שיר הכבוד - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־07:04, 23 בדצמבר 2018

2018-12-23T07:04:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:04, 23 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	'''שיר הכבוד''' או '''אנעים זמירות''' הוא פיוט שכתב [[רבי יהודה החסיד]] המושר בקהילות האשכנזים ~~בסוף~~ [[תפילת שחרית]] או [[תפילת מוסף\|מוסף]] של שבתות וחגים. נוהגים לפתוח את [[ארון הקודש]] בשעה ששרים אותו, והוא מושר לסירוגין כשירת מענה בין החזן והקהל. בקהילות רבות ממלא את תפקיד החזן ילד ~~שעדיין לא הגיע למצוות~~. באחד מכתבי היד של הפיוט נמצאה הכותרת הבאה - "שיר הכבוד שיסד רבינו יהודה החסיד מריגנשבורק ז"ל", ומשום כך מיוחס הפיוט לר' יהודה החסיד (וראה בסידור ה[[יעב"ץ]] וב{{מקור\|תשובה מאהבה א}} שכתבו כי המחבר הוא [[רבי שמואל החסיד]]) השיר נקרא שיר הכבוד', מפני שבעבר היו נוהגים לומר לפניו ארבעה פסוקים 'שאו שערים ראשיכם'... 'ויבא מלך הכבוד', וכן מפני שמדובר בו בכבוד הבורא, שאין לדבר בשבחו, אלא בערך פעולותיו. בפיוט ביטוי למגבלות ביטויו של המבקש לשבח את ה', ותיאור נסיונות ההתייחסות המילוליים שבריבוי פניהם אינם מצליחים לבטא את האל האחד.		'''שיר הכבוד''' או '''אנעים זמירות''' הוא פיוט שכתב [[רבי יהודה החסיד]] המושר בקהילות האשכנזים ב[[תפילת שחרית]] או [[תפילת מוסף\|מוסף]] של שבתות וחגים. המנהג המקובל הוא לומר את הפיוט בסוף התפילה לאחר [[עלינו לשבח]] אך יש קהילות הנוהגות לומר שיר זה לפני פתיחת ההיכל של הוצאת ספר תורה.

			==מנהגי השיר==
			ברוב הקהילות האשכנזיות והחסידיות נהוג לומר אותו בכל שבת וחג, אולם יש האומרים אותו רק בליל יום כיפור כחתימה לשיר הייחוד. המנהג המקובל ברוב הקהילות האשכנזיות הוא לומר את הפיוט בסוף התפילה לאחר [[עלינו לשבח]] אך ישנם קהילות (בעיקר מיוצאי גרמניה) הנוהגות לומר שיר זה לפני פתיחת ההיכל של הוצאת ספר תורה.
			נוהגים לפתוח את [[ארון הקודש]] בשעה ששרים אותו, והוא מושר לסירוגין כשירת מענה בין החזן והקהל. בקהילות רבות נהוג שילד שעדיין לא הגיע למצוות ממלא את תפקיד החזן מכיוון שהשיר מדבר על דברים נשגבים שרק ילד קטן ותמים יכול לאומרו כראוי. באחד מכתבי היד של הפיוט נמצאה הכותרת הבאה - "שיר הכבוד שיסד רבינו יהודה החסיד מריגנשבורק ז"ל", ומשום כך מיוחס הפיוט לר' יהודה החסיד (וראה בסידור ה[[יעב"ץ]] וב{{מקור\|תשובה מאהבה א}} שכתבו כי המחבר הוא [[רבי שמואל החסיד]]) השיר נקרא שיר הכבוד', מפני שבעבר היו נוהגים לומר לפניו ארבעה פסוקים 'שאו שערים ראשיכם'... 'ויבא מלך הכבוד', וכן מפני שמדובר בו בכבוד הבורא, שאין לדבר בשבחו, אלא בערך פעולותיו. בפיוט ביטוי למגבלות ביטויו של המבקש לשבח את ה', ותיאור נסיונות ההתייחסות המילוליים שבריבוי פניהם אינם מצליחים לבטא את האל האחד.
	==נוסח השיר==		==נוסח השיר==
	חזן: {{מנוקד\|אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג		חזן: {{מנוקד\|אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג
שורה 68:		שורה 72:
	חזן וקהל: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרות ה'. יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתו}}		חזן וקהל: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרות ה'. יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתו}}

