https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AAשליחות - היסטוריית גרסאות2026-04-08T15:27:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=77264&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* פרטי הדין */2012-09-07T12:53:26Z<p><span class="autocomment">פרטי הדין</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:53, 7 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שלא בא לעולם''', שליחות לא מועילה עליו. למשל אם מינה שליח לגרש אשה שעדיין לא קידשה ("לכשאקדשנה אגרשנה") - המינוי לא מועיל {{מקור|רמב"ן רשב"א וריטב"א יבמות נב, דן בדבריהם ספר המקנה יב-ז ד"ה רמב"ם|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שלא בא לעולם''', שליחות לא מועילה עליו. למשל אם מינה שליח לגרש אשה שעדיין לא קידשה ("לכשאקדשנה אגרשנה") - המינוי לא מועיל {{מקור|רמב"ן רשב"א וריטב"א יבמות נב, דן בדבריהם ספר המקנה יב-ז ד"ה רמב"ם|כן}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שליח עושה שליח''' בגירושין {{מקור|בבלי:קידושין מא.|כן}}. וחידש הקדוש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדרוש </del>שדווקא בגירושין מועיל משום שהאשה מתגרשת בעל כורחה, ומייד כשהגט מגיע ליד השליח הרי הוא כאילו מגורשת, ולכן אינו מילי, שיד השליח כיד הבעל. אך בשליח לקידושין, כיוון שתלוי בדעת האשה נחשב למילי, ולכן שליח לא עושה שליח {{מקור|הביאו המרדכי קידושין מא. אות תקה|כן}}.יש חולקים על הקדוש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מראדוש</del>, שות הריב"ש סי' רכ"ח [אף בממונות], והמאירי בקדושין, אבל להלכה פסקו הרמ"א סי' ל"ה סעי' ו' את הקדוש מראדוש, גם השו"ע בסימן ל"ו, הביא את דעת הקדוש מראדוש בשם יש מי שאומר,[ועיין שם מח' הבית שמואל והחלקת מחוקק האם השו"ע כהרמ"א, או שהשו"ע מחלק בין שליחות האיש לשליחות האשה].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שליח עושה שליח''' בגירושין {{מקור|בבלי:קידושין מא.|כן}}. וחידש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הקדוש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרדוש]] </ins>שדווקא בגירושין מועיל משום שהאשה מתגרשת בעל כורחה, ומייד כשהגט מגיע ליד השליח הרי הוא כאילו מגורשת, ולכן אינו מילי, שיד השליח כיד הבעל. אך בשליח לקידושין, כיוון שתלוי בדעת האשה נחשב למילי, ולכן שליח לא עושה שליח {{מקור|הביאו המרדכי קידושין מא. אות תקה|כן}}.יש חולקים על הקדוש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרדוש</ins>, שות הריב"ש סי' רכ"ח [אף בממונות], והמאירי בקדושין, אבל להלכה פסקו הרמ"א סי' ל"ה סעי' ו' את הקדוש מראדוש, גם השו"ע בסימן ל"ו, הביא את דעת הקדוש מראדוש בשם יש מי שאומר,[ועיין שם מח' הבית שמואל והחלקת מחוקק האם השו"ע כהרמ"א, או שהשו"ע מחלק בין שליחות האיש לשליחות האשה].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שאלה על שליחות''', כגון שמינה שליח לתרום, להפריש חלה או לנדור והמשלח רוצה להישאל - נחלקו בזה האחרונים: שו"ת באר יצחק {{מקור|כח|כן}} כתב שהמשלח יכול להישאל על נדרו של שלוחו כי שלוחו של אדם כמותו. אך האור גדול כתב שהמשלח לא יכול להישאל, משום שטעמה של שאלה הוא שקריאת השם היתה בטעות ולא בדעת שלמה, וכאן ממילא לא צריך את דעת המשלח בשעת קריאת השם {{מקור|אור גדול ט-ב-ג ד"ה ובזה, והביא גם את הבאר יצחק|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שאלה על שליחות''', כגון שמינה שליח לתרום, להפריש חלה או לנדור והמשלח רוצה להישאל - נחלקו בזה האחרונים: שו"ת באר יצחק {{מקור|כח|כן}} כתב שהמשלח יכול להישאל על נדרו של שלוחו כי שלוחו של אדם כמותו. אך האור גדול כתב שהמשלח לא יכול להישאל, משום שטעמה של שאלה הוא שקריאת השם היתה בטעות ולא בדעת שלמה, וכאן ממילא לא צריך את דעת המשלח בשעת קריאת השם {{מקור|אור גדול ט-ב-ג ד"ה ובזה, והביא גם את הבאר יצחק|כן}}.