https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA 2026-04-22T05:07:55Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=124830&oldid=prev 2019-02-27T10:30:34Z

<p><span class="autocomment">עובדיו דחול</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:30, 27 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש אומרים, שמטעם זה אסרו חכמים לטלטל כלים המיוחדים למלאכת איסור {{מקור|כגון: עט, מברג, מסור וכדומה|כן}}, גזירה שמא יבוא לעשות בהם מלאכתם. לדעתם, גם מה שאסרו חכמים &quot;אמירה לגוי&quot; לעשות מלאכה בשבת, הוא גזירה שמא יבוא האומר לעשות אותה בעצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש אומרים, שמטעם זה אסרו חכמים לטלטל כלים המיוחדים למלאכת איסור {{מקור|כגון: עט, מברג, מסור וכדומה|כן}}, גזירה שמא יבוא לעשות בהם מלאכתם. לדעתם, גם מה שאסרו חכמים &quot;אמירה לגוי&quot; לעשות מלאכה בשבת, הוא גזירה שמא יבוא האומר לעשות אותה בעצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עובדיו </del>דחול==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עובדין </ins>דחול==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פעולות רבות נאסרו מפני שאינן מתאימות לאוירת הקדושה הראויה בשבת, על אף שאינן דומות למלאכה ואינן מביאות לידי מלאכה. כגון: הליכה בשבת לשם חפצי חול, או דיבור של חול בענייני מלאכות, או הכנה משבת לחול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פעולות רבות נאסרו מפני שאינן מתאימות לאוירת הקדושה הראויה בשבת, על אף שאינן דומות למלאכה ואינן מביאות לידי מלאכה. כגון: הליכה בשבת לשם חפצי חול, או דיבור של חול בענייני מלאכות, או הכנה משבת לחול.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מראית העין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מראית העין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* מראית העין. נאסרו גם פעולות שעשייתן עלולה לגרום לחשד שהעושה אותן מחלל את השבת&lt;ref&gt;. שלושה טעמים ישנם לגזירות חכמים משום מראית העין: א. כדי שלא יבואו הרואים ללמוד ממעשיו ולהתיר על ידי כך דברים אסורים - מתוך טעות; ב. שלא ייחשד אדם באיסור, כפי ששנינו במשנה: &quot;לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר: והייתם נקיים מה&#039; ומישראל, ואומר: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם&quot; (שקלים ג, ב); ג. כדי שלא יתחלל שם שמים במעשהו שנראה כמעשה אסור - בפרט אם העושה הוא אדם חשוב, כמבואר בדברי הרמב&quot;ם: &quot;ויש דברים שהם בכלל חילול ה&#039;, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות; דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינם עבירות, הרי זה חילל את ה&#039;&quot;. (רמב&quot;ם יסודי התורה ה, יא).&lt;/ref&gt;. לדוגמא: אסרו לתלות כבסים ליבוש בשבת, שלא יעלה חשד שכיבסם בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* מראית העין. נאסרו גם פעולות שעשייתן עלולה לגרום לחשד שהעושה אותן מחלל את השבת&lt;ref&gt;. שלושה טעמים ישנם לגזירות חכמים משום מראית העין: א. כדי שלא יבואו הרואים ללמוד ממעשיו ולהתיר על ידי כך דברים אסורים - מתוך טעות; ב. שלא ייחשד אדם באיסור, כפי ששנינו במשנה: &quot;לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר: והייתם נקיים מה&#039; ומישראל, ואומר: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם&quot; (שקלים ג, ב); ג. כדי שלא יתחלל שם שמים במעשהו שנראה כמעשה אסור - בפרט אם העושה הוא אדם חשוב, כמבואר בדברי הרמב&quot;ם: &quot;ויש דברים שהם בכלל חילול ה&#039;, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות; דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינם עבירות, הרי זה חילל את ה&#039;&quot;. (רמב&quot;ם יסודי התורה ה, יא).&lt;/ref&gt;. לדוגמא: אסרו לתלות כבסים ליבוש בשבת, שלא יעלה חשד שכיבסם בשבת.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-75212:rev-124830:php=table --> </table>

