https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%99 2026-05-13T22:40:33Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%99&diff=60948&oldid=prev 2012-07-03T03:12:13Z

<p><span class="autocomment">השולחני בימי בית שני</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:12, 3 ביולי 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שלב מתקדם במקצוע השולחני היה קבלת מטבעות לפקדון. השולחני היה נאמן על המפקיד ותפקידו היה לפי ה[[הלכה]] כ[[שומר שכר]]. הוא היה רשאי להשתמש בכסף וחייב להשיבו למפקיד גם במקרה והפקדון איננו יותר ברשות השולחני מסיבות של &quot;אונס, גניבה ואבידה&quot;. שונה המצב כאשר ההפקדה נעשית אצל בעל בית, הוא לא רשאי להשתמש בכסף ואם אבד הוא לא חייב באחריותו כי הוא [[שומר חינם]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שלב מתקדם במקצוע השולחני היה קבלת מטבעות לפקדון. השולחני היה נאמן על המפקיד ותפקידו היה לפי ה[[הלכה]] כ[[שומר שכר]]. הוא היה רשאי להשתמש בכסף וחייב להשיבו למפקיד גם במקרה והפקדון איננו יותר ברשות השולחני מסיבות של &quot;אונס, גניבה ואבידה&quot;. שונה המצב כאשר ההפקדה נעשית אצל בעל בית, הוא לא רשאי להשתמש בכסף ואם אבד הוא לא חייב באחריותו כי הוא [[שומר חינם]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי </del>[[מדרש תנחומא]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה </del>לשולחני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם תפקיד </del>של יועץ לשליט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>הוא משווה את תפקידו של [[בלעם]] למעמדו של שולחני וכך מובא במדרש: "ויש אומרים, כשולחני היה, שהיו מלכי אומות העולם נמלכים בו, כשולחני הזה שהכל מריצין לו"(פרשת בלק, סימן ד').  מחבר [[אוצר ישראל]] סבור כי "זהו משל לשולחני שהיה משקר במשקלות (כרך ט')</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</ins>[[מדרש תנחומא]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממשיל </ins>לשולחני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שהכל נמלכין בו אם המטבעות אותן הם קונים הינן מטבעות טובות ויפות לקניה, לתפקיד </ins>של יועץ לשליט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ועל כן </ins>הוא משווה את תפקידו של [[בלעם]] למעמדו של שולחני וכך מובא במדרש: "ויש אומרים, כשולחני היה, שהיו מלכי אומות העולם נמלכים בו, כשולחני הזה שהכל מריצין לו"(פרשת בלק, סימן ד').  מחבר [[אוצר ישראל]] סבור כי "זהו משל לשולחני שהיה משקר במשקלות (כרך ט')</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מומחיות השולחני==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מומחיות השולחני==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-8661:rev-60948:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%99&diff=8661&oldid=prev 2008-11-23T21:33:40Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:33, 23 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמר רב פפא: כי תניא (כאשר שנויי ברייתא ש) אומן פטור (הרי זה) כגון (השולחנים) דנכו ואיסור דלא צריכי למיגמר ( לא צריכים ללמוד) כלל (היות והם מומחים גדולים) אלא במאי (במה) טעו ? . (ומשיבים)  טעו בסיכתא חדתא דההיא שעתא דנפק מתותי סיכתא (טעו בטביעה חדשה, שבאותה שעה יצאה מתחת למטבעה הממלכתית מטבע חדש ומשום כך לא ידעו מה טיבה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמר רב פפא: כי תניא (כאשר שנויי ברייתא ש) אומן פטור (הרי זה) כגון (השולחנים) דנכו ואיסור דלא צריכי למיגמר ( לא צריכים ללמוד) כלל (היות והם מומחים גדולים) אלא במאי (במה) טעו ? . (ומשיבים)  טעו בסיכתא חדתא דההיא שעתא דנפק מתותי סיכתא (טעו בטביעה חדשה, שבאותה שעה יצאה מתחת למטבעה הממלכתית מטבע חדש ומשום כך לא ידעו מה טיבה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(מסופר) ההיא איתתא דאחזיא דינרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>אישה אחת הראתה דינר) לרבי חייא (במטרה לשאול מה טיבו). אמר לה: מעליא (מעולה) הוא. למחר, אתאי לקמיה (באה לפניו) ואמרה ליה (לו):" אחזיתיה  (הראיתיו) ואמרו לי (דינר) בישא (רע)הוא. ולא קא נפיק (יוצא) לי (כלומר אין אנשים רוצים לקחת אותו)" . אמר ליה (לו ר'חייא) לרב : "זיל חלפיה ניהלה (לך והחלף אותה לו)". וכתוב אפנקסי (בפנקסו) '''דין עסק ביש''' (זהו עסק רע - הפסד שלא היה ראוי לעשות אותו).   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(מסופר) ההיא איתתא דאחזיא דינרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>אישה אחת הראתה דינר) לרבי חייא (במטרה לשאול מה טיבו). אמר לה: מעליא (מעולה) הוא. למחר, אתאי לקמיה (באה לפניו) ואמרה ליה (לו):" אחזיתיה  (הראיתיו) ואמרו לי (דינר) בישא (רע) הוא. ולא קא נפיק (יוצא) לי (כלומר אין אנשים רוצים לקחת אותו)" . אמר ליה (לו ר'חייא) לרב : "זיל חלפיה ניהלה (לך והחלף אותה לו)". וכתוב אפנקסי (בפנקסו) '''דין עסק ביש''' (זהו עסק רע - הפסד שלא היה ראוי לעשות אותו).   