https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94שיחה:שיטת פסיקה - היסטוריית גרסאות2026-05-12T21:39:18Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=82834&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב */ טכני2013-04-02T17:40:46Z<p><span class="autocomment">הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב: </span> טכני</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=82834&oldid=77186">הצגת שינויים</a>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=77186&oldid=prevיוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור2012-09-06T07:24:43Z<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:24, 6 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l173">שורה 173:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 173:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::ומכאן נלך לפי המספור של כבודו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::ומכאן נלך לפי המספור של כבודו:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''א.''' עברתי על אות ט' בתגובותיך לאריאל ביגל, ודומני שהלה ענה לך בטוב טעם. היות ומדובר על דברים הנתונים לפרשנות שונה, הם זוקקים מקור, ובלא מקור יש להסירם. הם גרועים מכל הדוגמאות שהובאו, הן על הקשר של הרב בני אייזנר עם תלמידיו, והן על מספר האותיות שבתורה, שכן אלו דברים מוחלטים (עובדות), וכאן מדובר על דעה (מה לדעתי שיטתו של אותו פוסק).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''א.''' עברתי על אות ט' בתגובותיך לאריאל ביגל, ודומני שהלה ענה לך בטוב טעם. היות ומדובר על דברים הנתונים לפרשנות שונה, הם זוקקים מקור, ובלא מקור יש להסירם. הם גרועים מכל הדוגמאות שהובאו, הן על הקשר של הרב בני אייזנר עם תלמידיו, והן על מספר האותיות שבתורה, שכן אלו דברים מוחלטים (עובדות), וכאן מדובר על דעה (מה לדעתי שיטתו של אותו פוסק).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ב.''' כתבת: "''ובכן, אכן צדקת שחז"ל לא אמרו שהתלמיד 'מסכים או שולל את דרך הפסיקה של רבו ומחמת כן בוחר או ממאן לבחור ברב זה'; עם זאת, חז"ל הרי גם לא אמרו: 'ענק בשכלו ואציל במידותיו', הלא כן? חז"ל אמרו 'מלאך', ולא פירשו האם התכוונו... לענק בשכלו ואציל במידותיו, או למי שמשתמש בבת קול או בנבואה בבואו לפסוק הלכה.''"{{ש}}אכן, אם הייתי כותב ב'''גוף הערך''' שצריך לבחור רב "ענק בשכלו ואציל במידותיו", אזי השאלה הייתה מניין לי שזהו פירושם של דברי חז"ל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>למרות, שלעניות דעתי, ברור שזו כוונתם, ולא כדבריך<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}; אך היות ובגוף הערך כתוב שבחירת הרב תעשה בעזרת ידיעת שיטת הפסיקה שלו - צריך להביא מקור לחידוש זה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שלדעתי הוא איננו נכון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ב.''' כתבת: "''ובכן, אכן צדקת שחז"ל לא אמרו שהתלמיד 'מסכים או שולל את דרך הפסיקה של רבו ומחמת כן בוחר או ממאן לבחור ברב זה'; עם זאת, חז"ל הרי גם לא אמרו: 'ענק בשכלו ואציל במידותיו', הלא כן? חז"ל אמרו 'מלאך', ולא פירשו האם התכוונו... לענק בשכלו ואציל במידותיו, או למי שמשתמש בבת קול או בנבואה בבואו לפסוק הלכה.''"{{ש}}אכן, אם הייתי כותב ב'''גוף הערך''' שצריך לבחור רב "ענק בשכלו ואציל במידותיו", אזי השאלה הייתה מניין לי שזהו פירושם של דברי חז"ל {{מקור|למרות, שלעניות דעתי, ברור שזו כוונתם, ולא כדבריך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}; אך היות ובגוף הערך כתוב שבחירת הרב תעשה בעזרת ידיעת שיטת הפסיקה שלו - צריך להביא מקור לחידוש זה {{מקור|שלדעתי הוא איננו נכון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::עוד כתבת: "''יתר על כן: נניח שאני בא לבחור לעצמי רב, ואני פוגש בשני פוסקים - הנדמים בעיניי ל'מלאכים' - במידה שווה (לפי איזשהו פירוש מוסכם של 'מלאכים', כגון הפירוש שאתה היצעת), כשכל ההבדל בין שניהם - הוא אך ורק בשיטת הפסיקה שלהם: האחד, נוהג נניח (באופן 'מלאכי' משהו) לבסס את פסקיו על '[[בת קול]]' (כשיטת [[רבי אליעזר]] בפרשת [[תנורו של עכנאי]]), והשני נוהג להימנע מזה. אז האם חז"ל אוסרים עלי להתחשב גם בשיקול של שיטת הפסיקה של כל אחד משני הפוסקים הללו - על מנת שאוכל להחליט במי לבחור?''"{{ש}}במילים אלו ישנן כמה שגיאות (לעניות דעתי):{{ש}}1) הן אינן מראות את נכונות הטענה שבחירת הרב תעשה עפ"י שיטת הפסיקה שלו, אלא הן רק באות לבאר שאין סתירה ממאמר חז"ל הנ"ל (אילו לפי פרשנותי). וכפי שהבהרתי לעיל, צריך להוכיח את נכונות המובא בגוף הערך, ולא רק לשלול סתירות.{{ש}}2) לדעתי, משמעות מאמר חז"ל "כמלאך" הוא לומר שבחירת הרב תעשה כהתבטלות לדבר שמעל להשגה שלך, ולכן, אם אתה מערב גם את השאלה האם אתה מקבל את שיטת הפסיקה שלו (לפי שִׂכלך, או דעותיך הקדומות, או כל סיבה אחרת), אתה פוגם בחיפוש ה"מלאך". דומה הדבר לדיין שיחפש את האמת, וגם את האינטרס האישי שלו ("נגיעות" בלשון בעלי המוסר)...{{ש}}3) האם באמת יתכנו שני רבנים "''הנדמים בעיניי ל'מלאכים' במידה שווה''"?! אם כן, כנראה ששניהם '''אינם''' נדמים בעיניי כמלאכים...</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::עוד כתבת: "''יתר על כן: נניח שאני בא לבחור לעצמי רב, ואני פוגש בשני פוסקים - הנדמים בעיניי ל'מלאכים' - במידה שווה (לפי איזשהו פירוש מוסכם של 'מלאכים', כגון הפירוש שאתה היצעת), כשכל ההבדל בין שניהם - הוא אך ורק בשיטת הפסיקה שלהם: האחד, נוהג נניח (באופן 'מלאכי' משהו) לבסס את פסקיו על '[[בת קול]]' (כשיטת [[רבי אליעזר]] בפרשת [[תנורו של עכנאי]]), והשני נוהג להימנע מזה. אז האם חז"ל אוסרים עלי להתחשב גם בשיקול של שיטת הפסיקה של כל אחד משני הפוסקים הללו - על מנת שאוכל להחליט במי לבחור?''"{{ש}}במילים אלו ישנן כמה שגיאות (לעניות דעתי):{{ש}}1) הן אינן מראות את נכונות הטענה שבחירת הרב תעשה עפ"י שיטת הפסיקה שלו, אלא הן רק באות לבאר שאין סתירה ממאמר חז"ל הנ"ל (אילו לפי פרשנותי). וכפי שהבהרתי לעיל, צריך להוכיח את נכונות המובא בגוף הערך, ולא רק לשלול סתירות.{{ש}}2) לדעתי, משמעות מאמר חז"ל "כמלאך" הוא לומר שבחירת הרב תעשה כהתבטלות לדבר שמעל להשגה שלך, ולכן, אם אתה מערב גם את השאלה האם אתה מקבל את שיטת הפסיקה שלו (לפי שִׂכלך, או דעותיך הקדומות, או כל סיבה אחרת), אתה פוגם בחיפוש ה"מלאך". דומה הדבר לדיין שיחפש את האמת, וגם את האינטרס האישי שלו ("נגיעות" בלשון בעלי המוסר)...{{ש}}3) האם באמת יתכנו שני רבנים "''הנדמים בעיניי ל'מלאכים' במידה שווה''"?! אם כן, כנראה ששניהם '''אינם''' נדמים בעיניי כמלאכים...</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::עוד כתבת: "''או כלך לדרך זו: נניח שבחרתי רב, והוא נפטר. כעת אני מחפש רב חדש, ונתקל בשני פוסקים, הנדמים בעיניי ל"מלאכים" (כנ"ל), ואני רוצה לבחור באחד משניהם כרב. כעת נניח שאני יודע את העובדה הבאה: הראשון נצמד לשיטת הפסיקה של רבי הקודם שנפטר, בעוד שלשני יש שיטת פסיקה אחרת. אז האם חז"ל - שכתבו "עשה לך רב" - אוסרים עלי להתחשב בעובדה הנ"ל על מנת לבחור לי - כרבי החדש - את הפוסק הנצמד לשיטת הפסיקה של רבי הקודם שנפטר?''"{{ש}}לא הבנתי מה הרווחת בזה שכבר היה לאדם רב, והוא נסתלק לבית עולמו ל"ע. אם הוא רוצה להישאר תחת חסות רבו הראשון - יתכן מאד שהרשות בידו, וזה נושא לדיון בפנ"ע; אך אם הוא מחפש רב חדש - מדוע הקריטריונים צריכים להיות שונים? האם יש דין שרבו השני של האדם יהיה דומה בהשקפותיו או בשיטת הפסיקה שלו לרבו הראשון?!</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::עוד כתבת: "''או כלך לדרך זו: נניח שבחרתי רב, והוא נפטר. כעת אני מחפש רב חדש, ונתקל בשני פוסקים, הנדמים בעיניי ל"מלאכים" (כנ"ל), ואני רוצה לבחור באחד משניהם כרב. כעת נניח שאני יודע את העובדה הבאה: הראשון נצמד לשיטת הפסיקה של רבי הקודם שנפטר, בעוד שלשני יש שיטת פסיקה אחרת. אז האם חז"ל - שכתבו "עשה לך רב" - אוסרים עלי להתחשב בעובדה הנ"ל על מנת לבחור לי - כרבי החדש - את הפוסק הנצמד לשיטת הפסיקה של רבי הקודם שנפטר?''"{{ש}}לא הבנתי מה הרווחת בזה שכבר היה לאדם רב, והוא נסתלק לבית עולמו ל"ע. אם הוא רוצה להישאר תחת חסות רבו הראשון - יתכן מאד שהרשות בידו, וזה נושא לדיון בפנ"ע; אך אם הוא מחפש רב חדש - מדוע הקריטריונים צריכים להיות שונים? האם יש דין שרבו השני של האדם יהיה דומה בהשקפותיו או בשיטת הפסיקה שלו לרבו הראשון?!</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ג.''' כתבת: "''לגבי מה שכתבו על הרדב"ז שהוא מקל, תמהני איך כל זה קשור לערך שיטת פסיקה: הרי על שום פוסק לא נכתב - בתוך הערך "שיטת פסיקה" - שהוא "מקל/מחמיר". לכל היותר, נכתב עליו שהוא "נחשב בקרב הציבור למקל/למחמיר". אמנם - הדימוי הציבורי הנ"ל של שיטת הפסיקה של הפוסק - לא אמור לאפיין את שיטת הפסיקה עצמה של הפוסק, אם כי - זה כן אמור לאפיין את הדימוי הציבורי של שיטת הפסיקה של אותו פוסק; תן אפוא את דעתך לכך, שהערך שיטת פסיקה, דן גם בדימוי הציבורי של שיטת הפסיקה, ולא רק בשיטת הפסיקה עצמה, ממש כמו שהערך "רמב"ם" אינו עוסק רק ברמב"ם, אלא גם בדימוי הציבורי של רמב"ם, וכל כיוצא בזה.''"{{ש}}כמדומה שנתפסת לדוגמא. רציתי לומר עיקרון {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שבסעיף ד' הסכמת לו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. אי אפשר לומר על חכם שהוא נוטה להתחשב בפסקי המקובלים על בסיס עשרים או שלושים מקומות שבהם הוא התחשב בפסקי המקובלים. למשל, מקובל בין רבים מפוסקי האשכנזים שמכריעים על פי דעת המשנה ברורה. ואולם אם תתפוס אחד מהפוסקים העומדים בגישה זו, ואפילו מהקיצוניים שבהם, תוכל למצוא עשרות מקומות שהוא מורה שלא כדעת המשנה ברורה. וה"ה להמון שאלות דומות. כדי לתת אינפורמציה '''אמיתית''' בשאלת שיטת הפסיקה של חכם פלוני או אלמוני, יש להכיר היקף נרחב של מאות מפסקיו ומפסקי פוסקים אחרים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ג.''' כתבת: "''לגבי מה שכתבו על הרדב"ז שהוא מקל, תמהני איך כל זה קשור לערך שיטת פסיקה: הרי על שום פוסק לא נכתב - בתוך הערך "שיטת פסיקה" - שהוא "מקל/מחמיר". לכל היותר, נכתב עליו שהוא "נחשב בקרב הציבור למקל/למחמיר". אמנם - הדימוי הציבורי הנ"ל של שיטת הפסיקה של הפוסק - לא אמור לאפיין את שיטת הפסיקה עצמה של הפוסק, אם כי - זה כן אמור לאפיין את הדימוי הציבורי של שיטת הפסיקה של אותו פוסק; תן אפוא את דעתך לכך, שהערך שיטת פסיקה, דן גם בדימוי הציבורי של שיטת הפסיקה, ולא רק בשיטת הפסיקה עצמה, ממש כמו שהערך "רמב"ם" אינו עוסק רק ברמב"ם, אלא גם בדימוי הציבורי של רמב"ם, וכל כיוצא בזה.''"{{ש}}כמדומה שנתפסת לדוגמא. רציתי לומר עיקרון {{מקור|שבסעיף ד' הסכמת לו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. אי אפשר לומר על חכם שהוא נוטה להתחשב בפסקי המקובלים על בסיס עשרים או שלושים מקומות שבהם הוא התחשב בפסקי המקובלים. למשל, מקובל בין רבים מפוסקי האשכנזים שמכריעים על פי דעת המשנה ברורה. ואולם אם תתפוס אחד מהפוסקים העומדים בגישה זו, ואפילו מהקיצוניים שבהם, תוכל למצוא עשרות מקומות שהוא מורה שלא כדעת המשנה ברורה. וה"ה להמון שאלות דומות. כדי לתת אינפורמציה '''אמיתית''' בשאלת שיטת הפסיקה של חכם פלוני או אלמוני, יש להכיר היקף נרחב של מאות מפסקיו ומפסקי פוסקים אחרים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ד.''' ראיתי שהסכמת עם עצם הנקודה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שבכדי לחוות דעה על שיטת הפסיקה של פוסק פלוני או אלמוני צריך להכיר הרבה מפסקיו ומפסקי החולקים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, אלא שטענת שבכ"ז הערך כתוב נכון. - אינני יכול להתווכח, כי אני אינני בקי דיי בשלל פסקי השואל ומשיב, ערוך השולחן, כף החיים, בן איש חי והרב קוק, ובכל אופן ציינת דברים הדורשים מקור.{{ש}}בנוסף, היום אתה כותב כך, ומחר יבוא אחר ויכתוב אחרת, ויביא עמו שלושים הוכחות (כנראה פחות...), ולא יהיה מי שידע להעמידו במקומו ולומר שכל שלושים מקומות אלו הִנן החריגות. ואף אם יאמר לו, דבריו לא יתקבלו, עד שיבוא ויביא הוכחות רבות הפוך, ומי יביא? בקיצור, הערך מכניס את ויקישיבה למקום לא טוב, בנקודה הזו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ד.''' ראיתי שהסכמת עם עצם הנקודה {{מקור|שבכדי לחוות דעה על שיטת הפסיקה של פוסק פלוני או אלמוני צריך להכיר הרבה מפסקיו ומפסקי החולקים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, אלא שטענת שבכ"ז הערך כתוב נכון. - אינני יכול להתווכח, כי אני אינני בקי דיי בשלל פסקי השואל ומשיב, ערוך השולחן, כף החיים, בן איש חי והרב קוק, ובכל אופן ציינת דברים הדורשים מקור.{{ש}}בנוסף, היום אתה כותב כך, ומחר יבוא אחר ויכתוב אחרת, ויביא עמו שלושים הוכחות (כנראה פחות...), ולא יהיה מי שידע להעמידו במקומו ולומר שכל שלושים מקומות אלו הִנן החריגות. ואף אם יאמר לו, דבריו לא יתקבלו, עד שיבוא ויביא הוכחות רבות הפוך, ומי יביא? בקיצור, הערך מכניס את ויקישיבה למקום לא טוב, בנקודה הזו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ה.''' לגבי האובייקטיביות. כידוע לכבודו, אנו פוסקים ל[[הלכה]] שאוהב ושונא כשרים להעיד ופסולים לדון {{מקור|שו"ע חו"מ לג, א|כן}}. וטעם הדבר שהביא מידע מציאותי בפנינו - אין צורך באובייקטיביות (אלא בישרות), ואילו לחוות דעה בשאלה מורכבת - יש צורך באובייקטיביות. לכן, הכותב ערך על כל נושא צריך להכניס אליו מידע שכבר נכתב והוסק, ולא להכניס מסקנות ופרשנות משלו.