שבע - היסטוריית גרסאות

213.151.55.240: עריכה

2021-06-28T10:19:58Z

עריכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:19, 28 ביוני 2021
שורה 16:		שורה 16:
	# [[שבעה נקיים]]		# [[שבעה נקיים]]
	# [[שבעה משקים]]		# [[שבעה משקים]]
	# [[שבע ספירות]]		# [[שבע ספירות]] תחתונות
	# [[שבע מצוות דרבנן]]		# [[שבע מצוות דרבנן]]
	# [[שבעה עממים]]		# [[שבעה עממים]]
שורה 26:		שורה 26:
	# שבע הקפות חומת [[יריחו]]		# שבע הקפות חומת [[יריחו]]
	# שבעת ימי ה[[מועדים]]		# שבעת ימי ה[[מועדים]]
	# ~~שבע~~ ימי [[אבלות]]		# שבעת ימי [[אבלות]]
	# שבע [[דרישות וחקירות]]		# שבע [[דרישות וחקירות]]
	# שבע [[הזאות]]		# שבע [[הזאות]]
	# ~~שבע~~ [[מזבחות]] שבנה [[בלעם]]		# שבעה [[מזבחות]] שבנה [[בלעם]]
	# ~~שבע~~ [[אבות]] (שלשה) ו[[אמהות]] (ארבע)<ref>ראה רמב"ן ב'דרשה לחתונה' - "...משבע מחיצות אלו שבעים שמות לכנסת ישראל, עשרה מכל אחת ואחת, בתוך י"ב גבולי אלכסונין, וכל מה שנברא למעלה ברא למטה, כדכתיב כי כל בשמים ובארץ. כיצד, העולם יש בו ד' פאות שהן א' על גבי שלשה, ושלשה אלו על גבי שבעה. חלק הישוב מתחלק לז' אקלימים, והם באלכסוניהן י"ב גבולי אלכסונין, שבהם ע' אומות שיצאו מי"ב משפחות שיצאו מבני יפת, ולמעלה מהן ז' בני יפת, ולמעלה מז' אלו שם חם ויפת, וכנגדן יצאו מתוכם, כמו הלב שהוא מנהיג הגוף, יצאו משם, שהוא אחד משלשת בני נח שיצאו ממנו '''שלשה אבות וד' אמהות שהם שבעה''', שיצאו מהם י"ב שבטים, ושבטו של לוי בתוכם, שמהם ע' סנהדרין, והם עצמם א' על גבי ג' ושלשה על גבי ז' ושבעה על גבי י"ב:</ref>.		# שבעה [[אבות]] (שלשה) ו[[אמהות]] (ארבע)<ref>ראה רמב"ן ב'דרשה לחתונה' - "...משבע מחיצות אלו שבעים שמות לכנסת ישראל, עשרה מכל אחת ואחת, בתוך י"ב גבולי אלכסונין, וכל מה שנברא למעלה ברא למטה, כדכתיב כי כל בשמים ובארץ. כיצד, העולם יש בו ד' פאות שהן א' על גבי שלשה, ושלשה אלו על גבי שבעה. חלק הישוב מתחלק לז' אקלימים, והם באלכסוניהן י"ב גבולי אלכסונין, שבהם ע' אומות שיצאו מי"ב משפחות שיצאו מבני יפת, ולמעלה מהן ז' בני יפת, ולמעלה מז' אלו שם חם ויפת, וכנגדן יצאו מתוכם, כמו הלב שהוא מנהיג הגוף, יצאו משם, שהוא אחד משלשת בני נח שיצאו ממנו '''שלשה אבות וד' אמהות שהם שבעה''', שיצאו מהם י"ב שבטים, ושבטו של לוי בתוכם, שמהם ע' סנהדרין, והם עצמם א' על גבי ג' ושלשה על גבי ז' ושבעה על גבי י"ב:</ref>.
	# [[שבעים אומות]]		# [[שבעים אומות]]
	# [[שבעים נפש]] שירדו למצרים		# [[שבעים נפש]] שירדו למצרים

Shyk ב־11:44, 29 בנובמבר 2013

2013-11-29T11:44:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:44, 29 בנובמבר 2013
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	שבע, הוא מספר ~~מספר טיפולוגי{{דרושה הבהרה}}~~. ישנם נושאים רבים המוגדרים תחת הכותרת "שבע" או "שבעה".		שבע, הוא מספר מה[[מספרים טיפולוגיים]]. ישנם נושאים רבים המוגדרים תחת הכותרת "שבע" או "שבעה".