	==~~אופן אמירתו~~==		==הפולמוס באמירתו==
	יש שקראו תיגר על השיר, ואמרו כי לא ראוי לשיר אותו (ראה {{מקור\|תשובה מאהבה א א}} בשם [[הלבוש]], [[מהרש"ל]] ו[[רמ"א]]). עם זאת, הגן עליו היעב"ץ ו[[רבי אלעזר פלקליש]], ואמירתו התקבלה בקהילות ישראל.		יש שקראו תיגר על השיר, ואמרו כי לא ראוי לשיר אותו (ראה {{מקור\|תשובה מאהבה א א}} בשם [[הלבוש]], [[מהרש"ל]] ו[[רמ"א]]). עם זאת, הגן עליו היעב"ץ ו[[רבי אלעזר פלקליש]], ואמירתו התקבלה בקהילות ישראל.

	כתבו ה[[אחרונים]] ([[של"ה]]<ref>קיצור של"ה, חולין, ענייני [[ספר תורה]]</ref>, [[רבי חיים מצאנז]]<ref>מובא בשמו בס' טעמי המנהגים ענייני שבת</ref>, [[הרב ישראל וועלץ]]<ref>קונטרס "חק לישראל", הוספות ומילואים סי' ל"ג</ref> ועוד) כתבו שיש לומר פיוט זה בנחת ולא במהירות, ואם אמרו במהירות יצ שכרו בהפסדו. הרב וועלץ אף מורה בעקבות כך שלא לאמרו ב[[ערב פסח שחל בשבת]] מפני שממהרים בתפילה להספיק לאכול [[חמץ]], ולכן טוב שלא לאמרו מלאמרו במהירות.		כתבו ה[[אחרונים]] ([[של"ה]]<ref>קיצור של"ה, חולין, ענייני [[ספר תורה]]</ref>, [[רבי חיים מצאנז]]<ref>מובא בשמו בס' טעמי המנהגים ענייני שבת</ref>, [[הרב ישראל וועלץ]]<ref>קונטרס "חק לישראל", הוספות ומילואים סי' ל"ג</ref> ועוד) כתבו שיש לומר פיוט זה בנחת ולא במהירות, ואם אמרו במהירות יצא שכרו בהפסדו. הרב וועלץ אף מורה בעקבות כך שלא לאמרו ב[[ערב פסח שחל בשבת]] מפני שממהרים בתפילה להספיק לאכול [[חמץ]], ולכן טוב שלא לאמרו מלאמרו במהירות.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

Wikiboss: /* נוסח השיר */

2018-12-23T06:54:03Z

נוסח השיר

109.253.190.162: /* אופן אמירתו */תיקנתי שגיאה

2018-12-22T19:14:08Z

אופן אמירתו: תיקנתי שגיאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:14, 22 בדצמבר 2018
שורה 65:		שורה 65:

	==אופן אמירתו==		==אופן אמירתו==
	יש שקראו תיגר על השיר, ואמרו כי חא ראוי לשיר אותו (ראה {{מקור\|תשובה מאהבה א א}} בשם [[הלבוש]], [[מהרש"ל]] ו[[רמ"א]]). עם זאת, הגן עליו היעב"ץ ו[[רבי אלעזר פלקליש]], ואמירתו התקבלה בקהילות ישראל.		יש שקראו תיגר על השיר, ואמרו כי לא ראוי לשיר אותו (ראה {{מקור\|תשובה מאהבה א א}} בשם [[הלבוש]], [[מהרש"ל]] ו[[רמ"א]]). עם זאת, הגן עליו היעב"ץ ו[[רבי אלעזר פלקליש]], ואמירתו התקבלה בקהילות ישראל.

