https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%22%D7%9D 2026-04-13T14:52:00Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%22%D7%9D&diff=41573&oldid=prev 2011-01-09T21:40:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:40, 9 בינואר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ימי '''שובבי"ם''' או '''שובבי"ם ת"ת''' ,ר"ת של [[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]] [[פרשת שמות|שמות]], [[פרשת וארא|וארא]], [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רשת </del>בא|בא]], [[פרשת בשלח|בשלח]], [[פרשת יתרו|יתרו]], [[פרשת משפטים|משפטים]], ([[פרשת תרומה|תרומה]] ו[[פרשת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תצווה</del>|תצווה]]), הם תקופת הימים שבשבועות  בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ"ל. מכונים כך על שם הפסוק "שובו בנים שובבים"&lt;ref&gt;ירמיהו ג פס' יד ופס' כד.&lt;/ref&gt;, הרומז לחזרה בתשובה. בימים אלו ישנם הנוהגים להתענות תעניות [[בה"ב]], מפני שימים אלו [[סגולה|מסוגלים]] ל[[תשובה]], ובפרט על חטאים הקשורים במידת ה[[יסוד (ספירה)|יסוד]]- ה[[צניעות]] ו[[זרע|שמירת הברית]].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ימי '''שובבי"ם''' או '''שובבי"ם ת"ת''' ,ר"ת של [[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]] [[פרשת שמות|שמות]], [[פרשת וארא|וארא]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת </ins>בא|בא]], [[פרשת בשלח|בשלח]], [[פרשת יתרו|יתרו]], [[פרשת משפטים|משפטים]], ([[פרשת תרומה|תרומה]] ו[[פרשת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תצוה</ins>|תצווה]]), הם תקופת הימים שבשבועות  בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ"ל. מכונים כך על שם הפסוק "שובו בנים שובבים"&lt;ref&gt;ירמיהו ג פס' יד ופס' כד.&lt;/ref&gt;, הרומז לחזרה בתשובה. בימים אלו ישנם הנוהגים להתענות תעניות [[בה"ב]], מפני שימים אלו [[סגולה|מסוגלים]] ל[[תשובה]], ובפרט על חטאים הקשורים במידת ה[[יסוד (ספירה)|יסוד]]- ה[[צניעות]] ו[[זרע|שמירת הברית]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור המנהג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור המנהג==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העדות הכתובה הראשון להתענות בימים אלו הוא בדברי [[רבי חיים ויטאל]] בשער רוח הקודש: &quot;שיש &#039;&#039;&#039;מנהג קדום בכל ישראל&#039;&#039;&#039; להתענות ארבעים יום רצופים, שיש מן היום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצווה ונתנו בהם סימן שובו בנים שובבים...&quot; גם בארצות אשכנז מנהג זה היה מקובל, כפי שכותב רבי משה מפרעמיסלא, תלמיד ה[[מהרש&quot;ל]] בספרו מטה משה, בשם המהר&quot;ש- רבו של ה[[מהרי&quot;ל]] שהיה מגדולי מסדרי מנהג אשכנז. ישנם מקורות נוספים למנהג זה&lt;ref&gt;למשל:לקט יושר לתלמיד בעל תרומת הדשן, הלבוש, [[אליה רבא]], [[מגן אברהם]] [[משנה ברורה]], פרי מגדים, [[באר היטב]], [[ברכי יוסף]], עטרת זקנים ועוד.&lt;/ref&gt;. יש לציין כי במקור, היה נהוג להתענות דווקא ב[[שנה מעוברת]], ולא בשנה רגילה&lt;ref&gt;כפי שכתב המטה משה ועוד.&lt;/ref&gt;,  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העדות הכתובה הראשון להתענות בימים אלו הוא בדברי [[רבי חיים ויטאל]] בשער רוח הקודש: &quot;שיש &#039;&#039;&#039;מנהג קדום בכל ישראל&#039;&#039;&#039; להתענות ארבעים יום רצופים, שיש מן היום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצווה ונתנו בהם סימן שובו בנים שובבים...