https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%A8%D7%A9%D7%A2 2026-04-28T21:31:24Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%D7%A2&diff=62336&oldid=prev 2012-08-10T00:04:24Z

<p>יצרתי בויקיפדיה</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>ב[[הלכה]], &#039;&#039;&#039;רשע&#039;&#039;&#039; הוא תואר שעשוי להינתן לאדם שעובר על ההלכה. ההלכה מבחינה בין [[שוגג]] ל[[מזיד]]; בין עבירה חד פעמית לדפוס פעולה קבוע; בין מעבר מתוך רצון להכעיס לבין מעבר מתוך תשוקה; בין מעבר קבוע על מספר גדול של עבירות לבין מעבר שיטתי על עבירה אחת. להבדלים יש משמעות ו[[נפקא מינה|השלכות הלכתיות]] נוספות.<br /> <br /> ==מקור המונח==<br /> המילה רשע נזכרת ב[[תנ&quot;ך]], בפעם הראשונה, בפרשת התערבות [[משה|משה רבנו]] בקטטה; משה מצא בדרכו שני בני ישראל מתקוטטים; הוא פנה אל אותו שהרים את ידו על מנת להכות את חברו, בתואר רשע, במטרה לנזוף בו ולעצרו. {{ציטוטון| וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי: וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים: וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ}}.{{הערה|[[ספר שמות]] ב, י&quot;ג.}}<br /> <br /> ב[[תלמוד ירושלמי]] מתוארות ארבע דמויות מייצגות בקהילה היהודית, המכונות &quot;[[ארבעה בנים]]&quot;: {{ציטוטון|כנגד ארבעה בנים דברה תורה. אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול... רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם. לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר אף אתה הקהה את שיניו ואמׁר לו, בעבור זה עשה ה&#039; לי בצאתי ממצרים. לי ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל}}.{{הערה|נוסח דומה: ב[[תלמוד ירושלמי]], פסחים י, ד, דף ל&quot;ז, ד; ובמכילתא בא, י&quot;ח}} <br /> <br /> הרשע מוצג במדרש זה כמי שאינו מבין את הטורח של חג ה[[פסח]], כופר ומזלזל במצוות הקשורות בו. על כן, כנראה, התשובה לדבריו מנוסחת בתקיפות.{{הערה| ראו: [[דניאל גולדשמידט]], &#039;&#039;&#039;הגדה של פסח&#039;&#039;&#039;, קורותיה ותולדותיה במשך הדורות, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשמ&quot;ב, עמ&#039; 23-22.}}<br /> <br /> ==התייחסויות לרשע בספרות ההלכה==<br /> ===גינוי הרשע ורצון להחזירו למוטב===<br /> ספרות ההלכה מגנה את הרשעים ומבטלת את חשיבות מעשיהם: &quot;קשר רשעים אינו מן המניין&quot;.{{הערה|סנהדרין, כ&quot;ו, ע&quot;א.}} כלומר, הרוב שנוצר על ידי התאגדות רשעים אינו תופס או קובע. אין רצון להיטיב עם הרשע ולגרום לו טובה &quot;[[הלעיטהו לרשע וימות]]&quot;. חז&quot;ל קבעו כי &quot;רשעים מסורין ביד לבם אבל הצדיקים לבם מסור בידם&quot;.{{הערה| בראשית רבה, ל&quot;ד, י&quot;א.}} כלומר, הרשע מובל על ידי רגשותיו ו[[יצר הרע|יצריו]], ולעומתו ה[[צדיק]] מנהיג את רגשותיו ושולט ביצריו. כמו כן, התורה מייחסת משמעות חמורה לאדם הקורא לחבירו בכינוי רשע, עד ש&quot;הקורא לחברו רשע, יורד עמו לחייו&quot;.{{הערה|{{בבלי|קידושין|כח|א}}.}}.