שיכור - היסטוריית גרסאות

יאיר ו: /* שיכרות ויין במקרא ובחז"ל */

2019-01-02T16:29:01Z

שיכרות ויין במקרא ובחז"ל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:29, 2 בינואר 2019
שורה 72:		שורה 72:
	משתה היין גורם לשלושה דברים רעים: האחד, להיות האיש מתלוצץ; והשני, להיות הומה ובעל דברים; והשלישי, כל שוגה בו לא יחכם<ref>שערי תשובה, שער שלישי, אות קעז*. וראה <makor>משלי כ א.</makor></ref>.		משתה היין גורם לשלושה דברים רעים: האחד, להיות האיש מתלוצץ; והשני, להיות הומה ובעל דברים; והשלישי, כל שוגה בו לא יחכם<ref>שערי תשובה, שער שלישי, אות קעז*. וראה <makor>משלי כ א.</makor></ref>.

	השכרות גורמת לזנות<ref><makor>הושע ד יא;</makor> <makor>במדבר רבה י ו.</makor> וראה בשו"ת מהר"ם מלובלין סי' מה, שאחד שבא על אשת איש בשכרותו, ודרכי התשובה למעשה זה.</ref>, וכל הנותן עינו בכוסו, היינו אוהב שכרות, כל העריות כולן דומות עליו כמישור<ref><makor>בבלי יומא עה א.</makor></ref>, והיין מביא יללה על האדם<ref><makor>בבלי ברכות מ א;</makor> <makor>בבלי יומא עו ב.</makor></ref>, דהיינו על ידי היין רב הניאוף, ופורענות באה לעולם. ולפיכך כל הרואה סוטה בקלקולה, יזיר עצמו מן היין<ref><makor>בבלי ברכות סג א.</makor></ref>, וכן ינהיג עצמו להתרחק מן השכרות ומדברי ~~ענבים~~, שאלו גורמים גדולים והם מעלות של עריות<ref>רמב"ם סוף איסורי ביאה.</ref>.		השכרות גורמת לזנות<ref><makor>הושע ד יא;</makor> <makor>במדבר רבה י ו.</makor> וראה בשו"ת מהר"ם מלובלין סי' מה, שאחד שבא על אשת איש בשכרותו, ודרכי התשובה למעשה זה.</ref>, וכל הנותן עינו בכוסו, היינו אוהב שכרות, כל העריות כולן דומות עליו כמישור<ref><makor>בבלי יומא עה א.</makor></ref>, והיין מביא יללה על האדם<ref><makor>בבלי ברכות מ א;</makor> <makor>בבלי יומא עו ב.</makor></ref>, דהיינו על ידי היין רב הניאוף, ופורענות באה לעולם. ולפיכך כל הרואה סוטה בקלקולה, יזיר עצמו מן היין<ref><makor>בבלי ברכות סג א.</makor></ref>, וכן ינהיג עצמו להתרחק מן השכרות ומדברי עגבים, שאלו גורמים גדולים והם מעלות של עריות<ref>רמב"ם סוף איסורי ביאה.</ref>.

	השכרות מביאה לידי פשיעה ורציחה<ref>אל תרא יין כי יתאדם, אל תרא יין, כלומר אל תתן עיניך להימשך אחריו, שאחריתו דם, כלומר סופו יהרג עליו - <makor>בבלי סנהדרין ע א,</makor> וברש"י שם. וראה <makor>במדבר רבה י ו.</makor></ref>, שכל הנותן עיניו בכוסו, היינו שאוהב שכרות, כל העולם כולו דומה עליו כמישור, היינו שממון אחרים דומה לו היתר<ref><makor>בבלי יומא עה א,</makor> וברש"י שם.</ref>.		השכרות מביאה לידי פשיעה ורציחה<ref>אל תרא יין כי יתאדם, אל תרא יין, כלומר אל תתן עיניך להימשך אחריו, שאחריתו דם, כלומר סופו יהרג עליו - <makor>בבלי סנהדרין ע א,</makor> וברש"י שם. וראה <makor>במדבר רבה י ו.</makor></ref>, שכל הנותן עיניו בכוסו, היינו שאוהב שכרות, כל העולם כולו דומה עליו כמישור, היינו שממון אחרים דומה לו היתר<ref><makor>בבלי יומא עה א,</makor> וברש"י שם.</ref>.