&quot; גם בארצות אשכנז מנהג זה היה מקובל, כפי שכותב רבי משה מפרעמיסלא, תלמיד ה[[מהרש&quot;ל]] בספרו מטה משה, בשם המהר&quot;ש- רבו של ה[[מהרי&quot;ל]] שהיה מגדולי מסדרי מנהג אשכנז. ישנם מקורות נוספים למנהג זה&lt;ref&gt;למשל:לקט יושר לתלמיד בעל תרומת הדשן, הלבוש, [[אליה רבא]], [[מגן אברהם]] [[משנה ברורה]], פרי מגדים, [[באר היטב]], [[ברכי יוסף]], עטרת זקנים ועוד.&lt;/ref&gt;. יש לציין כי במקור, היה נהוג להתענות דווקא ב[[שנה מעוברת]], ולא בשנה רגילה&lt;ref&gt;כפי שכתב המטה משה ועוד.&lt;/ref&gt;,  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-41572:rev-41573:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%22%D7%9D&diff=41572&oldid=prev 2011-01-09T21:39:20Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:39, 9 בינואר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ימי '''שובבי"ם''' או '''שובבי"ם ת"ת''' ,ר"ת של [[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]] [[שמות]], [[וארא]], [[בא]], [[בשלח]], [[יתרו]], [[משפטים]], ([[תרומה]] ו[[תצווה]]), הם תקופת הימים שבשבועות  בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ"ל. מכונים כך על שם הפסוק "שובו בנים שובבים"&lt;ref&gt;ירמיהו ג פס' יד ופס' כד.&lt;/ref&gt;, הרומז לחזרה בתשובה. בימים אלו ישנם הנוהגים להתענות תעניות [[בה"ב]], מפני שימים אלו [[סגולה|מסוגלים]] ל[[תשובה]], ובפרט על חטאים הקשורים במידת ה[[יסוד (ספירה)|יסוד]]- ה[[צניעות]] ו[[זרע|שמירת הברית]].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ימי '''שובבי"ם''' או '''שובבי"ם ת"ת''' ,ר"ת של [[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]] [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת שמות|</ins>שמות]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת וארא|</ins>וארא]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רשת בא|</ins>בא]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת בשלח|</ins>בשלח]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת יתרו|</ins>יתרו]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת משפטים|</ins>משפטים]], ([[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת תרומה|</ins>תרומה]] ו[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת תצווה|</ins>תצווה]]), הם תקופת הימים שבשבועות  בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ"ל. מכונים כך על שם הפסוק "שובו בנים שובבים"&lt;ref&gt;ירמיהו ג פס' יד ופס' כד.&lt;/ref&gt;, הרומז לחזרה בתשובה. בימים אלו ישנם הנוהגים להתענות תעניות [[בה"ב]], מפני שימים אלו [[סגולה|מסוגלים]] ל[[תשובה]], ובפרט על חטאים הקשורים במידת ה[[יסוד (ספירה)|יסוד]]- ה[[צניעות]] ו[[זרע|שמירת הברית]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור המנהג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור המנהג==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העדות הכתובה הראשון להתענות בימים אלו הוא בדברי [[רבי חיים ויטאל]] בשער רוח הקודש: &quot;שיש &#039;&#039;&#039;מנהג קדום בכל ישראל&#039;&#039;&#039; להתענות ארבעים יום רצופים, שיש מן היום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצווה ונתנו בהם סימן שובו בנים שובבים...&quot; גם בארצות אשכנז מנהג זה היה מקובל, כפי שכותב רבי משה מפרעמיסלא, תלמיד ה[[מהרש&quot;ל]] בספרו מטה משה, בשם המהר&quot;ש- רבו של ה[[מהרי&quot;ל]] שהיה מגדולי מסדרי מנהג אשכנז. ישנם מקורות נוספים למנהג זה&lt;ref&gt;למשל:לקט יושר לתלמיד בעל תרומת הדשן, הלבוש, [[אליה רבא]], [[מגן אברהם]] [[משנה ברורה]], פרי מגדים, [[באר היטב]], [[ברכי יוסף]], עטרת זקנים ועוד.