	כתבו ה[[אחרונים]] ([[של"ה]]<ref>קיצור של"ה, חולין, ענייני [[ספר תורה]]</ref>, [[רבי חיים מצאנז]]<ref>מובא בשמו בס' טעמי המנהגים ענייני שבת</ref>, [[הרב ישראל וועלץ]]<ref>קונטרס "חק לישראל", הוספות ומילואים סי' ל"ג</ref> ועוד) כתבו שיש לומר פיוט זה בנחת ולא במהירות, ואם אמרו במהירות יצ שכרו בהפסדו. הרב וועלץ אף מורה בעקבות כך שלא לאמרו ב[[ערב פסח שחל בשבת]] מפני שממהרים בתפילה להספיק לאכול [[חמץ]], ולכן טוב שלא לאמרו מלאמרו במהירות.		כתבו ה[[אחרונים]] ([[של"ה]]<ref>קיצור של"ה, חולין, ענייני [[ספר תורה]]</ref>, [[רבי חיים מצאנז]]<ref>מובא בשמו בס' טעמי המנהגים ענייני שבת</ref>, [[הרב ישראל וועלץ]]<ref>קונטרס "חק לישראל", הוספות ומילואים סי' ל"ג</ref> ועוד) כתבו שיש לומר פיוט זה בנחת ולא במהירות, ואם אמרו במהירות יצ שכרו בהפסדו. הרב וועלץ אף מורה בעקבות כך שלא לאמרו ב[[ערב פסח שחל בשבת]] מפני שממהרים בתפילה להספיק לאכול [[חמץ]], ולכן טוב שלא לאמרו מלאמרו במהירות.

אריאל ביגל נ"י ב־18:46, 30 במרץ 2013

2013-03-30T18:46:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:46, 30 במרץ 2013
שורה 64:		שורה 64:
	יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶיךָ כִּי נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ}}		יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶיךָ כִּי נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ}}

			==אופן אמירתו==
			יש שקראו תיגר על השיר, ואמרו כי חא ראוי לשיר אותו (ראה {{מקור\|תשובה מאהבה א א}} בשם [[הלבוש]], [[מהרש"ל]] ו[[רמ"א]]). עם זאת, הגן עליו היעב"ץ ו[[רבי אלעזר פלקליש]], ואמירתו התקבלה בקהילות ישראל.

			כתבו ה[[אחרונים]] ([[של"ה]]<ref>קיצור של"ה, חולין, ענייני [[ספר תורה]]</ref>, [[רבי חיים מצאנז]]<ref>מובא בשמו בס' טעמי המנהגים ענייני שבת</ref>, [[הרב ישראל וועלץ]]<ref>קונטרס "חק לישראל", הוספות ומילואים סי' ל"ג</ref> ועוד) כתבו שיש לומר פיוט זה בנחת ולא במהירות, ואם אמרו במהירות יצ שכרו בהפסדו. הרב וועלץ אף מורה בעקבות כך שלא לאמרו ב[[ערב פסח שחל בשבת]] מפני שממהרים בתפילה להספיק לאכול [[חמץ]], ולכן טוב שלא לאמרו מלאמרו במהירות.

			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:פיוטים]]		[[קטגוריה:פיוטים]]
	[[קטגוריה:תפילה]]		[[קטגוריה:תפילה]]
	[[קטגוריה:שבת]]		[[קטגוריה:שבת]]

