https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97 2026-04-11T13:39:44Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=162777&oldid=prev 2026-04-07T13:44:33Z

<p><span class="autocomment">מקור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:44, 7 באפריל 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[שביעי של פסח]] הוא יומו השביעי והאחרון של חג ה[[פסח]] ומוגדר כיום טוב בפני עצמו החל בתאריך כא בניסן. לפי חז&quot;ל ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]] ובני ישראל שרו את [[שירת הים]], ולכן שירת הים נקראת ביום זה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[שביעי של פסח]] הוא יומו השביעי והאחרון של חג ה[[פסח]] ומוגדר כיום טוב בפני עצמו החל בתאריך כא בניסן. לפי חז&quot;ל ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]] ובני ישראל שרו את [[שירת הים]], ולכן שירת הים נקראת ביום זה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגדרתו של שביעי של פסח כחג מופיעה כבר בציווי הראשון לעם ישראל לחג הפסח: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יב,<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טו</del>|אנגלית=|תוכן=וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגדרתו של שביעי של פסח כחג מופיעה כבר בציווי הראשון לעם ישראל לחג הפסח: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יב,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טז</ins>|אנגלית=|תוכן=וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם החיוב המקורי על החג, חז&quot;ל ביארו כי ביום זה אירעה קריעת ים סוף בשביעי של פסח: {{ציטוטון|איקטורין [מלווים] שלח [פרעה] עמהם, וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים, באו והגידו לפרעה ביום ד&#039;, ובחמישי ובששי רדפו אחריהם וליל שביעי ירדו לים. בשחרית אמרו שירה, והוא יום שביעי של פסח לכן אנו קורין השירה ביום השביעי}} {{מקור|פרשנות-תנ&quot;ך:רש&quot;י שמות יד ד$(רש&quot;י)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם החיוב המקורי על החג, חז&quot;ל ביארו כי ביום זה אירעה קריעת ים סוף בשביעי של פסח: {{ציטוטון|איקטורין [מלווים] שלח [פרעה] עמהם, וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים, באו והגידו לפרעה ביום ד&#039;, ובחמישי ובששי רדפו אחריהם וליל שביעי ירדו לים. בשחרית אמרו שירה, והוא יום שביעי של פסח לכן אנו קורין השירה ביום השביעי}} {{מקור|פרשנות-תנ&quot;ך:רש&quot;י שמות יד ד$(רש&quot;י)}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159222:rev-162777:php=table --> </table>

146.185.56.226 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=159222&oldid=prev 2023-03-21T11:52:26Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:52, 21 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשלים</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[שביעי של פסח]] הוא יומו השביעי והאחרון של חג ה[[פסח]] ומוגדר כיום טוב בפני עצמו החל בתאריך כא בניסן. לפי חז"ל ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]] ובני ישראל שרו את [[שירת הים]], ולכן שירת הים נקראת ביום זה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקור==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגדרתו של שביעי של פסח כחג מופיעה כבר בציווי הראשון לעם ישראל לחג הפסח: </ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יב,טו|אנגלית=|תוכן=וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם</ins>}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שביעי של פסח''' חל בתאריך כא בניסן, והוא יומו השביעי והאחרון של חג ה[[פסח]]. כיום הראשון של חג הפסח</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם שביעי של פסח הוא [[יום טוב]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]] ובני ישראל שרו את [[שירת הים]].