&lt;/ref&gt;. יש לציין כי במקור, היה נהוג להתענות דווקא ב[[שנה מעוברת]], ולא בשנה רגילה&lt;ref&gt;כפי שכתב המטה משה ועוד.&lt;/ref&gt;,  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העדות הכתובה הראשון להתענות בימים אלו הוא בדברי [[רבי חיים ויטאל]] בשער רוח הקודש: &quot;שיש &#039;&#039;&#039;מנהג קדום בכל ישראל&#039;&#039;&#039; להתענות ארבעים יום רצופים, שיש מן היום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצווה ונתנו בהם סימן שובו בנים שובבים...&quot; גם בארצות אשכנז מנהג זה היה מקובל, כפי שכותב רבי משה מפרעמיסלא, תלמיד ה[[מהרש&quot;ל]] בספרו מטה משה, בשם המהר&quot;ש- רבו של ה[[מהרי&quot;ל]] שהיה מגדולי מסדרי מנהג אשכנז. ישנם מקורות נוספים למנהג זה&lt;ref&gt;למשל:לקט יושר לתלמיד בעל תרומת הדשן, הלבוש, [[אליה רבא]], [[מגן אברהם]] [[משנה ברורה]], פרי מגדים, [[באר היטב]], [[ברכי יוסף]], עטרת זקנים ועוד.&lt;/ref&gt;. יש לציין כי במקור, היה נהוג להתענות דווקא ב[[שנה מעוברת]], ולא בשנה רגילה&lt;ref&gt;כפי שכתב המטה משה ועוד.&lt;/ref&gt;,  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, המנהג שהיה מקובל באשכנז ואיטליה להתענות יום אחד בכל שבוע משבועות השובבי&quot;ם, וכתב הלבוש שהיום הזה הוא דוקא יום חמישי&lt;ref&gt;ולא יום שני למרות שאין גוזרים תענית על הציבור בתחילה ביום חמישי, ראה באליה זוטא, בספר מועד לכל חי ובספר נוהג כצאן יוסף שתירצו.&lt;/ref&gt;. לפי עדותו של [[רבי חיים פלאג&#039;י]], כך היה נהוג גם באיזמיר שבתורכיה. היו שנהגו לצום ביום שישי בלבד, מפני שיום זה מכוון כנגד ספירת היסוד&lt;ref&gt;מובא ב&quot;אור צדיקים&quot; למהר&quot;ם פאפירש.&lt;/ref&gt;, וכן נוהגים עד היום בקרב חסידי טשרנוביל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, המנהג שהיה מקובל באשכנז ואיטליה להתענות יום אחד בכל שבוע משבועות השובבי&quot;ם, וכתב הלבוש שהיום הזה הוא דוקא יום חמישי&lt;ref&gt;ולא יום שני למרות שאין גוזרים תענית על הציבור בתחילה ביום חמישי, ראה באליה זוטא, בספר מועד לכל חי ובספר נוהג כצאן יוסף שתירצו.&lt;/ref&gt;. לפי עדותו של [[רבי חיים פלאג&#039;י]], כך היה נהוג גם באיזמיר שבתורכיה. היו שנהגו לצום ביום שישי בלבד, מפני שיום זה מכוון כנגד ספירת היסוד&lt;ref&gt;מובא ב&quot;אור צדיקים&quot; למהר&quot;ם פאפירש.&lt;/ref&gt;, וכן נוהגים עד היום בקרב חסידי טשרנוביל.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו שכתבו שגם פרשיות [[ויקהל]] ו[[פקודי]] נכללות בימים אלו, אולם דבריהם לא נתקבלו&lt;ref&gt;אליה רבה.&lt;/ref&gt;. ברם, היו שכתבו&lt;ref&gt;סידור אוצר התיפלות, דיני שובבי"ם ת"ת&lt;/ref&gt; שכאשר ר"ח וט"ו בשבט חלים ביום חמישי, ישלימו את התעניות בפרשיות אלו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו שכתבו שגם פרשיות [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת ויקהל|</ins>ויקהל]] ו[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת פקודי|</ins>פקודי]] נכללות בימים אלו, אולם דבריהם לא נתקבלו&lt;ref&gt;אליה רבה.&lt;/ref&gt;. ברם, היו שכתבו&lt;ref&gt;סידור אוצר התיפלות, דיני שובבי"ם ת"ת&lt;/ref&gt; שכאשר ר"ח וט"ו בשבט חלים ביום חמישי, ישלימו את התעניות בפרשיות אלו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקרב חסידי [[חב&quot;ד]]- לא נוהגים להתענות בימים אלו מכמה סיבות&lt;ref&gt;מפני שעיקר התיקון כבר הסתיים ונחלשו הגופים.&lt;/ref&gt; אלום, לפי המלצת הרבי- [[הרב מנחם מנדל שניאורסון]], מומלץ להתענות [[תענית דיבור]], שהיא קשה יותר מתענית אכילה ושתיה, או &quot;תענית [[הראב&quot;ד]]&quot;- לא לאכול מאכלים טעימים אלא רק את המינימום ההכרחי.