שומרון - היסטוריית גרסאות

84.108.112.4 ב־11:39, 22 במאי 2017

2017-05-22T11:39:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:39, 22 במאי 2017
שורה 1:		שורה 1:
	'''שומרון''' הייתה בירת ממלכת ישראל במשך כמאתיים שנה. לאחר חורבנה הוקמה מחדש בתור עיר רומית ונקראה "סבסטיה". בראשית המאה ה-20 נערכו בה חפירות ארכיאולוגיות ונמצאו בה ממצאים חשובים. כיום השם ידוע כאיזור נרחב בצפון-מרכז הארץ שבמרכזו עומדת שומרון ההיסטורית.		'''שומרון''' הייתה בירת ממלכת ישראל במשך כמאתיים שנה. לאחר חורבנה הוקמה מחדש בתור עיר רומית ונקראה "סבסטיה". בראשית המאה ה-20 נערכו בה חפירות ארכיאולוגיות ונמצאו בה ממצאים חשובים. כיום השם ידוע כאיזור נרחב בצפון-מרכז הארץ שבמרכזו עומדת שומרון ההיסטורית.

	~~==תולדות העיר==~~		שוקו
	העיר שומרון הוקמה על-ידי עמרי מלך ישראל בשנת ג'א ט"ז. וכך כתוב במקרא: "בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ עָמְרִי עַל-יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה; בְּתִרְצָה, מָלַךְ שֵׁשׁ-שָׁנִים. וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן, מֵאֶת שֶׁמֶר--בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף; וַיִּבֶן, אֶת-הָהָר, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה, עַל שֶׁם-שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן". {{מקור\|תנ"ך:מלכים א ט"ז כ"ג$מלכים א ט"ז, כ"ג}}. וכפי שאמרו חכמים: "תנא דבי אליהו (אליהו רבה פרק ט'): "פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני החכמים, שאלתי להם: מפני מה נשתנה עמרי המלך, שכל המלכים שלפניו לא זכו להושיב את בניהם תחתיהם על כסא מלכותם, ואילו עמרי זכה להושיב שלושה מלכים מזרעו על כסאו? אמרו לי: לא שמענו. אמרתי להם: רבותי, עמרי זכה להושיב שלושה מלכים על כסאו, משום שבנה עיר גדולה בארץ ישראל".<ref> הרב אליעזר מלמד [http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=8535 אתר כיפה]</ref>. שומרון נחרבה על-ידי מלך אשור בשנת ג"א ר"ה שנאמר: " בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן--וְעָרֵי מָדָי" {{מקור\|תנ"ך:מלכים ב י"ז י$מלכים ב י"ז, י}}.

	בדף הסבר של מדרשת שומרון מובא הסבר אפשרי להחלטת מלך ישראל לבנות את העיר החדשה. עיר הבירה הקודמת הייתה "תרצה", שכנה בבקעת נחל תרצה ולא היתה מוגנת מספיק מבחינה בטחונית. עמרי לבנות את עיר הבירה החדשה. על גבעה שנמצאה בנקודה אסטרטגית חשובה, המתנשאת לגובה 100 מ' מעל העמקים בסביבה ו - 560 מ' מעל פני הים. האזור כולו נחשב למרכז הארץ, למקום פורה (בקרבת עמק דותן בקעת שכם). כשהגישה אליך וממנו התאפשרה מארבעה כוונים:
	* במערב - דרך העמקים למישור החוף.
	* בצפון - דרך דותן למגידו ועמק יזרעאל.
	* במזרח - דרך שכם העתיקה לירדן.
	* ובדרום - דרך בית אל לירושלים.

	לאחר החורבן הגיעו אליה גולים מאשור, לימים ה[[שומרונים]]. וכך מתואר במקרא: "וַיָּבֵא מֶלֶךְ-אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת, וּסְפַרְוַיִם, וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְשׁוּ, אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֵּשְׁבוּ, בְּעָרֶיהָ" {{מקור\|תנ"ך:מלכים ב י"ז כ"ד$מלכים ב י"ז, כ"ד}}. עם הכיבוש היווני של ארץ ישראל, בשנת ג' א' תפ"ח הייתה עיר נוכרית וכונתה "סמריה". בתקופה הבאה לקיומה, אשר ממנו נותרו שרידים רבים, היא נבנתה מחדש על-ידי מלכי ה[[חשמונאים]]. הורדוס בנה מחדש את העיר על יסודותיה של שומרון העתיקה וקראה בשם "סבסטיה" שמשמעו: המפוארת, וזאת לכבוד הקיסר שכונה בשם סבסטוס אשר היה אורחו של הורדוס בשומרון. ירידתה של עיר רומאית זו הגיעה בזמן מרד בית שני, כשנכבשה והועלתה באש ע"י היהודים. שמה נשמר בשמו של כפר סבסטיה הממוקם על ידה.