<br /> <br /> ספרות ההלכה קוראת להתרחק מרשע, ומייחסת מעשים רעים ואסונות לשכנות עם רשע: &quot;רע לרשע ורע לשכנו&quot;{{הערה|רש&quot;י בפרשת קורח}}. ההלכה אף אוסרת להסתכל בפניו כדי שלא לקבל השפעה ממנו, וההסתכלות בדיוקנו של רשע מזיקה למסתכל, מבחינה רוחנית על כן, &quot;אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע&quot;.{{הערה|תלמוד מגילה כ&quot;ח, א.}}<br /> <br /> על פי ההלכה אדם כשר יתבייש לומר שהוא רשע, ולאמירה כזו גם אם נאמרה אין משמעות, &quot;[[אין אדם משים עצמו רשע]]&quot;, ואף נאסר על אדם לפרסם שהוא רשע, הדבר נחשב כ[[חוצפה]] ועזות{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קטז|א}}.}}.<br /> <br /> אולם, על פי היהדות רצוי לעשות מעשים כדי להחזיר אותו בתשובה, על ידי [[תפילה]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|י|א}}}}, ופעולות אפשריות בדרכי נועם. התורה אינה מייחלת למות הרשע אלא לשובו מדרכו הרעה: &quot;כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה, עד יום מותו תחכה לו, אם ישוב מיד תקבלו&quot;{{הערה|תפילת שמונה עשרה ל[[ימים הנוראים]].}}. כמו כן, ההלכה מעודדת [[תפילה]] שהרשע יחזור בתשובה במקום להתפלל שימות.{{הערה|{{בבלי|ברכות|י|א}}.}}<br /> <br /> ===פושעי ישראל===<br /> לרשעים הנמנים עם [[העם היהודי]], מיוחסת חשיבות רבה למרות מעשיהם הרעים. המילה &quot;ציבור&quot; - נדרשה כראשי תיבות של &#039;&#039;&#039;צ&#039;&#039;&#039;דיקים, &#039;&#039;&#039;ב&#039;&#039;&#039;ינוניים, &#039;&#039;&#039;ר&#039;&#039;&#039;שעים, וגם בהקשר של היתר להתפלל עם רשעים בערב [[יום הכיפורים]], בה נפסק בשולחן ערוך כי יש לחפש אחרי פושעי ישראל שיתפללו עם הציבור ובכך תפילת הציבור מתקבלת ביתר שאת, ומצאו מקור במקרא לכך שהתורה ציוותה למנות עם סממני הקטורת את ה[[חלבנה]] למרות שריחו רע{{הערה|רש&quot;י על פרשת הקטורת}}. כמו כן קובעת התורה כי גם הרשעים מלאין [[מצוות]] כ[[רימון מצוי|רימון]], על הפסוק &quot;כפלח הרימון רקתך&quot; אמר [[ריש לקיש]]: &quot;אל תקרי &quot;רַ‏קתך&quot; אלא &quot;רֵיקתך&quot;, שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון&quot;{{הערה|{{בבלי|עירובין|י&quot;ט|א}}.}}. ב[[אגדה (יהדות)|אגדה]] יש האומרים כי [[אש]] ה[[גיהנום]] אינה שולטת בפושעי ישראל{{הערה|סוף מסכת חגיגה {{בבלי|חגיגה|יט|א}}.}}.<br /> <br /> ==סוגי רשעים בספרות ההלכה==<br /> התורה מבדילה בין רשע [[מומר]] גמור המומר לכל התורה כולה ופרק מעליו עול מלכות שמים כליל, לבין [[מומר לדבר אחד]], והדבר שנוי במחלוקת בין התנאים. כמו כן יש הנקרא רשע בגלל דיעותיו ונקרא [[אפיקורוס]] גם אם מעשיו אינם רעים. <br /> <br /> במיוחד מבדילה התורה בין רשע ש&quot;[[אוכל נבלות לתיאבון]]&quot; ולא פרק מעליו עול מלכות שמים באופן מוחלט אלא [[יצר הרע|יצרו הרע]] מתגבר עליו, לבין &quot;[[אוכל נבלות להכעיס]]&quot; שפרק מעליו עול מלכות שמים, יודע את רבונו ומתכווין למרוד בו. התורה מתייחסת לרשעים כאלו בחומרה רבה, ועל פי המקרא חומר עונשם של אנשי [[סדום]] ועמורה קשור היה בכך שהם היו &quot;יודעים את רבונם ומתכוונים למרוד בו&quot;, והקללות הרבות ב[[פרשת בחוקותי]] מיוחסים לרשעים כאלו{{הערה|1=ראה פירוש רש&quot;י [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%95_%D7%99%D7%93 שם].