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקרב חסידי [[חב&quot;ד]]- לא נוהגים להתענות בימים אלו מכמה סיבות&lt;ref&gt;מפני שעיקר התיקון כבר הסתיים ונחלשו הגופים.&lt;/ref&gt; אלום, לפי המלצת הרבי- [[הרב מנחם מנדל שניאורסון]], מומלץ להתענות [[תענית דיבור]], שהיא קשה יותר מתענית אכילה ושתיה, או &quot;תענית [[הראב&quot;ד]]&quot;- לא לאכול מאכלים טעימים אלא רק את המינימום ההכרחי.   </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-41562:rev-41572:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%22%D7%9D&diff=41562&oldid=prev 2011-01-08T23:45:54Z

<p><span class="autocomment">לקריאה נוספת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:45, 8 בינואר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&quot;ובשבת (שבימי השובבי&quot;ם) הזמן מסוגל ביותר&quot; ([[רבי ישראל אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], &quot;בית ישראל&quot;).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&quot;ובשבת (שבימי השובבי&quot;ם) הזמן מסוגל ביותר&quot; ([[רבי ישראל אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], &quot;בית ישראל&quot;).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. ש. חן, '''שובו בנים שובבי"ם''', תוספת לעיתון המודיע, כ' בשבט תשנ"ד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>א. ש. חן, '''שובו בנים שובבי"ם''', תוספת לעיתון המודיע, כ' בשבט תשנ"ד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*סידור אוצר התפילות, ענין שובבי"ם ת"ת. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*סידור אוצר התפילות, ענין שובבי"ם ת"ת.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-41561:rev-41562:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%22%D7%9D&diff=41561&oldid=prev 2011-01-08T23:45:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:45, 8 בינואר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ימי '''שובבי"ם''' או '''שובבי"ם ת"ת''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ר"ת של פרשיות השבוע [[שמות]], [[וארא]], [[בא]], [[בשלח]], [[יתרו]], [[משפטים]], [[תרומה]] ו[[תצווה]]), הם תקופת הימים שבשבועות  בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ"ל. ישנם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוהגים </del>להתענות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בימי </del>[[בה"ב]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופה זו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וישנם הנוהגים לשעות 'תיקון היסוד' בימים </del>אלו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי המקובלים, ימים אלו מסוגלים לתקן את הפגמים של מידת </del>ה[[יסוד (ספירה)|יסוד]]- [[צניעות]] ו[[שמירת הברית]]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקור מנהג התענית </del>בימים אלו היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רק </del>ב[[שנה מעוברת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שנים מעוברות</del>]], אולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם הזמן</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשתרש המנהג בכל שנה (כאשר בדרך כלל </del>בשנים מעוברות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוהגים במי </del>שובבי"ם ת"ת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואליו בשנים רגילות נוהגים בימי שובבי</del>"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלבד</del>).