https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94שיחה:השואה - היסטוריית גרסאות2026-04-07T14:31:25Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=159916&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* פסקאות ומשפטים שהסרתי */ תיקון קישור פנימי2023-04-19T17:58:52Z<p><span class="autocomment">פסקאות ומשפטים שהסרתי: </span> תיקון קישור פנימי</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:58, 19 באפריל 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:לידידי הנכבד מאד,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:לידידי הנכבד מאד,</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:הערותיך נכונות. לגבי נקודה 2 - הציטוט הנ"ל הוא הבעת עמדה של הרב סולובייצ'יק. לכן, כשמובאים דברי הרב סולובייצ'יק עצמו, פרשנותו לדבריו איננה בגדר 'דעה', ודו"ק. המשך הדיון ב[[שיחת משתמש:למאי נ"מ?/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארכיון1</del>#השואה|דף השיחה שלי]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:הערותיך נכונות. לגבי נקודה 2 - הציטוט הנ"ל הוא הבעת עמדה של הרב סולובייצ'יק. לכן, כשמובאים דברי הרב סולובייצ'יק עצמו, פרשנותו לדבריו איננה בגדר 'דעה', ודו"ק. המשך הדיון ב[[שיחת משתמש:למאי נ"מ?/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארכיון 1</ins>#השואה|דף השיחה שלי]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:תודה רבה על ביקורתך לעריכותיי. מוצאי חג שמח! [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 20:34, 26 באפריל 2012 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:תודה רבה על ביקורתך לעריכותיי. מוצאי חג שמח! [[משתמש:למאי נ&quot;מ?|למאי נ&quot;מ?]] 20:34, 26 באפריל 2012 (IDT)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-83587:rev-159916:php=table -->
</table>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=83587&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית */ טכני2013-05-12T11:51:04Z<p><span class="autocomment">הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית: </span> טכני</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=83587&oldid=82404">הצגת שינויים</a>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=82404&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית */2013-03-21T15:37:49Z<p><span class="autocomment">הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:37, 21 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l83">שורה 83:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 83:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::::::שלום וברכה מרובים! טענת הרבי מחב"ד זצ"ל היא שתפיסת עולם כזו של הרב ש"ך זצ"ל יש בה המעטה במידת הרחמים של הבורא יתברך, ולזה הבאתי מדברי המאירי שהשיטה של "תתמלא הסאה" היא לא מתאימה לאהבת הקב"ה לבניו, עמו וצאן מרעיתו. (ומה שהקב"ה איננו נוהג כ"כ ברחמים עם האומות כבישראל, אכן צ"ב, וזה נושא בפנ"ע, שצריך לבררו מתוך לימוד מרובה בדחז"ל וחכמי ישראל). ולענ"ד הביקורת היא על תוכן הדברים וכנ"ל. '''עכ"פ''' אני מסכים למסקנה המעשית, כי המעיין ימצא שהדברים לא נאמרו ספציפית על דבריו בעניין השואה, ולכן אין מקומם בערך זה (אלא אם יעשה בו דיון האם תבוא ח"ו שואה נוספת). '''אגב''', אתם מסכימים עמי שהדברים לא נאמרו על הסברו לשואה? (דבר שלענ"ד מוכח לקורא דבריו במתינות). '''יישר כוח גדול לכולם ופסח כשר ושמח!''' --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 19:16, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::::::שלום וברכה מרובים! טענת הרבי מחב"ד זצ"ל היא שתפיסת עולם כזו של הרב ש"ך זצ"ל יש בה המעטה במידת הרחמים של הבורא יתברך, ולזה הבאתי מדברי המאירי שהשיטה של "תתמלא הסאה" היא לא מתאימה לאהבת הקב"ה לבניו, עמו וצאן מרעיתו. (ומה שהקב"ה איננו נוהג כ"כ ברחמים עם האומות כבישראל, אכן צ"ב, וזה נושא בפנ"ע, שצריך לבררו מתוך לימוד מרובה בדחז"ל וחכמי ישראל). ולענ"ד הביקורת היא על תוכן הדברים וכנ"ל. '''עכ"פ''' אני מסכים למסקנה המעשית, כי המעיין ימצא שהדברים לא נאמרו ספציפית על דבריו בעניין השואה, ולכן אין מקומם בערך זה (אלא אם יעשה בו דיון האם תבוא ח"ו שואה נוספת). '''אגב''', אתם מסכימים עמי שהדברים לא נאמרו על הסברו לשואה? (דבר שלענ"ד מוכח לקורא דבריו במתינות). '''יישר כוח גדול לכולם ופסח כשר ושמח!''' --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 19:16, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::::::::::כעת קראתי שוב במיתון, ובדבריו ישנם טענות שונות על נאומו של הרב שך, מקצתם על הסגנון (כנ"ל), מקצתם על החזיון לשואה עתידית ח"ו (כדבריך), ומקצתם על פרשנותו של הרב שך על השואה שהיתה (כדברי ידידינו הרב אריאל ביגל שליט"א). והעובדה היא שדיבר כמה פעמים על הדור שלנו (כדבריך), ועל הסגנון הרצוי לקירוב רחוקים (כדבריי), ושוב חזר לכתוב על אותם קדושים שנספו (כדברי הרב ביגל), והכל בעירבוביא. ועכ"פ העיקר לענייננו, שהנימוקים שהוצגו בערך כאן (לעת עתה), לא נאמרו בתור הוכחה שהשואה שעברה לא היתה עונש, ולכן אינם מתאימים לערך הנוכחי.--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 22:20, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::::::::::כעת קראתי שוב במיתון, ובדבריו ישנם טענות שונות על נאומו של הרב שך, מקצתם על הסגנון (כנ"ל), מקצתם על החזיון לשואה עתידית ח"ו (כדבריך), ומקצתם על פרשנותו של הרב שך על השואה שהיתה (כדברי ידידינו הרב אריאל ביגל שליט"א). והעובדה היא שדיבר כמה פעמים על הדור שלנו (כדבריך), ועל הסגנון הרצוי לקירוב רחוקים (כדבריי), ושוב חזר לכתוב על אותם קדושים שנספו (כדברי הרב ביגל), והכל בעירבוביא. ועכ"פ העיקר לענייננו, שהנימוקים שהוצגו בערך כאן (לעת עתה), לא נאמרו בתור הוכחה שהשואה שעברה לא היתה עונש, ולכן אינם מתאימים לערך הנוכחי.--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 22:20, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלום וכט"ס, {{ש}}</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ אינכם צריכים את רשותי על מנת לשנות עריכה שהוסכמה עליכם. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ לגבי דבריו של הרב "מישהו" הי"ו, אני מסכים לדעתו של חברנו "למאי נ"מ?", שהדברים שצוטטו על ידו אכן משקפים את דעת הרבי מחב"ד. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ עד כה התנגדתי לדבריכם מפני שלא הבנתי אותם כראוי. אני חשבתי כי טענתכם היא שהרבי במאמרו לא בא לשלול את ההסבר של הרב שך לשואה אלא רק את נבואות הזעם, אולם עכשיו משהבהרתם את דעתכם והסברתם כי אתם רק מתנגדים לציין כי לדעתו זהו הפך האמת וכו', אינני מתנגד לכך (על אף שאינני מסכים, אולם זה לא עקרוני לשיטתי ולכן מבחינתי אפשר לתקן). </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חג שמח, [[משתמש:אריאל ביגל נ&#34;י|אריאל ביגל נ&#34;י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ&#34;י|שיחה]]) 17:37, 21 במרץ 2013 (IST)</ins></div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=82344&oldid=prevMishehu: /* הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית */2013-03-19T20:20:20Z<p><span class="autocomment">הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:20, 19 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::::::שלום וברכה מרובים! טענת הרבי מחב"ד זצ"ל היא שתפיסת עולם כזו של הרב ש"ך זצ"ל יש בה המעטה במידת הרחמים של הבורא יתברך, ולזה הבאתי מדברי המאירי שהשיטה של "תתמלא הסאה" היא לא מתאימה לאהבת הקב"ה לבניו, עמו וצאן מרעיתו. (ומה שהקב"ה איננו נוהג כ"כ ברחמים עם האומות כבישראל, אכן צ"ב, וזה נושא בפנ"ע, שצריך לבררו מתוך לימוד מרובה בדחז"ל וחכמי ישראל). ולענ"ד הביקורת היא על תוכן הדברים וכנ"ל. '''עכ"פ''' אני מסכים למסקנה המעשית, כי המעיין ימצא שהדברים לא נאמרו ספציפית על דבריו בעניין השואה, ולכן אין מקומם בערך זה (אלא אם יעשה בו דיון האם תבוא ח"ו שואה נוספת). '''אגב''', אתם מסכימים עמי שהדברים לא נאמרו על הסברו לשואה? (דבר שלענ"ד מוכח לקורא דבריו במתינות). '''יישר כוח גדול לכולם ופסח כשר ושמח!''' --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 19:16, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::::::שלום וברכה מרובים! טענת הרבי מחב"ד זצ"ל היא שתפיסת עולם כזו של הרב ש"ך זצ"ל יש בה המעטה במידת הרחמים של הבורא יתברך, ולזה הבאתי מדברי המאירי שהשיטה של "תתמלא הסאה" היא לא מתאימה לאהבת הקב"ה לבניו, עמו וצאן מרעיתו. (ומה שהקב"ה איננו נוהג כ"כ ברחמים עם האומות כבישראל, אכן צ"ב, וזה נושא בפנ"ע, שצריך לבררו מתוך לימוד מרובה בדחז"ל וחכמי ישראל). ולענ"ד הביקורת היא על תוכן הדברים וכנ"ל. '''עכ"פ''' אני מסכים למסקנה המעשית, כי המעיין ימצא שהדברים לא נאמרו ספציפית על דבריו בעניין השואה, ולכן אין מקומם בערך זה (אלא אם יעשה בו דיון האם תבוא ח"ו שואה נוספת). '''אגב''', אתם מסכימים עמי שהדברים לא נאמרו על הסברו לשואה? (דבר שלענ"ד מוכח לקורא דבריו במתינות). '''יישר כוח גדול לכולם ופסח כשר ושמח!''' --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 19:16, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:::::::::::כעת קראתי שוב במיתון, ובדבריו ישנם טענות שונות על נאומו של הרב שך, מקצתם על הסגנון (כנ"ל), מקצתם על החזיון לשואה עתידית ח"ו (כדבריך), ומקצתם על פרשנותו של הרב שך על השואה שהיתה (כדברי ידידינו הרב אריאל ביגל שליט"א). והעובדה היא שדיבר כמה פעמים על הדור שלנו (כדבריך), ועל הסגנון הרצוי לקירוב רחוקים (כדבריי), ושוב חזר לכתוב על אותם קדושים שנספו (כדברי הרב ביגל), והכל בעירבוביא. ועכ"פ העיקר לענייננו, שהנימוקים שהוצגו בערך כאן (לעת עתה), לא נאמרו בתור הוכחה שהשואה שעברה לא היתה עונש, ולכן אינם מתאימים לערך הנוכחי.--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 22:20, 19 במרץ 2013 (IST)</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82340:rev-82344:php=table -->
</table>Mishehuhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=82340&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית */ תגובה2013-03-19T17:16:47Z<p><span class="autocomment">הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית: </span> תגובה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:16, 19 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::::ואני על משמרתי אעמודה, שהמעיין בדברי הרבי ימצא שחלק על הרב ש"ך בשתי נקודות: 1. ביחס ל'נבואה' שלו שתחזור ח"ו שואה שנייה (בשל החילוניות) כשתתמלא הסאה, 2. בפרשנות לסיבת השואה (שלדעת הרב שך היא עונש ולדעת הרבי מחב"ד לא). וכל האמירות "הפך כבודו של מקום" וכו' נאמרו על התחזיות של הרב ש"ך (וזו הערה עניינית ולא רק סגנונית), ואין מקומן בערך זה.{{ש}}הרבי במאמר לא בא ליישב את כל מאמרי חז"ל, אלא רק הסביר שהגישה שבא נקט הרב ש"ך איננה הגישה הנכונה להבנת מושגי השכר ועונש והנהגת הבורא ית', אך לא ביאר בשיחה זו כיצד הוא מפרש את המאמר "תתמלא סאתו", ואכן כדאי לשאול ת"ח חב"די כיצד הרבי יבאר מאמר זה. למשל, ראה במאירי סוטה ט. שכתב שעניין מילוי הסאה הוא רק אצל אומות העולם (וע"ע במהרש"א שם). ולכן מש"כ כבודו לגבי הנקודה השנייה איננו נכון לענ"ד, והרבי שלל את כל הכיוון של הרב ש"ך, ולא רק את הסגנון.{{ש}}'''לגבי הנקודה השלישית''' לענ"ד עיקרה הוא האיסור ללמד חובה/קטגוריה על ישראל, שזהו דבר שיכול להשפיע על הדין בשמים (עי' שיטה מקובצת ב"ק נ. ד"ה יכשל בו זרעו: "שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת הצדיקים שבדור", ע"ש בכל העניין, וע"ע חגיגה טו:), וזה עוון גדול, שחובת הצדיקים לדון לכף זכות, ועי"ז יזכו ישראל בדין, שזהו רצונו ית' כביכול.{{ש}}ברכה והצלחה וחג פסח כשר ושמח! --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 15:33, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::::ואני על משמרתי אעמודה, שהמעיין בדברי הרבי ימצא שחלק על הרב ש"ך בשתי נקודות: 1. ביחס ל'נבואה' שלו שתחזור ח"ו שואה שנייה (בשל החילוניות) כשתתמלא הסאה, 2. בפרשנות לסיבת השואה (שלדעת הרב שך היא עונש ולדעת הרבי מחב"ד לא). וכל האמירות "הפך כבודו של מקום" וכו' נאמרו על התחזיות של הרב ש"ך (וזו הערה עניינית ולא רק סגנונית), ואין מקומן בערך זה.{{ש}}הרבי במאמר לא בא ליישב את כל מאמרי חז"ל, אלא רק הסביר שהגישה שבא נקט הרב ש"ך איננה הגישה הנכונה להבנת מושגי השכר ועונש והנהגת הבורא ית', אך לא ביאר בשיחה זו כיצד הוא מפרש את המאמר "תתמלא סאתו", ואכן כדאי לשאול ת"ח חב"די כיצד הרבי יבאר מאמר זה. למשל, ראה במאירי סוטה ט. שכתב שעניין מילוי הסאה הוא רק אצל אומות העולם (וע"ע במהרש"א שם). ולכן מש"כ כבודו לגבי הנקודה השנייה איננו נכון לענ"ד, והרבי שלל את כל הכיוון של הרב ש"ך, ולא רק את הסגנון.{{ש}}'''לגבי הנקודה השלישית''' לענ"ד עיקרה הוא האיסור ללמד חובה/קטגוריה על ישראל, שזהו דבר שיכול להשפיע על הדין בשמים (עי' שיטה מקובצת ב"ק נ. ד"ה יכשל בו זרעו: "שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת הצדיקים שבדור", ע"ש בכל העניין, וע"ע חגיגה טו:), וזה עוון גדול, שחובת הצדיקים לדון לכף זכות, ועי"ז יזכו ישראל בדין, שזהו רצונו ית' כביכול.