יאיר ו: /* שיכרות ויין במקרא ובחז"ל */

2019-01-02T16:03:22Z

שיכרות ויין במקרא ובחז"ל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:03, 2 בינואר 2019
שורה 58:		שורה 58:
	השכרות היתה שכיחה במיוחד בלילה<ref><makor>בבלי שבת י א.</makor></ref>, אך נהגו גם לשתות כמויות יין קטנות יותר אחרי הצהרים<ref><makor>בבלי תענית כו ב.</makor> וראה תוס' שבת שם ד"ה התם, ותוס' תענית שם ד"ה מנחה.</ref>. כמו כן היתה שכיחות יתר של שכרות בשבת<ref><makor>בבלי עירובין סא א.</makor></ref> ובמועדים<ref><makor>בבלי ביצה ד א.</makor> וראה רמב"ם יו"ט ו כ-כא.</ref>. יין של צהרים הוא אחד הדברים שמוציאים את האדם מן העולם<ref>אבות ג י; <makor>רמב"ם דעות ה ג.</makor> וראה בתפא"י שם.</ref>.		השכרות היתה שכיחה במיוחד בלילה<ref><makor>בבלי שבת י א.</makor></ref>, אך נהגו גם לשתות כמויות יין קטנות יותר אחרי הצהרים<ref><makor>בבלי תענית כו ב.</makor> וראה תוס' שבת שם ד"ה התם, ותוס' תענית שם ד"ה מנחה.</ref>. כמו כן היתה שכיחות יתר של שכרות בשבת<ref><makor>בבלי עירובין סא א.</makor></ref> ובמועדים<ref><makor>בבלי ביצה ד א.</makor> וראה רמב"ם יו"ט ו כ-כא.</ref>. יין של צהרים הוא אחד הדברים שמוציאים את האדם מן העולם<ref>אבות ג י; <makor>רמב"ם דעות ה ג.</makor> וראה בתפא"י שם.</ref>.