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-75818:rev-77264:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=75818&oldid=prevיוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור2012-09-05T09:53:38Z<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:53, 5 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אדם אחד (השליח) עושה מעשה במקום אדם אחר (המשלח) בשבילו ובהסכמתו''' {{מקור|הסוגיא בקידושין מא. והלאה, ובגיטין סב: והלאה, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כג|כן}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אדם אחד (השליח) עושה מעשה במקום אדם אחר (המשלח) בשבילו ובהסכמתו''' {{מקור|הסוגיא בקידושין מא. והלאה, ובגיטין סב: והלאה, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כג|כן}}'''.'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74006:rev-75818:php=table -->
</table>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=74006&oldid=prevיוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור2012-09-05T07:27:38Z<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=74006&oldid=34141">הצגת שינויים</a>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=34141&oldid=prev93.173.108.245: /* פרטי הדין */2009-08-27T04:58:30Z<p><span class="autocomment">פרטי הדין</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:58, 27 באוגוסט 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שלא בא לעולם''', שליחות לא מועילה עליו. למשל אם מינה שליח לגרש אשה שעדיין לא קידשה ("לכשאקדשנה אגרשנה") - המינוי לא מועיל {{מקור|(רמב"ן רשב"א וריטב"א יבמות נב, דן בדבריהם ספר המקנה יב-ז ד"ה רמב"ם)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שלא בא לעולם''', שליחות לא מועילה עליו. למשל אם מינה שליח לגרש אשה שעדיין לא קידשה ("לכשאקדשנה אגרשנה") - המינוי לא מועיל {{מקור|(רמב"ן רשב"א וריטב"א יבמות נב, דן בדבריהם ספר המקנה יב-ז ד"ה רמב"ם)}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שליח עושה שליח''' בגירושין {{מקור|(בבלי:קידושין מא.)}}. וחידש הקדוש מדרוש שדווקא בגירושין מועיל משום שהאשה מתגרשת בעל כורחה, ומייד כשהגט מגיע ליד השליח הרי הוא כאילו מגורשת, ולכן אינו מילי, שיד השליח כיד הבעל. אך בשליח לקידושין, כיוון שתלוי בדעת האשה נחשב למילי, ולכן שליח לא עושה שליח {{מקור|(הביאו המרדכי קידושין מא. אות תקה)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שליח עושה שליח''' בגירושין {{מקור|(בבלי:קידושין מא.)}}. וחידש הקדוש מדרוש שדווקא בגירושין מועיל משום שהאשה מתגרשת בעל כורחה, ומייד כשהגט מגיע ליד השליח הרי הוא כאילו מגורשת, ולכן אינו מילי, שיד השליח כיד הבעל. אך בשליח לקידושין, כיוון שתלוי בדעת האשה נחשב למילי, ולכן שליח לא עושה שליח {{מקור|(הביאו המרדכי קידושין מא. אות תקה)}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.