62.0.85.120 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=75212&oldid=prev 2012-09-05T09:31:28Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:31, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סייגי </del>חז"ל למצוות השבת&lt;ref&gt;. יש שקוראים לכל מצוות חכמים בעניין השבת בשם "עובדין דחול". ויש מחלקים וקוראים לדברים שאסרו חכמים משום "סרך מלאכה" בשם "שבות", ולגזירות אחרות בשם "עובדין דחול".&lt;/ref&gt;.התורה חייבה את חכמי התורה לעשות "משמרת למשמרתה" - סייגים למצוותיה. הסייגים שחז"ל גזרו בענייני שבת נקראו "שבות", והם נגזרו על פי ארבעה עקרונות:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סייגי </ins>חז"ל למצוות השבת&lt;ref&gt;. יש שקוראים לכל מצוות חכמים בעניין השבת בשם "עובדין דחול". ויש מחלקים וקוראים לדברים שאסרו חכמים משום "סרך מלאכה" בשם "שבות", ולגזירות אחרות בשם "עובדין דחול".&lt;/ref&gt;.התורה חייבה את חכמי התורה לעשות "משמרת למשמרתה" - סייגים למצוותיה. הסייגים שחז"ל גזרו בענייני שבת נקראו "שבות", והם נגזרו על פי ארבעה עקרונות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דומות למלאכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דומות למלאכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הפעולה נאסרה עקב דמיונה לאחת המלאכות שמדאורייתא; אמנם הדמיון אינו דמיון גמור, שאילו היה כן, היתה הפעולה נחשבת ל&quot;תולדה&quot; והיתה אסורה מדאורייתא. טעם האיסור הוא, כי הדמיון בין המלאכה האסורה ובין הפעולה המותרת עלול להטעות, ויבואו להתיר את האסור מחמת דמיונו להיתר, לכן גזרו חכמים גם על ההיתר, כדי למנוע טעויות כאלה.למשל: מן התורה אין איסור סחיטה מטעם דישה, אלא בזיתים ובענבים בלבד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הפעולה נאסרה עקב דמיונה לאחת המלאכות שמדאורייתא; אמנם הדמיון אינו דמיון גמור, שאילו היה כן, היתה הפעולה נחשבת ל&quot;תולדה&quot; והיתה אסורה מדאורייתא. טעם האיסור הוא, כי הדמיון בין המלאכה האסורה ובין הפעולה המותרת עלול להטעות, ויבואו להתיר את האסור מחמת דמיונו להיתר, לכן גזרו חכמים גם על ההיתר, כדי למנוע טעויות כאלה.למשל: מן התורה אין איסור סחיטה מטעם דישה, אלא בזיתים ובענבים בלבד.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל גזרו גם על סחיטת פירות אחרים, כי הפעולה דומה לאיסור תורה.לדברים שנאסרו על ידי חז&quot;ל מחמת דמיונם למלאכות, יש להוסיף גם את עשיית המלאכות שאמנם מעיקרן אסורות הן מן התורה, אך חסר בהן תנאי מתנאי האיסור מדאורייתא, ועל כן הותרו מאיסור תורה. גם פעולות אלה נאסרו מדרבנן מחמת דמיונן למלאכה דאורייתא הנעשית בכל תנאי האיסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל גזרו גם על סחיטת פירות אחרים, כי הפעולה דומה לאיסור תורה.לדברים שנאסרו על ידי חז&quot;ל מחמת דמיונם למלאכות, יש להוסיף גם את עשיית המלאכות שאמנם מעיקרן אסורות הן מן התורה, אך חסר בהן תנאי מתנאי האיסור מדאורייתא, ועל כן הותרו מאיסור תורה. גם פעולות אלה נאסרו מדרבנן מחמת דמיונן למלאכה דאורייתא הנעשית בכל תנאי האיסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדוגמא: אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שעושים אותה לשם תיקון, אך המקלקל במלאכתו, נפקע איסורו מדאורייתא. חכמים גזרו גם על מלאכה כזו, מחמת דמיונה למלאכה דאורייתא. כגון, החופר בריצפת הבית שלא על מנת לתקן אותה, היות ומקלקל הוא, אין איסורו אלא מדרבנן מחמת דמיון מעשהו לחפירה לשם תיקון. וכן, אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שתיעשה בדרך שרגילים לעשותה; העושה אותה בשינוי - כגון הכותב ביד שמאל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ואינו איטר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - פטור. חכמים גזרו גם על מלאכה שנעשית בשינוי מחמת הדמיון למלאכה הנעשית באופן רגיל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדוגמא: אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שעושים אותה לשם תיקון, אך המקלקל במלאכתו, נפקע איסורו מדאורייתא. חכמים גזרו גם על מלאכה כזו, מחמת דמיונה למלאכה דאורייתא. כגון, החופר