	==ממצאים ארכיאולוגיים==		==ממצאים ארכיאולוגיים==

95.86.102.134: /* קבר אחאב ואביו עומרי */

2014-08-03T19:14:59Z

קבר אחאב ואביו עומרי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:14, 3 באוגוסט 2014
שורה 26:		שורה 26:
	תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים, מתחת לארמון, שונים מהאחרים והם לא [[בור מים\|בורות מים]] כמו מבנים אחרים. ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה נראו כמו [[מערת קבורה\|מערות קבורה]] בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור ב-"Khorsabad" ביניהם של "סרגון השני". שם נמצאו קברי של מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהן נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים וכלי מלחמה ועוד.		תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים, מתחת לארמון, שונים מהאחרים והם לא [[בור מים\|בורות מים]] כמו מבנים אחרים. ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה נראו כמו [[מערת קבורה\|מערות קבורה]] בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור ב-"Khorsabad" ביניהם של "סרגון השני". שם נמצאו קברי של מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהן נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים וכלי מלחמה ועוד.

	תמיכה בהשערה היא מצאה במקרא, כאשר [[ישעיהו]] הנביא מציין את הנוהג של מלכי הגויים לעומת מלכי בית [[דוד]]: "כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ".{{מקור\|תנ"ך:ישעיהו י"ד י"ח$ישעיהו י"ד, י"ח}}. החוקרת מעריכה כי מערה אחת היא של [[עמרי]] והשני היא של אחאב.		תמיכה בהשערה היא מצאה במקרא, כאשר [[ישעיהו]] הנביא מציין את הנוהג של מלכי הגויים לעומת מלכי בית [[דוד]]: "כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ" {{מקור\|תנ"ך:ישעיהו י"ד י"ח$ישעיהו י"ד, י"ח}}. החוקרת מעריכה כי מערה אחת היא של [[עמרי]] והשני היא של אחאב.

	==שומרון בימינו==		==שומרון בימינו==

95.86.102.134: /* קבר אחאב ואביו עומרי */

2014-08-03T19:14:29Z

קבר אחאב ואביו עומרי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:14, 3 באוגוסט 2014
שורה 22:		שורה 22:

	===קבר אחאב ואביו עומרי===		===קבר אחאב ואביו עומרי===
	הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב, הביעה השערה לגבי מיקום הקברים חפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס [[מחקרי יהודה ושומרון]] ב"המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ביוני 2007 היא הציגה תאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרוורד הראשונה בין השנים 1908-1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים, היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שירטוט מלא של שני האולמות המאורכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם.		הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב, הביעה השערה לגבי מיקום הקברים חפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס [[מחקרי יהודה ושומרון]] ב"המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון" ביוני 2007 היא הציגה תאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרוורד הראשונה בין השנים 1908-1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים, היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שירטוט מלא של שני האולמות המאורכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם.

	תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים , מתחת לארמון, שונים מהאחרים והם לא [[בור מים\|בורות מים]] כמו מבנים ~~אחרין~~. ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה נראו כמו [[מערת קבורה\|מערות קבורה]] בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור ב-"Khorsabad" ביניהם של "סרגון השני". שם נמצאו קברי של מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהן נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים וכלי מלחמה ועוד.		תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים, מתחת לארמון, שונים מהאחרים והם לא [[בור מים\|בורות מים]] כמו מבנים אחרים. ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה נראו כמו [[מערת קבורה\|מערות קבורה]] בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור ב-"Khorsabad" ביניהם של "סרגון השני". שם נמצאו קברי של מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהן נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים וכלי מלחמה ועוד.

	תמיכה בהשערה היא מצאה במקרא, כאשר [[ישעיהו]] הנביא מציין את הנוהג של מלכי הגויים לעומת מלכי בית [[דוד]]: " כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ.{{מקור\|תנ"ך:ישעיהו י"ד י"ח$ישעיהו י"ד, י"ח}}. החוקרת מעריכה כי מערה אחת היא של [[עמרי]] והשני היא של אחאב.		תמיכה בהשערה היא מצאה במקרא, כאשר [[ישעיהו]] הנביא מציין את הנוהג של מלכי הגויים לעומת מלכי בית [[דוד]]: "כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ".{{מקור\|תנ"ך:ישעיהו י"ד י"ח$ישעיהו י"ד, י"ח}}. החוקרת מעריכה כי מערה אחת היא של [[עמרי]] והשני היא של אחאב.

