארי על יומא, הררי קדם חלק א סימן עה}} הקשו לפני הבנה זו, שאם שילוח השעיר אינו מעכב בכפרה, מדוע מחללים עליו את השבת (יומא סו ע"א)? וכן ניתן להקשות מן ההבנה הפשוטה במשנה ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%90 יומא סז, ע"א]) האומרת שלאחר שילוח השעיר הלבינה הזהורית, ומשמע שדווקא אז התכפרו עוונות העם? בנוסף, כיצד יש מן הראשונים {{הערה\| רמב"ם (פרק ג, הלכה ז)}} הסוברים שהאיש העיתי מותר באכילה גם ללא פיקוח נפש, הרי אין השילוח מעכב לכפרה? {{ש}}
	===שני דינים בכפרת השעיר===		===שני דינים בכפרת השעיר===

Wikiboss ב־18:47, 6 במאי 2019

2019-05-06T18:47:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:47, 6 במאי 2019
שורה 15:		שורה 15:

	האיש לוקח אותו למקום במדבר, במרחק תשעים ריס (קרוב ל-12 ק"מ[4]) הליכה, כשבכל מיל (קילומטר) מחכה לו סוכה ובה מזון ומים. יושבי הסוכות מלווים אותו מסוכה לסוכה, והאחרון לא מלווה אותו עד הצוק, אלא עומד מרחוק. המשלח חותך לשניים את הלשון של זהורית, וקושר חצי בין קרני השעיר וחצי על הסלע, ואז דוחף את השעיר מהצוק, והשעיר מתדרדר ומת - "ולא היה מגיע לאמצע ההר עד שהיה נעשה איברים איברים" <ref>משנה, יומא ו, ו</ref>. המשלח חוזר אל הסוכה, ויושב שם עד צאת החג. נהוג שהמשלח בא לפגוש לאחר יוה"כ את הכהן הגדול, ואומר לו: "עשינו שליחותך!"		האיש לוקח אותו למקום במדבר, במרחק תשעים ריס (קרוב ל-12 ק"מ[4]) הליכה, כשבכל מיל (קילומטר) מחכה לו סוכה ובה מזון ומים. יושבי הסוכות מלווים אותו מסוכה לסוכה, והאחרון לא מלווה אותו עד הצוק, אלא עומד מרחוק. המשלח חותך לשניים את הלשון של זהורית, וקושר חצי בין קרני השעיר וחצי על הסלע, ואז דוחף את השעיר מהצוק, והשעיר מתדרדר ומת - "ולא היה מגיע לאמצע ההר עד שהיה נעשה איברים איברים" <ref>משנה, יומא ו, ו</ref>. המשלח חוזר אל הסוכה, ויושב שם עד צאת החג. נהוג שהמשלח בא לפגוש לאחר יוה"כ את הכהן הגדול, ואומר לו: "עשינו שליחותך!"

			==משמעות הביטוי עזאזל==
			'''רש"י''' ורוב המפרשים מסבירים את הביטוי "עזאזל" - צוק קשה (מלשון "עַז", חזק). '''רשב"ם''' מפרש שעזעזל זה מלשון עֵז ומשמעות הביטוי הוא מקום מרעה - אבל מוסכם שמשמעות הביטוי היא מקום במדבר. בגמרא <ref>יומא סז:</ref> מובא: "עזאזל - שמכפר על מעשה עוזא ועזאל", ומסביר רש"י במקום: "עוזא ועזאל - מלאכי חבלה שירדו לארץ בימי נעמה אחות תובל קין... כלומר, על העריות מכפר".

	==סימן ה"לשון של זהורית"==		==סימן ה"לשון של זהורית"==
שורה 47:		שורה 50:
	ה[[רש”ר הירש]] מסביר שעניין השעירים מגיע לסמל על יכולת הבחירה של האדם. הרש"ר מתייחס לכך שבתחילה, דרכם של שני השעירים שווה- עליהם להיות בעלי אותו גובה ובאותו מחיר ושניהם מגיעים יחדיו לבית המקדש. לפירושו, השעירים מסמלים את הבחירה החופשית של האדם שביכולותו לבחור לפנות לטוב ולקדושה, או מאידך ללכת לעזאזל. הוא מפרש שהמילה עזאזל מורכבת משני מילים- "עז" כנגד הקדושה ו"אזל" (הלך בארמית). האדם שמסרב ללכת בדרך הקדושה של השעיר המגיע לה', בסופו של דבר הולך ללכת ללא עתיד אל המדבר השומם. על אף ששני השעירים מתחילים בנקודה שווה, אחד מהם בוחר ללכת בדרך הטובה ואילו השני בוחר בדרכו לרע. ביום הכיפורים בו עוונות העם מתנקים, יש צורך להשריש את יסוד הבחירה החופשית המאפשרת לאדם לחטוא וכן נותנת לו את הכוח לחזור בתשובה ולבחור בקדושה.		ה[[רש”ר הירש]] מסביר שעניין השעירים מגיע לסמל על יכולת הבחירה של האדם. הרש"ר מתייחס לכך שבתחילה, דרכם של שני השעירים שווה- עליהם להיות בעלי אותו גובה ובאותו מחיר ושניהם מגיעים יחדיו לבית המקדש. לפירושו, השעירים מסמלים את הבחירה החופשית של האדם שביכולותו לבחור לפנות לטוב ולקדושה, או מאידך ללכת לעזאזל. הוא מפרש שהמילה עזאזל מורכבת משני מילים- "עז" כנגד הקדושה ו"אזל" (הלך בארמית). האדם שמסרב ללכת בדרך הקדושה של השעיר המגיע לה', בסופו של דבר הולך ללכת ללא עתיד אל המדבר השומם. על אף ששני השעירים מתחילים בנקודה שווה, אחד מהם בוחר ללכת בדרך הטובה ואילו השני בוחר בדרכו לרע. ביום הכיפורים בו עוונות העם מתנקים, יש צורך להשריש את יסוד הבחירה החופשית המאפשרת לאדם לחטוא וכן נותנת לו את הכוח לחזור בתשובה ולבחור בקדושה.