	'''אישים שהשתכרו''' מצינו במקרא מספר אישים שהשתכרו: אדם הראשון<ref>ראה <makor>בבלי סנהדרין ע ב;</makor> <makor>במדבר רבה י ט.</makor></ref>, נח<ref><makor>בראשית ט כא.</makor></ref>, לוט<ref>בראשית יט לג,לה. וראה <makor>בבלי נזיר כג א.</makor></ref>, יוסף ואחיו<ref><makor>בראשית מג לד.</makor> וראה <makor>בבלי שבת קלט א.</makor></ref>, נדב ואביהוא<ref><makor>ויקרא רבה כ ו;</makor> תנחומא שמיני יא. וראה <makor>רמב"ן ויקרא י ט;</makor> תו"ש ויקרא פ"י אות סד.</ref>, נבל<ref><makor>שמו"א כה לז.</makor></ref>, אוריה החתי<ref><makor>שמו"ב יא יג.</makor></ref>, שלמה<ref>ראה <makor>בבלי סנהדרין ע ב.</makor></ref>. הכושים נחשבו כנוטים במיוחד לשכרות<ref>ראה <makor>בבלי קידושין מט ב</makor> - עשרה קבין שיכרות ירדו לעולם, תשעה נטלו כושים, והשאר כל העולם. אמנם בנוסח אחר הגירסא 'שחרות' במקום 'שכרות'.</ref>. עשרת השבטים לא גלו אלא מתוך היין<ref>תנחומא שמיני ה.</ref>.		'''אישים שהשתכרו''' מצינו במקרא מספר אישים שהשתכרו: אדם הראשון<ref>ראה <makor>בבלי סנהדרין ע ב;</makor> <makor>במדבר רבה י ט.</makor></ref>, נח<ref><makor>בראשית ט כא.</makor></ref>, לוט<ref>בראשית יט לג,לה. וראה <makor>בבלי נזיר כג א.</makor></ref>, יוסף ואחיו<ref><makor>בראשית מג לד.</makor> וראה <makor>בבלי שבת קלט א.</makor></ref>, נדב ואביהוא<ref><makor>ויקרא רבה כ ו;</makor> תנחומא שמיני יא. וראה <makor>רמב"ן ויקרא י ט;</makor> תו"ש ויקרא פ"י אות סד.</ref>, נבל<ref><makor>שמו"א כה לז.</makor></ref>, אוריה החתי<ref><makor>שמו"ב יא יג.</makor></ref>, שלמה<ref>ראה <makor>בבלי סנהדרין ע ב.</makor></ref>. הכושים נחשבו כנוטים במיוחד לשכרות<ref>ראה <makor>בבלי קידושין מט ב</makor> - עשרה קבין שיכרות ירדו לעולם, תשעה נטלו כושים, והשאר כל העולם. אמנם בנוסח אחר הגירסא 'שחרות' במקום 'שכרות'.</ref>. עשרת השבטים לא גלו אלא מתוך היין<ref>תנחומא שמיני ה.</ref>. אמנון בן דוד ואחשורוש.

	'''היבטים שליליים וחיוביים לשכרות''' מצינו במקרא ובחז"ל דגש רב על ההיבטים השליליים בשתיית משקאות משכרים, ובעיקר יין. חלק מהתופעות השליליות נוגעות לבעיות בריאותיות, וחלק מהן נוגעות לבעיות התנהגותיות וחברתיות. מאידך, מצינו במקרא ובחז"ל גם היבטים חיוביים לשתיית יין. ההבדל בין ההיבטים הללו נובע בעיקר מכמות השתיה, וכן ממצבו של השותה, וממטרות השתיה. דבר זה מתואר על ידי חז"ל בצורה ציורית: קודם שישתה אדם מן היין, הרי הוא תם ככבש זו שאינה יודעת כלום, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה; שתה כהוגן, הרי הוא גיבור כארי, ואומר אין כמותו בעולם; כיוון ששתה יותר מידי, נעשה כחזיר מתלכלך במי-רגלים ובדבר אחר; נשתכר - נעשה כקוף, עומד ומרקד ומשחק, ומוציא לפני הכל נבלות פה, ואינו יודע מה יעשה<ref>תנחומא נח יג. וראה <makor>במדבר רבה י כא,</makor> בשינויים שחלים באדם לפי כמות היין.</ref>. וכן - השיכור בעוד שהיין בו הוא יושב בשמחה, וכשיוצא היין מגופו היגון בא בלבו, זה יוצא וזה בא<ref>תנחומא שמיני יא.</ref>.		'''היבטים שליליים וחיוביים לשכרות''' מצינו במקרא ובחז"ל דגש רב על ההיבטים השליליים בשתיית משקאות משכרים, ובעיקר יין. חלק מהתופעות השליליות נוגעות לבעיות בריאותיות, וחלק מהן נוגעות לבעיות התנהגותיות וחברתיות. מאידך, מצינו במקרא ובחז"ל גם היבטים חיוביים לשתיית יין. ההבדל בין ההיבטים הללו נובע בעיקר מכמות השתיה, וכן ממצבו של השותה, וממטרות השתיה. דבר זה מתואר על ידי חז"ל בצורה ציורית: קודם שישתה אדם מן היין, הרי הוא תם ככבש זו שאינה יודעת כלום, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה; שתה כהוגן, הרי הוא גיבור כארי, ואומר אין כמותו בעולם; כיוון ששתה יותר מידי, נעשה כחזיר מתלכלך במי-רגלים ובדבר אחר; נשתכר - נעשה כקוף, עומד ומרקד ומשחק, ומוציא לפני הכל נבלות פה, ואינו יודע מה יעשה<ref>תנחומא נח יג. וראה <makor>במדבר רבה י כא,</makor> בשינויים שחלים באדם לפי כמות היין.</ref>. וכן - השיכור בעוד שהיין בו הוא יושב בשמחה, וכשיוצא היין מגופו היגון בא בלבו, זה יוצא וזה בא<ref>תנחומא שמיני יא.</ref>.

Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

2013-07-02T06:36:21Z

קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:36, 2 ביולי 2013
שורה 274:		שורה 274:
	[[קטגוריה:יין]]		[[קטגוריה:יין]]
	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

טישיו ב־00:07, 1 במאי 2012

2012-05-01T00:07:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:07, 1 במאי 2012
שורה 272:		שורה 272:
	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

	[[~~קטגורה~~:יין]]		[[קטגוריה:יין]]
	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

טישיו ב־00:05, 1 במאי 2012

2012-05-01T00:05:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:05, 1 במאי 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~==הגדרת המושג==~~		'''שיכור''' הוא אדם ששותה משקה משכר בצורה מופרזת לפי יכולתו באופן שהמשקה משפיע על צלילות דעתו. אדם כזה נקרא שתוי<ref>כלים א ט; <makor>בבלי עירובין סד א;</makor> <makor>בבלי זבחים יז ב</makor> ועוד.</ref>, שיכור<ref><makor>בראשית ט כא</makor> ועוד.</ref>, מבוסם<ref><makor>בבלי מגילה ז ב.</makor></ref>, או סובא<ref><makor>דברים כא כ;</makor> <makor>ישעיה נו יב;</makor> <makor>משלי כג כ.</makor></ref>.
	~~השותה~~ משקה משכר בצורה מופרזת נקרא שתוי<ref>כלים א ט; <makor>בבלי עירובין סד א;</makor> <makor>בבלי זבחים יז ב</makor> ועוד.</ref>, שיכור<ref><makor>בראשית ט כא</makor> ועוד.</ref>, מבוסם<ref><makor>בבלי מגילה ז ב.</makor></ref>, או סובא<ref><makor>דברים כא כ;</makor> <makor>ישעיה נו יב;</makor> <makor>משלי כג כ.</makor></ref>.

	סתם שיכור בלשון חז"ל - יש מי שכתב, שהכוונה לשתוי יין דווקא<ref>העמק שאלה, שאילתא קכג סק"ב.</ref>; ויש מי שכתב, שהכוונה לכל משקה משכר, ולאו דווקא יין<ref>גבורות ארי, <makor>בבלי תענית כו ב.</makor></ref>.		סתם שיכור בלשון חז"ל - יש מי שכתב, שהכוונה לשתוי יין דווקא<ref>העמק שאלה, שאילתא קכג סק"ב.</ref>; ויש מי שכתב, שהכוונה לכל משקה משכר, ולאו דווקא יין<ref>גבורות ארי, <makor>בבלי תענית כו ב.</makor></ref>.
שורה 270:		שורה 269:
	'''גישה כללית''' בישראל, כמו במרבית המדינות המערביות, אין התערבות במעשיו הפרטיים של האדם, כל עוד אין במעשיו כדי לפגוע בשלום הציבור. לפיכך, אין איסור על שתיית משקאות משכרים, ואף אין איסור על השתכרות. מאידך, ישנו איסור בחוק על שיכור לנהוג ברכב או להניע כלי רכב, להחזיק נשק, לשדל או לעודד שיכור להמשיך ולהשתכר, וכן קיים איסור בחוק למכור משקאות משכרים לקטינים<ref>על המצב החוקי והפסיקתי בישראל ביחס לאלכוהול וחומרים מסוכנים אחרים - ראה א. סטולר ואח', רפואה ומשפט, ל:36, 2004.</ref>.		'''גישה כללית''' בישראל, כמו במרבית המדינות המערביות, אין התערבות במעשיו הפרטיים של האדם, כל עוד אין במעשיו כדי לפגוע בשלום הציבור. לפיכך, אין איסור על שתיית משקאות משכרים, ואף אין איסור על השתכרות. מאידך, ישנו איסור בחוק על שיכור לנהוג ברכב או להניע כלי רכב, להחזיק נשק, לשדל או לעודד שיכור להמשיך ולהשתכר, וכן קיים איסור בחוק למכור משקאות משכרים לקטינים<ref>על המצב החוקי והפסיקתי בישראל ביחס לאלכוהול וחומרים מסוכנים אחרים - ראה א. סטולר ואח', רפואה ומשפט, ל:36, 2004.</ref>.