	==שומרון בימינו==		==שומרון בימינו==

טישיו ב־06:18, 22 ביוני 2012

2012-06-22T06:18:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:18, 22 ביוני 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~[[תמונה:Ruins of Samaria.jpg\|left\|thumb\|250px\|שומרון העתיקה - ראשית המאה ה-20 - הרחוב הראשי - רחוב העמודים]]~~
	'''שומרון''' הייתה בירת ממלכת ישראל במשך כמאתיים שנה. לאחר חורבנה הוקמה מחדש בתור עיר רומית ונקראה "סבסטיה". בראשית המאה ה-20 נערכו בה חפירות ארכיאולוגיות ונמצאו בה ממצאים חשובים. כיום השם ידוע כאיזור נרחב בצפון-מרכז הארץ שבמרכזו עומדת שומרון ההיסטורית.		'''שומרון''' הייתה בירת ממלכת ישראל במשך כמאתיים שנה. לאחר חורבנה הוקמה מחדש בתור עיר רומית ונקראה "סבסטיה". בראשית המאה ה-20 נערכו בה חפירות ארכיאולוגיות ונמצאו בה ממצאים חשובים. כיום השם ידוע כאיזור נרחב בצפון-מרכז הארץ שבמרכזו עומדת שומרון ההיסטורית.

שורה 23:		שורה 22:

	===קבר אחאב ואביו עומרי===		===קבר אחאב ואביו עומרי===
	~~[[תמונה:Entrance to Ahab Tomb.jpg\|left\|thumb\|250px\|כניסה לאולם מלבני תת-קרקעי - בו היו לפי ההשערה קברי עמרי ואחאב]]~~
	~~[[תמונה:Achav_palace_2.jpg\|left\|thumb\|250px\|שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך]]~~
	הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב, הביעה השערה לגבי מיקום הקברים חפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס [[מחקרי יהודה ושומרון]] ב"המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ביוני 2007 היא הציגה תאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרוורד הראשונה בין השנים 1908-1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים, היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שירטוט מלא של שני האולמות המאורכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם.		הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב, הביעה השערה לגבי מיקום הקברים חפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס [[מחקרי יהודה ושומרון]] ב"המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ביוני 2007 היא הציגה תאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרוורד הראשונה בין השנים 1908-1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים, היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שירטוט מלא של שני האולמות המאורכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם.

93.173.41.249: /* תולדות העיר */

2010-12-12T09:18:50Z

תולדות העיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:18, 12 בדצמבר 2010
שורה 3:		שורה 3:

	==תולדות העיר==		==תולדות העיר==
	העיר שומרון הוקמה על-ידי עמרי מלך ישראל בשנת ג'א ט"ז. וכך כתוב במקרא: "בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ עָמְרִי עַל-יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה; בְּתִרְצָה, מָלַךְ שֵׁשׁ-שָׁנִים. וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן, מֵאֶת שֶׁמֶר--בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף; וַיִּבֶן, אֶת-הָהָר, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה, עַל שֶׁם-שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן". {{מקור\|תנ"ך:מלכים א ט"ז כ"ג$מלכים א ט"ז, כ"ג}}. וכפי שאמרו חכמים: "תנא דבי אליהו (אליהו רבה פרק ט'): "פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני החכמים, שאלתי להם: מפני מה נשתנה עמרי המלך, שכל המלכים שלפניו לא זכו להושיב את בניהם תחתיהם על כסא מלכותם, ואילו עמרי זכה להושיב שלושה מלכים מזרעו על כסאו? אמרו לי: ~~לאשמענו~~. אמרתי להם: רבותי, עמרי זכה להושיב שלושה מלכים על כסאו, משום שבנה עיר גדולה בארץ ישראל".<ref> הרב אליעזר מלמד [http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=8535 אתר כיפה]</ref>. שומרון נחרבה על-ידי מלך אשור בשנת ג"א ר"ה שנאמר: " בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן--וְעָרֵי מָדָי" {{מקור\|תנ"ך:מלכים ב י"ז י$מלכים ב י"ז, י}}.		העיר שומרון הוקמה על-ידי עמרי מלך ישראל בשנת ג'א ט"ז. וכך כתוב במקרא: "בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ עָמְרִי עַל-יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה; בְּתִרְצָה, מָלַךְ שֵׁשׁ-שָׁנִים. וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן, מֵאֶת שֶׁמֶר--בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף; וַיִּבֶן, אֶת-הָהָר, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה, עַל שֶׁם-שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן". {{מקור\|תנ"ך:מלכים א ט"ז כ"ג$מלכים א ט"ז, כ"ג}}. וכפי שאמרו חכמים: "תנא דבי אליהו (אליהו רבה פרק ט'): "פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני החכמים, שאלתי להם: מפני מה נשתנה עמרי המלך, שכל המלכים שלפניו לא זכו להושיב את בניהם תחתיהם על כסא מלכותם, ואילו עמרי זכה להושיב שלושה מלכים מזרעו על כסאו? אמרו לי: לא שמענו. אמרתי להם: רבותי, עמרי זכה להושיב שלושה מלכים על כסאו, משום שבנה עיר גדולה בארץ ישראל".<ref> הרב אליעזר מלמד [http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=8535 אתר כיפה]</ref>. שומרון נחרבה על-ידי מלך אשור בשנת ג"א ר"ה שנאמר: " בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן--וְעָרֵי מָדָי" {{מקור\|תנ"ך:מלכים ב י"ז י$מלכים ב י"ז, י}}.

