https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%90%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%99 2026-04-11T17:31:09Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%99&diff=62321&oldid=prev 2012-08-09T23:47:22Z

<p>מויקיפדיה</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;אבר מן החי&#039;&#039;&#039; הוא שמו של ציווי [[הלכה|הלכתי]] האוסר לאכול אבר שניטל מ[[בעל חיים]] בעודו חי. הציווי נמנה ב[[מניין המצוות]].{{הערה|[[מצווה]] תנ&quot;ב (ה-452) במניינו של [[ספר החינוך]], ו[[מצוות לא תעשה]] קפ&quot;ב (ה-182) ב[[ספר המצוות]] ל[[רמב&quot;ם]].}}<br /> <br /> ה[[תורה]] אוסרת לאכול אבר מן החי. האיסור מופיע לראשונה ב[[שבע מצוות בני נח]] יחד עם היתר אכילת הבשר: {{ציטוטון|אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו}} {מקור|ספר בראשית ט, ד}}. המצווה מוזכרת גם ב[[ספר דברים]] בפרשייה העוסקת בהיתר &quot;בשר תאווה&quot;:{{הערה|ולא תאכל הנפש עם הבשר|[[ספר דברים]] י&quot;ב כ&quot;ג}}.<br /> <br /> בניגוד ל[[בשר בחלב]] אבר מן החי מותר בהנאה, כלומר מותר לכל שימוש למעט אכילה.{{הערה|[[S:פסחים כב ב|מסכת פסחים, דף כ&quot;ב ב&#039;]]}}. לדברי ה[[תוספתא]] איסור אבר מן החי חל על [[בהמה|בהמות]], [[חיה (יהדות)|חיות]] ו[[עופות]], אך לא על [[דג]]ים ו[[חגב]]ים.{{הערה|תוספתא מסכת תרומות, פרק ט&#039;}} ה[[רמב&quot;ם]] מסביר דין זה בכך שהם אינם טעונים [[שחיטה]],{{הערה|[[משנה תורה לרמב&quot;ם]], הלכות שחיטה, פרק א&#039;, פסקה 3}} ומאותה סיבה פסק [[הט&quot;ז]] שדין איבר מן החי אינו חל גם על [[בן פקועה]].{{הערה|[[טורי זהב]] על [[שולחן ערוך]], חלק [[יורה דעה]], סימן י&quot;ג פסקה 3}}<br /> <br /> ==בחיי הבהמה==<br /> ב[[מסכת חולין]] מובאת מחלוקת האם &quot;בהמה בחייה לאברים עומדת&quot; או &quot;לאו לאברים עומדת&quot;.{{מקור|חולין קב ב}}, {{מקור|חולין קג א}} כלומר, האם רק לאחר שחיטת הבהמה ניתן לומר שלפנינו &quot;אברים&quot;, כיון שאז ודאי בשר הבהמה עומד לניתוח לאברים, אבל קודם לשחיטתה אין להתייחס לבהמה כאל &quot;אברים&quot;, אלא במקרה בו ניטל באופן ממשי חלק ממנה (במקרה זה יהיה אסור לאוכלו בגלל איסור &quot;אבר מן החי&quot;). <br /> <br /> על סמך הדיון בשאלה התאורטית מסביר התלמוד שתי מחלוקות הלכתיות מעשיות. המחלוקת הראשונה עוסקת באדם שבלע בעל חיים שלם בבת אחת בעודו חי. [[רבי אלעזר ברבי שמעון]] סבר כי אם על אבר אחד יש איסור &quot;אבר מן החי&quot;, [[קל וחומר]] שגם אכילת בעל חיים שלם כלולה באיסור. לעומתו, דעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] ש&quot;בהמה בחייה לאו לאברים עומדת&quot; ולכן במקרה זה לא חל האיסור. <br /> <br /> המחלוקת השנייה עוסקת באדם שאכל חתיכת בשר מבהמה המוגדרת כ&quot;[[טריפה]]&quot;. [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] נחלקו האם עבר על שני איסורים (טרפה ואבן מן החי) או על איסור אחד בלבד (טרפה), בהתבסס על הכלל [[אין איסור חל על איסור]]. לפי אחת האפשרויות המובאת להסבר המחלוקת, סבר רבי יוחנן כי &quot;בהמה בחייה לאברים עומדת&quot; ולכן במקרה שלפנינו קיימים שני האיסורים כיון ששני האיסורים [[חלות|חלו]] בבת אחת עם לידתה של הבהמה, ואילו ריש לקיש סבר ש&quot;בהמה בחייה לאו לאיברים עומדת&quot;, ולכן אין איסור אבר מן החי חל על הבהמה כיון שכבר קיים עליה איסור טרפה.<br /> <br /> [[רבי יוחנן]] ו[[חזקיה]] נחלקו בנידון של גוי שאוכל מבהמה [[מפרכסת]] האם הוא עובר על איסור אבר מן החי. חזקיה סבור שהבהמה נחשבת כעומדת במצב אמצעי, לא חיה ולא מתה, ולכן אין האוכלה עובר על איסור אבר מן החי{{מקור|חולין קכא ב}}. לעומת זאת, רבי יוחנן סבור שהבהמה נחשבת לחיה לגמרי, והאוכל אותה עובר על איסור אבר מן החי.<br /> <br /> ==חידוש==<br /> אבר מן החי מוגדר כ[[חידוש]], מכיוון שלמרות שהתורה אינה מחייבת באופן רגיל אדם האוכל עצמות של דבר אסור כמו [[טריפה]] ו[[נבילה]] מכיוון שאין בהם טעם, בגיד הנשה, ואילו אבר מן החי האיסור הוא למרות שאין בו [[בשר]] רק [[עצם|עצמות]] ו[[גיד|גידים]].<br /> <br /> מכיוון שאיסור זה מוגדר כחידוש, קיים כלל האומר כי חידוש - &#039;אין לך בו אלא חידושו&#039;, כלומר יש לצמצם את החידוש ככל האפשר, ולכן ייתכן שאין אדם עובר על איסור אבר מן החי אם אכל את שני ה[[כזית|כזיתים]] כל אחד בנפרד. [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]], באו להסכמה על כך, שאדם שחילק את שני החצאים לפני שהכניסם לתוך פיו, אינו עובר על איסור אבר מן החי, שכן אכל כל חצי כזית בנפרד, ומעולם לא הייתה אכילה אחת של כזית. אך כאשר אדם חילק את הכזית בתוך פיו לשנים, סובר רבי יוחנן שהדבר נחשב לאכילה אחת, בצירוף העובדות שהן הכנסת החתיכה לתוך פיו היה בשיעור המתאים, והנאתה גם מצטרפת על ידי הנאת גרונו שנהנה משתי החתיכות. ריש לקיש חלוק על הדבר, וסבור שלא די בכך, אלא צריך ששתי החתיכות ירדו לתוך בני המעיים שלו כאחד ללא לעיסה המפרידה את חלקי החתיכה אלו מאלו{{הערה|חולין קג ב}}<br /> <br /> ==ראו עוד==<br /> *[[בשר מן החי]]<br /> *[[מיתה עושה ניפול]]<br /> *[[אבר היוצא]]<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=258 אבר מן החי] באתר דעת.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

טישיו