	==סוד השבע==		==סוד השבע==

Shyk: /* ענייני השבע */

2012-12-11T12:32:20Z

ענייני השבע

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:32, 11 בדצמבר 2012
שורה 13:		שורה 13:
	# [[שבע ברכות]]		# [[שבע ברכות]]
	# [[שבעה דנחמתא]]		# [[שבעה דנחמתא]]
			# [[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
	# [[שבעה נקיים]]		# [[שבעה נקיים]]
	# [[שבעה משקים]]		# [[שבעה משקים]]
שורה 38:		שורה 39:
	#שבע נפשות במשפחה של אדם וחוה בתחילת דרכם: אדם וחוה, קין ותאומתו, הבל ושתי תאומותיו<ref>רבנו בחיי על ויקרא פרק יח פסוק ו - והנני מבאר לך טעם איסור העריות. דע כי הקורבה על שלושה חלקים, האחד קורבה שלא היתה שם פירוד מעולם, השני נפרדים שלא היתה שם קורבה מעולם, השלישי קרובים בשאר בשר שהיו נפרדים כבר. קורבה שלא היתה בה פירוד מעולם מותרין לבוא זה בזה כעין קורבת אדם הראשון עם בניו ובנותיו שהיו כולן מותרין לבוא זה בזה כעין השורש המתאחז בענפיו. '''והוא שדרשו חז"ל (בראשית רבה כב, ב) עלו למטה שנים וירדו שבעה קין ותאומתו הבל ושתי תאומותיו, כי היו שבעתם סימן ליחוד כעין שבעת קני המנורה היוצאים מעיקר אחד,''' כן היו התולדות האלה מעיקר אחד ומשורש אחד כעין אדם וחוה שהיו שנים והיו זה מזה, ועל זה דרשו חז"ל (סנהדרין נח ע"ב) ראויה היתה לו בתו לאדם הראשון אלא שעשה חסד עם קין ונתן לו בתו, שנאמר (תהלים פט, ג) עולם חסד יבנה. </ref>		#שבע נפשות במשפחה של אדם וחוה בתחילת דרכם: אדם וחוה, קין ותאומתו, הבל ושתי תאומותיו<ref>רבנו בחיי על ויקרא פרק יח פסוק ו - והנני מבאר לך טעם איסור העריות. דע כי הקורבה על שלושה חלקים, האחד קורבה שלא היתה שם פירוד מעולם, השני נפרדים שלא היתה שם קורבה מעולם, השלישי קרובים בשאר בשר שהיו נפרדים כבר. קורבה שלא היתה בה פירוד מעולם מותרין לבוא זה בזה כעין קורבת אדם הראשון עם בניו ובנותיו שהיו כולן מותרין לבוא זה בזה כעין השורש המתאחז בענפיו. '''והוא שדרשו חז"ל (בראשית רבה כב, ב) עלו למטה שנים וירדו שבעה קין ותאומתו הבל ושתי תאומותיו, כי היו שבעתם סימן ליחוד כעין שבעת קני המנורה היוצאים מעיקר אחד,''' כן היו התולדות האלה מעיקר אחד ומשורש אחד כעין אדם וחוה שהיו שנים והיו זה מזה, ועל זה דרשו חז"ל (סנהדרין נח ע"ב) ראויה היתה לו בתו לאדם הראשון אלא שעשה חסד עם קין ונתן לו בתו, שנאמר (תהלים פט, ג) עולם חסד יבנה. </ref>
	#[[שבעה נקבים]] שבראש האדם - שתי עינים, שתי אוזניים, שתי נחיריים, ופה<ref>שפתי כהן על שמות פרק כה פסוק לא - עוד נאמר כי האדם הוא רמז לקנה אמצעי שעולה עד המוח, ושלושה קני מנורה מצדה אחד היא היד שיש בה שלושה פרקים, ושבעה נרותיה עליה הם שבעה נקבים שבראש, שתי עינים, שתי אוזנים, שתי נחירים, והפה הוא הנר המערבי, ששם עריבות המאכל, ומלקחיה ומחתותיה הם האצבעות שלוקח בהם ומחתה בהם, פירוש מקבל על ידם שכר ועונש, ופירוש מלקחיה שלוקח שכר, ומחתותיה פירוש עונש כמו היחתה איש אש בחיקו (משלי ו', כ"ז), ולזה היו ימין ושמאל:. וראה עוד בספר אהבת יהונתן על במדבר פרק ח פסוק ד - גם ידוע כי ז' קני מנורה הם נגד ז' נקבים שבראש האדם כמו שכתוב בספר יצירה ואמרו חז"ל כי האצבעות משופעות כיתידות שאם אדם שומע דבר בלתי הגון יכוף אצבעו לתוך אזנו והיינו כי הנקבים מוכנים ועומדים לעבודת ה' ולכך אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות היינו שיאירו ז' נקבים נגד התורה שהוא קני מנורה לעבוד בהם עבודת ה'</ref>.		#[[שבעה נקבים]] שבראש האדם - שתי עינים, שתי אוזניים, שתי נחיריים, ופה<ref>שפתי כהן על שמות פרק כה פסוק לא - עוד נאמר כי האדם הוא רמז לקנה אמצעי שעולה עד המוח, ושלושה קני מנורה מצדה אחד היא היד שיש בה שלושה פרקים, ושבעה נרותיה עליה הם שבעה נקבים שבראש, שתי עינים, שתי אוזנים, שתי נחירים, והפה הוא הנר המערבי, ששם עריבות המאכל, ומלקחיה ומחתותיה הם האצבעות שלוקח בהם ומחתה בהם, פירוש מקבל על ידם שכר ועונש, ופירוש מלקחיה שלוקח שכר, ומחתותיה פירוש עונש כמו היחתה איש אש בחיקו (משלי ו', כ"ז), ולזה היו ימין ושמאל:. וראה עוד בספר אהבת יהונתן על במדבר פרק ח פסוק ד - גם ידוע כי ז' קני מנורה הם נגד ז' נקבים שבראש האדם כמו שכתוב בספר יצירה ואמרו חז"ל כי האצבעות משופעות כיתידות שאם אדם שומע דבר בלתי הגון יכוף אצבעו לתוך אזנו והיינו כי הנקבים מוכנים ועומדים לעבודת ה' ולכך אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות היינו שיאירו ז' נקבים נגד התורה שהוא קני מנורה לעבוד בהם עבודת ה'</ref>.
			# [[שבע חכמות]] חיצוניות<ref>ראה העמק דבר על שמות פרק לז פסוק יט - בקנה אחד. תיבה זו הכתובה בשנוי מהכתוב בכל המקומות בקנה האחד. ממשיך את הדעת להשכיל על ענין הגביעים המשוקדים כפתור ופרח. והנה ראינו ברבה פ' מקץ דרבי טרפון בשעה שהיה אחד אומר לפניו דבר הגון בתורה היה אומר כפתור ופרח. ושיחת רבן של ישראל מלמדנו שהבין אשר בכפתורים ופרחים של המנורה רמוז חידושי תורה שיש בהם שכל טוב לעושיהם. ומש"ה אמר למי שחידש דבר טוב שהוא כו"פ שעל המנורה. '''וכבר נתבאר ר"פ תצוה שהמנורה בכלל מרומז להאיר על חכמת התורה בפלפולה ש"ת והחקירה והעיון. והנה ששה קני מנורה עם הנר האמצעי הן המה שבע חכמות חיצוניות הטפלים לתורה.''' '''ושהתורה צריכה להם להתפרש בכל פרטי שיעורין וכדומה המגיע לבאור התורה.''' וע"ז מצויר. גביעים המורים על השקאה. שהתורה משקה בחכמות. והחכמות משקים הדעת לדעת ולהבין דקדוקי דבר ה'. כדאיתא בכורות ד"ח שר' יהושע עמד ע"ד נפלא בחכמת הטבע ע"י דקדוקי תורה. והגביעים משוקדים ללמדנו שכ"ז אינו בא אלא ע"י שקידה. והלא ע"ז הציור אמר ה' לירמיה שראה מקל שקד לאמר כי שוקד אני וגו'. ובאו שלשה גביעי' שההשקא' מועלת גם לידיעת התורה ודקדוקיה גם הנוגע למעשה המצות גם לכשרון ד"א והליכות עולם. כחמת אדם בעמל תורה תאיר דרכו על הארץ. אחר כ"ז יש לדעת כי יש איזה תועליות שבאה ע"י שקידה בחכמה מיוחדת דוקא לאותה חכמה' משבע חכמות ולא זולתה. וע"ז מרומז הלשון בקנה האחד המיוחד. ויש תועליות שבאים משקידה בחכמה לשם ידיעת התורה אשר אינם מיוחדים לאיזה חכמה וע"ז מרומז הלשון בקנה אחד. איזה דבר חכמה שהוא היא באה מכח המנורה שהיא מורה על כח התורה ולהאיר על ידיעתה כאמור. וענין ארבעה גביעים אלו שבאו בגוף המנורה לרמז לארבעה תועליות שבאו בשקידת התורה. להבין כפתור ופרח בגוף התורה ולהשכיל בשארי חכמות. ולהשכיל בעבודה. ולהשכיל בד"א:</ref>
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	...		...

	[[קטגוריה: מספרים]]		[[קטגוריה: מספרים]]

