שבעה עשר בתמוז - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* העמיד צלם בהיכל */

2021-07-13T12:33:50Z

העמיד צלם בהיכל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:33, 13 ביולי 2021
שורה 21:		שורה 21:
	לפי הגירסא הראשונה, אין קשר בין דברי המשנה על אפוסטמוס הרשע למעשה העמדת הצלם, ולשיטתם מדובר בצלם שהעמיד מנשה מלך יהודה כמתואר ב[[דברי הימים\|דברי הימים ב]] {{#makor-new:דברי הימים ב לג ז\|תנ"ך-דברי-הימים-ב\|לג\|ז}}. מנגד, לפי הגורסים "והעמיד צלם בהיכל" מדובר בהמשך מעשיו של אפוסטמוס ששרף את התורה והעמיד צלם{{הערה\| גם רש"י ורמב"ם נחלקו במחלוקת זו, כך שרש"י פירש שמדובר בצלם שהעמיד מנשה ואילו הרמב"ם פירש שמדובר במעשיו של אפוסטמוס}}.		לפי הגירסא הראשונה, אין קשר בין דברי המשנה על אפוסטמוס הרשע למעשה העמדת הצלם, ולשיטתם מדובר בצלם שהעמיד מנשה מלך יהודה כמתואר ב[[דברי הימים\|דברי הימים ב]] {{#makor-new:דברי הימים ב לג ז\|תנ"ך-דברי-הימים-ב\|לג\|ז}}. מנגד, לפי הגורסים "והעמיד צלם בהיכל" מדובר בהמשך מעשיו של אפוסטמוס ששרף את התורה והעמיד צלם{{הערה\| גם רש"י ורמב"ם נחלקו במחלוקת זו, כך שרש"י פירש שמדובר בצלם שהעמיד מנשה ואילו הרמב"ם פירש שמדובר במעשיו של אפוסטמוס}}.

	יש המוכיחים מסדר המשנה שמדובר בצלמו של אפוסטמוס. לטענתם המשנה מסודרת באופן כרונולוגי, כך שהדברים הראשונים הנמנים במשנה התרחשו לפני המאורעות הנמנים בסופה. ממילא, אם העמדת הצלם היא על צלמו של מנשה, הרי שהדבר היה צריך להיכתב בתחילת המשנה לאחר שבירת הלוחות, ולא בסופה. בנוסף, הגמרא תענית (כח,ב) מביאה בהקשר המשנה פסוק בו דניאל מקונן על הצבת הפסל, ומשמע שמדובר בצלמו של אפוסטמוס. מאידך, יש הסוברים שהסדר במשנה איננו לפי השנה בה התרחש המאורע אלא הוא לפי השעה ביום ולכן אין להוכיח מכאן.{{הערה\|עיין בגבורות ארי על המשנה}}.		יש המוכיחים מסדר המשנה שמדובר בצלמו של אפוסטמוס. לטענתם המשנה מסודרת באופן כרונולוגי, כך שהדברים הראשונים הנמנים במשנה התרחשו לפני המאורעות הנמנים בסופה. ממילא, אם העמדת הצלם היא על צלמו של מנשה, הרי שהדבר היה צריך להיכתב בתחילת המשנה לאחר שבירת הלוחות, ולא בסופה. בנוסף, הגמרא תענית (כח,ב) מביאה בהקשר המשנה פסוק בו דניאל מקונן על הצבת הפסל, ומשמע שמדובר בצלמו של אפוסטמוס. מאידך, יש הסוברים שהסדר במשנה איננו לפי השנה בה התרחש המאורע אלא הוא לפי השעה ביום בה התרחשו המאורעות ולכן אין להוכיח מכאן.{{הערה\|עיין בגבורות ארי על המשנה}}.

	==עניין הצומות==		==עניין הצומות==

Wikiboss: /* עניין הצומות */

2021-06-05T19:36:21Z

עניין הצומות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:36, 5 ביוני 2021
שורה 29:		שורה 29:

	על תשובתם של אנשי העיר נינוה נאמר בנביא {{מקור\|יונה ג, י\|כן}}: "וירא האלקים את מעשיהם". חז"ל אמרו על פסוק זה: "וירא את שקם ואת תעניתם לא נאמר, אלא וירא האלקים את מעשיהם, כי שבו מדרכם הרעה" {{מקור\|בבלי תענית טז, א\|כן}}. עיקרה של התענית הוא שיפור המעשים ועשיית תשובה שלמה.		על תשובתם של אנשי העיר נינוה נאמר בנביא {{מקור\|יונה ג, י\|כן}}: "וירא האלקים את מעשיהם". חז"ל אמרו על פסוק זה: "וירא את שקם ואת תעניתם לא נאמר, אלא וירא האלקים את מעשיהם, כי שבו מדרכם הרעה" {{מקור\|בבלי תענית טז, א\|כן}}. עיקרה של התענית הוא שיפור המעשים ועשיית תשובה שלמה.
			==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/411 הלכות צום י"ז בתמוז] מאת [[הרב אליעזר מלמד]]
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/1762 הלכות צום י"ז בתמוז] מאת [[הרב מרדכי אליהו]]
			{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:צומות]]		[[קטגוריה:צומות]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

Wikiboss: /* העמיד צלם בהיכל */

2019-07-19T08:09:29Z

העמיד צלם בהיכל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:09, 19 ביולי 2019
שורה 18:		שורה 18:

	===העמיד צלם בהיכל===		===העמיד צלם בהיכל===
	ב[[תלמוד ירושלמי\|תלמוד הירושלמי]] {{הערה\| ירושלמי תענית ד,ה}} נחלקו התנאים לגבי נוסח המשנה בעניין זה. יש שגרסו "והועמד צלם בהיכל" ולשיטתם מדובר בצלם שהעמיד מנשה מלך יהודה כמתואר ב[[דברי הימים\|דברי הימים ב]] {{#makor-new:דברי הימים ב לג ז\|תנ"ך-דברי-הימים-ב\|לג\|ז}}. ~~שיטה אחרת גורסת~~ "והעמיד צלם בהיכל" ~~ולשיטתם~~ מדובר בהמשך מעשיו של אפוסטמוס ~~הרשע~~{{הערה\| גם רש"י ורמב"ם נחלקו במחלוקת זו, כך שרש"י פירש שמדובר בצלם שהעמיד מנשה ואילו הרמב"ם פירש שמדובר במעשיו של אפוסטמוס}}. יש המוכיחים מסדר המשנה שמדובר בצלמו של אפוסטמוס ~~שהרי~~ המשנה מסודרת באופן כרונולוגי, ~~ואם היה מדובר בצלמו~~ של מנשה הרי שהדבר היה צריך להיכתב לאחר שבירת הלוחות. בנוסף, הגמרא תענית (כח,ב) מביאה בהקשר המשנה פסוק בו דניאל מקונן על הצבת הפסל, ומשמע שמדובר בצלמו של אפוסטמוס. מאידך, יש הסוברים שהסדר במשנה איננו לפי השנה בה התרחש המאורע אלא הוא לפי השעה ביום ולכן אין להוכיח מכאן.{{הערה\|עיין בגבורות ארי על המשנה}}.		ב[[תלמוד ירושלמי\|תלמוד הירושלמי]] {{הערה\| ירושלמי תענית ד,ה}} נחלקו התנאים לגבי נוסח המשנה בעניין זה, יש שגרסו "והועמד צלם בהיכל" ויש שגרסו "העמיד צלם בהיכל".{{ש}}
			לפי הגירסא הראשונה, אין קשר בין דברי המשנה על אפוסטמוס הרשע למעשה העמדת הצלם, ולשיטתם מדובר בצלם שהעמיד מנשה מלך יהודה כמתואר ב[[דברי הימים\|דברי הימים ב]] {{#makor-new:דברי הימים ב לג ז\|תנ"ך-דברי-הימים-ב\|לג\|ז}}. מנגד, לפי הגורסים "והעמיד צלם בהיכל" מדובר בהמשך מעשיו של אפוסטמוס ששרף את התורה והעמיד צלם{{הערה\| גם רש"י ורמב"ם נחלקו במחלוקת זו, כך שרש"י פירש שמדובר בצלם שהעמיד מנשה ואילו הרמב"ם פירש שמדובר במעשיו של אפוסטמוס}}.

			יש המוכיחים מסדר המשנה שמדובר בצלמו של אפוסטמוס. לטענתם המשנה מסודרת באופן כרונולוגי, כך שהדברים הראשונים הנמנים במשנה התרחשו לפני המאורעות הנמנים בסופה. ממילא, אם העמדת הצלם היא על צלמו של מנשה, הרי שהדבר היה צריך להיכתב בתחילת המשנה לאחר שבירת הלוחות, ולא בסופה. בנוסף, הגמרא תענית (כח,ב) מביאה בהקשר המשנה פסוק בו דניאל מקונן על הצבת הפסל, ומשמע שמדובר בצלמו של אפוסטמוס. מאידך, יש הסוברים שהסדר במשנה איננו לפי השנה בה התרחש המאורע אלא הוא לפי השעה ביום ולכן אין להוכיח מכאן.{{הערה\|עיין בגבורות ארי על המשנה}}.

