שוטה - היסטוריית גרסאות

37.60.47.86: /* השוטה במקרא ובחז"ל */

2020-11-20T11:52:43Z

השוטה במקרא ובחז"ל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:52, 20 בנובמבר 2020
שורה 96:		שורה 96:

	כל אלו הן התנהגויות סוטות מבחינה מוסרית-הלכתית, אך אינן שייכות להגדרת המושג שוטה מבחינה משפטית-הלכתית, ויתכן שהשימוש שוטה ביחס למצבים אלו הוא בהשאלה לטפשות<ref>ראה לעיל הע' 21.</ref>.		כל אלו הן התנהגויות סוטות מבחינה מוסרית-הלכתית, אך אינן שייכות להגדרת המושג שוטה מבחינה משפטית-הלכתית, ויתכן שהשימוש שוטה ביחס למצבים אלו הוא בהשאלה לטפשות<ref>ראה לעיל הע' 21.</ref>.

	~~השגעון הוא עונש לאי-קיום מצוות<ref><makor>דברים כח כח;</makor> שם כח לד; <makor>זכריה יב ד.</makor></ref>.~~

	'''היגדים שונים''' לפי דעת חז"ל אין בידינו שום רפואה לרפאות שוטה משטותו<ref><makor>בבלי גיטין ע ב.</makor></ref>.		'''היגדים שונים''' לפי דעת חז"ל אין בידינו שום רפואה לרפאות שוטה משטותו<ref><makor>בבלי גיטין ע ב.</makor></ref>.

Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

2013-07-02T06:36:14Z

קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:36, 2 ביולי 2013
שורה 571:		שורה 571:

	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

טישיו: /* הערות שוליים */

2012-04-29T23:30:01Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:30, 29 באפריל 2012
שורה 567:		שורה 567:
	'''עדות''' הנושא של קבילות עדותו של חולה נפש נידון במספר פסקי דין בישראל<ref>ע"פ 684/80, עבד ואח' נ' מדינת ישראל נ' דני בן נעים, פד"י, מ"ה#, 662.</ref>, ונקבע כי השפעתה של מחלת נפש על קבילותה או משקלה של עדות תלויה בנסיבות המקרה, ביכולתו של העד להבין שמוטלת עליו החובה לספר את האמת, ובכושרו למסור עדות בעניין הנושא העומד לדיון. הדבר נתון להתרשמותם ולשיקול דעתם של השופטים בכל מקרה לגופו אם לקבל עדות חולה נפש או לא. נקבעו שלושה מבחנים לקבילות עדות של חולה נפש: מבחן ההתרשמות הבלתי אמצעית של בית המשפט מן העד, ומן האופן בו הוא מוסר את עדותו, תוך נתינת הדעת על חוות הדעת הרפואית; המבחן הפנימי של העדות, היינו בדיקת העדות על פי סימני האמת העולים מתוכה, הגיונה הפנימי וסימנים אחרים של השכל הישר המביאים בר-דעת להתייחס לדברי הזולת באימון; מבחנה של העדות על פי סימני אמת חיצוניים, כאשר יש בהם לפי מבחני השכל הישר כדי להשליך על אמיתותיו.		'''עדות''' הנושא של קבילות עדותו של חולה נפש נידון במספר פסקי דין בישראל<ref>ע"פ 684/80, עבד ואח' נ' מדינת ישראל נ' דני בן נעים, פד"י, מ"ה#, 662.</ref>, ונקבע כי השפעתה של מחלת נפש על קבילותה או משקלה של עדות תלויה בנסיבות המקרה, ביכולתו של העד להבין שמוטלת עליו החובה לספר את האמת, ובכושרו למסור עדות בעניין הנושא העומד לדיון. הדבר נתון להתרשמותם ולשיקול דעתם של השופטים בכל מקרה לגופו אם לקבל עדות חולה נפש או לא. נקבעו שלושה מבחנים לקבילות עדות של חולה נפש: מבחן ההתרשמות הבלתי אמצעית של בית המשפט מן העד, ומן האופן בו הוא מוסר את עדותו, תוך נתינת הדעת על חוות הדעת הרפואית; המבחן הפנימי של העדות, היינו בדיקת העדות על פי סימני האמת העולים מתוכה, הגיונה הפנימי וסימנים אחרים של השכל הישר המביאים בר-דעת להתייחס לדברי הזולת באימון; מבחנה של העדות על פי סימני אמת חיצוניים, כאשר יש בהם לפי מבחני השכל הישר כדי להשליך על אמיתותיו.