</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יחד עם החיוב המקורי על החג</ins>, חז"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביארו כי ביום זה </ins>אירעה קריעת ים סוף בשביעי של פסח: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוטון|</ins>איקטורין [מלווים] שלח [פרעה] עמהם, וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים, באו והגידו לפרעה ביום ד', ובחמישי ובששי רדפו אחריהם וליל שביעי ירדו לים. בשחרית אמרו שירה, והוא יום שביעי של פסח לכן אנו קורין השירה ביום השביעי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>{{מקור|פרשנות-תנ"ך:רש"י שמות יד ד$(רש"י)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קריעת ים סוף==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עפ"י </del>חז"ל אירעה קריעת ים סוף בשביעי של פסח: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>איקטורין [מלווים] שלח [פרעה] עמהם, וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים, באו והגידו לפרעה ביום ד', ובחמישי ובששי רדפו אחריהם וליל שביעי ירדו לים. בשחרית אמרו שירה, והוא יום שביעי של פסח לכן אנו קורין השירה ביום השביעי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>{{מקור|פרשנות-תנ"ך:רש"י שמות יד ד$(רש"י)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצוות ומנהגי החג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצוות ומנהגי החג==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור אכילת חמץ והחזקתו חל עד מוצאי </del>שביעי של פסח. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהדלקת הנרות ובקידוש בליל </del>שביעי של פסח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין מברכים "שהחיינו"</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי זה אינו </del>חג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפני עצמו (כשמיני עצרת), אלא חלק מחג </del>הפסח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכבר ברכו </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהחיינו" בתחילת החג</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילות החג מתנהלות בדומה לבחול ומוסיפים ב[[תפילת שחרית]] הלל בדילוג. [[קריאת התורה]] הינה שירת הים ({{מקור|תנ"ך:שמות טו $שמות טו }}) על בסיס דברי חז"ל כי ביום זה השירה נאמרה ומפטירים ב[[שירת דוד]] בו הוא מודה לה' על הצלתו מידי אויביו, בדומה להצלה שהציל ה' את עם ישראל מיד המצרים בים סוף. נוהגים לקרוא בליל </ins>שביעי של פסח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את שירת הים בניגונים מיוחדים, ויש קהילות הקוראות גם את שירת הים בפסוקי דזמרה בניגון מיוחד</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם </ins>שביעי של פסח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חל בשבת</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קוראים בו את מגילת [[שיר השירים]] שנהוג לקוראה בשבת שבתוך </ins>חג הפסח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כסמל לחיבור בין עם ישראל והקב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה שהתחיל בהוצאת עם ישראל ממצרים בחג הפסח. בדומה לשאר שלושת הרגלים, מוסיפים בתפילה גם את [[יזכור]]- תפילת הזכרת נשמות</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו בחול המועד אומרים בשביעי של פסח הלל בדילוג. קוראים בשירת הים ({{מקור|תנ"ך:שמות טו $שמות טו }}) ומפטירים ב[[שירת דוד]]. אם שביעי של פסח חל בשבת, קוראים בו את מגילת [[שיר השירים]]. </del>בחו"ל חוגגים שני ימים טובים, ובשני קוראים בפרשת המועדות שבפרשת ראה ({{מקור|תנ"ך:דברים טו $דברים טו}}-{{מקור|תנ"ך:דברים טז $טז}}), ומפטירים "עוד היום בנב לעמד" (ישעיה י).&lt;ref&gt;בארץ ישראל קוראים הפטרה זו ביום העצמאות.&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחו"ל חוגגים שני ימים טובים, ובשני קוראים בפרשת המועדות שבפרשת ראה ({{מקור|תנ"ך:דברים טו $דברים טו}}-{{מקור|תנ"ך:דברים טז $טז}}), ומפטירים "עוד היום בנב לעמד" (ישעיה י).&lt;ref&gt;בארץ ישראל קוראים הפטרה זו ביום העצמאות.&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוהגים לקרוא </del>בליל שביעי של פסח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את שירת הים בניגונים מיוחדים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש קהילות הקוראות גם את שירת הים בפסוקי דזמרה בניגון מיוחד</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור אכילת חמץ והחזקתו חל עד מוצאי שביעי של פסח. בהדלקת הנרות ובקידוש </ins>בליל שביעי של פסח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין מברכים "שהחיינו", כי זה אינו חג בפני עצמו (כשמיני עצרת)</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא חלק מחג הפסח וכבר ברכו "שהחיינו" בתחילת החג</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר [[מעשה רב]] {{מקור|אות קפה|כן}} מסופר כי [[הגר&quot;א]] &quot;...