Shyk: /* ענייני השבע */

2012-12-11T12:27:34Z

ענייני השבע

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:27, 11 בדצמבר 2012
שורה 37:		שורה 37:
	# שבעה ימים שארץ ישראל מסובבת בהם - ימה של טבריה, ימה של סדום, ימה של חילת, ימה של חילתא, ימה של סיבכי, ים אספמיא, ים הגדול<ref>מסכת בבא בתרא דף עד/ב - כי אתא רב דימי א"ר יוחנן מאי דכתיב כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל ואלו הן שבעה ימים ימה של טבריא וימה של סדום וימה של חילת וימה של חילתא וימה של סיבכי וים אספמיא וים הגדול ואלו הן ארבעה נהרות ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה</ref>		# שבעה ימים שארץ ישראל מסובבת בהם - ימה של טבריה, ימה של סדום, ימה של חילת, ימה של חילתא, ימה של סיבכי, ים אספמיא, ים הגדול<ref>מסכת בבא בתרא דף עד/ב - כי אתא רב דימי א"ר יוחנן מאי דכתיב כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל ואלו הן שבעה ימים ימה של טבריא וימה של סדום וימה של חילת וימה של חילתא וימה של סיבכי וים אספמיא וים הגדול ואלו הן ארבעה נהרות ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה</ref>
	#שבע נפשות במשפחה של אדם וחוה בתחילת דרכם: אדם וחוה, קין ותאומתו, הבל ושתי תאומותיו<ref>רבנו בחיי על ויקרא פרק יח פסוק ו - והנני מבאר לך טעם איסור העריות. דע כי הקורבה על שלושה חלקים, האחד קורבה שלא היתה שם פירוד מעולם, השני נפרדים שלא היתה שם קורבה מעולם, השלישי קרובים בשאר בשר שהיו נפרדים כבר. קורבה שלא היתה בה פירוד מעולם מותרין לבוא זה בזה כעין קורבת אדם הראשון עם בניו ובנותיו שהיו כולן מותרין לבוא זה בזה כעין השורש המתאחז בענפיו. '''והוא שדרשו חז"ל (בראשית רבה כב, ב) עלו למטה שנים וירדו שבעה קין ותאומתו הבל ושתי תאומותיו, כי היו שבעתם סימן ליחוד כעין שבעת קני המנורה היוצאים מעיקר אחד,''' כן היו התולדות האלה מעיקר אחד ומשורש אחד כעין אדם וחוה שהיו שנים והיו זה מזה, ועל זה דרשו חז"ל (סנהדרין נח ע"ב) ראויה היתה לו בתו לאדם הראשון אלא שעשה חסד עם קין ונתן לו בתו, שנאמר (תהלים פט, ג) עולם חסד יבנה. </ref>		#שבע נפשות במשפחה של אדם וחוה בתחילת דרכם: אדם וחוה, קין ותאומתו, הבל ושתי תאומותיו<ref>רבנו בחיי על ויקרא פרק יח פסוק ו - והנני מבאר לך טעם איסור העריות. דע כי הקורבה על שלושה חלקים, האחד קורבה שלא היתה שם פירוד מעולם, השני נפרדים שלא היתה שם קורבה מעולם, השלישי קרובים בשאר בשר שהיו נפרדים כבר. קורבה שלא היתה בה פירוד מעולם מותרין לבוא זה בזה כעין קורבת אדם הראשון עם בניו ובנותיו שהיו כולן מותרין לבוא זה בזה כעין השורש המתאחז בענפיו. '''והוא שדרשו חז"ל (בראשית רבה כב, ב) עלו למטה שנים וירדו שבעה קין ותאומתו הבל ושתי תאומותיו, כי היו שבעתם סימן ליחוד כעין שבעת קני המנורה היוצאים מעיקר אחד,''' כן היו התולדות האלה מעיקר אחד ומשורש אחד כעין אדם וחוה שהיו שנים והיו זה מזה, ועל זה דרשו חז"ל (סנהדרין נח ע"ב) ראויה היתה לו בתו לאדם הראשון אלא שעשה חסד עם קין ונתן לו בתו, שנאמר (תהלים פט, ג) עולם חסד יבנה. </ref>
	#שבעה נקבים שבראש האדם - שתי עינים, שתי אוזניים, שתי נחיריים, ופה<ref>שפתי כהן על שמות פרק כה פסוק לא - עוד נאמר כי האדם הוא רמז לקנה אמצעי שעולה עד המוח, ושלושה קני מנורה מצדה אחד היא היד שיש בה שלושה פרקים, ושבעה נרותיה עליה הם שבעה נקבים שבראש, שתי עינים, שתי אוזנים, שתי נחירים, והפה הוא הנר המערבי, ששם עריבות המאכל, ומלקחיה ומחתותיה הם האצבעות שלוקח בהם ומחתה בהם, פירוש מקבל על ידם שכר ועונש, ופירוש מלקחיה שלוקח שכר, ומחתותיה פירוש עונש כמו היחתה איש אש בחיקו (משלי ו', כ"ז), ולזה היו ימין ושמאל:</ref>		#[[שבעה נקבים]] שבראש האדם - שתי עינים, שתי אוזניים, שתי נחיריים, ופה<ref>שפתי כהן על שמות פרק כה פסוק לא - עוד נאמר כי האדם הוא רמז לקנה אמצעי שעולה עד המוח, ושלושה קני מנורה מצדה אחד היא היד שיש בה שלושה פרקים, ושבעה נרותיה עליה הם שבעה נקבים שבראש, שתי עינים, שתי אוזנים, שתי נחירים, והפה הוא הנר המערבי, ששם עריבות המאכל, ומלקחיה ומחתותיה הם האצבעות שלוקח בהם ומחתה בהם, פירוש מקבל על ידם שכר ועונש, ופירוש מלקחיה שלוקח שכר, ומחתותיה פירוש עונש כמו היחתה איש אש בחיקו (משלי ו', כ"ז), ולזה היו ימין ושמאל:. וראה עוד בספר אהבת יהונתן על במדבר פרק ח פסוק ד - גם ידוע כי ז' קני מנורה הם נגד ז' נקבים שבראש האדם כמו שכתוב בספר יצירה ואמרו חז"ל כי האצבעות משופעות כיתידות שאם אדם שומע דבר בלתי הגון יכוף אצבעו לתוך אזנו והיינו כי הנקבים מוכנים ועומדים לעבודת ה' ולכך אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות היינו שיאירו ז' נקבים נגד התורה שהוא קני מנורה לעבוד בהם עבודת ה'</ref>.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	...		...

	[[קטגוריה: מספרים]]		[[קטגוריה: מספרים]]

Shyk: /* סוד השבע */

2012-12-11T12:25:26Z

סוד השבע

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:25, 11 בדצמבר 2012
שורה 5:		שורה 5:


	* "...ועוד שמעתי מפי החכמים שיש בענין היובל סוד נפלא, וכי כו נרמז כל ימי עולם ושניו. גם בענין השביעיות, שנצטוינו למנות השנים שבע שבע ולא שמנה שמנה או תשעה תשעה או פחות מהן, '''גם בזה אמרו שיש ענין של חכמה גדולה וטובה, ידעוהו הם ולא ירצו למוסרו לכל אדם. ואף כי לא נגלה לנו סודם, השגחנו בדבר זה, בי האמנם היקף השביעיות סדור בהרבה ממצוותינו''', הננו מחזיקין במלאכה ששת ימים ובשביעי נשבות, נעבוד האדמה שש שנים ובשביעי נשבות, ואחר שבע שביעיות של שנים גם כן נשבות שנה אחת, וזהו היובל שבאנו עליו. והנה חג הפסח שהוא שבעה ימים, וחג הסוכות כמו כן שבעה, ואחר השבעה נחוג העצרת. וכמו כן נמנה שבע שבתות מפסח עד עצרת, ואחר מנין השבעה נחוג הג העצרת. וכמו כן נמצא כריתת ברית שהוא דבר הנעשה לקיום ענין, על חשבון שבעה, כמו שכתוב [בראשית כ"א, ל'] כי את שבע כבשות תקח מידי. וכן בלעם שהיה חכם, עשה שבעה מזבחות. וכמו כן לשון שבועה, שהוא מתורגם קיום, אמרו מן החכמים שהוא נגזר מלשון שבעה. וכן רבים, לא העליתים עתה בפי עטי. '''ואתה הבן היקיר תזכה ותחקור ותרבה הדעת ותבין בדברים, ואנכי כבר השלמתי מלאכתי זאת להעיר רוחך בשאלה'''". ספר החינוך מצווה של.		* "...ועוד שמעתי מפי החכמים שיש בענין היובל סוד נפלא, וכי כו נרמז כל ימי עולם ושניו. גם בענין השביעיות, שנצטוינו למנות השנים שבע שבע ולא שמנה שמנה או תשעה תשעה או פחות מהן, '''גם בזה אמרו שיש ענין של חכמה גדולה וטובה, ידעוהו הם ולא ירצו למוסרו לכל אדם. ואף כי לא נגלה לנו סודם, השגחנו בדבר זה, בי האמנם היקף השביעיות סדור בהרבה ממצוותינו''', הננו מחזיקין במלאכה ששת ימים ובשביעי נשבות, נעבוד האדמה שש שנים ובשביעי נשבות, ואחר שבע שביעיות של שנים גם כן נשבות שנה אחת, וזהו היובל שבאנו עליו. והנה חג הפסח שהוא שבעה ימים, וחג הסוכות כמו כן שבעה, ואחר השבעה נחוג העצרת. וכמו כן נמנה שבע שבתות מפסח עד עצרת, ואחר מנין השבעה נחוג הג העצרת. וכמו כן נמצא כריתת ברית שהוא דבר הנעשה לקיום ענין, על חשבון שבעה, כמו שכתוב [בראשית כ"א, ל'] כי את שבע כבשות תקח מידי. וכן בלעם שהיה חכם, עשה שבעה מזבחות. וכמו כן לשון שבועה, שהוא מתורגם קיום, אמרו מן החכמים שהוא נגזר מלשון שבעה. וכן רבים, לא העליתים עתה בפי עטי. '''ואתה הבן היקיר תזכה ותחקור ותרבה הדעת ותבין בדברים, ואנכי כבר השלמתי מלאכתי זאת להעיר רוחך בשאלה'''". ספר החינוך מצווה של<ref>וראה גם פירוש אור החיים על ויקרא פרק כד פסוק ב - צו את בני ישראל וגו' צריך לדעת מה ענין מצות שמן והדלקתו במקום זה, גם מצות מערכת השלחן מה ענינו לכאן, ומה גם שכבר נאמרו הדברים ככתבן במקומן במצות המשכן ומצותיו, ורש"י ז"ל פירש מה שפירש, ואין בדבריו דבר מספיק, ורמב"ן ז"ל כתב שכלה השמן וכו', ואין ראיה לדבריו: ואולי כי לצד שצוה מצות שבעיות, פסח ז' ימים, חג הסוכות ז' ימים, שמחת המינים ז' ימים, גם ראש השנה ויום הכיפורים ישנם בבחינת השבע להיותם בחודש השביעי, לזה סמך לזה גם כן מצות המנורה שהיא בחינת שבע נרות, גם השלחן ישנו בסוד שבע דכתיב (פסוק ו) שש המערכת וגו', והשלחן הסדורות עליו שהוא סוד המתקבץ בו שש מעלות, והיא משלמת שבע: ותמצא שצוה גם כן בפרשה זו מצות העומר שהוא שבע שבתות, גם מצות השבת, נמצאת אומר שכלל כל מצות השביעיות יחד, לומר כי סודם ועיקרם אחד: עוד אפשר שנתכוין בסמיכות פרשת מנורה לפרשת סוכה על דרך מה שאמרו ז"ל (בתו"כ) בפסוק מחוץ לפרוכת העדות, וז"ל וכי לאורה היה צריך והלא כל הארבעים שנה שהיו במדבר לא הלכו אלא לאורו, ופירשו התוספות (שבת כב:) שלא היו הולכים לאור החמה אלא לאור השכינה שהיו רואים מה שבתוך הטפוח וכו', אלא עדות לבאי עולם וכו', עד כאן:</ref>.

