שטים - היסטוריית גרסאות

דניאל ונטורה ב־07:09, 12 בנובמבר 2008

2008-11-12T07:09:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:09, 12 בנובמבר 2008
שורה 21:		שורה 21:
	תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל (Teleilat Ghassul) הוא אתר בערבות מואב במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בשפה ה[[ערבית]]. כאשר הגיעו בני ישראל לאזור היה כבר האתר חרב זמן רב.		תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל (Teleilat Ghassul) הוא אתר בערבות מואב במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בשפה ה[[ערבית]]. כאשר הגיעו בני ישראל לאזור היה כבר האתר חרב זמן רב.

	האתר התגלה לראשונה על ידי אלכסיס מאלון מ"המכון האפיפיורי למקרא" ב[[ירושלים]].הוא מצא במקום תל וסבר ~~שהוא אחד~~ "~~חמשת~~ ערי הכיכר" של [[סדום]] (ספר בראשית פרק י"ט) . אך לפי שרידי כלי החרס שבאתר הארכאולוגיים הגיעו למסקנה כי הייתה התיישבות במקום עוד לפני בוא בני ישראל. דגם אופייני של קרמיקה שהתגלה במקום כונה בשם "הכוכב הע'סולי". ועל בסיס הממצאים שהתגלו באתר נקבע כי הוא יהיה האתר האופייני של ארץ ישראל ל'''תקופה הכַּ‏‏לְקוֹ‏ליתית''' . תקופה שבה ה[[ארכאולוגיה]] מניחה כי התקיימה תרבות של בני אדם למן האלף החמישי לפנה"ס עד ועד ל-3300 שנה לפנה"ס. השם מורכב משני מילים יווניות, אשר פרושם בעברית: [[נחושת]] ו[[אבן]]. באתרי העתיקות אשר קיומם הוגדר לתקופה הכלקוליתית נמצאו כלים מנחושת, בנוסף לכלים מאבן שהיו גם בתקופות קודמות.		האתר התגלה לראשונה על ידי אלכסיס מאלון מ"המכון האפיפיורי למקרא" ב[[ירושלים]]. הוא מצא במקום תלים וסבר שהם חלק מ"ערי הכיכר" שנעלמו ב[[מהפכת סדום ועמורה]] (ספר בראשית פרק י"ט) . אך לפי שרידי כלי החרס שבאתר הארכאולוגיים הגיעו למסקנה כי הייתה התיישבות במקום עוד לפני בוא בני ישראל. דגם אופייני של קרמיקה שהתגלה במקום כונה בשם "הכוכב הע'סולי". ועל בסיס הממצאים שהתגלו באתר נקבע כי הוא יהיה האתר האופייני של ארץ ישראל ל'''תקופה הכַּ‏‏לְקוֹ‏ליתית''' . תקופה שבה ה[[ארכאולוגיה]] מניחה כי התקיימה תרבות של בני אדם למן האלף החמישי לפנה"ס עד ועד ל-3300 שנה לפנה"ס. השם מורכב משני מילים יווניות, אשר פרושם בעברית: [[נחושת]] ו[[אבן]]. באתרי העתיקות אשר קיומם הוגדר לתקופה הכלקוליתית נמצאו כלים מנחושת, בנוסף לכלים מאבן שהיו גם בתקופות קודמות.

	==תאור האתר==		==תאור האתר==

דניאל ונטורה ב־12:01, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T12:01:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:01, 27 באוגוסט 2008
שורה 19:		שורה 19:
	==תלוליות ע'סול==		==תלוליות ע'סול==

	תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל~~'''~~ (Teleilat Ghassul) הוא אתר בערבות מואב במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בשפה ה[[ערבית]]. כאשר הגיעו בני ישראל לאזור היה כבר האתר חרב זמן רב.		תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל (Teleilat Ghassul) הוא אתר בערבות מואב במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בשפה ה[[ערבית]]. כאשר הגיעו בני ישראל לאזור היה כבר האתר חרב זמן רב.

	האתר התגלה לראשונה על ידי אלכסיס מאלון מ"המכון האפיפיורי למקרא" ב[[ירושלים]].הוא מצא במקום תל וסבר שהוא אחד "חמשת ערי הכיכר" של [[סדום]] (ספר בראשית פרק י"ט) . אך לפי שרידי כלי החרס שבאתר הארכאולוגיים הגיעו למסקנה כי הייתה התיישבות במקום עוד לפני בוא בני ישראל. דגם אופייני של קרמיקה שהתגלה במקום כונה בשם "הכוכב הע'סולי". ועל בסיס הממצאים שהתגלו באתר נקבע כי הוא יהיה האתר האופייני של ארץ ישראל ל'''תקופה הכַּ‏‏לְקוֹ‏ליתית''' . תקופה שבה ה[[ארכאולוגיה]] מניחה כי התקיימה תרבות של בני אדם למן האלף החמישי לפנה"ס עד ועד ל-3300 שנה לפנה"ס. השם מורכב משני מילים יווניות, אשר פרושם בעברית: [[נחושת]] ו[[אבן]]. באתרי העתיקות אשר קיומם הוגדר לתקופה הכלקוליתית נמצאו כלים מנחושת, בנוסף לכלים מאבן שהיו גם בתקופות קודמות.