	==עניין הצומות==		==עניין הצומות==

Wikiboss: /* שבירת הלוחות */

2019-07-19T08:04:25Z

שבירת הלוחות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:04, 19 ביולי 2019
שורה 5:		שורה 5:
	יש המסבירים {{הערה\|[[הרב אליעזר מלמד]] בספרו [[פניני הלכה]] הלכות שבעה עשר בתמוז}} כי ניתן למצוא קשר בין חמשת האירועים שאירעו בי"ז בתמוז בכך שבכולם הדבר התחיל במשבר רוחני קטן שהוביל לבסוף לחורבן ב[[תשעה באב]]. כך לדוגמא, שבירת הלוחות שקרתה בעקבות חטא העגל לא היתה כפירה מוחלטת בה' אך פגם רוחני זה הורחב עד לכדי חטא המרגלים שגרם לגזירה שישראל לא יכנסו לארץ. באותו האופן, ביטול התמיד או העמדת הפסל בהיכל לא היו חורבן סופי אלא רק פגם רוחני ראשוני, אך עם הזמן פגם זה הורחב עד לכדי חורבן גמור ב[[תשעה באב]].		יש המסבירים {{הערה\|[[הרב אליעזר מלמד]] בספרו [[פניני הלכה]] הלכות שבעה עשר בתמוז}} כי ניתן למצוא קשר בין חמשת האירועים שאירעו בי"ז בתמוז בכך שבכולם הדבר התחיל במשבר רוחני קטן שהוביל לבסוף לחורבן ב[[תשעה באב]]. כך לדוגמא, שבירת הלוחות שקרתה בעקבות חטא העגל לא היתה כפירה מוחלטת בה' אך פגם רוחני זה הורחב עד לכדי חטא המרגלים שגרם לגזירה שישראל לא יכנסו לארץ. באותו האופן, ביטול התמיד או העמדת הפסל בהיכל לא היו חורבן סופי אלא רק פגם רוחני ראשוני, אך עם הזמן פגם זה הורחב עד לכדי חורבן גמור ב[[תשעה באב]].
	===שבירת הלוחות===		===שבירת הלוחות===
	כמתואר ב[[פרשת כי תשא]], לאחר ש[[משה רבינו]] שהה על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה, הוא ירד מן ההר כשבידיו שני לוחות הברית. כאשר ירד מן ההר וראה את העגל והמחולות סביבו החליט לשבור את הלוחות~~, ומאורע~~ זה, יחד עם [[חטא העגל]], אירעו ביום י"ז תמוז.		כמתואר ב[[פרשת כי תשא]], לאחר ש[[משה רבינו]] שהה על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה, הוא ירד מן ההר כשבידיו שני לוחות הברית. כאשר ירד מן ההר וראה את העגל והמחולות סביבו החליט לשבור את הלוחות. מאורע זה, יחד עם [[חטא העגל]], אירעו ביום י"ז תמוז.

	===ביטול התמיד===		===ביטול התמיד===
	הגמרא בסוטה {{#makor-new:סוטה מט ב\|בבלי-סוטה\|מט\|ב}} מתארת שהרקע לביטול התמיד נבע ממלחמת החשמונאים שהיתה באותו הזמן: {{ציטוטון\| כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובולוס מבפנים. בכל יום היו משלשלין דינרים בקופה, ומעלים להם תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יונית, לעז להם בחכמה יוונית אמר להם: "כל זמן שעוסקים בעבודה אינם נמסרים בידכם". למחרת שלשלו להם דינרים בקופה, והעלו להם חזיר. כיוון שהגיע לחצי החומה, נעץ ציפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה}}.		הגמרא בסוטה {{#makor-new:סוטה מט ב\|בבלי-סוטה\|מט\|ב}} מתארת שהרקע לביטול התמיד נבע ממלחמת החשמונאים שהיתה באותו הזמן: {{ציטוטון\| כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובולוס מבפנים. בכל יום היו משלשלין דינרים בקופה, ומעלים להם תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יונית, לעז להם בחכמה יוונית אמר להם: "כל זמן שעוסקים בעבודה אינם נמסרים בידכם". למחרת שלשלו להם דינרים בקופה, והעלו להם חזיר. כיוון שהגיע לחצי החומה, נעץ ציפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה}}.

