שומר לטומאה - היסטוריית גרסאות

טישיו: /* מקור ההלכה */

2011-04-10T02:50:56Z

מקור ההלכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:50, 10 באפריל 2011
שורה 5:		שורה 5:
	דין זה נלמד מהפסוקים הבאים:		דין זה נלמד מהפסוקים הבאים:

	{{~~ציטוט1~~\|~~מרכאות=כן\|תוכן=~~{{גודל\|1\|פסוק לז}} וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל '''כָּל זֶרַע זֵרוּעַ''' אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא: {{גודל\|1\|פסוק לח}} וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם: {{גודל\|1\|פסוק לט}} וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ '''בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא''' עַד הָעָרֶב:\|~~מקור=וקירא~~ יא לז - לט. }}		{{ציטוטון\|{{גודל\|1\|פסוק לז}} וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל '''כָּל זֶרַע זֵרוּעַ''' אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא: {{גודל\|1\|פסוק לח}} וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם: {{גודל\|1\|פסוק לט}} וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ '''בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא''' עַד הָעָרֶב}}{{הערה\|ויקרא יא לז - לט. }}

	ב[[מסכת חולין]]{{הערה\|חולין קיז א.}} מובא בשם [[רבי ישמעאל]] שפירש את המילים "על כל זרע זרוע", - כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן.		ב[[מסכת חולין]]{{הערה\|חולין קיז א.}} מובא בשם [[רבי ישמעאל]] שפירש את המילים "על כל זרע זרוע", - כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן.

טישיו: /* מקור ההלכה */

2011-04-10T02:47:16Z

מקור ההלכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:47, 10 באפריל 2011
שורה 5:		שורה 5:
	דין זה נלמד מהפסוקים הבאים:		דין זה נלמד מהפסוקים הבאים:

	{{ציטוט1\|מרכאות=כן\|תוכן={{גודל\|1\|פסוק לז}} וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל '''כָּל זֶרַע זֵרוּעַ''' אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא: {{גודל\|1\|פסוק לח}} וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם: {{גודל\|1\|פסוק לט}} וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ '''בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא''' עַד הָעָרֶב:\|מקור=~~{{תנ"ך\|ויקרא\|~~יא\|לז}}- לט. }}		{{ציטוט1\|מרכאות=כן\|תוכן={{גודל\|1\|פסוק לז}} וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל '''כָּל זֶרַע זֵרוּעַ''' אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא: {{גודל\|1\|פסוק לח}} וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם: {{גודל\|1\|פסוק לט}} וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ '''בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא''' עַד הָעָרֶב:\|מקור=וקירא יא לז - לט. }}

	ב[[מסכת חולין]]{{הערה\|חולין קיז א.}} מובא בשם [[רבי ישמעאל]] שפירש את המילים "על כל זרע זרוע", - כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן.		ב[[מסכת חולין]]{{הערה\|חולין קיז א.}} מובא בשם [[רבי ישמעאל]] שפירש את המילים "על כל זרע זרוע", - כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן.

טישיו: /* מקור ההלכה */

2011-04-10T02:46:46Z

מקור ההלכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:46, 10 באפריל 2011
שורה 5:		שורה 5:
	דין זה נלמד מהפסוקים הבאים:		דין זה נלמד מהפסוקים הבאים:

	{{~~ציטוט~~\|מרכאות=כן\|תוכן={{גודל\|1\|פסוק לז}} וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל '''כָּל זֶרַע זֵרוּעַ''' אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא: {{גודל\|1\|פסוק לח}} וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם: {{גודל\|1\|פסוק לט}} וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ '''בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא''' עַד הָעָרֶב:\|מקור={{תנ"ך\|ויקרא\|יא\|לז}}- לט. }}		{{ציטוט1\|מרכאות=כן\|תוכן={{גודל\|1\|פסוק לז}} וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל '''כָּל זֶרַע זֵרוּעַ''' אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא: {{גודל\|1\|פסוק לח}} וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם: {{גודל\|1\|פסוק לט}} וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ '''בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא''' עַד הָעָרֶב:\|מקור={{תנ"ך\|ויקרא\|יא\|לז}}- לט. }}

	ב[[מסכת חולין]]{{הערה\|חולין קיז א.}} מובא בשם [[רבי ישמעאל]] שפירש את המילים "על כל זרע זרוע", - כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן.		ב[[מסכת חולין]]{{הערה\|חולין קיז א.}} מובא בשם [[רבי ישמעאל]] שפירש את המילים "על כל זרע זרוע", - כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן.