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ימי '''שובבי"ם''' או '''שובבי"ם ת"ת''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</ins>ר"ת של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[פרשת שבוע|</ins>פרשיות השבוע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>[[שמות]], [[וארא]], [[בא]], [[בשלח]], [[יתרו]], [[משפטים]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>[[תרומה]] ו[[תצווה]]), הם תקופת הימים שבשבועות  בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ"ל. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכונים כך על שם הפסוק "שובו בנים שובבים"&lt;ref&gt;ירמיהו ג פס' יד ופס' כד.&lt;/ref&gt;, הרומז לחזרה בתשובה. בימים אלו </ins>ישנם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוהגים </ins>להתענות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תעניות </ins>[[בה"ב]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפני שימים </ins>אלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[סגולה|מסוגלים]] ל[[תשובה]], ובפרט </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חטאים הקשורים במידת </ins>ה[[יסוד (ספירה)|יסוד]]- <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</ins>[[צניעות]] ו[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זרע|</ins>שמירת הברית]].  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקור המנהג==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העדות הכתובה הראשון להתענות </ins>בימים אלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא בדברי [[רבי חיים ויטאל]] בשער רוח הקודש: "שיש '''מנהג קדום בכל ישראל''' להתענות ארבעים יום רצופים, שיש מן היום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצווה ונתנו בהם סימן שובו בנים שובבים..." גם בארצות אשכנז מנהג זה היה מקובל, כפי שכותב רבי משה מפרעמיסלא, תלמיד ה[[מהרש"ל]] בספרו מטה משה, בשם המהר"ש- רבו של ה[[מהרי"ל]] שהיה מגדולי מסדרי מנהג אשכנז. ישנם מקורות נוספים למנהג זה&lt;ref&gt;למשל:לקט יושר לתלמיד בעל תרומת הדשן, הלבוש, [[אליה רבא]], [[מגן אברהם]] [[משנה ברורה]], פרי מגדים, [[באר היטב]], [[ברכי יוסף]], עטרת זקנים ועוד.&lt;/ref&gt;. יש לציין כי במקור, </ins>היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נהוג להתענות דווקא </ins>ב[[שנה מעוברת]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא בשנה רגילה&lt;ref&gt;כפי שכתב המטה משה ועוד.&lt;/ref&gt;, </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבר ב[[פרי מגדים]] מובא, שגם בשנים רגילות יש להתענות בימי השובבי"ם, אולם לא כמו </ins>בשנים מעוברות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, בהן מתענים </ins>שובבי"ם ת"ת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן המנהג המקובל כיום.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היו מנהגים קדומים להתענות ארבעים יום (כל ימי השובבי</ins>"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ללא [[ט"ו בשבט]] ו[[ראש חודש]] בהם לא מתענים) או פ"ד יום (שתי תעניות ארוכות בנות שני ימים ושני לילות, שכל אחת מהן שווה עשרים ושבע תעניות- ראה את החשבון בספר "צפרון שמיר"</ins>)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אולם אין הם מקובלים כיום&lt;ref&gt;על פי האר"י ו[[החיד"א]].&lt;/ref&gt;</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן, המנהג שהיה מקובל באשכנז ואיטליה להתענות יום אחד בכל שבוע משבועות השובבי"ם, וכתב הלבוש שהיום הזה הוא דוקא יום חמישי&lt;ref&gt;ולא יום שני למרות שאין גוזרים תענית על הציבור בתחילה ביום חמישי, ראה באליה זוטא, בספר מועד לכל חי ובספר נוהג כצאן יוסף שתירצו.