			האתר התגלה לראשונה על ידי אלכסיס מאלון מ"המכון האפיפיורי למקרא" ב[[ירושלים]].הוא מצא במקום תל וסבר שהוא אחד "חמשת ערי הכיכר" של [[סדום]] (ספר בראשית פרק י"ט) . אך לפי שרידי כלי החרס שבאתר הארכאולוגיים הגיעו למסקנה כי הייתה התיישבות במקום עוד לפני בוא בני ישראל. דגם אופייני של קרמיקה שהתגלה במקום כונה בשם "הכוכב הע'סולי". ועל בסיס הממצאים שהתגלו באתר נקבע כי הוא יהיה האתר האופייני של ארץ ישראל ל'''תקופה הכַּ‏‏לְקוֹ‏ליתית''' . תקופה שבה ה[[ארכאולוגיה]] מניחה כי התקיימה תרבות של בני אדם למן האלף החמישי לפנה"ס עד ועד ל-3300 שנה לפנה"ס. השם מורכב משני מילים יווניות, אשר פרושם בעברית: [[נחושת]] ו[[אבן]]. באתרי העתיקות אשר קיומם הוגדר לתקופה הכלקוליתית נמצאו כלים מנחושת, בנוסף לכלים מאבן שהיו גם בתקופות קודמות.

	==תאור האתר==		==תאור האתר==

דניאל ונטורה ב־12:00, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T12:00:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:00, 27 באוגוסט 2008
שורה 1:		שורה 1:
	'''שטים''' או "אבל שטים" הוא מקום מושב [[שבטי ישראל]] ב[[ערבות מואב]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]]. שטים מוזכרת במקרא במקומות אחדים:		'''שטים''' או "אבל שטים" הוא מקום מושב [[שבטי ישראל]] ב[[ערבות מואב]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]]. שטים מוזכרת במקרא במקומות אחדים:

	* [[ספר במדבר]] "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב. " (פרק כ"ה, א')		* [[ספר במדבר]] : "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, '''בַּשִּׁטִּים'''; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב." (פרק כ"ה, א')
	* [[ספר יהושע]] "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים" (פרק ב',א')		* [[ספר יהושע]] : "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן '''הַשִּׁטִּים''' שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים." (פרק ב',א')
	* [[ספר מיכה]] " עַמִּי, זְכָר-נָא מַה-יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה-עָנָה אֹתוֹ, בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר מִן-'''הַשִּׁטִּים''', עַד-הַגִּלְגָּל, לְמַעַן, דַּעַת צִדְקוֹת ה'."(פרק ו',ה').		* [[ספר מיכה]] : "עַמִּי, זְכָר-נָא מַה-יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה-עָנָה אֹתוֹ, בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר מִן-'''הַשִּׁטִּים''', עַד-הַגִּלְגָּל, לְמַעַן, דַּעַת צִדְקוֹת ה'."(פרק ו',ה').

	אם נסדר את המקראות לפי סדר התרחשותם, הרי בתחילה בני ישראל חנו בשטים ~~וברך אותם~~ [[בלעם בן בעור]]. אחרי שהוא ~~ראה~~ שאינו מסוגל לעולל להם דבר, הוא פעל לפי הכתוב ב[[מסכת סנהדרין]] : "אמר להם אלהיהם של אלו שונא זימה הוא.." (דף קו,א גמרא) והציע כי בנות מואב יגרמו ~~אסון~~ לבני ישראל. ולבסוף, השטים היו ~~נקודת היציאה למרגלים, בטרם הכניסה~~ לארץ כנען.		אם נסדר את המקראות לפי סדר התרחשותם, הרי בתחילה בני ישראל חנו בשטים [[בלעם בן בעור]] ברך אותם . אחרי שהוא רואה שאינו מסוגל לעולל להם דבר, הוא פעל לפי הכתוב ב[[מסכת סנהדרין]] : "אמר להם אלהיהם של אלו שונא זימה הוא.." (דף קו,א גמרא) והציע כי בנות מואב יגרמו לבני ישראל לחטוא. ולבסוף, השטים היו הבסיס ליציאת המרגלים לארץ כנען.

	זאב ארליך מביא את דבריו של הרב מנחם מנדל, בנו של הרש"ר הירש~~, שהאזכור~~ של "שטים" יחד עם "גלגל" בא לציין שני מקומות בהן הפר העם את התחייבותו לאלוקים. על שטים ראינו לעיל ועל חטא העם בגלגל נאמר ב[[ספר הושע]]: " אִם-זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל, אַל-יֶאְשַׁם יְהוּדָה; וְאַל-תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל, וְאַל-תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן, וְאַל-תִּשָּׁבְעוּ, חַי-ה'" (פרק ד', ט"ו) <ref>וכן בפרק ט' ט"ו, ובפרק י"ב, י"ב וב[[ספר עמוס]] פרק ד', ד'</ref> פרשן המקרא [[רבי אברהם אבן עזרא]] סבור כי ~~אזכרת~~ שני המקומות היא בהקשר שונה: בשטים חטאו ואילו בגלגל חזרו בתשובה מחטא העריות אחרי קיום [[ברית המילה]]. ~~ובספר~~ יהושע ~~נאמר בגלגל~~ : "היום גלותי את חרפת מצרים" ( פרק ה', ט')		זאב ארליך מביא את דבריו של הרב מנחם מנדל, בנו של הרש"ר הירש. האזכור של "שטים" יחד עם "גלגל" בא לציין שני מקומות בהן הפר העם את התחייבותו לאלוקים. על שטים ראינו לעיל ועל חטא העם בגלגל נאמר ב[[ספר הושע]]: " אִם-זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל, אַל-יֶאְשַׁם יְהוּדָה; וְאַל-תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל, וְאַל-תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן, וְאַל-תִּשָּׁבְעוּ, חַי-ה'" (פרק ד', ט"ו) <ref>וכן בפרק ט' ט"ו, ובפרק י"ב, י"ב וב[[ספר עמוס]] פרק ד', ד'</ref> פרשן המקרא [[רבי אברהם אבן עזרא]] סבור כי אזכור שני המקומות היא בהקשר שונה: בשטים חטאו ואילו בגלגל חזרו בתשובה מחטא העריות אחרי קיום [[ברית המילה]]. וכך נאמר בספר יהושע על הגלגל : "היום גלותי את חרפת מצרים" ( פרק ה', ט')