{{ש}}לאור הכללים הנ"ל, הנהוגים בוויקישיבה (וכמדומני שגם בוויקיפדיה), אם אדם יבאר את הגישות השונות לשיטת הפסיקה של הרב קוק (כפי שנתבארו במאמרים של הרב פרופ' נריה גוטל, הרב יואל קטן, הרב אברהם וסרמן ועוד) הוא לא צריך להיות אובייקטיבי. אבל, אם הוא רוצה לכתוב איזה סיכום '''משלו''' על שיטת הרב קוק או השואל ומשיב או ערוך השולחן או כל אחד אחר - זו כבר בעיה (מבחינת ויקישיבה כאנציקלופדיה אובייקטיבית).{{ש}}אגב, כאן אגע בבעיה נוספת, והיא שיש מאמרים שכל מי שמבין עניין בתחום יודע שהם אינם מאוזנים (למשל ביחס לשיטת הפסיקה של הרב קוק, שכותב דוקטורט שיטען שמושא עבודתו לא חידש כלום, או כל רעיון בנאלי ולא מחודש אחר, - יאבד כל כל העניין בדוקטורט, מה שמביא לעבודות מגוכחות) ואכמ"ל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ה.''' לגבי האובייקטיביות. כידוע לכבודו, אנו פוסקים ל[[הלכה]] שאוהב ושונא כשרים להעיד ופסולים לדון {{מקור|שו"ע חו"מ לג, א|כן}}. וטעם הדבר שהביא מידע מציאותי בפנינו - אין צורך באובייקטיביות (אלא בישרות), ואילו לחוות דעה בשאלה מורכבת - יש צורך באובייקטיביות. לכן, הכותב ערך על כל נושא צריך להכניס אליו מידע שכבר נכתב והוסק, ולא להכניס מסקנות ופרשנות משלו.{{ש}}לאור הכללים הנ"ל, הנהוגים בוויקישיבה (וכמדומני שגם בוויקיפדיה), אם אדם יבאר את הגישות השונות לשיטת הפסיקה של הרב קוק (כפי שנתבארו במאמרים של הרב פרופ' נריה גוטל, הרב יואל קטן, הרב אברהם וסרמן ועוד) הוא לא צריך להיות אובייקטיבי. אבל, אם הוא רוצה לכתוב איזה סיכום '''משלו''' על שיטת הרב קוק או השואל ומשיב או ערוך השולחן או כל אחד אחר - זו כבר בעיה (מבחינת ויקישיבה כאנציקלופדיה אובייקטיבית).{{ש}}אגב, כאן אגע בבעיה נוספת, והיא שיש מאמרים שכל מי שמבין עניין בתחום יודע שהם אינם מאוזנים (למשל ביחס לשיטת הפסיקה של הרב קוק, שכותב דוקטורט שיטען שמושא עבודתו לא חידש כלום, או כל רעיון בנאלי ולא מחודש אחר, - יאבד כל כל העניין בדוקטורט, מה שמביא לעבודות מגוכחות) ואכמ"ל.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::לילה טוב, בהצלחה רבה!!!{{ש}}ברוך תהיה ותישא ברכה בכל מעשי ידיך לטובה, [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 02:37, 26 ביוני 2012 (IDT) </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::לילה טוב, בהצלחה רבה!!!{{ש}}ברוך תהיה ותישא ברכה בכל מעשי ידיך לטובה, [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 02:37, 26 ביוני 2012 (IDT) </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l234">שורה 234:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 234:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::3. אני חלוק עליך בעיקר העניין. לדעתי, שני הצדדים לעיתים משתמשים בכת"י עתיקים ולעיתים לא. החזו"א נוטה יותר לפקפק באמינותם, והרב עובדיה יוסף פחות. שניהם מסכימים שזה לא מקור מוחלט, ומאידך שניהם מסכימים שיש מקום להסתמך על כת"י במידת-מה. המחלוקת היא על הגבול {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>איזה כת"י יש לפקפק מהימנותם ואיזה לא? האם להשתמש בכת"י 'רבע-מפוקפק' כ"סניף" נוסף?<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, והיות ואין לה הרבה פרטים של התנגשות - זה סימן וסיבה - לקבוע שהיא לא עקרונית.{{ש}}בנוסף, כדי להגדיר "מחלוקת עזה" היא צריכה להיות עקרונית גם בעיני הרב עובדיה, ולא רק בעינך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::3. אני חלוק עליך בעיקר העניין. לדעתי, שני הצדדים לעיתים משתמשים בכת"י עתיקים ולעיתים לא. החזו"א נוטה יותר לפקפק באמינותם, והרב עובדיה יוסף פחות. שניהם מסכימים שזה לא מקור מוחלט, ומאידך שניהם מסכימים שיש מקום להסתמך על כת"י במידת-מה. המחלוקת היא על הגבול {{מקור|איזה כת"י יש לפקפק מהימנותם ואיזה לא? האם להשתמש בכת"י 'רבע-מפוקפק' כ"סניף" נוסף?<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, והיות ואין לה הרבה פרטים של התנגשות - זה סימן וסיבה - לקבוע שהיא לא עקרונית.{{ש}}בנוסף, כדי להגדיר "מחלוקת עזה" היא צריכה להיות עקרונית גם בעיני הרב עובדיה, ולא רק בעינך.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l252">שורה 252:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 252:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::11. כתבת: "''שנית, לטענתך, דברי הגרש"ז אויערבאך - אינם דוגמה להוצאת דין מפשוטו של פסוק, אבל מי דיבר על "פשוטו של פסוק"? אטו כל דרשות חז"ל - פשטי דקראי נינהו, עד שאתה מניח שהתימרתי לטעון כי - גם מה שהוציא הגרש"ז מהפסוק - אינו אלא הוצאת דין מפשוטו של פסוק? איך שלא יהיה - ולגופו של ענין, אם אני בוחן את הדברים כשלעצמם - אני לגמרי רואה בזה הוצאת דין מתוך הפסוק עצמו (גם אם לא ממש מ"פשוטו" של פסוק), שהרי - הגע בעצמך: מה הוא בכלל "בית דין גבוה לעירעורים"? זהו למעשה מעין בית דין תורני גבוה לצדק - כלומר גבוה מעל בית הדין התורני התחתון - אשר אף הוא מוזהר כמובן לחתור לצדק: הדא הוא דכתיב: צדק צדק תרדוף: צדק עליון - על גבי הצדק התחתון. עד כאן מה שנראה לפום ריהטא, לפי העולה - מבין השיטין של תיבות הפסוק - תוך היאחזות בדיוקים מהימנים שבתוך הכתוב עצמו. ומכל מקום, הגרש"ז אויערבאך לא נזקק לזה - אלא אמר סברא הרבה יותר פשוטה, כדלהלן: "אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]", עכ"ד הטהורים.''"{{ש}}כפי שסיימת בצדק, הגרשז"א לא הוציא דין זה מהפסוק (פשוטו או דרשה), אלא מסברא מציאותית פרגמטית - שכך ירבה הצדק. זו דוגמא ל"להליכה אחר ההיגיון והמוסר האנושי" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כלשוני בתגובה הקודמת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, והפסוק הוא רק אמצעי להבהרת הרגישות האנושית של הגרשז"א.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::11. כתבת: "''שנית, לטענתך, דברי הגרש"ז אויערבאך - אינם דוגמה להוצאת דין מפשוטו של פסוק, אבל מי דיבר על "פשוטו של פסוק"? אטו כל דרשות חז"ל - פשטי דקראי נינהו, עד שאתה מניח שהתימרתי לטעון כי - גם מה שהוציא הגרש"ז מהפסוק - אינו אלא הוצאת דין מפשוטו של פסוק? איך שלא יהיה - ולגופו של ענין, אם אני בוחן את הדברים כשלעצמם - אני לגמרי רואה בזה הוצאת דין מתוך הפסוק עצמו (גם אם לא ממש מ"פשוטו" של פסוק), שהרי - הגע בעצמך: מה הוא בכלל "בית דין גבוה לעירעורים"? זהו למעשה מעין בית דין תורני גבוה לצדק - כלומר גבוה מעל בית הדין התורני התחתון - אשר אף הוא מוזהר כמובן לחתור לצדק: הדא הוא דכתיב: צדק צדק תרדוף: צדק עליון - על גבי הצדק התחתון. עד כאן מה שנראה לפום ריהטא, לפי העולה - מבין השיטין של תיבות הפסוק - תוך היאחזות בדיוקים מהימנים שבתוך הכתוב עצמו. ומכל מקום, הגרש"ז אויערבאך לא נזקק לזה - אלא אמר סברא הרבה יותר פשוטה, כדלהלן: "אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]", עכ"ד הטהורים.''"{{ש}}כפי שסיימת בצדק, הגרשז"א לא הוציא דין זה מהפסוק (פשוטו או דרשה), אלא מסברא מציאותית פרגמטית - שכך ירבה הצדק. זו דוגמא ל"להליכה אחר ההיגיון והמוסר האנושי" {{מקור|כלשוני בתגובה הקודמת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, והפסוק הוא רק אמצעי להבהרת הרגישות האנושית של הגרשז"א.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-60921:rev-77186:php=table -->
</table>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=60921&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* הערות */2012-07-02T13:48:52Z<p><span class="autocomment">הערות</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:48, 2 ביולי 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l178">שורה 178:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 178:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ג.''' כתבת: "''לגבי מה שכתבו על הרדב"ז שהוא מקל, תמהני איך כל זה קשור לערך שיטת פסיקה: הרי על שום פוסק לא נכתב - בתוך הערך "שיטת פסיקה" - שהוא "מקל/מחמיר". לכל היותר, נכתב עליו שהוא "נחשב בקרב הציבור למקל/למחמיר". אמנם - הדימוי הציבורי הנ"ל של שיטת הפסיקה של הפוסק - לא אמור לאפיין את שיטת הפסיקה עצמה של הפוסק, אם כי - זה כן אמור לאפיין את הדימוי הציבורי של שיטת הפסיקה של אותו פוסק; תן אפוא את דעתך לכך, שהערך שיטת פסיקה, דן גם בדימוי הציבורי של שיטת הפסיקה, ולא רק בשיטת הפסיקה עצמה, ממש כמו שהערך "רמב"ם" אינו עוסק רק ברמב"ם, אלא גם בדימוי הציבורי של רמב"ם, וכל כיוצא בזה.''"{{ש}}כמדומה שנתפסת לדוגמא. רציתי לומר עיקרון {{מקור|(שבסעיף ד' הסכמת לו)}}. אי אפשר לומר על חכם שהוא נוטה להתחשב בפסקי המקובלים על בסיס עשרים או שלושים מקומות שבהם הוא התחשב בפסקי המקובלים. למשל, מקובל בין רבים מפוסקי האשכנזים שמכריעים על פי דעת המשנה ברורה. ואולם אם תתפוס אחד מהפוסקים העומדים בגישה זו, ואפילו מהקיצוניים שבהם, תוכל למצוא עשרות מקומות שהוא מורה שלא כדעת המשנה ברורה. וה"ה להמון שאלות דומות. כדי לתת אינפורמציה '''אמיתית''' בשאלת שיטת הפסיקה של חכם פלוני או אלמוני, יש להכיר היקף נרחב של מאות מפסקיו ומפסקי פוסקים אחרים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ג.''' כתבת: "''לגבי מה שכתבו על הרדב"ז שהוא מקל, תמהני איך כל זה קשור לערך שיטת פסיקה: הרי על שום פוסק לא נכתב - בתוך הערך "שיטת פסיקה" - שהוא "מקל/מחמיר". לכל היותר, נכתב עליו שהוא "נחשב בקרב הציבור למקל/למחמיר". אמנם - הדימוי הציבורי הנ"ל של שיטת הפסיקה של הפוסק - לא אמור לאפיין את שיטת הפסיקה עצמה של הפוסק, אם כי - זה כן אמור לאפיין את הדימוי הציבורי של שיטת הפסיקה של אותו פוסק; תן אפוא את דעתך לכך, שהערך שיטת פסיקה, דן גם בדימוי הציבורי של שיטת הפסיקה, ולא רק בשיטת הפסיקה עצמה, ממש כמו שהערך "רמב"ם" אינו עוסק רק ברמב"ם, אלא גם בדימוי הציבורי של רמב"ם, וכל כיוצא בזה.''"{{ש}}כמדומה שנתפסת לדוגמא. רציתי לומר עיקרון {{מקור|(שבסעיף ד' הסכמת לו)}}. אי אפשר לומר על חכם שהוא נוטה להתחשב בפסקי המקובלים על בסיס עשרים או שלושים מקומות שבהם הוא התחשב בפסקי המקובלים. למשל, מקובל בין רבים מפוסקי האשכנזים שמכריעים על פי דעת המשנה ברורה. ואולם אם תתפוס אחד מהפוסקים העומדים בגישה זו, ואפילו מהקיצוניים שבהם, תוכל למצוא עשרות מקומות שהוא מורה שלא כדעת המשנה ברורה. וה"ה להמון שאלות דומות. כדי לתת אינפורמציה '''אמיתית''' בשאלת שיטת הפסיקה של חכם פלוני או אלמוני, יש להכיר היקף נרחב של מאות מפסקיו ומפסקי פוסקים אחרים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ד.''' ראיתי שהסכמת עם עצם הנקודה {{מקור|(שבכדי לחוות דעה על שיטת הפסיקה של פוסק פלוני או אלמוני צריך להכיר הרבה מפסקיו ומפסקי החולקים)}}, אלא שטענת שבכ"ז הערך כתוב נכון. - אינני יכול להתווכח, כי אני אינני בקי דיי בשלל פסקי השואל ומשיב, ערוך השולחן, כף החיים, בן איש חי והרב קוק, ובכל אופן ציינת דברים הדורשים מקור.{{ש}}בנוסף, היום אתה כותב כך, ומחר יבוא אחר ויכתוב אחרת, ויביא עמו שלושים הוכחות (כנראה פחות...), ולא יהיה מי שידע להעמידו במקומו ולומר שכל שלושים מקומות אלו הִנן החריגות. ואף אם יאמר לו, דבריו לא יתקבלו, עד שיבוא ויביא הוכחות רבות הפוך, ומי יביא? בקיצור, הערך מכניס את ויקישיבה למקום לא טוב, בנקודה הזו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ד.''' ראיתי שהסכמת עם עצם הנקודה {{מקור|(שבכדי לחוות דעה על שיטת הפסיקה של פוסק פלוני או אלמוני צריך להכיר הרבה מפסקיו ומפסקי החולקים)}}, אלא שטענת שבכ"ז הערך כתוב נכון. - אינני יכול להתווכח, כי אני אינני בקי דיי בשלל פסקי השואל ומשיב, ערוך השולחן, כף החיים, בן איש חי והרב קוק, ובכל אופן ציינת דברים הדורשים מקור.{{ש}}בנוסף, היום אתה כותב כך, ומחר יבוא אחר ויכתוב אחרת, ויביא עמו שלושים הוכחות (כנראה פחות...), ולא יהיה מי שידע להעמידו במקומו ולומר שכל שלושים מקומות אלו הִנן החריגות. ואף אם יאמר לו, דבריו לא יתקבלו, עד שיבוא ויביא הוכחות רבות הפוך, ומי יביא? בקיצור, הערך מכניס את ויקישיבה למקום לא טוב, בנקודה הזו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ה.''' לגבי האובייקטיביות. כידוע לכבודו, אנו פוסקים ל[[הלכה]] שאוהב ושונא כשרים להעיד ופסולים לדון {{מקור|שו"ע חו"מ לג, א|כן}}. וטעם הדבר שהביא מידע מציאותי בפנינו - אין צורך באובייקטיביות (אלא בישרות), ואילו לחוות דעה בשאלה מורכבת - יש צורך באובייקטיביות. לכן, הכותב ערך על כל נושא צריך להכניס אליו מידע שכבר נכתב והוסק, ולא להכניס מסקנות ופרשנות משלו.{{ש}}לאור הכללים הנ"ל, הנהוגים בוויקישיבה (וכמדומני שגם בוויקיפדיה), אם אדם יבאר את הגישות השונות לשיטת הפסיקה של הרב קוק (כפי שנתבארו במאמרים של הרב פרופ' נריה גוטל, הרב יואל קטן, הרב אברהם וסרמן ועוד) הוא לא צריך להיות אובייקטיבי. אבל, אם הוא רוצה לכתוב איזה סיכום '''משלו''' על שיטת הרב קוק או השואל ומשיב או ערוך השולחן או כל אחד אחר - זו כבר בעיה (מבחינת ויקישיבה כאנציקלופדיה אובייקטיבית).