{{ש}}ברכה והצלחה וחג פסח כשר ושמח! --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 15:33, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::::::::שלום רב!! לסיכום, מבחינה מעשית לויקישיבה, הדבר מוסכם בינינו שטיעונים אלו דינם למחיקה (ורק צריכים את הסכמתו של רבי אריאל ביגל שליט"א). ולגופו של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ענין</del>, לגבי טענתו של ידידינו "למאי נ"מ" שכנראה האדמו"ר מחב"ד היה מפרש אחרת את מאמר חז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לענין </del>התמלאה הסאה: הדבר יתכן ברמת העיקרון, אבל אם נדחק כן, עדיין יהיה קשה שטענת האדמו"ר איננה טענה, שהרי הבנת הרב שך בגדר "מילואי הסאה" (גם כלפי אסונות עתידיים) אינה אומרת שהקב"ה עושה זאת מרצון כמלך רגזן, אלא מתוך ההכרח של מערכת שכר ועונש כנתבאר לעיל. ולכן לענ"ד דברי הרבי מכוונים כנגד עצם אמירתו של הרב שך (כלומר נגד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירסום </del>סברתו ו/או סגנון אמירתו), שע"ז הרבי טוען שאמירה כזו ("תיאורו") גורמת לציבור לתחושה כאילו הקב"ה הוא מלך רגזן שחפץ להעניש בשמחה. נא לשים לב שאני לא שולל מה שכתב "למאי נ"מ" שדברי הרבי מכוונים כנגד חזיונותיו של הרב שך על העתיד (לאפוקי מפרשנות הרב שך על העבר), אלא שלפי דברינו הביקורת היא על עצם האמירה ולא על הסברא של החזיון. בברכה רבה,--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 16:57, 19 במרץ 2013 (IST)[ואגב אין לפרש דברי האדמו"ר על פי המאירי, כי סוף סוף תהיה טענה של מלך רגזן, אם לא שנאמר כמו שכתבתי ואז אין צורך למאירי. ובאמת נראה שגם ידידינו למאי נ"מ לא התכוון לומר שאפשר שהרבי סובר כהמאירי אלא רק רצה להדגים שאפשר להבין דלא כהרב שך].--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 17:07, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::::::::שלום רב!! לסיכום, מבחינה מעשית לויקישיבה, הדבר מוסכם בינינו שטיעונים אלו דינם למחיקה (ורק צריכים את הסכמתו של רבי אריאל ביגל שליט"א). ולגופו של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עניין</ins>, לגבי טענתו של ידידינו "למאי נ"מ" שכנראה האדמו"ר מחב"ד היה מפרש אחרת את מאמר חז"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעניין </ins>התמלאה הסאה: הדבר יתכן ברמת העיקרון, אבל אם נדחק כן, עדיין יהיה קשה שטענת האדמו"ר איננה טענה, שהרי הבנת הרב שך בגדר "מילואי הסאה" (גם כלפי אסונות עתידיים) אינה אומרת שהקב"ה עושה זאת מרצון כמלך רגזן, אלא מתוך ההכרח של מערכת שכר ועונש כנתבאר לעיל. ולכן לענ"ד דברי הרבי מכוונים כנגד עצם אמירתו של הרב שך (כלומר נגד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרסום </ins>סברתו ו/או סגנון אמירתו), שע"ז הרבי טוען שאמירה כזו ("תיאורו") גורמת לציבור לתחושה כאילו הקב"ה הוא מלך רגזן שחפץ להעניש בשמחה. נא לשים לב שאני לא שולל מה שכתב "למאי נ"מ" שדברי הרבי מכוונים כנגד חזיונותיו של הרב שך על העתיד (לאפוקי מפרשנות הרב שך על העבר), אלא שלפי דברינו הביקורת היא על עצם האמירה ולא על הסברא של החזיון. בברכה רבה,--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 16:57, 19 במרץ 2013 (IST)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins>[ואגב אין לפרש דברי האדמו"ר על פי המאירי, כי סוף סוף תהיה טענה של מלך רגזן, אם לא שנאמר כמו שכתבתי ואז אין צורך למאירי. ובאמת נראה שגם ידידינו למאי נ"מ לא התכוון לומר שאפשר שהרבי סובר כהמאירי אלא רק רצה להדגים שאפשר להבין דלא כהרב שך].--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 17:07<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, 19 במרץ 2013 (IST)</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::::::::::שלום וברכה מרובים! טענת הרבי מחב"ד זצ"ל היא שתפיסת עולם כזו של הרב ש"ך זצ"ל יש בה המעטה במידת הרחמים של הבורא יתברך, ולזה הבאתי מדברי המאירי שהשיטה של "תתמלא הסאה" היא לא מתאימה לאהבת הקב"ה לבניו, עמו וצאן מרעיתו. (ומה שהקב"ה איננו נוהג כ"כ ברחמים עם האומות כבישראל, אכן צ"ב, וזה נושא בפנ"ע, שצריך לבררו מתוך לימוד מרובה בדחז"ל וחכמי ישראל). ולענ"ד הביקורת היא על תוכן הדברים וכנ"ל. '''עכ"פ''' אני מסכים למסקנה המעשית, כי המעיין ימצא שהדברים לא נאמרו ספציפית על דבריו בעניין השואה, ולכן אין מקומם בערך זה (אלא אם יעשה בו דיון האם תבוא ח"ו שואה נוספת). '''אגב''', אתם מסכימים עמי שהדברים לא נאמרו על הסברו לשואה? (דבר שלענ"ד מוכח לקורא דבריו במתינות). '''יישר כוח גדול לכולם ופסח כשר ושמח!''' --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 19:16</ins>, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82310:rev-82340:php=table -->
</table>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=82310&oldid=prevMishehu: /* הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית */2013-03-19T15:08:16Z<p><span class="autocomment">הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:08, 19 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::::ואני על משמרתי אעמודה, שהמעיין בדברי הרבי ימצא שחלק על הרב ש"ך בשתי נקודות: 1. ביחס ל'נבואה' שלו שתחזור ח"ו שואה שנייה (בשל החילוניות) כשתתמלא הסאה, 2. בפרשנות לסיבת השואה (שלדעת הרב שך היא עונש ולדעת הרבי מחב"ד לא). וכל האמירות "הפך כבודו של מקום" וכו' נאמרו על התחזיות של הרב ש"ך (וזו הערה עניינית ולא רק סגנונית), ואין מקומן בערך זה.{{ש}}הרבי במאמר לא בא ליישב את כל מאמרי חז"ל, אלא רק הסביר שהגישה שבא נקט הרב ש"ך איננה הגישה הנכונה להבנת מושגי השכר ועונש והנהגת הבורא ית', אך לא ביאר בשיחה זו כיצד הוא מפרש את המאמר "תתמלא סאתו", ואכן כדאי לשאול ת"ח חב"די כיצד הרבי יבאר מאמר זה. למשל, ראה במאירי סוטה ט. שכתב שעניין מילוי הסאה הוא רק אצל אומות העולם (וע"ע במהרש"א שם). ולכן מש"כ כבודו לגבי הנקודה השנייה איננו נכון לענ"ד, והרבי שלל את כל הכיוון של הרב ש"ך, ולא רק את הסגנון.{{ש}}'''לגבי הנקודה השלישית''' לענ"ד עיקרה הוא האיסור ללמד חובה/קטגוריה על ישראל, שזהו דבר שיכול להשפיע על הדין בשמים (עי' שיטה מקובצת ב"ק נ. ד"ה יכשל בו זרעו: "שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת הצדיקים שבדור", ע"ש בכל העניין, וע"ע חגיגה טו:), וזה עוון גדול, שחובת הצדיקים לדון לכף זכות, ועי"ז יזכו ישראל בדין, שזהו רצונו ית' כביכול.{{ש}}ברכה והצלחה וחג פסח כשר ושמח! --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 15:33, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::::ואני על משמרתי אעמודה, שהמעיין בדברי הרבי ימצא שחלק על הרב ש"ך בשתי נקודות: 1. ביחס ל'נבואה' שלו שתחזור ח"ו שואה שנייה (בשל החילוניות) כשתתמלא הסאה, 2. בפרשנות לסיבת השואה (שלדעת הרב שך היא עונש ולדעת הרבי מחב"ד לא). וכל האמירות "הפך כבודו של מקום" וכו' נאמרו על התחזיות של הרב ש"ך (וזו הערה עניינית ולא רק סגנונית), ואין מקומן בערך זה.