	* ענייני הטבע נמשכים אחר ההיקף של השבע, וכל ענייני הטבע נשענים עליו. ענייני התורה מתקרבים לענייני הטבע, ומשום כך, רבות ממצוות התורה באו לחשבון שבעה<ref>רבנו בחיי על במדבר פרק כג פסוק ד - ...ועל דרך החכמה את שבעת המזבחות ערכתי, אחז הכתוב חשבון שבעה לפי שהוא הקף אמצעי, כי מן הידוע שארבעה הקפים הם, הקף היום, והשבוע, והחודש, והשנה. הקף היום הוא שהשמש מקיף בגלגלו ביום אחד ממזרח למערב, וזהו הקף ראשון שהוא התנועה היומית וכשנשלם היום חוזר חלילה, וכן בכל יום ויום. ויש הקף אחר והוא הקף השבוע, שהרי כשנשלם השבוע חוזרים חלילה ומונים שבוע אחר. ועוד יש הקף אחר והוא הקף הירח בכל חודש וחודש, והקף אמצעי אשר בין היום והחודש הוא הקף שבעה ימי השבוע, ולפיכך הקף השבעה הוא אמצעי בין היום השמשי וחודש הירחי, ולפי שכל עניני הטבע נמשכין אחר ההקף הזה האמצעי ועניני התורה יתקרבו תמיד לעניני הטבע, לכך באו מצוות רבות בתורה לחשבון שבעה, כגון ימי הפסח וכיוצא בהם, לפי שהוא חשבון ההקף האמצעי כנגד שבעה כוכבי לכת אשר כל עמודי הטבע נשענים עליו, שאין לומר שיהיו ימי הפסח שנה תמימה שהוא הקף רביעי, כשתכלה השנה חוזרין חלילה ומונין שנה אחרת, לפי שלא היה הדבר ניכר, ואילו היה יום אחד בלבד היה זמן מועט, ואילו היה חודש אחד היה מרובה, ולכך רצתה התורה להתקרב אל הטבע להיות זמן הפסח בחשבון הקף האמצעי והבינוני. ולפי הטעם הזה עשה בלעם המזבחות שבעה לרמז על ההקף האמצעי הזה, כי כולו היה טבעי וחכם בחכמת המזלות, זה דעת הרמב"ם ז"ל: ועל דרך הקבלה את שבעת המזבחות ערכתי, מה שעשה מהם שבעה ומה שהזכירם בה"א הידיעה הכל בהשגחה גמורה וכוונה ידועה, כי בלעם ברוב חשקו לקלל רצה להמשיך רצון מהמחשבה הטהורה אל כל השבעה ולהשפיע בהם כח, ולא הספיק אצלו שיעשה מזבח אחד ועשה שבעה מזבחות כדי שיפעלו כל המדות רצונו ויספיקו מחשבתו בהמשכת הרצון ועלו קרבנותיו בהשלושה המקומות ארבעים ושנים: והנה שבעת המזבחות האלה הם שבעת ימי בראשית ושבעה נרות המנורה, והם הנקראים צרור החיים, כי הם ענין מיוחד למעלה מתפרד למטה לפי המקבלים, וזה ביאור הכתוב את שבעת המזבחות של מעלה ערכתי למטה:</ref>		* ענייני הטבע נמשכים אחר ההיקף של השבע, וכל ענייני הטבע נשענים עליו. ענייני התורה מתקרבים לענייני הטבע, ומשום כך, רבות ממצוות התורה באו לחשבון שבעה<ref>רבנו בחיי על במדבר פרק כג פסוק ד - ...ועל דרך החכמה את שבעת המזבחות ערכתי, אחז הכתוב חשבון שבעה לפי שהוא הקף אמצעי, כי מן הידוע שארבעה הקפים הם, הקף היום, והשבוע, והחודש, והשנה. הקף היום הוא שהשמש מקיף בגלגלו ביום אחד ממזרח למערב, וזהו הקף ראשון שהוא התנועה היומית וכשנשלם היום חוזר חלילה, וכן בכל יום ויום. ויש הקף אחר והוא הקף השבוע, שהרי כשנשלם השבוע חוזרים חלילה ומונים שבוע אחר. ועוד יש הקף אחר והוא הקף הירח בכל חודש וחודש, והקף אמצעי אשר בין היום והחודש הוא הקף שבעה ימי השבוע, ולפיכך הקף השבעה הוא אמצעי בין היום השמשי וחודש הירחי, ולפי שכל עניני הטבע נמשכין אחר ההקף הזה האמצעי ועניני התורה יתקרבו תמיד לעניני הטבע, לכך באו מצוות רבות בתורה לחשבון שבעה, כגון ימי הפסח וכיוצא בהם, לפי שהוא חשבון ההקף האמצעי כנגד שבעה כוכבי לכת אשר כל עמודי הטבע נשענים עליו, שאין לומר שיהיו ימי הפסח שנה תמימה שהוא הקף רביעי, כשתכלה השנה חוזרין חלילה ומונין שנה אחרת, לפי שלא היה הדבר ניכר, ואילו היה יום אחד בלבד היה זמן מועט, ואילו היה חודש אחד היה מרובה, ולכך רצתה התורה להתקרב אל הטבע להיות זמן הפסח בחשבון הקף האמצעי והבינוני. ולפי הטעם הזה עשה בלעם המזבחות שבעה לרמז על ההקף האמצעי הזה, כי כולו היה טבעי וחכם בחכמת המזלות, זה דעת הרמב"ם ז"ל: ועל דרך הקבלה את שבעת המזבחות ערכתי, מה שעשה מהם שבעה ומה שהזכירם בה"א הידיעה הכל בהשגחה גמורה וכוונה ידועה, כי בלעם ברוב חשקו לקלל רצה להמשיך רצון מהמחשבה הטהורה אל כל השבעה ולהשפיע בהם כח, ולא הספיק אצלו שיעשה מזבח אחד ועשה שבעה מזבחות כדי שיפעלו כל המדות רצונו ויספיקו מחשבתו בהמשכת הרצון ועלו קרבנותיו בהשלושה המקומות ארבעים ושנים: והנה שבעת המזבחות האלה הם שבעת ימי בראשית ושבעה נרות המנורה, והם הנקראים צרור החיים, כי הם ענין מיוחד למעלה מתפרד למטה לפי המקבלים, וזה ביאור הכתוב את שבעת המזבחות של מעלה ערכתי למטה:</ref>