{{ש}}אגב, כאן אגע בבעיה נוספת, והיא שיש מאמרים שכל מי שמבין עניין בתחום יודע שהם אינם מאוזנים (למשל ביחס לשיטת הפסיקה של הרב קוק, שכותב דוקטורט שיטען שמושא עבודתו לא חידש כלום, או כל רעיון בנאלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא </del>מחודש, - יאבד כל כל העניין בדוקטורט, מה שמביא לעבודות מגוכחות) ואכמ"ל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::'''ה.''' לגבי האובייקטיביות. כידוע לכבודו, אנו פוסקים ל[[הלכה]] שאוהב ושונא כשרים להעיד ופסולים לדון {{מקור|שו"ע חו"מ לג, א|כן}}. וטעם הדבר שהביא מידע מציאותי בפנינו - אין צורך באובייקטיביות (אלא בישרות), ואילו לחוות דעה בשאלה מורכבת - יש צורך באובייקטיביות. לכן, הכותב ערך על כל נושא צריך להכניס אליו מידע שכבר נכתב והוסק, ולא להכניס מסקנות ופרשנות משלו.{{ש}}לאור הכללים הנ"ל, הנהוגים בוויקישיבה (וכמדומני שגם בוויקיפדיה), אם אדם יבאר את הגישות השונות לשיטת הפסיקה של הרב קוק (כפי שנתבארו במאמרים של הרב פרופ' נריה גוטל, הרב יואל קטן, הרב אברהם וסרמן ועוד) הוא לא צריך להיות אובייקטיבי. אבל, אם הוא רוצה לכתוב איזה סיכום '''משלו''' על שיטת הרב קוק או השואל ומשיב או ערוך השולחן או כל אחד אחר - זו כבר בעיה (מבחינת ויקישיבה כאנציקלופדיה אובייקטיבית).{{ש}}אגב, כאן אגע בבעיה נוספת, והיא שיש מאמרים שכל מי שמבין עניין בתחום יודע שהם אינם מאוזנים (למשל ביחס לשיטת הפסיקה של הרב קוק, שכותב דוקטורט שיטען שמושא עבודתו לא חידש כלום, או כל רעיון בנאלי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא </ins>מחודש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחר</ins>, - יאבד כל כל העניין בדוקטורט, מה שמביא לעבודות מגוכחות) ואכמ"ל.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::לילה טוב, בהצלחה רבה!!!{{ש}}ברוך תהיה ותישא ברכה בכל מעשי ידיך לטובה, [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 02:37, 26 ביוני 2012 (IDT) </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::לילה טוב, בהצלחה רבה!!!{{ש}}ברוך תהיה ותישא ברכה בכל מעשי ידיך לטובה, [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 02:37, 26 ביוני 2012 (IDT) </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-60865:rev-60921:php=table -->
</table>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=60865&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב */2012-07-01T16:10:20Z<p><span class="autocomment">הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:10, 1 ביולי 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l187">שורה 187:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 187:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># לנקודה א' (שהסכמתם עליה) - דברי אלי כהן נ"י תמוהים בעיני. - האם הערך "לב" בוויקיפדיה צריך להכיל את החשיבות של הלימוד על הלב?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># לנקודה א' (שהסכמתם עליה) - דברי אלי כהן נ"י תמוהים בעיני. - האם הערך "לב" בוויקיפדיה צריך להכיל את החשיבות של הלימוד על הלב?</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># לנקודה ב' - אלי כהן נ"י כתב: "''האם מותר לפסוק לפי פסיקה המופיעה בכתב-יד של גאונים או של ראשונים - אשר נתגלה רק לאחרונה - ואשר לא היה לנגד עיני הבית יוסף והאחרונים? יש כאן מחלוקת עזה ממש, בין החזון איש - מחד גיסא (אשר שולל, כי לדעתו: רק מה שראה הבית יוסף - לגיטימי כמקור לפסיקה), מול הרב עובדיה יוסף - מאידך גיסא, וזה משפיע על פסקי ההלכה הסופיים.''"{{ש}}אכן ישנה מחלוקת בשאלה זו בין הגר"ע יוסף שליט"א לחזו"א (כמובא בפתיחה לשו"ת יביע אומר ח"ה וכן ב{{מקור|יביע אומר ח יו"ד כד$ח"ח יו"ד סי' כד אות ח}}, לעומת מש"כ ב{{מקור|משנה הלכות ז רפח$שו"ת משנה הלכות ח"ז סי' רפח}}), אולם גם לדעת הגרע"י אין זה כלל אחיד, אלא הוא מורכב מהרבה פרטים ([http://ladaat.net/forum/index.php?topic=26352.msg605915#msg605915 כמובא בשמו] בגיליון "אוצר המזרח", ושם נשאל הרה"ג רבי דניאל ביטון שליט"א, "מהי דעתו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א בעניין כתבי יד חדשים המתגלים ואינם עומדים בקנה אחד עם ההלכה המקובלת כיום?" וענה: "אכן קרה לנו שמצאנו כתב יד של מרן הבית יוסף שלא תאם את המקובל בשמו בימינו. ומרן שליט"א אמר לי אז שמכתב יד לא משנים הלכה"), וכן מדוקדקת לשונו בפתיחה הנ"ל. [וראה [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=9948 מש"כ בזה במק"א] ומה שהשיבוני].{{ש}}וראה מש"כ המהדיר להל' ברכות של הריטב"א מהדורת מוסד הרב קוק (נדפס בסוף מס' ברכות של מהדורה זו), בפתיחה ל"עיונים ולהלכה ולמעשה" (שנדפסו בסוף הספר) שכל דברי החזו"א הם במקום שיש מח' ראשונים, והב"י הכריע כצד אחד, אין אומרים (לדעתו) אילו היה רואה תשובת הרמב"ם (למשל) היה חוזר בו. אבל בנידון שלא דברו בו הראשונים (ולא הובא בב"י) והאחרונים אמרו סברות מדעת עצמם, בזה אף החזו"א מודה שניתן לדחות דברי האחרונים מכח דברי הראשון ע"ש.{{ש}}אגב, הלשון שלך "מחלוקת עזה ממש" - היא מוגזמת, שכן זו איננה מהמחלוקות שהגרע"י (או מישהו מתלמידיו) יצא בחריפות כנגד החזו"א (ויש מקומות כאלו), וגם כמעט ואין לה משמעות הלכה למעשה (זה ממש נדיר, ואינני יודע אם יש מקום אחד שהמחלוקת בהערכת ההלכה נובעת משאלה זו, כי גם במקומות המאד-מסויימים שיש דבר ברור כזה, בדר"כ הגרע"י מביא זאת רק כסניף נוסף להכרעתו, ראה בתשובות הנ"ל).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># לנקודה ב' - אלי כהן נ"י כתב: "''האם מותר לפסוק לפי פסיקה המופיעה בכתב-יד של גאונים או של ראשונים - אשר נתגלה רק לאחרונה - ואשר לא היה לנגד עיני הבית יוסף והאחרונים? יש כאן מחלוקת עזה ממש, בין החזון איש - מחד גיסא (אשר שולל, כי לדעתו: רק מה שראה הבית יוסף - לגיטימי כמקור לפסיקה), מול הרב עובדיה יוסף - מאידך גיסא, וזה משפיע על פסקי ההלכה הסופיים.''"{{ש}}אכן ישנה מחלוקת בשאלה זו בין הגר"ע יוסף שליט"א לחזו"א (כמובא בפתיחה לשו"ת יביע אומר ח"ה וכן ב{{מקור|יביע אומר ח יו"ד כד$ח"ח יו"ד סי' כד אות ח}}, לעומת מש"כ ב{{מקור|משנה הלכות ז רפח$שו"ת משנה הלכות ח"ז סי' רפח}}), אולם גם לדעת הגרע"י אין זה כלל אחיד, אלא הוא מורכב מהרבה פרטים ([http://ladaat.net/forum/index.php?topic=26352.msg605915#msg605915 כמובא בשמו] בגיליון "אוצר המזרח", ושם נשאל הרה"ג רבי דניאל ביטון שליט"א, "מהי דעתו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א בעניין כתבי יד חדשים המתגלים ואינם עומדים בקנה אחד עם ההלכה המקובלת כיום?" וענה: "אכן קרה לנו שמצאנו כתב יד של מרן הבית יוסף שלא תאם את המקובל בשמו בימינו. ומרן שליט"א אמר לי אז שמכתב יד לא משנים הלכה"), וכן מדוקדקת לשונו בפתיחה הנ"ל. [וראה [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=9948 מש"כ בזה במק"א] ומה שהשיבוני].{{ש}}וראה מש"כ המהדיר להל' ברכות של הריטב"א מהדורת מוסד הרב קוק (נדפס בסוף מס' ברכות של מהדורה זו), בפתיחה ל"עיונים ולהלכה ולמעשה" (שנדפסו בסוף הספר) שכל דברי החזו"א הם במקום שיש מח' ראשונים, והב"י הכריע כצד אחד, אין אומרים (לדעתו) אילו היה רואה תשובת הרמב"ם (למשל) היה חוזר בו. אבל בנידון שלא דברו בו הראשונים (ולא הובא בב"י) והאחרונים אמרו סברות מדעת עצמם, בזה אף החזו"א מודה שניתן לדחות דברי האחרונים מכח דברי הראשון ע"ש.{{ש}}אגב, הלשון שלך "מחלוקת עזה ממש" - היא מוגזמת, שכן זו איננה מהמחלוקות שהגרע"י (או מישהו מתלמידיו) יצא בחריפות כנגד החזו"א (ויש מקומות כאלו), וגם כמעט ואין לה משמעות הלכה למעשה (זה ממש נדיר, ואינני יודע אם יש מקום אחד שהמחלוקת בהערכת ההלכה נובעת משאלה זו, כי גם במקומות המאד-מסויימים שיש דבר ברור כזה, בדר"כ הגרע"י מביא זאת רק כסניף נוסף להכרעתו, ראה בתשובות הנ"ל).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># עוד כתבת שם: "''למשל, הרב עובדיה יוסף התיר לחמם בשבת על כירה גרופה וקטומה - מאכל מבושל כל צורכו שרובו יבש למרות שיש בו מעט רוטב, זאת לפי כתב יד שהתגלה לאחרונה אצל [[רבנו ירוחם]] - אשר לפי דרך פסיקתו הכללית נהג הבית יוסף ללכת בסוגית חימום בשבת של מאכל מבושל ויבש.''"{{ש}}ראשית, לא מדובר על רבנו ירוחם בכתב יד, אלא על רבנו ירוחם שהובא בב"י, וזה לשונו ביביע אומר {{מקור|יביע אומר ו או"ח מח$ח"ו או"ח סי' מח אות טז|כן}}: "ודע שלא אמרו יש בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק, אלא בתבשיל שרובו מרק ורוטב, הלא"ה דינו כיבש שאין בו משום בישול אחר בישול, וכמ"ש מרן הב"י {{מקור|בית יוסף או"ח רנג$סי' רנג|כן}} בשם רבינו ירוחם." (וכעי"ז ב{{מקור|יביע אומר ז או"ח מב$ח"ז או"ח סי' מב אות ו}} ע"ש).{{ש}}שנית, מדובר בפסק הלכה שהרב עובדיה יוסף שליט"א חזר בו, ואח"כ חזר בו שנית וקיים פסקו, וחזר בו שלישית וקיים חזרו, וחזר בו רביעית וקיים פסקו, עי' ילקוט יוסף במקום (וכן במכתב שנדפס בסוף אחד הכרכים). ולכן הוא לא יכול להוות דוגמה אולטימטיבית של פסיקות הגרע"י.{{ש}}{{גודל|5|(}}{{גודל|4|הערה מאוחרת:}} כעת ראיתי שב{{מקור|יביע אומר ט או"ח קה$שו"ת יביע אומר (ח"ט או"ח סי' קה אות ה) כתב: "...ולא נכון מה שאמרו בשמי שחזרתי בי בדין זה, דליתא, וככחי אז כחי עתה להקל..." ומשמעות לשונו שמעולם לא חזר בו, וצ"ע עמש"כ בילקו"י הנ"ל, ואינו תח"י לראות על איזה מספרי אביו ביסס דבריו. '''עד כאן התוספת המאוחרת'''. - [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 19:09, 1 ביולי 2012 (IDT){{גודל|5|)}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># עוד כתבת שם: "''למשל, הרב עובדיה יוסף התיר לחמם בשבת על כירה גרופה וקטומה - מאכל מבושל כל צורכו שרובו יבש למרות שיש בו מעט רוטב, זאת לפי כתב יד שהתגלה לאחרונה אצל [[רבנו ירוחם]] - אשר לפי דרך פסיקתו הכללית נהג הבית יוסף ללכת בסוגית חימום בשבת של מאכל מבושל ויבש.''"{{ש}}ראשית, לא מדובר על רבנו ירוחם בכתב יד, אלא על רבנו ירוחם שהובא בב"י, וזה לשונו ביביע אומר {{מקור|יביע אומר ו או"ח מח$ח"ו או"ח סי' מח אות טז|כן}}: "ודע שלא אמרו יש בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק, אלא בתבשיל שרובו מרק ורוטב, הלא"ה דינו כיבש שאין בו משום בישול אחר בישול, וכמ"ש מרן הב"י {{מקור|בית יוסף או"ח רנג$סי' רנג|כן}} בשם רבינו ירוחם." (וכעי"ז ב{{מקור|יביע אומר ז או"ח מב$ח"ז או"ח סי' מב אות ו}} ע"ש).{{ש}}שנית, מדובר בפסק הלכה שהרב עובדיה יוסף שליט"א חזר בו, ואח"כ חזר בו שנית וקיים פסקו, וחזר בו שלישית וקיים חזרו, וחזר בו רביעית וקיים פסקו, עי' ילקוט יוסף במקום (וכן במכתב שנדפס בסוף אחד הכרכים). ולכן הוא לא יכול להוות דוגמה אולטימטיבית של פסיקות הגרע"י.{{ש}}{{גודל|5|(}}{{גודל|4|הערה מאוחרת:}} כעת ראיתי שב{{מקור|יביע אומר ט או"ח קה$שו"ת יביע אומר (ח"ט או"ח סי' קה אות ה)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>כתב: "...ולא נכון מה שאמרו בשמי שחזרתי בי בדין זה, דליתא, וככחי אז כחי עתה להקל..." ומשמעות לשונו שמעולם לא חזר בו, וצ"ע עמש"כ בילקו"י הנ"ל, ואינו תח"י לראות על איזה מספרי אביו ביסס דבריו. '''עד כאן התוספת המאוחרת'''. - [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 19:09, 1 ביולי 2012 (IDT){{גודל|5|)}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># עוד כתבת שם: "''וזו הייתה כמובן רק דוגמה אחת מני רבות.''" - לדעתי אין הרבה פסיקות כאלו של הגרע"י, ואם אתה חולק עלי, אתה מוזמן להביא שלוש מקומות (מלבד אלו שהזכרתי) בהם הרב עובדיה הסתמך '''רק''' על תשובה בכת"י, ומחמתה הכריע באופן אחר ממה שהיה מכריע אלמלא היה רואה את כתב היד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># עוד כתבת שם: "''וזו הייתה כמובן רק דוגמה אחת מני רבות.''" - לדעתי אין הרבה פסיקות כאלו של הגרע"י, ואם אתה חולק עלי, אתה מוזמן להביא שלוש מקומות (מלבד אלו שהזכרתי) בהם הרב עובדיה הסתמך '''רק''' על תשובה בכת"י, ומחמתה הכריע באופן אחר ממה שהיה מכריע אלמלא היה רואה את כתב היד.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># עוד כתבת שם: "''למשל קח את הדבר השני שציינתי בפיסקה הנ"ל (שעל שאלת המקורות): האם אפשר לפסוק ישירות מהתלמוד? יש בזה מחלוקת גדולה בין האחרונים, כולל אחרוני זמננו.''" - דומני שאיש לא חולק שאפשר לפסוק ישירות מן התלמוד. השאלה היחידה היא מי מוסמך לעשות כן. וגם בזה, אינני בטוח כלל שיש מחלוקת, אלא שמה שהרשה לעצמו הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל - לא מרשה לעצמו ת"ח אחר, שגם מקבל את זה שהגרמ"פ יכל לעשות כן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># עוד כתבת שם: "''למשל קח את הדבר השני שציינתי בפיסקה הנ"ל (שעל שאלת המקורות): האם אפשר לפסוק ישירות מהתלמוד? יש בזה מחלוקת גדולה בין האחרונים, כולל אחרוני זמננו.''" - דומני שאיש לא חולק שאפשר לפסוק ישירות מן התלמוד. השאלה היחידה היא מי מוסמך לעשות כן. וגם בזה, אינני בטוח כלל שיש מחלוקת, אלא שמה שהרשה לעצמו הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל - לא מרשה לעצמו ת"ח אחר, שגם מקבל את זה שהגרמ"פ יכל לעשות כן.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-60864:rev-60865:php=table -->