{{ש}}הרבי במאמר לא בא ליישב את כל מאמרי חז"ל, אלא רק הסביר שהגישה שבא נקט הרב ש"ך איננה הגישה הנכונה להבנת מושגי השכר ועונש והנהגת הבורא ית', אך לא ביאר בשיחה זו כיצד הוא מפרש את המאמר "תתמלא סאתו", ואכן כדאי לשאול ת"ח חב"די כיצד הרבי יבאר מאמר זה. למשל, ראה במאירי סוטה ט. שכתב שעניין מילוי הסאה הוא רק אצל אומות העולם (וע"ע במהרש"א שם). ולכן מש"כ כבודו לגבי הנקודה השנייה איננו נכון לענ"ד, והרבי שלל את כל הכיוון של הרב ש"ך, ולא רק את הסגנון.{{ש}}'''לגבי הנקודה השלישית''' לענ"ד עיקרה הוא האיסור ללמד חובה/קטגוריה על ישראל, שזהו דבר שיכול להשפיע על הדין בשמים (עי' שיטה מקובצת ב"ק נ. ד"ה יכשל בו זרעו: "שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת הצדיקים שבדור", ע"ש בכל העניין, וע"ע חגיגה טו:), וזה עוון גדול, שחובת הצדיקים לדון לכף זכות, ועי"ז יזכו ישראל בדין, שזהו רצונו ית' כביכול.{{ש}}ברכה והצלחה וחג פסח כשר ושמח! --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 15:33, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::::::::שלום רב!! לסיכום, מבחינה מעשית לויקישיבה, הדבר מוסכם בינינו שטיעונים אלו דינם למחיקה (ורק צריכים את הסכמתו של רבי אריאל ביגל שליט"א). ולגופו של ענין, לגבי טענתו של ידידינו "למאי נ"מ" שכנראה האדמו"ר מחב"ד היה מפרש אחרת את מאמר חז"ל לענין התמלאה הסאה: הדבר יתכן ברמת העיקרון, אבל אם נדחק כן, עדיין יהיה קשה שטענת האדמו"ר איננה טענה, שהרי הבנת הרב שך בגדר "מילואי הסאה" (גם כלפי אסונות עתידיים) אינה אומרת שהקב"ה עושה זאת מרצון כמלך רגזן, אלא מתוך ההכרח של מערכת שכר ועונש כנתבאר לעיל. ולכן לענ"ד דברי הרבי מכוונים כנגד עצם אמירתו של הרב שך (כלומר נגד פירסום סברתו ו/או סגנון אמירתו), שע"ז הרבי טוען שאמירה כזו ("תיאורו") גורמת לציבור לתחושה כאילו הקב"ה הוא מלך רגזן שחפץ להעניש בשמחה. נא לשים לב שאני לא שולל מה שכתב "למאי נ"מ" שדברי הרבי מכוונים כנגד חזיונותיו של הרב שך על העתיד (לאפוקי מפרשנות הרב שך על העבר), אלא שלפי דברינו הביקורת היא על עצם האמירה ולא על הסברא של החזיון. בברכה רבה,--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 16:57, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::::::::שלום רב!! לסיכום, מבחינה מעשית לויקישיבה, הדבר מוסכם בינינו שטיעונים אלו דינם למחיקה (ורק צריכים את הסכמתו של רבי אריאל ביגל שליט"א). ולגופו של ענין, לגבי טענתו של ידידינו "למאי נ"מ" שכנראה האדמו"ר מחב"ד היה מפרש אחרת את מאמר חז"ל לענין התמלאה הסאה: הדבר יתכן ברמת העיקרון, אבל אם נדחק כן, עדיין יהיה קשה שטענת האדמו"ר איננה טענה, שהרי הבנת הרב שך בגדר "מילואי הסאה" (גם כלפי אסונות עתידיים) אינה אומרת שהקב"ה עושה זאת מרצון כמלך רגזן, אלא מתוך ההכרח של מערכת שכר ועונש כנתבאר לעיל. ולכן לענ"ד דברי הרבי מכוונים כנגד עצם אמירתו של הרב שך (כלומר נגד פירסום סברתו ו/או סגנון אמירתו), שע"ז הרבי טוען שאמירה כזו ("תיאורו") גורמת לציבור לתחושה כאילו הקב"ה הוא מלך רגזן שחפץ להעניש בשמחה. נא לשים לב שאני לא שולל מה שכתב "למאי נ"מ" שדברי הרבי מכוונים כנגד חזיונותיו של הרב שך על העתיד (לאפוקי מפרשנות הרב שך על העבר), אלא שלפי דברינו הביקורת היא על עצם האמירה ולא על הסברא של החזיון. בברכה רבה,--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 16:57, 19 במרץ 2013 (IST)[ואגב אין לפרש דברי האדמו"ר על פי המאירי, כי סוף סוף תהיה טענה של מלך רגזן, אם לא שנאמר כמו שכתבתי ואז אין צורך למאירי. ובאמת נראה שגם ידידינו למאי נ"מ לא התכוון לומר שאפשר שהרבי סובר כהמאירי אלא רק רצה להדגים שאפשר להבין דלא כהרב שך].--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 17:07, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ואגב אין לפרש דברי האדמו"ר על פי המאירי, כי סוף סוף תהיה טענה של מלך רגזן, אם לא שנאמר כמו שכתבתי ואז אין צורך למאירי. ובאמת נראה שגם ידידינו למאי נ"מ לא התכוון לומר שאפשר שהרבי סובר כהמאירי אלא רק רצה להדגים שאפשר להבין דלא כהרב שך].--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 17:07, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82309:rev-82310:php=table -->
</table>Mishehuhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=82309&oldid=prevMishehu: /* הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית */2013-03-19T15:07:35Z<p><span class="autocomment">הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:07, 19 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::::ואני על משמרתי אעמודה, שהמעיין בדברי הרבי ימצא שחלק על הרב ש"ך בשתי נקודות: 1. ביחס ל'נבואה' שלו שתחזור ח"ו שואה שנייה (בשל החילוניות) כשתתמלא הסאה, 2. בפרשנות לסיבת השואה (שלדעת הרב שך היא עונש ולדעת הרבי מחב"ד לא). וכל האמירות "הפך כבודו של מקום" וכו' נאמרו על התחזיות של הרב ש"ך (וזו הערה עניינית ולא רק סגנונית), ואין מקומן בערך זה.{{ש}}הרבי במאמר לא בא ליישב את כל מאמרי חז"ל, אלא רק הסביר שהגישה שבא נקט הרב ש"ך איננה הגישה הנכונה להבנת מושגי השכר ועונש והנהגת הבורא ית', אך לא ביאר בשיחה זו כיצד הוא מפרש את המאמר "תתמלא סאתו", ואכן כדאי לשאול ת"ח חב"די כיצד הרבי יבאר מאמר זה. למשל, ראה במאירי סוטה ט. שכתב שעניין מילוי הסאה הוא רק אצל אומות העולם (וע"ע במהרש"א שם). ולכן מש"כ כבודו לגבי הנקודה השנייה איננו נכון לענ"ד, והרבי שלל את כל הכיוון של הרב ש"ך, ולא רק את הסגנון.{{ש}}'''לגבי הנקודה השלישית''' לענ"ד עיקרה הוא האיסור ללמד חובה/קטגוריה על ישראל, שזהו דבר שיכול להשפיע על הדין בשמים (עי' שיטה מקובצת ב"ק נ. ד"ה יכשל בו זרעו: "שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת הצדיקים שבדור", ע"ש בכל העניין, וע"ע חגיגה טו:), וזה עוון גדול, שחובת הצדיקים לדון לכף זכות, ועי"ז יזכו ישראל בדין, שזהו רצונו ית' כביכול.{{ש}}ברכה והצלחה וחג פסח כשר ושמח! --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 15:33, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::::ואני על משמרתי אעמודה, שהמעיין בדברי הרבי ימצא שחלק על הרב ש"ך בשתי נקודות: 1. ביחס ל'נבואה' שלו שתחזור ח"ו שואה שנייה (בשל החילוניות) כשתתמלא הסאה, 2. בפרשנות לסיבת השואה (שלדעת הרב שך היא עונש ולדעת הרבי מחב"ד לא). וכל האמירות "הפך כבודו של מקום" וכו' נאמרו על התחזיות של הרב ש"ך (וזו הערה עניינית ולא רק סגנונית), ואין מקומן בערך זה.