	==מחנה ישראל==		==מחנה ישראל==

דניאל ונטורה ב־11:54, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T11:54:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:54, 27 באוגוסט 2008
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~

	'''שטים''' או "אבל שטים" הוא מקום מושב [[שבטי ישראל]] ב[[ערבות מואב]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]]. שטים מוזכרת במקרא במקומות אחדים:		'''שטים''' או "אבל שטים" הוא מקום מושב [[שבטי ישראל]] ב[[ערבות מואב]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]]. שטים מוזכרת במקרא במקומות אחדים:

שורה 11:		שורה 9:
	זאב ארליך מביא את דבריו של הרב מנחם מנדל, בנו של הרש"ר הירש, שהאזכור של "שטים" יחד עם "גלגל" בא לציין שני מקומות בהן הפר העם את התחייבותו לאלוקים. על שטים ראינו לעיל ועל חטא העם בגלגל נאמר ב[[ספר הושע]]: " אִם-זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל, אַל-יֶאְשַׁם יְהוּדָה; וְאַל-תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל, וְאַל-תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן, וְאַל-תִּשָּׁבְעוּ, חַי-ה'" (פרק ד', ט"ו) <ref>וכן בפרק ט' ט"ו, ובפרק י"ב, י"ב וב[[ספר עמוס]] פרק ד', ד'</ref> פרשן המקרא [[רבי אברהם אבן עזרא]] סבור כי אזכרת שני המקומות היא בהקשר שונה: בשטים חטאו ואילו בגלגל חזרו בתשובה מחטא העריות אחרי קיום [[ברית המילה]]. ובספר יהושע נאמר בגלגל : "היום גלותי את חרפת מצרים" ( פרק ה', ט')		זאב ארליך מביא את דבריו של הרב מנחם מנדל, בנו של הרש"ר הירש, שהאזכור של "שטים" יחד עם "גלגל" בא לציין שני מקומות בהן הפר העם את התחייבותו לאלוקים. על שטים ראינו לעיל ועל חטא העם בגלגל נאמר ב[[ספר הושע]]: " אִם-זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל, אַל-יֶאְשַׁם יְהוּדָה; וְאַל-תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל, וְאַל-תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן, וְאַל-תִּשָּׁבְעוּ, חַי-ה'" (פרק ד', ט"ו) <ref>וכן בפרק ט' ט"ו, ובפרק י"ב, י"ב וב[[ספר עמוס]] פרק ד', ד'</ref> פרשן המקרא [[רבי אברהם אבן עזרא]] סבור כי אזכרת שני המקומות היא בהקשר שונה: בשטים חטאו ואילו בגלגל חזרו בתשובה מחטא העריות אחרי קיום [[ברית המילה]]. ובספר יהושע נאמר בגלגל : "היום גלותי את חרפת מצרים" ( פרק ה', ט')

	==~~היכן היה~~ מחנה ישראל==		==מחנה ישראל==

	מחנה ישראל הסתרע על פני שטח רחב. על בלעם נאמר בספר במדבר: "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-יִשְׂרָאֵל, שֹׁכֵן, לִשְׁבָטָיו; וַתְּהִי עָלָיו, רוּחַ אֱלֹקים" (פרק כ"ד,ב'). חז"ל מציינים ב[[מסכת עירובין]] כי המחנה היה בגודל "תלתא ~~רסי~~ על תלתי פרסי" (נ"ה, ב').		מחנה ישראל הסתרע על פני שטח רחב. על בלעם נאמר בספר במדבר: "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-יִשְׂרָאֵל, שֹׁכֵן, לִשְׁבָטָיו; וַתְּהִי עָלָיו, רוּחַ אֱלֹקים" (פרק כ"ד,ב'). חז"ל מציינים ב[[מסכת עירובין]] כי המחנה היה בגודל "תלתא פרסי על תלתי פרסי" (נ"ה, ב')שהם כ-20 ק"מ על 20 ק"מ<ref> פרסה היא 4 מייל ומייל רומאי הוא 1.480 מטר</ref>.