בריצפת הבית שלא על מנת לתקן אותה, היות ומקלקל הוא, אין איסורו אלא מדרבנן מחמת דמיון מעשהו לחפירה לשם תיקון. וכן, אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שתיעשה בדרך שרגילים לעשותה; העושה אותה בשינוי - כגון הכותב ביד שמאל {{מקור|ואינו איטר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} - פטור. חכמים גזרו גם על מלאכה שנעשית בשינוי מחמת הדמיון למלאכה הנעשית באופן רגיל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גזירות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גזירות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הפעולה נאסרה כדי למנוע חשש לעשיית איסור תורה העלול להיגרם עקב אותה פעולה. למשל: מדין תורה אסור לקטוף פירות ממקום גידולם; חז&quot;ל גזרו גם על הרחת פרי המחובר לצמח - שלא יבוא לקטיפתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הפעולה נאסרה כדי למנוע חשש לעשיית איסור תורה העלול להיגרם עקב אותה פעולה. למשל: מדין תורה אסור לקטוף פירות ממקום גידולם; חז&quot;ל גזרו גם על הרחת פרי המחובר לצמח - שלא יבוא לקטיפתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש אומרים, שמטעם זה אסרו חכמים לטלטל כלים המיוחדים למלאכת איסור {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כגון: עט, מברג, מסור וכדומה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, גזירה שמא יבוא לעשות בהם מלאכתם. לדעתם, גם מה שאסרו חכמים "אמירה לגוי" לעשות מלאכה בשבת, הוא גזירה שמא יבוא האומר לעשות אותה בעצמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש אומרים, שמטעם זה אסרו חכמים לטלטל כלים המיוחדים למלאכת איסור {{מקור|כגון: עט, מברג, מסור וכדומה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, גזירה שמא יבוא לעשות בהם מלאכתם. לדעתם, גם מה שאסרו חכמים "אמירה לגוי" לעשות מלאכה בשבת, הוא גזירה שמא יבוא האומר לעשות אותה בעצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עובדיו דחול==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עובדיו דחול==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פעולות רבות נאסרו מפני שאינן מתאימות לאוירת הקדושה הראויה בשבת, על אף שאינן דומות למלאכה ואינן מביאות לידי מלאכה. כגון: הליכה בשבת לשם חפצי חול, או דיבור של חול בענייני מלאכות, או הכנה משבת לחול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פעולות רבות נאסרו מפני שאינן מתאימות לאוירת הקדושה הראויה בשבת, על אף שאינן דומות למלאכה ואינן מביאות לידי מלאכה. כגון: הליכה בשבת לשם חפצי חול, או דיבור של חול בענייני מלאכות, או הכנה משבת לחול.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-60946:rev-75212:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=60946&oldid=prev 2012-07-03T00:40:07Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:40, 3 ביולי 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הפעולה נאסרה כדי למנוע חשש לעשיית איסור תורה העלול להיגרם עקב אותה פעולה. למשל: מדין תורה אסור לקטוף פירות ממקום גידולם; חז&quot;ל גזרו גם על הרחת פרי המחובר לצמח - שלא יבוא לקטיפתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הפעולה נאסרה כדי למנוע חשש לעשיית איסור תורה העלול להיגרם עקב אותה פעולה. למשל: מדין תורה אסור לקטוף פירות ממקום גידולם; חז&quot;ל גזרו גם על הרחת פרי המחובר לצמח - שלא יבוא לקטיפתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש אומרים, שמטעם זה אסרו חכמים לטלטל כלים המיוחדים למלאכת איסור {{מקור|(כגון: עט, מברג, מסור וכדומה)}}, גזירה שמא יבוא לעשות בהם מלאכתם. לדעתם, גם מה שאסרו חכמים "אמירה לגוי" לעשות מלאכה בשבת, הוא גזירה שמא יבוא האומר לעשות אותה בעצמו.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </del>פעולות רבות נאסרו מפני שאינן מתאימות לאוירת הקדושה הראויה בשבת, על אף שאינן דומות למלאכה ואינן מביאות לידי מלאכה. כגון: הליכה בשבת לשם חפצי חול, או דיבור של חול בענייני מלאכות, או הכנה משבת לחול.