{{ש}}הרבי במאמר לא בא ליישב את כל מאמרי חז"ל, אלא רק הסביר שהגישה שבא נקט הרב ש"ך איננה הגישה הנכונה להבנת מושגי השכר ועונש והנהגת הבורא ית', אך לא ביאר בשיחה זו כיצד הוא מפרש את המאמר "תתמלא סאתו", ואכן כדאי לשאול ת"ח חב"די כיצד הרבי יבאר מאמר זה. למשל, ראה במאירי סוטה ט. שכתב שעניין מילוי הסאה הוא רק אצל אומות העולם (וע"ע במהרש"א שם). ולכן מש"כ כבודו לגבי הנקודה השנייה איננו נכון לענ"ד, והרבי שלל את כל הכיוון של הרב ש"ך, ולא רק את הסגנון.{{ש}}'''לגבי הנקודה השלישית''' לענ"ד עיקרה הוא האיסור ללמד חובה/קטגוריה על ישראל, שזהו דבר שיכול להשפיע על הדין בשמים (עי' שיטה מקובצת ב"ק נ. ד"ה יכשל בו זרעו: "שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת הצדיקים שבדור", ע"ש בכל העניין, וע"ע חגיגה טו:), וזה עוון גדול, שחובת הצדיקים לדון לכף זכות, ועי"ז יזכו ישראל בדין, שזהו רצונו ית' כביכול.{{ש}}ברכה והצלחה וחג פסח כשר ושמח! --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 15:33, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::::::::שלום רב!! לסיכום, מבחינה מעשית לויקישיבה, הדבר מוסכם בינינו שטיעונים אלו דינם למחיקה (ורק צריכים את הסכמתו של רבי אריאל ביגל שליט"א). ולגופו של ענין, לגבי טענתו של ידידינו "למאי נ"מ" שכנראה האדמו"ר מחב"ד היה מפרש אחרת את מאמר חז"ל לענין התמלאה הסאה: הדבר יתכן ברמת העיקרון, אבל אם נדחק כן, עדיין יהיה קשה שטענת האדמו"ר איננה טענה, שהרי הבנת הרב שך בגדר "מילואי הסאה" (גם כלפי אסונות עתידיים) אינה אומרת שהקב"ה עושה זאת מרצון כמלך רגזן, אלא מתוך ההכרח של מערכת שכר ועונש כנתבאר לעיל. ולכן לענ"ד דברי הרבי מכוונים כנגד עצם אמירתו של הרב שך (כלומר נגד פירסום סברתו ו/או סגנון אמירתו), שע"ז הרבי טוען שאמירה כזו ("תיאורו") גורמת לציבור לתחושה כאילו הקב"ה הוא מלך רגזן שחפץ להעניש בשמחה. נא לשים לב שאני לא שולל מה שכתב "למאי נ"מ" שדברי הרבי מכוונים כנגד חזיונותיו של הרב שך על העתיד (לאפוקי מפרשנות הרב שך על העבר), אלא שלפי דברינו הביקורת היא על עצם האמירה ולא על הסברא של החזיון. בברכה רבה,--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 16:57, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::::::::שלום רב!! לסיכום, מבחינה מעשית לויקישיבה, הדבר מוסכם בינינו שטיעונים אלו דינם למחיקה (ורק צריכים את הסכמתו של רבי אריאל ביגל שליט"א). ולגופו של ענין, לגבי טענתו של ידידינו "למאי נ"מ" שכנראה האדמו"ר מחב"ד היה מפרש אחרת את מאמר חז"ל לענין התמלאה הסאה: הדבר יתכן ברמת העיקרון, אבל אם נדחק כן, עדיין יהיה קשה שטענת האדמו"ר איננה טענה, שהרי הבנת הרב שך בגדר "מילואי הסאה" (גם כלפי אסונות עתידיים) אינה אומרת שהקב"ה עושה זאת מרצון כמלך רגזן, אלא מתוך ההכרח של מערכת שכר ועונש כנתבאר לעיל. ולכן לענ"ד דברי הרבי מכוונים כנגד עצם אמירתו של הרב שך (כלומר נגד פירסום סברתו ו/או סגנון אמירתו), שע"ז הרבי טוען שאמירה כזו ("תיאורו") גורמת לציבור לתחושה כאילו הקב"ה הוא מלך רגזן שחפץ להעניש בשמחה. נא לשים לב שאני לא שולל מה שכתב "למאי נ"מ" שדברי הרבי מכוונים כנגד חזיונותיו של הרב שך על העתיד (לאפוקי מפרשנות הרב שך על העבר), אלא שלפי דברינו הביקורת היא על עצם האמירה ולא על הסברא של החזיון. בברכה רבה,--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 16:57, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[ואגב אין לפרש דברי האדמו"ר על פי המאירי, כי סוף סוף תהיה טענה של מלך רגזן, אם לא שנאמר כמו שכתבתי ואז אין צורך למאירי. ובאמת נראה שגם ידידינו למאי נ"מ לא התכוון לומר שאפשר שהרבי סובר כהמאירי אלא רק רצה להדגים שאפשר להבין דלא כהרב שך].--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 17:07, 19 במרץ 2013 (IST)</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82308:rev-82309:php=table -->
</table>Mishehuhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=82308&oldid=prevMishehu: /* הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית */2013-03-19T14:57:15Z<p><span class="autocomment">הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:57, 19 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::::ואני על משמרתי אעמודה, שהמעיין בדברי הרבי ימצא שחלק על הרב ש"ך בשתי נקודות: 1. ביחס ל'נבואה' שלו שתחזור ח"ו שואה שנייה (בשל החילוניות) כשתתמלא הסאה, 2. בפרשנות לסיבת השואה (שלדעת הרב שך היא עונש ולדעת הרבי מחב"ד לא). וכל האמירות "הפך כבודו של מקום" וכו' נאמרו על התחזיות של הרב ש"ך (וזו הערה עניינית ולא רק סגנונית), ואין מקומן בערך זה.{{ש}}הרבי במאמר לא בא ליישב את כל מאמרי חז"ל, אלא רק הסביר שהגישה שבא נקט הרב ש"ך איננה הגישה הנכונה להבנת מושגי השכר ועונש והנהגת הבורא ית', אך לא ביאר בשיחה זו כיצד הוא מפרש את המאמר "תתמלא סאתו", ואכן כדאי לשאול ת"ח חב"די כיצד הרבי יבאר מאמר זה. למשל, ראה במאירי סוטה ט. שכתב שעניין מילוי הסאה הוא רק אצל אומות העולם (וע"ע במהרש"א שם). ולכן מש"כ כבודו לגבי הנקודה השנייה איננו נכון לענ"ד, והרבי שלל את כל הכיוון של הרב ש"ך, ולא רק את הסגנון.{{ש}}'''לגבי הנקודה השלישית''' לענ"ד עיקרה הוא האיסור ללמד חובה/קטגוריה על ישראל, שזהו דבר שיכול להשפיע על הדין בשמים (עי' שיטה מקובצת ב"ק נ. ד"ה יכשל בו זרעו: "שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת הצדיקים שבדור", ע"ש בכל העניין, וע"ע חגיגה טו:), וזה עוון גדול, שחובת הצדיקים לדון לכף זכות, ועי"ז יזכו ישראל בדין, שזהו רצונו ית' כביכול.{{ש}}ברכה והצלחה וחג פסח כשר ושמח! --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 15:33, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::::ואני על משמרתי אעמודה, שהמעיין בדברי הרבי ימצא שחלק על הרב ש"ך בשתי נקודות: 1. ביחס ל'נבואה' שלו שתחזור ח"ו שואה שנייה (בשל החילוניות) כשתתמלא הסאה, 2. בפרשנות לסיבת השואה (שלדעת הרב שך היא עונש ולדעת הרבי מחב"ד לא). וכל האמירות "הפך כבודו של מקום" וכו' נאמרו על התחזיות של הרב ש"ך (וזו הערה עניינית ולא רק סגנונית), ואין מקומן בערך זה.{{ש}}הרבי במאמר לא בא ליישב את כל מאמרי חז"ל, אלא רק הסביר שהגישה שבא נקט הרב ש"ך איננה הגישה הנכונה להבנת מושגי השכר ועונש והנהגת הבורא ית', אך לא ביאר בשיחה זו כיצד הוא מפרש את המאמר "תתמלא סאתו", ואכן כדאי לשאול ת"ח חב"די כיצד הרבי יבאר מאמר זה. למשל, ראה במאירי סוטה ט. שכתב שעניין מילוי הסאה הוא רק אצל אומות העולם (וע"ע במהרש"א שם). ולכן מש"כ כבודו לגבי הנקודה השנייה איננו נכון לענ"ד, והרבי שלל את כל הכיוון של הרב ש"ך, ולא רק את הסגנון.