</table>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=60864&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב */2012-07-01T16:09:40Z<p><span class="autocomment">הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:09, 1 ביולי 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l187">שורה 187:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 187:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># לנקודה א' (שהסכמתם עליה) - דברי אלי כהן נ"י תמוהים בעיני. - האם הערך "לב" בוויקיפדיה צריך להכיל את החשיבות של הלימוד על הלב?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># לנקודה א' (שהסכמתם עליה) - דברי אלי כהן נ"י תמוהים בעיני. - האם הערך "לב" בוויקיפדיה צריך להכיל את החשיבות של הלימוד על הלב?</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># לנקודה ב' - אלי כהן נ"י כתב: "''האם מותר לפסוק לפי פסיקה המופיעה בכתב-יד של גאונים או של ראשונים - אשר נתגלה רק לאחרונה - ואשר לא היה לנגד עיני הבית יוסף והאחרונים? יש כאן מחלוקת עזה ממש, בין החזון איש - מחד גיסא (אשר שולל, כי לדעתו: רק מה שראה הבית יוסף - לגיטימי כמקור לפסיקה), מול הרב עובדיה יוסף - מאידך גיסא, וזה משפיע על פסקי ההלכה הסופיים.''"{{ש}}אכן ישנה מחלוקת בשאלה זו בין הגר"ע יוסף שליט"א לחזו"א (כמובא בפתיחה לשו"ת יביע אומר ח"ה וכן ב{{מקור|יביע אומר ח יו"ד כד$ח"ח יו"ד סי' כד אות ח}}, לעומת מש"כ ב{{מקור|משנה הלכות ז רפח$שו"ת משנה הלכות ח"ז סי' רפח}}), אולם גם לדעת הגרע"י אין זה כלל אחיד, אלא הוא מורכב מהרבה פרטים ([http://ladaat.net/forum/index.php?topic=26352.msg605915#msg605915 כמובא בשמו] בגיליון "אוצר המזרח", ושם נשאל הרה"ג רבי דניאל ביטון שליט"א, "מהי דעתו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א בעניין כתבי יד חדשים המתגלים ואינם עומדים בקנה אחד עם ההלכה המקובלת כיום?" וענה: "אכן קרה לנו שמצאנו כתב יד של מרן הבית יוסף שלא תאם את המקובל בשמו בימינו. ומרן שליט"א אמר לי אז שמכתב יד לא משנים הלכה"), וכן מדוקדקת לשונו בפתיחה הנ"ל. [וראה [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=9948 מש"כ בזה במק"א] ומה שהשיבוני].{{ש}}וראה מש"כ המהדיר להל' ברכות של הריטב"א מהדורת מוסד הרב קוק (נדפס בסוף מס' ברכות של מהדורה זו), בפתיחה ל"עיונים ולהלכה ולמעשה" (שנדפסו בסוף הספר) שכל דברי החזו"א הם במקום שיש מח' ראשונים, והב"י הכריע כצד אחד, אין אומרים (לדעתו) אילו היה רואה תשובת הרמב"ם (למשל) היה חוזר בו. אבל בנידון שלא דברו בו הראשונים (ולא הובא בב"י) והאחרונים אמרו סברות מדעת עצמם, בזה אף החזו"א מודה שניתן לדחות דברי האחרונים מכח דברי הראשון ע"ש.{{ש}}אגב, הלשון שלך "מחלוקת עזה ממש" - היא מוגזמת, שכן זו איננה מהמחלוקות שהגרע"י (או מישהו מתלמידיו) יצא בחריפות כנגד החזו"א (ויש מקומות כאלו), וגם כמעט ואין לה משמעות הלכה למעשה (זה ממש נדיר, ואינני יודע אם יש מקום אחד שהמחלוקת בהערכת ההלכה נובעת משאלה זו, כי גם במקומות המאד-מסויימים שיש דבר ברור כזה, בדר"כ הגרע"י מביא זאת רק כסניף נוסף להכרעתו, ראה בתשובות הנ"ל).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># לנקודה ב' - אלי כהן נ"י כתב: "''האם מותר לפסוק לפי פסיקה המופיעה בכתב-יד של גאונים או של ראשונים - אשר נתגלה רק לאחרונה - ואשר לא היה לנגד עיני הבית יוסף והאחרונים? יש כאן מחלוקת עזה ממש, בין החזון איש - מחד גיסא (אשר שולל, כי לדעתו: רק מה שראה הבית יוסף - לגיטימי כמקור לפסיקה), מול הרב עובדיה יוסף - מאידך גיסא, וזה משפיע על פסקי ההלכה הסופיים.''"{{ש}}אכן ישנה מחלוקת בשאלה זו בין הגר"ע יוסף שליט"א לחזו"א (כמובא בפתיחה לשו"ת יביע אומר ח"ה וכן ב{{מקור|יביע אומר ח יו"ד כד$ח"ח יו"ד סי' כד אות ח}}, לעומת מש"כ ב{{מקור|משנה הלכות ז רפח$שו"ת משנה הלכות ח"ז סי' רפח}}), אולם גם לדעת הגרע"י אין זה כלל אחיד, אלא הוא מורכב מהרבה פרטים ([http://ladaat.net/forum/index.php?topic=26352.msg605915#msg605915 כמובא בשמו] בגיליון "אוצר המזרח", ושם נשאל הרה"ג רבי דניאל ביטון שליט"א, "מהי דעתו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א בעניין כתבי יד חדשים המתגלים ואינם עומדים בקנה אחד עם ההלכה המקובלת כיום?" וענה: "אכן קרה לנו שמצאנו כתב יד של מרן הבית יוסף שלא תאם את המקובל בשמו בימינו. ומרן שליט"א אמר לי אז שמכתב יד לא משנים הלכה"), וכן מדוקדקת לשונו בפתיחה הנ"ל. [וראה [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=9948 מש"כ בזה במק"א] ומה שהשיבוני].{{ש}}וראה מש"כ המהדיר להל' ברכות של הריטב"א מהדורת מוסד הרב קוק (נדפס בסוף מס' ברכות של מהדורה זו), בפתיחה ל"עיונים ולהלכה ולמעשה" (שנדפסו בסוף הספר) שכל דברי החזו"א הם במקום שיש מח' ראשונים, והב"י הכריע כצד אחד, אין אומרים (לדעתו) אילו היה רואה תשובת הרמב"ם (למשל) היה חוזר בו. אבל בנידון שלא דברו בו הראשונים (ולא הובא בב"י) והאחרונים אמרו סברות מדעת עצמם, בזה אף החזו"א מודה שניתן לדחות דברי האחרונים מכח דברי הראשון ע"ש.{{ש}}אגב, הלשון שלך "מחלוקת עזה ממש" - היא מוגזמת, שכן זו איננה מהמחלוקות שהגרע"י (או מישהו מתלמידיו) יצא בחריפות כנגד החזו"א (ויש מקומות כאלו), וגם כמעט ואין לה משמעות הלכה למעשה (זה ממש נדיר, ואינני יודע אם יש מקום אחד שהמחלוקת בהערכת ההלכה נובעת משאלה זו, כי גם במקומות המאד-מסויימים שיש דבר ברור כזה, בדר"כ הגרע"י מביא זאת רק כסניף נוסף להכרעתו, ראה בתשובות הנ"ל).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># עוד כתבת שם: "''למשל, הרב עובדיה יוסף התיר לחמם בשבת על כירה גרופה וקטומה - מאכל מבושל כל צורכו שרובו יבש למרות שיש בו מעט רוטב, זאת לפי כתב יד שהתגלה לאחרונה אצל [[רבנו ירוחם]] - אשר לפי דרך פסיקתו הכללית נהג הבית יוסף ללכת בסוגית חימום בשבת של מאכל מבושל ויבש.''"{{ש}}ראשית, לא מדובר על רבנו ירוחם בכתב יד, אלא על רבנו ירוחם שהובא בב"י, וזה לשונו ביביע אומר {{מקור|יביע אומר ו או"ח מח$ח"ו או"ח סי' מח אות טז|כן}}: "ודע שלא אמרו יש בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק, אלא בתבשיל שרובו מרק ורוטב, הלא"ה דינו כיבש שאין בו משום בישול אחר בישול, וכמ"ש מרן הב"י {{מקור|בית יוסף או"ח רנג$סי' רנג|כן}} בשם רבינו ירוחם." (וכעי"ז ב{{מקור|יביע אומר ז או"ח מב$ח"ז או"ח סי' מב אות ו}} ע"ש).{{ש}}שנית, מדובר בפסק הלכה שהרב עובדיה יוסף שליט"א חזר בו, ואח"כ חזר בו שנית וקיים פסקו, וחזר בו שלישית וקיים חזרו, וחזר בו רביעית וקיים פסקו, עי' ילקוט יוסף במקום (וכן במכתב שנדפס בסוף אחד הכרכים). ולכן הוא לא יכול להוות דוגמה אולטימטיבית של פסיקות הגרע"י.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># עוד כתבת שם: "''למשל, הרב עובדיה יוסף התיר לחמם בשבת על כירה גרופה וקטומה - מאכל מבושל כל צורכו שרובו יבש למרות שיש בו מעט רוטב, זאת לפי כתב יד שהתגלה לאחרונה אצל [[רבנו ירוחם]] - אשר לפי דרך פסיקתו הכללית נהג הבית יוסף ללכת בסוגית חימום בשבת של מאכל מבושל ויבש.''"{{ש}}ראשית, לא מדובר על רבנו ירוחם בכתב יד, אלא על רבנו ירוחם שהובא בב"י, וזה לשונו ביביע אומר {{מקור|יביע אומר ו או"ח מח$ח"ו או"ח סי' מח אות טז|כן}}: "ודע שלא אמרו יש בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק, אלא בתבשיל שרובו מרק ורוטב, הלא"ה דינו כיבש שאין בו משום בישול אחר בישול, וכמ"ש מרן הב"י {{מקור|בית יוסף או"ח רנג$סי' רנג|כן}} בשם רבינו ירוחם." (וכעי"ז ב{{מקור|יביע אומר ז או"ח מב$ח"ז או"ח סי' מב אות ו}} ע"ש).{{ש}}שנית, מדובר בפסק הלכה שהרב עובדיה יוסף שליט"א חזר בו, ואח"כ חזר בו שנית וקיים פסקו, וחזר בו שלישית וקיים חזרו, וחזר בו רביעית וקיים פסקו, עי' ילקוט יוסף במקום (וכן במכתב שנדפס בסוף אחד הכרכים). ולכן הוא לא יכול להוות דוגמה אולטימטיבית של פסיקות הגרע"י.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}{{גודל|5|(}}{{גודל|4|הערה מאוחרת:}} כעת ראיתי שב{{מקור|יביע אומר ט או"ח קה$שו"ת יביע אומר (ח"ט או"ח סי' קה אות ה) כתב: "...ולא נכון מה שאמרו בשמי שחזרתי בי בדין זה, דליתא, וככחי אז כחי עתה להקל..." ומשמעות לשונו שמעולם לא חזר בו, וצ"ע עמש"כ בילקו"י הנ"ל, ואינו תח"י לראות על איזה מספרי אביו ביסס דבריו. '''עד כאן התוספת המאוחרת'''. - [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 19:09, 1 ביולי 2012 (IDT){{גודל|5|)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># עוד כתבת שם: "''וזו הייתה כמובן רק דוגמה אחת מני רבות.''" - לדעתי אין הרבה פסיקות כאלו של הגרע"י, ואם אתה חולק עלי, אתה מוזמן להביא שלוש מקומות (מלבד אלו שהזכרתי) בהם הרב עובדיה הסתמך '''רק''' על תשובה בכת"י, ומחמתה הכריע באופן אחר ממה שהיה מכריע אלמלא היה רואה את כתב היד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># עוד כתבת שם: "''וזו הייתה כמובן רק דוגמה אחת מני רבות.''" - לדעתי אין הרבה פסיקות כאלו של הגרע"י, ואם אתה חולק עלי, אתה מוזמן להביא שלוש מקומות (מלבד אלו שהזכרתי) בהם הרב עובדיה הסתמך '''רק''' על תשובה בכת"י, ומחמתה הכריע באופן אחר ממה שהיה מכריע אלמלא היה רואה את כתב היד.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># עוד כתבת שם: "''למשל קח את הדבר השני שציינתי בפיסקה הנ"ל (שעל שאלת המקורות): האם אפשר לפסוק ישירות מהתלמוד? יש בזה מחלוקת גדולה בין האחרונים, כולל אחרוני זמננו.''" - דומני שאיש לא חולק שאפשר לפסוק ישירות מן התלמוד. השאלה היחידה היא מי מוסמך לעשות כן. וגם בזה, אינני בטוח כלל שיש מחלוקת, אלא שמה שהרשה לעצמו הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל - לא מרשה לעצמו ת"ח אחר, שגם מקבל את זה שהגרמ"פ יכל לעשות כן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># עוד כתבת שם: "''למשל קח את הדבר השני שציינתי בפיסקה הנ"ל (שעל שאלת המקורות): האם אפשר לפסוק ישירות מהתלמוד? יש בזה מחלוקת גדולה בין האחרונים, כולל אחרוני זמננו.''" - דומני שאיש לא חולק שאפשר לפסוק ישירות מן התלמוד. השאלה היחידה היא מי מוסמך לעשות כן. וגם בזה, אינני בטוח כלל שיש מחלוקת, אלא שמה שהרשה לעצמו הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל - לא מרשה לעצמו ת"ח אחר, שגם מקבל את זה שהגרמ"פ יכל לעשות כן.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-60689:rev-60864:php=table -->
</table>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=60689&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב */2012-06-26T01:41:08Z<p><span class="autocomment">הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:41, 26 ביוני 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l229">שורה 229:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 229:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::1. כתבת: "''לגבי הצעתך להפריד את הדיונים לכותרות נפרדות: הדבר אמנם אפשרי - אם כי לא הכרחי, שהרי ממילא - לכל אחד מהנושאים שבהם דנתי עם אריאל ביגל - מוקצה סעיף מיוחד שממוספר (בראשיתו) לפי אותיות הא"ב, באופן שהן אני והן אריאל בייגל השתדלנו לא לערבב בין האותיות - בתגובותינו לזה לזה, וממילא כל מי שיקרא את הדיון שביני לאריאל בייגל לא יתבלבל.''"{{ש}}ואני על משמרתי אעמודה, שזה הרבה יותר נוח. שווה בנפשך שפלוני מעוניין לקרא רק את נושאים ב, ד-ה, ח, בכדי ללבן נקודות מסוימות בטרם יבצע עריכות בגוף הערך, - האם נגזור עליו לעבור על נקודה ב בדברי אריאל, לדלג לנקודה ב בדבריך, לדלג לדברי אריאל בנק' ב ואח"כ לדבריך, וכל סבב זה ארבע פעמים!!!</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::1. כתבת: "''לגבי הצעתך להפריד את הדיונים לכותרות נפרדות: הדבר אמנם אפשרי - אם כי לא הכרחי, שהרי ממילא - לכל אחד מהנושאים שבהם דנתי עם אריאל ביגל - מוקצה סעיף מיוחד שממוספר (בראשיתו) לפי אותיות הא"ב, באופן שהן אני והן אריאל בייגל השתדלנו לא לערבב בין האותיות - בתגובותינו לזה לזה, וממילא כל מי שיקרא את הדיון שביני לאריאל בייגל לא יתבלבל.''"{{ש}}ואני על משמרתי אעמודה, שזה הרבה יותר נוח. שווה בנפשך שפלוני מעוניין לקרא רק את נושאים ב, ד-ה, ח, בכדי ללבן נקודות מסוימות בטרם יבצע עריכות בגוף הערך, - האם נגזור עליו לעבור על נקודה ב בדברי אריאל, לדלג לנקודה ב בדבריך, לדלג לדברי אריאל בנק' ב ואח"כ לדבריך, וכל סבב זה ארבע פעמים!!!</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::2. אחרי אריכות דברים הגעת לנקודה, ושוב הדוגמא שהבאת לא מוצלחת (בעיני). אך היות ועיקר התנגדותי לפסקה זו היא מפני שיש בה רעיונות שאין להם מקור, ועוד שאינם נכונים לענ"ד, לכן אני בעד להשמיט אותה; וחבל לדון בנקודה שאיננה מעלה ולא מורידה בעיני.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::2. אחרי אריכות דברים הגעת לנקודה, ושוב הדוגמא שהבאת לא מוצלחת (בעיני). אך היות ועיקר התנגדותי לפסקה זו היא מפני שיש בה רעיונות שאין להם מקור, ועוד שאינם נכונים לענ"ד, לכן אני בעד להשמיט אותה; וחבל לדון בנקודה שאיננה מעלה ולא מורידה בעיני.