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומאי (ושואלים) שנא דנכו (ובמה שונה) ואיסור דפטירי (שהרי הם פטורים) משום דלא צריכי למיגמר (משום שלא צריכים ללמוד את המקצוע ובקיאים היטב במטבעות). רבי חייא נמי לאו למיגמר (האם גם רבי חייא היה צריך ללמוד ? ). קא בעי רבי חייא ( הוא נהג ) '''לפנים משורת הדין''' הוא דעבד (הוא פעל). ‏‏&lt;ref&gt;‏התרגום לעברית מצוטט ממסכת בבא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קמר </del>מנוקד ומבואר על ידי הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)‏&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומאי (ושואלים) שנא דנכו (ובמה שונה) ואיסור דפטירי (שהרי הם פטורים) משום דלא צריכי למיגמר (משום שלא צריכים ללמוד את המקצוע ובקיאים היטב במטבעות). רבי חייא נמי לאו למיגמר (האם גם רבי חייא היה צריך ללמוד ? ). קא בעי רבי חייא ( הוא נהג ) '''לפנים משורת הדין''' הוא דעבד (הוא פעל). ‏‏&lt;ref&gt;‏התרגום לעברית מצוטט ממסכת בבא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קמא </ins>מנוקד ומבואר על ידי הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)‏&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] ב[[ספר המשפטים]] [[הלכות שכירות]]  וה[[שולחן ערוך]] דנים בשולחני שאמר על המטבע &quot;שהוא יפה ונמצא רע&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] ב[[ספר המשפטים]] [[הלכות שכירות]]  וה[[שולחן ערוך]] דנים בשולחני שאמר על המטבע &quot;שהוא יפה ונמצא רע&quot;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-8660:rev-8661:php=table --> </table>

212.179.134.33 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%99&diff=8660&oldid=prev 2008-11-23T21:32:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:32, 23 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:AlexanderI.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע מצור משנת 150–149 לפנה&quot;ס - דומה בעיצוב למטבע שנמצאה בעיר דוד[http://www.ppt.co.il/archiology-2.htm] ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:AlexanderI.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע מצור משנת 150–149 לפנה&quot;ס - דומה בעיצוב למטבע שנמצאה בעיר דוד[http://www.ppt.co.il/archiology-2.htm] ]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מסכת בבא קמא]] דנה בחובה המוטלת על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השולחנילהכיר </del>את טבעם של המטבעות. וכך מובא בגמרא: "המראה דינר לשולחני (ואמר לו שהוא כשר) ונמצא רע (וכתוצאה מכך נגרם לו הפסד). (הסוגיה שנוייה במחלוקת - אחד אומר:) תני חדא: אומן פטור הדיוט חייב. ותניא אידך (והשני אומר:): בין אומן בין הדיוט חייב.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מסכת בבא קמא]] דנה בחובה המוטלת על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השולחני להכיר </ins>את טבעם של המטבעות. וכך מובא בגמרא: "המראה דינר לשולחני (ואמר לו שהוא כשר) ונמצא רע (וכתוצאה מכך נגרם לו הפסד). (הסוגיה שנוייה במחלוקת - אחד אומר:) תני חדא: אומן פטור הדיוט חייב. ותניא אידך (והשני אומר:): בין אומן בין הדיוט חייב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמר רב פפא: כי תניא (כאשר שנויי ברייתא ש) אומן פטור (הרי זה) כגון (השולחנים) דנכו ואיסור דלא צריכי למיגמר ( לא צריכים ללמוד) כלל (היות והם מומחים גדולים) אלא במאי (במה) טעו ? . (ומשיבים)  טעו בסיכתא חדתא דההיא שעתא דנפק מתותי סיכתא (טעו בטביעה חדשה, שבאותה שעה יצאה מתחת למטבעה הממלכתית מטבע חדש ומשום כך לא ידעו מה טיבה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמר רב פפא: כי תניא (כאשר שנויי ברייתא ש) אומן פטור (הרי זה) כגון (השולחנים) דנכו ואיסור דלא צריכי למיגמר ( לא צריכים ללמוד) כלל (היות והם מומחים גדולים) אלא במאי (במה) טעו ? . (ומשיבים)  טעו בסיכתא חדתא דההיא שעתא דנפק מתותי סיכתא (טעו בטביעה חדשה, שבאותה שעה יצאה מתחת למטבעה הממלכתית מטבע חדש ומשום כך לא ידעו מה טיבה).</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-8659:rev-8660:php=table --> </table>

212.179.134.33 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%99&diff=8659&oldid=prev 2008-11-23T21:31:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:31, 23 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הם קבלו תשלום עבור ביצוע שירות החליפין בצורה &quot;קלבון&quot;. המשנה קובעת : &quot;כמה הוא קולבון, מעה כסף, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים, חצי.&quot; (א&#039;,ז&#039;), בהמשך נאמר :&quot; נתן סלע ליטול שקל, חייב שני קולבונות.&quot; (א&#039;ו&#039;). והיו גם פטורים מהתשלום: &quot;גרים ועבדים משוחררים&quot; (א&#039;,ו&#039;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הם קבלו תשלום עבור ביצוע שירות החליפין בצורה &quot;קלבון&quot;. המשנה קובעת : &quot;כמה הוא קולבון, מעה כסף, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים, חצי.&quot; (א&#039;,ז&#039;), בהמשך נאמר :&quot; נתן סלע ליטול שקל, חייב שני קולבונות.