טישיו: /* מקור ההלכה */

2011-04-10T02:44:02Z

מקור ההלכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:44, 10 באפריל 2011
שורה 7:		שורה 7:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן={{גודל\|1\|פסוק לז}} וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל '''כָּל זֶרַע זֵרוּעַ''' אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא: {{גודל\|1\|פסוק לח}} וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם: {{גודל\|1\|פסוק לט}} וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ '''בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא''' עַד הָעָרֶב:\|מקור={{תנ"ך\|ויקרא\|יא\|לז}}- לט. }}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן={{גודל\|1\|פסוק לז}} וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל '''כָּל זֶרַע זֵרוּעַ''' אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא: {{גודל\|1\|פסוק לח}} וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם: {{גודל\|1\|פסוק לט}} וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ '''בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא''' עַד הָעָרֶב:\|מקור={{תנ"ך\|ויקרא\|יא\|לז}}- לט. }}

	ב[[מסכת חולין]]{{הערה~~\|{{בבלי~~\|חולין\|קיז\|א}}.}} מובא בשם [[רבי ישמעאל]] שפירש את המילים "על כל זרע זרוע", - כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן.		ב[[מסכת חולין]]{{הערה\|חולין קיז א.}} מובא בשם [[רבי ישמעאל]] שפירש את המילים "על כל זרע זרוע", - כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן.

	דין שומר זה, הוא רק לטומאה קלה, ולא לטומאה חמורה. דין זה נלמד מהמילה "מנבלתה" בפסוק לט, הבאה למעט, שדווקא אם יש בנבילה כשיעור כזית אם מטמאת, ואין לצרף את ה"שומר".		דין שומר זה, הוא רק לטומאה קלה, ולא לטומאה חמורה. דין זה נלמד מהמילה "מנבלתה" בפסוק לט, הבאה למעט, שדווקא אם יש בנבילה כשיעור כזית אם מטמאת, ואין לצרף את ה"שומר".

טישיו ב־02:42, 10 באפריל 2011

2011-04-10T02:42:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:42, 10 באפריל 2011
שורה 1:		שורה 1:

	ב[[הלכה\|הלכות]] [[טומאה]], דין "שומר", הוא שכל דבר הנספח ל[[אוכל]] כשומר, ומהווה שמירה על האוכל מאיזה סיבה שהוא, נחשב לחלק מהאוכל, הן כדי להביא טומאה על האוכל אם הטמא נגע ב"שומר", ב[[טומאת אוכלין]], והן כדי להביא [[טומאת נבלה]] על מי שנוגע ב"שומר" של [[נבלה (יהדות)\|נבלה]].		ב[[הלכה\|הלכות]] [[טומאה]], דין "שומר", הוא שכל דבר הנספח ל[[אוכל]] כשומר, ומהווה שמירה על האוכל מאיזה סיבה שהוא, נחשב לחלק מהאוכל, הן כדי להביא טומאה על האוכל אם הטמא נגע ב"שומר", ב[[טומאת אוכלין]], והן כדי להביא [[טומאת נבלה]] על מי שנוגע ב"שומר" של [[נבלה (יהדות)\|נבלה]].

שורה 21:		שורה 20:
	לדעת רבי יוחנן שהשערות נחשבו כ[[יד לטומאה]], הם מטמאות בכל מקום שאוחז בהם, גם אם אוחז בשערות שלא כנגד הבשר, אך לדעת ריש לקיש אין להחשיב שערות כיד, אלא כשומר לטומאה. ריש לקיש סובר, שאין הדרך להשתמש בשערות כדי לאחוז את בעל החיים, ולכן הם לא נחשבות כ"יד", אבל לעומת זאת, ניתן להחשיב אותם כ"שומר", מכיוון שבשורש השיער, יש נקב זעיר, ובמקום זה מגינה השערה על הבשר, ולכן יש לה חשיבות כ"שומר".		לדעת רבי יוחנן שהשערות נחשבו כ[[יד לטומאה]], הם מטמאות בכל מקום שאוחז בהם, גם אם אוחז בשערות שלא כנגד הבשר, אך לדעת ריש לקיש אין להחשיב שערות כיד, אלא כשומר לטומאה. ריש לקיש סובר, שאין הדרך להשתמש בשערות כדי לאחוז את בעל החיים, ולכן הם לא נחשבות כ"יד", אבל לעומת זאת, ניתן להחשיב אותם כ"שומר", מכיוון שבשורש השיער, יש נקב זעיר, ובמקום זה מגינה השערה על הבשר, ולכן יש לה חשיבות כ"שומר".

