https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D 2026-04-13T19:53:30Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=28908&oldid=prev 2009-03-26T16:17:28Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>פרק תהלים קבוע לכל יום ויום מימות השבוע, שאותו היו הלויים אומרים בבית המקדש בזמן הקרבת קרבן התמיד של שחר ובזמן הקרבת קרבן התמיד של בין הערביים.<br /> <br /> <br /> <br /> בכל יום ויום, בשעת הקרבת קרבן התמיד של שחר ושל בין הערביים, היו הלויים אומרים מזמור מספר תהילים הנקרא &quot;שיר של יום&quot;. לכל אחד משבעת ימי השבוע נקבע מזמור אחר.<br /> <br /> <br /> == מקום אמירתו ==<br /> <br /> <br /> בזמננו, אומרים את &quot;שיר של יום&quot; בסוף תפלת שחרית. לפי [[נוסח אשכנז]] הוא נאמר לאחר [[עלינו לשבח]] ולפני [[פיטום הקטורת]], ולפי [[נוסח ספרד]] ו[[נוסח עדות המזרח]] הוא נאמר מיד אחרי [[קדיש תתקבל]] ולפני [[פיטום הקטורת]] ו[[עלינו לשבח]].<br /> <br /> בשבת הוא נאמר לפי רוב הנוסחים לאחר [[פיטום הקטורת]] ולפני [[עלינו לשבח]], ויש שנהגו לאומרו לפני [[קריאת התורה]].<br /> <br /> לאחר שיר של יום אומרים [[קדיש יתום]].<br /> <br /> <br /> == שיר של יום לימים מיוחדים ==<br /> <br /> ישנם ימים מיוחדים שבהם אומרים מזמור שונה במקום (או בנוסף) ל[[שיר של יום]] הרגיל.<br /> <br /> לדוגמא: ב[[ראש חודש]] אומרים &quot;ברכי נפשי&quot;.<br /> <br /> לפי ה[[גר&quot;א]] אומרים מזמור מיוחד לכל מועד.<br /> <br /> == הקשר ליום ==<br /> <br /> במשנה האחרונה של מסכת תמיד &lt;ref&gt;&lt;makor&gt;משנה תמיד ז, ד&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt; נכתב: &quot;השיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון היו אומרים לה&#039; הארץ ומלואה תבל ויושבי בה בשני היו אומרים גדול ה&#039; ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו בשלישי היו אומרים אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט ברביעי היו אומרים אל נקמות ה&#039; אל נקמות הופיע וגו&#039; בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עזנו הריעו לאלהי יעקב בששי היו אומרים ה&#039; מלך גאות לבש וגו&#039; בשבת היו אומרים מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבא ליום שכולו שבת מנוחה לחיי העולמים&quot;.<br /> <br /> את משנה זו נוהגים האשכנזים לומר בשבת לאחר [[פיטום הקטורת]].<br /> <br /> במסכת ראש השנה מבארת הגמרא את הטעם לאמרית אלו המזמורים &lt;ref&gt;&lt;makor&gt;בבלי ראש השנה לא.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;: &quot;תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים? &quot;לה&#039; הארץ ומלואה&quot; &lt;ref&gt;&lt;makor&gt;תהלים כ&quot;ד&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;, על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני מה היו אומרים? &quot;גדול ה&#039; ומהלל מאד&quot; &lt;ref&gt;&lt;makor&gt;תהלים מ&quot;ח&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;, על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן. בשלישי היו אומרים: &quot;אלהים נצב בעדת א-ל&quot; &lt;ref&gt;&lt;makor&gt;תהלים פ&quot;ב&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;, על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו, ברביעי היו אומרים: &quot;א-ל נקמות ה&#039;&quot; &lt;ref&gt;&lt;makor&gt;תהלים צ&quot;ד&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt; על שם שברא חמה ולבנה, ועתיד ליפרע מעובדיהן. בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו &lt;ref&gt;&lt;makor&gt;תהלים פ&quot;א&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt; - על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו. בששי היו אומרים: &quot;ה&#039; מלך גאות לבש&quot; &lt;ref&gt;&lt;makor&gt;תהלים צ&quot;ג&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt; על שם שגמר מלאכתו, ומלך עליהן. בשביעי היו אומרים: &quot;מזמור שיר ליום השבת&quot; &lt;ref&gt;&lt;makor&gt;תהלים צ&quot;ב&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;- ליום שכולו שבת. אמר רבי נחמיה: מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו? אלא: בראשון - שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני - שחילק מעשיו ומלך עליהם, בשלישי - שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו, ברביעי - שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן, בחמישי - שברא עופות ודגים לשבח לשמו, בששי - שגמר מלאכתו ומלך עליהם, בשביעי - על שם ששבת&quot;.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references/&gt;<br /> [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]<br /> [[קטגוריה: תפילה]]</div>

Yeshivaorgil