Shyk: /* ענייני השבע */

2012-12-11T12:22:09Z

ענייני השבע

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:22, 11 בדצמבר 2012
שורה 37:		שורה 37:
	# שבעה ימים שארץ ישראל מסובבת בהם - ימה של טבריה, ימה של סדום, ימה של חילת, ימה של חילתא, ימה של סיבכי, ים אספמיא, ים הגדול<ref>מסכת בבא בתרא דף עד/ב - כי אתא רב דימי א"ר יוחנן מאי דכתיב כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל ואלו הן שבעה ימים ימה של טבריא וימה של סדום וימה של חילת וימה של חילתא וימה של סיבכי וים אספמיא וים הגדול ואלו הן ארבעה נהרות ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה</ref>		# שבעה ימים שארץ ישראל מסובבת בהם - ימה של טבריה, ימה של סדום, ימה של חילת, ימה של חילתא, ימה של סיבכי, ים אספמיא, ים הגדול<ref>מסכת בבא בתרא דף עד/ב - כי אתא רב דימי א"ר יוחנן מאי דכתיב כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל ואלו הן שבעה ימים ימה של טבריא וימה של סדום וימה של חילת וימה של חילתא וימה של סיבכי וים אספמיא וים הגדול ואלו הן ארבעה נהרות ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה</ref>
	#שבע נפשות במשפחה של אדם וחוה בתחילת דרכם: אדם וחוה, קין ותאומתו, הבל ושתי תאומותיו<ref>רבנו בחיי על ויקרא פרק יח פסוק ו - והנני מבאר לך טעם איסור העריות. דע כי הקורבה על שלושה חלקים, האחד קורבה שלא היתה שם פירוד מעולם, השני נפרדים שלא היתה שם קורבה מעולם, השלישי קרובים בשאר בשר שהיו נפרדים כבר. קורבה שלא היתה בה פירוד מעולם מותרין לבוא זה בזה כעין קורבת אדם הראשון עם בניו ובנותיו שהיו כולן מותרין לבוא זה בזה כעין השורש המתאחז בענפיו. '''והוא שדרשו חז"ל (בראשית רבה כב, ב) עלו למטה שנים וירדו שבעה קין ותאומתו הבל ושתי תאומותיו, כי היו שבעתם סימן ליחוד כעין שבעת קני המנורה היוצאים מעיקר אחד,''' כן היו התולדות האלה מעיקר אחד ומשורש אחד כעין אדם וחוה שהיו שנים והיו זה מזה, ועל זה דרשו חז"ל (סנהדרין נח ע"ב) ראויה היתה לו בתו לאדם הראשון אלא שעשה חסד עם קין ונתן לו בתו, שנאמר (תהלים פט, ג) עולם חסד יבנה. </ref>		#שבע נפשות במשפחה של אדם וחוה בתחילת דרכם: אדם וחוה, קין ותאומתו, הבל ושתי תאומותיו<ref>רבנו בחיי על ויקרא פרק יח פסוק ו - והנני מבאר לך טעם איסור העריות. דע כי הקורבה על שלושה חלקים, האחד קורבה שלא היתה שם פירוד מעולם, השני נפרדים שלא היתה שם קורבה מעולם, השלישי קרובים בשאר בשר שהיו נפרדים כבר. קורבה שלא היתה בה פירוד מעולם מותרין לבוא זה בזה כעין קורבת אדם הראשון עם בניו ובנותיו שהיו כולן מותרין לבוא זה בזה כעין השורש המתאחז בענפיו. '''והוא שדרשו חז"ל (בראשית רבה כב, ב) עלו למטה שנים וירדו שבעה קין ותאומתו הבל ושתי תאומותיו, כי היו שבעתם סימן ליחוד כעין שבעת קני המנורה היוצאים מעיקר אחד,''' כן היו התולדות האלה מעיקר אחד ומשורש אחד כעין אדם וחוה שהיו שנים והיו זה מזה, ועל זה דרשו חז"ל (סנהדרין נח ע"ב) ראויה היתה לו בתו לאדם הראשון אלא שעשה חסד עם קין ונתן לו בתו, שנאמר (תהלים פט, ג) עולם חסד יבנה. </ref>
			#שבעה נקבים שבראש האדם - שתי עינים, שתי אוזניים, שתי נחיריים, ופה<ref>שפתי כהן על שמות פרק כה פסוק לא - עוד נאמר כי האדם הוא רמז לקנה אמצעי שעולה עד המוח, ושלושה קני מנורה מצדה אחד היא היד שיש בה שלושה פרקים, ושבעה נרותיה עליה הם שבעה נקבים שבראש, שתי עינים, שתי אוזנים, שתי נחירים, והפה הוא הנר המערבי, ששם עריבות המאכל, ומלקחיה ומחתותיה הם האצבעות שלוקח בהם ומחתה בהם, פירוש מקבל על ידם שכר ועונש, ופירוש מלקחיה שלוקח שכר, ומחתותיה פירוש עונש כמו היחתה איש אש בחיקו (משלי ו', כ"ז), ולזה היו ימין ושמאל:</ref>
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	...		...

	[[קטגוריה: מספרים]]		[[קטגוריה: מספרים]]

Shyk ב־12:17, 11 בדצמבר 2012

2012-12-11T12:17:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:17, 11 בדצמבר 2012
שורה 32:		שורה 32:
	# [[שבעים אומות]]		# [[שבעים אומות]]
	# [[שבעים נפש]] שירדו למצרים		# [[שבעים נפש]] שירדו למצרים
			# שבע פרות בריאות ושבע פרות רעות מראה ב[[חלום פרעה]].
			# שבע שבלים ב[[חלום פרעה]].
	# חמשה חומשי תורה נחלקים לשבעה ספרים<ref>תלמוד בבלי מסכת שבת דף קטז/א - "...אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן חצבה עמודיה שבעה '''אלו שבעה ספרי תורה'''" - פרשת ויהי בנסוע הארון נחשבת לספר בפני עצמו, וכך היא מחלקת את ספר במדבר לשלשה ספרים, ס"ה שבעה ספרים בתורה.</ref>.		# חמשה חומשי תורה נחלקים לשבעה ספרים<ref>תלמוד בבלי מסכת שבת דף קטז/א - "...אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן חצבה עמודיה שבעה '''אלו שבעה ספרי תורה'''" - פרשת ויהי בנסוע הארון נחשבת לספר בפני עצמו, וכך היא מחלקת את ספר במדבר לשלשה ספרים, ס"ה שבעה ספרים בתורה.</ref>.
	# שבעה ימים שארץ ישראל מסובבת בהם - ימה של טבריה, ימה של סדום, ימה של חילת, ימה של חילתא, ימה של סיבכי, ים אספמיא, ים הגדול<ref>מסכת בבא בתרא דף עד/ב - כי אתא רב דימי א"ר יוחנן מאי דכתיב כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל ואלו הן שבעה ימים ימה של טבריא וימה של סדום וימה של חילת וימה של חילתא וימה של סיבכי וים אספמיא וים הגדול ואלו הן ארבעה נהרות ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה</ref>		# שבעה ימים שארץ ישראל מסובבת בהם - ימה של טבריה, ימה של סדום, ימה של חילת, ימה של חילתא, ימה של סיבכי, ים אספמיא, ים הגדול<ref>מסכת בבא בתרא דף עד/ב - כי אתא רב דימי א"ר יוחנן מאי דכתיב כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל ואלו הן שבעה ימים ימה של טבריא וימה של סדום וימה של חילת וימה של חילתא וימה של סיבכי וים אספמיא וים הגדול ואלו הן ארבעה נהרות ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה</ref>

Shyk: /* סוד השבע */

2012-12-11T12:14:29Z

סוד השבע

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:14, 11 בדצמבר 2012
שורה 7:		שורה 7:
	* "...ועוד שמעתי מפי החכמים שיש בענין היובל סוד נפלא, וכי כו נרמז כל ימי עולם ושניו. גם בענין השביעיות, שנצטוינו למנות השנים שבע שבע ולא שמנה שמנה או תשעה תשעה או פחות מהן, '''גם בזה אמרו שיש ענין של חכמה גדולה וטובה, ידעוהו הם ולא ירצו למוסרו לכל אדם. ואף כי לא נגלה לנו סודם, השגחנו בדבר זה, בי האמנם היקף השביעיות סדור בהרבה ממצוותינו''', הננו מחזיקין במלאכה ששת ימים ובשביעי נשבות, נעבוד האדמה שש שנים ובשביעי נשבות, ואחר שבע שביעיות של שנים גם כן נשבות שנה אחת, וזהו היובל שבאנו עליו. והנה חג הפסח שהוא שבעה ימים, וחג הסוכות כמו כן שבעה, ואחר השבעה נחוג העצרת. וכמו כן נמנה שבע שבתות מפסח עד עצרת, ואחר מנין השבעה נחוג הג העצרת. וכמו כן נמצא כריתת ברית שהוא דבר הנעשה לקיום ענין, על חשבון שבעה, כמו שכתוב [בראשית כ"א, ל'] כי את שבע כבשות תקח מידי. וכן בלעם שהיה חכם, עשה שבעה מזבחות. וכמו כן לשון שבועה, שהוא מתורגם קיום, אמרו מן החכמים שהוא נגזר מלשון שבעה. וכן רבים, לא העליתים עתה בפי עטי. '''ואתה הבן היקיר תזכה ותחקור ותרבה הדעת ותבין בדברים, ואנכי כבר השלמתי מלאכתי זאת להעיר רוחך בשאלה'''". ספר החינוך מצווה של.		* "...ועוד שמעתי מפי החכמים שיש בענין היובל סוד נפלא, וכי כו נרמז כל ימי עולם ושניו. גם בענין השביעיות, שנצטוינו למנות השנים שבע שבע ולא שמנה שמנה או תשעה תשעה או פחות מהן, '''גם בזה אמרו שיש ענין של חכמה גדולה וטובה, ידעוהו הם ולא ירצו למוסרו לכל אדם. ואף כי לא נגלה לנו סודם, השגחנו בדבר זה, בי האמנם היקף השביעיות סדור בהרבה ממצוותינו''', הננו מחזיקין במלאכה ששת ימים ובשביעי נשבות, נעבוד האדמה שש שנים ובשביעי נשבות, ואחר שבע שביעיות של שנים גם כן נשבות שנה אחת, וזהו היובל שבאנו עליו. והנה חג הפסח שהוא שבעה ימים, וחג הסוכות כמו כן שבעה, ואחר השבעה נחוג העצרת. וכמו כן נמנה שבע שבתות מפסח עד עצרת, ואחר מנין השבעה נחוג הג העצרת. וכמו כן נמצא כריתת ברית שהוא דבר הנעשה לקיום ענין, על חשבון שבעה, כמו שכתוב [בראשית כ"א, ל'] כי את שבע כבשות תקח מידי. וכן בלעם שהיה חכם, עשה שבעה מזבחות. וכמו כן לשון שבועה, שהוא מתורגם קיום, אמרו מן החכמים שהוא נגזר מלשון שבעה. וכן רבים, לא העליתים עתה בפי עטי. '''ואתה הבן היקיר תזכה ותחקור ותרבה הדעת ותבין בדברים, ואנכי כבר השלמתי מלאכתי זאת להעיר רוחך בשאלה'''". ספר החינוך מצווה של.