היה מחבב מאד [[מצות אכילת מצה]] כל שבעה [- שבעת ימי [[חג הפסח]]], וביום טוב אחרון [- שביעי של פסח] היה אוכל [[סעודה שלישית]], אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר [[יום טוב|ימים טובים]], מפני חביבות מצות אכילת מצה, שזמנה הולך&quot;, וזאת בהתאם לשיטתו הידועה, כי יש מצוה לאכול מצה כל שבעה ימי הפסח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר [[מעשה רב]] {{מקור|אות קפה|כן}} מסופר כי [[הגר&quot;א]] &quot;...היה מחבב מאד [[מצות אכילת מצה]] כל שבעה [- שבעת ימי [[חג הפסח]]], וביום טוב אחרון [- שביעי של פסח] היה אוכל [[סעודה שלישית]], אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר [[יום טוב|ימים טובים]], מפני חביבות מצות אכילת מצה, שזמנה הולך&quot;, וזאת בהתאם לשיטתו הידועה, כי יש מצוה לאכול מצה כל שבעה ימי הפסח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===סעודת משיח===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן, גם </del>ב[[חסידות חב"ד]] ישנו [[מנהג]] (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד [[משיח בן דוד]]. הם מסבירים{{דרוש מקור}}, כי מנהג זה החל הבעל שם טוב, שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, על שם גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו"ר הרש"ב מליובאויטש{{דרוש מקור}} (לוח ה'היום-יום', כ"ב ניסן) בשנת תרס"ו תיקן לשתות בסעודה זו גם [[ארבע כוסות]] יין, כב[[ליל הסדר]]. האדמו"ר מליובאויטש האחרון הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[חסידות חב"ד]] ישנו [[מנהג]] (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד [[משיח בן דוד]]. הם מסבירים{{דרוש מקור}}, כי מנהג זה החל הבעל שם טוב, שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, על שם גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו"ר הרש"ב מליובאויטש{{דרוש מקור}} (לוח ה'היום-יום', כ"ב ניסן) בשנת תרס"ו תיקן לשתות בסעודה זו גם [[ארבע כוסות]] יין, כב[[ליל הסדר]]. האדמו"ר מליובאויטש האחרון הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שביעי של פסח ביום שישי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שביעי של פסח ביום שישי==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עירוב תבשילין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בערב חג (יום חמישי) עושים </del>עירוב תבשילין. לוקחים מצה שלמה ועוד תבשיל (ויש שנהגו לקחת ביצה קשה), מגביה את העירוב ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ערך מורחב|ערך=[[</ins>עירוב תבשילין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במידה ושביעי של פסח חל בסמיכות לשבת יש צורך לבצע </ins>עירוב תבשילין. לוקחים מצה שלמה ועוד תבשיל (ויש שנהגו לקחת ביצה קשה), מגביה את העירוב ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן אומרים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן אומרים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;בדין זה יהא שרי לן לאפויי ולבשולי&quot; - בערוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל &quot;ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמיעבד כל צרכנא&quot; - ולהטמין ולהדליק נר לעשות כל צרכינו &quot;מיום טוב לשבת ולכל בני העיר הזאת&quot; (או לכל מי שירצה בפרט).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;בדין זה יהא שרי לן לאפויי ולבשולי&quot; - בערוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל &quot;ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמיעבד כל צרכנא&quot; - ולהטמין ולהדליק נר לעשות כל צרכינו &quot;מיום טוב לשבת ולכל בני העיר הזאת&quot; (או לכל מי שירצה בפרט).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צריך לשמור את העירוב עד שבת, ובשבת נהגו להשתמש במצה כלחם משנה בסעודת ליל שבת ובוקר שבת, ולאכול אותה ואת התבשיל בסעודה שלישית.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם מי שלא מתכנן לבשל בחג לצורך שבת צריך להשאיר עירוב תבשילין, גם בשביל הדלקת נרות שבת וגם בשביל שיוכל להניח את האוכל לשבת על הפלטה לפני צאת הכוכבים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קביעת סעודה סמוך לשבת. כמו בכל שבת, ראוי להימנע מלקבוע סעודה סמוך לכניסת שבת, משעה עשירית (כשעתיים לפני שבת).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קידוש בליל שבת. בקידוש שבליל שבת לא אומרים נוסח של הבדלה, מכיוון שהבדלה אומרים רק שעוברים מקדושה חמורה לקדושה קלה, ושבת היא קדושה חמורה יותר מיום טוב. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדלקת נרות שבת. את נרות שבת מדליקים באופן של העברה מאש קיימת, ולא מדליקים אש חדשה. מדליקים את הנרות בזמן כניסת שבת, כל עיר לפי הזמן שלה. אחרי ההדלקה יש להקפיד שלא לכבות את הגפרור, אלא להניח אותו שיכבה מעצמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צריך לשמור את העירוב עד שבת, ובשבת נהגו להשתמש במצה כלחם משנה בסעודת ליל שבת ובוקר שבת, ולאכול אותה ואת התבשיל בסעודה שלישית. גם מי שלא מתכנן לבשל בחג לצורך שבת צריך להשאיר עירוב תבשילין, גם בשביל </ins>הדלקת נרות שבת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגם בשביל שיוכל להניח את האוכל לשבת על הפלטה לפני צאת הכוכבים. כמו בכל שבת, ראוי להימנע מלקבוע סעודה סמוך לכניסת שבת, משעה עשירית (כשעתיים לפני שבת). בקידוש שבליל שבת לא אומרים נוסח של הבדלה, מכיוון שהבדלה אומרים רק שעוברים מקדושה חמורה לקדושה קלה, ושבת היא קדושה חמורה יותר מיום טוב</ins>. את נרות שבת מדליקים באופן של העברה מאש קיימת, ולא מדליקים אש חדשה. מדליקים את הנרות בזמן כניסת שבת, כל עיר לפי הזמן שלה. אחרי ההדלקה יש להקפיד שלא לכבות את הגפרור, אלא להניח אותו שיכבה מעצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אכילת קטניות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אכילת קטניות===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מותר לאשכנזים לאכול קטניות בשבת אסרו חג, אך הפוסקים כתבו שלא מומלץ לבשל במהלך החג לצורך השבת גם מחשש שיטעם מהתבשיל, וגם מחשש שיתבלבלו וייקחו ממוצרי החמץ (שהרי לרוב האשכנזים מאחסנים את הקטניות יחד עם מוצרי החמץ שנמכרו לגוי). לכן, יכולים לאכול קטניות שמוכנות לאכילה מיד כגון חומוס וטחינה הכשרים לפסח. במידה ויש צורך גדול לבשל קטניות לצורך השבת, ניתן לבשל כשמקפידים על החששות הללו, בתנאי שעשו עירוב תבשילין ומשתמשים בכלי פסח שלא ישתמשו בהם עוד בשנה הזו. לקראת הפסח הבא יהיה מותר להשתמש בכלים האלו לכתחילה, ולא יהיה צורך להכשיר אותם. בחול המועד (עד יום חמישי) אמנם ניתן לבשל קטניות לצורך אסרו חג גם בלי עירוב תבשילין, אך צריך להקפיד על שאר הנקודות שהוזכרו (יקפידו שלא לטעום, שלא להתבלבל ולקחת מוצרי חמץ ולהשתמש בכלי פסח שלא ישתמשו בו עוד השנה). כמובן, אם ספרדי הכין קטניות, אין שום מניעה שאשכנזי יאכל ממנו בשבת אסרו חג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מותר לאשכנזים לאכול קטניות בשבת אסרו חג, אך הפוסקים כתבו שלא מומלץ לבשל במהלך החג לצורך השבת גם מחשש שיטעם מהתבשיל, וגם מחשש שיתבלבלו וייקחו ממוצרי החמץ (שהרי לרוב האשכנזים מאחסנים את הקטניות יחד עם מוצרי החמץ שנמכרו לגוי). לכן, יכולים לאכול קטניות שמוכנות לאכילה מיד כגון חומוס וטחינה הכשרים לפסח. במידה ויש צורך גדול לבשל קטניות לצורך השבת, ניתן לבשל כשמקפידים על החששות הללו, בתנאי שעשו עירוב תבשילין ומשתמשים בכלי פסח שלא ישתמשו בהם עוד בשנה הזו. לקראת הפסח הבא יהיה מותר להשתמש בכלים האלו לכתחילה, ולא יהיה צורך להכשיר אותם. בחול המועד (עד יום חמישי) אמנם ניתן לבשל קטניות לצורך אסרו חג גם בלי עירוב תבשילין, אך צריך להקפיד על שאר הנקודות שהוזכרו (יקפידו שלא לטעום, שלא להתבלבל ולקחת מוצרי חמץ ולהשתמש בכלי פסח שלא ישתמשו בו עוד השנה). כמובן, אם ספרדי הכין קטניות, אין שום מניעה שאשכנזי יאכל ממנו בשבת אסרו חג.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150372:rev-159222:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=150372&oldid=prev 2021-04-07T05:50:25Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:50, 7 באפריל 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, גם ב[[חסידות חב&quot;ד]] ישנו [[מנהג]] (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג &quot;סעודת משיח&quot; - סעודה חגיגית לכבוד [[משיח בן דוד]]. הם מסבירים{{דרוש מקור}}, כי מנהג זה החל הבעל שם טוב, שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, על שם גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו&quot;ר הרש&quot;ב מליובאויטש{{דרוש מקור}} (לוח ה&#039;היום-יום&#039;, כ&quot;ב ניסן) בשנת תרס&quot;ו תיקן לשתות בסעודה זו גם [[ארבע כוסות]] יין, כב[[ליל הסדר]]. האדמו&quot;ר מליובאויטש האחרון הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, גם ב[[חסידות חב&quot;ד]] ישנו [[מנהג]] (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג &quot;סעודת משיח&quot; - סעודה חגיגית לכבוד [[משיח בן דוד]]. הם מסבירים{{דרוש מקור}}, כי מנהג זה החל הבעל שם טוב, שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, על שם גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו&quot;ר הרש&quot;ב מליובאויטש{{דרוש מקור}} (לוח ה&#039;היום-יום&#039;, כ&quot;ב ניסן) בשנת תרס&quot;ו תיקן לשתות בסעודה זו גם [[ארבע כוסות]] יין, כב[[ליל הסדר]]. האדמו&quot;ר מליובאויטש האחרון הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==שביעי של פסח ביום שישי==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עירוב תבשילין. בערב חג (יום חמישי) עושים עירוב תבשילין. לוקחים מצה שלמה ועוד תבשיל (ויש שנהגו לקחת ביצה קשה), מגביה את העירוב ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב". </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר מכן אומרים:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"בדין זה יהא שרי לן לאפויי ולבשולי" - בערוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל "ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמיעבד כל צרכנא" - ולהטמין ולהדליק נר לעשות כל צרכינו "מיום טוב לשבת ולכל בני העיר הזאת" (או לכל מי שירצה בפרט).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צריך לשמור את העירוב עד שבת, ובשבת נהגו להשתמש במצה כלחם משנה בסעודת ליל שבת ובוקר שבת, ולאכול אותה ואת התבשיל בסעודה שלישית.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם מי שלא מתכנן לבשל בחג לצורך שבת צריך להשאיר עירוב תבשילין, גם בשביל הדלקת נרות שבת וגם בשביל שיוכל להניח את האוכל לשבת על הפלטה לפני צאת הכוכבים.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קביעת סעודה סמוך לשבת. כמו בכל שבת, ראוי להימנע מלקבוע סעודה סמוך לכניסת שבת, משעה עשירית (כשעתיים לפני שבת).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קידוש בליל שבת. בקידוש שבליל שבת לא אומרים נוסח של הבדלה, מכיוון שהבדלה אומרים רק שעוברים מקדושה חמורה לקדושה קלה, ושבת היא קדושה חמורה יותר מיום טוב. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדלקת נרות שבת. את נרות שבת מדליקים באופן של העברה מאש קיימת, ולא מדליקים אש חדשה. מדליקים את הנרות בזמן כניסת שבת, כל עיר לפי הזמן שלה. אחרי ההדלקה יש להקפיד שלא לכבות את הגפרור, אלא להניח אותו שיכבה מעצמו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===אכילת קטניות===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מותר לאשכנזים לאכול קטניות בשבת אסרו חג, אך הפוסקים כתבו שלא מומלץ לבשל במהלך החג לצורך השבת גם מחשש שיטעם מהתבשיל, וגם מחשש שיתבלבלו וייקחו ממוצרי החמץ (שהרי לרוב האשכנזים מאחסנים את הקטניות יחד עם מוצרי החמץ שנמכרו לגוי). לכן, יכולים לאכול קטניות שמוכנות לאכילה מיד כגון חומוס וטחינה הכשרים לפסח. במידה ויש צורך גדול לבשל קטניות לצורך השבת, ניתן לבשל כשמקפידים על החששות הללו, בתנאי שעשו עירוב תבשילין ומשתמשים בכלי פסח שלא ישתמשו בהם עוד בשנה הזו. לקראת הפסח הבא יהיה מותר להשתמש בכלים האלו לכתחילה, ולא יהיה צורך להכשיר אותם. בחול המועד (עד יום חמישי) אמנם ניתן לבשל קטניות לצורך אסרו חג גם בלי עירוב תבשילין, אך צריך להקפיד על שאר הנקודות שהוזכרו (יקפידו שלא לטעום, שלא להתבלבל ולקחת מוצרי חמץ ולהשתמש בכלי פסח שלא ישתמשו בו עוד השנה). כמובן, אם ספרדי הכין קטניות, אין שום מניעה שאשכנזי יאכל ממנו בשבת אסרו חג.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/article/4735 הלכות שביעי של פסח ביום שישי] באתר ישיבה</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: פסח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: פסח]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ימים טובים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ימים טובים]]</div></td></tr> </table>

31.168.209.34 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=127487&oldid=prev 2019-04-24T21:55:40Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:55, 24 באפריל 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שביעי של פסח''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>כא בניסן, יומו השביעי והאחרון של חג ה[[פסח]]. כיום הראשון של חג הפסח, שביעי של פסח הוא [[יום טוב]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שביעי של פסח''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חל בתאריך </ins>כא בניסן, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא </ins>יומו השביעי והאחרון של חג ה[[פסח]]. כיום הראשון של חג הפסח, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </ins>שביעי של פסח הוא [[יום טוב]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובני ישראל שרו את </ins>[[שירת הים]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עפ"י חז"ל, </del>ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והושרה </del>[[שירת הים]].</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קריעת ים סוף==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קריעת ים סוף==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-105092:rev-127487:php=table --> </table>