	==הערות שוליים==		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}


	~~<references />~~



	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

Wikiboss: /* = */

2009-10-13T08:42:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:42, 13 באוקטובר 2009
שורה 468:		שורה 468:
	שוטה בבהמה, אינו מן המובחר<ref><makor>משנה בכורות ז ו.</makor></ref>.		שוטה בבהמה, אינו מן המובחר<ref><makor>משנה בכורות ז ו.</makor></ref>.

	===		===טיפולים פסיכיאטריים/פסיכולוגיים===
	טיפולים פסיכיאטריים/פסיכולוגיים===

Wikiboss: /* = */

2009-10-13T08:40:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:40, 13 באוקטובר 2009
שורה 453:		שורה 453:
	'''הפלה''' מחשש למחלה נפשית - ראה ערך [[הפלה]]		'''הפלה''' מחשש למחלה נפשית - ראה ערך [[הפלה]]

	===		===בעניינים עתידיים===
	בעניינים עתידיים===

Wikiboss: /* = */

2009-10-13T08:38:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:38, 13 באוקטובר 2009
שורה 416:		שורה 416:
	'''האונס''' שוטה משלם צער בלבד; '''והמפתה''' שוטה - פטור מכלום<ref><makor>בבלי כתובות לב א;</makor> <makor>רמב"ם נערה בתולה ב יא.</makor></ref>.		'''האונס''' שוטה משלם צער בלבד; '''והמפתה''' שוטה - פטור מכלום<ref><makor>בבלי כתובות לב א;</makor> <makor>רמב"ם נערה בתולה ב יא.</makor></ref>.

	===		===בענייני חושן משפט===
	בענייני חושן משפט===

Wikiboss: /* בענייני אבן העזר */

2009-10-13T08:13:35Z

בענייני אבן העזר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:13, 13 באוקטובר 2009
שורה 314:		שורה 314:


	'''מניעת הריון''' בדין שימוש באמצעי מניעת הריון מחשש לטירוף הדעת - ראה ערך [[מניעת]]הריון.		'''מניעת הריון''' בדין שימוש באמצעי מניעת הריון מחשש לטירוף הדעת - ראה ערך [[מניעת]] הריון.

	'''שידוכין''' משודך או משודכת שנשתטו, יכול הצד השני לחזור בו<ref>שו"ת מהר"י קולון שורש קא; טושו"ע אבהע"ז נ ה. שם מדובר במשודכת שנשתטתה, אבל ראה בשו"ת פתחא זוטא סי' יט; טור האבן סי' כא; שו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' צח - שאין להבדיל בין המשודך למשודכת בעניין זה.</ref>. דין זה נכון גם כשאינה שוטה גמורה, או שהיא עתים שוטה עתים בריאה<ref>טיב קידושין שם סקי"ד; נתיבות השלום נתיב יז ס"ח סקי"ד. וראה באוצה"פ סי' נ סקל"ו, אות א. וראה עוד במלבושי יו"ט ח"א חאבהע"ז סי' ד.</ref>, או שנשתטית וחזרה ונתרפאה<ref>שו"ת פתחא זוטא סי' יט; שו"ת פני דוד סי' ד; שו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' צח; טור האבן סי' כא. וראה עוד באוצה"פ שם סקל"ו אות ב.</ref>.		'''שידוכין''' משודך או משודכת שנשתטו, יכול הצד השני לחזור בו<ref>{{מקור\|שות:שו"ת מהרי"ק קא $שו"ת מהר"י קולון שורש קא}}; טושו"ע אבהע"ז נ ה. שם מדובר במשודכת שנשתטתה, אבל ראה בשו"ת פתחא זוטא סי' יט; טור האבן סי' כא; שו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' צח - שאין להבדיל בין המשודך למשודכת בעניין זה.</ref>. דין זה נכון גם כשאינה שוטה גמורה, או שהיא עתים שוטה עתים בריאה<ref>טיב קידושין שם סקי"ד; נתיבות השלום נתיב יז ס"ח סקי"ד. וראה באוצה"פ סי' נ סקל"ו, אות א. וראה עוד במלבושי יו"ט ח"א חאבהע"ז סי' ד.</ref>, או שנשתטית וחזרה ונתרפאה<ref>שו"ת פתחא זוטא סי' יט; שו"ת פני דוד סי' ד; שו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' צח; טור האבן סי' כא. וראה עוד באוצה"פ שם סקל"ו אות ב.</ref>.