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש אומרים, שמטעם זה אסרו חכמים לטלטל כלים המיוחדים למלאכת איסור {{מקור|(כגון: עט, מברג, מסור וכדומה)}}, גזירה שמא יבוא לעשות בהם מלאכתם. לדעתם, גם מה שאסרו חכמים "אמירה לגוי" לעשות מלאכה בשבת, הוא גזירה שמא יבוא האומר לעשות אותה בעצמו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==עובדיו דחול==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פעולות רבות נאסרו מפני שאינן מתאימות לאוירת הקדושה הראויה בשבת, על אף שאינן דומות למלאכה ואינן מביאות לידי מלאכה. כגון: הליכה בשבת לשם חפצי חול, או דיבור של חול בענייני מלאכות, או הכנה משבת לחול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מראית העין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מראית העין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* מראית העין. נאסרו גם פעולות שעשייתן עלולה לגרום לחשד שהעושה אותן מחלל את השבת&lt;ref&gt;. שלושה טעמים ישנם לגזירות חכמים משום מראית העין: א. כדי שלא יבואו הרואים ללמוד ממעשיו ולהתיר על ידי כך דברים אסורים - מתוך טעות; ב. שלא ייחשד אדם באיסור, כפי ששנינו במשנה: &quot;לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר: והייתם נקיים מה&#039; ומישראל, ואומר: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם&quot; (שקלים ג, ב); ג. כדי שלא יתחלל שם שמים במעשהו שנראה כמעשה אסור - בפרט אם העושה הוא אדם חשוב, כמבואר בדברי הרמב&quot;ם: &quot;ויש דברים שהם בכלל חילול ה&#039;, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות; דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינם עבירות, הרי זה חילל את ה&#039;&quot;. (רמב&quot;ם יסודי התורה ה, יא).&lt;/ref&gt;. לדוגמא: אסרו לתלות כבסים ליבוש בשבת, שלא יעלה חשד שכיבסם בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* מראית העין. נאסרו גם פעולות שעשייתן עלולה לגרום לחשד שהעושה אותן מחלל את השבת&lt;ref&gt;. שלושה טעמים ישנם לגזירות חכמים משום מראית העין: א. כדי שלא יבואו הרואים ללמוד ממעשיו ולהתיר על ידי כך דברים אסורים - מתוך טעות; ב. שלא ייחשד אדם באיסור, כפי ששנינו במשנה: &quot;לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר: והייתם נקיים מה&#039; ומישראל, ואומר: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם&quot; (שקלים ג, ב); ג. כדי שלא יתחלל שם שמים במעשהו שנראה כמעשה אסור - בפרט אם העושה הוא אדם חשוב, כמבואר בדברי הרמב&quot;ם: &quot;ויש דברים שהם בכלל חילול ה&#039;, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות; דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינם עבירות, הרי זה חילל את ה&#039;&quot;. (רמב&quot;ם יסודי התורה ה, יא).&lt;/ref&gt;. לדוגמא: אסרו לתלות כבסים ליבוש בשבת, שלא יעלה חשד שכיבסם בשבת.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-41194:rev-60946:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=41194&oldid=prev 2010-12-17T14:41:24Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:41, 17 בדצמבר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סייגי חז&quot;ל למצוות השבת&lt;ref&gt;. יש שקוראים לכל מצוות חכמים בעניין השבת בשם &quot;עובדין דחול&quot;. ויש מחלקים וקוראים לדברים שאסרו חכמים משום &quot;סרך מלאכה&quot; בשם &quot;שבות&quot;, ולגזירות אחרות בשם &quot;עובדין דחול&quot;.&lt;/ref&gt;.התורה חייבה את חכמי התורה לעשות &quot;משמרת למשמרתה&quot; - סייגים למצוותיה. הסייגים שחז&quot;ל גזרו בענייני שבת נקראו &quot;שבות&quot;, והם נגזרו על פי ארבעה עקרונות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סייגי חז&quot;ל למצוות השבת&lt;ref&gt;. יש שקוראים לכל מצוות חכמים בעניין השבת בשם &quot;עובדין דחול&quot;. ויש מחלקים וקוראים לדברים שאסרו חכמים משום &quot;סרך מלאכה&quot; בשם &quot;שבות&quot;, ולגזירות אחרות בשם &quot;עובדין דחול&quot;.&lt;/ref&gt;.