			אוסביוס מקיסריה, המונה והמתאר שמות יישובים ב[[ארץ ישראל]] במאה ה-4, מזהה את המקום בו ישבו [[שבטי ישראל]] כ"בית ישימון", ממול לעיר [[יריחו]] לפי המובא ב[[ספר במדבר]] : "וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ"(כ"ב, א'). לדעתו הוא המיקום ממנו בלעם ראה את שבטי ישראל בבואו לקלל אותם.

			שרידים מהמחנה לא נמצאו אבל על אופי המקום ניתן ללמוד מאתר שהתגלה בסביבה.

			==תלוליות ע'סול==

			תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל''' (Teleilat Ghassul) הוא אתר בערבות מואב במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בשפה ה[[ערבית]]. כאשר הגיעו בני ישראל לאזור היה כבר האתר חרב זמן רב.

	אוסביוס מקיסריה, המונה והמתאר שמות יישובים ב[[ארץ ישראל]] במאה ה-4, מזהה את המקום בו ישבו [[שבטי ישראל]] כ"בית ישימון", ממול לעיר [[יריחו]] לפי המובא ב[[ספר במדבר]] : "וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ"(כ"ב, א'). לדעתו הוא המיקום ממנו בלעם ראה את שבטי ישראל בבואו לקלל אותם.		האתר התגלה לראשונה על ידי אלכסיס מאלון מ"המכון האפיפיורי למקרא" ב[[ירושלים]].הוא מצא במקום תל וסבר שהוא אחד "חמשת ערי הכיכר" של [[סדום]] (ספר בראשית פרק י"ט) . אך לפי שרידי כלי החרס שבאתר הארכאולוגיים הגיעו למסקנה כי הייתה התיישבות במקום עוד לפני בוא בני ישראל. דגם אופייני של קרמיקה שהתגלה במקום כונה בשם "הכוכב הע'סולי". ועל בסיס הממצאים שהתגלו באתר נקבע כי הוא יהיה האתר האופייני של ארץ ישראל ל'''תקופה הכַּ‏‏לְקוֹ‏ליתית''' . תקופה שבה ה[[ארכאולוגיה]] מניחה כי התקיימה תרבות של בני אדם למן האלף החמישי לפנה"ס עד ועד ל-3300 שנה לפנה"ס. השם מורכב משני מילים יווניות, אשר פרושם בעברית: [[נחושת]] ו[[אבן]]. באתרי העתיקות אשר קיומם הוגדר לתקופה הכלקוליתית נמצאו כלים מנחושת, בנוסף לכלים מאבן שהיו גם בתקופות קודמות.

	~~==איתור המקום==~~

	האתר ~~המשוער של השטים~~ התגלה לראשונה על ידי אלכסיס מאלון מ"המכון האפיפיורי למקרא" ב[[ירושלים]].
	הוא מצא במקום ~~חמש תילים קטנים~~ וסבר ~~כי אלו~~ "חמשת ערי הכיכר" של [[סדום]] ~~המקראית~~. אך לפי שרידי כלי החרס שבאתר הארכאולוגיים הגיעו למסקנה כי הייתה התיישבות במקום עוד לפני בוא בני ישראל. דגם אופייני של קרמיקה שהתגלה במקום כונה בשם "הכוכב הע'סולי". ועל בסיס הממצאים שהתגלו באתר נקבע כי הוא יהיה האתר האופייני של ארץ ישראל ל'''תקופה הכַּ‏‏לְקוֹ‏ליתית''' . תקופה שבה ה[[ארכאולוגיה]] מניחה כי התקיימה תרבות של בני אדם למן האלף החמישי לפנה"ס עד ועד ל-3300 שנה לפנה"ס. השם מורכב משני מילים יווניות, אשר פרושם בעברית: [[נחושת]] ו[[אבן]]. באתרי העתיקות אשר קיומם הוגדר לתקופה הכלקוליתית נמצאו כלים מנחושת, בנוסף לכלים מאבן שהיו גם בתקופות קודמות.

	האתר המיוחס לתקופה זו ב[[ארץ ישראל]] הוא '''תלוליות ע'סול''' או '''תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל''' (Teleilat Ghassul) בערבות [[מואב]] במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בשפה ה[[ערבית]]

	==תאור האתר==		==תאור האתר==

דניאל ונטורה ב־11:40, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T11:40:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:40, 27 באוגוסט 2008
שורה 6:		שורה 6:
	* [[ספר יהושע]] "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים" (פרק ב',א')		* [[ספר יהושע]] "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים" (פרק ב',א')
	* [[ספר מיכה]] " עַמִּי, זְכָר-נָא מַה-יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה-עָנָה אֹתוֹ, בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר מִן-'''הַשִּׁטִּים''', עַד-הַגִּלְגָּל, לְמַעַן, דַּעַת צִדְקוֹת ה'."(פרק ו',ה').		* [[ספר מיכה]] " עַמִּי, זְכָר-נָא מַה-יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה-עָנָה אֹתוֹ, בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר מִן-'''הַשִּׁטִּים''', עַד-הַגִּלְגָּל, לְמַעַן, דַּעַת צִדְקוֹת ה'."(פרק ו',ה').
	אם נסדר את המקראות לפי סדר התרחשותם, הרי בתחילה בני ישראל חנו בשטים והגיע אליהם [[בלעם בן בעור]]. אחרי שהוא ראה שאין תועלת בדבריו, הוא פעל לפי הכתוב ב[[מסכת סנהדרין]] : "אמר להם אלהיהם של אלו שונא זימה הוא.." (דף קו,א גמרא). זאב ארליך מביא את דבריו של הרב מנחם מנדל, בנו של הרש"ר הירש, שהאזכור של "שטים" יחד עם "גלגל"<ref> על חטא העם בגלגל ראו ב[[ספר הושע]]: " אִם-זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל, אַל-יֶאְשַׁם יְהוּדָה; וְאַל-תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל, וְאַל-תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן, וְאַל-תִּשָּׁבְעוּ, חַי-ה'" (פרק ד', ט"ו)</ref> בא לציין שני מקומות בהן הפר העם את התחייבותו לאלוקים.

