שלושת הרגלים - היסטוריית גרסאות

Mishehu: /* משמעות העלייה לרגל */

2012-09-28T06:37:09Z

משמעות העלייה לרגל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:37, 28 בספטמבר 2012
שורה 10:		שורה 10:
	*'''וחג האסיף''' - הוא חג הסוכות: '''באספך את מעשיך''' - שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים.		*'''וחג האסיף''' - הוא חג הסוכות: '''באספך את מעשיך''' - שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים.

	==משמעות ~~העלייה~~ לרגל==		==משמעות ה[[עלייה לרגל]]==

	{{ערך מורחב\|ערך=[[עליה לרגל]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[עליה לרגל]]}}

Mishehu: /* משמעות העלייה לרגל */ הוספת הפניה לערך המורחב

2012-09-28T06:36:29Z

משמעות העלייה לרגל: הוספת הפניה לערך המורחב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:36, 28 בספטמבר 2012
שורה 12:		שורה 12:
	==משמעות העלייה לרגל==		==משמעות העלייה לרגל==

	[[~~רבי עובדיה ספורנו~~]] מבאר מדוע יש לעלות לרגל. הוא פרש את ד"ה '''שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה''' - ". לְהודות עַל הַחֵרוּת, וְעַל הָאָבִיב וְעַל הַקָּצִיר וְעַל הָאָסִיף, כִּי מִמֶּנּוּ הַכּל." - דיננו להגיד תודה על השנה החקלאית.		{{ערך מורחב\|ערך=[[עליה לרגל]]}}

	'''אֶל פְּנֵי הָאָדן''' - יאמַר "אָדן" עַל מַנְהִיג עִנְיָנִים הַנִּפְסָדִים. אָמַר אִם כֵּן שֶׁהוּא אֲדון פְּנֵי הָעָם הַנִּרְאִים בִּפְרָט, וּבְהֵרָאותָם לְפָנָיו הֵם כְּעֶבֶד הַמַּקְבִּיל פְּנֵי רַבּו, וְהוּא גַם כֵּן אֲדון הַקַּרְקַע, כְּאָמְרו "כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" <ref><makor>ויקרא כה, כג</makor></ref> , וְשֶׁלָּזֶה רָאוּי לְהודות לְפָנָיו עַל הָאָבִיב הַקָּצִיר וְהָאָסִיף בִּיבוּל הָאָרֶץ. וּלְפִיכָךְ, " בא הפסוק הבא:

	'''רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ'''. מִבְחַר הַבִּכּוּרִים, כְּמו "וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ" <ref><makor>עמוס ו, ו</makor></ref> , "נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּויִם" <ref>שם ו, א</ref> , וְהֵם בִּכּוּרֵי שִׁבְעַת הַמִּינִים כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בַּקַּבָּלָה

			[[רבי עובדיה ספורנו]] מבאר מדוע יש לעלות לרגל. הוא פרש את ד"ה '''שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה''' - ". לְהודות עַל הַחֵרוּת, וְעַל הָאָבִיב וְעַל הַקָּצִיר וְעַל הָאָסִיף, כִּי מִמֶּנּוּ הַכּל." - דיננו להגיד תודה על השנה החקלאית.

			'''אֶל פְּנֵי הָאָדן''' - יאמַר "אָדן" עַל מַנְהִיג עִנְיָנִים הַנִּפְסָדִים. אָמַר אִם כֵּן שֶׁהוּא אֲדון פְּנֵי הָעָם הַנִּרְאִים בִּפְרָט, וּבְהֵרָאותָם לְפָנָיו הֵם כְּעֶבֶד הַמַּקְבִּיל פְּנֵי רַבּו, וְהוּא גַם כֵּן אֲדון הַקַּרְקַע, כְּאָמְרו "כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" <ref><makor>ויקרא כה, כג</makor></ref> , וְשֶׁלָּזֶה רָאוּי לְהודות לְפָנָיו עַל הָאָבִיב הַקָּצִיר וְהָאָסִיף בִּיבוּל הָאָרֶץ. וּלְפִיכָךְ, " בא הפסוק הבא:

			'''רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ'''. מִבְחַר הַבִּכּוּרִים, כְּמו "וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ" <ref><makor>עמוס ו, ו</makor></ref> , "נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּויִם" <ref>שם ו, א</ref> , וְהֵם בִּכּוּרֵי שִׁבְעַת הַמִּינִים כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בַּקַּבָּלָה

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-26T15:13:12Z

הוספת תגיות מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:13, 26 במרץ 2009
שורה 7:		שורה 7:
	* '''חדש האביב''' - שהתבואה מתמלאת בו באביה. לשון אחר אביב, לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות:		* '''חדש האביב''' - שהתבואה מתמלאת בו באביה. לשון אחר אביב, לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות:
	'''ולא יראו פני ריקם''' - כשתבאו לראות פני ברגלים, הביאו לי עולות:		'''ולא יראו פני ריקם''' - כשתבאו לראות פני ברגלים, הביאו לי עולות:
	* '''וחג הקציר''' - הוא חג שבועות:בכורי מעשיך - שהוא זמן הבאת בכורים, ששתי הלחם הבאים בעצרת היו מתירין החדש למנחות ולהביא בכורים למקדש, שנאמר <ref>במדבר כח כו</ref> וביום הבכורים וגו':		* '''וחג הקציר''' - הוא חג שבועות:בכורי מעשיך - שהוא זמן הבאת בכורים, ששתי הלחם הבאים בעצרת היו מתירין החדש למנחות ולהביא בכורים למקדש, שנאמר <ref><makor>במדבר כח כו</makor></ref> וביום הבכורים וגו':
	*'''וחג האסיף''' - הוא חג הסוכות: '''באספך את מעשיך''' - שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים.		*'''וחג האסיף''' - הוא חג הסוכות: '''באספך את מעשיך''' - שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים.

שורה 14:		שורה 14:
	[[רבי עובדיה ספורנו]] מבאר מדוע יש לעלות לרגל. הוא פרש את ד"ה '''שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה''' - ". לְהודות עַל הַחֵרוּת, וְעַל הָאָבִיב וְעַל הַקָּצִיר וְעַל הָאָסִיף, כִּי מִמֶּנּוּ הַכּל." - דיננו להגיד תודה על השנה החקלאית.		[[רבי עובדיה ספורנו]] מבאר מדוע יש לעלות לרגל. הוא פרש את ד"ה '''שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה''' - ". לְהודות עַל הַחֵרוּת, וְעַל הָאָבִיב וְעַל הַקָּצִיר וְעַל הָאָסִיף, כִּי מִמֶּנּוּ הַכּל." - דיננו להגיד תודה על השנה החקלאית.

	'''אֶל פְּנֵי הָאָדן''' - יאמַר "אָדן" עַל מַנְהִיג עִנְיָנִים הַנִּפְסָדִים. אָמַר אִם כֵּן שֶׁהוּא אֲדון פְּנֵי הָעָם הַנִּרְאִים בִּפְרָט, וּבְהֵרָאותָם לְפָנָיו הֵם כְּעֶבֶד הַמַּקְבִּיל פְּנֵי רַבּו, וְהוּא גַם כֵּן אֲדון הַקַּרְקַע, כְּאָמְרו "כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" <ref>ויקרא כה, כג</ref> , וְשֶׁלָּזֶה רָאוּי לְהודות לְפָנָיו עַל הָאָבִיב הַקָּצִיר וְהָאָסִיף בִּיבוּל הָאָרֶץ. וּלְפִיכָךְ, " בא הפסוק הבא:		'''אֶל פְּנֵי הָאָדן''' - יאמַר "אָדן" עַל מַנְהִיג עִנְיָנִים הַנִּפְסָדִים. אָמַר אִם כֵּן שֶׁהוּא אֲדון פְּנֵי הָעָם הַנִּרְאִים בִּפְרָט, וּבְהֵרָאותָם לְפָנָיו הֵם כְּעֶבֶד הַמַּקְבִּיל פְּנֵי רַבּו, וְהוּא גַם כֵּן אֲדון הַקַּרְקַע, כְּאָמְרו "כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" <ref><makor>ויקרא כה, כג</makor></ref> , וְשֶׁלָּזֶה רָאוּי לְהודות לְפָנָיו עַל הָאָבִיב הַקָּצִיר וְהָאָסִיף בִּיבוּל הָאָרֶץ. וּלְפִיכָךְ, " בא הפסוק הבא:

	'''רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ'''. מִבְחַר הַבִּכּוּרִים, כְּמו "וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ" <ref>עמוס ו, ו</ref> , "נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּויִם" <ref>שם ו, א</ref> , וְהֵם בִּכּוּרֵי שִׁבְעַת הַמִּינִים כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בַּקַּבָּלָה		'''רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ'''. מִבְחַר הַבִּכּוּרִים, כְּמו "וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ" <ref><makor>עמוס ו, ו</makor></ref> , "נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּויִם" <ref>שם ו, א</ref> , וְהֵם בִּכּוּרֵי שִׁבְעַת הַמִּינִים כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בַּקַּבָּלָה

דניאל ונטורה: דף חדש: '''שלושת הרגלים''' הם פסח, שבועות וסוכות. כינויין מקורו בחובה לעלות לרגל בחגים האלה לירושלים. וכ...

2009-02-23T16:41:15Z

דף חדש: '''שלושת הרגלים''' הם פסח, שבועות וסוכות. כינויין מקורו בחובה לעלות לרגל בחגים האלה לירושלים. וכ...

דף חדש

'''שלושת הרגלים''' הם [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]. כינויין מקורו בחובה לעלות לרגל בחגים האלה ל[[ירושלים]]. וכך נאמר ב[[ספר שמות]]:"שָׁלשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה. שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל-זְכוּרְךָ אֶל-פְּנֵי הָאָדֹן ה' <ref>כ"ג,י"ד-ט"ז</ref>.

==המשמעות החקלאית של ה"רגלים"==

לפי המשמעות החקלאית והתוצאה המעשית לעובדי האדמה מבאר [[רש"י]]:
* '''חדש האביב''' - שהתבואה מתמלאת בו באביה. לשון אחר אביב, לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות:
'''ולא יראו פני ריקם''' - כשתבאו לראות פני ברגלים, הביאו לי עולות:
* '''וחג הקציר''' - הוא חג שבועות:בכורי מעשיך - שהוא זמן הבאת בכורים, ששתי הלחם הבאים בעצרת היו מתירין החדש למנחות ולהביא בכורים למקדש, שנאמר <ref>במדבר כח כו</ref> וביום הבכורים וגו':
*'''וחג האסיף''' - הוא חג הסוכות: '''באספך את מעשיך''' - שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים.

==משמעות העלייה לרגל==

[[רבי עובדיה ספורנו]] מבאר מדוע יש לעלות לרגל. הוא פרש את ד"ה '''שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה''' - ". לְהודות עַל הַחֵרוּת, וְעַל הָאָבִיב וְעַל הַקָּצִיר וְעַל הָאָסִיף, כִּי מִמֶּנּוּ הַכּל." - דיננו להגיד תודה על השנה החקלאית.

'''אֶל פְּנֵי הָאָדן''' - יאמַר "אָדן" עַל מַנְהִיג עִנְיָנִים הַנִּפְסָדִים. אָמַר אִם כֵּן שֶׁהוּא אֲדון פְּנֵי הָעָם הַנִּרְאִים בִּפְרָט, וּבְהֵרָאותָם לְפָנָיו הֵם כְּעֶבֶד הַמַּקְבִּיל פְּנֵי רַבּו, וְהוּא גַם כֵּן אֲדון הַקַּרְקַע, כְּאָמְרו "כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" <ref>ויקרא כה, כג</ref> , וְשֶׁלָּזֶה רָאוּי לְהודות לְפָנָיו עַל הָאָבִיב הַקָּצִיר וְהָאָסִיף בִּיבוּל הָאָרֶץ. וּלְפִיכָךְ, " בא הפסוק הבא:

'''רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ'''. מִבְחַר הַבִּכּוּרִים, כְּמו "וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ" <ref>עמוס ו, ו</ref> , "נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּויִם" <ref>שם ו, א</ref> , וְהֵם בִּכּוּרֵי שִׁבְעַת הַמִּינִים כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בַּקַּבָּלָה

== הערות שוליים ==
<references />

[[קטגוריה:מועדים]]