אריאל ביגל נ"י ב־21:29, 7 בינואר 2012

2012-01-07T21:29:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:29, 7 בינואר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''שיר הכבוד''' או '''אנעים זמירות''' הוא פיוט שכתב [[רבי יהודה החסיד]] המושר בקהילות האשכנזים בסוף [[תפילת שחרית]] או [[תפילת מוסף\|מוסף]] של שבתות וחגים. נוהגים לפתוח את [[ארון הקודש]] בשעה ששרים אותו, והוא מושר לסירוגין כשירת מענה בין החזן והקהל. בקהילות רבות ממלא את תפקיד החזן ילד שעדיין לא הגיע למצוות. באחד מכתבי היד של הפיוט נמצאה הכותרת הבאה - "שיר הכבוד שיסד רבינו יהודה החסיד מריגנשבורק ז"ל", ומשום כך מיוחס הפיוט לר' יהודה החסיד. השיר נקרא שיר הכבוד', מפני שבעבר היו נוהגים לומר לפניו ארבעה פסוקים 'שאו שערים ראשיכם'... 'ויבא מלך הכבוד', וכן מפני שמדובר בו בכבוד הבורא, שאין לדבר בשבחו, אלא בערך פעולותיו. בפיוט ביטוי למגבלות ביטויו של המבקש לשבח את ה', ותיאור נסיונות ההתייחסות המילוליים שבריבוי פניהם אינם מצליחים לבטא את האל האחד.		'''שיר הכבוד''' או '''אנעים זמירות''' הוא פיוט שכתב [[רבי יהודה החסיד]] המושר בקהילות האשכנזים בסוף [[תפילת שחרית]] או [[תפילת מוסף\|מוסף]] של שבתות וחגים. נוהגים לפתוח את [[ארון הקודש]] בשעה ששרים אותו, והוא מושר לסירוגין כשירת מענה בין החזן והקהל. בקהילות רבות ממלא את תפקיד החזן ילד שעדיין לא הגיע למצוות. באחד מכתבי היד של הפיוט נמצאה הכותרת הבאה - "שיר הכבוד שיסד רבינו יהודה החסיד מריגנשבורק ז"ל", ומשום כך מיוחס הפיוט לר' יהודה החסיד (וראה בסידור ה[[יעב"ץ]] וב{{מקור\|תשובה מאהבה א}} שכתבו כי המחבר הוא [[רבי שמואל החסיד]]) השיר נקרא שיר הכבוד', מפני שבעבר היו נוהגים לומר לפניו ארבעה פסוקים 'שאו שערים ראשיכם'... 'ויבא מלך הכבוד', וכן מפני שמדובר בו בכבוד הבורא, שאין לדבר בשבחו, אלא בערך פעולותיו. בפיוט ביטוי למגבלות ביטויו של המבקש לשבח את ה', ותיאור נסיונות ההתייחסות המילוליים שבריבוי פניהם אינם מצליחים לבטא את האל האחד.
			==נוסח השיר==
	{{מנוקד\|אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג		{{מנוקד\|אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג
	כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַּעֲרֹג		כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַּעֲרֹג

אריאל ביגל נ"י: אנעים זמירות הועבר לשיר הכבוד

2012-01-07T21:20:45Z

אנעים זמירות הועבר לשיר הכבוד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:20, 7 בינואר 2012
(אין הבדלים)

אריאל ביגל נ"י: דף חדש: '''שיר הכבוד''' או '''אנעים זמירות''' הוא פיוט שכתב רבי יהודה החסיד המושר בקהילות האשכנזים בסוף [[תפילת ש...

2012-01-07T21:20:30Z

דף חדש: '''שיר הכבוד''' או '''אנעים זמירות''' הוא פיוט שכתב רבי יהודה החסיד המושר בקהילות האשכנזים בסוף [[תפילת ש...

דף חדש

'''שיר הכבוד''' או '''אנעים זמירות''' הוא פיוט שכתב [[רבי יהודה החסיד]] המושר בקהילות האשכנזים בסוף [[תפילת שחרית]] או [[תפילת מוסף|מוסף]] של שבתות וחגים. נוהגים לפתוח את [[ארון הקודש]] בשעה ששרים אותו, והוא מושר לסירוגין כשירת מענה בין החזן והקהל. בקהילות רבות ממלא את תפקיד החזן ילד שעדיין לא הגיע למצוות. באחד מכתבי היד של הפיוט נמצאה הכותרת הבאה - "שיר הכבוד שיסד רבינו יהודה החסיד מריגנשבורק ז"ל", ומשום כך מיוחס הפיוט לר' יהודה החסיד. השיר נקרא שיר הכבוד', מפני שבעבר היו נוהגים לומר לפניו ארבעה פסוקים 'שאו שערים ראשיכם'... 'ויבא מלך הכבוד', וכן מפני שמדובר בו בכבוד הבורא, שאין לדבר בשבחו, אלא בערך פעולותיו. בפיוט ביטוי למגבלות ביטויו של המבקש לשבח את ה', ותיאור נסיונות ההתייחסות המילוליים שבריבוי פניהם אינם מצליחים לבטא את האל האחד.