89.139.179.209 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=105092&oldid=prev 2017-04-18T13:29:31Z

<p><span class="autocomment">מצוות ומנהגי החג</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:29, 18 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר [[מעשה רב]] {{מקור|אות קפה|כן}} מסופר כי [[הגר&quot;א]] &quot;...היה מחבב מאד [[מצות אכילת מצה]] כל שבעה [- שבעת ימי [[חג הפסח]]], וביום טוב אחרון [- שביעי של פסח] היה אוכל [[סעודה שלישית]], אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר [[יום טוב|ימים טובים]], מפני חביבות מצות אכילת מצה, שזמנה הולך&quot;, וזאת בהתאם לשיטתו הידועה, כי יש מצוה לאכול מצה כל שבעה ימי הפסח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר [[מעשה רב]] {{מקור|אות קפה|כן}} מסופר כי [[הגר&quot;א]] &quot;...היה מחבב מאד [[מצות אכילת מצה]] כל שבעה [- שבעת ימי [[חג הפסח]]], וביום טוב אחרון [- שביעי של פסח] היה אוכל [[סעודה שלישית]], אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר [[יום טוב|ימים טובים]], מפני חביבות מצות אכילת מצה, שזמנה הולך&quot;, וזאת בהתאם לשיטתו הידועה, כי יש מצוה לאכול מצה כל שבעה ימי הפסח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, גם ב[[חסידות חב"ד]] ישנו [[מנהג]] (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד [[משיח בן דוד]]. הם מסבירים{{דרוש מקור}}, כי מנהג זה החל הבעל שם טוב, שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, על שם גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו"ר הרש"ב מליובאויטש{{דרוש מקור}} בשנת תרס"ו תיקן לשתות בסעודה זו גם [[ארבע כוסות]] יין, כב[[ליל הסדר]]. האדמו"ר מליובאויטש האחרון הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, גם ב[[חסידות חב"ד]] ישנו [[מנהג]] (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד [[משיח בן דוד]]. הם מסבירים{{דרוש מקור}}, כי מנהג זה החל הבעל שם טוב, שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, על שם גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו"ר הרש"ב מליובאויטש{{דרוש מקור}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(לוח ה'היום-יום', כ"ב ניסן) </ins>בשנת תרס"ו תיקן לשתות בסעודה זו גם [[ארבע כוסות]] יין, כב[[ליל הסדר]]. האדמו"ר מליובאויטש האחרון הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-105079:rev-105092:php=table --> </table>

95.86.95.248 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=105079&oldid=prev 2017-04-16T13:26:24Z

<p>תוספת מנהג הגר&quot;א ועוד</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:26, 16 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שביעי של פסח&#039;&#039;&#039; הוא כא בניסן, יומו השביעי והאחרון של חג ה[[פסח]]. כיום הראשון של חג הפסח, שביעי של פסח הוא [[יום טוב]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שביעי של פסח&#039;&#039;&#039; הוא כא בניסן, יומו השביעי והאחרון של חג ה[[פסח]]. כיום הראשון של חג הפסח, שביעי של פסח הוא [[יום טוב]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים לקרוא בליל שביעי של פסח את שירת הים בניגונים מיוחדים, ויש קהילות הקוראות גם את שירת הים בפסוקי דזמרה בניגון מיוחד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים לקרוא בליל שביעי של פסח את שירת הים בניגונים מיוחדים, ויש קהילות הקוראות גם את שירת הים בפסוקי דזמרה בניגון מיוחד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחסידות </del>חב"ד ישנו מנהג (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד משיח בן דוד, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בה שותים ארבע כוסות כבליל הסדר. </del>מנהג זה החל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבעש"ט </del>שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"ש </del>גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו"ר הרש"ב מליובאויטש בשנת תרס"ו תיקן לשתות בסעודה זו גם ארבע כוסות יין. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"ק </del>האדמו"ר מליובאויטש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שליט"א </del>הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר [[מעשה רב]] {{מקור|אות קפה|כן}} מסופר כי [[הגר"א]] "...היה מחבב מאד [[מצות אכילת מצה]] כל שבעה [- שבעת ימי [[חג הפסח]]], וביום טוב אחרון [- שביעי של פסח] היה אוכל [[סעודה שלישית]], אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר [[יום טוב|ימים טובים]], מפני חביבות מצות אכילת מצה, שזמנה הולך", וזאת בהתאם לשיטתו הידועה, כי יש מצוה לאכול מצה כל שבעה ימי הפסח.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן, גם ב[[חסידות </ins>חב"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ישנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מנהג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>משיח בן דוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]. הם מסבירים{{דרוש מקור}}</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי </ins>מנהג זה החל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבעל שם טוב, </ins>שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על שם </ins>גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו"ר הרש"ב מליובאויטש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}} </ins>בשנת תרס"ו תיקן לשתות בסעודה זו גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ארבע כוסות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>יין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כב[[ליל הסדר]]</ins>. האדמו"ר מליובאויטש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האחרון </ins>הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: פסח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: פסח]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ימים טובים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ימים טובים]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-105068:rev-105079:php=table --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=105068&oldid=prev 2017-04-16T08:47:39Z

<p><span class="autocomment">מצוות ומנהגי החג</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:47, 16 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים לקרוא בליל שביעי של פסח את שירת הים בניגונים מיוחדים, ויש קהילות הקוראות גם את שירת הים בפסוקי דזמרה בניגון מיוחד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים לקרוא בליל שביעי של פסח את שירת הים בניגונים מיוחדים, ויש קהילות הקוראות גם את שירת הים בפסוקי דזמרה בניגון מיוחד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחסידות חב"ד ישנו מנהג (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד משיח בן דוד, בה שותים ארבע כוסות כבליל הסדר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחסידות חב"ד ישנו מנהג (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד משיח בן דוד, בה שותים ארבע כוסות כבליל הסדר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. מנהג זה החל הבעש"ט שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, ע"ש גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו"ר הרש"ב מליובאויטש בשנת תרס"ו תיקן לשתות בסעודה זו גם ארבע כוסות יין. כ"ק האדמו"ר מליובאויטש שליט"א הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: פסח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: פסח]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ימים טובים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ימים טובים]]</div></td></tr> </table>

95.86.101.209 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=90386&oldid=prev 2015-04-08T18:59:57Z