	~~==הערות שוליים==~~


	~~<references />~~

			{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

	[[קטגורה:יין]]		[[קטגורה:יין]]
	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

טישיו: שכור הועבר לשיכור

2012-05-01T00:03:55Z

שכור הועבר לשיכור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:03, 1 במאי 2012
(אין הבדלים)

רצוא ושוב ב־13:02, 3 באוקטובר 2011

2011-10-03T13:02:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:02, 3 באוקטובר 2011
שורה 276:		שורה 276:


			[[קטגורה:יין]]
	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-04-19T15:26:22Z

הוספת תגיות מקור

הצגת שינויים

Yeshivaorgil ב־15:25, 26 במרץ 2009

2009-03-26T15:25:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:25, 26 במרץ 2009
שורה 4:		שורה 4:
	סתם שיכור בלשון חז"ל - יש מי שכתב, שהכוונה לשתוי יין דווקא<ref>העמק שאלה, שאילתא קכג סק"ב.</ref>; ויש מי שכתב, שהכוונה לכל משקה משכר, ולאו דווקא יין<ref>גבורות ארי, <makor>בבלי תענית כו ב.</makor></ref>.		סתם שיכור בלשון חז"ל - יש מי שכתב, שהכוונה לשתוי יין דווקא<ref>העמק שאלה, שאילתא קכג סק"ב.</ref>; ויש מי שכתב, שהכוונה לכל משקה משכר, ולאו דווקא יין<ref>גבורות ארי, <makor>בבלי תענית כו ב.</makor></ref>.

	באופן מושאל משמש המושג שיכור למי שמתנהג בצורה בלתי נאותה ומבולבלת, אף שלא שתה משקה משכר<ref>כגון שמו"א א יג-טו; ישעיה כט ט; שם נא כא.</ref>. כמו כן, מי שנפגע ונענש, ועקב כך מתנהג בצורה מבולבלת ובלתי יציבה, נחשב כמי ששתה כוס תרעלה משכר<ref><makor>נחום ג יא;</makor> <makor>איכה ד כא.</makor></ref>.		באופן מושאל משמש המושג שיכור למי שמתנהג בצורה בלתי נאותה ומבולבלת, אף שלא שתה משקה משכר<ref>כגון שמו"א א יג-טו; <makor>ישעיה כט ט</makor>; שם נא כא.</ref>. כמו כן, מי שנפגע ונענש, ועקב כך מתנהג בצורה מבולבלת ובלתי יציבה, נחשב כמי ששתה כוס תרעלה משכר<ref><makor>נחום ג יא;</makor> <makor>איכה ד כא.</makor></ref>.