&quot; (א&#039;ו&#039;). והיו גם פטורים מהתשלום: &quot;גרים ועבדים משוחררים&quot; (א&#039;,ו&#039;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שלב מתקדם במקצוע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השןלחני </del>היה קבלת מטבעות לפקדון. השולחני היה נאמן על המפקיד ותפקידו היה לפי ה[[הלכה]] כ[[שומר שכר]]. הוא היה רשאי להשתמש בכסף וחייב להשיבו למפקיד גם במקרה והפקדון איננו יותר ברשות השולחני מסיבות של "אונס, גניבה ואבידה". שונה המצב כאשר ההפקדה נעשית אצל בעל בית, הוא לא רשאי להשתמש בכסף ואם אבד הוא לא חייב באחריותו כי הוא [[שומר חינם]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שלב מתקדם במקצוע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השולחני </ins>היה קבלת מטבעות לפקדון. השולחני היה נאמן על המפקיד ותפקידו היה לפי ה[[הלכה]] כ[[שומר שכר]]. הוא היה רשאי להשתמש בכסף וחייב להשיבו למפקיד גם במקרה והפקדון איננו יותר ברשות השולחני מסיבות של "אונס, גניבה ואבידה". שונה המצב כאשר ההפקדה נעשית אצל בעל בית, הוא לא רשאי להשתמש בכסף ואם אבד הוא לא חייב באחריותו כי הוא [[שומר חינם]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי [[מדרש תנחומא]] היה לשולחני גם תפקיד של יועץ לשליט. הוא משווה את תפקידו של [[בלעם]] למעמדו של שולחני וכך מובא במדרש: "ויש אומרים, כשולחני היה, שהיו מלכי אומות העולם נמלכים בו, כשולחני הזה שהכל מריצין לו"(פרשת בלק, סימן ד').  מחבר [[אוצר ישראל]] סבור כי "זהו משל לשולחני שהיה משקר במשקלות (כרך ט')  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי [[מדרש תנחומא]] היה לשולחני גם תפקיד של יועץ לשליט. הוא משווה את תפקידו של [[בלעם]] למעמדו של שולחני וכך מובא במדרש: "ויש אומרים, כשולחני היה, שהיו מלכי אומות העולם נמלכים בו, כשולחני הזה שהכל מריצין לו"(פרשת בלק, סימן ד').  מחבר [[אוצר ישראל]] סבור כי "זהו משל לשולחני שהיה משקר במשקלות (כרך ט')</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מומחיות השולחני==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מומחיות השולחני==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-6804:rev-8659:php=table --> </table>

212.179.134.33 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%99&diff=6804&oldid=prev 2008-11-10T08:38:14Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:38, 10 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Center_of_the_bankers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לפי המקורות ומימצאים ארכאולוגיים מרכז השולחניים היה בפינה הדרומית מערבית של הר הבית]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Center_of_the_bankers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לפי המקורות ומימצאים ארכאולוגיים מרכז השולחניים היה בפינה הדרומית מערבית של הר הבית]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בעבודה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Center_of_the_bankers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לפי המקורות ומימצאים ארכאולוגיים מרכז השולחניים היה בפינה הדרומית מערבית של הר הבית]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שולחני&#039;&#039;&#039; הוא מקצועו של אדם אשר עסק בהחלפת שטרות ומטבעות - [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] - המהווה אמצעי תשלום. מקובל כי ה&quot;שולחני&quot; בעבר, כמו פקיד ה[[בנק]] היום, יושב מאחורי &quot;השולחן&quot; או ה&quot;דלפק&quot; ומבצע את העיסקה לנוכח פני הלקוח: מקבל ממנו שטרות ומטבעות, מונה אותן, מציג לו את אלו שהוא עתיד להחליף עימו ולבסוף מבצע את [[סחר חליפין|החליפין]]. על שם הדלפק בו מתבצעת העיסקה נקרא מקצועו. בלועזית דלפק הוא בנק ומכאן שמו של המוסד הכספי היום. תמורת השירות הוא היה גובה תשלום: הוא משלם עבור אמצעי התשלום שהוא קונה ב[[שער חליפין]] נמוך יותר מאשר תמורת אותו הכסף בשעה שהוא מוכר אותו. ההפרש מהווה את ההכנסה שלו - לעיתים היא נקובה בשיעורין ויש שהיא מהווה סכום קבוע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שולחני&#039;&#039;&#039; הוא מקצועו של אדם אשר עסק בהחלפת שטרות ומטבעות - [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] - המהווה אמצעי תשלום. מקובל כי ה&quot;שולחני&quot; בעבר, כמו פקיד ה[[בנק]] היום, יושב מאחורי &quot;השולחן&quot; או ה&quot;דלפק&quot; ומבצע את העיסקה לנוכח פני הלקוח: מקבל ממנו שטרות ומטבעות, מונה אותן, מציג לו את אלו שהוא עתיד להחליף עימו ולבסוף מבצע את [[סחר חליפין|החליפין]]. על שם הדלפק בו מתבצעת העיסקה נקרא מקצועו. בלועזית דלפק הוא בנק ומכאן שמו של המוסד הכספי היום. תמורת השירות הוא היה גובה תשלום: הוא משלם עבור אמצעי התשלום שהוא קונה ב[[שער חליפין]] נמוך יותר מאשר תמורת אותו הכסף בשעה שהוא מוכר אותו. ההפרש מהווה את ההכנסה שלו - לעיתים היא נקובה בשיעורין ויש שהיא מהווה סכום קבוע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-6803:rev-6804:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%99&diff=6803&oldid=prev 