Wikiboss: /* שריפת התורה */

2019-07-19T08:02:27Z

שריפת התורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:02, 19 ביולי 2019
שורה 14:		שורה 14:
	יש המוכיחים מהמניין שהביאה המשנה כשיטת הבבלי. המשנה מנתה חמישה דברים שקרו בי"ז בתמוז ובתשעה באב, אך בעוד המשנה מנתה את בקיעת החומות כדבר אחד, היא החשיבה את חורבן הבית הראשון והשני כשני דברים נפרדים. ממניין זה ניתן להבין שגם בקיעת החומות התרחשה רק בבית שני בי"ז בתמוז ולא כדברי הירושלמי{{הערה\| כך הוכיח הטורי אבן בר"ה יח,ב וכתב שאין זו הוכחה גמורה שייתכן שגם התנא לא רצה לסטות מלשון הפסוק}}.		יש המוכיחים מהמניין שהביאה המשנה כשיטת הבבלי. המשנה מנתה חמישה דברים שקרו בי"ז בתמוז ובתשעה באב, אך בעוד המשנה מנתה את בקיעת החומות כדבר אחד, היא החשיבה את חורבן הבית הראשון והשני כשני דברים נפרדים. ממניין זה ניתן להבין שגם בקיעת החומות התרחשה רק בבית שני בי"ז בתמוז ולא כדברי הירושלמי{{הערה\| כך הוכיח הטורי אבן בר"ה יח,ב וכתב שאין זו הוכחה גמורה שייתכן שגם התנא לא רצה לסטות מלשון הפסוק}}.
	===שריפת התורה===		===שריפת התורה===
	מדברי המשנה שרף אפוסטמוס את '''ה'''תורה הבין בעל ה[[תפארת ישראל]] כי הכוונה לספר התורה המיוחד שנכתב על ידי עזרא הסופר. ה[[מאירי]] {{#makor-new:תענית כו ב\|ראשונים-מאירי-תענית\|כו\|ב}} פירש כי אפוסטמוס היה אחד משרי היוונים בימי בית שני, ויש המוצאים לכך סימוכין במתואר בספר חשמונאים {{הערה\| חשמונאים א א,נו}} שאפיפנס שרף את התורה וכנראה שחל שיבוש מסוים בשמו.		מדברי המשנה שרף אפוסטמוס את '''ה'''תורה הבין בעל ה[[תפארת ישראל]] כי הכוונה לספר התורה המיוחד שנכתב על ידי עזרא הסופר. ה[[מאירי]] {{#makor-new:תענית כו ב\|ראשונים-מאירי-תענית\|כו\|ב}} פירש כי אפוסטמוס היה אחד משרי היוונים בימי בית שני, ויש המוצאים לכך סימוכין במתואר בספר חשמונאים {{הערה\| חשמונאים א א,נו}} שם מובא שאפיפנס שרף את התורה וכנראה שחל שיבוש מסוים בשמו.

