https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%91%D7%94שמחת בית השואבה - היסטוריית גרסאות2026-05-17T12:34:59Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%91%D7%94&diff=75270&oldid=prevיוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור2012-09-05T09:32:57Z<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:32, 5 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמחה </del>יתירה שהיתה נערכת ברוב עם בבית המקדש בכל לילי<ref>. לאחר הקרבת קרבן התמיד של בין הערביים.</ref> חול המועד סוכות<ref>. ומוצאי יו"ט ראשון בכלל.</ref> {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרט לשבת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} לרגל שאיבת המים ממעיין השילוח וניסוכם על גבי המזבח<ref>. בשעת הקרבת קרבן התמיד של שחר.</ref>.במסכת סוכה מתאר התלמוד את גודל השמחה שהיו שמחים בשמחת בית השואבה, עד שאמרו חכמים: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו". הלויים היו מנגנים בכינורות, בנבלים, במצלתיים, בחצוצרות ובכלי שיר רבים אחרים, כשהם עומדים על חמש עשרה המעלות שבין עזרת ישראל לעזרת נשים. גדולי ישראל, ראשי ישיבות, חברי הסנהדרין, חסידים, זקנים ואנשי מעשה, היו רוקדים ומשוררים<ref>. בברייתא בגמרא (סוכה נג, א) מובא: "יש מהן אומרים: 'אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו' - אלו חסידים ואנשי מעשה; ויש מהן אומרים: 'אשרי זקנותנו שכיפרה את ילדותנו' - אלו בעלי תשובה; אלו ואלו אומרים: 'אשרי מי שלא חטא, ומי שחטא - ישוב וימחול לו".</ref> לפני המון העם שהתכנס לראות בשמחת בית השואבה.שמחה זו קרויה "שמחת בית השואבה", על שם הכתוב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ישעיה יב, ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "ושאבתם מים בששון", או לפי שמשם שואבים "רוח הקודש"<ref>. שכן אין רוח הקודש שורה אלא מתוך שמחה, כמו שנאמר באלישע הנביא (מלכים ב ג, טו): "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'".</ref>.בימינו, יש הנוהגים להרבות בשירות ותשבחות בלילי חול המועד סוכות ולומר את חמש עשרה פרקי שיר המעלות שבספר תהלים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרקים קכ-קלד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. פרקים אלו היו נאמרים בבית המקדש בשמחת בית השואבה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמחה </ins>יתירה שהיתה נערכת ברוב עם בבית המקדש בכל לילי<ref>. לאחר הקרבת קרבן התמיד של בין הערביים.</ref> חול המועד סוכות<ref>. ומוצאי יו"ט ראשון בכלל.</ref> {{מקור|פרט לשבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} לרגל שאיבת המים ממעיין השילוח וניסוכם על גבי המזבח<ref>. בשעת הקרבת קרבן התמיד של שחר.</ref>.במסכת סוכה מתאר התלמוד את גודל השמחה שהיו שמחים בשמחת בית השואבה, עד שאמרו חכמים: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו". הלויים היו מנגנים בכינורות, בנבלים, במצלתיים, בחצוצרות ובכלי שיר רבים אחרים, כשהם עומדים על חמש עשרה המעלות שבין עזרת ישראל לעזרת נשים. גדולי ישראל, ראשי ישיבות, חברי הסנהדרין, חסידים, זקנים ואנשי מעשה, היו רוקדים ומשוררים<ref>. בברייתא בגמרא (סוכה נג, א) מובא: "יש מהן אומרים: 'אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו' - אלו חסידים ואנשי מעשה; ויש מהן אומרים: 'אשרי זקנותנו שכיפרה את ילדותנו' - אלו בעלי תשובה; אלו ואלו אומרים: 'אשרי מי שלא חטא, ומי שחטא - ישוב וימחול לו".</ref> לפני המון העם שהתכנס לראות בשמחת בית השואבה.שמחה זו קרויה "שמחת בית השואבה", על שם הכתוב {{מקור|ישעיה יב, ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "ושאבתם מים בששון", או לפי שמשם שואבים "רוח הקודש"<ref>. שכן אין רוח הקודש שורה אלא מתוך שמחה, כמו שנאמר באלישע הנביא (מלכים ב ג, טו): "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'".</ref>.בימינו, יש הנוהגים להרבות בשירות ותשבחות בלילי חול המועד סוכות ולומר את חמש עשרה פרקי שיר המעלות שבספר תהלים {{מקור|פרקים קכ-קלד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. פרקים אלו היו נאמרים בבית המקדש בשמחת בית השואבה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-40092:rev-75270:php=table -->
</table>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%91%D7%94&diff=40092&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־19:35, 28 בספטמבר 20102010-09-28T19:35:09Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:35, 28 בספטמבר 2010</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:סוכות]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-27899:rev-40092:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%91%D7%94&diff=27899&oldid=prevYeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור2009-03-16T17:44:35Z<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>שמחה יתירה שהיתה נערכת ברוב עם בבית המקדש בכל לילי<ref>. לאחר הקרבת קרבן התמיד של בין הערביים.</ref> חול המועד סוכות<ref>. ומוצאי יו"ט ראשון בכלל.</ref> {{מקור|(פרט לשבת)}} לרגל שאיבת המים ממעיין השילוח וניסוכם על גבי המזבח<ref>. בשעת הקרבת קרבן התמיד של שחר.</ref>.במסכת סוכה מתאר התלמוד את גודל השמחה שהיו שמחים בשמחת בית השואבה, עד שאמרו חכמים: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו". הלויים היו מנגנים בכינורות, בנבלים, במצלתיים, בחצוצרות ובכלי שיר רבים אחרים, כשהם עומדים על חמש עשרה המעלות שבין עזרת ישראל לעזרת נשים. גדולי ישראל, ראשי ישיבות, חברי הסנהדרין, חסידים, זקנים ואנשי מעשה, היו רוקדים ומשוררים<ref>. בברייתא בגמרא (סוכה נג, א) מובא: "יש מהן אומרים: 'אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו' - אלו חסידים ואנשי מעשה; ויש מהן אומרים: 'אשרי זקנותנו שכיפרה את ילדותנו' - אלו בעלי תשובה; אלו ואלו אומרים: 'אשרי מי שלא חטא, ומי שחטא - ישוב וימחול לו".</ref> לפני המון העם שהתכנס לראות בשמחת בית השואבה.שמחה זו קרויה "שמחת בית השואבה", על שם הכתוב {{מקור|(ישעיה יב, ג)}}: "ושאבתם מים בששון", או לפי שמשם שואבים "רוח הקודש"<ref>. שכן אין רוח הקודש שורה אלא מתוך שמחה, כמו שנאמר באלישע הנביא (מלכים ב ג, טו): "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'".</ref>.בימינו, יש הנוהגים להרבות בשירות ותשבחות בלילי חול המועד סוכות ולומר את חמש עשרה פרקי שיר המעלות שבספר תהלים {{מקור|(פרקים קכ-קלד)}}. פרקים אלו היו נאמרים בבית המקדש בשמחת בית השואבה.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references /><br />
<br />
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div>Yeshivaorgil bot