	אוסביוס מקיסריה, המונה והמתאר שמות יישובים ב[[ארץ ישראל]] במאה ה-4, מזהה את המקום בו ישבו [[שבטי ישראל]] כ"בית ישימון", ממול לעיר [[יריחו]] לפי המובא ב[[ספר במדבר]] : "וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ"(כ"ב, א'). ~~זהו גם~~ המיקום ~~בו [[~~בלעם]] ראה את שבטי ישראל בבואו לקלל אותם.		אם נסדר את המקראות לפי סדר התרחשותם, הרי בתחילה בני ישראל חנו בשטים וברך אותם [[בלעם בן בעור]]. אחרי שהוא ראה שאינו מסוגל לעולל להם דבר, הוא פעל לפי הכתוב ב[[מסכת סנהדרין]] : "אמר להם אלהיהם של אלו שונא זימה הוא.." (דף קו,א גמרא) והציע כי בנות מואב יגרמו אסון לבני ישראל. ולבסוף, השטים היו נקודת היציאה למרגלים, בטרם הכניסה לארץ כנען.

			זאב ארליך מביא את דבריו של הרב מנחם מנדל, בנו של הרש"ר הירש, שהאזכור של "שטים" יחד עם "גלגל" בא לציין שני מקומות בהן הפר העם את התחייבותו לאלוקים. על שטים ראינו לעיל ועל חטא העם בגלגל נאמר ב[[ספר הושע]]: " אִם-זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל, אַל-יֶאְשַׁם יְהוּדָה; וְאַל-תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל, וְאַל-תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן, וְאַל-תִּשָּׁבְעוּ, חַי-ה'" (פרק ד', ט"ו) <ref>וכן בפרק ט' ט"ו, ובפרק י"ב, י"ב וב[[ספר עמוס]] פרק ד', ד'</ref> פרשן המקרא [[רבי אברהם אבן עזרא]] סבור כי אזכרת שני המקומות היא בהקשר שונה: בשטים חטאו ואילו בגלגל חזרו בתשובה מחטא העריות אחרי קיום [[ברית המילה]]. ובספר יהושע נאמר בגלגל : "היום גלותי את חרפת מצרים" ( פרק ה', ט')

			==היכן היה מחנה ישראל==

			מחנה ישראל הסתרע על פני שטח רחב. על בלעם נאמר בספר במדבר: "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-יִשְׂרָאֵל, שֹׁכֵן, לִשְׁבָטָיו; וַתְּהִי עָלָיו, רוּחַ אֱלֹקים" (פרק כ"ד,ב'). חז"ל מציינים ב[[מסכת עירובין]] כי המחנה היה בגודל "תלתא רסי על תלתי פרסי" (נ"ה, ב').





			אוסביוס מקיסריה, המונה והמתאר שמות יישובים ב[[ארץ ישראל]] במאה ה-4, מזהה את המקום בו ישבו [[שבטי ישראל]] כ"בית ישימון", ממול לעיר [[יריחו]] לפי המובא ב[[ספר במדבר]] : "וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ"(כ"ב, א'). לדעתו הוא המיקום ממנו בלעם ראה את שבטי ישראל בבואו לקלל אותם.

	==איתור המקום==		==איתור המקום==
שורה 27:		שורה 38:
	זאב ח' ארליך (ז'אבו), סבור שתושבי המקום "הגיעו לרמה טכנולוגית גבוהה הן בהקמת מבנים, הן בייצור כלים, הן בבניות בעלי חיים והן בגידולי קרקע. אף בציד ובדיג שלחו ידם."		זאב ח' ארליך (ז'אבו), סבור שתושבי המקום "הגיעו לרמה טכנולוגית גבוהה הן בהקמת מבנים, הן בייצור כלים, הן בבניות בעלי חיים והן בגידולי קרקע. אף בציד ובדיג שלחו ידם."


