https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99
שטר יציאת עבד עברי - היסטוריית גרסאות
2026-05-30T19:42:54Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99&diff=75808&oldid=prev
יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
2012-09-05T09:53:20Z
<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:53, 5 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד עברי משתחרר מאדונו בשטר''' {{מקור|הסוגיא בקידושין טז.|כן}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד עברי משתחרר מאדונו בשטר''' {{מקור|הסוגיא בקידושין טז.|כן}}'''.'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-73996:rev-75808:php=table -->
</table>
יוסף שמח בוט
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99&diff=73996&oldid=prev
יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
2012-09-05T07:27:19Z
<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:27, 5 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>==הגדרה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד עברי משתחרר מאדונו בשטר''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הסוגיא בקידושין טז.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד עברי משתחרר מאדונו בשטר''' {{מקור|הסוגיא בקידושין טז.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}'''.'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקורו''' מצאנו שלוש שיטות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקורו''' מצאנו שלוש שיטות:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ רש"י {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קידושין טז. ד"ה גופו קנוי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שנלמד משטר שחרור עבד כנעני, שהרי עבד עברי לא גרע מעבד כנעני. והוסיף המנחת חינוך {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שלפי זה צריך דיני לשמה, כשטר שחרור עבד כנעני.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ רש"י {{מקור|קידושין טז. ד"ה גופו קנוי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב שנלמד משטר שחרור עבד כנעני, שהרי עבד עברי לא גרע מעבד כנעני. והוסיף המנחת חינוך {{מקור|מב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שלפי זה צריך דיני לשמה, כשטר שחרור עבד כנעני.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחידש המנחת חינוך {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שכל זה הוא רק כשהאדון משחררו בעל כורחו של העבד, אך אם העבד מסכים - מועיל מסברא, מדין שטר מכירה - שמוכר לו את עצמו, ולכן במקרה זה לא יצטרך דיני לשמה. אך הברכת אברהם {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קידושין דף ע בדפיו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} חולק על המנחת חינוך וכותב שכל מקור שחרורו בשטר הוא רק מעבד כנעני, ולא שייך שטר מכירה לעצמו (ולכן צריך לשמה אפילו כשהעבד מסכים), שכל הקניין שיש בעבד עברי הוא חידוש, ואין לך בו אלא חידושו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם סט בדפיו אות ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחידש המנחת חינוך {{מקור|שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שכל זה הוא רק כשהאדון משחררו בעל כורחו של העבד, אך אם העבד מסכים - מועיל מסברא, מדין שטר מכירה - שמוכר לו את עצמו, ולכן במקרה זה לא יצטרך דיני לשמה. אך הברכת אברהם {{מקור|קידושין דף ע בדפיו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} חולק על המנחת חינוך וכותב שכל מקור שחרורו בשטר הוא רק מעבד כנעני, ולא שייך שטר מכירה לעצמו (ולכן צריך לשמה אפילו כשהעבד מסכים), שכל הקניין שיש בעבד עברי הוא חידוש, ואין לך בו אלא חידושו {{מקור|שם סט בדפיו אות ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החזון איש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סימן קמח. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} ביאר בדעת רש"י {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שהוא לומד רק את מקור השטר מעבד כנעני, אך מהותו ודיניו כשאר שטרי קניין. והוסיף שלפי זה אפשר שיוכל לשחררו רק מרצונו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החזון איש {{מקור|סימן קמח. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} ביאר בדעת רש"י {{מקור|שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שהוא לומד רק את מקור השטר מעבד כנעני, אך מהותו ודיניו כשאר שטרי קניין. והוסיף שלפי זה אפשר שיוכל לשחררו רק מרצונו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ המהרי"ט {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מהדורא תנינא ד"ה זאת. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שלא כרש"י, ואינו נלמד מעבד כנעני כלל, ולכן אינו שטר שחרור אלא שטר הקנאה, שמקנה לו את שעבודו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ המהרי"ט {{מקור|מהדורא תנינא ד"ה זאת. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב שלא כרש"י, ואינו נלמד מעבד כנעני כלל, ולכן אינו שטר שחרור אלא שטר הקנאה, שמקנה לו את שעבודו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' דן ר' שמואל האם הוא שטר יציאה, או שמועיל מדין גירעון כסף, שבשטר מוחל לו על שעבודו, והמחילה נחשבת גירעון כסף {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קסג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' דן ר' שמואל האם הוא שטר יציאה, או שמועיל מדין גירעון כסף, שבשטר מוחל לו על שעבודו, והמחילה נחשבת גירעון כסף {{מקור|חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קסג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' חקרו האם הוא שטר קניין, או שטר שחרור (ויש בו דיני לשמה ומחובר) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד. קונטרסי שיעורים קידושין טו-ט: כשטר שחרור עבד כנעני וכגט, ואינו שטר קניין, משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>{{מקור|}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' חקרו האם הוא שטר קניין, או שטר שחרור (ויש בו דיני לשמה ומחובר) {{מקור|שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד. קונטרסי שיעורים קידושין טו-ט: כשטר שחרור עבד כנעני וכגט, ואינו שטר קניין, משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>{{מקור|}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בלשון השטר''' נחלקו הראשונים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שיטה לא נודע למי קידושין טז., דן בזה ברכת אברהם קידושין ע בדפיו אות ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: הראב"ד סובר שלשונו "הרי אתה קנוי לעצמך" והר"ר משה סובר שלשונו "הרי אתה בן חורין".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בלשון השטר''' נחלקו הראשונים {{מקור|שיטה לא נודע למי קידושין טז., דן בזה ברכת אברהם קידושין ע בדפיו אות ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: הראב"ד סובר שלשונו "הרי אתה קנוי לעצמך" והר"ר משה סובר שלשונו "הרי אתה בן חורין".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יאוש''' מועיל בשטר שאבד {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תוס' בבא בתרא עו: ד"ה קני<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יאוש''' מועיל בשטר שאבד {{מקור|תוס' בבא בתרא עו: ד"ה קני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקנה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקנה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גוי''', בשיטת ר"ת {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בתוס' קידושין יד: ד"ה הואיל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שאינו קונה עבד עברי בשטר<ref>אמנם יש חולקים עליו, הובאו בערך [[שטר קניין עבד עברי#הנכס]] ד"ה עבד עברי הנמכר לעכו"ם.</ref>, דנו האחרונים האם יכול לשחרר עבד עברי בשטר: המהרש"א {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:קידושין טו:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שכן, ובית הלוי {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"א כא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שדברי המהרש"א הם רק לטעמו הראשון של ר"ת, שיש מיעוט שגוי לא יקנה עבד בשטר. אך לטעמו השני, שגוי לא קונה בשטר אפילו קרקע, ששטר לא נאמר כלל בגוי, פשיטא שגם עבד לא יצא בשטר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>במחלוקתם דן בשיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}<ref>בערך [[קנייני גוי#פרטי_הדין]] (ד"ה ישראל שקונה מגוי) הבאנו שהקניין פירות חידש שכל מה שיש קניינים שלא מועילים בגוי הוא רק שגוי לא יכול לקנות בהם, אך הישראל כן יכול לקנות בקניינים אלה מהגוי.