2008-11-10T08:37:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:37, 10 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Center_of_the_bankers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לפי המקורות ומימצאים ארכאולוגיים מרכז השולחניים היה בפינה הדרומית מערבית של הר הבית]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Center_of_the_bankers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לפי המקורות ומימצאים ארכאולוגיים מרכז השולחניים היה בפינה הדרומית מערבית של הר הבית]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שולחני''' הוא בעל עסק המחליף וסוחר בשטרות ובמטבעות, זו בזו, </del>לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקשת הלקוח. היה מקובל כי ה"שולחני" - היושב מאחורי "השולחן" או ה"דלפק" - מחשב לפני הלקוח את העיסקה, מציג את המטבעות, מונה אותן ולבסוף מבצע את העיסקה. מכאן שמו. תמורת השירות הוא </del>היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גובה תשלום.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בעבודה}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Center_of_the_bankers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|</ins>לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקורות ומימצאים ארכאולוגיים מרכז השולחניים </ins>היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפינה הדרומית מערבית של הר הבית]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תפקידו בימי בית שני==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שולחני''' הוא מקצועו של אדם אשר עסק בהחלפת שטרות ומטבעות - [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] - המהווה אמצעי תשלום. מקובל כי ה"שולחני" בעבר, כמו פקיד ה[[בנק]] היום, יושב מאחורי "השולחן" או ה"דלפק" ומבצע את העיסקה לנוכח פני הלקוח: מקבל ממנו שטרות ומטבעות, מונה אותן, מציג לו את אלו שהוא עתיד להחליף עימו ולבסוף מבצע את [[סחר חליפין|החליפין]]. על שם הדלפק בו מתבצעת העיסקה נקרא מקצועו. בלועזית דלפק הוא בנק ומכאן שמו של המוסד הכספי היום. תמורת השירות הוא היה גובה תשלום: הוא משלם עבור אמצעי התשלום שהוא קונה ב[[שער חליפין]] נמוך יותר מאשר תמורת אותו הכסף בשעה שהוא מוכר אותו. ההפרש מהווה את ההכנסה שלו - לעיתים היא נקובה בשיעורין ויש שהיא מהווה סכום קבוע.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[משנה]] [[מסכת שקלים]] מתואר תפקידו: "בחמישה עשר בו, שולחנות היו יושבין במדינה" (א',ג') והוא עוסקים בגביית [[מחצית השקל]] כספים אלו שימשו לקניית קורבנות הציבור שהוקרבו ב[[</del>בית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקדש]]. הם גם קבלו תשלום על השרות בצורה "קלבון" והמשנה אומרת: "כמה הוא קולבון, מעה כסף, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים, חצי." (א',ז'). אפילו נקבע שיעור התשלום:" נתן סלע ליטול שקל, חייב </del>שני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קולבונות." (א'ו'). והיו גם פטורים מהתשלום: "וגרים ועבדים משוחררים" (א',ו').</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==השולחני בימי </ins>בית שני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחצית השקל  נתרם בשקלים ובחצאי שקלים מהעיר </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צור</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אשר טבעה אותם החל </del>ב-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">125 לפנה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועד </del>פרוץ המרד הגדול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב-</del>66 <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לסה"נ. בזמן המרד, </del>שולם המס באמצעות שקלים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ירושלמיים, </del>שנטבעו במיוחד למטרה ההיא. ב[[מסכת בכורות]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נאמר</del>: "רב יהודה אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי ".(נ'ב'). תפקידם של השולחנים היה לספק מטבע מחצית השקל בתמורה למטבעות אחרות שנמסרו להן.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השולחני פעל בכל ימות השנה בערים והחליף מטבעות. אך היו מועדים בהן הייתה חשיבות מיוחדת לפעולתו. על מסופר ב</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה</ins>]] ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מסכת שקלים]] : "בחמישה עשר (לחודש אדר - שבועיים לפני תחילת השנה </ins>- <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראש חודש ניסן) בו, שולחנות היו יושבין במדינה</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(א'</ins>,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג') והוא עוסקים בגביית [[מחצית השקל]] - כספים אלו שימשו לקניית קורבנות הציבור שהוקרבו ב[[בית המקדש]]. תפקידם היה להמיר מטבעות שהיו בידי הציבור למטבע מחצית השקל כפי שנדרש לתת. היה מקובל לתרום מטבע שנוצר בעיר [[צור]]. לאחר  </ins>פרוץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>המרד הגדול<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] בשנת </ins>66 <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>שולם המס באמצעות שקלים שנטבעו במיוחד למטרה ההיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ירושלים]]</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך עד אז, היה מקובל ה"כסף הצורי" וכך נאמר </ins>ב[[מסכת בכורות]] : "רב יהודה אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי ".(נ'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</ins>ב'). תפקידם של השולחנים היה לספק מטבע מחצית השקל בתמורה למטבעות אחרות שנמסרו להן.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלב מתקדם במקצוע היה קבלת מטבעות בתור פקדון</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השולחני היה נאמן על המפקיד ותפקידו לפי ה[[הלכה]] היה כ[[שומר שכר]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא היה רשאי להשתמש בכסף והיה </del>חייב גם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקרה ןהפקדון איננו מסיבות של </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אונס</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גניבה ואבידה. אבל אם ההפקדה נעשית אצל בעל בית, הוא לא ישתמש בהם ואם אבדו הוא לא חייב באחריותם כי הוא [[שומר חינם]]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הם קבלו תשלום עבור ביצוע שירות החליפין בצורה "קלבון"</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשנה קובעת : "כמה הוא קולבון, מעה כסף, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים, חצי</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" (א',ז'), בהמשך נאמר :" נתן סלע ליטול שקל, </ins>חייב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני קולבונות." (א'ו'). והיו </ins>גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פטורים מהתשלום: </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גרים ועבדים משוחררים" (א'</ins>,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו')</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלב מתקדם במקצוע השןלחני היה קבלת מטבעות לפקדון. השולחני היה נאמן על המפקיד ותפקידו היה לפי ה[[הלכה]] כ[[שומר שכר]]. הוא היה רשאי להשתמש בכסף וחייב להשיבו למפקיד גם במקרה והפקדון איננו יותר ברשות השולחני מסיבות של "אונס, גניבה ואבידה". שונה המצב כאשר ההפקדה נעשית אצל בעל בית, הוא לא רשאי להשתמש בכסף ואם אבד הוא לא חייב באחריותו כי הוא [[שומר חינם]].</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי [[מדרש תנחומא]] היה לשולחני גם תפקיד של יועץ לשליט. הוא משווה את תפקידו של [[בלעם]] למעמדו של שולחני וכך מובא במדרש: &quot;ויש אומרים, כשולחני היה, שהיו מלכי אומות העולם נמלכים בו, כשולחני הזה שהכל מריצין לו&quot;(פרשת בלק, סימן ד&#039;).  מחבר [[אוצר ישראל]] סבור כי &quot;זהו משל לשולחני שהיה משקר במשקלות (כרך ט&#039;)  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי [[מדרש תנחומא]] היה לשולחני גם תפקיד של יועץ לשליט. הוא משווה את תפקידו של [[בלעם]] למעמדו של שולחני וכך מובא במדרש: &quot;ויש אומרים, כשולחני היה, שהיו מלכי אומות העולם נמלכים בו, כשולחני הזה שהכל מריצין לו&quot;(פרשת בלק, סימן ד&#039;).  מחבר [[אוצר ישראל]] סבור כי &quot;זהו משל לשולחני שהיה משקר במשקלות (כרך ט&#039;)  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:AlexanderI.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע מצור משנת 150–149 לפנה&quot;ס - דומה בעיצוב למטבע שנמצאה בעיר דוד[http://www.ppt.co.il/archiology-2.htm] ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:AlexanderI.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע מצור משנת 150–149 לפנה&quot;ס - דומה בעיצוב למטבע שנמצאה בעיר דוד[http://www.ppt.co.il/archiology-2.htm] ]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמב"ם</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהלכות שכירות דן במומחיות </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השולחני ועד כמה היא מחייבת את הבאים במגע איתו</del>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם אדם מציג מטבע ואומר </del>שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טוב ומתברר כי הוא כולל חומרים נחותים, מאלה המקובלים בהרכב סלע זה, אם הבדיקה הייתה כרוכה בתשלום - מציג המטבע חייב</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם עשה זאת בחינם </del>- פטור. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכך הוא </del>אומר:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסכת בבא קמא</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דנה בחובה המוטלת על השולחנילהכיר את טבעם </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המטבעות. וכך מובא בגמרא</ins>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"המראה דינר לשולחני (ואמר לו </ins>שהוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כשר) ונמצא רע (וכתוצאה מכך נגרם לו הפסד)</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(הסוגיה שנוייה במחלוקת </ins>- <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחד אומר:) תני חדא: אומן </ins>פטור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדיוט חייב</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותניא אידך (והשני </ins>אומר:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">): בין אומן בין הדיוט חייב.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* וכן המראה </del>דינר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשולחני</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואמר </del>לו יפה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>ונמצא רע אם בשכר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראהו </del>חייב לשלם, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי שהוא בקי </del>ואינו צריך להתלמד. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>ואם בחינם ראהו, פטור: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא שיהיה בקי</del>, שאינו צריך להתלמד;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ואם אינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקי חייב לשלם</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי שהוא </del>בחינם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמר רב פפא: כי תניא (כאשר שנויי ברייתא ש) אומן פטור (הרי זה) כגון (השולחנים) דנכו ואיסור דלא צריכי למיגמר ( לא צריכים ללמוד) כלל (היות והם מומחים גדולים) אלא במאי (במה) טעו ? . (ומשיבים)  טעו בסיכתא חדתא דההיא שעתא דנפק מתותי סיכתא (טעו בטביעה חדשה, שבאותה שעה יצאה מתחת למטבעה הממלכתית מטבע חדש ומשום כך לא ידעו מה טיבה).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* והוא שיאמר לשולחני</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עליך אני סומך, או שהיו הדברים מראין שהוא סומך על ראייתו, ולא יראה לאחרים</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* וכן </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על) שולחני שאמר יפה ונמצא רע</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכל כיוצא בהן עליהן להביא ראיה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהן מומחין; ואם לא הביאו ראיה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משלמין.(פרק י</del>')</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(מסופר) ההיא איתתא דאחזיא דינרא )אישה אחת הראתה </ins>דינר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) לרבי חייא (במטרה לשאול מה טיבו). אמר לה: מעליא (מעולה) הוא. למחר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אתאי לקמיה (באה לפניו) ואמרה ליה (לו):" אחזיתיה  (הראיתיו) ואמרו לי (דינר) בישא (רע)הוא. ולא קא נפיק (יוצא) לי (כלומר אין אנשים רוצים לקחת אותו)" . אמר ליה (לו ר'חייא) לרב : "זיל חלפיה ניהלה (לך והחלף אותה </ins>לו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)". וכתוב אפנקסי (בפנקסו) '''דין עסק ביש''' (זהו עסק רע - הפסד שלא היה ראוי לעשות אותו).  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומאי (ושואלים) שנא דנכו (ובמה שונה) ואיסור דפטירי (שהרי הם פטורים) משום דלא צריכי למיגמר (משום שלא צריכים ללמוד את המקצוע ובקיאים היטב במטבעות). רבי חייא נמי לאו למיגמר (האם גם רבי חייא היה צריך ללמוד ? ). קא בעי רבי חייא ( הוא נהג ) '''לפנים משורת הדין''' הוא דעבד (הוא פעל). ‏‏&lt;ref&gt;‏התרגום לעברית מצוטט ממסכת בבא קמר מנוקד ומבואר על ידי הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)‏&lt;/ref&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמב"ם]] ב[[ספר המשפטים]] [[הלכות שכירות]]  וה[[שולחן ערוך]] דנים בשולחני שאמר על המטבע "שהוא </ins>יפה ונמצא רע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>אם בשכר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראה את הדינר - </ins>חייב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השולחני </ins>לשלם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו היה בקיא </ins>ואינו צריך להתלמד.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>ואם בחינם ראהו, פטור: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתנאי שהיה בקיא</ins>, שאינו צריך להתלמד;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ואם אינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקיא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו עשה זאת </ins>בחינם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> חייב לשלם</ins>.