	* ענייני הטבע נמשכים אחר ההיקף של השבע, וכל ענייני הטבע נשענים עליו. ענייני התורה מתקרבים לענייני הטבע, ~~ועל~~ רבות ממצוות התורה באו לחשבון שבעה<ref>רבנו בחיי על במדבר פרק כג פסוק ד - ...ועל דרך החכמה את שבעת המזבחות ערכתי, אחז הכתוב חשבון שבעה לפי שהוא הקף אמצעי, כי מן הידוע שארבעה הקפים הם, הקף היום, והשבוע, והחודש, והשנה. הקף היום הוא שהשמש מקיף בגלגלו ביום אחד ממזרח למערב, וזהו הקף ראשון שהוא התנועה היומית וכשנשלם היום חוזר חלילה, וכן בכל יום ויום. ויש הקף אחר והוא הקף השבוע, שהרי כשנשלם השבוע חוזרים חלילה ומונים שבוע אחר. ועוד יש הקף אחר והוא הקף הירח בכל חודש וחודש, והקף אמצעי אשר בין היום והחודש הוא הקף שבעה ימי השבוע, ולפיכך הקף השבעה הוא אמצעי בין היום השמשי וחודש הירחי, ולפי שכל עניני הטבע נמשכין אחר ההקף הזה האמצעי ועניני התורה יתקרבו תמיד לעניני הטבע, לכך באו מצוות רבות בתורה לחשבון שבעה, כגון ימי הפסח וכיוצא בהם, לפי שהוא חשבון ההקף האמצעי כנגד שבעה כוכבי לכת אשר כל עמודי הטבע נשענים עליו, שאין לומר שיהיו ימי הפסח שנה תמימה שהוא הקף רביעי, כשתכלה השנה חוזרין חלילה ומונין שנה אחרת, לפי שלא היה הדבר ניכר, ואילו היה יום אחד בלבד היה זמן מועט, ואילו היה חודש אחד היה מרובה, ולכך רצתה התורה להתקרב אל הטבע להיות זמן הפסח בחשבון הקף האמצעי והבינוני. ולפי הטעם הזה עשה בלעם המזבחות שבעה לרמז על ההקף האמצעי הזה, כי כולו היה טבעי וחכם בחכמת המזלות, זה דעת הרמב"ם ז"ל: ועל דרך הקבלה את שבעת המזבחות ערכתי, מה שעשה מהם שבעה ומה שהזכירם בה"א הידיעה הכל בהשגחה גמורה וכוונה ידועה, כי בלעם ברוב חשקו לקלל רצה להמשיך רצון מהמחשבה הטהורה אל כל השבעה ולהשפיע בהם כח, ולא הספיק אצלו שיעשה מזבח אחד ועשה שבעה מזבחות כדי שיפעלו כל המדות רצונו ויספיקו מחשבתו בהמשכת הרצון ועלו קרבנותיו בהשלושה המקומות ארבעים ושנים: והנה שבעת המזבחות האלה הם שבעת ימי בראשית ושבעה נרות המנורה, והם הנקראים צרור החיים, כי הם ענין מיוחד למעלה מתפרד למטה לפי המקבלים, וזה ביאור הכתוב את שבעת המזבחות של מעלה ערכתי למטה:</ref>		* ענייני הטבע נמשכים אחר ההיקף של השבע, וכל ענייני הטבע נשענים עליו. ענייני התורה מתקרבים לענייני הטבע, ומשום כך, רבות ממצוות התורה באו לחשבון שבעה<ref>רבנו בחיי על במדבר פרק כג פסוק ד - ...ועל דרך החכמה את שבעת המזבחות ערכתי, אחז הכתוב חשבון שבעה לפי שהוא הקף אמצעי, כי מן הידוע שארבעה הקפים הם, הקף היום, והשבוע, והחודש, והשנה. הקף היום הוא שהשמש מקיף בגלגלו ביום אחד ממזרח למערב, וזהו הקף ראשון שהוא התנועה היומית וכשנשלם היום חוזר חלילה, וכן בכל יום ויום. ויש הקף אחר והוא הקף השבוע, שהרי כשנשלם השבוע חוזרים חלילה ומונים שבוע אחר. ועוד יש הקף אחר והוא הקף הירח בכל חודש וחודש, והקף אמצעי אשר בין היום והחודש הוא הקף שבעה ימי השבוע, ולפיכך הקף השבעה הוא אמצעי בין היום השמשי וחודש הירחי, ולפי שכל עניני הטבע נמשכין אחר ההקף הזה האמצעי ועניני התורה יתקרבו תמיד לעניני הטבע, לכך באו מצוות רבות בתורה לחשבון שבעה, כגון ימי הפסח וכיוצא בהם, לפי שהוא חשבון ההקף האמצעי כנגד שבעה כוכבי לכת אשר כל עמודי הטבע נשענים עליו, שאין לומר שיהיו ימי הפסח שנה תמימה שהוא הקף רביעי, כשתכלה השנה חוזרין חלילה ומונין שנה אחרת, לפי שלא היה הדבר ניכר, ואילו היה יום אחד בלבד היה זמן מועט, ואילו היה חודש אחד היה מרובה, ולכך רצתה התורה להתקרב אל הטבע להיות זמן הפסח בחשבון הקף האמצעי והבינוני. ולפי הטעם הזה עשה בלעם המזבחות שבעה לרמז על ההקף האמצעי הזה, כי כולו היה טבעי וחכם בחכמת המזלות, זה דעת הרמב"ם ז"ל: ועל דרך הקבלה את שבעת המזבחות ערכתי, מה שעשה מהם שבעה ומה שהזכירם בה"א הידיעה הכל בהשגחה גמורה וכוונה ידועה, כי בלעם ברוב חשקו לקלל רצה להמשיך רצון מהמחשבה הטהורה אל כל השבעה ולהשפיע בהם כח, ולא הספיק אצלו שיעשה מזבח אחד ועשה שבעה מזבחות כדי שיפעלו כל המדות רצונו ויספיקו מחשבתו בהמשכת הרצון ועלו קרבנותיו בהשלושה המקומות ארבעים ושנים: והנה שבעת המזבחות האלה הם שבעת ימי בראשית ושבעה נרות המנורה, והם הנקראים צרור החיים, כי הם ענין מיוחד למעלה מתפרד למטה לפי המקבלים, וזה ביאור הכתוב את שבעת המזבחות של מעלה ערכתי למטה:</ref>

	==ענייני השבע==		==ענייני השבע==

Shyk: /* ספר החינוך */

2012-12-11T12:14:03Z

ספר החינוך

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:14, 11 בדצמבר 2012
שורה 4:		שורה 4:
	==סוד השבע==		==סוד השבע==