	'''היין''' <ref>ראה <makor>רש"י יומא עו ב</makor> ד"ה שמביא, שיין הוא לשון תאניה ויללה, כי על ידי היין רב הניאוף, ופורענות באה לעולם. וראה להלן הע' 81 ואילך.</ref> הוא המשקה המשכר הידוע ביותר, ולפיכך משתמשים לפעמים במושג 'יין' כביטוי לשכרות, אף על פי שאפשר להשתכר גם ממשקאות וממאכלים משכרים אחרים.		'''היין''' <ref>ראה <makor>רש"י יומא עו ב</makor> ד"ה שמביא, שיין הוא לשון תאניה ויללה, כי על ידי היין רב הניאוף, ופורענות באה לעולם. וראה להלן הע' 81 ואילך.</ref> הוא המשקה המשכר הידוע ביותר, ולפיכך משתמשים לפעמים במושג 'יין' כביטוי לשכרות, אף על פי שאפשר להשתכר גם ממשקאות וממאכלים משכרים אחרים.

	ליין שמות נוספים, כגון דם ענב<ref><makor>בראשית מט יא;</makor> <makor>דברים לב יד.</makor></ref>, חמר<ref><makor>דברים לב יד;</makor> ישעיה כז ב. והוא גם התירגום הארמי ליין.</ref>, עסיס<ref><makor>יואל א ה.</makor></ref>, רקח<ref><makor>שיר השירים ח ב.</makor></ref>, שכר<ref><makor>במדבר ו ג;</makor> שם כח ז; משלי לא ד,ו ועוד.</ref>, תירוש<ref><makor>דברים ז יג,</makor> יא יד; <makor>זכריה ט יז.</makor></ref>.		ליין שמות נוספים, כגון דם ענב<ref><makor>בראשית מט יא;</makor> <makor>דברים לב יד.</makor></ref>, חמר<ref><makor>דברים לב יד;</makor> <makor>ישעיה כז ב</makor> . והוא גם התירגום הארמי ליין.</ref>, עסיס<ref><makor>יואל א ה.</makor></ref>, רקח<ref><makor>שיר השירים ח ב.</makor></ref>, שכר<ref><makor>במדבר ו ג;</makor> שם כח ז; משלי לא ד,ו ועוד.</ref>, תירוש<ref><makor>דברים ז יג,</makor> יא יד; <makor>זכריה ט יז.</makor></ref>.