יש חולקים על הקדוש מראדוש, שות הריב"ש סי' רכ"ח [אף בממונות], והמאירי בקדושין, אבל להלכה פסקו הרמ"א סי' ל"ה סעי' ו' את הקדוש מראדוש, גם השו"ע בסימן ל"ו, הביא את דעת הקדוש מראדוש בשם יש מי שאומר,[ועיין שם מח' הבית שמואל והחלקת מחוקק האם השו"ע כהרמ"א, או שהשו"ע מחלק בין שליחות האיש לשליחות האשה]</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שאלה על שליחות''', כגון שמינה שליח לתרום, להפריש חלה או לנדור והמשלח רוצה להישאל - נחלקו בזה האחרונים: שו"ת באר יצחק {{מקור|(כח)}} כתב שהמשלח יכול להישאל על נדרו של שלוחו כי שלוחו של אדם כמותו. אך האור גדול כתב שהמשלח לא יכול להישאל, משום שטעמה של שאלה הוא שקריאת השם היתה בטעות ולא בדעת שלמה, וכאן ממילא לא צריך את דעת המשלח בשעת קריאת השם {{מקור|(אור גדול ט-ב-ג ד"ה ובזה, והביא גם את הבאר יצחק)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שאלה על שליחות''', כגון שמינה שליח לתרום, להפריש חלה או לנדור והמשלח רוצה להישאל - נחלקו בזה האחרונים: שו"ת באר יצחק {{מקור|(כח)}} כתב שהמשלח יכול להישאל על נדרו של שלוחו כי שלוחו של אדם כמותו. אך האור גדול כתב שהמשלח לא יכול להישאל, משום שטעמה של שאלה הוא שקריאת השם היתה בטעות ולא בדעת שלמה, וכאן ממילא לא צריך את דעת המשלח בשעת קריאת השם {{מקור|(אור גדול ט-ב-ג ד"ה ובזה, והביא גם את הבאר יצחק)}}.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-34139:rev-34141:php=table -->
</table>93.173.108.245https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=34139&oldid=prev93.173.108.245: /* מקור וטעם */2009-08-27T04:50:09Z<p><span class="autocomment">מקור וטעם</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:50, 27 באוגוסט 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותה''' חקרו האחרונים בין שלושה צדדים {{מקור|(שני הצדדים הראשונים הם הידועים יותר)}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותה''' חקרו האחרונים בין שלושה צדדים {{מקור|(שני הצדדים הראשונים הם הידועים יותר)}}:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ גוף השליח נחשב כאילו הוא עצמו המשלח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ גוף השליח נחשב כאילו הוא עצמו המשלח.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ השליחות היא רק על המעשה, שנחשב כאילו עשאו המשלח, אך גוף השליח עדיין נחשב כאדם אחר {{מקור|(בין שני הצדדים הנ"ל חקרו: אור שמח גירושין ב-טו, ספר המקנה ח"ב כג-א ד"ה חקירה ג, תורת הקניינים ח"א עמוד לד)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ השליחות היא רק על המעשה, שנחשב כאילו עשאו המשלח, אך גוף השליח עדיין נחשב כאדם אחר {{מקור|(בין שני הצדדים הנ"ל חקרו: אור שמח גירושין ב-טו, ספר המקנה ח"ב כג-א ד"ה חקירה ג, תורת הקניינים ח"א עמוד לד)}}.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(שערי יושר שער ז אות ז, ובחידושי הגר"ש שקאפ שליחות סימן י',ברכת שמואל בשם הרב איצלה מפונוביץ, מסכת קידושין לגבי תרומה, קהילות יעקב קידושין.)בלשון חופשית אפשר להגדיר את השליח האם הוא בטריה נטענת או קבל מאריך. ובישיבות נוהגים לכנות את זה "שליחות חלות" או "שליחות מעשה" למרות שזה לא הגדרה כ"כ מדוייקת</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג)אפילו המעשה לא מתייחס למשלח אלא לשליח, אלא שהתורה גזרה שהמעשה של השליח מועיל למשלח {{מקור|(לקח טוב א בתחילתו הוסיף חקר בין שלושת הצדדים)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג)אפילו המעשה לא מתייחס למשלח אלא לשליח, אלא שהתורה גזרה שהמעשה של השליח מועיל למשלח {{מקור|(לקח טוב א בתחילתו הוסיף חקר בין שלושת הצדדים)}}.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-26219:rev-34139:php=table -->