{{ש}}'''לגבי הנקודה השלישית''' לענ"ד עיקרה הוא האיסור ללמד חובה/קטגוריה על ישראל, שזהו דבר שיכול להשפיע על הדין בשמים (עי' שיטה מקובצת ב"ק נ. ד"ה יכשל בו זרעו: "שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת הצדיקים שבדור", ע"ש בכל העניין, וע"ע חגיגה טו:), וזה עוון גדול, שחובת הצדיקים לדון לכף זכות, ועי"ז יזכו ישראל בדין, שזהו רצונו ית' כביכול.{{ש}}ברכה והצלחה וחג פסח כשר ושמח! --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 15:33, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:::::::::שלום רב!! לסיכום, מבחינה מעשית לויקישיבה, הדבר מוסכם בינינו שטיעונים אלו דינם למחיקה (ורק צריכים את הסכמתו של רבי אריאל ביגל שליט"א). ולגופו של ענין, לגבי טענתו של ידידינו "למאי נ"מ" שכנראה האדמו"ר מחב"ד היה מפרש אחרת את מאמר חז"ל לענין התמלאה הסאה: הדבר יתכן ברמת העיקרון, אבל אם נדחק כן, עדיין יהיה קשה שטענת האדמו"ר איננה טענה, שהרי הבנת הרב שך בגדר "מילואי הסאה" (גם כלפי אסונות עתידיים) אינה אומרת שהקב"ה עושה זאת מרצון כמלך רגזן, אלא מתוך ההכרח של מערכת שכר ועונש כנתבאר לעיל. ולכן לענ"ד דברי הרבי מכוונים כנגד עצם אמירתו של הרב שך (כלומר נגד פירסום סברתו ו/או סגנון אמירתו), שע"ז הרבי טוען שאמירה כזו ("תיאורו") גורמת לציבור לתחושה כאילו הקב"ה הוא מלך רגזן שחפץ להעניש בשמחה. נא לשים לב שאני לא שולל מה שכתב "למאי נ"מ" שדברי הרבי מכוונים כנגד חזיונותיו של הרב שך על העתיד (לאפוקי מפרשנות הרב שך על העבר), אלא שלפי דברינו הביקורת היא על עצם האמירה ולא על הסברא של החזיון. בברכה רבה,--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 16:57, 19 במרץ 2013 (IST)</ins></div></td></tr>
</table>Mishehuhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=82300&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית */ תגובה (וסידור טכני)2013-03-19T13:33:14Z<p><span class="autocomment">הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית: </span> תגובה (וסידור טכני)</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:33, 19 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::את הנלענ"ד אמרתי, ו"ישמע חכם ויוסף לקח". בברכת חג אביב שמח, [[משתמש:אריאל ביגל נ&#34;י|אריאל ביגל נ&#34;י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ&#34;י|שיחה]]) 00:28, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::::::את הנלענ"ד אמרתי, ו"ישמע חכם ויוסף לקח". בברכת חג אביב שמח, [[משתמש:אריאל ביגל נ&#34;י|אריאל ביגל נ&#34;י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ&#34;י|שיחה]]) 00:28, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::::::ידידינו שלום וערב טוב! לגבי הנקודה השנייה שהזכיר מר, לעניות דעתי איננו עניין לכאן כפי שהסברתי בדף שיחתו. (וללמד קטגוריה על ישראל הוא רק לפני שנענשו, ולא להסביר את העונש שכבר בא עליהם). ואני על משמרתי אעמודה, שהמעיין ימצא שהביקורת החריפה "הפך כבודו" וכו' היא רק לגבי התחזיות העתידיות ולא לגבי הסבר השואה, אע"פ שחולק עליו גם בזה, כמבואר בהמשך הדברים. לילה טוב! --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 01:08, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</ins>:::::::ידידינו שלום וערב טוב! לגבי הנקודה השנייה שהזכיר מר, לעניות דעתי איננו עניין לכאן כפי שהסברתי בדף שיחתו. (וללמד קטגוריה על ישראל הוא רק לפני שנענשו, ולא להסביר את העונש שכבר בא עליהם). ואני על משמרתי אעמודה, שהמעיין ימצא שהביקורת החריפה "הפך כבודו" וכו' היא רק לגבי התחזיות העתידיות ולא לגבי הסבר השואה, אע"פ שחולק עליו גם בזה, כמבואר בהמשך הדברים. לילה טוב! --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 01:08, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:::</del>חברים יקרים!! כמה שחשבתי שהדגשתי מה שכתבתי, כנראה שלא הדגשתי מספיק (כי שני החברים גם יחד הגיבו תגובות שלא מתאימות למה שכתבתי): לא כתבתי שהרבי מחב"ד מסכים לרב שך, ולא כתבתי שעצם הסברא שהשואה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתה </del>מתוך סיבות שאינם שכר ועונש היא כפירה. מה שכתבתי הוא, שהטיעונים כפי שנכתבו בערך הם כפירתיים, וטיעונים אלו בהקשר שהובאו לא יצאו מפי הרבי. כך שאין הוויכוח כאן אם הרבי צודק או לא, אלא הוויכוח הוא אם הרבי אמר טיעונים כאלו בהקשר של השואה (כמו שאכן העיר למאי נ"מ). ועכשיו. תשימו לב: מה שציטט כאן "למאי נ"מ" בשם הרבי מחב"ד, שונה בתכלית ממה שכתוב בערך. בטיעון שמובא בציטוט, חידש הרבי שהעונש של השואה הוא מדי גדול כדי שיהיה ניתן לומר שחטאו כל כך הרבה. טיעון זה אולי לא מתנגד חזיתית לתנ"ך ולמאמרי חז"ל (אם כי נראה שגם בבית שני נראה מהאגדות בגיטין שהיתה שם "שואה" איומה ממש בגלל עוון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שינאת </del>חינם ותו לא, אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לענין </del>זה נניח שניתן להתווכח), ואינו דומה לטיעונים שהושמעו בערך. וממה שציטט כעת הרב אריאל ביגל כאן בדף שיחה, ניכר היטב שהטיעונים נאמרו כלפי עצם האמירה (וסגנון האמירה) של הרב שך ולא כלפי השיטה של הרב שך (אם כי כאמור לא מסכים עם השיטה), וההבדל הוא תהומי: כי טיעונים כאלו נגד הסגנון, הם מובנים, ואילו נגד השיטה, הם כפירה ממש. ואפרש דברי:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חברים יקרים!! כמה שחשבתי שהדגשתי מה שכתבתי, כנראה שלא הדגשתי מספיק (כי שני החברים גם יחד הגיבו תגובות שלא מתאימות למה שכתבתי): לא כתבתי שהרבי מחב"ד מסכים לרב שך, ולא כתבתי שעצם הסברא שהשואה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה </ins>מתוך סיבות שאינם שכר ועונש היא כפירה. מה שכתבתי הוא, שהטיעונים כפי שנכתבו בערך הם כפירתיים, וטיעונים אלו בהקשר שהובאו לא יצאו מפי הרבי. כך שאין הוויכוח כאן אם הרבי צודק או לא, אלא הוויכוח הוא אם הרבי אמר טיעונים כאלו בהקשר של השואה (כמו שאכן העיר למאי נ"מ). ועכשיו. תשימו לב: מה שציטט כאן "למאי נ"מ" בשם הרבי מחב"ד, שונה בתכלית ממה שכתוב בערך. בטיעון שמובא בציטוט, חידש הרבי שהעונש של השואה הוא מדי גדול כדי שיהיה ניתן לומר שחטאו כל כך הרבה. טיעון זה אולי לא מתנגד חזיתית לתנ"ך ולמאמרי חז"ל (אם כי נראה שגם בבית שני נראה מהאגדות בגיטין שהיתה שם "שואה" איומה ממש בגלל עוון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שִנאת </ins>חינם ותו לא, אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעניין </ins>זה נניח שניתן להתווכח), ואינו דומה לטיעונים שהושמעו בערך. וממה שציטט כעת הרב אריאל ביגל כאן בדף שיחה, ניכר היטב שהטיעונים נאמרו כלפי עצם האמירה (וסגנון האמירה) של הרב שך ולא כלפי השיטה של הרב שך (אם כי כאמור לא מסכים