&lt;/ref&gt;. לפי עדותו של [[רבי חיים פלאג'י]], כך היה נהוג גם באיזמיר שבתורכיה. היו שנהגו לצום ביום שישי בלבד, מפני שיום זה מכוון כנגד ספירת היסוד&lt;ref&gt;מובא ב"אור צדיקים" למהר"ם פאפירש.&lt;/ref&gt;, וכן נוהגים עד היום בקרב חסידי טשרנוביל. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היו שכתבו שגם פרשיות [[ויקהל]] ו[[פקודי]] נכללות בימים אלו, אולם דבריהם לא נתקבלו&lt;ref&gt;אליה רבה.&lt;/ref&gt;. ברם, היו שכתבו&lt;ref&gt;סידור אוצר התיפלות, דיני שובבי"ם ת"ת&lt;/ref&gt; שכאשר ר"ח וט"ו בשבט חלים ביום חמישי, ישלימו את התעניות בפרשיות אלו. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקרב חסידי [[חב"ד]]- לא נוהגים להתענות בימים אלו מכמה סיבות&lt;ref&gt;מפני שעיקר התיקון כבר הסתיים ונחלשו הגופים.&lt;/ref&gt; אלום, לפי המלצת הרבי- [[הרב מנחם מנדל שניאורסון]], מומלץ להתענות [[תענית דיבור]], שהיא קשה יותר מתענית אכילה ושתיה, או "תענית [[הראב"ד]]"- לא לאכול מאכלים טעימים אלא רק את המינימום ההכרחי.  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==טעמים== </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעמים רבים נאמרו למנהג זה, חלקם על פי הנגלה וחלקם על פי ה[[קבלה]]. טעמים אלו נאמרו דווקא לגבי שנה מעוברת. בהם: </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*חששו שנשים מעוברת תפלנה את עובריהן בשנים מעוברות, ועל כן תקנו שמונה תעניות (לפי המנהג שמתענים תענית אחת בשבוע, ראה לעיל), ולכן מתחילים דווקא מפרשת שמות שעוסקת בפריה רביה של בני ישראל ([[רבי מרדכי יפה]], "[[הלבוש]]" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] סימן תרפ"ה). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*בשנה מעוברת נוסף חודש אחד, וגדל המרחק שבין תקופת תעניות בה"ב שבחודש [[חשוון]] לתקופת התעניות שבחודש [[אייר]], וכנגד החודש הנוסף, בו יש ארבעה שבועות (בהם יש שמונה ימי שני וחמישי), תקנו שמונה תעניות, אלא שכדי לא להכביד על הציבור להתענות שמונה תעניות מרוכזות, פיזרו אותן במשך שמונה שבועות (שם). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*שנת העיבור נוצרה בגלל שנתמעטה הלבנה ולכן שנת החמה ושנת הלבנה אין זהות, ולכן, שנה מעוברת ראויה יותר לתשובה. ([[רבי ישעיה הלוי הורביץ]], [[שני לוחות הברית]]- של"ה). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===מדוע דווקא שובבי"ם?===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסביר השל"ה, כי הסיבה בגללה נבחרו דווקא ימים אלה היא מפני שבפרשיות אלו מוזכרים ענייני [[תשובה]], [[תפילה]] ו[[צדקה]], וכן [[תלמוד תורה]], [[גמילו חסדים]] ועבודה. לפי [[האר"י]], ימים אלו [[סגולה|מסוגלים]] לתשובה יותר משאר השנה, כפי שנאמר בפסוק "שובו בנים שובבים", מפני שב[[גלות מצרים]] המתחילה בפרשת שמות, החל להיתקן [[חטא אדם הראשון]], שהוא כנגד עוון קרי, ובפרשת משפטים, בה נאמרו דיני [[עבד עברי]], מסתיים התיקון. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מנהגים בימי השובבי"ם==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוהגים להתענות בשובבי"ם, נוהגים להתפלל תפילה כבכל תענית, כולל [[קריאת התורה]] "ויחל" ואמירת [[עננו]]. יש נוהגים לומר במנחה של יום חמישי [[סליחות]] שחיבר [[רבי משה זכות]] (הרמ"ז), מגדולי המקובלים באיטליה. סליחות אלו מסודרות לפי השבועות, כאשר לכל שבוע ישנן סליחות מיוחדות. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבו כמה מגדולי ה[[אדמו"ר]]ים, כי מי שקשה לו לצום, ירבה בימים אלו בתשובה, תפילה וצדקה ובפרט בלימוד תורה שבעל פה&lt;ref&gt;[[רבי ישראל מאפטא]], [[אוהב ישראל]].