	בדף הסבר של מדרשת שומרון מובא הסבר אפשרי להחלטת מלך ישראל לבנות את העיר החדשה. עיר הבירה הקודמת הייתה "תרצה", שכנה בבקעת נחל תרצה ולא היתה מוגנת מספיק מבחינה בטחונית. עמרי לבנות את עיר הבירה החדשה. על גבעה שנמצאה בנקודה אסטרטגית חשובה, המתנשאת לגובה 100 מ' מעל העמקים בסביבה ו - 560 מ' מעל פני הים. האזור כולו נחשב למרכז הארץ, למקום פורה (בקרבת עמק דותן בקעת שכם). כשהגישה אליך וממנו התאפשרה מארבעה כוונים:		בדף הסבר של מדרשת שומרון מובא הסבר אפשרי להחלטת מלך ישראל לבנות את העיר החדשה. עיר הבירה הקודמת הייתה "תרצה", שכנה בבקעת נחל תרצה ולא היתה מוגנת מספיק מבחינה בטחונית. עמרי לבנות את עיר הבירה החדשה. על גבעה שנמצאה בנקודה אסטרטגית חשובה, המתנשאת לגובה 100 מ' מעל העמקים בסביבה ו - 560 מ' מעל פני הים. האזור כולו נחשב למרכז הארץ, למקום פורה (בקרבת עמק דותן בקעת שכם). כשהגישה אליך וממנו התאפשרה מארבעה כוונים:

ענבל: תיקון קטן.

2010-11-03T11:01:05Z

תיקון קטן.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:01, 3 בנובמבר 2010
שורה 53:		שורה 53:
	\| align="center" \|2		\| align="center" \|2
	\| align="center" \|'''טור כרם (טולכרם)'''		\| align="center" \|'''טור כרם (טולכרם)'''
	\| align="center" \|54,~~000~~		\| align="center" \|58,950
	\| align="center" \|28,800		\| align="center" \|28,800
	\|-		\|-