	===העמיד צלם בהיכל===		===העמיד צלם בהיכל===

Wikiboss: /* שריפת התורה */

2019-07-09T18:56:24Z

שריפת התורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:56, 9 ביולי 2019
שורה 14:		שורה 14:
	יש המוכיחים מהמניין שהביאה המשנה כשיטת הבבלי. המשנה מנתה חמישה דברים שקרו בי"ז בתמוז ובתשעה באב, אך בעוד המשנה מנתה את בקיעת החומות כדבר אחד, היא החשיבה את חורבן הבית הראשון והשני כשני דברים נפרדים. ממניין זה ניתן להבין שגם בקיעת החומות התרחשה רק בבית שני בי"ז בתמוז ולא כדברי הירושלמי{{הערה\| כך הוכיח הטורי אבן בר"ה יח,ב וכתב שאין זו הוכחה גמורה שייתכן שגם התנא לא רצה לסטות מלשון הפסוק}}.		יש המוכיחים מהמניין שהביאה המשנה כשיטת הבבלי. המשנה מנתה חמישה דברים שקרו בי"ז בתמוז ובתשעה באב, אך בעוד המשנה מנתה את בקיעת החומות כדבר אחד, היא החשיבה את חורבן הבית הראשון והשני כשני דברים נפרדים. ממניין זה ניתן להבין שגם בקיעת החומות התרחשה רק בבית שני בי"ז בתמוז ולא כדברי הירושלמי{{הערה\| כך הוכיח הטורי אבן בר"ה יח,ב וכתב שאין זו הוכחה גמורה שייתכן שגם התנא לא רצה לסטות מלשון הפסוק}}.
	===שריפת התורה===		===שריפת התורה===
	מדברי המשנה שרף אפוסטמוס את '''ה'''תורה הבין בעל ה[[תפארת ישראל]] כי הכוונה לספר התורה המיוחד שנכתב על ידי עזרא הסופר. ה[[מאירי]] {{#makor-new:תענית כו א\|ראשונים-מאירי-תענית\|כו\|א}} פירש כי אפוסטמוס היה אחד משרי היוונים בימי בית שני, ויש המוצאים לכך סימוכין במתואר בספר חשמונאים {{הערה\| חשמונאים א א,נו}} שאפיפנס שרף את התורה וכנראה שחל שיבוש מסוים בשמו.		מדברי המשנה שרף אפוסטמוס את '''ה'''תורה הבין בעל ה[[תפארת ישראל]] כי הכוונה לספר התורה המיוחד שנכתב על ידי עזרא הסופר. ה[[מאירי]] {{#makor-new:תענית כו ב\|ראשונים-מאירי-תענית\|כו\|ב}} פירש כי אפוסטמוס היה אחד משרי היוונים בימי בית שני, ויש המוצאים לכך סימוכין במתואר בספר חשמונאים {{הערה\| חשמונאים א א,נו}} שאפיפנס שרף את התורה וכנראה שחל שיבוש מסוים בשמו.

	===העמיד צלם בהיכל===		===העמיד צלם בהיכל===

Wikiboss: /* שריפת התורה */

2019-07-09T18:55:47Z

שריפת התורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:55, 9 ביולי 2019
שורה 14:		שורה 14:
	יש המוכיחים מהמניין שהביאה המשנה כשיטת הבבלי. המשנה מנתה חמישה דברים שקרו בי"ז בתמוז ובתשעה באב, אך בעוד המשנה מנתה את בקיעת החומות כדבר אחד, היא החשיבה את חורבן הבית הראשון והשני כשני דברים נפרדים. ממניין זה ניתן להבין שגם בקיעת החומות התרחשה רק בבית שני בי"ז בתמוז ולא כדברי הירושלמי{{הערה\| כך הוכיח הטורי אבן בר"ה יח,ב וכתב שאין זו הוכחה גמורה שייתכן שגם התנא לא רצה לסטות מלשון הפסוק}}.		יש המוכיחים מהמניין שהביאה המשנה כשיטת הבבלי. המשנה מנתה חמישה דברים שקרו בי"ז בתמוז ובתשעה באב, אך בעוד המשנה מנתה את בקיעת החומות כדבר אחד, היא החשיבה את חורבן הבית הראשון והשני כשני דברים נפרדים. ממניין זה ניתן להבין שגם בקיעת החומות התרחשה רק בבית שני בי"ז בתמוז ולא כדברי הירושלמי{{הערה\| כך הוכיח הטורי אבן בר"ה יח,ב וכתב שאין זו הוכחה גמורה שייתכן שגם התנא לא רצה לסטות מלשון הפסוק}}.
	===שריפת התורה===		===שריפת התורה===
	מדברי המשנה שרף אפוסטמוס את '''ה'''תורה הבין בעל ה[[תפארת ישראל]] כי הכוונה לספר התורה המיוחד שנכתב על ידי עזרא הסופר. ה[[מאירי]] {{#makor-new:תענית כו ב\|ראשונים-מאירי-תענית\|כו\|ב} פירש כי אפוסטמוס היה אחד משרי היוונים בימי בית שני, ויש המוצאים לכך סימוכין במתואר בספר חשמונאים {{הערה\| חשמונאים א א,נו}} שאפיפנס שרף את התורה וכנראה שחל שיבוש מסוים בשמו.		מדברי המשנה שרף אפוסטמוס את '''ה'''תורה הבין בעל ה[[תפארת ישראל]] כי הכוונה לספר התורה המיוחד שנכתב על ידי עזרא הסופר. ה[[מאירי]] {{#makor-new:תענית כו א\|ראשונים-מאירי-תענית\|כו\|א}} פירש כי אפוסטמוס היה אחד משרי היוונים בימי בית שני, ויש המוצאים לכך סימוכין במתואר בספר חשמונאים {{הערה\| חשמונאים א א,נו}} שאפיפנס שרף את התורה וכנראה שחל שיבוש מסוים בשמו.