&lt;/ref&gt;, או ללמוד שני דפים עם [[תוספות]] או חמישה דפים עם [[הרא"ש]], שזה מועיל יותר מתענית&lt;ref&gt;[[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]]- האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, בשם [[רבי אלימלך מליז'נסק]].&lt;/ref&gt;.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנו מנהג בימי הושבבי"ם לגמור את כל [[ספר תהילים]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==אימרות בעניין השובבי"ם==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*"שובבי"ם הם כמו [[עשרת ימי תשובה]], והוא זמן שמקובל התפילה בבחינה כמו עשרת ימי תשובה" ([[רבי אהרן מז'יטומיר]], "תולדות אהרן"). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*"ובשבת (שבימי השובבי"ם) הזמן מסוגל ביותר" ([[רבי ישראל אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], "בית ישראל"). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==לקריאה נוספת==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א. ש. חן, '''שובו בנים שובבי"ם''', תוספת לעיתון המודיע, כ' בשבט תשנ"ד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*סידור אוצר התפילות, ענין שובבי"ם ת"ת.  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-41559:rev-41561:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%22%D7%9D&diff=41559&oldid=prev 2011-01-07T09:07:51Z

<p>תיקון קל</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:07, 7 בינואר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ימי '''שובבי"ם''' או '''שובבי"ם ת"ת''' (ר"ת של פרשיות השבוע [[שמות]], [[וארא]], [[בא]], [[בשלח]], [[יתרו]], [[משפטים]], [[תרומה]] ו[[תצווה]]), הם תקופת הימים שבשבועות  בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ"ל. ישנם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נובגים </del>להתענות בימי [[בה"ב]] בתקופה זו, וישנם הנוהגים לשעות 'תיקון היסוד' בימים אלו. על פי המקובלים, ימים אלו מסוגלים לתקן את הפגמים של מידת ה[[יסוד (ספירה)|יסוד]]- [[צניעות]] ו[[שמירת הברית]]. במקור מנהג התענית בימים אלו היה רק ב[[שנה מעוברת|שנים מעוברות]], אולם עם הזמן, נשתרש המנהג בכל שנה (כאשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדקך </del>כלל בשנים מעוברות נוהגים במי שובבי"ם ת"ת ואליו בשנים רגילות נוהגים בימי שובבי"ם בלבד).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ימי '''שובבי"ם''' או '''שובבי"ם ת"ת''' (ר"ת של פרשיות השבוע [[שמות]], [[וארא]], [[בא]], [[בשלח]], [[יתרו]], [[משפטים]], [[תרומה]] ו[[תצווה]]), הם תקופת הימים שבשבועות  בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ"ל. ישנם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוהגים </ins>להתענות בימי [[בה"ב]] בתקופה זו, וישנם הנוהגים לשעות 'תיקון היסוד' בימים אלו. על פי המקובלים, ימים אלו מסוגלים לתקן את הפגמים של מידת ה[[יסוד (ספירה)|יסוד]]- [[צניעות]] ו[[שמירת הברית]]. במקור מנהג התענית בימים אלו היה רק ב[[שנה מעוברת|שנים מעוברות]], אולם עם הזמן, נשתרש המנהג בכל שנה (כאשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדרך </ins>כלל בשנים מעוברות נוהגים במי שובבי"ם ת"ת ואליו בשנים רגילות נוהגים בימי שובבי"ם בלבד).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-41558:rev-41559:php=table --> </table>