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גוי''', בשיטת ר"ת {{מקור|בתוס' קידושין יד: ד"ה הואיל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שאינו קונה עבד עברי בשטר<ref>אמנם יש חולקים עליו, הובאו בערך [[שטר קניין עבד עברי#הנכס]] ד"ה עבד עברי הנמכר לעכו"ם.</ref>, דנו האחרונים האם יכול לשחרר עבד עברי בשטר: המהרש"א {{מקור|בבלי:קידושין טו:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב שכן, ובית הלוי {{מקור|ח"א כא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב שדברי המהרש"א הם רק לטעמו הראשון של ר"ת, שיש מיעוט שגוי לא יקנה עבד בשטר. אך לטעמו השני, שגוי לא קונה בשטר אפילו קרקע, ששטר לא נאמר כלל בגוי, פשיטא שגם עבד לא יצא בשטר {{מקור|במחלוקתם דן בשיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}<ref>בערך [[קנייני גוי#פרטי_הדין]] (ד"ה ישראל שקונה מגוי) הבאנו שהקניין פירות חידש שכל מה שיש קניינים שלא מועילים בגוי הוא רק שגוי לא יכול לקנות בהם, אך הישראל כן יכול לקנות בקניינים אלה מהגוי.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-26210:rev-73996:php=table -->
</table>
יוסף שמח בוט
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99&diff=26210&oldid=prev
Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור
2009-03-08T12:50:59Z
<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:50, 8 במרץ 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד עברי משתחרר מאדונו בשטר''' {{מקור|הסוגיא בקידושין טז.}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד עברי משתחרר מאדונו בשטר''' {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>הסוגיא בקידושין טז.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}'''.'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקורו''' מצאנו שלוש שיטות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקורו''' מצאנו שלוש שיטות:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ רש"י {{מקור|קידושין טז. ד"ה גופו קנוי}} כתב שנלמד משטר שחרור עבד כנעני, שהרי עבד עברי לא גרע מעבד כנעני. והוסיף המנחת חינוך {{מקור|מב}} שלפי זה צריך דיני לשמה, כשטר שחרור עבד כנעני.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ רש"י {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קידושין טז. ד"ה גופו קנוי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} כתב שנלמד משטר שחרור עבד כנעני, שהרי עבד עברי לא גרע מעבד כנעני. והוסיף המנחת חינוך {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>מב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} שלפי זה צריך דיני לשמה, כשטר שחרור עבד כנעני.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחידש המנחת חינוך {{מקור|שם}} שכל זה הוא רק כשהאדון משחררו בעל כורחו של העבד, אך אם העבד מסכים - מועיל מסברא, מדין שטר מכירה - שמוכר לו את עצמו, ולכן במקרה זה לא יצטרך דיני לשמה. אך הברכת אברהם {{מקור|קידושין דף ע בדפיו}} חולק על המנחת חינוך וכותב שכל מקור שחרורו בשטר הוא רק מעבד כנעני, ולא שייך שטר מכירה לעצמו (ולכן צריך לשמה אפילו כשהעבד מסכים), שכל הקניין שיש בעבד עברי הוא חידוש, ואין לך בו אלא חידושו {{מקור|שם סט בדפיו אות ב}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחידש המנחת חינוך {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} שכל זה הוא רק כשהאדון משחררו בעל כורחו של העבד, אך אם העבד מסכים - מועיל מסברא, מדין שטר מכירה - שמוכר לו את עצמו, ולכן במקרה זה לא יצטרך דיני לשמה. אך הברכת אברהם {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קידושין דף ע בדפיו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} חולק על המנחת חינוך וכותב שכל מקור שחרורו בשטר הוא רק מעבד כנעני, ולא שייך שטר מכירה לעצמו (ולכן צריך לשמה אפילו כשהעבד מסכים), שכל הקניין שיש בעבד עברי הוא חידוש, ואין לך בו אלא חידושו {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שם סט בדפיו אות ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החזון איש {{מקור|סימן קמח. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד}} ביאר בדעת רש"י {{מקור|שם}} שהוא לומד רק את מקור השטר מעבד כנעני, אך מהותו ודיניו כשאר שטרי קניין. והוסיף שלפי זה אפשר שיוכל לשחררו רק מרצונו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החזון איש {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>סימן קמח. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} ביאר בדעת רש"י {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} שהוא לומד רק את מקור השטר מעבד כנעני, אך מהותו ודיניו כשאר שטרי קניין. והוסיף שלפי זה אפשר שיוכל לשחררו רק מרצונו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ המהרי"ט {{מקור|מהדורא תנינא ד"ה זאת. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד}} כתב שלא כרש"י, ואינו נלמד מעבד כנעני כלל, ולכן אינו שטר שחרור אלא שטר הקנאה, שמקנה לו את שעבודו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ המהרי"ט {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>מהדורא תנינא ד"ה זאת. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} כתב שלא כרש"י, ואינו נלמד מעבד כנעני כלל, ולכן אינו שטר שחרור אלא שטר הקנאה, שמקנה לו את שעבודו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' דן ר' שמואל האם הוא שטר יציאה, או שמועיל מדין גירעון כסף, שבשטר מוחל לו על שעבודו, והמחילה נחשבת גירעון כסף {{מקור|חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קסג}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' דן ר' שמואל האם הוא שטר יציאה, או שמועיל מדין גירעון כסף, שבשטר מוחל לו על שעבודו, והמחילה נחשבת גירעון כסף {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קסג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' חקרו האם הוא שטר קניין, או שטר שחרור (ויש בו דיני לשמה ומחובר) {{מקור|שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד. קונטרסי שיעורים קידושין טו-ט: כשטר שחרור עבד כנעני וכגט, ואינו שטר קניין, משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>{{מקור|}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' חקרו האם הוא שטר קניין, או שטר שחרור (ויש בו דיני לשמה ומחובר) {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד. קונטרסי שיעורים קידושין טו-ט: כשטר שחרור עבד כנעני וכגט, ואינו שטר קניין, משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>{{מקור|}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בלשון השטר''' נחלקו הראשונים {{מקור|שיטה לא נודע למי קידושין טז., דן בזה ברכת אברהם קידושין ע בדפיו אות ה}}: הראב"ד סובר שלשונו "הרי אתה קנוי לעצמך" והר"ר משה סובר שלשונו "הרי אתה בן חורין".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בלשון השטר''' נחלקו הראשונים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שיטה לא נודע למי קידושין טז., דן בזה ברכת אברהם קידושין ע בדפיו אות ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: הראב"ד סובר שלשונו "הרי אתה קנוי לעצמך" והר"ר משה סובר שלשונו "הרי אתה בן חורין".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יאוש''' מועיל בשטר שאבד {{מקור|תוס' בבא בתרא עו: ד"ה קני}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יאוש''' מועיל בשטר שאבד {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>תוס' בבא בתרא עו: ד"ה קני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקנה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקנה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גוי''', בשיטת ר"ת {{מקור|בתוס' קידושין יד: ד"ה הואיל}} שאינו קונה עבד עברי בשטר<ref>אמנם יש חולקים עליו, הובאו בערך [[שטר קניין עבד עברי#הנכס]] ד"ה עבד עברי הנמכר לעכו"ם.</ref>, דנו האחרונים האם יכול לשחרר עבד עברי בשטר: המהרש"א {{מקור|קידושין טו:}} כתב שכן, ובית הלוי {{מקור|ח"א כא}} כתב שדברי המהרש"א הם רק לטעמו הראשון של ר"ת, שיש מיעוט שגוי לא יקנה עבד בשטר. אך לטעמו השני, שגוי לא קונה בשטר אפילו קרקע, ששטר לא נאמר כלל בגוי, פשיטא שגם עבד לא יצא בשטר {{מקור|במחלוקתם דן בשיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלג}}<ref>בערך [[קנייני גוי#פרטי_הדין]] (ד"ה ישראל שקונה מגוי) הבאנו שהקניין פירות חידש שכל מה שיש קניינים שלא מועילים בגוי הוא רק שגוי לא יכול לקנות בהם, אך הישראל כן יכול לקנות בקניינים אלה מהגוי.