</table>93.173.108.245https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=26219&oldid=prevYeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור2009-03-08T12:58:02Z<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=26219&oldid=23265">הצגת שינויים</a>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=23265&oldid=prevYeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור2009-02-12T12:48:18Z<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=23265&oldid=1679">הצגת שינויים</a>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=1679&oldid=prevYeshivaorgil bot ב־20:03, 4 באוגוסט 20082008-08-04T20:03:02Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:03, 4 באוגוסט 2008</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l119">שורה 119:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 119:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </del>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1409:rev-1679:php=table -->
</table>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=1409&oldid=prevYeshivaorgil bot ב־16:15, 4 באוגוסט 20082008-08-04T16:15:53Z<p></p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=1409&oldid=917">הצגת שינויים</a>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=917&oldid=prevקובץ יסודות וחקירות השלם ב־17:04, 22 ביולי 20082008-07-22T17:04:43Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>==הגדרה==<br />
'''אדם אחד (השליח) עושה מעשה במקום אדם אחר (המשלח) בשבילו ובהסכמתו''' {{מקור|(הסוגיא בקידושין מא. והלאה, ובגיטין סב: והלאה, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כג)}}'''.'''<br />
<br />
'''לדוגמא''', האיש מקדש ע"י שליח והאשה מתקדשת ע"י שליח {{מקור|(קידושין מא.)}}, האיש מגרש ע"י שליח והאשה מתגרשת ע"י שליח {{מקור|(גיטין סב:)}}.<br />
<br />
==מקור וטעם==<br />
'''במקורה''' האריכה הגמרא והביאה כמה פסוקים: "ושלחה מביתו" {{מקור|(דברים כד-א)}}, "ויצאה והיתה" ("ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר") {{מקור|(דברים כד-ב)}}, ודיני קרבן פסח {{מקור|(קידושין מא:)}}.<br />
<br />
'''בטעמה''' חקר המידות לחקר ההלכה {{מקור|(כב-קכו)}} האם מלכתחילה המצווה היא רק שהמעשה יקרה (התוצאה) - או על ידו ממש או ע"י אחרים בפקודתו, ולכן שליחות מועילה. או שצריך שהאדם עצמו יעשה את המעשה, אך ע"י השליחות נחשב כאילו המשלח עשה את המעשה בעצמו.<br />
<br />
'''במהותה''' חקרו האחרונים בין שלושה צדדים {{מקור|(שני הצדדים הראשונים הם הידועים יותר)}}:<br />
<br />
א) גוף השליח נחשב כאילו הוא עצמו המשלח.<br />
<br />
ב) השליחות היא רק על המעשה, שנחשב כאילו עשאו המשלח, אך גוף השליח עדיין נחשב כאדם אחר {{מקור|(בין שני הצדדים הנ"ל חקרו: אור שמח גירושין ב-טו, ספר המקנה ח"ב כג-א ד"ה חקירה ג, תורת הקניינים ח"א עמוד לד)}}.<br />
<br />
ג)אפילו המעשה לא מתייחס למשלח אלא לשליח, אלא שהתורה גזרה שהמעשה של השליח מועיל למשלח {{מקור|(לקח טוב א בתחילתו הוסיף חקר בין שלושת הצדדים)}}.<br />
<br />
אמנם ברוב המקרים אין נפק"מ, שהרי אנו צריכים רק את המעשה, ולזה בוודאי מועילה השליחות, אך יש נפק"מ (בין שני הצדדים הראשונים) במקרים שבהם איננו דנים על המעשה, אלא על גוף האדם, כגון בעל ששלח שליח לגרש את אשתו, ולאחר מכן הבעל השתטה. שנחלקו בזה הרמב"ם והטור: לרמב"ם מדאורייתא הגירושין חלים, ורק מדרבנן פסולים, ולטור גם מדאורייתא פסולים. וביארו זאת האחרונים ע"פ החקירה הנ"ל: אם גוף השליח נחשב כאילו הוא המשלח - א"כ מדאורייתא הגירושין יחולו, משום שהשליח עצמו אינו שוטה. אך אם השליחות רק על המעשה, אך לגבי גופו דנים ע"פ המשלח - א"כ מכיוון שהוא שוטה לא יכול לגרש גם מדאורייתא {{מקור|(אור שמח גירושין ב-טו)}}<ref>עוד ביאור למחלוקת הרמב"ם והטור לקמן בסמוך ד"ה בזמן המינוי, וביאור נוסף לקמן בסעיף "הדעת" ד"ה מי החושב.</ref>.<br />