{{מנוקד|אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג
כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַּעֲרֹג

נַפְשִׁי חִמְּדָה בְּצֵל יָדֶךָ לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ

מִדֵּי דַּבְּרִי בִּכְבוֹדֶךָ הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶיךָ

עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת

אֲסַפְּרָה כְּבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ

בְּיַד נְבִיאֶיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ דִּמִּיתָ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ

גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ כִּנּוּ לְתֹקֶף פְּעֻלָּתֶךָ

דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְפִי יֶשְׁךָ וַיְשַׁוּוּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ

הִמְשִׁילוּךָ בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת

וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת

זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רַב

חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ

טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא וּקְוֻצּוֹתָיו רְסִיסֵי לַיְלָה

יִתְפָּאֵר בִּי כִּי חָפֵץ בִּי וְהוּא יִהְיֶה לִי לַעֲטֶרֶת צְבִי

כֶּתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשׁוֹ וְחַק עַל מֶצַח כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ

לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִּפְאָרָה אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה

מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחוּרוֹת קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים שְׁחוֹרוֹת

נְוֵה הַצֶּדֶק צְבִי תִפְאַרְתּוֹ יַעֲלֶה נָּא עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ

סְגֻלָּתוֹ תְּהִי בְיָדוֹ עֲטֶרֶת וּצְנִיף מְלוּכָה צְבִי תִפְאֶרֶת

עֲמוּסִים נְשָׂאָם עֲטֶרֶת עִנְּדָם מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ בְעֵינָיו כִּבְּדָם

פְּאֵרוֹ עָלַי וּפְאֵרִי עָלָיו וְקָרוֹב אֵלַי בְּקָרְאִי אֵלָיו

צַח וְאָדֹם לִלְבוּשׁוֹ אָדֹם פּוּרָה בְּדָרְכוֹ בְּבוֹאוֹ מֵאֱדוֹם

קֶשֶׁר תְּפִלִּין הֶרְאָה לֶעָנָו תְּמוּנַת ה' לְנֶגֶד עֵינָיו

רוֹצֶה בְּעַמּוֹ עֲנָוִים יְפָאֵר יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת בָּם לְהִתְפָּאֵר

רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת קוֹרֵא מֵרֹאשׁ דּוֹר וָדוֹר עַם דּוֹרֶשְׁךָ דְּרֹשׁ

שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶיךָ וְרִנָּתִי תִּקְרַב אֵלֶיךָ

תְּהִלָּתִי תְּהִי לְרֹאשְׁךָ עֲטֶרֶת וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן קְטֹרֶת

תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ כְּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ

בִּרְכָתִי תַעֲלֶה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר מְחוֹלֵל וּמוֹלִיד צַדִּיק כַּבִּיר

וּבְבִרְכָתִי תְנַעֲנַע לִי רֹאשׁ וְאוֹתָהּ קַח לְךָ כִּבְשָׂמִים רֹאשׁ

יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶיךָ כִּי נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ}}