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::3. אני חלוק עליך בעיקר העניין. לדעתי, שני הצדדים לעיתים משתמשים בכת"י עתיקים ולעיתים לא. החזו"א נוטה יותר לפקפק באמינותם, והרב עובדיה יוסף פחות. שניהם מסכימים שזה לא מקור מוחלט, ומאידך שניהם מסכימים שיש מקום להסתמך על כת"י במידת-מה. המחלוקת היא על הגבול {{מקור|(איזה כת"י יש לפקפק מהימנותם ואיזה לא? האם להשתמש בכת"י 'רבע-מפוקפק' כ"סניף" נוסף?)}}, והיות ואין לה הרבה פרטים של התנגשות - זה סימן וסיבה - לקבוע שהיא לא עקרונית.{{ש}}בנוסף, כדי להגדיר "מחלוקת עזה" היא צריכה להיות עקרונית גם בעיני הרב עובדיה, ולא רק בעינך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::3. אני חלוק עליך בעיקר העניין. לדעתי, שני הצדדים לעיתים משתמשים בכת"י עתיקים ולעיתים לא. החזו"א נוטה יותר לפקפק באמינותם, והרב עובדיה יוסף פחות. שניהם מסכימים שזה לא מקור מוחלט, ומאידך שניהם מסכימים שיש מקום להסתמך על כת"י במידת-מה. המחלוקת היא על הגבול {{מקור|(איזה כת"י יש לפקפק מהימנותם ואיזה לא? האם להשתמש בכת"י 'רבע-מפוקפק' כ"סניף" נוסף?)}}, והיות ואין לה הרבה פרטים של התנגשות - זה סימן וסיבה - לקבוע שהיא לא עקרונית.{{ש}}בנוסף, כדי להגדיר "מחלוקת עזה" היא צריכה להיות עקרונית גם בעיני הרב עובדיה, ולא רק בעינך.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::4. גרסת כת"י שהייתה לפני הב"י - ע"ז מודה גם החזו"א (עי' בנימוקיו). עכ"פ, עצם הניתוח שלך בסוגיה זו איננו ברור לי כלל, אך אין לפני כעת את הספרים (ובפרט ילקו"י), לבדוק אם אתה צודק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::4. גרסת כת"י שהייתה לפני הב"י - ע"ז מודה גם החזו"א (עי' בנימוקיו). עכ"פ, עצם הניתוח שלך בסוגיה זו איננו ברור לי כלל, אך אין לפני כעת את הספרים (ובפרט ילקו"י), לבדוק אם אתה צודק.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::5. עברתי על המקורות שציינת (שהגרע"י מממש את דבריו, זה מה שבקשתי, ולא הצהרות), וראיתי ש... (א) שתי תשובות עסוקות באותו נושא ממש (לעמוד בקריאת התורה), (ב) כל הדוגמאות שהבאת לא מדברות של כת"י שנעלם מעיני הבית יוסף וחכמי דורו, שעל זה חולק החזו"א. (ג) במקרה השלישי הוא מתייחס לעדות על כתה"י כפחות מ'סניף'. (כמובן, טענה ב' היא העיקרית בדיון, ומחמתה אין כל אזכור במקומות הנ"ל של דברי החזו"א, כפי שהוא עושה באריכות בכל מקום שהוא מצרף ל'סניף' תשובה שלא הייתה כנגד הב"י וחכמי דורו).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::5. עברתי על המקורות שציינת (שהגרע"י מממש את דבריו, זה מה שבקשתי, ולא הצהרות), וראיתי ש... (א) שתי תשובות עסוקות באותו נושא ממש (לעמוד בקריאת התורה), (ב) כל הדוגמאות שהבאת לא מדברות של כת"י שנעלם מעיני הבית יוסף וחכמי דורו, שעל זה חולק החזו"א. (ג) במקרה השלישי הוא מתייחס לעדות על כתה"י כפחות מ'סניף'. (כמובן, טענה ב' היא העיקרית בדיון, ומחמתה אין כל אזכור במקומות הנ"ל של דברי החזו"א, כפי שהוא עושה באריכות בכל מקום שהוא מצרף ל'סניף' תשובה שלא הייתה כנגד הב"י וחכמי דורו).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::6. לא הבנתי מה אתה רוצה. כפי שהבאת בצדק, ישנו דיון רחב-הקף האם בזמנינו נאמר "התנאים מבלי עולם", ואסור להורות מן השו"ע מבלי ללמוד את המקורות, '''או''' שעדיף להורות מדברי הפוסקים, מאשר להוציא דין מהגמרא, דבר שעלול להיגמר בטעות. '''אבל''', כמדומני שלא נחלק אדם מעולם, שהלומד את הסוגיה ואת דברי הפוסקים, יכול בשאלה שהפוסקים לא דברו בה - להביא ראיה מהגמרא, ובלבד שהראייה תהיה נכונה, והוא יהיה בר-הכי. (ויש להאריך, ואכמ"ל).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::6. לא הבנתי מה אתה רוצה. כפי שהבאת בצדק, ישנו דיון רחב-הקף האם בזמנינו נאמר "התנאים מבלי עולם", ואסור להורות מן השו"ע מבלי ללמוד את המקורות, '''או''' שעדיף להורות מדברי הפוסקים, מאשר להוציא דין מהגמרא, דבר שעלול להיגמר בטעות. '''אבל''', כמדומני שלא נחלק אדם מעולם, שהלומד את הסוגיה ואת דברי הפוסקים, יכול בשאלה שהפוסקים לא דברו בה - להביא ראיה מהגמרא, ובלבד שהראייה תהיה נכונה, והוא יהיה בר-הכי. (ויש להאריך, ואכמ"ל).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::7. אני חסום לוויקיפדיה. אבל דומני שממקורות מסוג זה - לא אשתכנע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::7. אני חסום לוויקיפדיה. אבל דומני שממקורות מסוג זה - לא אשתכנע.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::8. במחילה, "הס ואח"כ כתת" {{מקור|בבלי ברכות סג ב$ברכות סג:|כן}}. דבריך אינם עונים כלל למה שכתבתי לעיל. (למשל, שאלתך: "''לגבי עמדתך על הצורך בפרספקטיבה רחבת הקף: אינני מצליח להבין איזו טענה - שכתובה בתוך הערך - סותרת את העמדה שאותה היצגת בסעיף זה. אשאל זאת ברחל בתך הקטנה: איזה חלק (בתוך הערך)... סותר את עמדתך הנ"ל?''" - קיבלה תשובה מפורשת בדבריי דלעיל, שהמשפט על הוצאת דברים מהחומש הוא לא מדוייק '''ע"ש'''). אגב, גם ביחס לגר"א אינני בטוח שהדברים מדוייקים, אך הם מקוצרים מאד וסובלים פרשנויות שונות, שאינני רוצה לעסוק בזה כעת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::8. במחילה, "הס ואח"כ כתת" {{מקור|בבלי ברכות סג ב$ברכות סג:|כן}}. דבריך אינם עונים כלל למה שכתבתי לעיל. (למשל, שאלתך: "''לגבי עמדתך על הצורך בפרספקטיבה רחבת הקף: אינני מצליח להבין איזו טענה - שכתובה בתוך הערך - סותרת את העמדה שאותה היצגת בסעיף זה. אשאל זאת ברחל בתך הקטנה: איזה חלק (בתוך הערך)... סותר את עמדתך הנ"ל?''" - קיבלה תשובה מפורשת בדבריי דלעיל, שהמשפט על הוצאת דברים מהחומש הוא לא מדוייק '''ע"ש'''). אגב, גם ביחס לגר"א אינני בטוח שהדברים מדוייקים, אך הם מקוצרים מאד וסובלים פרשנויות שונות, שאינני רוצה לעסוק בזה כעת.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::11. כתבת: "''שנית, לטענתך, דברי הגרש"ז אויערבאך - אינם דוגמה להוצאת דין מפשוטו של פסוק, אבל מי דיבר על "פשוטו של פסוק"? אטו כל דרשות חז"ל - פשטי דקראי נינהו, עד שאתה מניח שהתימרתי לטעון כי - גם מה שהוציא הגרש"ז מהפסוק - אינו אלא הוצאת דין מפשוטו של פסוק? איך שלא יהיה - ולגופו של ענין, אם אני בוחן את הדברים כשלעצמם - אני לגמרי רואה בזה הוצאת דין מתוך הפסוק עצמו (גם אם לא ממש מ"פשוטו" של פסוק), שהרי - הגע בעצמך: מה הוא בכלל "בית דין גבוה לעירעורים"? זהו למעשה מעין בית דין תורני גבוה לצדק - כלומר גבוה מעל בית הדין התורני התחתון - אשר אף הוא מוזהר כמובן לחתור לצדק: הדא הוא דכתיב: צדק צדק תרדוף: צדק עליון - על גבי הצדק התחתון. עד כאן מה שנראה לפום ריהטא, לפי העולה - מבין השיטין של תיבות הפסוק - תוך היאחזות בדיוקים מהימנים שבתוך הכתוב עצמו. ומכל מקום, הגרש"ז אויערבאך לא נזקק לזה - אלא אמר סברא הרבה יותר פשוטה, כדלהלן: "אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]", עכ"ד הטהורים.''"{{ש}}כפי שסיימת בצדק, הגרשז"א לא הוציא דין זה מהפסוק (פשוטו או דרשה), אלא מסברא מציאותית פרגמטית - שכך ירבה הצדק. זו דוגמא ל"להליכה אחר ההיגיון והמוסר האנושי" {{מקור|(כלשוני בתגובה הקודמת)}}, והפסוק הוא רק אמצעי להבהרת הרגישות האנושית של הגרשז"א.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::11. כתבת: "''שנית, לטענתך, דברי הגרש"ז אויערבאך - אינם דוגמה להוצאת דין מפשוטו של פסוק, אבל מי דיבר על "פשוטו של פסוק"? אטו כל דרשות חז"ל - פשטי דקראי נינהו, עד שאתה מניח שהתימרתי לטעון כי - גם מה שהוציא הגרש"ז מהפסוק - אינו אלא הוצאת דין מפשוטו של פסוק? איך שלא יהיה - ולגופו של ענין, אם אני בוחן את הדברים כשלעצמם - אני לגמרי רואה בזה הוצאת דין מתוך הפסוק עצמו (גם אם לא ממש מ"פשוטו" של פסוק), שהרי - הגע בעצמך: מה הוא בכלל "בית דין גבוה לעירעורים"? זהו למעשה מעין בית דין תורני גבוה לצדק - כלומר גבוה מעל בית הדין התורני התחתון - אשר אף הוא מוזהר כמובן לחתור לצדק: הדא הוא דכתיב: צדק צדק תרדוף: צדק עליון - על גבי הצדק התחתון. עד כאן מה שנראה לפום ריהטא, לפי העולה - מבין השיטין של תיבות הפסוק - תוך היאחזות בדיוקים מהימנים שבתוך הכתוב עצמו. ומכל מקום, הגרש"ז אויערבאך לא נזקק לזה - אלא אמר סברא הרבה יותר פשוטה, כדלהלן: "אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]", עכ"ד הטהורים.''"{{ש}}כפי שסיימת בצדק, הגרשז"א לא הוציא דין זה מהפסוק (פשוטו או דרשה), אלא מסברא מציאותית פרגמטית - שכך ירבה הצדק. זו דוגמא ל"להליכה אחר ההיגיון והמוסר האנושי" {{מקור|(כלשוני בתגובה הקודמת)}}, והפסוק הוא רק אמצעי להבהרת הרגישות האנושית של הגרשז"א.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::עוד כתבת: "''שלישית, לגבי טענתך שאתה 'לא מאמין' שזה היה הבסיס של הֱתֵרוֹ, ובכן כדי שתוכל לומר כן - עליך קודם כל לדבר עם אותו עד ראייה.''" - טענה זו איננה נכונה לעניות דעתי. למשל, אם מישהו יכתוב לך בשם רב כלשהו שהרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א אומר על חותנו הגרי"ד סולובייצ'יק או על הגר"מ פיינשטיין או על הג"ר יצחק הוטנר, שהוא כופר, האם אתה מנוע מלומר שאתה לא מאמין, עד שתדבר עם אותו רב?! מספיק להכיר במקצת את הרב ליכטנשטיין בכדי לדעת שדברים מסוג זה לא יכולים לצאת מפיו. לעומת זאת, אם מישהו יאמר לך שהרב שמואל אוירבך שליט"א אמר על האדמו"ר מחב"ד שהוא כופר, אז אתה תברר אצל העדים.{{ש}}אותו דבר בדיוק במקרה שלנו. אני חושב שבהיכרות שלי עם פסקי הגרשז"א וסגנונו די בכדי לכתוב את המשפט שכתבתי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::עוד כתבת: "''שלישית, לגבי טענתך שאתה 'לא מאמין' שזה היה הבסיס של הֱתֵרוֹ, ובכן כדי שתוכל לומר כן - עליך קודם כל לדבר עם אותו עד ראייה.''" - טענה זו איננה נכונה לעניות דעתי. למשל, אם מישהו יכתוב לך בשם רב כלשהו שהרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א אומר על חותנו הגרי"ד סולובייצ'יק או על הגר"מ פיינשטיין או על הג"ר יצחק הוטנר, שהוא כופר, האם אתה מנוע מלומר שאתה לא מאמין, עד שתדבר עם אותו רב?! מספיק להכיר במקצת את הרב ליכטנשטיין בכדי לדעת שדברים מסוג זה לא יכולים לצאת מפיו. לעומת זאת, אם מישהו יאמר לך שהרב שמואל אוירבך שליט"א אמר על האדמו"ר מחב"ד שהוא כופר, אז אתה תברר אצל העדים.{{ש}}אותו דבר בדיוק במקרה שלנו. אני חושב שבהיכרות שלי עם פסקי הגרשז"א וסגנונו די בכדי לכתוב את המשפט שכתבתי.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::עוד כתבת: "''למעשה, אילו דיברת עמו - היה מתברר לך שהמצב היה בדיוק הפוך ממה שתיארת: בשיחת פנים אל פנים שקיים אותו עד ראייה - לפני יותר מארבעים שנה - עם רבו הגרש"ז אויערבאך, הוא שאל את הרב לדעתו על הקמת בית דין גבוה לעירעורים, ואז הרב הגיב במשפט, שתרגומו הוא משהו כמו: 'כבר דנו בזה גדולי עולם, ומה אנן זעירי נענה אבתרייהו, מיהו אנא - קרא ידענא', ואז פתח את החומש (בפני אותו עד ראייה), ומייד הצביע על הפסוק 'צדק צדק תרדוף', ואמר: 'אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]', עכ"ד הטהורים.''"{{ש}}תודה רבה שציטטת את השמועה ביתר הרחבה, כדי שיהיה ברור שטעם היתרו הוא "דנו בזה גדולי עולם", והוא רק צירף לזה את הרגשת המוסר הישרה והטיבעית שלו.{{ש}}בדומה לזה אתה יכול להיתקל בהרבה מפסקיו שמבוססים על עומק עיונו בסוגיות סבוכות (למשל, היתרו להשתמש במכשיר שמיעה בשבת), כשהוא נימק זאת לציבור בנימוקים אנושיים (כדוגמת: "וכי לא די שהוא לא שומע טוב, אלא שאתה צריך לעשות לו נו... נו..." - ראה בספר התורה המשמחת).{{ש}}לאור כל זאת, הייתי נשאר בדעתי גם אם הוא לא היה אומר את הנימוקים העיקריים שלו באותה שיחה עם אותו שואל, אבל כאן הוא אמר מפורש את הנימוק שלו ("דנו בזה גדולי עולם") וא"צ לכ"ז.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::עוד כתבת: "''למעשה, אילו דיברת עמו - היה מתברר לך שהמצב היה בדיוק הפוך ממה שתיארת: בשיחת פנים אל פנים שקיים אותו עד ראייה - לפני יותר מארבעים שנה - עם רבו הגרש"ז אויערבאך, הוא שאל את הרב לדעתו על הקמת בית דין גבוה לעירעורים, ואז הרב הגיב במשפט, שתרגומו הוא משהו כמו: 'כבר דנו בזה גדולי עולם, ומה אנן זעירי נענה אבתרייהו, מיהו אנא - קרא ידענא', ואז פתח את החומש (בפני אותו עד ראייה), ומייד הצביע על הפסוק 'צדק צדק תרדוף', ואמר: 'אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]', עכ"ד הטהורים.''"{{ש}}תודה רבה שציטטת את השמועה ביתר הרחבה, כדי שיהיה ברור שטעם היתרו הוא "דנו בזה גדולי עולם", והוא רק צירף לזה את הרגשת המוסר הישרה והטיבעית שלו.{{ש}}בדומה לזה אתה יכול להיתקל בהרבה מפסקיו שמבוססים על עומק עיונו בסוגיות סבוכות (למשל, היתרו להשתמש במכשיר שמיעה בשבת), כשהוא נימק זאת לציבור בנימוקים אנושיים (כדוגמת: "וכי לא די שהוא לא שומע טוב, אלא שאתה צריך לעשות לו נו... נו..." - ראה בספר התורה המשמחת).{{ש}}לאור כל זאת, הייתי נשאר בדעתי גם אם הוא לא היה אומר את הנימוקים העיקריים שלו באותה שיחה עם אותו שואל, אבל כאן הוא אמר מפורש את הנימוק שלו ("דנו בזה גדולי עולם") וא"צ לכ"ז.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::עוד כתבת: "''ועתה הרשה לי לשאול אותך - ברחל בתך הקטנה: האם לדעתך, אופן זה - שלפיו הסתמך הגרש"ז אויערבאך על הפסוק "צדק צדק תרדוף" - לטובת הקמת בית דין גבוה לעירעורים, נראה בעיניך רחוק יותר מהאופן שלפיו למד רבי עקיבא מהמילה את: "את, לרבות תלמידי חכמים"?''"{{ש}}אם כוונתך לדברי הגרשז"א עצמם, זו לא הסתמכות על הפסוק, אלא על ההיגיון האנושי וכנ"ל; ואם כוונתך לפרשנות של "צדק" עליון ו"צדק" תחתון, זו דרשה רחוקה בהרבה מדרשת ר"ע המבוססת על שיטתיות ודו"ק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::עוד כתבת: "''ועתה הרשה לי לשאול אותך - ברחל בתך הקטנה: האם לדעתך, אופן זה - שלפיו הסתמך הגרש"ז אויערבאך על הפסוק "צדק צדק תרדוף" - לטובת הקמת בית דין גבוה לעירעורים, נראה בעיניך רחוק יותר מהאופן שלפיו למד רבי עקיבא מהמילה את: "את, לרבות תלמידי חכמים"?''"{{ש}}אם כוונתך לדברי הגרשז"א עצמם, זו לא הסתמכות על הפסוק, אלא על ההיגיון האנושי וכנ"ל; ואם כוונתך לפרשנות של "צדק" עליון ו"צדק" תחתון, זו דרשה רחוקה בהרבה מדרשת ר"ע המבוססת על שיטתיות ודו"ק.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::קיצרתי מחמת העייפות, ומסיבות נוספות.{{ש}}יישר כח גדול ורוב ברכה והצלחה, [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 04:20, 26 ביוני 2012 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::קיצרתי מחמת העייפות, ומסיבות נוספות.{{ש}}יישר כח גדול ורוב ברכה והצלחה, [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 04:20, 26 ביוני 2012 (IDT)</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-60688:rev-60689:php=table -->
