https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA 2026-05-01T08:09:20Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=81326&oldid=prev 2013-02-20T03:30:39Z

<p><span class="autocomment">קטעים שהוסרו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:30, 20 בפברואר 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקטעים הבאים הוסרו על ידי:  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקטעים הבאים הוסרו על ידי:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &lt;nowiki&gt;"==הרקע ההיסטורי==&lt;/nowiki&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &lt;nowiki&gt;"==הרקע ההיסטורי==&lt;/nowiki&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins>בשנת תרפ"ו, ר' אבא אפלבוים, מלבוב, כתב על [http://www.halachabrura.org/library/library7h.htm תולדותיו ושיטתו הקבלית]. הוא כלל ב"תוכן הענינים" לספרו, בין השאר,  את הנושאים הבאים:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins>"'''פרק א'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins>גלות יהודה אשר בספרד התלקטו בתורגמה (טורקיה). קרן אור הגיה להם מארץ הולנדיה (הולנד). העיר אמסטרדם היתה בימי המאה הרביעית והחמישית ( כנראה המאה ה-14 והמאה ה-15) למרכז היהדות, ונקראת "ירושלים החדשה" .לרבע מאות הספרדים שם היו כבר שלוש מאות בתים גדולים. העדה האמסטרדמית היתה לאם בישראל.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins>שלש קהילות היו שם שנקראו על שם בתי כנסיותיהן. יסוד התלמוד תורה והישיבה "עץ חיים" מדורו של "הישיבה" ההיא למחלקותיה, סדר הלימוד שבו. ר"מ זכות ויחוסו להישיבה ההיא.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins>'''פרק ב'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins>המשפחה המפוארת "זכותא" והגדול שבה ר"א זכותא בן בנו של ר"א, זה ר' אברהם זכותא (Zacuta Lasitamus) השני (הבן השני) (נסע) להולנד. הולדתו בקצרה (תולדות חייו) רמ"ז הוא מיוצאי חלציו.  רמ"ז לא היה תלמיד חכם כדעת ההיסטוריקים. ולא ישב על ספסל אחד עם שפינוזה. נטיית הרמ"ז עוד בימי ילדותו לקבלה. נסיעתו לארץ פולין ומשם לאיטליה. לימודיו אצל המקובל ר' בנימין הלוי. חשקו לנסוע לארץ ישראל. ישיבתו בווניציאה"</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</ins>;אין בו חידוש גדול ביחס לערך, והוא מיותר, ובסופו יש פגיעה חמור בכבודו של הרמ"ז.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרפ"ו, ר' אבא אפלבוים, מלבוב, כתב על [http://www.halachabrura.org/library/library7h.htm תולדותיו ושיטתו הקבלית]. הוא כלל ב"תוכן הענינים" לספרו, בין השאר,  את הנושאים הבאים:</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"'''פרק א'''</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גלות יהודה אשר בספרד התלקטו בתורגמה (טורקיה). קרן אור הגיה להם מארץ הולנדיה (הולנד). העיר אמסטרדם היתה בימי המאה הרביעית והחמישית ( כנראה המאה ה-14 והמאה ה-15) למרכז היהדות, ונקראת "ירושלים החדשה" .לרבע מאות הספרדים שם היו כבר שלוש מאות בתים גדולים. העדה האמסטרדמית היתה לאם בישראל .  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שלש קהילות היו שם שנקראו על שם בתי כנסיותיהן. יסוד התלמוד תורה והישיבה "עץ חיים" מדורו של "הישיבה" ההיא למחלקותיה, סדר הלימוד שבו. ר"מ זכות ויחוסו להישיבה ההיא.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ב'''</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשפחה המפוארת "זכותא" והגדול שבה ר"א זכותא בן בנו של ר"א, זה ר' אברהם זכותא (Zacuta Lasitamus) השני (הבן השני) (נסע) להולנד. הולדתו בקצרה (תולדות חייו) רמ"ז הוא מיוצאי חלציו.  רמ"ז לא היה תלמיד חכם כדעת ההיסטוריקים. ולא ישב על ספסל אחד עם שפינוזה. נטיית הרמ"ז עוד בימי ילדותו לקבלה. נסיעתו לארץ פולין ומשם לאיטליה. לימודיו אצל המקובל ר' בנימין הלוי. חשקו לנסוע לארץ ישראל. ישיבתו בווניציאה"</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>;אין בו חידוש גדול ביחס לערך, והוא מיותר, ובסופו יש פגיעה חמור בכבודו של הרמ"ז.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &quot;בבטאון &quot;בפעמים&quot; מדגישה פרופ&#039; דבורה ברגמן מדגישה את משחק האור והצל במחזהו  &quot;תפתה ערוך&quot;. וכך היא כותבת: &quot; הן במובן הראשוני והן במשמעות המטאפורית -- נהירות ועמימות. היא מחלקת את היצירה לאזורים של עמימות ובהירות קוגניטיביים, מציגה את ההתפתחות בדמותו של הגיבור על פי היחסים בין קטבים אלה, ומציגה את היצירה על רקע התפיסות הברוקיות של המציאות כאשליה, כתאטרון מקסים, כחידה וכהוויה מופלאה. לבסוף משווה המחברת בין &quot;תפתה ערוך&quot; לבין האור והצל בציורי רמברנדט&quot; &quot;  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &quot;בבטאון &quot;בפעמים&quot; מדגישה פרופ&#039; דבורה ברגמן מדגישה את משחק האור והצל במחזהו  &quot;תפתה ערוך&quot;. וכך היא כותבת: &quot; הן במובן הראשוני והן במשמעות המטאפורית -- נהירות ועמימות. היא מחלקת את היצירה לאזורים של עמימות ובהירות קוגניטיביים, מציגה את ההתפתחות בדמותו של הגיבור על פי היחסים בין קטבים אלה, ומציגה את היצירה על רקע התפיסות הברוקיות של המציאות כאשליה, כתאטרון מקסים, כחידה וכהוויה מופלאה. לבסוף משווה המחברת בין &quot;תפתה ערוך&quot; לבין האור והצל בציורי רמברנדט&quot; &quot;  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</ins>;התוכן איננו תורני.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>;התוכן איננו תורני.   </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בברכה, [[משתמש:אריאל ביגל נ&amp;#34;י|אריאל ביגל נ&amp;#34;י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ&amp;#34;י|שיחה]]) 18:25, 18 בפברואר 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בברכה, [[משתמש:אריאל ביגל נ&amp;#34;י|אריאל ביגל נ&amp;#34;י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ&amp;#34;י|שיחה]]) 18:25, 18 בפברואר 2013 (IST)</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-81320:rev-81326:php=table --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=81320&oldid=prev 2013-02-18T16:25:16Z