התורה חייבה את חכמי התורה לעשות &quot;משמרת למשמרתה&quot; - סייגים למצוותיה. הסייגים שחז&quot;ל גזרו בענייני שבת נקראו &quot;שבות&quot;, והם נגזרו על פי ארבעה עקרונות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דומות למלאכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דומות למלאכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># </del>הפעולה נאסרה עקב דמיונה לאחת המלאכות שמדאורייתא; אמנם הדמיון אינו דמיון גמור, שאילו היה כן, היתה הפעולה נחשבת ל"תולדה" והיתה אסורה מדאורייתא. טעם האיסור הוא, כי הדמיון בין המלאכה האסורה ובין הפעולה המותרת עלול להטעות, ויבואו להתיר את האסור מחמת דמיונו להיתר, לכן גזרו חכמים גם על ההיתר, כדי למנוע טעויות כאלה.למשל: מן התורה אין איסור סחיטה מטעם דישה, אלא בזיתים ובענבים בלבד. חז"ל גזרו גם על סחיטת פירות אחרים, כי הפעולה דומה לאיסור תורה.לדברים שנאסרו על ידי חז"ל מחמת דמיונם למלאכות, יש להוסיף גם את עשיית המלאכות שאמנם מעיקרן אסורות הן מן התורה, אך חסר בהן תנאי מתנאי האיסור מדאורייתא, ועל כן הותרו מאיסור תורה. גם פעולות אלה נאסרו מדרבנן מחמת דמיונן למלאכה דאורייתא הנעשית בכל תנאי האיסור.לדוגמא: אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שעושים אותה לשם תיקון, אך המקלקל במלאכתו, נפקע איסורו מדאורייתא. חכמים גזרו גם על מלאכה כזו, מחמת דמיונה למלאכה דאורייתא. כגון, החופר בריצפת הבית שלא על מנת לתקן אותה, היות ומקלקל הוא, אין איסורו אלא מדרבנן מחמת דמיון מעשהו לחפירה לשם תיקון. וכן, אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שתיעשה בדרך שרגילים לעשותה; העושה אותה בשינוי - כגון הכותב ביד שמאל {{מקור|(ואינו איטר)}} - פטור. חכמים גזרו גם על מלאכה שנעשית בשינוי מחמת הדמיון למלאכה הנעשית באופן רגיל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>הפעולה נאסרה עקב דמיונה לאחת המלאכות שמדאורייתא; אמנם הדמיון אינו דמיון גמור, שאילו היה כן, היתה הפעולה נחשבת ל"תולדה" והיתה אסורה מדאורייתא. טעם האיסור הוא, כי הדמיון בין המלאכה האסורה ובין הפעולה המותרת עלול להטעות, ויבואו להתיר את האסור מחמת דמיונו להיתר, לכן גזרו חכמים גם על ההיתר, כדי למנוע טעויות כאלה.למשל: מן התורה אין איסור סחיטה מטעם דישה, אלא בזיתים ובענבים בלבד.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל גזרו גם על סחיטת פירות אחרים, כי הפעולה דומה לאיסור תורה.לדברים שנאסרו על ידי חז"ל מחמת דמיונם למלאכות, יש להוסיף גם את עשיית המלאכות שאמנם מעיקרן אסורות הן מן התורה, אך חסר בהן תנאי מתנאי האיסור מדאורייתא, ועל כן הותרו מאיסור תורה. גם פעולות אלה נאסרו מדרבנן מחמת דמיונן למלאכה דאורייתא הנעשית בכל תנאי האיסור.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדוגמא: אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שעושים אותה לשם תיקון, אך המקלקל במלאכתו, נפקע איסורו מדאורייתא. חכמים גזרו גם על מלאכה כזו, מחמת דמיונה למלאכה דאורייתא. כגון, החופר בריצפת הבית שלא על מנת לתקן אותה, היות ומקלקל הוא, אין איסורו אלא מדרבנן מחמת דמיון מעשהו לחפירה לשם תיקון. וכן, אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שתיעשה בדרך שרגילים לעשותה; העושה אותה בשינוי - כגון הכותב ביד שמאל {{מקור|(ואינו איטר)}} - פטור. חכמים גזרו גם על מלאכה שנעשית בשינוי מחמת הדמיון למלאכה הנעשית באופן רגיל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גזירות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גזירות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># </del>הפעולה נאסרה כדי למנוע חשש לעשיית איסור תורה העלול להיגרם עקב אותה פעולה. למשל: מדין תורה אסור לקטוף פירות ממקום גידולם; חז"ל גזרו גם על הרחת פרי המחובר לצמח - שלא יבוא לקטיפתו.יש אומרים, שמטעם זה אסרו חכמים לטלטל כלים המיוחדים למלאכת איסור {{מקור|(כגון: עט, מברג, מסור וכדומה)}}, גזירה שמא יבוא לעשות בהם מלאכתם. לדעתם, גם מה שאסרו חכמים "אמירה לגוי" לעשות מלאכה בשבת, הוא גזירה שמא יבוא האומר לעשות אותה בעצמו.