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם</ins>,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרק י'. ה"ה : שולחם ערוך אה"ע</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש"ו</ins>,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו</ins>')</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משולחני לבנקאי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משולחני לבנקאי==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי הביניים הוקמו בתי שולחניים יהודיים ב[[איטליה]]. הראשונים הוקמו בערים:[[פירנצה]], [[גנואה]] ו[[לוקה]]. היזמים הוזמו להקים את עיסקיהם לפי הזמנת השליטים, אשר הכירו בעובדה ש[[נוצרים]] לא יכולים לעסוק במקצוע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זו </del>שהיה חשוב גם עבורם. השולחני היהודי, שנקרא הבנקאי, מימן לשליט את המלחמות שלו. בתמורה הוא קבל שעבוד על גביית ה[[מס|מיסים]], עובדה שלא גרמה נחת לתושבים היהודיים. השליט גם נאות לאשר התיישבות יהודים נוספים בעירו על מנת שלבנקאי שלו תהיה קהילה, אשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עימו </del>יוכל להתפלל ולחנך את ילדיו. הבנקאי היהודי היה המייסד של קהילות אחדות של [[יהדות איטליה]].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי הביניים הוקמו בתי שולחניים יהודיים ב[[איטליה]]. הראשונים הוקמו בערים:[[פירנצה]], [[גנואה]] ו[[לוקה]]. היזמים הוזמו להקים את עיסקיהם לפי הזמנת השליטים, אשר הכירו בעובדה ש[[נוצרים]] לא יכולים לעסוק במקצוע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זה </ins>שהיה חשוב גם עבורם. השולחני היהודי, שנקרא הבנקאי, מימן לשליט את המלחמות שלו. בתמורה הוא קבל שעבוד על גביית ה[[מס|מיסים]], עובדה שלא גרמה נחת לתושבים היהודיים. השליט גם נאות לאשר התיישבות יהודים נוספים בעירו על מנת שלבנקאי שלו תהיה קהילה, אשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עימה הוא </ins>יוכל להתפלל ולחנך את ילדיו. הבנקאי היהודי היה המייסד של קהילות אחדות של [[יהדות איטליה]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו משפחות של בנקאיים והדבר הקל על ביצוע העברות כספים מעיר לעיר וכן על גיוס האמצעים בעת הצורך. לעיתים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקלו בכך על </del>הבנקאיים אשר נדרשו לצאת מהעיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והגיעו </del>לעיר אחרת בה היו להם בני משפחה. רשת הבנקאיים השפיעה גם על מוסר התשלומים של השליטים. מי שאיבד את אימונו בבית שולחני אחד היה מתקשה לרכוש אימון בבית שולחני אחר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו משפחות של בנקאיים והדבר הקל על ביצוע העברות כספים מעיר לעיר וכן על גיוס האמצעים בעת הצורך. לעיתים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשת המשפחתית הקלה </ins>הבנקאיים אשר נדרשו לצאת מהעיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחת ונאלצו לעבור </ins>לעיר אחרת בה היו להם בני משפחה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. קיים מאגר של [[שאלות ותשובות]] בעניני הלכה העוסקים בעבודת החלפנים, בינם לבין עצמם - כאשר התחרו האחד בשני ובינם לבין לקוחותיהם - כאשר לא עמדו בהתחייבותיהם</ins>. רשת הבנקאיים השפיעה גם על מוסר התשלומים של השליטים. מי שאיבד את אימונו בבית שולחני אחד היה מתקשה לרכוש אימון בבית שולחני אחר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במאה ה-18 התפתח העסק השולחני מעבר למימון הציבורי למטרת לחימה. הוא נדרש לממן גם עבודות ציבוריות. בינתיים גם הנוצרים חדרו לשוק השולחני וכך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוקמו הבנקים המודרניים</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במאה ה-18 התפתח העסק השולחני מעבר למימון הציבורי למטרת לחימה. הוא נדרש לממן גם עבודות ציבוריות. בינתיים גם הנוצרים חדרו לשוק השולחני וכך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלף עידן השולחנים והחלה תקופת ה[[בנקאות]] </ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[אוצר ישראל]] ט&#039;  - הערך &quot;שולחני&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[אוצר ישראל]] ט&#039;  - הערך &quot;שולחני&quot;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מונחים בתלמוד]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מונחים בתלמוד]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-6766:rev-6803:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%99&diff=6766&oldid=prev 2008-11-09T22:06:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:06, 9 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בעבודה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Center_of_the_bankers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לפי המקורות ומימצאים ארכאולוגיים מרכז השולחניים היה בפינה הדרומית מערבית של הר הבית]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Center_of_the_bankers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לפי המקורות ומימצאים ארכאולוגיים מרכז השולחניים היה בפינה הדרומית מערבית של הר הבית]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-6765:rev-6766:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%99&diff=6765&oldid=prev 2008-11-09T22:06:35Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{בעבודה}}<br /> [[תמונה:Center_of_the_bankers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לפי המקורות ומימצאים ארכאולוגיים מרכז השולחניים היה בפינה הדרומית מערבית של הר הבית]]<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שולחני&#039;&#039;&#039; הוא בעל עסק המחליף וסוחר בשטרות ובמטבעות, זו בזו, לפי בקשת הלקוח. היה מקובל כי ה&quot;שולחני&quot; - היושב מאחורי &quot;השולחן&quot; או ה&quot;דלפק&quot; - מחשב לפני הלקוח את העיסקה, מציג את המטבעות, מונה אותן ולבסוף מבצע את העיסקה. מכאן שמו. תמורת השירות הוא היה גובה תשלום.