	===העמיד צלם בהיכל===		===העמיד צלם בהיכל===

Wikiboss: /* שריפת התורה */

2019-07-09T18:55:27Z

שריפת התורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:55, 9 ביולי 2019
שורה 14:		שורה 14:
	יש המוכיחים מהמניין שהביאה המשנה כשיטת הבבלי. המשנה מנתה חמישה דברים שקרו בי"ז בתמוז ובתשעה באב, אך בעוד המשנה מנתה את בקיעת החומות כדבר אחד, היא החשיבה את חורבן הבית הראשון והשני כשני דברים נפרדים. ממניין זה ניתן להבין שגם בקיעת החומות התרחשה רק בבית שני בי"ז בתמוז ולא כדברי הירושלמי{{הערה\| כך הוכיח הטורי אבן בר"ה יח,ב וכתב שאין זו הוכחה גמורה שייתכן שגם התנא לא רצה לסטות מלשון הפסוק}}.		יש המוכיחים מהמניין שהביאה המשנה כשיטת הבבלי. המשנה מנתה חמישה דברים שקרו בי"ז בתמוז ובתשעה באב, אך בעוד המשנה מנתה את בקיעת החומות כדבר אחד, היא החשיבה את חורבן הבית הראשון והשני כשני דברים נפרדים. ממניין זה ניתן להבין שגם בקיעת החומות התרחשה רק בבית שני בי"ז בתמוז ולא כדברי הירושלמי{{הערה\| כך הוכיח הטורי אבן בר"ה יח,ב וכתב שאין זו הוכחה גמורה שייתכן שגם התנא לא רצה לסטות מלשון הפסוק}}.
	===שריפת התורה===		===שריפת התורה===
	מדברי המשנה שרף אפוסטמוס את '''ה'''תורה הבין בעל ה[[תפארת ישראל]] כי הכוונה לספר התורה המיוחד שנכתב על ידי עזרא הסופר. ה[[מאירי]] {{#makor-new:תענית כו א\|ראשונים-מאירי-תענית\|כו\|א} פירש כי אפוסטמוס היה אחד משרי היוונים בימי בית שני, ויש המוצאים לכך סימוכין במתואר בספר חשמונאים {{הערה\| חשמונאים א א,נו}} שאפיפנס שרף את התורה וכנראה שחל שיבוש מסוים בשמו.		מדברי המשנה שרף אפוסטמוס את '''ה'''תורה הבין בעל ה[[תפארת ישראל]] כי הכוונה לספר התורה המיוחד שנכתב על ידי עזרא הסופר. ה[[מאירי]] {{#makor-new:תענית כו ב\|ראשונים-מאירי-תענית\|כו\|ב} פירש כי אפוסטמוס היה אחד משרי היוונים בימי בית שני, ויש המוצאים לכך סימוכין במתואר בספר חשמונאים {{הערה\| חשמונאים א א,נו}} שאפיפנס שרף את התורה וכנראה שחל שיבוש מסוים בשמו.

