טישיו ב־02:46, 8 באפריל 2011

2011-04-08T02:46:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:46, 8 באפריל 2011
שורה 1:		שורה 1:
	'''שני שבילין''' הוא [[פרדוקס]] הלכתי ב[[ספק (הלכה)\|דיני ספקות]]. דוגמה למקרה זה הוא כאשר דבר טמא (כגון [[מת]]) נמצא באחד משני מקומות ציבוריים ([[רשות הרבים (הלכה)\|רשות הרבים]]), ושני אנשים עברו בשני המקומות. במקרה זה ישנו כלל לפיו ספק טומאה ברשות הרבים - טהור, ועל כן אם אחד מהאנשים בא להישאל על מצבו, הוא יוגדר כטהור. הפרדוקס הוא במקרה ושני האנשים באים אחד אחרי השני, כך שאחד מהם הוא טמא בוודאי.		'''שני שבילין''' הוא [[פרדוקס]] הלכתי ב[[ספק (הלכה)\|דיני ספקות]]. דוגמה למקרה זה הוא כאשר דבר טמא (כגון [[מת]]) נמצא באחד משני מקומות ציבוריים ([[רשות הרבים (הלכה)\|רשות הרבים]]), ושני אנשים עברו בשני המקומות. במקרה זה ישנו כלל לפיו ספק טומאה ברשות הרבים - טהור, ועל כן אם אחד מהאנשים בא להישאל על מצבו, הוא יוגדר כטהור. הפרדוקס הוא במקרה ושני האנשים באים אחד אחרי השני, כך שאחד מהם הוא טמא בוודאי.

	על פי ה[[משנה]], אם כל אחד מהאנשים בא לשאול על עצמו, הוא יוגדר כטהור, שכן התשובה שקיבל היא רק על כלפי אותו האדם עצמו, ולא על חברו. ברור גם שאם שניהם באו לישאל יחד או שאחד מהם בא לשאול על שניהם יחד, וודאי שעלינו לטמא את שניהם מספק, שכן כאשר שניהם נשאלים יחד יודעים אנו בבירור שאחד מהם נטמא, ולא ניתן לטהרם. ה[[תנאים]] נחלקו באופן שאחד מהם בא להישאל על עצמו, ולאחר שטיהרוהו הוא בא לשאול גם על חברו. השאלה היא אם בכך שהוא שואל על שניהם במעמד אחד, נחשב הפסק לפסק הלכתי משותף, ואם כן לא ניתן לסתור את אותו פסק עצמו ולפסוק שגם חברו טהור, ומספק הוא יהיה טמא, או שמכיוון שהפסק לא היה יחד, ניתן לטהר גם את החבר, כיון שהפסק ניתן בנפרד, ונמצא שעדיין יש לו [[חזקה דמעיקרא]] האומרת שהוא טהור, על פי הסבר התוספות שם.}}.		על פי ה[[משנה]], אם כל אחד מהאנשים בא לשאול על עצמו, הוא יוגדר כטהור, שכן התשובה שקיבל היא רק על כלפי אותו האדם עצמו, ולא על חברו. ברור גם שאם שניהם באו לישאל יחד או שאחד מהם בא לשאול על שניהם יחד, וודאי שעלינו לטמא את שניהם מספק, שכן כאשר שניהם נשאלים יחד יודעים אנו בבירור שאחד מהם נטמא, ולא ניתן לטהרם. ה[[תנאים]] נחלקו באופן שאחד מהם בא להישאל על עצמו, ולאחר שטיהרוהו הוא בא לשאול גם על חברו. השאלה היא אם בכך שהוא שואל על שניהם במעמד אחד, נחשב הפסק לפסק הלכתי משותף, ואם כן לא ניתן לסתור את אותו פסק עצמו ולפסוק שגם חברו טהור, ומספק הוא יהיה טמא, או שמכיוון שהפסק לא היה יחד, ניתן לטהר גם את החבר, כיון שהפסק ניתן בנפרד, ונמצא שעדיין יש לו [[חזקה דמעיקרא]] האומרת שהוא טהור, על פי הסבר התוספות שם..

	~~==הערות שוליים==~~
	~~{{הערות שוליים}}~~

	~~[[קטגוריה:דיני ספקות]]~~
	[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]		[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]

טישיו: ויקיפדיה

2011-04-08T02:45:47Z

ויקיפדיה

דף חדש

'''שני שבילין''' הוא [[פרדוקס]] הלכתי ב[[ספק (הלכה)|דיני ספקות]]. דוגמה למקרה זה הוא כאשר דבר טמא (כגון [[מת]]) נמצא באחד משני מקומות ציבוריים ([[רשות הרבים (הלכה)|רשות הרבים]]), ושני אנשים עברו בשני המקומות. במקרה זה ישנו כלל לפיו ספק טומאה ברשות הרבים - טהור, ועל כן אם אחד מהאנשים בא להישאל על מצבו, הוא יוגדר כטהור. הפרדוקס הוא במקרה ושני האנשים באים אחד אחרי השני, כך שאחד מהם הוא טמא בוודאי.

על פי ה[[משנה]], אם כל אחד מהאנשים בא לשאול על עצמו, הוא יוגדר כטהור, שכן התשובה שקיבל היא רק על כלפי אותו האדם עצמו, ולא על חברו. ברור גם שאם שניהם באו לישאל יחד או שאחד מהם בא לשאול על שניהם יחד, וודאי שעלינו לטמא את שניהם מספק, שכן כאשר שניהם נשאלים יחד יודעים אנו בבירור שאחד מהם נטמא, ולא ניתן לטהרם. ה[[תנאים]] נחלקו באופן שאחד מהם בא להישאל על עצמו, ולאחר שטיהרוהו הוא בא לשאול גם על חברו. השאלה היא אם בכך שהוא שואל על שניהם במעמד אחד, נחשב הפסק לפסק הלכתי משותף, ואם כן לא ניתן לסתור את אותו פסק עצמו ולפסוק שגם חברו טהור, ומספק הוא יהיה טמא, או שמכיוון שהפסק לא היה יחד, ניתן לטהר גם את החבר, כיון שהפסק ניתן בנפרד, ונמצא שעדיין יש לו [[חזקה דמעיקרא]] האומרת שהוא טהור, על פי הסבר התוספות שם.}}.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:דיני ספקות]]
[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]

שני שבילין - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־02:46, 8 באפריל 2011

טישיו: ויקיפדיה