}}. אודות כך פוסק הרמב&quot;ם: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואלו הן שאין להן חלק ל[[עולם הבא]] אלא [[כרת|נכרתים]] ואובדין [[יום הדין|ונידונין]] על גודל רשעם ו[[חטא]]תם לעולם ולעולמי עולמים. [[נוצרים|המינים]] ו[[אפיקורוס|האפיקורוסין]] וה[[כופר (אמונה דתית)|כופר]]ים ב[[תורה]] והכופרים ב[[תחיית המתים]] ובביאת ה[[משיח|גואל]] המורדים ומחטיאי הרבים והפורשין מדרכי צבור והעושה [[עבירה|עבירות]] ביד רמה בפרהסיא כ[[יהויקים]] וה[[מוסר (הלכה)|מוסר]]ים ומטילי אימה על הצבור שלא לשם שמים ו[[רוצח|שופכי דמים]] ובעלי [[לשון הרע]] והמושך [[עורלה|ערלתו]]|מקור={{רמב&quot;ם|תשובה|ג|ו}}}}<br /> <br /> למרות שהתואר רשע מתייחס באופן כללי למי שפורק מעליו עול מלכות שמים ועול מצוות, אנו מוצאים התייחסויות ספיציפיות למעשים מסוימים, שהעושה אותם נקרא רשע: רובם הם מעשים שאין עליהם התייחסות מפורשת ב[[תורה שבכתב]], אך חכמים מצאו שבעשייתם יש רוע, פריקת עול מלכות שמים או רשעות: [[עני המהפך בחררה]] (עני שהחל ליטול חפץ של [[הפקר]] ובעוד שהוא מתעסק בו, לפני שביצע בו [[מעשה קניין]] בא אחר ולקח את החפץ){{הערה|{{בבלי|קידושין|נט|א}}. וכן נפסק להלכה ב{{רמב&quot;ם|נשים|אישות|טז|יז}}}}, המגביה יד על חבירו{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|נז|ב}}.}}, אדם שמלווה מעות ב[[עיסקא]] באופן שקרוב מאוד שיחלוק ברווח אבל לא בהפסד, וזה הוא אבק [[ריבית]]{{הערה|כן נפסק להלכה ב{{רמב&quot;ם|משפטים|מלווה ולווה|ה|ח}}. עיסקא היא הלוואה שבה המלווה מקבל אחוזים (באופן בסיסי, חצי) מהרווחים; באופן שבו הם סיכויי הרווח וההפסד שווים לשניהם (או שסיכויי הלווה להרוויח גדולים יותר, שזו מידת חסידות והרחקה מן הריבית), הדבר מותר, ובתנאי שהלווה מקבל גם שכר על טרחתו בהשגת הרווחים, כי אז מדובר בעסקת-שותפות, בה השותף שאינו משיג רווחים משלם לשני תמורת עבודתו, ושוב, הדבר נחשב לאבק ריבית אם אין המדובר בסיכון גם למשקיע. היתר עיסקא הידוע מבוסס על מושג העיסקא, אלא שיש אפשרות לתשלום ריבית קבועה במקום להתחלק ברווח והפסד, ומבחינה מעשית כמעט שלא ניתן לממש זכות פורמלית זו של חלוקת הרווח.}}, העומד מאחורי בית הכנסת כאשר הציבור מתפללין ואינו מחזיר את פניו לבית הכנסת{{הערה|{{בבלי|ברכות|ו|ב}}.}}, הנודר נדרים{{הערה|[[מסכת נדרים]] פרק שלישי}}.<br /> <br /> למרות זאת, מתייחס התואר רשע כמובן גם למעשים האסורים על פי התורה, ויש בהם רשעות. כך למשל קובעת התורה כי {{ציטוטון|לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם}}{{הערה|{{תנ&quot;ך|תהילים|לז|כא}}.}}, כל הלווה ואינו משלם נקרא רשע.<br /> <br /> לפעמים מכנה התורה אדם בהגדרה החריפה &quot;רשע ערום&quot;. אחד מהם הוא אדם שהקנה חפץ לחבירו בקניין &quot;[[קניין אחריך|אחריך]]&quot; ובא אדם אחר והשיא עצה למקבל המתנה הראשון למכור אותה כדי שהבא אחריו לא יזכה בה וכך הראשון ירוויח את דמי החפץ לעצמו, נקרא רשע ערום מכיוון שהוא עושה מעשה לא הוגן בערמומיות שאין לו רווח ממנו{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קלז|א}}, וכן נפסק להלכה ב{{רמב&quot;ם|משפטים|זכיה ומתנה|יב|ט}}.