	===העמיד צלם בהיכל===		===העמיד צלם בהיכל===
	ב[[תלמוד ירושלמי\|תלמוד הירושלמי]] {{הערה\| ירושלמי תענית ד,ה}} נחלקו התנאים לגבי נוסח המשנה בעניין זה. יש שגרסו "והועמד צלם בהיכל" ולשיטתם מדובר בצלם שהעמיד מנשה מלך יהודה כמתואר ב[[דברי הימים\|דברי הימים ב]] {{#makor-new:דברי הימים ב לג ז\|תנ"ך-דברי-הימים-ב\|לג\|ז}}. שיטה אחרת גורסת "והעמיד צלם בהיכל" ולשיטתם מדובר בהמשך מעשיו של אפוסטמוס הרשע{{הערה\| גם רש"י ורמב"ם נחלקו במחלוקת זו, כך שרש"י פירש שמדובר בצלם שהעמיד מנשה ואילו הרמב"ם פירש שמדובר במעשיו של אפוסטמוס}}. יש המוכיחים מסדר המשנה שמדובר בצלמו של אפוסטמוס שהרי המשנה מסודרת באופן כרונולוגי, ואם היה מדובר בצלמו של מנשה הרי שהדבר היה צריך להיכתב לאחר שבירת הלוחות. בנוסף, הגמרא תענית (כח,ב) מביאה בהקשר המשנה פסוק בו דניאל מקונן על הצבת הפסל, ומשמע שמדובר בצלמו של אפוסטמוס. מאידך, יש הסוברים שהסדר במשנה איננו לפי השנה בה התרחש המאורע אלא הוא לפי השעה ביום ולכן אין להוכיח מכאן.{{הערה\|עיין בגבורות ארי על המשנה}}.		ב[[תלמוד ירושלמי\|תלמוד הירושלמי]] {{הערה\| ירושלמי תענית ד,ה}} נחלקו התנאים לגבי נוסח המשנה בעניין זה. יש שגרסו "והועמד צלם בהיכל" ולשיטתם מדובר בצלם שהעמיד מנשה מלך יהודה כמתואר ב[[דברי הימים\|דברי הימים ב]] {{#makor-new:דברי הימים ב לג ז\|תנ"ך-דברי-הימים-ב\|לג\|ז}}. שיטה אחרת גורסת "והעמיד צלם בהיכל" ולשיטתם מדובר בהמשך מעשיו של אפוסטמוס הרשע{{הערה\| גם רש"י ורמב"ם נחלקו במחלוקת זו, כך שרש"י פירש שמדובר בצלם שהעמיד מנשה ואילו הרמב"ם פירש שמדובר במעשיו של אפוסטמוס}}. יש המוכיחים מסדר המשנה שמדובר בצלמו של אפוסטמוס שהרי המשנה מסודרת באופן כרונולוגי, ואם היה מדובר בצלמו של מנשה הרי שהדבר היה צריך להיכתב לאחר שבירת הלוחות. בנוסף, הגמרא תענית (כח,ב) מביאה בהקשר המשנה פסוק בו דניאל מקונן על הצבת הפסל, ומשמע שמדובר בצלמו של אפוסטמוס. מאידך, יש הסוברים שהסדר במשנה איננו לפי השנה בה התרחש המאורע אלא הוא לפי השעה ביום ולכן אין להוכיח מכאן.{{הערה\|עיין בגבורות ארי על המשנה}}.

Wikiboss: /* ביטול התמיד */

2019-07-09T18:54:55Z

ביטול התמיד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:54, 9 ביולי 2019
שורה 7:		שורה 7:
	כמתואר ב[[פרשת כי תשא]], לאחר ש[[משה רבינו]] שהה על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה, הוא ירד מן ההר כשבידיו שני לוחות הברית. כאשר ירד מן ההר וראה את העגל והמחולות סביבו החליט לשבור את הלוחות, ומאורע זה, יחד עם [[חטא העגל]], אירעו ביום י"ז תמוז.		כמתואר ב[[פרשת כי תשא]], לאחר ש[[משה רבינו]] שהה על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה, הוא ירד מן ההר כשבידיו שני לוחות הברית. כאשר ירד מן ההר וראה את העגל והמחולות סביבו החליט לשבור את הלוחות, ומאורע זה, יחד עם [[חטא העגל]], אירעו ביום י"ז תמוז.
	===ביטול התמיד===		===ביטול התמיד===
	הגמרא בסוטה מט,ב) מתארת שהרקע לביטול התמיד נבע ממלחמת החשמונאים שהיתה באותו הזמן: {{ציטוטון\| כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובולוס מבפנים. בכל יום היו משלשלין דינרים בקופה, ומעלים להם תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יונית, לעז להם בחכמה יוונית אמר להם: "כל זמן שעוסקים בעבודה אינם נמסרים בידכם". למחרת שלשלו להם דינרים בקופה, והעלו להם חזיר. כיוון שהגיע לחצי החומה, נעץ ציפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה}}.		הגמרא בסוטה {{#makor-new:סוטה מט ב\|בבלי-סוטה\|מט\|ב}} מתארת שהרקע לביטול התמיד נבע ממלחמת החשמונאים שהיתה באותו הזמן: {{ציטוטון\| כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובולוס מבפנים. בכל יום היו משלשלין דינרים בקופה, ומעלים להם תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יונית, לעז להם בחכמה יוונית אמר להם: "כל זמן שעוסקים בעבודה אינם נמסרים בידכם". למחרת שלשלו להם דינרים בקופה, והעלו להם חזיר. כיוון שהגיע לחצי החומה, נעץ ציפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה}}.