	'''קידושין ונישואין''' שוטה ושוטה אין להם קידושין, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, בין אם נישאו לפיקחים, ובין אם נישאו לשוטים כמותם, שאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת<ref><makor>בבלי יבמות קיב ב;</makor> <makor>רמב"ם אישות ד ט;</makor> שם יא ד; טושו"ע אבהע"ז מד ב; שם סז ז. וראה בהפלאה שם סק"ו, למה כפלו הרמב"ם והשו"ע דין זה. ומה שכתב הנוב"י בס' אור הישר, שיש לחוש לקידושי שוטה, כבר דחו דבריו הרבה מהאחרונים - ראה בית מאיר אבהע"ז סי' קכא; תורת גיטין שם; שו"ת חת"ס חאבהע"ז ח"ב סי' ד; שו"ת מחזה אברהם ח"ג חאבהע"ז סי' כז.</ref>, ודווקא שוטה גמור, אבל אם דעתו צלולה, אף על פי שהיא דלה וקלושה הרבה, וכן עתים שוטה ועתים צלול, ולא ידענו העת שהוא עומד בדעתו, חוששים לקידושין<ref>רמ"א שם; ח"מ שם סק"ב; ב"ש שם סק"ד. וראה באוצה"פ שם סק"ו אות' א-ב, ושם סק"ח - בגדרי השוטה שדברו בו כאן. וראה עוד בשו"ת מחזה אברהם ח"ג חאבהע"ז סי' יג.</ref>, והיינו שחוששים לקידושין מדרבנן בלבד, ומן התורה יש לה חזקת פנויה<ref>שו"ת עין יצחק ח"ב סי' ז.</ref>.		'''קידושין ונישואין''' שוטה ושוטה אין להם קידושין, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, בין אם נישאו לפיקחים, ובין אם נישאו לשוטים כמותם, שאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת<ref><makor>בבלי יבמות קיב ב;</makor> <makor>רמב"ם אישות ד ט;</makor> שם יא ד; טושו"ע אבהע"ז מד ב; שם סז ז. וראה בהפלאה שם סק"ו, למה כפלו הרמב"ם והשו"ע דין זה. ומה שכתב הנוב"י בס' אור הישר, שיש לחוש לקידושי שוטה, כבר דחו דבריו הרבה מהאחרונים - ראה בית מאיר אבהע"ז סי' קכא; תורת גיטין שם; שו"ת חת"ס חאבהע"ז ח"ב סי' ד; שו"ת מחזה אברהם ח"ג חאבהע"ז סי' כז.</ref>, ודווקא שוטה גמור, אבל אם דעתו צלולה, אף על פי שהיא דלה וקלושה הרבה, וכן עתים שוטה ועתים צלול, ולא ידענו העת שהוא עומד בדעתו, חוששים לקידושין<ref>רמ"א שם; ח"מ שם סק"ב; ב"ש שם סק"ד. וראה באוצה"פ שם סק"ו אות' א-ב, ושם סק"ח - בגדרי השוטה שדברו בו כאן. וראה עוד בשו"ת מחזה אברהם ח"ג חאבהע"ז סי' יג.</ref>, והיינו שחוששים לקידושין מדרבנן בלבד, ומן התורה יש לה חזקת פנויה<ref>שו"ת עין יצחק ח"ב סי' ז.</ref>.

Wikiboss: /* = */

2009-10-13T08:09:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:09, 13 באוקטובר 2009
שורה 311:		שורה 311:
	'''אבלות''' מי שהיה שוטה גמור זמן רב, ולא קיים יחסי אישות עם אשתו, ומן הדין היה לכופו לגרשה, אלא מחמת שטותו לא יכלו לגרש ומת, אין אשתו חייבת להתאבל עליו<ref>הרב ד.מ. רגנשברג, הלכה ורפואה, ד, תשמ"ה, עמ' כח ואילך.</ref>.		'''אבלות''' מי שהיה שוטה גמור זמן רב, ולא קיים יחסי אישות עם אשתו, ומן הדין היה לכופו לגרשה, אלא מחמת שטותו לא יכלו לגרש ומת, אין אשתו חייבת להתאבל עליו<ref>הרב ד.מ. רגנשברג, הלכה ורפואה, ד, תשמ"ה, עמ' כח ואילך.</ref>.