<p><span class="autocomment">קטעים שהוסרו: </span> פסקה חדשה</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>== קטעים שהוסרו ==<br /> <br /> הקטעים הבאים הוסרו על ידי: <br /> <br /> * &lt;nowiki&gt;&quot;==הרקע ההיסטורי==&lt;/nowiki&gt;<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ו, ר&#039; אבא אפלבוים, מלבוב, כתב על [http://www.halachabrura.org/library/library7h.htm תולדותיו ושיטתו הקבלית]. הוא כלל ב&quot;תוכן הענינים&quot; לספרו, בין השאר, את הנושאים הבאים:<br /> <br /> &quot;&#039;&#039;&#039;פרק א&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> גלות יהודה אשר בספרד התלקטו בתורגמה (טורקיה). קרן אור הגיה להם מארץ הולנדיה (הולנד). העיר אמסטרדם היתה בימי המאה הרביעית והחמישית ( כנראה המאה ה-14 והמאה ה-15) למרכז היהדות, ונקראת &quot;ירושלים החדשה&quot; .לרבע מאות הספרדים שם היו כבר שלוש מאות בתים גדולים. העדה האמסטרדמית היתה לאם בישראל . <br /> <br /> שלש קהילות היו שם שנקראו על שם בתי כנסיותיהן. יסוד התלמוד תורה והישיבה &quot;עץ חיים&quot; מדורו של &quot;הישיבה&quot; ההיא למחלקותיה, סדר הלימוד שבו. ר&quot;מ זכות ויחוסו להישיבה ההיא. <br /> <br /> &#039;&#039;&#039;פרק ב&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> המשפחה המפוארת &quot;זכותא&quot; והגדול שבה ר&quot;א זכותא בן בנו של ר&quot;א, זה ר&#039; אברהם זכותא (Zacuta Lasitamus) השני (הבן השני) (נסע) להולנד. הולדתו בקצרה (תולדות חייו) רמ&quot;ז הוא מיוצאי חלציו. רמ&quot;ז לא היה תלמיד חכם כדעת ההיסטוריקים. ולא ישב על ספסל אחד עם שפינוזה. נטיית הרמ&quot;ז עוד בימי ילדותו לקבלה. נסיעתו לארץ פולין ומשם לאיטליה. לימודיו אצל המקובל ר&#039; בנימין הלוי. חשקו לנסוע לארץ ישראל. ישיבתו בווניציאה&quot;<br /> <br /> ;אין בו חידוש גדול ביחס לערך, והוא מיותר, ובסופו יש פגיעה חמור בכבודו של הרמ&quot;ז. <br /> <br /> * &quot;בבטאון &quot;בפעמים&quot; מדגישה פרופ&#039; דבורה ברגמן מדגישה את משחק האור והצל במחזהו &quot;תפתה ערוך&quot;. וכך היא כותבת: &quot; הן במובן הראשוני והן במשמעות המטאפורית -- נהירות ועמימות. היא מחלקת את היצירה לאזורים של עמימות ובהירות קוגניטיביים, מציגה את ההתפתחות בדמותו של הגיבור על פי היחסים בין קטבים אלה, ומציגה את היצירה על רקע התפיסות הברוקיות של המציאות כאשליה, כתאטרון מקסים, כחידה וכהוויה מופלאה. לבסוף משווה המחברת בין &quot;תפתה ערוך&quot; לבין האור והצל בציורי רמברנדט&quot; &quot; <br /> <br /> ;התוכן איננו תורני. <br /> <br /> בברכה, [[משתמש:אריאל ביגל נ&amp;#34;י|אריאל ביגל נ&amp;#34;י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ&amp;#34;י|שיחה]]) 18:25, 18 בפברואר 2013 (IST)</div>

אריאל ביגל נ"י