<p><span class="autocomment">קריעת ים סוף</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:59, 8 באפריל 2015</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קריעת ים סוף==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קריעת ים סוף==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפ"י חז"ל אירעה קריעת ים סוף בשביעי של פסח: "איקטורין [מלווים] שלח [פרעה] עמהם, וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים, באו והגידו לפרעה ביום ד', ובחמישי ובששי רדפו אחריהם וליל שביעי ירדו לים. בשחרית אמרו שירה, והוא יום שביעי של פסח לכן אנו קורין השירה ביום השביעי" {{מקור|פרשנות-תנ"ך:רש"י שמות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טו </del>ד$(רש"י)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפ"י חז"ל אירעה קריעת ים סוף בשביעי של פסח: "איקטורין [מלווים] שלח [פרעה] עמהם, וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים, באו והגידו לפרעה ביום ד', ובחמישי ובששי רדפו אחריהם וליל שביעי ירדו לים. בשחרית אמרו שירה, והוא יום שביעי של פסח לכן אנו קורין השירה ביום השביעי" {{מקור|פרשנות-תנ"ך:רש"י שמות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יד </ins>ד$(רש"י)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצוות ומנהגי החג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצוות ומנהגי החג==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-90372:rev-90386:php=table --> </table>

אברהם אליצור https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=90372&oldid=prev 2015-04-08T08:47:21Z

<p><span class="autocomment">מצוות ומנהגי החג</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:47, 8 באפריל 2015</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחסידות חב&quot;ד ישנו מנהג (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג &quot;סעודת משיח&quot; - סעודה חגיגית לכבוד משיח בן דוד, בה שותים ארבע כוסות כבליל הסדר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחסידות חב&quot;ד ישנו מנהג (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג &quot;סעודת משיח&quot; - סעודה חגיגית לכבוד משיח בן דוד, בה שותים ארבע כוסות כבליל הסדר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: פסח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: פסח]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ימים טובים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ימים טובים]]</div></td></tr> </table>

אברהם אליצור https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=90369&oldid=prev 2015-04-08T08:43:48Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;שביעי של פסח&#039;&#039;&#039; הוא כא בניסן, יומו השביעי והאחרון של חג ה<a href="/wiki/index.php/%D7%A4%D7%A1%D7%97" title="פסח">פסח</a>. כיום הראשון של חג הפסח, שב...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;שביעי של פסח&#039;&#039;&#039; הוא כא בניסן, יומו השביעי והאחרון של חג ה[[פסח]]. כיום הראשון של חג הפסח, שביעי של פסח הוא [[יום טוב]].<br /> <br /> עפ&quot;י חז&quot;ל, ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]] והושרה [[שירת הים]].<br /> <br /> ==קריעת ים סוף==<br /> עפ&quot;י חז&quot;ל אירעה קריעת ים סוף בשביעי של פסח: &quot;איקטורין [מלווים] שלח [פרעה] עמהם, וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים, באו והגידו לפרעה ביום ד&#039;, ובחמישי ובששי רדפו אחריהם וליל שביעי ירדו לים. בשחרית אמרו שירה, והוא יום שביעי של פסח לכן אנו קורין השירה ביום השביעי&quot; {{מקור|פרשנות-תנ&quot;ך:רש&quot;י שמות טו ד$(רש&quot;י)}}.<br /> <br /> ==מצוות ומנהגי החג==<br /> איסור אכילת חמץ והחזקתו חל עד מוצאי שביעי של פסח. בהדלקת הנרות ובקידוש בליל שביעי של פסח אין מברכים &quot;שהחיינו&quot;, כי זה אינו חג בפני עצמו (כשמיני עצרת), אלא חלק מחג הפסח וכבר ברכו &quot;שהחיינו&quot; בתחילת החג.<br /> <br /> כמו בחול המועד אומרים בשביעי של פסח הלל בדילוג. קוראים בשירת הים ({{מקור|תנ&quot;ך:שמות טו $שמות טו }}) ומפטירים ב[[שירת דוד]]. אם שביעי של פסח חל בשבת, קוראים בו את מגילת [[שיר השירים]]. בחו&quot;ל חוגגים שני ימים טובים, ובשני קוראים בפרשת המועדות שבפרשת ראה ({{מקור|תנ&quot;ך:דברים טו $דברים טו}}-{{מקור|תנ&quot;ך:דברים טז $טז}}), ומפטירים &quot;עוד היום בנב לעמד&quot; (ישעיה י).&lt;ref&gt;בארץ ישראל קוראים הפטרה זו ביום העצמאות.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> נוהגים לקרוא בליל שביעי של פסח את שירת הים בניגונים מיוחדים, ויש קהילות הקוראות גם את שירת הים בפסוקי דזמרה בניגון מיוחד.<br /> <br /> בחסידות חב&quot;ד ישנו מנהג (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג &quot;סעודת משיח&quot; - סעודה חגיגית לכבוד משיח בן דוד, בה שותים ארבע כוסות כבליל הסדר.<br /> <br /> [[קטגוריה: פסח]]<br /> [[קטגוריה: ימים טובים]]</div>

אברהם אליצור