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גוי''', בשיטת ר"ת {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>בתוס' קידושין יד: ד"ה הואיל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} שאינו קונה עבד עברי בשטר<ref>אמנם יש חולקים עליו, הובאו בערך [[שטר קניין עבד עברי#הנכס]] ד"ה עבד עברי הנמכר לעכו"ם.</ref>, דנו האחרונים האם יכול לשחרר עבד עברי בשטר: המהרש"א {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(בבלי:</ins>קידושין טו:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} כתב שכן, ובית הלוי {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ח"א כא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} כתב שדברי המהרש"א הם רק לטעמו הראשון של ר"ת, שיש מיעוט שגוי לא יקנה עבד בשטר. אך לטעמו השני, שגוי לא קונה בשטר אפילו קרקע, ששטר לא נאמר כלל בגוי, פשיטא שגם עבד לא יצא בשטר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>במחלוקתם דן בשיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}<ref>בערך [[קנייני גוי#פרטי_הדין]] (ד"ה ישראל שקונה מגוי) הבאנו שהקניין פירות חידש שכל מה שיש קניינים שלא מועילים בגוי הוא רק שגוי לא יכול לקנות בהם, אך הישראל כן יכול לקנות בקניינים אלה מהגוי.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-23254:rev-26210:php=table -->
</table>
Yeshivaorgil bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99&diff=23254&oldid=prev
Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור
2009-02-12T12:44:18Z
<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:44, 12 בפברואר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד עברי משתחרר מאדונו בשטר''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הסוגיא בקידושין טז.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד עברי משתחרר מאדונו בשטר''' {{מקור|הסוגיא בקידושין טז.}}'''.'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקורו''' מצאנו שלוש שיטות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקורו''' מצאנו שלוש שיטות:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ רש"י {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קידושין טז. ד"ה גופו קנוי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שנלמד משטר שחרור עבד כנעני, שהרי עבד עברי לא גרע מעבד כנעני. והוסיף המנחת חינוך {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שלפי זה צריך דיני לשמה, כשטר שחרור עבד כנעני.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ רש"י {{מקור|קידושין טז. ד"ה גופו קנוי}} כתב שנלמד משטר שחרור עבד כנעני, שהרי עבד עברי לא גרע מעבד כנעני. והוסיף המנחת חינוך {{מקור|מב}} שלפי זה צריך דיני לשמה, כשטר שחרור עבד כנעני.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחידש המנחת חינוך {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שכל זה הוא רק כשהאדון משחררו בעל כורחו של העבד, אך אם העבד מסכים - מועיל מסברא, מדין שטר מכירה - שמוכר לו את עצמו, ולכן במקרה זה לא יצטרך דיני לשמה. אך הברכת אברהם {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קידושין דף ע בדפיו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} חולק על המנחת חינוך וכותב שכל מקור שחרורו בשטר הוא רק מעבד כנעני, ולא שייך שטר מכירה לעצמו (ולכן צריך לשמה אפילו כשהעבד מסכים), שכל הקניין שיש בעבד עברי הוא חידוש, ואין לך בו אלא חידושו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם סט בדפיו אות ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחידש המנחת חינוך {{מקור|שם}} שכל זה הוא רק כשהאדון משחררו בעל כורחו של העבד, אך אם העבד מסכים - מועיל מסברא, מדין שטר מכירה - שמוכר לו את עצמו, ולכן במקרה זה לא יצטרך דיני לשמה. אך הברכת אברהם {{מקור|קידושין דף ע בדפיו}} חולק על המנחת חינוך וכותב שכל מקור שחרורו בשטר הוא רק מעבד כנעני, ולא שייך שטר מכירה לעצמו (ולכן צריך לשמה אפילו כשהעבד מסכים), שכל הקניין שיש בעבד עברי הוא חידוש, ואין לך בו אלא חידושו {{מקור|שם סט בדפיו אות ב}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החזון איש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סימן קמח. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} ביאר בדעת רש"י {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שהוא לומד רק את מקור השטר מעבד כנעני, אך מהותו ודיניו כשאר שטרי קניין. והוסיף שלפי זה אפשר שיוכל לשחררו רק מרצונו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החזון איש {{מקור|סימן קמח. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד}} ביאר בדעת רש"י {{מקור|שם}} שהוא לומד רק את מקור השטר מעבד כנעני, אך מהותו ודיניו כשאר שטרי קניין. והוסיף שלפי זה אפשר שיוכל לשחררו רק מרצונו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ המהרי"ט {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מהדורא תנינא ד"ה זאת. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שלא כרש"י, ואינו נלמד מעבד כנעני כלל, ולכן אינו שטר שחרור אלא שטר הקנאה, שמקנה לו את שעבודו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ המהרי"ט {{מקור|מהדורא תנינא ד"ה זאת. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד}} כתב שלא כרש"י, ואינו נלמד מעבד כנעני כלל, ולכן אינו שטר שחרור אלא שטר הקנאה, שמקנה לו את שעבודו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' דן ר' שמואל האם הוא שטר יציאה, או שמועיל מדין גירעון כסף, שבשטר מוחל לו על שעבודו, והמחילה נחשבת גירעון כסף {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קסג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' דן ר' שמואל האם הוא שטר יציאה, או שמועיל מדין גירעון כסף, שבשטר מוחל לו על שעבודו, והמחילה נחשבת גירעון כסף {{מקור|חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קסג}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' חקרו האם הוא שטר קניין, או שטר שחרור (ויש בו דיני לשמה ומחובר) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד. קונטרסי שיעורים קידושין טו-ט: כשטר שחרור עבד כנעני וכגט, ואינו שטר קניין, משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' חקרו האם הוא שטר קניין, או שטר שחרור (ויש בו דיני לשמה ומחובר) {{מקור|שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד. קונטרסי שיעורים קידושין טו-ט: כשטר שחרור עבד כנעני וכגט, ואינו שטר קניין, משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>{{מקור|}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בלשון השטר''' נחלקו הראשונים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שיטה לא נודע למי קידושין טז., דן בזה ברכת אברהם קידושין ע בדפיו אות ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: הראב"ד סובר שלשונו "הרי אתה קנוי לעצמך" והר"ר משה סובר שלשונו "הרי אתה בן חורין".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בלשון השטר''' נחלקו הראשונים {{מקור|שיטה לא נודע למי קידושין טז., דן בזה ברכת אברהם קידושין ע בדפיו אות ה}}: הראב"ד סובר שלשונו "הרי אתה קנוי לעצמך" והר"ר משה סובר שלשונו "הרי אתה בן חורין".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יאוש''' מועיל בשטר שאבד {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תוס' בבא בתרא עו: ד"ה קני<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יאוש''' מועיל בשטר שאבד {{מקור|תוס' בבא בתרא עו: ד"ה קני}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקנה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקנה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גוי''', בשיטת ר"ת {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בתוס' קידושין יד: ד"ה הואיל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שאינו קונה עבד עברי בשטר<ref>אמנם יש חולקים עליו, הובאו בערך [[שטר קניין עבד עברי#הנכס]] ד"ה עבד עברי הנמכר לעכו"ם.</ref>, דנו האחרונים האם יכול לשחרר עבד עברי בשטר: המהרש"א {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קידושין טו:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שכן, ובית הלוי {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"א כא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שדברי המהרש"א הם רק לטעמו הראשון של ר"ת, שיש מיעוט שגוי לא יקנה עבד בשטר. אך לטעמו השני, שגוי לא קונה בשטר אפילו קרקע, ששטר לא נאמר כלל בגוי, פשיטא שגם עבד לא יצא בשטר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>במחלוקתם דן בשיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}<ref>בערך [[קנייני גוי#פרטי_הדין]] (ד"ה ישראל שקונה מגוי) הבאנו שהקניין פירות חידש שכל מה שיש קניינים שלא מועילים בגוי הוא רק שגוי לא יכול לקנות בהם, אך הישראל כן יכול לקנות בקניינים אלה מהגוי.