	~~===ספר החינוך===~~

	"...ועוד שמעתי מפי החכמים שיש בענין היובל סוד נפלא, וכי כו נרמז כל ימי עולם ושניו. גם בענין השביעיות, שנצטוינו למנות השנים שבע שבע ולא שמנה שמנה או תשעה תשעה או פחות מהן, '''גם בזה אמרו שיש ענין של חכמה גדולה וטובה, ידעוהו הם ולא ירצו למוסרו לכל אדם. ואף כי לא נגלה לנו סודם, השגחנו בדבר זה, בי האמנם היקף השביעיות סדור בהרבה ממצוותינו''', הננו מחזיקין במלאכה ששת ימים ובשביעי נשבות, נעבוד האדמה שש שנים ובשביעי נשבות, ואחר שבע שביעיות של שנים גם כן נשבות שנה אחת, וזהו היובל שבאנו עליו. והנה חג הפסח שהוא שבעה ימים, וחג הסוכות כמו כן שבעה, ואחר השבעה נחוג העצרת. וכמו כן נמנה שבע שבתות מפסח עד עצרת, ואחר מנין השבעה נחוג הג העצרת. וכמו כן נמצא כריתת ברית שהוא דבר הנעשה לקיום ענין, על חשבון שבעה, כמו שכתוב [בראשית כ"א, ל'] כי את שבע כבשות תקח מידי. וכן בלעם שהיה חכם, עשה שבעה מזבחות. וכמו כן לשון שבועה, שהוא מתורגם קיום, אמרו מן החכמים שהוא נגזר מלשון שבעה. וכן רבים, לא העליתים עתה בפי עטי. '''ואתה הבן היקיר תזכה ותחקור ותרבה הדעת ותבין בדברים, ואנכי כבר השלמתי מלאכתי זאת להעיר רוחך בשאלה'''".		* "...ועוד שמעתי מפי החכמים שיש בענין היובל סוד נפלא, וכי כו נרמז כל ימי עולם ושניו. גם בענין השביעיות, שנצטוינו למנות השנים שבע שבע ולא שמנה שמנה או תשעה תשעה או פחות מהן, '''גם בזה אמרו שיש ענין של חכמה גדולה וטובה, ידעוהו הם ולא ירצו למוסרו לכל אדם. ואף כי לא נגלה לנו סודם, השגחנו בדבר זה, בי האמנם היקף השביעיות סדור בהרבה ממצוותינו''', הננו מחזיקין במלאכה ששת ימים ובשביעי נשבות, נעבוד האדמה שש שנים ובשביעי נשבות, ואחר שבע שביעיות של שנים גם כן נשבות שנה אחת, וזהו היובל שבאנו עליו. והנה חג הפסח שהוא שבעה ימים, וחג הסוכות כמו כן שבעה, ואחר השבעה נחוג העצרת. וכמו כן נמנה שבע שבתות מפסח עד עצרת, ואחר מנין השבעה נחוג הג העצרת. וכמו כן נמצא כריתת ברית שהוא דבר הנעשה לקיום ענין, על חשבון שבעה, כמו שכתוב [בראשית כ"א, ל'] כי את שבע כבשות תקח מידי. וכן בלעם שהיה חכם, עשה שבעה מזבחות. וכמו כן לשון שבועה, שהוא מתורגם קיום, אמרו מן החכמים שהוא נגזר מלשון שבעה. וכן רבים, לא העליתים עתה בפי עטי. '''ואתה הבן היקיר תזכה ותחקור ותרבה הדעת ותבין בדברים, ואנכי כבר השלמתי מלאכתי זאת להעיר רוחך בשאלה'''". ספר החינוך מצווה של.

	~~ענייני הטבע נמשכים אחר ההיקף~~ של השבע, וכל ענייני הטבע נשענים עליו. ענייני התורה מתקרבים לענייני הטבע, ועל רבות ממצוות התורה באו לחשבון שבעה<ref>רבנו בחיי על במדבר פרק כג פסוק ד - ...ועל דרך החכמה את שבעת המזבחות ערכתי, אחז הכתוב חשבון שבעה לפי שהוא הקף אמצעי, כי מן הידוע שארבעה הקפים הם, הקף היום, והשבוע, והחודש, והשנה. הקף היום הוא שהשמש מקיף בגלגלו ביום אחד ממזרח למערב, וזהו הקף ראשון שהוא התנועה היומית וכשנשלם היום חוזר חלילה, וכן בכל יום ויום. ויש הקף אחר והוא הקף השבוע, שהרי כשנשלם השבוע חוזרים חלילה ומונים שבוע אחר. ועוד יש הקף אחר והוא הקף הירח בכל חודש וחודש, והקף אמצעי אשר בין היום והחודש הוא הקף שבעה ימי השבוע, ולפיכך הקף השבעה הוא אמצעי בין היום השמשי וחודש הירחי, ולפי שכל עניני הטבע נמשכין אחר ההקף הזה האמצעי ועניני התורה יתקרבו תמיד לעניני הטבע, לכך באו מצוות רבות בתורה לחשבון שבעה, כגון ימי הפסח וכיוצא בהם, לפי שהוא חשבון ההקף האמצעי כנגד שבעה כוכבי לכת אשר כל עמודי הטבע נשענים עליו, שאין לומר שיהיו ימי הפסח שנה תמימה שהוא הקף רביעי, כשתכלה השנה חוזרין חלילה ומונין שנה אחרת, לפי שלא היה הדבר ניכר, ואילו היה יום אחד בלבד היה זמן מועט, ואילו היה חודש אחד היה מרובה, ולכך רצתה התורה להתקרב אל הטבע להיות זמן הפסח בחשבון הקף האמצעי והבינוני. ולפי הטעם הזה עשה בלעם המזבחות שבעה לרמז על ההקף האמצעי הזה, כי כולו היה טבעי וחכם בחכמת המזלות, זה דעת הרמב"ם ז"ל: ועל דרך הקבלה את שבעת המזבחות ערכתי, מה שעשה מהם שבעה ומה שהזכירם בה"א הידיעה הכל בהשגחה גמורה וכוונה ידועה, כי בלעם ברוב חשקו לקלל רצה להמשיך רצון מהמחשבה הטהורה אל כל השבעה ולהשפיע בהם כח, ולא הספיק אצלו שיעשה מזבח אחד ועשה שבעה מזבחות כדי שיפעלו כל המדות רצונו ויספיקו מחשבתו בהמשכת הרצון ועלו קרבנותיו בהשלושה המקומות ארבעים ושנים: והנה שבעת המזבחות האלה הם שבעת ימי בראשית ושבעה נרות המנורה, והם הנקראים צרור החיים, כי הם ענין מיוחד למעלה מתפרד למטה לפי המקבלים, וזה ביאור הכתוב את שבעת המזבחות של מעלה ערכתי למטה:</ref>

			* ענייני הטבע נמשכים אחר ההיקף של השבע, וכל ענייני הטבע נשענים עליו. ענייני התורה מתקרבים לענייני הטבע, ועל רבות ממצוות התורה באו לחשבון שבעה<ref>רבנו בחיי על במדבר פרק כג פסוק ד - ...ועל דרך החכמה את שבעת המזבחות ערכתי, אחז הכתוב חשבון שבעה לפי שהוא הקף אמצעי, כי מן הידוע שארבעה הקפים הם, הקף היום, והשבוע, והחודש, והשנה. הקף היום הוא שהשמש מקיף בגלגלו ביום אחד ממזרח למערב, וזהו הקף ראשון שהוא התנועה היומית וכשנשלם היום חוזר חלילה, וכן בכל יום ויום. ויש הקף אחר והוא הקף השבוע, שהרי כשנשלם השבוע חוזרים חלילה ומונים שבוע אחר. ועוד יש הקף אחר והוא הקף הירח בכל חודש וחודש, והקף אמצעי אשר בין היום והחודש הוא הקף שבעה ימי השבוע, ולפיכך הקף השבעה הוא אמצעי בין היום השמשי וחודש הירחי, ולפי שכל עניני הטבע נמשכין אחר ההקף הזה האמצעי ועניני התורה יתקרבו תמיד לעניני הטבע, לכך באו מצוות רבות בתורה לחשבון שבעה, כגון ימי הפסח וכיוצא בהם, לפי שהוא חשבון ההקף האמצעי כנגד שבעה כוכבי לכת אשר כל עמודי הטבע נשענים עליו, שאין לומר שיהיו ימי הפסח שנה תמימה שהוא הקף רביעי, כשתכלה השנה חוזרין חלילה ומונין שנה אחרת, לפי שלא היה הדבר ניכר, ואילו היה יום אחד בלבד היה זמן מועט, ואילו היה חודש אחד היה מרובה, ולכך רצתה התורה להתקרב אל הטבע להיות זמן הפסח בחשבון הקף האמצעי והבינוני. ולפי הטעם הזה עשה בלעם המזבחות שבעה לרמז על ההקף האמצעי הזה, כי כולו היה טבעי וחכם בחכמת המזלות, זה דעת הרמב"ם ז"ל: ועל דרך הקבלה את שבעת המזבחות ערכתי, מה שעשה מהם שבעה ומה שהזכירם בה"א הידיעה הכל בהשגחה גמורה וכוונה ידועה, כי בלעם ברוב חשקו לקלל רצה להמשיך רצון מהמחשבה הטהורה אל כל השבעה ולהשפיע בהם כח, ולא הספיק אצלו שיעשה מזבח אחד ועשה שבעה מזבחות כדי שיפעלו כל המדות רצונו ויספיקו מחשבתו בהמשכת הרצון ועלו קרבנותיו בהשלושה המקומות ארבעים ושנים: והנה שבעת המזבחות האלה הם שבעת ימי בראשית ושבעה נרות המנורה, והם הנקראים צרור החיים, כי הם ענין מיוחד למעלה מתפרד למטה לפי המקבלים, וזה ביאור הכתוב את שבעת המזבחות של מעלה ערכתי למטה:</ref>