	סתם שכר במקרא הוא יין, ובדרך כלל יבואו המושגים שכר ויין יחדיו, או במקבילות באותו פסוק<ref>ראה <makor>בבלי יומא עו א.</makor></ref>. יש שציינו במושג שיכר סוג מסויים של יין, כגון יין עתיק<ref><makor>אונקלוס במדבר ו ג.</makor></ref>, או יין חי<ref>ספרי שם.</ref>, או יין חזק במיוחד, שגורם לשיכרות בכמויות קטנות<ref>ביאור הגר"א למשלי כג ל.</ref>. בלשוננו כיום שיכר הוא בירה, והוא משקה אלכוהולי המתקבל מתסיסת דגנים, ובעיקר מלתת, היינו שעורה שנבטה.		סתם שכר במקרא הוא יין, ובדרך כלל יבואו המושגים שכר ויין יחדיו, או במקבילות באותו פסוק<ref>ראה <makor>בבלי יומא עו א.</makor></ref>. יש שציינו במושג שיכר סוג מסויים של יין, כגון יין עתיק<ref><makor>אונקלוס במדבר ו ג.</makor></ref>, או יין חי<ref>ספרי שם.</ref>, או יין חזק במיוחד, שגורם לשיכרות בכמויות קטנות<ref>ביאור הגר"א למשלי כג ל.</ref>. בלשוננו כיום שיכר הוא בירה, והוא משקה אלכוהולי המתקבל מתסיסת דגנים, ובעיקר מלתת, היינו שעורה שנבטה.
שורה 53:		שורה 53:
	'''היחס ליין''' שתיית יין מופרזת והשתכרות מיין היתה תופעה נפוצה מאז ומעולם<ref>בראשית ט כ-כא; שם יט ל-לה; ישעיה פכ"ח; <makor>אסתר פ"א; דניאל פ"ה.</makor></ref>. היין היה משקה חשוב שעלה על שולחנם של מלכים, ואף מינו לצורך זה שר משקים מיוחד<ref>בראשית מ ט-יא; <makor>נחמיה ב א.</makor></ref>. וכן היו מקומות מיוחדים שבהם החזיקו יינות<ref>בתי יין - <makor>שיר השירים ב ד.</makor> אם כי ייתכן שהכוונה למקומות בילוי עם שתיית יין.</ref>. לפי אחת הדעות בחז"ל, בדור שבן דוד בא הגפן יתן פריו והיין ביוקר, היינו שלא תהיה ברכה בפרי הגפן, או שיהיו כולם רודפים אחר היין, ומשתכרים ומתייקר היין<ref><makor>בבלי סנהדרין צז א,</makor> וברש"י שם ד"ה והגפן.</ref>.		'''היחס ליין''' שתיית יין מופרזת והשתכרות מיין היתה תופעה נפוצה מאז ומעולם<ref>בראשית ט כ-כא; שם יט ל-לה; ישעיה פכ"ח; <makor>אסתר פ"א; דניאל פ"ה.</makor></ref>. היין היה משקה חשוב שעלה על שולחנם של מלכים, ואף מינו לצורך זה שר משקים מיוחד<ref>בראשית מ ט-יא; <makor>נחמיה ב א.</makor></ref>. וכן היו מקומות מיוחדים שבהם החזיקו יינות<ref>בתי יין - <makor>שיר השירים ב ד.</makor> אם כי ייתכן שהכוונה למקומות בילוי עם שתיית יין.</ref>. לפי אחת הדעות בחז"ל, בדור שבן דוד בא הגפן יתן פריו והיין ביוקר, היינו שלא תהיה ברכה בפרי הגפן, או שיהיו כולם רודפים אחר היין, ומשתכרים ומתייקר היין<ref><makor>בבלי סנהדרין צז א,</makor> וברש"י שם ד"ה והגפן.</ref>.