}}. כך גם עני המשהה בתו בוגרת כדי שתעזור לו בבית, מדובר במעשה הנראה לכאורה כמעשה תמים אך טמונה בו רשעות גדולה, הקרבת אושרה של הבת וחייה בשביל הנאה מועטת{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|עו|א}}, ורש&quot;י שם.}}.<br /> <br /> בספרות המחשבה יש שחילקו בין &quot;רשע וטוב לו&quot; שהוא רשע שאינו גמור שלעתים קרובות באים לו הרהורי תשובה אך למעשה הרע מתגבר עליו, לבין &quot;רשע ורע לו&quot; שהוא רשע גמור שאין לו כלל הרהורי תשובה{{הערה|רבי [[שניאור זלמן מלאדי]], [[ספר התניא]] פרק י&quot;א.}}. כרשע בשם התואר מוגדר מי שפורק עול מלכות שמים מעליו ועובר אפילו על איסור קל מדברי חכמים{{הערה|ספר התניא פרק א&#039;}}, אך לעניין שכר ועונש רשע הוא מי שרוב מעשיו הם עבירות{{הערה|מרכבת המשנה - אלפנדארי, ספר המדע הלכות תשובה פרק ג הלכה ה; ספר התניא פר&#039; א&#039;}}.<br /> <br /> במשפט העברי, &quot;דרך רשע&quot; - היא התנהגות מתוך זעם ורצון להזיק בלבד.{{הערה|ראו למשל: [[מנחם אלון]], &#039;&#039;&#039;[[המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו]]&#039;&#039;&#039;, א-ב, ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], [[האוניברסיטה העברית]], תשמ&quot;א, עמ&#039; 638.}}<br /> <br /> ==בעת החדשה==<br /> בתנועת [[חסידות|החסידות]] רווחה התפיסה שבכל רשע ישנה אפשרות לנקודה טובה, גם אם הרשע עצמו אינו מודע לדבר; אולם האל הרואה נסתרות רואה את מציאותה; כך למשל הדרוש בספר &#039;&#039;&#039;אבקות רוכלים&#039;&#039;&#039;:<br /> <br /> {{ציטוטון|על הפסוק &quot;עוד מעט ואין רשע&quot; (תהילים, לז י) כל רשע יש בו עוד מעט שבזה אינו רשע. ואפילו יודע בעצמו - ואינו רואה בעצמו שום זכות, אי אפשר שלא יהא בו עוד מעט דבר טמיר מה שנעלם אפילו מאתו, שבזה אינו יודע. וזהו &quot;אזמרה לאלהי בעודי&quot; (תהילים, קד לג) היינו בה&quot;עוד&quot; הזה בוודאי יש בי, יכול אני לזמר ולשבח להשם}}.{{הערה|&#039;&#039;&#039;אבקות רוכלים&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; קסו.}}<br /> <br /> [[הרב קוק|הראי&quot;ה קוק]] טען כי הרשעה, הן במובן ההלכתי, והן בהקשר של תמורות התקופה שבה נכתבו דבריו, תקופת [[העלייה השנייה]], לא תמוגר על ידי עשייה שוללת של קנאות ורדיפה, אלא על ידי עשייה חיובית של קירוב רחוקים ופיתוח ה[[צדק (מוסר)|צדק]], ה[[אמונה]] וה[[חוכמה]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק,{{ש}}אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה,{{ש}}אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה|מקור=&quot;ערפילי טוהר&quot;}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[צדיק]]<br /> * [[תשובה]]<br /> * [[רשע וטוב לו]]<br /> * [[חטא]]<br /> * [[ואהבת לרעך כמוך]]<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}</div>

טישיו