	==ענייני השבע==		==ענייני השבע==

Shyk ב־12:12, 11 בדצמבר 2012

2012-12-11T12:12:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:12, 11 בדצמבר 2012
שורה 7:		שורה 7:

	"...ועוד שמעתי מפי החכמים שיש בענין היובל סוד נפלא, וכי כו נרמז כל ימי עולם ושניו. גם בענין השביעיות, שנצטוינו למנות השנים שבע שבע ולא שמנה שמנה או תשעה תשעה או פחות מהן, '''גם בזה אמרו שיש ענין של חכמה גדולה וטובה, ידעוהו הם ולא ירצו למוסרו לכל אדם. ואף כי לא נגלה לנו סודם, השגחנו בדבר זה, בי האמנם היקף השביעיות סדור בהרבה ממצוותינו''', הננו מחזיקין במלאכה ששת ימים ובשביעי נשבות, נעבוד האדמה שש שנים ובשביעי נשבות, ואחר שבע שביעיות של שנים גם כן נשבות שנה אחת, וזהו היובל שבאנו עליו. והנה חג הפסח שהוא שבעה ימים, וחג הסוכות כמו כן שבעה, ואחר השבעה נחוג העצרת. וכמו כן נמנה שבע שבתות מפסח עד עצרת, ואחר מנין השבעה נחוג הג העצרת. וכמו כן נמצא כריתת ברית שהוא דבר הנעשה לקיום ענין, על חשבון שבעה, כמו שכתוב [בראשית כ"א, ל'] כי את שבע כבשות תקח מידי. וכן בלעם שהיה חכם, עשה שבעה מזבחות. וכמו כן לשון שבועה, שהוא מתורגם קיום, אמרו מן החכמים שהוא נגזר מלשון שבעה. וכן רבים, לא העליתים עתה בפי עטי. '''ואתה הבן היקיר תזכה ותחקור ותרבה הדעת ותבין בדברים, ואנכי כבר השלמתי מלאכתי זאת להעיר רוחך בשאלה'''".		"...ועוד שמעתי מפי החכמים שיש בענין היובל סוד נפלא, וכי כו נרמז כל ימי עולם ושניו. גם בענין השביעיות, שנצטוינו למנות השנים שבע שבע ולא שמנה שמנה או תשעה תשעה או פחות מהן, '''גם בזה אמרו שיש ענין של חכמה גדולה וטובה, ידעוהו הם ולא ירצו למוסרו לכל אדם. ואף כי לא נגלה לנו סודם, השגחנו בדבר זה, בי האמנם היקף השביעיות סדור בהרבה ממצוותינו''', הננו מחזיקין במלאכה ששת ימים ובשביעי נשבות, נעבוד האדמה שש שנים ובשביעי נשבות, ואחר שבע שביעיות של שנים גם כן נשבות שנה אחת, וזהו היובל שבאנו עליו. והנה חג הפסח שהוא שבעה ימים, וחג הסוכות כמו כן שבעה, ואחר השבעה נחוג העצרת. וכמו כן נמנה שבע שבתות מפסח עד עצרת, ואחר מנין השבעה נחוג הג העצרת. וכמו כן נמצא כריתת ברית שהוא דבר הנעשה לקיום ענין, על חשבון שבעה, כמו שכתוב [בראשית כ"א, ל'] כי את שבע כבשות תקח מידי. וכן בלעם שהיה חכם, עשה שבעה מזבחות. וכמו כן לשון שבועה, שהוא מתורגם קיום, אמרו מן החכמים שהוא נגזר מלשון שבעה. וכן רבים, לא העליתים עתה בפי עטי. '''ואתה הבן היקיר תזכה ותחקור ותרבה הדעת ותבין בדברים, ואנכי כבר השלמתי מלאכתי זאת להעיר רוחך בשאלה'''".

			ענייני הטבע נמשכים אחר ההיקף של השבע, וכל ענייני הטבע נשענים עליו. ענייני התורה מתקרבים לענייני הטבע, ועל רבות ממצוות התורה באו לחשבון שבעה<ref>רבנו בחיי על במדבר פרק כג פסוק ד - ...ועל דרך החכמה את שבעת המזבחות ערכתי, אחז הכתוב חשבון שבעה לפי שהוא הקף אמצעי, כי מן הידוע שארבעה הקפים הם, הקף היום, והשבוע, והחודש, והשנה. הקף היום הוא שהשמש מקיף בגלגלו ביום אחד ממזרח למערב, וזהו הקף ראשון שהוא התנועה היומית וכשנשלם היום חוזר חלילה, וכן בכל יום ויום. ויש הקף אחר והוא הקף השבוע, שהרי כשנשלם השבוע חוזרים חלילה ומונים שבוע אחר. ועוד יש הקף אחר והוא הקף הירח בכל חודש וחודש, והקף אמצעי אשר בין היום והחודש הוא הקף שבעה ימי השבוע, ולפיכך הקף השבעה הוא אמצעי בין היום השמשי וחודש הירחי, ולפי שכל עניני הטבע נמשכין אחר ההקף הזה האמצעי ועניני התורה יתקרבו תמיד לעניני הטבע, לכך באו מצוות רבות בתורה לחשבון שבעה, כגון ימי הפסח וכיוצא בהם, לפי שהוא חשבון ההקף האמצעי כנגד שבעה כוכבי לכת אשר כל עמודי הטבע נשענים עליו, שאין לומר שיהיו ימי הפסח שנה תמימה שהוא הקף רביעי, כשתכלה השנה חוזרין חלילה ומונין שנה אחרת, לפי שלא היה הדבר ניכר, ואילו היה יום אחד בלבד היה זמן מועט, ואילו היה חודש אחד היה מרובה, ולכך רצתה התורה להתקרב אל הטבע להיות זמן הפסח בחשבון הקף האמצעי והבינוני. ולפי הטעם הזה עשה בלעם המזבחות שבעה לרמז על ההקף האמצעי הזה, כי כולו היה טבעי וחכם בחכמת המזלות, זה דעת הרמב"ם ז"ל: ועל דרך הקבלה את שבעת המזבחות ערכתי, מה שעשה מהם שבעה ומה שהזכירם בה"א הידיעה הכל בהשגחה גמורה וכוונה ידועה, כי בלעם ברוב חשקו לקלל רצה להמשיך רצון מהמחשבה הטהורה אל כל השבעה ולהשפיע בהם כח, ולא הספיק אצלו שיעשה מזבח אחד ועשה שבעה מזבחות כדי שיפעלו כל המדות רצונו ויספיקו מחשבתו בהמשכת הרצון ועלו קרבנותיו בהשלושה המקומות ארבעים ושנים: והנה שבעת המזבחות האלה הם שבעת ימי בראשית ושבעה נרות המנורה, והם הנקראים צרור החיים, כי הם ענין מיוחד למעלה מתפרד למטה לפי המקבלים, וזה ביאור הכתוב את שבעת המזבחות של מעלה ערכתי למטה:</ref>


	==ענייני השבע==		==ענייני השבע==