@ פעולות רבות נאסרו מפני שאינן מתאימות לאוירת הקדושה הראויה בשבת, על אף שאינן דומות למלאכה ואינן מביאות לידי מלאכה. כגון: הליכה בשבת לשם חפצי חול, או דיבור של חול בענייני מלאכות, או הכנה משבת לחול.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>הפעולה נאסרה כדי למנוע חשש לעשיית איסור תורה העלול להיגרם עקב אותה פעולה. למשל: מדין תורה אסור לקטוף פירות ממקום גידולם; חז"ל גזרו גם על הרחת פרי המחובר לצמח - שלא יבוא לקטיפתו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש אומרים, שמטעם זה אסרו חכמים לטלטל כלים המיוחדים למלאכת איסור {{מקור|(כגון: עט, מברג, מסור וכדומה)}}, גזירה שמא יבוא לעשות בהם מלאכתם. לדעתם, גם מה שאסרו חכמים "אמירה לגוי" לעשות מלאכה בשבת, הוא גזירה שמא יבוא האומר לעשות אותה בעצמו.@ פעולות רבות נאסרו מפני שאינן מתאימות לאוירת הקדושה הראויה בשבת, על אף שאינן דומות למלאכה ואינן מביאות לידי מלאכה. כגון: הליכה בשבת לשם חפצי חול, או דיבור של חול בענייני מלאכות, או הכנה משבת לחול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מראית העין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מראית העין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># </del>מראית העין. נאסרו גם פעולות שעשייתן עלולה לגרום לחשד שהעושה אותן מחלל את השבת&lt;ref&gt;. שלושה טעמים ישנם לגזירות חכמים משום מראית העין: א. כדי שלא יבואו הרואים ללמוד ממעשיו ולהתיר על ידי כך דברים אסורים - מתוך טעות; ב. שלא ייחשד אדם באיסור, כפי ששנינו במשנה: "לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר: והייתם נקיים מה' ומישראל, ואומר: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם" (שקלים ג, ב); ג. כדי שלא יתחלל שם שמים במעשהו שנראה כמעשה אסור - בפרט אם העושה הוא אדם חשוב, כמבואר בדברי הרמב"ם: "ויש דברים שהם בכלל חילול ה', והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות; דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינם עבירות, הרי זה חילל את ה'". (רמב"ם יסודי התורה ה, יא).&lt;/ref&gt;. לדוגמא: אסרו לתלות כבסים ליבוש בשבת, שלא יעלה חשד שכיבסם בשבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>מראית העין. נאסרו גם פעולות שעשייתן עלולה לגרום לחשד שהעושה אותן מחלל את השבת&lt;ref&gt;. שלושה טעמים ישנם לגזירות חכמים משום מראית העין: א. כדי שלא יבואו הרואים ללמוד ממעשיו ולהתיר על ידי כך דברים אסורים - מתוך טעות; ב. שלא ייחשד אדם באיסור, כפי ששנינו במשנה: "לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר: והייתם נקיים מה' ומישראל, ואומר: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם" (שקלים ג, ב); ג. כדי שלא יתחלל שם שמים במעשהו שנראה כמעשה אסור - בפרט אם העושה הוא אדם חשוב, כמבואר בדברי הרמב"ם: "ויש דברים שהם בכלל חילול ה', והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות; דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינם עבירות, הרי זה חילל את ה'". (רמב"ם יסודי התורה ה, יא).&lt;/ref&gt;. לדוגמא: אסרו לתלות כבסים ליבוש בשבת, שלא יעלה חשד שכיבסם בשבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-41193:rev-41194:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=41193&oldid=prev 2010-12-17T14:39:51Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:39, 17 בדצמבר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סייגי חז"ל למצוות השבת&lt;ref&gt;. יש שקוראים לכל מצוות חכמים בעניין השבת בשם "עובדין דחול". ויש מחלקים וקוראים לדברים שאסרו חכמים משום "סרך מלאכה" בשם "שבות", ולגזירות אחרות בשם "עובדין דחול".&lt;/ref&gt;.התורה חייבה את חכמי התורה לעשות "משמרת למשמרתה" - סייגים למצוותיה. הסייגים שחז"ל גזרו בענייני שבת נקראו "שבות", והם נגזרו על פי ארבעה עקרונות:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </del>הפעולה נאסרה עקב דמיונה לאחת המלאכות שמדאורייתא; אמנם הדמיון אינו דמיון גמור, שאילו היה כן, היתה הפעולה נחשבת ל"תולדה" והיתה אסורה מדאורייתא. טעם האיסור הוא, כי הדמיון בין המלאכה האסורה ובין הפעולה המותרת עלול להטעות, ויבואו להתיר את האסור מחמת דמיונו להיתר, לכן גזרו חכמים גם על ההיתר, כדי למנוע טעויות כאלה.