<br />
'''בזמן המינוי''' חקר המידות לחקר ההלכה {{מקור|(ז-ח)}} האם השליחות היא מעשה יחיד שתלוי רק ברגע המינוי, או שהשליחות מתחדשת בכל רגע (ובלשונו: האם המשלח הוא סיבה והשליח הוא מסובב או שהמשלח הוא יסוד והשליח הוא בניין).<br />
<br />
וגם את חקירה זו תלה בדין בעל ששלח שליח לגרש את אשתו, ולאחר מכן הבעל השתטה: אם השליחות היא מעשה יחיד שתלוי רק ברגע המינוי, א"כ הגירושין חלים מדאורייתא (שיטת הרמב"ם), משום שברגע המינוי הבעל היה כשר, אך אם השליחות מתחדשת בכל רגע, א"כ הגירושין לא יועילו מדאורייתא (שיטת הטור), כי השליח תלוי כל רגע במשלח, והרי בשעת הגירושין המשלח שוטה<ref>עוד ביאור למחלוקת הרמב"ם והטור לעיל בסמוך ד"ה במהותה, וביאור נוסף לקמן בסעיף "הדעת" ד"ה מי החושב.</ref>.<br />
<br />
'''ביחס בין המשלח לשליח''' חקר ספר המקנה {{מקור|(כג-א ד"ה חקירה ב)}} חקירה מחודשת, האם המשלח מוסר את כוחו וידו לשליח או שהשליח מוסר את כוחו וידו למשלח.<br />
<br />
בדינים שונים ==בדינים שונים==<br />
בדינים שונים '''במצוות שבגופו''' (בגוף האדם), כגון אכילת קרבן פסח, מצה ומרור, הנחת תפילין וישיבה בסוכה - שליחות לא מועילה, אלא רק במצוות שאינן בגוף האדם, כגון קידושין וגירושין, עשיית סוכה ושחיטת פסח. והקשה התוס' רי"ד מה הטעם שאין שליחות במצוות שבגופו. ונאמרו בזה חמש סברות {{מקור|(דן בזה ספר המקנה כג-טז)}}:<br />
בדינים שונים <br />
א) שליחות מועילה רק כשהתכלית היא למשלח: בקידושין - מקודשת לו ומקדשה בכספו, בגירושין - מגורשת ממנו ובגט נכתב שמו, ובעשיית סוכה - הוא ישב בה. אך אכילת מצה והנחת תפילין הן פעולות שהשליח עושה לבדו בלי שום קשר למשלח {{מקור|(תוס' רי"ד ומובא באור שמח ריש שלוחין ושותפין)}}. <br />
<br />
ב) במצוות שבגופו כוונת התורה היא שכל אחד יעשה בעצמו את המצווה, שהמצווה תהיה לעול על צווארו, ולא שאדם אחד יאכל מצה בשביל כל השאר {{מקור|(אור שמח שם מוסיף על סברת התוס' רי"ד הנ"ל, חלקת יואב חו"מ ד ד"ה ע"כ)}}. <br />
<br />
ג) יש עוד חלויות שלא מועילה בהן שליחות, כגון חליצה ושחיטה, והטעם הוא שהן חלויות מכח המעשה, דהיינו שהאדם לא שולט על אופן קיומן, ולכן גם לא יכול למנות שליח. וא"כ אפשר לומר שגם מצוות שבגופו הם מכח המעשה {{מקור|(קובץ הערות עו לעניין עבודת כהנים)}}. <br />
<br />
ד) גם במצוות שבגופו בעצם יש שליחות, אך למעשה אינה מועילה. משום שכאשר השליח מניח תפילין, באמת נחשב כאילו המשלח הניחם, אך הרי סוף סוף הניחם על ראשו של השליח, ולא קיים את המצווה להניחם על ראשו של עצמו {{מקור|(קצוה"ח קפב-א)}}.<br />
<br />
ה) לדעות שמצוות אין צריכות כוונה יש טעם נוסף, שבדבר שאין צריך כוונה לא מועילה שליחות {{מקור|(חלקת יואב חו"מ ד ד"ה אך כ"ז)}}.<br />
<br />
'''בחלויות מכח המעשה'''<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>, כגון חליצה, שהיבמה רק חולצת ליבם וממילא היא מותרת לשוק, ולא שהיבם עצמו מתיר אותה ע"י החליצה, אין בהן שליחות, שכיוון שלא האדם הוא הפועל את הדין, אין לו את הכח למנות במקומו אדם אחר. ורק בחלויות מכח האדם, כגון קידושין, שהאיש הוא האוסר את האשה ע"י נתינת הכסף, כיוון שהוא הפועל את הדין, יש לו את הכח למנות שמקומו אדם אחר {{מקור|(קובץ הערות עו-ז)}}.<br />
<br />
'''דבר שאין צריך כוונה''' לא מועילה בו שליחות {{מקור|(חלקת יואב חו"מ ד ד"ה אך כ"ז)}}.<br />
<br />
'''מצווה שיש בה רק פעולה''' ואינה נמשכת, כגון סמיכה, לא שייך בה שליחות. ושליחות במצוות שייכת רק במצווה נמשכת (שיש בה תוצאה), כגון שחיטת פסח (שהפסח שחוט) ומילה (שהאדם מהול) {{מקור|(חלקת יואב חו"מ ד בתחילתו ד"ה ועתה, בשם קצת אחרונים)}}.<br />
<br />