</table>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=60688&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב */2012-06-26T01:27:14Z<p><span class="autocomment">הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:27, 26 ביוני 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l230">שורה 230:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 230:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::1. כתבת: "''לגבי הצעתך להפריד את הדיונים לכותרות נפרדות: הדבר אמנם אפשרי - אם כי לא הכרחי, שהרי ממילא - לכל אחד מהנושאים שבהם דנתי עם אריאל ביגל - מוקצה סעיף מיוחד שממוספר (בראשיתו) לפי אותיות הא"ב, באופן שהן אני והן אריאל בייגל השתדלנו לא לערבב בין האותיות - בתגובותינו לזה לזה, וממילא כל מי שיקרא את הדיון שביני לאריאל בייגל לא יתבלבל.''"{{ש}}ואני על משמרתי אעמודה, שזה הרבה יותר נוח. שווה בנפשך שפלוני מעוניין לקרא רק את נושאים ב, ד-ה, ח, בכדי ללבן נקודות מסוימות בטרם יבצע עריכות בגוף הערך, - האם נגזור עליו לעבור על נקודה ב בדברי אריאל, לדלג לנקודה ב בדבריך, לדלג לדברי אריאל בנק' ב ואח"כ לדבריך, וכל סבב זה ארבע פעמים!!!</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::1. כתבת: "''לגבי הצעתך להפריד את הדיונים לכותרות נפרדות: הדבר אמנם אפשרי - אם כי לא הכרחי, שהרי ממילא - לכל אחד מהנושאים שבהם דנתי עם אריאל ביגל - מוקצה סעיף מיוחד שממוספר (בראשיתו) לפי אותיות הא"ב, באופן שהן אני והן אריאל בייגל השתדלנו לא לערבב בין האותיות - בתגובותינו לזה לזה, וממילא כל מי שיקרא את הדיון שביני לאריאל בייגל לא יתבלבל.''"{{ש}}ואני על משמרתי אעמודה, שזה הרבה יותר נוח. שווה בנפשך שפלוני מעוניין לקרא רק את נושאים ב, ד-ה, ח, בכדי ללבן נקודות מסוימות בטרם יבצע עריכות בגוף הערך, - האם נגזור עליו לעבור על נקודה ב בדברי אריאל, לדלג לנקודה ב בדבריך, לדלג לדברי אריאל בנק' ב ואח"כ לדבריך, וכל סבב זה ארבע פעמים!!!</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::2. אחרי אריכות דברים הגעת לנקודה, ושוב הדוגמא שהבאת לא מוצלחת (בעיני). אך היות ועיקר התנגדותי לפסקה זו היא מפני שיש בה רעיונות שאין להם מקור, ועוד שאינם נכונים לענ"ד, לכן אני בעד להשמיט אותה; וחבל לדון בנקודה שאיננה מעלה ולא מורידה בעיני.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::2. אחרי אריכות דברים הגעת לנקודה, ושוב הדוגמא שהבאת לא מוצלחת (בעיני). אך היות ועיקר התנגדותי לפסקה זו היא מפני שיש בה רעיונות שאין להם מקור, ועוד שאינם נכונים לענ"ד, לכן אני בעד להשמיט אותה; וחבל לדון בנקודה שאיננה מעלה ולא מורידה בעיני.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::3. אני חלוק עליך בעיקר העניין. לדעתי, שני הצדדים לעיתים משתמשים בכת"י עתיקים ולעיתים לא. החזו"א נוטה יותר לפקפק באמינותם, והרב עובדיה יוסף פחות. שניהם מסכימים שזה לא מקור מוחלט, ומאידך שניהם מסכימים שיש מקום להסתמך על כת"י במידת-מה. המחלוקת היא על הגבול, והיות ואין לה הרבה פרטים של התנגשות - זה סימן וסיבה - לקבוע שהיא לא עקרונית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::3. אני חלוק עליך בעיקר העניין. לדעתי, שני הצדדים לעיתים משתמשים בכת"י עתיקים ולעיתים לא. החזו"א נוטה יותר לפקפק באמינותם, והרב עובדיה יוסף פחות. שניהם מסכימים שזה לא מקור מוחלט, ומאידך שניהם מסכימים שיש מקום להסתמך על כת"י במידת-מה. המחלוקת היא על הגבול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|(איזה כת"י יש לפקפק מהימנותם ואיזה לא? האם להשתמש בכת"י 'רבע-מפוקפק' כ"סניף" נוסף?)}}</ins>, והיות ואין לה הרבה פרטים של התנגשות - זה סימן וסיבה - לקבוע שהיא לא עקרונית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.{{ש}}בנוסף, כדי להגדיר "מחלוקת עזה" היא צריכה להיות עקרונית גם בעיני הרב עובדיה, ולא רק בעינך</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::4. גרסת כת"י שהייתה לפני הב"י - ע"ז מודה גם החזו"א (עי' בנימוקיו). עכ"פ, עצם הניתוח שלך בסוגיה זו איננו ברור לי כלל, אך אין לפני כעת את הספרים (ובפרט ילקו"י), לבדוק אם אתה צודק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::4. גרסת כת"י שהייתה לפני הב"י - ע"ז מודה גם החזו"א (עי' בנימוקיו). עכ"פ, עצם הניתוח שלך בסוגיה זו איננו ברור לי כלל, אך אין לפני כעת את הספרים (ובפרט ילקו"י), לבדוק אם אתה צודק.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::5. עברתי על המקורות שציינת (שהגרע"י מממש את דבריו, זה מה שבקשתי, ולא הצהרות), וראיתי ש... (א) שתי תשובות עסוקות באותו נושא ממש (לעמוד בקריאת התורה), (ב) כל הדוגמאות שהבאת לא מדברות של כת"י שנעלם מעיני הבית יוסף וחכמי דורו, שעל זה חולק החזו"א. (ג) במקרה השלישי הוא מתייחס לעדות על כתה"י כפחות מ'סניף'. (כמובן, טענה ב' היא העיקרית בדיון, ומחמתה אין כל אזכור במקומות הנ"ל של דברי החזו"א, כפי שהוא עושה באריכות בכל מקום שהוא מצרף ל'סניף' תשובה שלא הייתה כנגד הב"י וחכמי דורו).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::5. עברתי על המקורות שציינת (שהגרע"י מממש את דבריו, זה מה שבקשתי, ולא הצהרות), וראיתי ש... (א) שתי תשובות עסוקות באותו נושא ממש (לעמוד בקריאת התורה), (ב) כל הדוגמאות שהבאת לא מדברות של כת"י שנעלם מעיני הבית יוסף וחכמי דורו, שעל זה חולק החזו"א. (ג) במקרה השלישי הוא מתייחס לעדות על כתה"י כפחות מ'סניף'. (כמובן, טענה ב' היא העיקרית בדיון, ומחמתה אין כל אזכור במקומות הנ"ל של דברי החזו"א, כפי שהוא עושה באריכות בכל מקום שהוא מצרף ל'סניף' תשובה שלא הייתה כנגד הב"י וחכמי דורו).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::6. לא הבנתי מה אתה רוצה. כפי שהבאת בצדק, ישנו דיון רחב-הקף האם בזמנינו נאמר "התנאים מבלי עולם", ואסור להורות מן השו"ע מבלי ללמוד את המקורות, '''או''' שעדיף להורות מדברי הפוסקים, מאשר להוציא דין מהגמרא, דבר שעלול להיגמר בטעות. '''אבל''', כמדומני שלא נחלק אדם מעולם, שהלומד את הסוגיה ואת דברי הפוסקים, יכול בשאלה שהפוסקים לא דברו בה - להביא ראיה מהגמרא, ובלבד שהראייה תהיה נכונה, והוא יהיה בר-הכי. (ויש להאריך, ואכמ"ל).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::6. לא הבנתי מה אתה רוצה. כפי שהבאת בצדק, ישנו דיון רחב-הקף האם בזמנינו נאמר "התנאים מבלי עולם", ואסור להורות מן השו"ע מבלי ללמוד את המקורות, '''או''' שעדיף להורות מדברי הפוסקים, מאשר להוציא דין מהגמרא, דבר שעלול להיגמר בטעות. '''אבל''', כמדומני שלא נחלק אדם מעולם, שהלומד את הסוגיה ואת דברי הפוסקים, יכול בשאלה שהפוסקים לא דברו בה - להביא ראיה מהגמרא, ובלבד שהראייה תהיה נכונה, והוא יהיה בר-הכי. (ויש להאריך, ואכמ"ל).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::7. אני חסום לוויקיפדיה. אבל דומני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שממקור </del>מסוג זה - לא אשתכנע.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::7. אני חסום לוויקיפדיה. אבל דומני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שממקורות </ins>מסוג זה - לא אשתכנע.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::8. במחילה, "הס ואח"כ כתת" {{מקור|בבלי ברכות סג ב$ברכות סג:|כן}}. דבריך אינם עונים כלל למה שכתבתי לעיל. (למשל, שאלתך: "''לגבי עמדתך על הצורך בפרספקטיבה רחבת הקף: אינני מצליח להבין איזו טענה - שכתובה בתוך הערך - סותרת את העמדה שאותה היצגת בסעיף זה. אשאל זאת ברחל בתך הקטנה: איזה חלק (בתוך הערך)... סותר את עמדתך הנ"ל?''" - קיבלה תשובה מפורשת בדבריי דלעיל, שהמשפט על הוצאת דברים מהחומש הוא לא מדוייק '''ע"ש'''). אגב, גם ביחס לגר"א אינני בטוח שהדברים מדוייקים, אך הם מקוצרים מאד וסובלים פרשנויות שונות, שאינני רוצה לעסוק בזה כעת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::8. במחילה, "הס ואח"כ כתת" {{מקור|בבלי ברכות סג ב$ברכות סג:|כן}}. דבריך אינם עונים כלל למה שכתבתי לעיל. (למשל, שאלתך: "''לגבי עמדתך על הצורך בפרספקטיבה רחבת הקף: אינני מצליח להבין איזו טענה - שכתובה בתוך הערך - סותרת את העמדה שאותה היצגת בסעיף זה. אשאל זאת ברחל בתך הקטנה: איזה חלק (בתוך הערך)... סותר את עמדתך הנ"ל?''" - קיבלה תשובה מפורשת בדבריי דלעיל, שהמשפט על הוצאת דברים מהחומש הוא לא מדוייק '''ע"ש'''). אגב, גם ביחס לגר"א אינני בטוח שהדברים מדוייקים, אך הם מקוצרים מאד וסובלים פרשנויות שונות, שאינני רוצה לעסוק בזה כעת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::11. כתבת: "''שנית, לטענתך, דברי הגרש"ז אויערבאך - אינם דוגמה להוצאת דין מפשוטו של פסוק, אבל מי דיבר על "פשוטו של פסוק"? אטו כל דרשות חז"ל - פשטי דקראי נינהו, עד שאתה מניח שהתימרתי לטעון כי - גם מה שהוציא הגרש"ז מהפסוק - אינו אלא הוצאת דין מפשוטו של פסוק? איך שלא יהיה - ולגופו של ענין, אם אני בוחן את הדברים כשלעצמם - אני לגמרי רואה בזה הוצאת דין מתוך הפסוק עצמו (גם אם לא ממש מ"פשוטו" של פסוק), שהרי - הגע בעצמך: מה הוא בכלל "בית דין גבוה לעירעורים"? זהו למעשה מעין בית דין תורני גבוה לצדק - כלומר גבוה מעל בית הדין התורני התחתון - אשר אף הוא מוזהר כמובן לחתור לצדק: הדא הוא דכתיב: צדק צדק תרדוף: צדק עליון - על גבי הצדק התחתון. עד כאן מה שנראה לפום ריהטא, לפי העולה - מבין השיטין של תיבות הפסוק - תוך היאחזות בדיוקים מהימנים שבתוך הכתוב עצמו. ומכל מקום, הגרש"ז אויערבאך לא נזקק לזה - אלא אמר סברא הרבה יותר פשוטה, כדלהלן: "אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]", עכ"ד הטהורים.''"{{ש}}כפי שסיימת בצדק, הגרשז"א לא הוציא דין זה מהפסוק (פשוטו או דרשה), אלא מסברא מציאותית פרגמטית - שכך ירבה הצדק. זו דוגמא ל"להליכה אחר ההיגיון והמוסר האנושי" {{מקור|(כלשוני בתגובה הקודמת)}}, והפסוק הוא רק אמצעי להבהרת הרגישות האנושית של הגרשז"א.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::11. כתבת: "''שנית, לטענתך, דברי הגרש"ז אויערבאך - אינם דוגמה להוצאת דין מפשוטו של פסוק, אבל מי דיבר על "פשוטו של פסוק"? אטו כל דרשות חז"ל - פשטי דקראי נינהו, עד שאתה מניח שהתימרתי לטעון כי - גם מה שהוציא הגרש"ז מהפסוק - אינו אלא הוצאת דין מפשוטו של פסוק? איך שלא יהיה - ולגופו של ענין, אם אני בוחן את הדברים כשלעצמם - אני לגמרי רואה בזה הוצאת דין מתוך הפסוק עצמו (גם אם לא ממש מ"פשוטו" של פסוק), שהרי - הגע בעצמך: מה הוא בכלל "בית דין גבוה לעירעורים"? זהו למעשה מעין בית דין תורני גבוה לצדק - כלומר גבוה מעל בית הדין התורני התחתון - אשר אף הוא מוזהר כמובן לחתור לצדק: הדא הוא דכתיב: צדק צדק תרדוף: צדק עליון - על גבי הצדק התחתון. עד כאן מה שנראה לפום ריהטא, לפי העולה - מבין השיטין של תיבות הפסוק - תוך היאחזות בדיוקים מהימנים שבתוך הכתוב עצמו. ומכל מקום, הגרש"ז אויערבאך לא נזקק לזה - אלא אמר סברא הרבה יותר פשוטה, כדלהלן: "אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]", עכ"ד הטהורים.''"{{ש}}כפי שסיימת בצדק, הגרשז"א לא הוציא דין זה מהפסוק (פשוטו או דרשה), אלא מסברא מציאותית פרגמטית - שכך ירבה הצדק. זו דוגמא ל"להליכה אחר ההיגיון והמוסר האנושי" {{מקור|(כלשוני בתגובה הקודמת)}}, והפסוק הוא רק אמצעי להבהרת הרגישות האנושית של הגרשז"א.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-60687:rev-60688:php=table -->