<br /> <br /> ==תפקידו בימי בית שני==<br /> <br /> ב[[משנה]] [[מסכת שקלים]] מתואר תפקידו: &quot;בחמישה עשר בו, שולחנות היו יושבין במדינה&quot; (א&#039;,ג&#039;) והוא עוסקים בגביית [[מחצית השקל]] כספים אלו שימשו לקניית קורבנות הציבור שהוקרבו ב[[בית המקדש]]. הם גם קבלו תשלום על השרות בצורה &quot;קלבון&quot; והמשנה אומרת: &quot;כמה הוא קולבון, מעה כסף, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים, חצי.&quot; (א&#039;,ז&#039;). אפילו נקבע שיעור התשלום:&quot; נתן סלע ליטול שקל, חייב שני קולבונות.&quot; (א&#039;ו&#039;). והיו גם פטורים מהתשלום: &quot;וגרים ועבדים משוחררים&quot; (א&#039;,ו&#039;).<br /> <br /> מחצית השקל נתרם בשקלים ובחצאי שקלים מהעיר [[צור]], אשר טבעה אותם החל ב-125 לפנה&quot;ס, ועד פרוץ המרד הגדול ב-66 לסה&quot;נ. בזמן המרד, שולם המס באמצעות שקלים ירושלמיים, שנטבעו במיוחד למטרה ההיא. ב[[מסכת בכורות]] נאמר: &quot;רב יהודה אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי &quot;.(נ&#039;ב&#039;). תפקידם של השולחנים היה לספק מטבע מחצית השקל בתמורה למטבעות אחרות שנמסרו להן. <br /> <br /> שלב מתקדם במקצוע היה קבלת מטבעות בתור פקדון. השולחני היה נאמן על המפקיד ותפקידו לפי ה[[הלכה]] היה כ[[שומר שכר]]. הוא היה רשאי להשתמש בכסף והיה חייב גם במקרה ןהפקדון איננו מסיבות של &quot;אונס, גניבה ואבידה. אבל אם ההפקדה נעשית אצל בעל בית, הוא לא ישתמש בהם ואם אבדו הוא לא חייב באחריותם כי הוא [[שומר חינם]].<br /> <br /> <br /> לפי [[מדרש תנחומא]] היה לשולחני גם תפקיד של יועץ לשליט. הוא משווה את תפקידו של [[בלעם]] למעמדו של שולחני וכך מובא במדרש: &quot;ויש אומרים, כשולחני היה, שהיו מלכי אומות העולם נמלכים בו, כשולחני הזה שהכל מריצין לו&quot;(פרשת בלק, סימן ד&#039;). מחבר [[אוצר ישראל]] סבור כי &quot;זהו משל לשולחני שהיה משקר במשקלות (כרך ט&#039;) <br /> <br /> ==מומחיות השולחני==<br /> [[תמונה:AlexanderI.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע מצור משנת 150–149 לפנה&quot;ס - דומה בעיצוב למטבע שנמצאה בעיר דוד[http://www.ppt.co.il/archiology-2.htm] ]]<br /> <br /> ה[[רמב&quot;ם]] בהלכות שכירות דן במומחיות של השולחני ועד כמה היא מחייבת את הבאים במגע איתו: אם אדם מציג מטבע ואומר שהוא טוב ומתברר כי הוא כולל חומרים נחותים, מאלה המקובלים בהרכב סלע זה, אם הבדיקה הייתה כרוכה בתשלום - מציג המטבע חייב. ואם עשה זאת בחינם - פטור. וכך הוא אומר:<br /> * וכן המראה דינר לשולחני, ואמר לו יפה הוא ונמצא רע אם בשכר ראהו חייב לשלם, אף על פי שהוא בקי ואינו צריך להתלמד. ואם בחינם ראהו, פטור: והוא שיהיה בקי, שאינו צריך להתלמד;<br /> * ואם אינו בקי חייב לשלם, אף על פי שהוא בחינם. <br /> * והוא שיאמר לשולחני, עליך אני סומך, או שהיו הדברים מראין שהוא סומך על ראייתו, ולא יראה לאחרים.<br /> * וכן (על) שולחני שאמר יפה ונמצא רע, וכל כיוצא בהן עליהן להביא ראיה, שהן מומחין; ואם לא הביאו ראיה, משלמין.(פרק י&#039;)<br /> <br /> ==משולחני לבנקאי==<br /> <br /> בימי הביניים הוקמו בתי שולחניים יהודיים ב[[איטליה]]. הראשונים הוקמו בערים:[[פירנצה]], [[גנואה]] ו[[לוקה]]. היזמים הוזמו להקים את עיסקיהם לפי הזמנת השליטים, אשר הכירו בעובדה ש[[נוצרים]] לא יכולים לעסוק במקצוע זו שהיה חשוב גם עבורם. השולחני היהודי, שנקרא הבנקאי, מימן לשליט את המלחמות שלו. בתמורה הוא קבל שעבוד על גביית ה[[מס|מיסים]], עובדה שלא גרמה נחת לתושבים היהודיים. השליט גם נאות לאשר התיישבות יהודים נוספים בעירו על מנת שלבנקאי שלו תהיה קהילה, אשר עימו יוכל להתפלל ולחנך את ילדיו. הבנקאי היהודי היה המייסד של קהילות אחדות של [[יהדות איטליה]]. <br /> <br /> היו משפחות של בנקאיים והדבר הקל על ביצוע העברות כספים מעיר לעיר וכן על גיוס האמצעים בעת הצורך. לעיתים, הקלו בכך על הבנקאיים אשר נדרשו לצאת מהעיר והגיעו לעיר אחרת בה היו להם בני משפחה. רשת הבנקאיים השפיעה גם על מוסר התשלומים של השליטים. מי שאיבד את אימונו בבית שולחני אחד היה מתקשה לרכוש אימון בבית שולחני אחר.<br /> <br /> במאה ה-18 התפתח העסק השולחני מעבר למימון הציבורי למטרת לחימה. הוא נדרש לממן גם עבודות ציבוריות. בינתיים גם הנוצרים חדרו לשוק השולחני וכך הוקמו הבנקים המודרניים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [[אוצר ישראל]] ט&#039; - הערך &quot;שולחני&quot;<br /> <br /> [[קטגוריה:מונחים בתלמוד]]</div>

דניאל ונטורה