			== הערות שוליים ==
			<references />

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

	זאב ח' ארליך (ז'אבו), '''עוצמתה של תרבות קדומה''', " ארץ מקרא" - מוסף השבת [[מקור ראשון]] 11 ביולי 2008		זאב ח' ארליך (ז'אבו), '''עוצמתה של תרבות קדומה''', " ארץ מקרא" - מוסף השבת [[מקור ראשון]] 11 ביולי 2008

			[[קטגוריה:אתרי המקרא]]
			[[קטגוריה:עבר הירדן]]
	* [http://archaeology.about.com/od/tathroughte/g/teleilatghassul.htm Teleilat Ghassul (Jordan)]		* [http://archaeology.about.com/od/tathroughte/g/teleilatghassul.htm Teleilat Ghassul (Jordan)]

דניאל ונטורה ב־11:21, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T11:21:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:21, 27 באוגוסט 2008
שורה 3:		שורה 3:
	'''שטים''' או "אבל שטים" הוא מקום מושב [[שבטי ישראל]] ב[[ערבות מואב]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]]. שטים מוזכרת במקרא במקומות אחדים:		'''שטים''' או "אבל שטים" הוא מקום מושב [[שבטי ישראל]] ב[[ערבות מואב]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]]. שטים מוזכרת במקרא במקומות אחדים:

	* [[ספר במדבר]] "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים" (כ"ה, א')		* [[ספר במדבר]] "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב. " (פרק כ"ה, א')
	* [[ספר יהושע]] "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים" (ב',א')		* [[ספר יהושע]] "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים" (פרק ב',א')
	* [[ספר מיכה]]"מִן-הַשִּׁטִּים"(ו',ה').		* [[ספר מיכה]] " עַמִּי, זְכָר-נָא מַה-יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה-עָנָה אֹתוֹ, בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר מִן-'''הַשִּׁטִּים''', עַד-הַגִּלְגָּל, לְמַעַן, דַּעַת צִדְקוֹת ה'."(פרק ו',ה').
	~~השם נובע מקיומם~~ של ~~עצי~~ [[~~שיטה\|שיטה~~]] ~~באזור~~.		אם נסדר את המקראות לפי סדר התרחשותם, הרי בתחילה בני ישראל חנו בשטים והגיע אליהם [[בלעם בן בעור]]. אחרי שהוא ראה שאין תועלת בדבריו, הוא פעל לפי הכתוב ב[[מסכת סנהדרין]] : "אמר להם אלהיהם של אלו שונא זימה הוא.." (דף קו,א גמרא). זאב ארליך מביא את דבריו של הרב מנחם מנדל, בנו של הרש"ר הירש, שהאזכור של "שטים" יחד עם "גלגל"<ref> על חטא העם בגלגל ראו ב[[ספר הושע]]: " אִם-זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל, אַל-יֶאְשַׁם יְהוּדָה; וְאַל-תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל, וְאַל-תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן, וְאַל-תִּשָּׁבְעוּ, חַי-ה'" (פרק ד', ט"ו)</ref> בא לציין שני מקומות בהן הפר העם את התחייבותו לאלוקים.

	אוסביוס מקיסריה, המונה והמתאר שמות יישובים ב[[ארץ ישראל]] במאה ה-4, מזהה את המקום בו ישבו [[שבטי ישראל]] כ"בית ישימון", ממול לעיר [[יריחו]] לפי המובא ב[[ספר במדבר]] : "וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ"(כ"ב, א'). זהו גם המיקום בו [[בלעם]] ראה את שבטי ישראל בבואו לקלל אותם.		אוסביוס מקיסריה, המונה והמתאר שמות יישובים ב[[ארץ ישראל]] במאה ה-4, מזהה את המקום בו ישבו [[שבטי ישראל]] כ"בית ישימון", ממול לעיר [[יריחו]] לפי המובא ב[[ספר במדבר]] : "וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ"(כ"ב, א'). זהו גם המיקום בו [[בלעם]] ראה את שבטי ישראל בבואו לקלל אותם.
שורה 28:		שורה 28:


			==לקריאה נוספת==

	~~== קישורים חיצוניים ==~~		זאב ח' ארליך (ז'אבו), '''עוצמתה של תרבות קדומה''', " ארץ מקרא" - מוסף השבת [[מקור ראשון]] 11 ביולי 2008
	* זאב ח' ארליך (ז'אבו), ~~[http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;jsessionid=3edb07f230d5a5c641bf1f014881963baf8d1fcf73df.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=32921&channel=1&subchannel=3~~ עוצמתה של תרבות קדומה], [[מקור ראשון]] 11 ביולי 2008
	* [http://archaeology.about.com/od/tathroughte/g/teleilatghassul.htm Teleilat Ghassul (Jordan)]		* [http://archaeology.about.com/od/tathroughte/g/teleilatghassul.htm Teleilat Ghassul (Jordan)]

דניאל ונטורה ב־10:58, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T10:58:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:58, 27 באוגוסט 2008
שורה 16:		שורה 16:

	האתר המיוחס לתקופה זו ב[[ארץ ישראל]] הוא '''תלוליות ע'סול''' או '''תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל''' (Teleilat Ghassul) בערבות [[מואב]] במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בשפה ה[[ערבית]]		האתר המיוחס לתקופה זו ב[[ארץ ישראל]] הוא '''תלוליות ע'סול''' או '''תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל''' (Teleilat Ghassul) בערבות [[מואב]] במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בשפה ה[[ערבית]]

			==תאור האתר==

			באתר קבוצה של 12 תלוליות קטנות המהוות את היישוב הקדום. שטחו המשוער של האתר הוא לפחות 60 דונם. המבנים באתר בעלי צורה מעוגלת, שקועים בחלקם באדמה או בעלי קירות אבן ולבנת-טין . הם נבנו לפי מתכונת פחות או יותר אחידה ופשוטה: חדר מלבני אחד, ששימש כיחידת המגורים, ולפניו חצר גדולה מוקפת גדר. הגגות מקני-סוף וקש. התמיכה לגג הייתה מעמוד עץ שהוצב במרכז החדר. בחצרות ובין מתקנים, להבערת אש, תנורים, בורות, ממגורות, משטחי עבודה וכלי כתישה. אך בתים אחדים שמידותיהם גדולות מן המקובל. נמצא כי הפרט האחד החורג, מרמת הבניה הפשוטה של הבתים, הוא הטיח הלבן שבו טויחו הבתים מבפנים וציורי הקיר שצוירו עליו. הישוב לא הייה מוקף חומה באף שלב של קיומו.