</table>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=60687&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב */2012-06-26T01:20:55Z<p><span class="autocomment">הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:20, 26 ביוני 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l227">שורה 227:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 227:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:וכעת עמד קנה במקומו. יום טוב, וברוך תהיה. [[משתמש:אלי כהן|אלי כהן]] 23:40, 10 ביוני 2012 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:וכעת עמד קנה במקומו. יום טוב, וברוך תהיה. [[משתמש:אלי כהן|אלי כהן]] 23:40, 10 ביוני 2012 (IDT)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::1. כתבת: "''לגבי הצעתך להפריד את הדיונים לכותרות נפרדות: הדבר אמנם אפשרי - אם כי לא הכרחי, שהרי ממילא - לכל אחד מהנושאים שבהם דנתי עם אריאל ביגל - מוקצה סעיף מיוחד שממוספר (בראשיתו) לפי אותיות הא"ב, באופן שהן אני והן אריאל בייגל השתדלנו לא לערבב בין האותיות - בתגובותינו לזה לזה, וממילא כל מי שיקרא את הדיון שביני לאריאל בייגל לא יתבלבל.''"{{ש}}ואני על משמרתי אעמודה, שזה הרבה יותר נוח. שווה בנפשך שפלוני מעוניין לקרא רק את נושאים ב, ד-ה, ח, בכדי ללבן נקודות מסוימות בטרם יבצע עריכות בגוף הערך, - האם נגזור עליו לעבור על נקודה ב בדברי אריאל, לדלג לנקודה ב בדבריך, לדלג לדברי אריאל בנק' ב ואח"כ לדבריך, וכל סבב זה ארבע פעמים!!!</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::2. אחרי אריכות דברים הגעת לנקודה, ושוב הדוגמא שהבאת לא מוצלחת (בעיני). אך היות ועיקר התנגדותי לפסקה זו היא מפני שיש בה רעיונות שאין להם מקור, ועוד שאינם נכונים לענ"ד, לכן אני בעד להשמיט אותה; וחבל לדון בנקודה שאיננה מעלה ולא מורידה בעיני.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::3. אני חלוק עליך בעיקר העניין. לדעתי, שני הצדדים לעיתים משתמשים בכת"י עתיקים ולעיתים לא. החזו"א נוטה יותר לפקפק באמינותם, והרב עובדיה יוסף פחות. שניהם מסכימים שזה לא מקור מוחלט, ומאידך שניהם מסכימים שיש מקום להסתמך על כת"י במידת-מה. המחלוקת היא על הגבול, והיות ואין לה הרבה פרטים של התנגשות - זה סימן וסיבה - לקבוע שהיא לא עקרונית.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::4. גרסת כת"י שהייתה לפני הב"י - ע"ז מודה גם החזו"א (עי' בנימוקיו). עכ"פ, עצם הניתוח שלך בסוגיה זו איננו ברור לי כלל, אך אין לפני כעת את הספרים (ובפרט ילקו"י), לבדוק אם אתה צודק.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::5. עברתי על המקורות שציינת (שהגרע"י מממש את דבריו, זה מה שבקשתי, ולא הצהרות), וראיתי ש... (א) שתי תשובות עסוקות באותו נושא ממש (לעמוד בקריאת התורה), (ב) כל הדוגמאות שהבאת לא מדברות של כת"י שנעלם מעיני הבית יוסף וחכמי דורו, שעל זה חולק החזו"א. (ג) במקרה השלישי הוא מתייחס לעדות על כתה"י כפחות מ'סניף'. (כמובן, טענה ב' היא העיקרית בדיון, ומחמתה אין כל אזכור במקומות הנ"ל של דברי החזו"א, כפי שהוא עושה באריכות בכל מקום שהוא מצרף ל'סניף' תשובה שלא הייתה כנגד הב"י וחכמי דורו).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::6. לא הבנתי מה אתה רוצה. כפי שהבאת בצדק, ישנו דיון רחב-הקף האם בזמנינו נאמר "התנאים מבלי עולם", ואסור להורות מן השו"ע מבלי ללמוד את המקורות, '''או''' שעדיף להורות מדברי הפוסקים, מאשר להוציא דין מהגמרא, דבר שעלול להיגמר בטעות. '''אבל''', כמדומני שלא נחלק אדם מעולם, שהלומד את הסוגיה ואת דברי הפוסקים, יכול בשאלה שהפוסקים לא דברו בה - להביא ראיה מהגמרא, ובלבד שהראייה תהיה נכונה, והוא יהיה בר-הכי. (ויש להאריך, ואכמ"ל).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::7. אני חסום לוויקיפדיה. אבל דומני שממקור מסוג זה - לא אשתכנע.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::8. במחילה, "הס ואח"כ כתת" {{מקור|בבלי ברכות סג ב$ברכות סג:|כן}}. דבריך אינם עונים כלל למה שכתבתי לעיל. (למשל, שאלתך: "''לגבי עמדתך על הצורך בפרספקטיבה רחבת הקף: אינני מצליח להבין איזו טענה - שכתובה בתוך הערך - סותרת את העמדה שאותה היצגת בסעיף זה. אשאל זאת ברחל בתך הקטנה: איזה חלק (בתוך הערך)... סותר את עמדתך הנ"ל?''" - קיבלה תשובה מפורשת בדבריי דלעיל, שהמשפט על הוצאת דברים מהחומש הוא לא מדוייק '''ע"ש'''). אגב, גם ביחס לגר"א אינני בטוח שהדברים מדוייקים, אך הם מקוצרים מאד וסובלים פרשנויות שונות, שאינני רוצה לעסוק בזה כעת.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::11. כתבת: "''שנית, לטענתך, דברי הגרש"ז אויערבאך - אינם דוגמה להוצאת דין מפשוטו של פסוק, אבל מי דיבר על "פשוטו של פסוק"? אטו כל דרשות חז"ל - פשטי דקראי נינהו, עד שאתה מניח שהתימרתי לטעון כי - גם מה שהוציא הגרש"ז מהפסוק - אינו אלא הוצאת דין מפשוטו של פסוק? איך שלא יהיה - ולגופו של ענין, אם אני בוחן את הדברים כשלעצמם - אני לגמרי רואה בזה הוצאת דין מתוך הפסוק עצמו (גם אם לא ממש מ"פשוטו" של פסוק), שהרי - הגע בעצמך: מה הוא בכלל "בית דין גבוה לעירעורים"? זהו למעשה מעין בית דין תורני גבוה לצדק - כלומר גבוה מעל בית הדין התורני התחתון - אשר אף הוא מוזהר כמובן לחתור לצדק: הדא הוא דכתיב: צדק צדק תרדוף: צדק עליון - על גבי הצדק התחתון. עד כאן מה שנראה לפום ריהטא, לפי העולה - מבין השיטין של תיבות הפסוק - תוך היאחזות בדיוקים מהימנים שבתוך הכתוב עצמו. ומכל מקום, הגרש"ז אויערבאך לא נזקק לזה - אלא אמר סברא הרבה יותר פשוטה, כדלהלן: "אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]", עכ"ד הטהורים.''"{{ש}}כפי שסיימת בצדק, הגרשז"א לא הוציא דין זה מהפסוק (פשוטו או דרשה), אלא מסברא מציאותית פרגמטית - שכך ירבה הצדק. זו דוגמא ל"להליכה אחר ההיגיון והמוסר האנושי" {{מקור|(כלשוני בתגובה הקודמת)}}, והפסוק הוא רק אמצעי להבהרת הרגישות האנושית של הגרשז"א.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::עוד כתבת: "''שלישית, לגבי טענתך שאתה 'לא מאמין' שזה היה הבסיס של הֱתֵרוֹ, ובכן כדי שתוכל לומר כן - עליך קודם כל לדבר עם אותו עד ראייה.''" - טענה זו איננה נכונה לעניות דעתי. למשל, אם מישהו יכתוב לך בשם רב כלשהו שהרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א אומר על חותנו הגרי"ד סולובייצ'יק או על הגר"מ פיינשטיין או על הג"ר יצחק הוטנר, שהוא כופר, האם אתה מנוע מלומר שאתה לא מאמין, עד שתדבר עם אותו רב?! מספיק להכיר במקצת את הרב ליכטנשטיין בכדי לדעת שדברים מסוג זה לא יכולים לצאת מפיו. לעומת זאת, אם מישהו יאמר לך שהרב שמואל אוירבך שליט"א אמר על האדמו"ר מחב"ד שהוא כופר, אז אתה תברר אצל העדים.{{ש}}אותו דבר בדיוק במקרה שלנו. אני חושב שבהיכרות שלי עם פסקי הגרשז"א וסגנונו די בכדי לכתוב את המשפט שכתבתי.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::עוד כתבת: "''למעשה, אילו דיברת עמו - היה מתברר לך שהמצב היה בדיוק הפוך ממה שתיארת: בשיחת פנים אל פנים שקיים אותו עד ראייה - לפני יותר מארבעים שנה - עם רבו הגרש"ז אויערבאך, הוא שאל את הרב לדעתו על הקמת בית דין גבוה לעירעורים, ואז הרב הגיב במשפט, שתרגומו הוא משהו כמו: 'כבר דנו בזה גדולי עולם, ומה אנן זעירי נענה אבתרייהו, מיהו אנא - קרא ידענא', ואז פתח את החומש (בפני אותו עד ראייה), ומייד הצביע על הפסוק 'צדק צדק תרדוף', ואמר: 'אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]', עכ"ד הטהורים.''"{{ש}}תודה רבה שציטטת את השמועה ביתר הרחבה, כדי שיהיה ברור שטעם היתרו הוא "דנו בזה גדולי עולם", והוא רק צירף לזה את הרגשת המוסר הישרה והטיבעית שלו.{{ש}}בדומה לזה אתה יכול להיתקל בהרבה מפסקיו שמבוססים על עומק עיונו בסוגיות סבוכות (למשל, היתרו להשתמש במכשיר שמיעה בשבת), כשהוא נימק זאת לציבור בנימוקים אנושיים (כדוגמת: "וכי לא די שהוא לא שומע טוב, אלא שאתה צריך לעשות לו נו... נו..." - ראה בספר התורה המשמחת).{{ש}}לאור כל זאת, הייתי נשאר בדעתי גם אם הוא לא היה אומר את הנימוקים העיקריים שלו באותה שיחה עם אותו שואל, אבל כאן הוא אמר מפורש את הנימוק שלו ("דנו בזה גדולי עולם") וא"צ לכ"ז.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::עוד כתבת: "''ועתה הרשה לי לשאול אותך - ברחל בתך הקטנה: האם לדעתך, אופן זה - שלפיו הסתמך הגרש"ז אויערבאך על הפסוק "צדק צדק תרדוף" - לטובת הקמת בית דין גבוה לעירעורים, נראה בעיניך רחוק יותר מהאופן שלפיו למד רבי עקיבא מהמילה את: "את, לרבות תלמידי חכמים"?''"{{ש}}אם כוונתך לדברי הגרשז"א עצמם, זו לא הסתמכות על הפסוק, אלא על ההיגיון האנושי וכנ"ל; ואם כוונתך לפרשנות של "צדק" עליון ו"צדק" תחתון, זו דרשה רחוקה בהרבה מדרשת ר"ע המבוססת על שיטתיות ודו"ק.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::קיצרתי מחמת העייפות, ומסיבות נוספות.{{ש}}יישר כח גדול ורוב ברכה והצלחה, [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 04:20, 26 ביוני 2012 (IDT)</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== עוד הערה נחוצה על הערך ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== עוד הערה נחוצה על הערך ===</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-60686:rev-60687:php=table -->
</table>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=60686&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* הערות */2012-06-25T23:37:43Z<p><span class="autocomment">הערות</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:37, 25 ביוני 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l168">שורה 168:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 168:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:לילה טוב, וברוך תהיה. [[משתמש:אלי כהן|אלי כהן]] 23:40, 10 ביוני 2012 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:לילה טוב, וברוך תהיה. [[משתמש:אלי כהן|אלי כהן]] 23:40, 10 ביוני 2012 (IDT)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::אנסה בלי נדר להתייחס לדבריך סעיף-סעיף.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::לגבי שם הערך. בעיני, הנקודה איננה רק השם, אלא הרעיון העומד מאחוריו. היות ויותר קל להסביר את הדברים ביחס ל[[חוזק הכרעות]], אתייחס קודם כל לשם. יצירת דף המעמיד במדרג אחד את כל ההכרעות - היא עצמה חידוש גדול. אתן דוגמא ממשחק הילדים - אבן, נייר ומספריים. האבן 'מנצחת' המספריים, אבל לא את הנייר. אותו דבר יתכן שיש לגבי הכרעות בספקות שונים (לחלק מהשיטות) ואכמ"ל. כלומר, היוצר מושג חדש, עליו לוודא היטב שעצם המושג הוא נכון.{{ש}}גם כאן, להעמיד את כל השאלות הרבות, שאתה מכנה: 'שיטת פסיקה', למישור אחד, היא בעצמה חידוש.{{ש}}אוסיף עוד, שחלק מהדברים שהערך עוסק בהם, הפוסק עושה אותם מתוך מודעות והחלטה, וחלק מתוך אי-מודעות. ההשוואה ביניהם, היא בעייתית. (למשל, יתכן שהדברים שהפוסק משאיר בתת-המודע עדיף להשאיר שם, בבואנו לבחור רב).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::ומכאן נלך לפי המספור של כבודו:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::'''א.''' עברתי על אות ט' בתגובותיך לאריאל ביגל, ודומני שהלה ענה לך בטוב טעם. היות ומדובר על דברים הנתונים לפרשנות שונה, הם זוקקים מקור, ובלא מקור יש להסירם. הם גרועים מכל הדוגמאות שהובאו, הן על הקשר של הרב בני אייזנר עם תלמידיו, והן על מספר האותיות שבתורה, שכן אלו דברים מוחלטים (עובדות), וכאן מדובר על דעה (מה לדעתי שיטתו של אותו פוסק).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::'''ב.''' כתבת: "''ובכן, אכן צדקת שחז"ל לא אמרו שהתלמיד 'מסכים או שולל את דרך הפסיקה של רבו ומחמת כן בוחר או ממאן לבחור ברב זה'; עם זאת, חז"ל הרי גם לא אמרו: 'ענק בשכלו ואציל במידותיו', הלא כן? חז"ל אמרו 'מלאך', ולא פירשו האם התכוונו... לענק בשכלו ואציל במידותיו, או למי שמשתמש בבת קול או בנבואה בבואו לפסוק הלכה.''"{{ש}}אכן, אם הייתי כותב ב'''גוף הערך''' שצריך לבחור רב "ענק בשכלו ואציל במידותיו", אזי השאלה הייתה מניין לי שזהו פירושם של דברי חז"ל {{מקור|(למרות, שלעניות דעתי, ברור שזו כוונתם, ולא כדבריך)}}; אך היות ובגוף הערך כתוב שבחירת הרב תעשה בעזרת ידיעת שיטת הפסיקה שלו - צריך להביא מקור לחידוש זה {{מקור|(שלדעתי הוא איננו נכון)}}.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::עוד כתבת: "''יתר על כן: נניח שאני בא לבחור לעצמי רב, ואני פוגש בשני פוסקים - הנדמים בעיניי ל'מלאכים' - במידה שווה (לפי איזשהו פירוש מוסכם של 'מלאכים', כגון הפירוש שאתה היצעת), כשכל ההבדל בין שניהם - הוא אך ורק בשיטת הפסיקה שלהם: האחד, נוהג נניח (באופן 'מלאכי' משהו) לבסס את פסקיו על '[[בת קול]]' (כשיטת [[רבי אליעזר]] בפרשת [[תנורו של עכנאי]]), והשני נוהג להימנע מזה. אז האם חז"ל אוסרים עלי להתחשב גם בשיקול של שיטת הפסיקה של כל אחד משני הפוסקים הללו - על מנת שאוכל להחליט במי לבחור?''"{{ש}}במילים אלו ישנן כמה שגיאות (לעניות דעתי):{{ש}}1) הן אינן מראות את נכונות הטענה שבחירת הרב תעשה עפ"י שיטת הפסיקה שלו, אלא הן רק באות לבאר שאין סתירה ממאמר חז"ל הנ"ל (אילו לפי פרשנותי). וכפי שהבהרתי לעיל, צריך להוכיח את נכונות המובא בגוף הערך, ולא רק לשלול סתירות.{{ש}}2) לדעתי, משמעות מאמר חז"ל "כמלאך" הוא לומר שבחירת הרב תעשה כהתבטלות לדבר שמעל להשגה שלך, ולכן, אם אתה מערב גם את השאלה האם אתה מקבל את שיטת הפסיקה שלו (לפי שִׂכלך, או דעותיך הקדומות, או כל סיבה אחרת), אתה פוגם בחיפוש ה"מלאך". דומה הדבר לדיין שיחפש את האמת, וגם את האינטרס האישי שלו ("נגיעות" בלשון בעלי המוסר)...