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גוי''', בשיטת ר"ת {{מקור|בתוס' קידושין יד: ד"ה הואיל}} שאינו קונה עבד עברי בשטר<ref>אמנם יש חולקים עליו, הובאו בערך [[שטר קניין עבד עברי#הנכס]] ד"ה עבד עברי הנמכר לעכו"ם.</ref>, דנו האחרונים האם יכול לשחרר עבד עברי בשטר: המהרש"א {{מקור|קידושין טו:}} כתב שכן, ובית הלוי {{מקור|ח"א כא}} כתב שדברי המהרש"א הם רק לטעמו הראשון של ר"ת, שיש מיעוט שגוי לא יקנה עבד בשטר. אך לטעמו השני, שגוי לא קונה בשטר אפילו קרקע, ששטר לא נאמר כלל בגוי, פשיטא שגם עבד לא יצא בשטר {{מקור|במחלוקתם דן בשיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלג}}<ref>בערך [[קנייני גוי#פרטי_הדין]] (ד"ה ישראל שקונה מגוי) הבאנו שהקניין פירות חידש שכל מה שיש קניינים שלא מועילים בגוי הוא רק שגוי לא יכול לקנות בהם, אך הישראל כן יכול לקנות בקניינים אלה מהגוי.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1399:rev-23254:php=table -->
</table>
Yeshivaorgil bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99&diff=1399&oldid=prev
Yeshivaorgil bot ב־16:14, 4 באוגוסט 2008
2008-08-04T16:14:44Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:14, 4 באוגוסט 2008</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקורו''' מצאנו שלוש שיטות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקורו''' מצאנו שלוש שיטות:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>רש"י {{מקור|(קידושין טז. ד"ה גופו קנוי)}} כתב שנלמד משטר שחרור עבד כנעני, שהרי עבד עברי לא גרע מעבד כנעני. והוסיף המנחת חינוך {{מקור|(מב)}} שלפי זה צריך דיני לשמה, כשטר שחרור עבד כנעני.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>רש"י {{מקור|(קידושין טז. ד"ה גופו קנוי)}} כתב שנלמד משטר שחרור עבד כנעני, שהרי עבד עברי לא גרע מעבד כנעני. והוסיף המנחת חינוך {{מקור|(מב)}} שלפי זה צריך דיני לשמה, כשטר שחרור עבד כנעני.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחידש המנחת חינוך {{מקור|(שם)}} שכל זה הוא רק כשהאדון משחררו בעל כורחו של העבד, אך אם העבד מסכים - מועיל מסברא, מדין שטר מכירה - שמוכר לו את עצמו, ולכן במקרה זה לא יצטרך דיני לשמה. אך הברכת אברהם {{מקור|(קידושין דף ע בדפיו)}} חולק על המנחת חינוך וכותב שכל מקור שחרורו בשטר הוא רק מעבד כנעני, ולא שייך שטר מכירה לעצמו (ולכן צריך לשמה אפילו כשהעבד מסכים), שכל הקניין שיש בעבד עברי הוא חידוש, ואין לך בו אלא חידושו {{מקור|(שם סט בדפיו אות ב)}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחידש המנחת חינוך {{מקור|(שם)}} שכל זה הוא רק כשהאדון משחררו בעל כורחו של העבד, אך אם העבד מסכים - מועיל מסברא, מדין שטר מכירה - שמוכר לו את עצמו, ולכן במקרה זה לא יצטרך דיני לשמה. אך הברכת אברהם {{מקור|(קידושין דף ע בדפיו)}} חולק על המנחת חינוך וכותב שכל מקור שחרורו בשטר הוא רק מעבד כנעני, ולא שייך שטר מכירה לעצמו (ולכן צריך לשמה אפילו כשהעבד מסכים), שכל הקניין שיש בעבד עברי הוא חידוש, ואין לך בו אלא חידושו {{מקור|(שם סט בדפיו אות ב)}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>החזון איש {{מקור|(סימן קמח. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד)}} ביאר בדעת רש"י {{מקור|(שם)}} שהוא לומד רק את מקור השטר מעבד כנעני, אך מהותו ודיניו כשאר שטרי קניין. והוסיף שלפי זה אפשר שיוכל לשחררו רק מרצונו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>החזון איש {{מקור|(סימן קמח. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד)}} ביאר בדעת רש"י {{מקור|(שם)}} שהוא לומד רק את מקור השטר מעבד כנעני, אך מהותו ודיניו כשאר שטרי קניין. והוסיף שלפי זה אפשר שיוכל לשחררו רק מרצונו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>המהרי"ט {{מקור|(מהדורא תנינא ד"ה זאת. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד)}} כתב שלא כרש"י, ואינו נלמד מעבד כנעני כלל, ולכן אינו שטר שחרור אלא שטר הקנאה, שמקנה לו את שעבודו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>המהרי"ט {{מקור|(מהדורא תנינא ד"ה זאת. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד)}} כתב שלא כרש"י, ואינו נלמד מעבד כנעני כלל, ולכן אינו שטר שחרור אלא שטר הקנאה, שמקנה לו את שעבודו.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' דן ר' שמואל האם הוא שטר יציאה, או שמועיל מדין גירעון כסף, שבשטר מוחל לו על שעבודו, והמחילה נחשבת גירעון כסף {{מקור|(חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קסג)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' דן ר' שמואל האם הוא שטר יציאה, או שמועיל מדין גירעון כסף, שבשטר מוחל לו על שעבודו, והמחילה נחשבת גירעון כסף {{מקור|(חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קסג)}}.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-901:rev-1399:php=table -->