			הכלים נעשו מחרס פשוט והוחלקו באמצעות גבעולי [[עשב\|עשבים]]. לפי טביעות מחצלות על הכלים עולה כי הניחו אותם על רצפת הטין . האתר התגלו כלים העשויים מ[[צור (סלע)\|צור]] : להבים, אזמלים, נקרים, מגרדים ומרצעים), ומכלי [[אבן]] - אבני רחיים, עליים ומכתשים, ראשי אלות, אבני משקולת לנולי אריגה; וכן כלים מ[[ כורכר]], [[בזלת]] ו[[מתכת]] - אשר שימשו ל[[צייד]] ול[[פולחן]].

			מעריכים כי אפיק [[הירדן]] זרם קרוב לאתר. על פי העצמות שנמצאו היו היישוב [[בקר]] ו[[צאן]] ([[צבי\|צבאים]] ו[[חזיר\|וחזירים]]. שרידי גרעינים נמצאו מהצמחים: [[חיטה\|חיטים]], [[שעורה\|שעורים]], [[אפונה\|אפונים]], [[זית\|זיתים]] ו[[תמר\|תמרים]] .

			זאב ח' ארליך (ז'אבו), סבור שתושבי המקום "הגיעו לרמה טכנולוגית גבוהה הן בהקמת מבנים, הן בייצור כלים, הן בבניות בעלי חיים והן בגידולי קרקע. אף בציד ובדיג שלחו ידם."



			== קישורים חיצוניים ==
			* זאב ח' ארליך (ז'אבו), [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;jsessionid=3edb07f230d5a5c641bf1f014881963baf8d1fcf73df.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=32921&channel=1&subchannel=3 עוצמתה של תרבות קדומה], [[מקור ראשון]] 11 ביולי 2008
			* [http://archaeology.about.com/od/tathroughte/g/teleilatghassul.htm Teleilat Ghassul (Jordan)]

דניאל ונטורה ב־10:50, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T10:50:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:50, 27 באוגוסט 2008
שורה 15:		שורה 15:
	הוא מצא במקום חמש תילים קטנים וסבר כי אלו "חמשת ערי הכיכר" של [[סדום]] המקראית. אך לפי שרידי כלי החרס שבאתר הארכאולוגיים הגיעו למסקנה כי הייתה התיישבות במקום עוד לפני בוא בני ישראל. דגם אופייני של קרמיקה שהתגלה במקום כונה בשם "הכוכב הע'סולי". ועל בסיס הממצאים שהתגלו באתר נקבע כי הוא יהיה האתר האופייני של ארץ ישראל ל'''תקופה הכַּ‏‏לְקוֹ‏ליתית''' . תקופה שבה ה[[ארכאולוגיה]] מניחה כי התקיימה תרבות של בני אדם למן האלף החמישי לפנה"ס עד ועד ל-3300 שנה לפנה"ס. השם מורכב משני מילים יווניות, אשר פרושם בעברית: [[נחושת]] ו[[אבן]]. באתרי העתיקות אשר קיומם הוגדר לתקופה הכלקוליתית נמצאו כלים מנחושת, בנוסף לכלים מאבן שהיו גם בתקופות קודמות.		הוא מצא במקום חמש תילים קטנים וסבר כי אלו "חמשת ערי הכיכר" של [[סדום]] המקראית. אך לפי שרידי כלי החרס שבאתר הארכאולוגיים הגיעו למסקנה כי הייתה התיישבות במקום עוד לפני בוא בני ישראל. דגם אופייני של קרמיקה שהתגלה במקום כונה בשם "הכוכב הע'סולי". ועל בסיס הממצאים שהתגלו באתר נקבע כי הוא יהיה האתר האופייני של ארץ ישראל ל'''תקופה הכַּ‏‏לְקוֹ‏ליתית''' . תקופה שבה ה[[ארכאולוגיה]] מניחה כי התקיימה תרבות של בני אדם למן האלף החמישי לפנה"ס עד ועד ל-3300 שנה לפנה"ס. השם מורכב משני מילים יווניות, אשר פרושם בעברית: [[נחושת]] ו[[אבן]]. באתרי העתיקות אשר קיומם הוגדר לתקופה הכלקוליתית נמצאו כלים מנחושת, בנוסף לכלים מאבן שהיו גם בתקופות קודמות.