	===הובקעה העיר===		===הובקעה העיר===
	בימי [[בית שני]] צרו הרומאים מסביב לחומות ירושלים במשך שלוש שנים, עד שלבסוף ביום י"ז בתמוז נחלשו המגינים וחומות העיר הובקעו. לגבי התאריך בו נבקעו חומות העיר בחורבן בית ראשון ישנה מחלוקת בין התלמוד הבבלי והירושלמי. הבבלי {{#makor-new:תענית כח ב\|בבלי-תענית\|כח\|ב}} כותב כי בבית ראשון נפרצו חומות העיר בט' תמוז וכן נאמר גם בירמיהו {{#makor-new:ירמיהו לט ב\|תנ"ך-ירמיהו\|לט\|ב}} {{ציטוטון\|בחודש הרביעי בתשעה לחודש הבקעה העיר}}. על פי גמרא זו, ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תקמט ב\|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח\|תקמט\|ב}} כתב שבעל נפש יחמיר על עצמו ויתענה גם בט' בתמוז על הבקעת החומה בימי בית ראשון. מאידך, בירושלמי (ה,ה) מובא שגם בבית ראשון הובקעה העיר בי"ז בתמוז אלא שמרוב הצרות חל בלבול בתאריך והפסוק נכתב לפי מה שחשב העם.		בימי [[בית שני]] צרו הרומאים מסביב לחומות ירושלים במשך שלוש שנים, עד שלבסוף ביום י"ז בתמוז נחלשו המגינים וחומות העיר הובקעו. לגבי התאריך בו נבקעו חומות העיר בחורבן בית ראשון ישנה מחלוקת בין התלמוד הבבלי והירושלמי. הבבלי {{#makor-new:תענית כח ב\|בבלי-תענית\|כח\|ב}} כותב כי בבית ראשון נפרצו חומות העיר בט' תמוז וכן נאמר גם בירמיהו {{#makor-new:ירמיהו לט ב\|תנ"ך-ירמיהו\|לט\|ב}} {{ציטוטון\|בחודש הרביעי בתשעה לחודש הבקעה העיר}}. על פי גמרא זו, ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תקמט ב\|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח\|תקמט\|ב}} כתב שבעל נפש יחמיר על עצמו ויתענה גם בט' בתמוז על הבקעת החומה בימי בית ראשון. מאידך, בירושלמי (ה,ה) מובא שגם בבית ראשון הובקעה העיר בי"ז בתמוז אלא שמרוב הצרות חל בלבול בתאריך והפסוק נכתב לפי מה שחשב העם.

Wikiboss: /* ביטול התמיד= */

2019-07-09T18:52:33Z

ביטול התמיד=

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:52, 9 ביולי 2019
שורה 6:		שורה 6:
	===שבירת הלוחות===		===שבירת הלוחות===
	כמתואר ב[[פרשת כי תשא]], לאחר ש[[משה רבינו]] שהה על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה, הוא ירד מן ההר כשבידיו שני לוחות הברית. כאשר ירד מן ההר וראה את העגל והמחולות סביבו החליט לשבור את הלוחות, ומאורע זה, יחד עם [[חטא העגל]], אירעו ביום י"ז תמוז.		כמתואר ב[[פרשת כי תשא]], לאחר ש[[משה רבינו]] שהה על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה, הוא ירד מן ההר כשבידיו שני לוחות הברית. כאשר ירד מן ההר וראה את העגל והמחולות סביבו החליט לשבור את הלוחות, ומאורע זה, יחד עם [[חטא העגל]], אירעו ביום י"ז תמוז.
	==ביטול התמיד===		===ביטול התמיד===
	הגמרא בסוטה מט,ב) מתארת שהרקע לביטול התמיד נבע ממלחמת החשמונאים שהיתה באותו הזמן: {{ציטוטון\| כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובולוס מבפנים. בכל יום היו משלשלין דינרים בקופה, ומעלים להם תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יונית, לעז להם בחכמה יוונית אמר להם: "כל זמן שעוסקים בעבודה אינם נמסרים בידכם". למחרת שלשלו להם דינרים בקופה, והעלו להם חזיר. כיוון שהגיע לחצי החומה, נעץ ציפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה}}.		הגמרא בסוטה מט,ב) מתארת שהרקע לביטול התמיד נבע ממלחמת החשמונאים שהיתה באותו הזמן: {{ציטוטון\| כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובולוס מבפנים. בכל יום היו משלשלין דינרים בקופה, ומעלים להם תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יונית, לעז להם בחכמה יוונית אמר להם: "כל זמן שעוסקים בעבודה אינם נמסרים בידכם". למחרת שלשלו להם דינרים בקופה, והעלו להם חזיר. כיוון שהגיע לחצי החומה, נעץ ציפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה}}.
	===הובקעה העיר===		===הובקעה העיר===