עם השיטה), וההבדל הוא תהומי: כי טיעונים כאלו נגד הסגנון, הם מובנים, ואילו נגד השיטה, הם כפירה ממש. ואפרש דברי:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:::</del>1- וז"ל הציטוט: '''מתיאורו''' של הקב"ה כמי שיושב ומחשב חשבון העונות וממתין (ר"ל ור"ל) עד שתתמלא הסאה, ואינו זז משם עד שגובה עבור כל העונות, וחוזר ומתחיל חשבון חדש של עונות וממתין ר"ל ור"ל עד שתתמלא הסאה כו'- הוא היפך הכבוד כלפי מעלה" עכ"ל הציטוט. הרי '''תיאור''' כזה (כפי שנשמע לאוזני ההמון מתוך דברי הרב שך, מחוסר הבנה) הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בודאי </del>לא כבוד, אבל הרי תיאור כזה באמת אינו נכון ולא לזה התכוון הרב שך, כי הרב שך באמת לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התכווין </del>שהקב"ה שמח להעניש וממתין מתי תתמלא הסאה כדי שיוכל סוף סוף להעניש, אלא כשמתמלאת הסאה אז הקב"ה מוכרח להעניש. וגם הרבי ח"ו לא חולק על המושג של מילואי סאה, כי זה חז"ל, ולחלוק על זה זו כפירה. ולכן: לומר שהרבי מחב"ד טוען ש'''אי אפשר''' שהשואה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתה </del>עונש '''משום''' שא"כ הקב"ה הוי שיושב ומצפה מתי יכול להעניש - הרי זה עיוות דברי הרבי וכפירה ממש. כי כאמור המושג של מילואי הסאה הוא חז"ל מפורש. (ומה שהרבי סובר שהשואה לא היתה מחמת מילואי סאה, הוא מסיבות אחרות וכנ"ל, אבל לא משום שחולק על המושג שמופיע בחז"ל). אלא ברור שהרבי תקף רק את '''פירסום''' הדברים '''בצורה''' כזו ש'''נראה''' תיאור שהקב"ה ממתין ברצון להעניש, שזה חיסרון כבוד כלפי מעלה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:::</del>2 - וז"ל הציטוט: "כיון שבנ"י הם בניו של הקב"ה... והקב"ה אוהבם... אינו סובל '''דיבורים''' שהם היפך שבח בניו וכו'". עכ"ל. הרי מודגש מאוד שטענתו של הרבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתה </del>כנגד ה"דיבורים", באשר לדעתו אין לנו רשות '''לדבר''' על כך שעם ישראל חטאו בדברים חמורים (בין אם העובדה היא נכונה בין אי לאו) כיון שהקב"ה לא סובל דיבורים כאלו על בניו האהובים. אבל מכאן ועד לומר שאי אפשר שהשואה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתה </del>עונש '''משום''' שישראל אע"פ שחטא ישראל הוא, הרי זה עיוות כוונת חז"ל כאילו כביכול הקב"ה לא מעניש את ישראל מחמת שנקראים בניו וכדומה, וזה נגד אחד מי"ג עיקרי האמונה שיש שכר ועונש גם למי שנראה בנים של הקב"ה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1 - וז"ל הציטוט: '''מתיאורו''' של הקב"ה כמי שיושב ומחשב חשבון העונות וממתין (ר"ל ור"ל) עד שתתמלא הסאה, ואינו זז משם עד שגובה עבור כל העונות, וחוזר ומתחיל חשבון חדש של עונות וממתין ר"ל ור"ל עד שתתמלא הסאה כו'- הוא היפך הכבוד כלפי מעלה" עכ"ל הציטוט. הרי '''תיאור''' כזה (כפי שנשמע לאוזני ההמון מתוך דברי הרב שך, מחוסר הבנה) הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בוודאי </ins>לא כבוד, אבל הרי תיאור כזה באמת אינו נכון ולא לזה התכוון הרב שך, כי הרב שך באמת לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התכוון </ins>שהקב"ה שמח להעניש וממתין מתי תתמלא הסאה כדי שיוכל סוף סוף להעניש, אלא כשמתמלאת הסאה אז הקב"ה מוכרח להעניש. וגם הרבי ח"ו לא חולק על המושג של מילואי סאה, כי זה חז"ל, ולחלוק על זה זו כפירה. ולכן: לומר שהרבי מחב"ד טוען ש'''אי אפשר''' שהשואה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה </ins>עונש '''משום''' שא"כ הקב"ה הוי שיושב ומצפה מתי יכול להעניש - הרי זה עיוות דברי הרבי וכפירה ממש. כי כאמור המושג של מילואי הסאה הוא חז"ל מפורש. (ומה שהרבי סובר שהשואה לא היתה מחמת מילואי סאה, הוא מסיבות אחרות וכנ"ל, אבל לא משום שחולק על המושג שמופיע בחז"ל). אלא ברור שהרבי תקף רק את '''פירסום''' הדברים '''בצורה''' כזו ש'''נראה''' תיאור שהקב"ה ממתין ברצון להעניש, שזה חיסרון כבוד כלפי מעלה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:::</del>3 - ולגבי הציטוט השלישי, הוא שילוב בין הקפידא של הרבי שאסור '''לדבר''' על קדושים, לבין הטיעון שהזכרנו לעיל שלא יתכן שחטאו כל כך הרבה שמגיע להם כל כך עונש. ואין לזה שום קשר עם הטיעונים שנכתבו בערך. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::: </del>בקיצור, בניסוח של ערך נכתבה כפירה בשם הרבי מחב"ד אשר לא עלתה על לבו, ולא שייך בזה שום טענה של "מדובר בתפיסת עולם שונה", אלא יש כאן חוסר דיוק (שלא במתכוין) בדברי הרבי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2 - וז"ל הציטוט: "כיון שבנ"י הם בניו של הקב"ה... והקב"ה אוהבם... אינו סובל '''דיבורים''' שהם היפך שבח בניו וכו'". עכ"ל. הרי מודגש מאוד שטענתו של הרבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה </ins>כנגד ה"דיבורים", באשר לדעתו אין לנו רשות '''לדבר''' על כך שעם ישראל חטאו בדברים חמורים (בין אם העובדה היא נכונה בין אי לאו) כיון שהקב"ה לא סובל דיבורים כאלו על בניו האהובים. אבל מכאן ועד לומר שאי אפשר שהשואה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה </ins>עונש '''משום''' שישראל אע"פ שחטא ישראל הוא, הרי זה עיוות כוונת חז"ל כאילו כביכול הקב"ה לא מעניש את ישראל מחמת שנקראים בניו וכדומה, וזה נגד אחד מי"ג עיקרי האמונה שיש שכר ועונש גם למי שנראה בנים של הקב"ה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::: </del>פסח כשר ושמח לכולם. ואני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקוה </del>שאף אחד לא נפגע ממני, כי אני מעריך מאוד מאוד את שני המשתמשים הנ"ל ורק שיש לי הערה על הערך הזה באופן ספציפי--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 01:19, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>3 - ולגבי הציטוט השלישי, הוא שילוב בין הקפידא של הרבי שאסור '''לדבר''' על קדושים, לבין הטיעון שהזכרנו לעיל שלא יתכן שחטאו כל כך הרבה שמגיע להם כל כך עונש. ואין לזה שום קשר עם הטיעונים שנכתבו בערך. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקיצור, בניסוח של ערך נכתבה כפירה בשם הרבי מחב"ד אשר לא עלתה על לבו, ולא שייך בזה שום טענה של "מדובר בתפיסת עולם שונה", אלא יש כאן חוסר דיוק (שלא במתכוין) בדברי הרבי.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסח כשר ושמח לכולם. ואני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקווה </ins>שאף אחד לא נפגע ממני, כי אני מעריך מאוד מאוד את שני המשתמשים הנ"ל ורק שיש לי הערה על הערך הזה באופן ספציפי--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 01:19, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואגב מסקנה מתבקשת: כיון שנתבאר שהטענות של הרבי מחב"ד (פרט לטענה על כמות העונש מול האפשרות המוגבלת של החטאים) אינם טיעונים נגד '''סברת''' הרב שך אלא הם '''ביקורת''' נגד הסגנון של '''אמירת''' הרב שך, נראה שצריכים להשמיט אותם לגמרי ואינם ענין לערך זה.