	האתר המיוחס לתקופה זו ב[[ארץ ישראל]] הוא '''תלוליות ע'סול''' או '''תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל''' (Teleilat Ghassul) בערבות [[מואב]] במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". יש מזהים אותו עם "שטים" בערבות מואב המוזכר ב[[ספר במדבר]] בתור מושב מחנה [[שבטי ישראל]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]]. האתר נחפר ונמצאו בו שרידים מ[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל]]. הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום ב[[ערבית		האתר המיוחס לתקופה זו ב[[ארץ ישראל]] הוא '''תלוליות ע'סול''' או '''תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל''' (Teleilat Ghassul) בערבות [[מואב]] במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בשפה ה[[ערבית]]

דניאל ונטורה ב־10:49, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T10:49:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:49, 27 באוגוסט 2008
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}

	'''שטים''' או "אבל שטים" הוא מקום מושב [[שבטי ישראל]] ב[[ערבות מואב]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]].~~המקום מוזכר~~ במקרא במקומות אחדים.		'''שטים''' או "אבל שטים" הוא מקום מושב [[שבטי ישראל]] ב[[ערבות מואב]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]]. שטים מוזכרת במקרא במקומות אחדים:

			* [[ספר במדבר]] "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים" (כ"ה, א')
			* [[ספר יהושע]] "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים" (ב',א')
			* [[ספר מיכה]]"מִן-הַשִּׁטִּים"(ו',ה').
			השם נובע מקיומם של עצי [[שיטה\|שיטה]] באזור.

			אוסביוס מקיסריה, המונה והמתאר שמות יישובים ב[[ארץ ישראל]] במאה ה-4, מזהה את המקום בו ישבו [[שבטי ישראל]] כ"בית ישימון", ממול לעיר [[יריחו]] לפי המובא ב[[ספר במדבר]] : "וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ"(כ"ב, א'). זהו גם המיקום בו [[בלעם]] ראה את שבטי ישראל בבואו לקלל אותם.

	מופיע במקרא במקומות אחדים: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים" [[ספר במדבר]] (כ"ה, א'), "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים" [[ספר יהושע]] (ב',א') וב[[ספר מיכה]]"מִן-הַשִּׁטִּים"(ו'ה'). המונח נובע מקיומם של עצי [[שיטה\|שיטה]] באזור.		==איתור המקום==

	[[~~אוסביוס מקיסריה~~]] ~~מזהה את המקום בו ישבו~~ [[~~שבטי ישראל~~]] מ"~~בית ישימון~~" ~~מדרום לאתר הנוכחי~~ עד ~~האתר עצמו שניתן למקם אותו לפי הפסוק~~ "~~וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב~~, ~~מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ"(ספר במדבר~~, כ"ב~~, א~~') ~~ולכן הוא נראה מתאים יותר~~. ~~זהו גם המיקום בו~~ [[~~בלעם~~]] ~~ראה את~~ שבטי ישראל ~~בבואו לקלל אותם~~.		האתר המשוער של השטים התגלה לראשונה על ידי אלכסיס מאלון מ"המכון האפיפיורי למקרא" ב[[ירושלים]].
			הוא מצא במקום חמש תילים קטנים וסבר כי אלו "חמשת ערי הכיכר" של [[סדום]] המקראית. אך לפי שרידי כלי החרס שבאתר הארכאולוגיים הגיעו למסקנה כי הייתה התיישבות במקום עוד לפני בוא בני ישראל. דגם אופייני של קרמיקה שהתגלה במקום כונה בשם "הכוכב הע'סולי". ועל בסיס הממצאים שהתגלו באתר נקבע כי הוא יהיה האתר האופייני של ארץ ישראל ל'''תקופה הכַּ‏‏לְקוֹ‏ליתית''' . תקופה שבה ה[[ארכאולוגיה]] מניחה כי התקיימה תרבות של בני אדם למן האלף החמישי לפנה"ס עד ועד ל-3300 שנה לפנה"ס. השם מורכב משני מילים יווניות, אשר פרושם בעברית: [[נחושת]] ו[[אבן]]. באתרי העתיקות אשר קיומם הוגדר לתקופה הכלקוליתית נמצאו כלים מנחושת, בנוסף לכלים מאבן שהיו גם בתקופות קודמות.

			האתר המיוחס לתקופה זו ב[[ארץ ישראל]] הוא '''תלוליות ע'סול''' או '''תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל''' (Teleilat Ghassul) בערבות [[מואב]] במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". יש מזהים אותו עם "שטים" בערבות מואב המוזכר ב[[ספר במדבר]] בתור מושב מחנה [[שבטי ישראל]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]]. האתר נחפר ונמצאו בו שרידים מ[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל]]. הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום ב[[ערבית

דניאל ונטורה ב־10:36, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T10:36:38Z

דף חדש

{{בעבודה}}

'''שטים''' או "אבל שטים" הוא מקום מושב [[שבטי ישראל]] ב[[ערבות מואב]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]].המקום מוזכר במקרא במקומות אחדים.

מופיע במקרא במקומות אחדים: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים" [[ספר במדבר]] (כ"ה, א'), "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים" [[ספר יהושע]] (ב',א') וב[[ספר מיכה]]"מִן-הַשִּׁטִּים"(ו'ה'). המונח נובע מקיומם של עצי [[שיטה|שיטה]] באזור.

[[אוסביוס מקיסריה]] מזהה את המקום בו ישבו [[שבטי ישראל]] מ"בית ישימון" מדרום לאתר הנוכחי עד האתר עצמו שניתן למקם אותו לפי הפסוק "וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ"(ספר במדבר, כ"ב, א') ולכן הוא נראה מתאים יותר. זהו גם המיקום בו [[בלעם]] ראה את שבטי ישראל בבואו לקלל אותם.