	'''מיני יינות''' חז"ל הכירו ששים מיני יין<ref><makor>בבלי גיטין ע א.</makor></ref>, שהיו להם תכונות מיוחדות להם, כגון יין אדום ויין שחור<ref>משנה נידה ט יא.</ref>, יין לבן ויין ריחני<ref><makor>בבלי גיטין ע א.</makor> וראה בנידון באנציקלופדיה תלמודית, כרך כד, ע' יין, עמ' רמט ואילך.</ref>, יין חי ויין מזוג<ref>נידה כד ב. וראה בנידון באנציקלופדיה תלמודית, שם, עמ' רמ ואילך.</ref>, יין ישן ויין חדש<ref><makor>בבלי פסחים מב ב.</makor> וראה בנידון באנציקלופדיה תלמודית, שם, עמ' רלה ואילך.</ref>, יין כושי ויין חיוור<ref><makor>ב"ב צז ב.</makor></ref>, יין יפה או מבושם ויין רע או גרוע<ref><makor>ב"ב צה א;</makor> שם צח א; <makor>ב"מ סט א.</makor> וראה בנידון באנציקלופדיה תלמודית, שם, עמ' רסא ואילך.</ref>, יין צימוקים<ref><makor>ב"ב צז ב.</makor> וראה בנידון באנציקלופדיה תלמודית, שם, עמ' רעג ואילך.</ref>, יין איטלקי<ref><makor>בבלי עירובין סד ב.</makor></ref>, יין מפוטם<ref><makor>ירושלמי שביעית ח ב.</makor> וראה עוד ע"ז ל א-ב ביחס ליינות אחרים.</ref>, ועוד. יין ישן הוא יין משנה קודמת, ויין מיושן הוא יין בן שלוש שנים<ref><makor>ב"ב צח א.</makor></ref>. היין בתקופת חז"ל היה חזק במיוחד, ולכן נהגו לשתותו רק כשהוא מזוג ביחס של שני חלקים מים, וחלק אחד יין<ref>משנה ~~נידה~~ ב ז; <makor>בבלי שבת עז א.</makor></ref>.		'''מיני יינות''' חז"ל הכירו ששים מיני יין<ref><makor>בבלי גיטין ע א.</makor></ref>, שהיו להם תכונות מיוחדות להם, כגון יין אדום ויין שחור<ref>משנה נידה ט יא.</ref>, יין לבן ויין ריחני<ref><makor>בבלי גיטין ע א.</makor> וראה בנידון באנציקלופדיה תלמודית, כרך כד, ע' יין, עמ' רמט ואילך.</ref>, יין חי ויין מזוג<ref><makor>נידה כד ב</makor>. וראה בנידון באנציקלופדיה תלמודית, שם, עמ' רמ ואילך.</ref>, יין ישן ויין חדש<ref><makor>בבלי פסחים מב ב</makor>. וראה בנידון באנציקלופדיה תלמודית, שם, עמ' רלה ואילך.</ref>, יין כושי ויין חיוור<ref><makor>ב"ב צז ב.</makor></ref>, יין יפה או מבושם ויין רע או גרוע<ref><makor>ב"ב צה א;</makor> שם צח א; <makor>ב"מ סט א.</makor> וראה בנידון באנציקלופדיה תלמודית, שם, עמ' רסא ואילך.</ref>, יין צימוקים<ref><makor>ב"ב צז ב.</makor> וראה בנידון באנציקלופדיה תלמודית, שם, עמ' רעג ואילך.</ref>, יין איטלקי<ref><makor>בבלי עירובין סד ב.</makor></ref>, יין מפוטם<ref><makor>ירושלמי שביעית ח ב.</makor> וראה עוד ע"ז ל א-ב ביחס ליינות אחרים.</ref>, ועוד. יין ישן הוא יין משנה קודמת, ויין מיושן הוא יין בן שלוש שנים<ref><makor>ב"ב צח א.</makor></ref>. היין בתקופת חז"ל היה חזק במיוחד, ולכן נהגו לשתותו רק כשהוא מזוג ביחס של שני חלקים מים, וחלק אחד יין<ref><makor>משנה נדה ב ז</makor>; <makor>בבלי שבת עז א.</makor></ref>.

	'''גורמי שכרות -''' לא כל יין, ולא כל צורה של שתיית יין, גורמת לשכרות. כגון, יין מגתו ועד ארבעים יום נחשב כמתוק ולא משכר, ורק יין בן ארבעים יום ויותר משכר<ref><makor>כריתות יג ב.</makor></ref>; שתיית יין בדרך של לגימות גסות ובגמיעה גורמת לשכרות, אבל שתיה בלגימות דקות איננה משכרת אפילו בכמויות גדולות<ref><makor>בבלי סוכה מט ב.</makor></ref>; שתיה בתוך אכילה לא משכרת<ref><makor>רמב"ם דעות ה ג.</makor></ref>.		'''גורמי שכרות -''' לא כל יין, ולא כל צורה של שתיית יין, גורמת לשכרות. כגון, יין מגתו ועד ארבעים יום נחשב כמתוק ולא משכר, ורק יין בן ארבעים יום ויותר משכר<ref><makor>כריתות יג ב.</makor></ref>; שתיית יין בדרך של לגימות גסות ובגמיעה גורמת לשכרות, אבל שתיה בלגימות דקות איננה משכרת אפילו בכמויות גדולות<ref><makor>בבלי סוכה מט ב.</makor></ref>; שתיה בתוך אכילה לא משכרת<ref><makor>רמב"ם דעות ה ג.</makor></ref>.

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-26T14:57:16Z

הוספת תגיות מקור

הצגת שינויים