--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 01:38, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואגב מסקנה מתבקשת: כיון שנתבאר שהטענות של הרבי מחב"ד (פרט לטענה על כמות העונש מול האפשרות המוגבלת של החטאים) אינם טיעונים נגד '''סברת''' הרב שך אלא הם '''ביקורת''' נגד הסגנון של '''אמירת''' הרב שך, נראה שצריכים להשמיט אותם לגמרי ואינם ענין לערך זה.--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 01:38, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::::::::ואני על משמרתי אעמודה, שהמעיין בדברי הרבי ימצא שחלק על הרב ש"ך בשתי נקודות: 1. ביחס ל'נבואה' שלו שתחזור ח"ו שואה שנייה (בשל החילוניות) כשתתמלא הסאה, 2. בפרשנות לסיבת השואה (שלדעת הרב שך היא עונש ולדעת הרבי מחב"ד לא). וכל האמירות "הפך כבודו של מקום" וכו' נאמרו על התחזיות של הרב ש"ך (וזו הערה עניינית ולא רק סגנונית), ואין מקומן בערך זה.{{ש}}הרבי במאמר לא בא ליישב את כל מאמרי חז"ל, אלא רק הסביר שהגישה שבא נקט הרב ש"ך איננה הגישה הנכונה להבנת מושגי השכר ועונש והנהגת הבורא ית', אך לא ביאר בשיחה זו כיצד הוא מפרש את המאמר "תתמלא סאתו", ואכן כדאי לשאול ת"ח חב"די כיצד הרבי יבאר מאמר זה. למשל, ראה במאירי סוטה ט. שכתב שעניין מילוי הסאה הוא רק אצל אומות העולם (וע"ע במהרש"א שם). ולכן מש"כ כבודו לגבי הנקודה השנייה איננו נכון לענ"ד, והרבי שלל את כל הכיוון של הרב ש"ך, ולא רק את הסגנון.{{ש}}'''לגבי הנקודה השלישית''' לענ"ד עיקרה הוא האיסור ללמד חובה/קטגוריה על ישראל, שזהו דבר שיכול להשפיע על הדין בשמים (עי' שיטה מקובצת ב"ק נ. ד"ה יכשל בו זרעו: "שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת הצדיקים שבדור", ע"ש בכל העניין, וע"ע חגיגה טו:), וזה עוון גדול, שחובת הצדיקים לדון לכף זכות, ועי"ז יזכו ישראל בדין, שזהו רצונו ית' כביכול.{{ש}}ברכה והצלחה וחג פסח כשר ושמח! --[[משתמש:למאי נ&#34;מ?|למאי נ&#34;מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ&#34;מ?|שיחה]]) 15:33, 19 במרץ 2013 (IST)</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82258:rev-82300:php=table -->
</table>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94&diff=82258&oldid=prevMishehu: /* הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית */2013-03-18T23:41:25Z<p><span class="autocomment">הערות לפסקה השואה מנקודת מבט אמונית</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:41, 18 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::2 - וז"ל הציטוט: "כיון שבנ"י הם בניו של הקב"ה... והקב"ה אוהבם... אינו סובל '''דיבורים''' שהם היפך שבח בניו וכו'". עכ"ל. הרי מודגש מאוד שטענתו של הרבי היתה כנגד ה"דיבורים", באשר לדעתו אין לנו רשות '''לדבר''' על כך שעם ישראל חטאו בדברים חמורים (בין אם העובדה היא נכונה בין אי לאו) כיון שהקב"ה לא סובל דיבורים כאלו על בניו האהובים. אבל מכאן ועד לומר שאי אפשר שהשואה היתה עונש '''משום''' שישראל אע"פ שחטא ישראל הוא, הרי זה עיוות כוונת חז"ל כאילו כביכול הקב"ה לא מעניש את ישראל מחמת שנקראים בניו וכדומה, וזה נגד אחד מי"ג עיקרי האמונה שיש שכר ועונש גם למי שנראה בנים של הקב"ה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::2 - וז"ל הציטוט: "כיון שבנ"י הם בניו של הקב"ה... והקב"ה אוהבם... אינו סובל '''דיבורים''' שהם היפך שבח בניו וכו'". עכ"ל. הרי מודגש מאוד שטענתו של הרבי היתה כנגד ה"דיבורים", באשר לדעתו אין לנו רשות '''לדבר''' על כך שעם ישראל חטאו בדברים חמורים (בין אם העובדה היא נכונה בין אי לאו) כיון שהקב"ה לא סובל דיבורים כאלו על בניו האהובים. אבל מכאן ועד לומר שאי אפשר שהשואה היתה עונש '''משום''' שישראל אע"פ שחטא ישראל הוא, הרי זה עיוות כוונת חז"ל כאילו כביכול הקב"ה לא מעניש את ישראל מחמת שנקראים בניו וכדומה, וזה נגד אחד מי"ג עיקרי האמונה שיש שכר ועונש גם למי שנראה בנים של הקב"ה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::3 - ולגבי הציטוט השלישי, הוא שילוב בין הקפידא של הרבי שאסור '''לדבר''' על קדושים, לבין הטיעון שהזכרנו לעיל שלא יתכן שחטאו כל כך הרבה שמגיע להם כל כך עונש. ואין לזה שום קשר עם הטיעונים שנכתבו בערך. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::3 - ולגבי הציטוט השלישי, הוא שילוב בין הקפידא של הרבי שאסור '''לדבר''' על קדושים, לבין הטיעון שהזכרנו לעיל שלא יתכן שחטאו כל כך הרבה שמגיע להם כל כך עונש. ואין לזה שום קשר עם הטיעונים שנכתבו בערך. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::: בקיצור, בניסוח של ערך נכתבה כפירה בשם הרבי מחב"ד אשר לא עלתה על לבו, ולא שייך בזה שום טענה של "מדובר בתפיסת עולם שונה", אלא יש כאן חוסר דיוק בדברי הרבי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::: בקיצור, בניסוח של ערך נכתבה כפירה בשם הרבי מחב"ד אשר לא עלתה על לבו, ולא שייך בזה שום טענה של "מדובר בתפיסת עולם שונה", אלא יש כאן חוסר דיוק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(שלא במתכוין) </ins>בדברי הרבי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::: פסח כשר ושמח לכולם.--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 01:19, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::: פסח כשר ושמח לכולם. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואני מקוה שאף אחד לא נפגע ממני, כי אני מעריך מאוד מאוד את שני המשתמשים הנ"ל ורק שיש לי הערה על הערך הזה באופן ספציפי</ins>--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 01:19, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואגב מסקנה מתבקשת: כיון שנתבאר שהטענות של הרבי מחב"ד (פרט לטענה על כמות העונש מול האפשרות המוגבלת של החטאים) אינם טיעונים נגד '''סברת''' הרב שך אלא הם '''ביקורת''' נגד הסגנון של '''אמירת''' הרב שך, נראה שצריכים להשמיט אותם לגמרי ואינם ענין לערך זה.--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 01:38, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואגב מסקנה מתבקשת: כיון שנתבאר שהטענות של הרבי מחב"ד (פרט לטענה על כמות העונש מול האפשרות המוגבלת של החטאים) אינם טיעונים נגד '''סברת''' הרב שך אלא הם '''ביקורת''' נגד הסגנון של '''אמירת''' הרב שך, נראה שצריכים להשמיט אותם לגמרי ואינם ענין לערך זה.--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 01:38, 19 במרץ 2013 (IST)</div></td></tr>
</table>Mishehu