{{ש}}3) האם באמת יתכנו שני רבנים "''הנדמים בעיניי ל'מלאכים' במידה שווה''"?! אם כן, כנראה ששניהם '''אינם''' נדמים בעיניי כמלאכים...</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::עוד כתבת: "''או כלך לדרך זו: נניח שבחרתי רב, והוא נפטר. כעת אני מחפש רב חדש, ונתקל בשני פוסקים, הנדמים בעיניי ל"מלאכים" (כנ"ל), ואני רוצה לבחור באחד משניהם כרב. כעת נניח שאני יודע את העובדה הבאה: הראשון נצמד לשיטת הפסיקה של רבי הקודם שנפטר, בעוד שלשני יש שיטת פסיקה אחרת. אז האם חז"ל - שכתבו "עשה לך רב" - אוסרים עלי להתחשב בעובדה הנ"ל על מנת לבחור לי - כרבי החדש - את הפוסק הנצמד לשיטת הפסיקה של רבי הקודם שנפטר?''"{{ש}}לא הבנתי מה הרווחת בזה שכבר היה לאדם רב, והוא נסתלק לבית עולמו ל"ע. אם הוא רוצה להישאר תחת חסות רבו הראשון - יתכן מאד שהרשות בידו, וזה נושא לדיון בפנ"ע; אך אם הוא מחפש רב חדש - מדוע הקריטריונים צריכים להיות שונים? האם יש דין שרבו השני של האדם יהיה דומה בהשקפותיו או בשיטת הפסיקה שלו לרבו הראשון?!</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::'''ג.''' כתבת: "''לגבי מה שכתבו על הרדב"ז שהוא מקל, תמהני איך כל זה קשור לערך שיטת פסיקה: הרי על שום פוסק לא נכתב - בתוך הערך "שיטת פסיקה" - שהוא "מקל/מחמיר". לכל היותר, נכתב עליו שהוא "נחשב בקרב הציבור למקל/למחמיר". אמנם - הדימוי הציבורי הנ"ל של שיטת הפסיקה של הפוסק - לא אמור לאפיין את שיטת הפסיקה עצמה של הפוסק, אם כי - זה כן אמור לאפיין את הדימוי הציבורי של שיטת הפסיקה של אותו פוסק; תן אפוא את דעתך לכך, שהערך שיטת פסיקה, דן גם בדימוי הציבורי של שיטת הפסיקה, ולא רק בשיטת הפסיקה עצמה, ממש כמו שהערך "רמב"ם" אינו עוסק רק ברמב"ם, אלא גם בדימוי הציבורי של רמב"ם, וכל כיוצא בזה.''"{{ש}}כמדומה שנתפסת לדוגמא. רציתי לומר עיקרון {{מקור|(שבסעיף ד' הסכמת לו)}}. אי אפשר לומר על חכם שהוא נוטה להתחשב בפסקי המקובלים על בסיס עשרים או שלושים מקומות שבהם הוא התחשב בפסקי המקובלים. למשל, מקובל בין רבים מפוסקי האשכנזים שמכריעים על פי דעת המשנה ברורה. ואולם אם תתפוס אחד מהפוסקים העומדים בגישה זו, ואפילו מהקיצוניים שבהם, תוכל למצוא עשרות מקומות שהוא מורה שלא כדעת המשנה ברורה. וה"ה להמון שאלות דומות. כדי לתת אינפורמציה '''אמיתית''' בשאלת שיטת הפסיקה של חכם פלוני או אלמוני, יש להכיר היקף נרחב של מאות מפסקיו ומפסקי פוסקים אחרים.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::'''ד.''' ראיתי שהסכמת עם עצם הנקודה {{מקור|(שבכדי לחוות דעה על שיטת הפסיקה של פוסק פלוני או אלמוני צריך להכיר הרבה מפסקיו ומפסקי החולקים)}}, אלא שטענת שבכ"ז הערך כתוב נכון. - אינני יכול להתווכח, כי אני אינני בקי דיי בשלל פסקי השואל ומשיב, ערוך השולחן, כף החיים, בן איש חי והרב קוק, ובכל אופן ציינת דברים הדורשים מקור.{{ש}}בנוסף, היום אתה כותב כך, ומחר יבוא אחר ויכתוב אחרת, ויביא עמו שלושים הוכחות (כנראה פחות...), ולא יהיה מי שידע להעמידו במקומו ולומר שכל שלושים מקומות אלו הִנן החריגות. ואף אם יאמר לו, דבריו לא יתקבלו, עד שיבוא ויביא הוכחות רבות הפוך, ומי יביא? בקיצור, הערך מכניס את ויקישיבה למקום לא טוב, בנקודה הזו.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::'''ה.''' לגבי האובייקטיביות. כידוע לכבודו, אנו פוסקים ל[[הלכה]] שאוהב ושונא כשרים להעיד ופסולים לדון {{מקור|שו"ע חו"מ לג, א|כן}}. וטעם הדבר שהביא מידע מציאותי בפנינו - אין צורך באובייקטיביות (אלא בישרות), ואילו לחוות דעה בשאלה מורכבת - יש צורך באובייקטיביות. לכן, הכותב ערך על כל נושא צריך להכניס אליו מידע שכבר נכתב והוסק, ולא להכניס מסקנות ופרשנות משלו.{{ש}}לאור הכללים הנ"ל, הנהוגים בוויקישיבה (וכמדומני שגם בוויקיפדיה), אם אדם יבאר את הגישות השונות לשיטת הפסיקה של הרב קוק (כפי שנתבארו במאמרים של הרב פרופ' נריה גוטל, הרב יואל קטן, הרב אברהם וסרמן ועוד) הוא לא צריך להיות אובייקטיבי. אבל, אם הוא רוצה לכתוב איזה סיכום '''משלו''' על שיטת הרב קוק או השואל ומשיב או ערוך השולחן או כל אחד אחר - זו כבר בעיה (מבחינת ויקישיבה כאנציקלופדיה אובייקטיבית).{{ש}}אגב, כאן אגע בבעיה נוספת, והיא שיש מאמרים שכל מי שמבין עניין בתחום יודע שהם אינם מאוזנים (למשל ביחס לשיטת הפסיקה של הרב קוק, שכותב דוקטורט שיטען שמושא עבודתו לא חידש כלום, או כל רעיון בנאלי לא מחודש, - יאבד כל כל העניין בדוקטורט, מה שמביא לעבודות מגוכחות) ואכמ"ל.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::לילה טוב, בהצלחה רבה!!!{{ש}}ברוך תהיה ותישא ברכה בכל מעשי ידיך לטובה, [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 02:37, 26 ביוני 2012 (IDT) </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-60134:rev-60686:php=table -->
</table>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=60134&oldid=prevאלי כהן: /* הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב */2012-06-11T02:14:52Z<p><span class="autocomment">הערות על דברי אלי כהן בנקודות א-ב</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:14, 11 ביוני 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l212">שורה 212:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 212:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:12. לגבי הגרש"ז אויערבאך: ראשית, אתה מבקש מקור - עבור מה שכתוב בתוך דף השיחה של הערך - לא עבור מה שכתוב בתוך דף הערך עצמו. אילו היית מבקש מקור עבור מה שכתוב בדף הערך עצמו - היית אמור לקבל מקור כתוב; עכשיו, שאתה מבקש מקור עבור מה שכתוב רק בדף השיחה גרידא, אז כבר אין צורך להציג מקור, אבל למרות שאין צורך להציג מקור - כבר טרחתי לספק אותו - עוד בתגובתי שממנה ציטטת: הוא אמנם מקור בלתי כתוב, אלא מקור הלקוח מתוך עדות ראייה גרידא - תוך הפנייה מדוייקת לעד הראייה עצמו (כולל פרטיים בסיסיים עליו, כגון שם מלא, עיסוק, ומקום מגורים, על מנת שיהיה ניתן לאתרו בקלות), אבל אין צורך ביותר מכך, משום שכאמור מה שהתבקש כאן - זה לא מקור עבור מידע המוצג בתוך דף הערך עצמו - וגם לא מקור עבור מידע אשר בו תלויים דברים הכתובים בתוך הערך עצמו, וממילא אין צורך במקור כתוב. שנית, לטענתך, דברי הגרש"ז אויערבאך - אינם דוגמה להוצאת דין מפשוטו של פסוק, אבל מי דיבר על "פשוטו של פסוק"? אטו כל דרשות חז"ל - פשטי דקראי נינהו, עד שאתה מניח שהתימרתי לטעון כי - גם מה שהוציא הגרש"ז מהפסוק - אינו אלא הוצאת דין '''מפשוטו''' של פסוק? איך שלא יהיה - ולגופו של ענין, אם אני בוחן את הדברים כשלעצמם - אני לגמרי רואה בזה הוצאת דין מתוך הפסוק עצמו (גם אם לא ממש מ"פשוטו" של פסוק), שהרי - הגע בעצמך: מה הוא בכלל "בית דין גבוה לעירעורים"? זהו למעשה מעין בית דין תורני גבוה לצדק - כלומר גבוה מעל בית הדין התורני התחתון - אשר אף הוא מוזהר כמובן לחתור לצדק: הדא הוא דכתיב: צדק צדק תרדוף: צדק עליון - על גבי הצדק התחתון. עד כאן מה שנראה לפום ריהטא, לפי העולה - מבין השיטין של תיבות הפסוק - תוך היאחזות בדיוקים מהימנים שבתוך הכתוב עצמו. ומכל מקום, הגרש"ז אויערבאך לא נזקק לזה - אלא אמר סברא הרבה יותר פשוטה, כדלהלן: "אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]", עכ"ד הטהורים. שלישית, לגבי טענתך שאתה "לא מאמין" שזה היה הבסיס של הֱתֵרוֹ, ובכן כדי שתוכל לומר כן - עליך קודם כל לדבר עם אותו עד ראייה. למעשה, אילו דיברת עמו - היה מתברר לך שהמצב היה בדיוק הפוך ממה שתיארת: בשיחת פנים אל פנים שקיים אותו עד ראייה - לפני יותר מארבעים שנה - עם רבו הגרש"ז אויערבאך, הוא שאל את הרב לדעתו על הקמת בית דין גבוה לעירעורים, ואז הרב הגיב במשפט, שתרגומו הוא משהו כמו: "כבר דנו בזה גדולי עולם, ומה אנן זעירי נענה אבתרייהו, מיהו אנא - קרא ידענא", ואז פתח את החומש (בפני אותו עד ראייה), ומייד הצביע על הפסוק "צדק צדק תרדוף", ואמר: "אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]", עכ"ד הטהורים. ועתה הרשה לי לשאול אותך - ברחל בתך הקטנה: האם לדעתך, אופן זה - שלפיו הסתמך הגרש"ז אויערבאך על הפסוק "צדק צדק תרדוף" - לטובת הקמת בית דין גבוה לעירעורים, נראה בעיניך רחוק יותר מהאופן שלפיו למד רבי עקיבא מהמילה את: "את, לרבות תלמידי חכמים"?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:12. לגבי הגרש"ז אויערבאך: ראשית, אתה מבקש מקור - עבור מה שכתוב בתוך דף השיחה של הערך - לא עבור מה שכתוב בתוך דף הערך עצמו. אילו היית מבקש מקור עבור מה שכתוב בדף הערך עצמו - היית אמור לקבל מקור כתוב; עכשיו, שאתה מבקש מקור עבור מה שכתוב רק בדף השיחה גרידא, אז כבר אין צורך להציג מקור, אבל למרות שאין צורך להציג מקור - כבר טרחתי לספק אותו - עוד בתגובתי שממנה ציטטת: הוא אמנם מקור בלתי כתוב, אלא מקור הלקוח מתוך עדות ראייה גרידא - תוך הפנייה מדוייקת לעד הראייה עצמו (כולל פרטיים בסיסיים עליו, כגון שם מלא, עיסוק, ומקום מגורים, על מנת שיהיה ניתן לאתרו בקלות), אבל אין צורך ביותר מכך, משום שכאמור מה שהתבקש כאן - זה לא מקור עבור מידע המוצג בתוך דף הערך עצמו - וגם לא מקור עבור מידע אשר בו תלויים דברים הכתובים בתוך הערך עצמו, וממילא אין צורך במקור כתוב. שנית, לטענתך, דברי הגרש"ז אויערבאך - אינם דוגמה להוצאת דין מפשוטו של פסוק, אבל מי דיבר על "פשוטו של פסוק"? אטו כל דרשות חז"ל - פשטי דקראי נינהו, עד שאתה מניח שהתימרתי לטעון כי - גם מה שהוציא הגרש"ז מהפסוק - אינו אלא הוצאת דין '''מפשוטו''' של פסוק? איך שלא יהיה - ולגופו של ענין, אם אני בוחן את הדברים כשלעצמם - אני לגמרי רואה בזה הוצאת דין מתוך הפסוק עצמו (גם אם לא ממש מ"פשוטו" של פסוק), שהרי - הגע בעצמך: מה הוא בכלל "בית דין גבוה לעירעורים"? זהו למעשה מעין בית דין תורני גבוה לצדק - כלומר גבוה מעל בית הדין התורני התחתון - אשר אף הוא מוזהר כמובן לחתור לצדק: הדא הוא דכתיב: צדק צדק תרדוף: צדק עליון - על גבי הצדק התחתון. עד כאן מה שנראה לפום ריהטא, לפי העולה - מבין השיטין של תיבות הפסוק - תוך היאחזות בדיוקים מהימנים שבתוך הכתוב עצמו. ומכל מקום, הגרש"ז אויערבאך לא נזקק לזה - אלא אמר סברא הרבה יותר פשוטה, כדלהלן: "אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]", עכ"ד הטהורים. שלישית, לגבי טענתך שאתה "לא מאמין" שזה היה הבסיס של הֱתֵרוֹ, ובכן כדי שתוכל לומר כן - עליך קודם כל לדבר עם אותו עד ראייה. למעשה, אילו דיברת עמו - היה מתברר לך שהמצב היה בדיוק הפוך ממה שתיארת: בשיחת פנים אל פנים שקיים אותו עד ראייה - לפני יותר מארבעים שנה - עם רבו הגרש"ז אויערבאך, הוא שאל את הרב לדעתו על הקמת בית דין גבוה לעירעורים, ואז הרב הגיב במשפט, שתרגומו הוא משהו כמו: "כבר דנו בזה גדולי עולם, ומה אנן זעירי נענה אבתרייהו, מיהו אנא - קרא ידענא", ואז פתח את החומש (בפני אותו עד ראייה), ומייד הצביע על הפסוק "צדק צדק תרדוף", ואמר: "אם הדיין יידע שיש מעליו ערכאה גבוהה יותר שבוחנת את פסקיו, אז לא יכתוב שטויות [וכך ירבה צדק]", עכ"ד הטהורים. ועתה הרשה לי לשאול אותך - ברחל בתך הקטנה: האם לדעתך, אופן זה - שלפיו הסתמך הגרש"ז אויערבאך על הפסוק "צדק צדק תרדוף" - לטובת הקמת בית דין גבוה לעירעורים, נראה בעיניך רחוק יותר מהאופן שלפיו למד רבי עקיבא מהמילה את: "את, לרבות תלמידי חכמים"?</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:13. לגבי האדמו"ר מסאטמאר: הוא חולק על הרב משה פיינשטיין, ומסתמך על פשט הפסוק בויקרא יח כ, כדי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפסוק </del>שהאיסור שם הוא גם בהפריית מבחנה. ויש עוד דוגמאות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפסיקות הנלמדות </del>מהמקרא עצמו, למשל ראה בנתיבות המשפט נב א, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:13. לגבי האדמו"ר מסאטמאר: הוא חולק על הרב משה פיינשטיין, ומסתמך על פשט הפסוק בויקרא יח כ, כדי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לִפְסוֹק </ins>שהאיסור שם הוא גם בהפריית מבחנה. ויש עוד דוגמאות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפוסקים הלומדים הלכה </ins>מהמקרא עצמו, למשל ראה בנתיבות המשפט נב א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ויש גם דוגמאות לפוסקים הקובעים את עצם הכלל האומר שניתן ללמוד הלכה מהמקרא עצמו, למשל ראה בשו"ת דבר חברון [לרב דב ליאור] ח"ג סוס"י קכט, דס"ל להדיא דכיון ש"אפשר כך ואפשר כך" בהכרעת השאלה האם במעיל של הכהן הגדול היה "הפעמון בתוך (הזג) [הרימון] או לידו" [וכוונתו למחלוקת שבין רמב"ן לבין רמב"ם ורש"י</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשמות כח לג] – לכן חכם רשאי להכריע לפי מה "שנראה לו מהמקראות"</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לילה </del>טוב, וברוך תהיה. [[משתמש:אלי כהן|אלי כהן]] 23:40, 10 ביוני 2012 (IDT)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכעת עמד קנה במקומו. יום </ins>טוב, וברוך תהיה. [[משתמש:אלי כהן|אלי כהן]] 23:40, 10 ביוני 2012 (IDT)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== עוד הערה נחוצה על הערך ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== עוד הערה נחוצה על הערך ===</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-60118:rev-60134:php=table -->
</table>אלי כהן