ענבל ב־04:36, 3 בנובמבר 2010

2010-11-03T04:36:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:36, 3 בנובמבר 2010
שורה 45:		שורה 45:
	!מספר תושבים		!מספר תושבים
	!שטח (בדונמים)		!שטח (בדונמים)
	~~!שנת הקמה~~
	~~!שנת הכרזה כעיר~~
	\|-		\|-
	\| align="center" \|1		\| align="center" \|1
שורה 52:		שורה 50:
	\| align="center" \|134,000		\| align="center" \|134,000
	\| align="center" \|28,600		\| align="center" \|28,600
	~~\| align="center" \| העת העתיקה~~
	~~\| align="center" \|-~~
	\|-		\|-
	\| align="center" \|2		\| align="center" \|2
שורה 59:		שורה 55:
	\| align="center" \|54,000		\| align="center" \|54,000
	\| align="center" \|28,800		\| align="center" \|28,800
	~~\| align="center" \| העת העתיקה~~
	~~\| align="center" \|המאה ה-18~~
	\|-		\|-
	\| align="center" \|3		\| align="center" \|3
שורה 66:		שורה 60:
	\| align="center" \|44,700		\| align="center" \|44,700
	\| align="center" \|25,600		\| align="center" \|25,600
	~~\| align="center" \| העת העתיקה~~
	~~\| align="center" \|-~~
	\|-		\|-
	\| align="center" \|4		\| align="center" \|4
שורה 73:		שורה 65:
	\| align="center" \|39,000		\| align="center" \|39,000
	\| align="center" \| 37,300		\| align="center" \| 37,300
	~~\| align="center" \| העת העתיקה~~
	~~\| align="center" \|-~~
	\|-		\|-
	\| align="center" \|5		\| align="center" \|5
			\| align="center" \|'''קבטיה'''
			\| align="center" \| 19,700
			\| align="center" \| 8,560
			\|-
			\| align="center" \|6
	\| align="center" \|'''אריאל'''		\| align="center" \|'''אריאל'''
	\| align="center" \| 16,700		\| align="center" \| 16,700
	\| align="center" \| 14,677		\| align="center" \| 14,677
	\| align="center" \| ~~1978~~		\|-
	\| align="center" \|~~1998~~		\| align="center" \|7
			\| align="center" \|'''תבץ (טובאס)'''
			\| align="center" \| 16,100
			\| align="center" \| 29,510
			\|-
			\| align="center" \|8
			\| align="center" \|'''יעבד'''
			\| align="center" \| 14,400
			\| align="center" \| 21,600
	\|}		\|}

ענבל ב־03:07, 3 בנובמבר 2010

2010-11-03T03:07:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:07, 3 בנובמבר 2010
שורה 49:		שורה 49:
	\|-		\|-
	\| align="center" \|1		\| align="center" \|1
	\| align="center" \|'''[[שכם]]'''		\| align="center" \|'''שכם'''
	\| align="center" \|134,000		\| align="center" \|134,000
	\| align="center" \|28,600		\| align="center" \|28,600
שורה 56:		שורה 56:
	\|-		\|-
	\| align="center" \|2		\| align="center" \|2
	\| align="center" \|'''[[טור כרם (טולכרם)]]'''		\| align="center" \|'''טור כרם (טולכרם)'''
	\| align="center" \|54,000		\| align="center" \|54,000
	\| align="center" \|28,800		\| align="center" \|28,800
שורה 63:		שורה 63:
	\|-		\|-
	\| align="center" \|3		\| align="center" \|3
	\| align="center" \|'''[[קלקיליה]]'''		\| align="center" \|'''קלקיליה'''
	\| align="center" \|44,700		\| align="center" \|44,700
	\| align="center" \|25,600		\| align="center" \|25,600
שורה 70:		שורה 70:
	\|-		\|-
	\| align="center" \|4		\| align="center" \|4
	\| align="center" \|'''[[עין גנים (ג'נין)]]'''		\| align="center" \|'''עין גנים (ג'נין)'''
	\| align="center" \|39,000		\| align="center" \|39,000
	\| align="center" \| 37,300		\| align="center" \| 37,300
שורה 77:		שורה 77:
	\|-		\|-
	\| align="center" \|5		\| align="center" \|5
	\| align="center" \|'''[[אריאל]]'''		\| align="center" \|'''אריאל'''
	\| align="center" \| 16,700		\| align="center" \| 16,700
	\| align="center" \| 14,677		\| align="center" \| 14,677

ענבל ב־23:52, 2 בנובמבר 2010

2010-11-02T23:52:31Z

הצגת שינויים

דניאל ונטורה: /* בית השן */

2009-06-19T14:57:22Z

בית השן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:57, 19 ביוני 2009
שורה 17:		שורה 17:
	==בית השן==		==בית השן==

	בחפירות הארכאולוגיות שנערכו במקום התגלו שרידים רבים של פריטים העשויים מאשנב פיל. אזכורם הובא ב{{מקור\|תנ"ך:מלכים א כ"ב ל"ט$מלכים א כ"ב, ל"ט}}		בחפירות הארכאולוגיות שנערכו במקום התגלו שרידים רבים של פריטים העשויים מאשנב פיל. אזכורם הובא במקרא: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה '''וּבֵית הַשֵּׁן''' אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:{{מקור\|תנ"ך:מלכים א כ"ב ל"ט$מלכים א כ"ב, ל"ט}}.

			הפריטים מוצגים במוזיאון רוקפלר בירושלים.