[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:שבת]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:54, 23 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	'''שיר הכבוד''' או '''אנעים זמירות''' הוא פיוט שכתב [[רבי יהודה החסיד]] המושר בקהילות האשכנזים בסוף [[תפילת שחרית]] או [[תפילת מוסף\|מוסף]] של שבתות וחגים. נוהגים לפתוח את [[ארון הקודש]] בשעה ששרים אותו, והוא מושר לסירוגין כשירת מענה בין החזן והקהל. בקהילות רבות ממלא את תפקיד החזן ילד שעדיין לא הגיע למצוות. באחד מכתבי היד של הפיוט נמצאה הכותרת הבאה - "שיר הכבוד שיסד רבינו יהודה החסיד מריגנשבורק ז"ל", ומשום כך מיוחס הפיוט לר' יהודה החסיד (וראה בסידור ה[[יעב"ץ]] וב{{מקור\|תשובה מאהבה א}} שכתבו כי המחבר הוא [[רבי שמואל החסיד]]) השיר נקרא שיר הכבוד', מפני שבעבר היו נוהגים לומר לפניו ארבעה פסוקים 'שאו שערים ראשיכם'... 'ויבא מלך הכבוד', וכן מפני שמדובר בו בכבוד הבורא, שאין לדבר בשבחו, אלא בערך פעולותיו. בפיוט ביטוי למגבלות ביטויו של המבקש לשבח את ה', ותיאור נסיונות ההתייחסות המילוליים שבריבוי פניהם אינם מצליחים לבטא את האל האחד.		'''שיר הכבוד''' או '''אנעים זמירות''' הוא פיוט שכתב [[רבי יהודה החסיד]] המושר בקהילות האשכנזים בסוף [[תפילת שחרית]] או [[תפילת מוסף\|מוסף]] של שבתות וחגים. נוהגים לפתוח את [[ארון הקודש]] בשעה ששרים אותו, והוא מושר לסירוגין כשירת מענה בין החזן והקהל. בקהילות רבות ממלא את תפקיד החזן ילד שעדיין לא הגיע למצוות. באחד מכתבי היד של הפיוט נמצאה הכותרת הבאה - "שיר הכבוד שיסד רבינו יהודה החסיד מריגנשבורק ז"ל", ומשום כך מיוחס הפיוט לר' יהודה החסיד (וראה בסידור ה[[יעב"ץ]] וב{{מקור\|תשובה מאהבה א}} שכתבו כי המחבר הוא [[רבי שמואל החסיד]]) השיר נקרא שיר הכבוד', מפני שבעבר היו נוהגים לומר לפניו ארבעה פסוקים 'שאו שערים ראשיכם'... 'ויבא מלך הכבוד', וכן מפני שמדובר בו בכבוד הבורא, שאין לדבר בשבחו, אלא בערך פעולותיו. בפיוט ביטוי למגבלות ביטויו של המבקש לשבח את ה', ותיאור נסיונות ההתייחסות המילוליים שבריבוי פניהם אינם מצליחים לבטא את האל האחד.
	==נוסח השיר==		==נוסח השיר==
	{{מנוקד\|אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג		חזן: {{מנוקד\|אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג
	כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַּעֲרֹג		כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַּעֲרֹג

	נַפְשִׁי חִמְּדָה בְּצֵל יָדֶךָ לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ		קהל: נַפְשִׁי חִמְּדָה בְּצֵל יָדֶךָ לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ

	מִדֵּי דַּבְּרִי בִּכְבוֹדֶךָ הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶיךָ		חזן: מִדֵּי דַּבְּרִי בִּכְבוֹדֶךָ הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶיךָ

	עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת		קהל: עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת

	אֲסַפְּרָה כְּבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ		חזן: אֲסַפְּרָה כְּבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ

	בְּיַד נְבִיאֶיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ דִּמִּיתָ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ		קהל: בְּיַד נְבִיאֶיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ דִּמִּיתָ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ

	גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ כִּנּוּ לְתֹקֶף פְּעֻלָּתֶךָ		חזן: גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ כִּנּוּ לְתֹקֶף פְּעֻלָּתֶךָ

	דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְפִי יֶשְׁךָ וַיְשַׁוּוּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ		קהל: דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְפִי יֶשְׁךָ וַיְשַׁוּוּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ

	הִמְשִׁילוּךָ בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת		חזן: הִמְשִׁילוּךָ בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת

	וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת		קהל: וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת

	זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רַב		חזן: זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רַב

	חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ		קהל: חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ

	טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא וּקְוֻצּוֹתָיו רְסִיסֵי לַיְלָה		חזן: טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא וּקְוֻצּוֹתָיו רְסִיסֵי לַיְלָה

	יִתְפָּאֵר בִּי כִּי חָפֵץ בִּי וְהוּא יִהְיֶה לִי לַעֲטֶרֶת צְבִי		קהל: יִתְפָּאֵר בִּי כִּי חָפֵץ בִּי וְהוּא יִהְיֶה לִי לַעֲטֶרֶת צְבִי

	כֶּתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשׁוֹ וְחַק עַל מֶצַח כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ		חזן: כֶּתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשׁוֹ וְחַק עַל מֶצַח כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ

	לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִּפְאָרָה אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה		קהל: לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִּפְאָרָה אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה

	מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחוּרוֹת קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים שְׁחוֹרוֹת		חזן: מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחוּרוֹת קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים שְׁחוֹרוֹת