	==~~משמעות הביטוי עזאזל~~==		==כפרת השעיר==
	~~'''רש~~"~~י''' ורוב המפרשים מסבירים~~ את ~~הביטוי "עזאזל" - צוק קשה~~ (~~מלשון "עַז~~"~~, חזק~~). ~~'''רשב"ם''' מפרש שעזעזל זה מלשון עֵז ומשמעות הביטוי הוא מקום מרעה - אבל מוסכם שמשמעות הביטוי היא מקום במדבר~~. ~~בגמרא <ref>~~יומא סז~~:</ref> מובא:~~ "~~עזאזל~~ - ~~שמכפר על מעשה עוזא ועזאל"~~, ~~ומסביר רש"י במקום~~: ~~"עוזא ועזאל - מלאכי חבלה שירדו לארץ בימי נעמה אחות תובל קין~~... ~~כלומר~~, על ~~העריות~~ מכפר".		בגמרא (יומא מ ע"ב) מובאת מחלוקת בין רבי שמעון ורבי יהודה לגבי עד איזה שלב על השעיר להישאר חי בשביל לכפר על העוונות. לפי רבי שמעון על השעיר להישאר חי עד שיסתיים הוידוי, ואילו לשיטת רבי יהודה גם אם השעיר מת לפני הוידוי, מספיק שיישאר חי עד מתן הדמים של השעיר הפנימי משום שדם השעיר הפנימי עולה לכפרת שניהם. מהגמרא עולה שלדעת כולם לאחר הוידוי על השעיר כבר חלה הכפרה ואין שילוח השעיר מעכב אותה.
			האחרונים {{הערה\| גבורת ארי על יומא, הררי קדם חלק א סימן עה}} הקשו לפני הבנה זו, שאם שילוח השעיר אינו מעכב בכפרה, מדוע מחללים עליו את השבת (יומא סו ע"א)? וכן ניתן להקשות מן ההבנה הפשוטה במשנה ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%90 יומא סז, ע"א]) האומרת שלאחר שילוח השעיר הלבינה הזהורית, ומשמע שדווקא אז התכפרו עוונות העם? בנוסף, כיצד יש מן הראשונים {{הערה\| רמב"ם (פרק ג, הלכה ז)}} הסוברים שהאיש העיתי מותר באכילה גם ללא פיקוח נפש, הרי אין השילוח מעכב לכפרה? {{ש}}
			===שני דינים בכפרת השעיר===
			משום קושיות אלו, העלו האחרונים שיש שני דינים בכפרת השעיר- ישנו דין כפרה בעצם השעיר ככל קורבן, ועל זמן כפרה זו נחלקו רבי שמעון ורבי יהודה, ובנוסף השעיר מכפר בתור חלק מעבודת יום הכיפורים לאחר שילוחו. הוכחה לחילוק זה, ניתן למצוא בדברי התוס' ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%90 שבועות יג ע"א]) שבניגוד לשעיר הפנימי, השעיר המשתלח מכפר אף על חטאים שנעשו לאחר שילוחו. לפי ההבנה שישנו דין כפול בשעיר המשתלח, ניתן להסביר שלאחר שילוחו השעיר מכפר יחד עם טהרת יום הכיפורים. רמז לדברים אלו ניתן למצוא גם בכך שהרמב"ם כתב את דין השעיר המשתלח גם בהלכות תשובה {{הערה\| הלכות תשובה א,ב}} כחלק מהכפרה הכללית של יום הכיפורים ולא רק בהלכות עבודת יום הכיפורים כעבודה פרטית בפני עצמה.





	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
	[[קטגוריה: מצוות כהנים]]		[[קטגוריה: מצוות כהנים]]