'''הקדש''' - למהרי"ט אי אפשר להקדיש ע"י שליח, כי הקדש הוא מילי ומילי לא ממסרן לשליח, והמחנה אפרים כתב שאפשר, ודין מילי הוא רק שהשליח לא יכול לחזור ולמוסרם לשליח אחר {{מקור|(שלוחין ז, והביא גם את המהרי"ט. דן בזה גם ספר המקנה כג-טו)}}.<br />
<br />
'''נדרים ושבועות''' - האריכו האחרונים האם יש שליחות לקבלתם {{מקור|(נדר: הקצוה"ח שם כתב שאין בו שליחות ונשאר בצ"ע, חידושי ר' שמואל נדרים ו-ח (ד"ה ונראה) כתב שיש בו שליחות. שבועה: קצוה"ח קכג-ד לגבי הביא ראיות לכאן ולכאן ונשאר בצ"ע, נודע ביהודה מהדורא קמא יו"ד סז כתב שיש שליחות, שדי חמד ח"ד ש-מא ד"ה ואי (עמוד 517) הביא מחלוקת אחרונים)}}. ובטעם הדעה שיש שליחות בנדרים ושבועות ביאר ר' שמואל שנדר ושבועה הם חלות מכח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>, ולכן יש בהם שליחות כמו בכל חלות מכח האדם, ורק בנזירות אין שליחות כי היא חלות מכח המעשה {{מקור|(חידושי ר' שמואל נדרים ו-ח ד"ה ונראה, ובלשונו: שבועה ונדר הם חלות איסור, אך נזירות היא קבלה. אמנם הביא שם שמהר"ן והמחנה אפרים מוכח שגם נדר הוא קבלה, אך תמה עליהם)}}.<br />
<br />
'''נזירות''' א"א לקבל ע"י שליח {{מקור|(תוס' נזיר יא. ד"ה דהוי)}}. ובטעם לזה כתב החתם סופר שקבלת נזירות היא מילי, ומילי לא ממסרן לשליח {{מקור|(שו"ת חתם סופר ח"ב יו"ד רכ סוף ד"ה שנית)}}. ור' שמואל כתב שנזירות היא חלות מכח המעשה {{מקור|(חידושי ר' שמואל נדרים ו-ח ד"ה ונראה, ובלשונו: שבועה ונדר הם חלות איסור, אך נזירות היא קבלה. אמנם הביא שם שמהר"ן והמחנה אפרים מוכח שגם נדר הוא קבלה, אך תמה עליהם)}}.<br />
<br />
'''מחילה''' - שליח של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור|(משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן)}}.<br />
<br />
'''ביטול חמץ''' יש אומרים שא"א לבטל ע"י שליח משום שביטול מדין הפקר, וא"א להפקיר ע"י שליח {{מקור|(הובא בבית יוסף או"ח תלד בסופו)}}. <br />
<br />
והרבה סוברים שאפשר לבטל ע"י שליח {{מקור|(טור ושו"ע או"ח תלד-ד, בעל העיטור ח"ב הלכות ביעור חמץ קכ:)}}, וביאר בדעתם הבית יוסף {{מקור|(שם)}} שני טעמים: <br />
<br />
א) כיוון שחמץ ממילא אינו ברשותו של אדם, אלא שעשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו - בגילוי דעתא בעלמא שאינו רוצה בו סגי, ואפילו ע"י שליח. <br />
<br />
ב) כל מה שהפקר לא מועיל ע"י שליח הוא משום שהפקר מדין נדר, ואין שליחות בנדרים, אך ביטול חמץ אינו מדין נדר<ref>לקמן בסעיף "בקניינים" (ד"ה הפקר) הבאנו טעמים אחרים לכך שאין שליחות להפקר. </ref>.<br />
<br />
'''במילה''' נחלקו המפרשים האם מועיל שליח, ומצאנו בזה שש דעות:<br />
<br />
א) יש אומרים שיצא ידי חובת המצווה {{מקור|(דרכי משה יו"ד רסד-א שהקשה על האור זרוע מאי שנא ממצוות אחרות שיכול לעשות שליח במקומו)}}.<br />
<br />
ב) יש אומרים שאם האב מוהל אסור ליתן לאחר למול {{מקור|(אור זרוע ח"ב קז-ה)}}, שמבטל מצוות עשה {{מקור|(ש"ך יו"ד שפב-ד מוכיח מהרא"ש)}}.<br />
<br />
ג) יש מי שחילק שבדרך כיבוד אסור אך בדרך שליחות מותר, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור|(כרתי ופלתי כח פלתי ג)}}.<br />
<br />
ד) יש מי שחילק להיפך, שבדרך שליחות אסור אך בדרך כיבוד מותר {{מקור|(תבואות שור שם יד)}}.<br />
<br />
ה) יש מי שחילק שיש במצוות מילה שני חיובים: מצווה על כל ישראל, ובזה יכול לעשות את חבירו שליח, ומצווה מיוחדת לכתחילה על האב, ובזה אי אפשר למנות שליח {{מקור|(בית הלוי ח"א י באמצע הסימן בדיוק)}}.<br />
<br />
ו) יש מי שאמר שהמילה כשרה אך לא קיים את המצווה {{מקור|(קובץ שיעורים פסחים כט בלשון "אפשר")}}.<br />
<br />
בדין השליח - לדעות שמועיל - כתבו הרמב"ן והרשב"א שאין צריך את דיני השליחות, ויכול להיות גם מי שאינו בר שליחות {{מקור|(הביאם הקובץ שיעורים פסחים כט)}}.<br />