</table>
Yeshivaorgil bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99&diff=901&oldid=prev
קובץ יסודות וחקירות השלם ב־17:03, 22 ביולי 2008
2008-07-22T17:03:27Z
<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>==הגדרה==<br />
'''עבד עברי משתחרר מאדונו בשטר''' {{מקור|(הסוגיא בקידושין טז.)}}'''.'''<br />
<br />
==מקור וטעם==<br />
'''במקורו''' מצאנו שלוש שיטות:<br />
<br />
א) רש"י {{מקור|(קידושין טז. ד"ה גופו קנוי)}} כתב שנלמד משטר שחרור עבד כנעני, שהרי עבד עברי לא גרע מעבד כנעני. והוסיף המנחת חינוך {{מקור|(מב)}} שלפי זה צריך דיני לשמה, כשטר שחרור עבד כנעני.<br />
<br />
וחידש המנחת חינוך {{מקור|(שם)}} שכל זה הוא רק כשהאדון משחררו בעל כורחו של העבד, אך אם העבד מסכים - מועיל מסברא, מדין שטר מכירה - שמוכר לו את עצמו, ולכן במקרה זה לא יצטרך דיני לשמה. אך הברכת אברהם {{מקור|(קידושין דף ע בדפיו)}} חולק על המנחת חינוך וכותב שכל מקור שחרורו בשטר הוא רק מעבד כנעני, ולא שייך שטר מכירה לעצמו (ולכן צריך לשמה אפילו כשהעבד מסכים), שכל הקניין שיש בעבד עברי הוא חידוש, ואין לך בו אלא חידושו {{מקור|(שם סט בדפיו אות ב)}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.<br />
<br />
ב) החזון איש {{מקור|(סימן קמח. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד)}} ביאר בדעת רש"י {{מקור|(שם)}} שהוא לומד רק את מקור השטר מעבד כנעני, אך מהותו ודיניו כשאר שטרי קניין. והוסיף שלפי זה אפשר שיוכל לשחררו רק מרצונו.<br />
<br />
ג) המהרי"ט {{מקור|(מהדורא תנינא ד"ה זאת. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד)}} כתב שלא כרש"י, ואינו נלמד מעבד כנעני כלל, ולכן אינו שטר שחרור אלא שטר הקנאה, שמקנה לו את שעבודו.<br />
<br />
'''בטעמו''' דן ר' שמואל האם הוא שטר יציאה, או שמועיל מדין גירעון כסף, שבשטר מוחל לו על שעבודו, והמחילה נחשבת גירעון כסף {{מקור|(חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קסג)}}.<br />
<br />
'''במהותו''' חקרו האם הוא שטר קניין, או שטר שחרור (ויש בו דיני לשמה ומחובר) {{מקור|(שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלד. קונטרסי שיעורים קידושין טו-ט: כשטר שחרור עבד כנעני וכגט, ואינו שטר קניין, משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים}}<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>{{מקור|)}}.<br />
<br />
==פרטי הדין==<br />
'''בלשון השטר''' נחלקו הראשונים {{מקור|(שיטה לא נודע למי קידושין טז., דן בזה ברכת אברהם קידושין ע בדפיו אות ה)}}: הראב"ד סובר שלשונו "הרי אתה קנוי לעצמך" והר"ר משה סובר שלשונו "הרי אתה בן חורין".<br />
<br />
'''יאוש''' מועיל בשטר שאבד {{מקור|(תוס' בבא בתרא עו: ד"ה קני)}}.<br />
<br />
==המקנה==<br />
'''גוי''', בשיטת ר"ת {{מקור|(בתוס' קידושין יד: ד"ה הואיל)}} שאינו קונה עבד עברי בשטר<ref>אמנם יש חולקים עליו, הובאו בערך [[שטר קניין עבד עברי#הנכס]] ד"ה עבד עברי הנמכר לעכו"ם.</ref>, דנו האחרונים האם יכול לשחרר עבד עברי בשטר: המהרש"א {{מקור|(קידושין טו:)}} כתב שכן, ובית הלוי {{מקור|(ח"א כא)}} כתב שדברי המהרש"א הם רק לטעמו הראשון של ר"ת, שיש מיעוט שגוי לא יקנה עבד בשטר. אך לטעמו השני, שגוי לא קונה בשטר אפילו קרקע, ששטר לא נאמר כלל בגוי, פשיטא שגם עבד לא יצא בשטר {{מקור|(במחלוקתם דן בשיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קלג)}}<ref>בערך [[קנייני גוי#פרטי_הדין]] (ד"ה ישראל שקונה מגוי) הבאנו שהקניין פירות חידש שכל מה שיש קניינים שלא מועילים בגוי הוא רק שגוי לא יכול לקנות בהם, אך הישראל כן יכול לקנות בקניינים אלה מהגוי.</ref>.<br />
<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references /><br />
<br />
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div>
קובץ יסודות וחקירות השלם