למשל: מן התורה אין איסור סחיטה מטעם דישה, אלא בזיתים ובענבים בלבד. חז"ל גזרו גם על סחיטת פירות אחרים, כי הפעולה דומה לאיסור תורה.לדברים שנאסרו על ידי חז"ל מחמת דמיונם למלאכות, יש להוסיף גם את עשיית המלאכות שאמנם מעיקרן אסורות הן מן התורה, אך חסר בהן תנאי מתנאי האיסור מדאורייתא, ועל כן הותרו מאיסור תורה. גם פעולות אלה נאסרו מדרבנן מחמת דמיונן למלאכה דאורייתא הנעשית בכל תנאי האיסור.לדוגמא: אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שעושים אותה לשם תיקון, אך המקלקל במלאכתו, נפקע איסורו מדאורייתא. חכמים גזרו גם על מלאכה כזו, מחמת דמיונה למלאכה דאורייתא. כגון, החופר בריצפת הבית שלא על מנת לתקן אותה, היות ומקלקל הוא, אין איסורו אלא מדרבנן מחמת דמיון מעשהו לחפירה לשם תיקון. וכן, אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שתיעשה בדרך שרגילים לעשותה; העושה אותה בשינוי - כגון הכותב ביד שמאל {{מקור|(ואינו איטר)}} - פטור. חכמים גזרו גם על מלאכה שנעשית בשינוי מחמת הדמיון למלאכה הנעשית באופן רגיל.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </del>הפעולה נאסרה כדי למנוע חשש לעשיית איסור תורה העלול להיגרם עקב אותה פעולה. למשל: מדין תורה אסור לקטוף פירות ממקום גידולם; חז"ל גזרו גם על הרחת פרי המחובר לצמח - שלא יבוא לקטיפתו.יש אומרים, שמטעם זה אסרו חכמים לטלטל כלים המיוחדים למלאכת איסור {{מקור|(כגון: עט, מברג, מסור וכדומה)}}, גזירה שמא יבוא לעשות בהם מלאכתם. לדעתם, גם מה שאסרו חכמים "אמירה לגוי" לעשות מלאכה בשבת, הוא גזירה שמא יבוא האומר לעשות אותה בעצמו.@ פעולות רבות נאסרו מפני שאינן מתאימות לאוירת הקדושה הראויה בשבת, על אף שאינן דומות למלאכה ואינן מביאות לידי מלאכה. כגון: הליכה בשבת לשם חפצי חול, או דיבור של חול בענייני מלאכות, או הכנה משבת לחול.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </del>מראית העין. נאסרו גם פעולות שעשייתן עלולה לגרום לחשד שהעושה אותן מחלל את השבת&lt;ref&gt;. שלושה טעמים ישנם לגזירות חכמים משום מראית העין: א. כדי שלא יבואו הרואים ללמוד ממעשיו ולהתיר על ידי כך דברים אסורים - מתוך טעות; ב. שלא ייחשד אדם באיסור, כפי ששנינו במשנה: "לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר: והייתם נקיים מה' ומישראל, ואומר: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם" (שקלים ג, ב); ג. כדי שלא יתחלל שם שמים במעשהו שנראה כמעשה אסור - בפרט אם העושה הוא אדם חשוב, כמבואר בדברי הרמב"ם: "ויש דברים שהם בכלל חילול ה', והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות; דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינם עבירות, הרי זה חילל את ה'". (רמב"ם יסודי התורה ה, יא).&lt;/ref&gt;. לדוגמא: אסרו לתלות כבסים ליבוש בשבת, שלא יעלה חשד שכיבסם בשבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סייגי חז"ל למצוות השבת&lt;ref&gt;. יש שקוראים לכל מצוות חכמים בעניין השבת בשם "עובדין דחול". ויש מחלקים וקוראים לדברים שאסרו חכמים משום "סרך מלאכה" בשם "שבות", ולגזירות אחרות בשם "עובדין דחול".&lt;/ref&gt;.התורה חייבה את חכמי התורה לעשות "משמרת למשמרתה" - סייגים למצוותיה. הסייגים שחז"ל גזרו בענייני שבת נקראו "שבות", והם נגזרו על פי ארבעה עקרונות:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==דומות למלאכה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># </ins>הפעולה נאסרה עקב דמיונה לאחת המלאכות שמדאורייתא; אמנם הדמיון אינו דמיון גמור, שאילו היה כן, היתה הפעולה נחשבת ל"תולדה" והיתה אסורה מדאורייתא. טעם האיסור הוא, כי הדמיון בין המלאכה האסורה ובין הפעולה המותרת עלול להטעות, ויבואו להתיר את האסור מחמת דמיונו להיתר, לכן גזרו חכמים גם על ההיתר, כדי למנוע טעויות כאלה.למשל: מן התורה אין איסור סחיטה מטעם דישה, אלא בזיתים ובענבים בלבד. חז"ל גזרו גם על סחיטת פירות אחרים, כי הפעולה דומה לאיסור תורה.