<br />
==בקניינים==<br />
'''חליפין''' - נחלקו בעלי התוס' {{מקור|(קידושין כו. ד"ה ה"ג)}} האם חליפין צריכים להיות דווקא בפני הקונה או גם ע"י שליח.<br />
<br />
'''קניין יד''' - אין בו שליחות משום שהוא מידי דממילא, שקניין יד אינו ע"י פעולה, אלא ע"י שהחפץ נמצא בידו (תוצאה, מצב), ובמידי דממילא כתב הקצוה"ח {{מקור|(קפב-א)}} שלא מועילה שליחות {{מקור|(שו"ת קול אריה קיט-א ד"ה עכ"פ)}}.<br />
<br />
'''שטר מתנה''' - כתב הנתיבות המשפט {{מקור|(רמד)}} שצריך שליחות בכתיבת שטר מתנה כמו בגט, והגר"א וסרמן חלק עליו {{מקור|(קובץ ביאורים גיטין י, והביא את הנתיבות המשפט)}}.<br />
<br />
'''שליח לתת מתנה''' - האבן האזל {{מקור|(שכנים ב-י)}} דן האם יש לו דיני שליחות כי צריך לכוון להקנות במקום הנותן, או שאינו צריך דיני שליחות, משום שממילא צריך רק את כוונת הקונה.<br />
<br />
'''הפקר''' אינו מועיל ע"י שליח שיפקיר בשביל הבעלים. ונאמרו בזה שלושה טעמים {{מקור|(דן בזה גם ספר המקנה כג-טו)}}:<br />
<br />
א) הבית יוסף כתב שהפקר מדין נדר, ובנדר אין שליחות {{מקור|(בית יוסף או"ח סוף תלד, וכן כתב שיבת ציון צה ובית מאיר קכ)}}.<br />
<br />
ב) יד המלך כתב שהפקר צריך להיות לכל, והרי השליח עצמו לא יוכל לקנות, כמו ששליח למכור לא יכול לקנות {{מקור|(יד המלך בהשמטות, וכן כתב ברית אברהם כז, הובאו בספר המקנה לג-ח)}}.<br />
<br />
ג) השערי יושר כתב שהפקר הוא רק רצון (התרצות) ולא מחשבה וכוונה, ובהתרצות לא שייך שליח {{מקור|(שערי יושר ה-כג בסופו. ונראה שכוונתו שהוא כח המעשה ולא כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>)}}.<br />
<br />
==באישות==<br />
'''קידושי ביאה''', דן הקובץ שיעורים {{מקור|(כתובות רנד)}} האם שייך בהם שליחות. ודעת הדרכי משה {{מקור|(דרכי הקניינים ה-ט ד"ה ובאמת, ועיין שם ה-ב)}} שהם כח המעשה, וא"כ לא תועיל בהם שליחות.<br />
<br />
'''חופה''' - הסתפק האור שמח {{מקור|(אישות י-ב)}} האם שליחות מועילה בה.<br />
<br />
'''חליצה''' לא מועיל בה שליחות {{מקור|(כתובות עד., אמנם החלקת יואב חו"מ ד (ד"ה והנה) הביא דעות שיש שליחות בחליצה, ודחה את דעתם)}}. בטעם לזה מצאנו שתי שיטות:<br />
<br />
א) חליצה היא חלות מכח המעשה ולא מכח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>, ולכן לא שייך בה שליחות, שרק בחלות מכח האדם יש לאדם כח למנות שליח במקומו {{מקור|(קובץ הערות עו-ז)}}.<br />
<br />
ב) גזירת הכתוב, שכתוב "ועלתה יבמתו", וכיוון שמוזכר שם הקורבה מוכח שאי אפשר ע"י שליח {{מקור|(חלקת יואב חו"מ ד ד"ה אך לבאר)}}, או שכתוב "לעיני הזקנים" ודרשו בספרי "מלמד שמתייחדת עימו לעיני הזקנים", והכוונה היא שאין מועיל בה שליחות {{מקור|(שם ד"ה גם)}}.<br />
<br />
==פרטי הדין==<br />
'''המחיל את מינוי השליחות''' הוא המשלח עצמו (כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>, כקניינים), ולא שהמשלח רק אומר לשליח, וממילא הוא נעשה שליח (כח המעשה, כשחיטה) {{מקור|(שערי יושר ה-כא ד"ה אמנם)}}.<br />
<br />
'''שליח רק למעשה הקניין''', כגון ששלח שליח לקנות בשבילו חפץ מן ההפקר, והשליח טעה וחשב שהחפץ כבר שייך למשלח, ואם כן השליח עשה רק את מעשה הקניין (ההגבהה), אך את הדעת לקניין עשה המשלח. דן במקרה זה הקצוה"ח {{מקור|(ערה-ג)}}, וביאר החלקת יואב {{מקור|(חו"מ ג)}} ששאלה זו תלויה בחקירה במהות השליחות<ref>הובאה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותה.</ref>: אם רק פעולת השליח עוברת למשלח, א"כ נחשב כאילו המשלח עשה את מעשה הקניין, ולו הרי יש דעת, וא"כ הקניין יועיל. אך אם גוף השליח נחשב במקום המשלח, א"כ אנו דנים רק על מעשהו של השליח, והוא עשה רק מעשה קניין בלי דעת, ולא יועיל.<br />