מאירי https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%22%D7%9D&diff=41558&oldid=prev 2011-01-06T22:37:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:37, 6 בינואר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ימי '''שובבי"ם''' או '''שובבי"ם ת"ת''' (ר"ת של פרשיות השבוע [[שמות]], [[וארא]], [[בא]], [[בשלח], [[יתרו]], [[משפטים]], [[תרומה]] ו[[תצווה]), הם תקופת הימים שבשבועות  בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ"ל. ישנם נובגים להתענות בימי [[בה"ב]] בתקופה זו, וישנם הנוהגים לשעות 'תיקון היסוד' בימים אלו. על פי המקובלים, ימים אלו מסוגלים לתקן את הפגמים של מידת ה[[יסוד (ספירה)|יסוד]]- [[צניעות]] ו[[שמירת הברית]]. במקור מנהג התענית בימים אלו היה רק ב[[שנה מעוברת|שנים מעוברות]], אולם עם הזמן, נשתרש המנהג בכל שנה (כאשר בדקך כלל בשנים מעוברות נוהגים במי שובבי"ם ת"ת ואליו בשנים רגילות נוהגים בימי שובבי"ם בלבד).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ימי '''שובבי"ם''' או '''שובבי"ם ת"ת''' (ר"ת של פרשיות השבוע [[שמות]], [[וארא]], [[בא]], [[בשלח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>], [[יתרו]], [[משפטים]], [[תרומה]] ו[[תצווה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>]), הם תקופת הימים שבשבועות  בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ"ל. ישנם נובגים להתענות בימי [[בה"ב]] בתקופה זו, וישנם הנוהגים לשעות 'תיקון היסוד' בימים אלו. על פי המקובלים, ימים אלו מסוגלים לתקן את הפגמים של מידת ה[[יסוד (ספירה)|יסוד]]- [[צניעות]] ו[[שמירת הברית]]. במקור מנהג התענית בימים אלו היה רק ב[[שנה מעוברת|שנים מעוברות]], אולם עם הזמן, נשתרש המנהג בכל שנה (כאשר בדקך כלל בשנים מעוברות נוהגים במי שובבי"ם ת"ת ואליו בשנים רגילות נוהגים בימי שובבי"ם בלבד).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-41557:rev-41558:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%22%D7%9D&diff=41557&oldid=prev 2011-01-06T22:37:03Z

<p>דף חדש: ימי &#039;&#039;&#039;שובבי&quot;ם&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;שובבי&quot;ם ת&quot;ת&#039;&#039;&#039; (ר&quot;ת של פרשיות השבוע <a href="/wiki/index.php/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="שמות">שמות</a>, <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90" class="mw-redirect" title="וארא">וארא</a>, <a href="/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%90&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="בא (הדף אינו קיים)">בא</a>, [[בשלח], <a href="/wiki/index.php/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95" title="יתרו">יתרו</a>, <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="משפטים">משפטים</a>, [[תרו…</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>ימי &#039;&#039;&#039;שובבי&quot;ם&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;שובבי&quot;ם ת&quot;ת&#039;&#039;&#039; (ר&quot;ת של פרשיות השבוע [[שמות]], [[וארא]], [[בא]], [[בשלח], [[יתרו]], [[משפטים]], [[תרומה]] ו[[תצווה]), הם תקופת הימים שבשבועות בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ&quot;ל. ישנם נובגים להתענות בימי [[בה&quot;ב]] בתקופה זו, וישנם הנוהגים לשעות &#039;תיקון היסוד&#039; בימים אלו. על פי המקובלים, ימים אלו מסוגלים לתקן את הפגמים של מידת ה[[יסוד (ספירה)|יסוד]]- [[צניעות]] ו[[שמירת הברית]]. במקור מנהג התענית בימים אלו היה רק ב[[שנה מעוברת|שנים מעוברות]], אולם עם הזמן, נשתרש המנהג בכל שנה (כאשר בדקך כלל בשנים מעוברות נוהגים במי שובבי&quot;ם ת&quot;ת ואליו בשנים רגילות נוהגים בימי שובבי&quot;ם בלבד).<br /> <br /> [[קטגוריה:צומות]]</div>

אריאל ביגל נ"י