	==חרסי שומרון==		==חרסי שומרון==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:01, 3 בנובמבר 2010
שורה 53:		שורה 53:
	\| align="center" \|2		\| align="center" \|2
	\| align="center" \|'''טור כרם (טולכרם)'''		\| align="center" \|'''טור כרם (טולכרם)'''
	\| align="center" \|54,~~000~~		\| align="center" \|58,950
	\| align="center" \|28,800		\| align="center" \|28,800
	\|-		\|-

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:36, 3 בנובמבר 2010
שורה 45:		שורה 45:
	!מספר תושבים		!מספר תושבים
	!שטח (בדונמים)		!שטח (בדונמים)
	~~!שנת הקמה~~
	~~!שנת הכרזה כעיר~~
	\|-		\|-
	\| align="center" \|1		\| align="center" \|1
שורה 52:		שורה 50:
	\| align="center" \|134,000		\| align="center" \|134,000
	\| align="center" \|28,600		\| align="center" \|28,600
	~~\| align="center" \| העת העתיקה~~
	~~\| align="center" \|-~~
	\|-		\|-
	\| align="center" \|2		\| align="center" \|2
שורה 59:		שורה 55:
	\| align="center" \|54,000		\| align="center" \|54,000
	\| align="center" \|28,800		\| align="center" \|28,800
	~~\| align="center" \| העת העתיקה~~
	~~\| align="center" \|המאה ה-18~~
	\|-		\|-
	\| align="center" \|3		\| align="center" \|3
שורה 66:		שורה 60:
	\| align="center" \|44,700		\| align="center" \|44,700
	\| align="center" \|25,600		\| align="center" \|25,600
	~~\| align="center" \| העת העתיקה~~
	~~\| align="center" \|-~~
	\|-		\|-
	\| align="center" \|4		\| align="center" \|4
שורה 73:		שורה 65:
	\| align="center" \|39,000		\| align="center" \|39,000
	\| align="center" \| 37,300		\| align="center" \| 37,300
	~~\| align="center" \| העת העתיקה~~
	~~\| align="center" \|-~~
	\|-		\|-
	\| align="center" \|5		\| align="center" \|5
			\| align="center" \|'''קבטיה'''
			\| align="center" \| 19,700
			\| align="center" \| 8,560
			\|-
			\| align="center" \|6
	\| align="center" \|'''אריאל'''		\| align="center" \|'''אריאל'''
	\| align="center" \| 16,700		\| align="center" \| 16,700
	\| align="center" \| 14,677		\| align="center" \| 14,677
	\| align="center" \| ~~1978~~		\|-
	\| align="center" \|~~1998~~		\| align="center" \|7
			\| align="center" \|'''תבץ (טובאס)'''
			\| align="center" \| 16,100
			\| align="center" \| 29,510
			\|-
			\| align="center" \|8
			\| align="center" \|'''יעבד'''
			\| align="center" \| 14,400
			\| align="center" \| 21,600
	\|}		\|}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:07, 3 בנובמבר 2010
שורה 49:		שורה 49:
	\|-		\|-
	\| align="center" \|1		\| align="center" \|1
	\| align="center" \|'''[[שכם]]'''		\| align="center" \|'''שכם'''
	\| align="center" \|134,000		\| align="center" \|134,000
	\| align="center" \|28,600		\| align="center" \|28,600
שורה 56:		שורה 56:
	\|-		\|-
	\| align="center" \|2		\| align="center" \|2
	\| align="center" \|'''[[טור כרם (טולכרם)]]'''		\| align="center" \|'''טור כרם (טולכרם)'''
	\| align="center" \|54,000		\| align="center" \|54,000
	\| align="center" \|28,800		\| align="center" \|28,800
שורה 63:		שורה 63:
	\|-		\|-
	\| align="center" \|3		\| align="center" \|3
	\| align="center" \|'''[[קלקיליה]]'''		\| align="center" \|'''קלקיליה'''
	\| align="center" \|44,700		\| align="center" \|44,700
	\| align="center" \|25,600		\| align="center" \|25,600
שורה 70:		שורה 70:
	\|-		\|-
	\| align="center" \|4		\| align="center" \|4
	\| align="center" \|'''[[עין גנים (ג'נין)]]'''		\| align="center" \|'''עין גנים (ג'נין)'''
	\| align="center" \|39,000		\| align="center" \|39,000
	\| align="center" \| 37,300		\| align="center" \| 37,300
שורה 77:		שורה 77:
	\|-		\|-
	\| align="center" \|5		\| align="center" \|5
	\| align="center" \|'''[[אריאל]]'''		\| align="center" \|'''אריאל'''
	\| align="center" \| 16,700		\| align="center" \| 16,700
	\| align="center" \| 14,677		\| align="center" \| 14,677