	~~==הערות שוליים==~~
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]		[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]

טישיו: ערך שכתבתי בויקיפדיה

2011-04-10T02:42:06Z

ערך שכתבתי בויקיפדיה

דף חדש

ב[[הלכה|הלכות]] [[טומאה]], דין "שומר", הוא שכל דבר הנספח ל[[אוכל]] כשומר, ומהווה שמירה על האוכל מאיזה סיבה שהוא, נחשב לחלק מהאוכל, הן כדי להביא טומאה על האוכל אם הטמא נגע ב"שומר", ב[[טומאת אוכלין]], והן כדי להביא [[טומאת נבלה]] על מי שנוגע ב"שומר" של [[נבלה (יהדות)|נבלה]].

בטומאת אוכלין עצמה, מהווה השומר שני דינים: האחד, שאם נגע בשומר דבר טמא נטמא גם האוכל, והשני בכך שהוא מצטרף לשיעור האוכל; כלומר, שיעור האוכל כדי שיהיה טמא, הוא [[כזית]]. אם האוכל עצמו אינו בגודל של זית, רק בצירוף קליפתו, הוא ראוי לקבל טומאה.
==מקור ההלכה==
דין זה נלמד מהפסוקים הבאים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן={{גודל|1|פסוק לז}} וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל '''כָּל זֶרַע זֵרוּעַ''' אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא: {{גודל|1|פסוק לח}} וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם: {{גודל|1|פסוק לט}} וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ '''בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא''' עַד הָעָרֶב:|מקור={{תנ"ך|ויקרא|יא|לז}}- לט. }}

ב[[מסכת חולין]]{{הערה|{{בבלי|חולין|קיז|א}}.}} מובא בשם [[רבי ישמעאל]] שפירש את המילים "על כל זרע זרוע", - כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן.

דין שומר זה, הוא רק לטומאה קלה, ולא לטומאה חמורה. דין זה נלמד מהמילה "מנבלתה" בפסוק לט, הבאה למעט, שדווקא אם יש בנבילה כשיעור כזית אם מטמאת, ואין לצרף את ה"שומר".

אם כי לאחר המילה "בנבלתה" מופיע גם המילה "יטמא". בכך אומרת התורה: כדי שבשר יטמא בטומאת נבילות, צריך שיהיה שיעור כזית דווקא מהנבילה עצמה - "בנבלתה", ולא עור שאין עליו כזית בשר והעור משלימו לכזית, כלומר - אין לצרף את ה"שומר" כדי '''להשלים''' את השיעור כדין שומר, ובכרך אין להם את המעלה המיוחדת של "שומר" - שמצטרף עם האוכל כדי לקבל טומאה{{הערה|ה"יד", אינו מצטרף כדי להשלים את השיעור של כזית.}}

עם זאת, ל"שומרים" יש דין "יד", ולמרות שאינם נחשבים כ"יד". כלומר: עור של בעל חיים, נחשב בעיקרו כ'שומר' על הבשר, אך לא כ'יד', שהרי אין משתמשים בו לצורך טלטול הבשר, ולמרות זאת, יש לו תוקף הלכתי כ'יד', העור עצמו מביא ומוציא טומאה מהאוכל - אם נגעה טומאה באוכל שיש בו כזית כדין 'יד', ולאוכל - אם נגע אדם טהור באוכל טמא שיש בו כזית, מדין "יד".

==שער==
[[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] נחלקו, בנוגע ל[[שער]]ות בעל חיים, האם הם נחשבים כ"יד", או כ"שומר".

לדעת רבי יוחנן שהשערות נחשבו כ[[יד לטומאה]], הם מטמאות בכל מקום שאוחז בהם, גם אם אוחז בשערות שלא כנגד הבשר, אך לדעת ריש לקיש אין להחשיב שערות כיד, אלא כשומר לטומאה. ריש לקיש סובר, שאין הדרך להשתמש בשערות כדי לאחוז את בעל החיים, ולכן הם לא נחשבות כ"יד", אבל לעומת זאת, ניתן להחשיב אותם כ"שומר", מכיוון שבשורש השיער, יש נקב זעיר, ובמקום זה מגינה השערה על הבשר, ולכן יש לה חשיבות כ"שומר".

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]