	===		===בענייני אבן העזר===
	בענייני אבן העזר===

Wikiboss: /* = */

2009-10-13T08:07:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:07, 13 באוקטובר 2009
שורה 282:		שורה 282:
	'''יום-הכיפורים''' מי שהיה חסר דעת והולך ומתרפא, ויש חשש שהצום עלול להזיק לו ולהחזירו למחלתו, מותר לו לאכול ביום הכיפורים ובתשעה באב, כי טירוף הדעת הוא גדר של פיקוח נפש<ref>מג"א סי' תקנד סק"ח, בשם מהרי"ל; פרמ"ג שם בא"א סק"ח; שו"ת מים חיים (רפפורט) סי' טז; שו"ת חבלים בנעימים ח"ד סי' יג; שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' סה; שו"ת יביע אומר ח"ג חיו"ד סי' כג אות ל. וראה עוד בנידון בס' שבת שבתון סע' יז (עמ' עח-עט).</ref>.		'''יום-הכיפורים''' מי שהיה חסר דעת והולך ומתרפא, ויש חשש שהצום עלול להזיק לו ולהחזירו למחלתו, מותר לו לאכול ביום הכיפורים ובתשעה באב, כי טירוף הדעת הוא גדר של פיקוח נפש<ref>מג"א סי' תקנד סק"ח, בשם מהרי"ל; פרמ"ג שם בא"א סק"ח; שו"ת מים חיים (רפפורט) סי' טז; שו"ת חבלים בנעימים ח"ד סי' יג; שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' סה; שו"ת יביע אומר ח"ג חיו"ד סי' כג אות ל. וראה עוד בנידון בס' שבת שבתון סע' יז (עמ' עח-עט).</ref>.

	===		===בענייני יורה דעה===
	בענייני יורה דעה===

Wikiboss: /* = */

2009-10-13T08:05:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:05, 13 באוקטובר 2009
שורה 259:		שורה 259:
	'''כללי''' רוב ההלכות הנוגעות לשוטה משותפות הן גם לחרש<ref>ראה בע' חרש.</ref>. בערך הנוכחי יידונו רק ההלכות המיוחדות לשוטה, או השונות מהחרש. שכן אף על פי שבכל מקום נימנו החרש, השוטה והקטן יחד, בכל זאת יש הלכות ומצבים שבהם השוטה גרוע יותר משניהם, כי לשוטה אין כלל דעת, ולחרש יש דעת קלושה<ref>ראה <makor>בבלי שבת קנג א;</makor> <makor>רמב"ם שבת כ ז;</makor> טושו"ע או"ח רסו ד-ה; פרמ"ג פתיחה כוללת לאו"ח ח"ב. וראה ע' חרש הע' 48 ואילך.</ref>, והשוטה פטור מהמצוות אפילו יותר מן הקטן<ref>שו"ת חת"ס חאו"ח סי' פג.</ref>.		'''כללי''' רוב ההלכות הנוגעות לשוטה משותפות הן גם לחרש<ref>ראה בע' חרש.</ref>. בערך הנוכחי יידונו רק ההלכות המיוחדות לשוטה, או השונות מהחרש. שכן אף על פי שבכל מקום נימנו החרש, השוטה והקטן יחד, בכל זאת יש הלכות ומצבים שבהם השוטה גרוע יותר משניהם, כי לשוטה אין כלל דעת, ולחרש יש דעת קלושה<ref>ראה <makor>בבלי שבת קנג א;</makor> <makor>רמב"ם שבת כ ז;</makor> טושו"ע או"ח רסו ד-ה; פרמ"ג פתיחה כוללת לאו"ח ח"ב. וראה ע' חרש הע' 48 ואילך.</ref>, והשוטה פטור מהמצוות אפילו יותר מן הקטן<ref>שו"ת חת"ס חאו"ח סי' פג.</ref>.

	===		===בענייני אורח חיים===
	בענייני אורח חיים===