<br />
'''דבר שלא בא לעולם''', שליחות לא מועילה עליו. למשל אם מינה שליח לגרש אשה שעדיין לא קידשה ("לכשאקדשנה אגרשנה") - המינוי לא מועיל {{מקור|(רמב"ן רשב"א וריטב"א יבמות נב, דן בדבריהם ספר המקנה יב-ז ד"ה רמב"ם)}}.<br />
<br />
'''שליח עושה שליח''' בגירושין {{מקור|(קידושין מא.)}}. וחידש הקדוש מדרוש שדווקא בגירושין מועיל משום שהאשה מתגרשת בעל כורחה, ומייד כשהגט מגיע ליד השליח הרי הוא כאילו מגורשת, ולכן אינו מילי, שיד השליח כיד הבעל. אך בשליח לקידושין, כיוון שתלוי בדעת האשה נחשב למילי, ולכן שליח לא עושה שליח {{מקור|(הביאו המרדכי קידושין מא. אות תקה)}}.<br />
<br />
'''שאלה על שליחות''', כגון שמינה שליח לתרום, להפריש חלה או לנדור והמשלח רוצה להישאל - נחלקו בזה האחרונים: שו"ת באר יצחק {{מקור|(כח)}} כתב שהמשלח יכול להישאל על נדרו של שלוחו כי שלוחו של אדם כמותו. אך האור גדול כתב שהמשלח לא יכול להישאל, משום שטעמה של שאלה הוא שקריאת השם היתה בטעות ולא בדעת שלמה, וכאן ממילא לא צריך את דעת המשלח בשעת קריאת השם {{מקור|(אור גדול ט-ב-ג ד"ה ובזה, והביא גם את הבאר יצחק)}}.<br />
<br />
'''תוך כדי דיבור''' - בשליחות לא השליח ולא המשלח יכולים לחזור בהם תוך כדי דיבור: השליח לא יכול לחזור כי עשאו שליח לעשות את המעשה ולא לבטלו, והמשלח לא יכול לחזור כי הרי הטעם שאפשר לחזור הוא שלא גמר בדעתו<ref>לשיטת הר"ן. אך יש חולקים עליו, הובאו בערך [[תוך כדי דיבור#מקור_וטעם]] ד"ה במקור ובטעם.</ref>, וכאן אין צריך את דעתו של המשלח אלא של השליח {{מקור|(אור גדול ט-ב-ג ד"ה ומעתה)}}.<br />
<br />
'''שליח שחב לאחרים''' לא מועיל משום שאין שליח לדבר עבירה {{מקור|(פני יהושע, וספר המקנה יח-ה דן בדבריו)}}.'''תנאי כפול''' - חידש השאילתות ששליח אינו צריך תנאי כפול, כי השליח עושה את שליחותו מדעת הבעלים, ולכן התנאי הכפול שהתנה הבעלים לשליח מספיק {{מקור|(פרשת מטות)}}.<br />
<br />
==הדעת==<br />
'''מי החושב''' - חקר המידות לחקר ההלכה {{מקור|(טז-ע)}} האם רק המעשה הוא של השליח והמחשבה של המשלח, או שגם המחשבה היא של השליח. וכך הוא ביאר את מחלוקת הרמב"ם והטור בבעל ששלח שליח לגרש את אשתו ואח"כ הבעל נשתטה: לרמב"ם מדאורייתא הגירושין כן חלים כי גם המחשבה היא של השליח, והשליח הרי יכול לחשוב. אך לטור הגירושין פסולים מדאורייתא, כי המחשבה היא של המשלח, וכאן כשהוא שוטה הוא פוסל את הגירושין<ref>עוד ביאור למחלוקת הרמב"ם והטור לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותה, וביאור נוסף שם ד"ה בזמן המינוי.</ref>.<br />
<br />
'''כאשר המשלח לא רוצה את השליחות אך גם לא ביטל אותה''', כגון שאמר לאחרים שאינו רוצה בה אך לשליח לא אמר, הסתפק בזה הקובץ הערות {{מקור|(כט-ב בהשמטות ד"ה בדברי)}} האם השליחות מועילה, והביא ראיות לכאן ולכאן.<br />
<br />
'''בדעת השליח''' נחלקו האחרונים האם הוא צריך דעת להיות שליח {{מקור|(ט"ז)}}, או שמספיק שלא יעקור את שליחותו {{מקור|(חידושי הרי"מ, והאבני נזר אה"ע קצג-ג הביא אותו ואת הט"ז}}). ונפק"מ לשליח ששכח בשעת המעשה שהוא שליח {{מקור|(הסתפק במקרה זה הקובץ הערות כט-ב בהשמטות ד"ה והנה)}}.<br />
<br />
==אנשים==<br />
'''גוי''' אינו יכול להיות שליח, אך פועל גוי כן יכול להיות שליח, שידו כיד בעל הבית {{מקור|(מחנה אפרים שלוחין יא)}}.<br />
<br />
==ראה גם==<br />
[[אין שליח לדבר עבירה]]<br />
<br />
[[חזקה שליח עושה שליחותו]]<br />
<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references /><br />
<br />
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]<br />
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</div>קובץ יסודות וחקירות השלם