	נְוֵה הַצֶּדֶק צְבִי תִפְאַרְתּוֹ יַעֲלֶה נָּא עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ		קהל: נְוֵה הַצֶּדֶק צְבִי תִפְאַרְתּוֹ יַעֲלֶה נָּא עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ

	סְגֻלָּתוֹ תְּהִי בְיָדוֹ עֲטֶרֶת וּצְנִיף מְלוּכָה צְבִי תִפְאֶרֶת		חזן: סְגֻלָּתוֹ תְּהִי בְיָדוֹ עֲטֶרֶת וּצְנִיף מְלוּכָה צְבִי תִפְאֶרֶת

	עֲמוּסִים נְשָׂאָם עֲטֶרֶת עִנְּדָם מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ בְעֵינָיו כִּבְּדָם		קהל: עֲמוּסִים נְשָׂאָם עֲטֶרֶת עִנְּדָם מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ בְעֵינָיו כִּבְּדָם

	פְּאֵרוֹ עָלַי וּפְאֵרִי עָלָיו וְקָרוֹב אֵלַי בְּקָרְאִי אֵלָיו		חזן: פְּאֵרוֹ עָלַי וּפְאֵרִי עָלָיו וְקָרוֹב אֵלַי בְּקָרְאִי אֵלָיו

	צַח וְאָדֹם לִלְבוּשׁוֹ אָדֹם פּוּרָה בְּדָרְכוֹ בְּבוֹאוֹ מֵאֱדוֹם		קהל: צַח וְאָדֹם לִלְבוּשׁוֹ אָדֹם פּוּרָה בְּדָרְכוֹ בְּבוֹאוֹ מֵאֱדוֹם

	קֶשֶׁר תְּפִלִּין הֶרְאָה לֶעָנָו תְּמוּנַת ה' לְנֶגֶד עֵינָיו		חזן: קֶשֶׁר תְּפִלִּין הֶרְאָה לֶעָנָו תְּמוּנַת ה' לְנֶגֶד עֵינָיו

	רוֹצֶה בְּעַמּוֹ עֲנָוִים יְפָאֵר יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת בָּם לְהִתְפָּאֵר		קהל: רוֹצֶה בְּעַמּוֹ עֲנָוִים יְפָאֵר יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת בָּם לְהִתְפָּאֵר

	רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת קוֹרֵא מֵרֹאשׁ דּוֹר וָדוֹר עַם דּוֹרֶשְׁךָ דְּרֹשׁ		חזן: רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת קוֹרֵא מֵרֹאשׁ דּוֹר וָדוֹר עַם דּוֹרֶשְׁךָ דְּרֹשׁ

	שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶיךָ וְרִנָּתִי תִּקְרַב אֵלֶיךָ		קהל: שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶיךָ וְרִנָּתִי תִּקְרַב אֵלֶיךָ

	תְּהִלָּתִי תְּהִי לְרֹאשְׁךָ עֲטֶרֶת וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן קְטֹרֶת		חזן: תְּהִלָּתִי תְּהִי לְרֹאשְׁךָ עֲטֶרֶת וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן קְטֹרֶת

	תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ כְּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ		קהל: תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ כְּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ

	בִּרְכָתִי תַעֲלֶה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר מְחוֹלֵל וּמוֹלִיד צַדִּיק כַּבִּיר		חזן: בִּרְכָתִי תַעֲלֶה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר מְחוֹלֵל וּמוֹלִיד צַדִּיק כַּבִּיר

	וּבְבִרְכָתִי תְנַעֲנַע לִי רֹאשׁ וְאוֹתָהּ קַח לְךָ כִּבְשָׂמִים רֹאשׁ		קהל: וּבְבִרְכָתִי תְנַעֲנַע לִי רֹאשׁ וְאוֹתָהּ קַח לְךָ כִּבְשָׂמִים רֹאשׁ

	יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶיךָ כִּי נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ}}		חזן: יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶיךָ כִּי נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ

			קהל: לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוד. כִּי כל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכל לְראשׁ.

			חזן וקהל: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרות ה'. יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתו}}

	==אופן אמירתו==		==אופן אמירתו==