לדברים שנאסרו על ידי חז"ל מחמת דמיונם למלאכות, יש להוסיף גם את עשיית המלאכות שאמנם מעיקרן אסורות הן מן התורה, אך חסר בהן תנאי מתנאי האיסור מדאורייתא, ועל כן הותרו מאיסור תורה. גם פעולות אלה נאסרו מדרבנן מחמת דמיונן למלאכה דאורייתא הנעשית בכל תנאי האיסור.לדוגמא: אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שעושים אותה לשם תיקון, אך המקלקל במלאכתו, נפקע איסורו מדאורייתא. חכמים גזרו גם על מלאכה כזו, מחמת דמיונה למלאכה דאורייתא. כגון, החופר בריצפת הבית שלא על מנת לתקן אותה, היות ומקלקל הוא, אין איסורו אלא מדרבנן מחמת דמיון מעשהו לחפירה לשם תיקון. וכן, אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שתיעשה בדרך שרגילים לעשותה; העושה אותה בשינוי - כגון הכותב ביד שמאל {{מקור|(ואינו איטר)}} - פטור. חכמים גזרו גם על מלאכה שנעשית בשינוי מחמת הדמיון למלאכה הנעשית באופן רגיל.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==גזירות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># </ins>הפעולה נאסרה כדי למנוע חשש לעשיית איסור תורה העלול להיגרם עקב אותה פעולה. למשל: מדין תורה אסור לקטוף פירות ממקום גידולם; חז"ל גזרו גם על הרחת פרי המחובר לצמח - שלא יבוא לקטיפתו.יש אומרים, שמטעם זה אסרו חכמים לטלטל כלים המיוחדים למלאכת איסור {{מקור|(כגון: עט, מברג, מסור וכדומה)}}, גזירה שמא יבוא לעשות בהם מלאכתם. לדעתם, גם מה שאסרו חכמים "אמירה לגוי" לעשות מלאכה בשבת, הוא גזירה שמא יבוא האומר לעשות אותה בעצמו.@ פעולות רבות נאסרו מפני שאינן מתאימות לאוירת הקדושה הראויה בשבת, על אף שאינן דומות למלאכה ואינן מביאות לידי מלאכה. כגון: הליכה בשבת לשם חפצי חול, או דיבור של חול בענייני מלאכות, או הכנה משבת לחול.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מראית העין==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># </ins>מראית העין. נאסרו גם פעולות שעשייתן עלולה לגרום לחשד שהעושה אותן מחלל את השבת&lt;ref&gt;. שלושה טעמים ישנם לגזירות חכמים משום מראית העין: א. כדי שלא יבואו הרואים ללמוד ממעשיו ולהתיר על ידי כך דברים אסורים - מתוך טעות; ב. שלא ייחשד אדם באיסור, כפי ששנינו במשנה: "לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר: והייתם נקיים מה' ומישראל, ואומר: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם" (שקלים ג, ב); ג. כדי שלא יתחלל שם שמים במעשהו שנראה כמעשה אסור - בפרט אם העושה הוא אדם חשוב, כמבואר בדברי הרמב"ם: "ויש דברים שהם בכלל חילול ה', והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות; דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינם עבירות, הרי זה חילל את ה'". (רמב"ם יסודי התורה ה, יא).&lt;/ref&gt;. לדוגמא: אסרו לתלות כבסים ליבוש בשבת, שלא יעלה חשד שכיבסם בשבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-27840:rev-41193:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=27840&oldid=prev 2009-03-16T17:37:55Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>סייגי חז&quot;ל למצוות השבת&lt;ref&gt;. יש שקוראים לכל מצוות חכמים בעניין השבת בשם &quot;עובדין דחול&quot;. ויש מחלקים וקוראים לדברים שאסרו חכמים משום &quot;סרך מלאכה&quot; בשם &quot;שבות&quot;, ולגזירות אחרות בשם &quot;עובדין דחול&quot;.&lt;/ref&gt;.התורה חייבה את חכמי התורה לעשות &quot;משמרת למשמרתה&quot; - סייגים למצוותיה. הסייגים שחז&quot;ל גזרו בענייני שבת נקראו &quot;שבות&quot;, והם נגזרו על פי ארבעה עקרונות:@ הפעולה נאסרה עקב דמיונה לאחת המלאכות שמדאורייתא; אמנם הדמיון אינו דמיון גמור, שאילו היה כן, היתה הפעולה נחשבת ל&quot;תולדה&quot; והיתה אסורה מדאורייתא. טעם האיסור הוא, כי הדמיון בין המלאכה האסורה ובין הפעולה המותרת עלול להטעות, ויבואו להתיר את האסור מחמת דמיונו להיתר, לכן גזרו חכמים גם על ההיתר, כדי למנוע טעויות כאלה.למשל: מן התורה אין איסור סחיטה מטעם דישה, אלא בזיתים ובענבים בלבד. חז&quot;ל גזרו גם על סחיטת פירות אחרים, כי הפעולה דומה לאיסור תורה.לדברים שנאסרו על ידי חז&quot;ל מחמת דמיונם למלאכות, יש להוסיף גם את עשיית המלאכות שאמנם מעיקרן אסורות הן מן התורה, אך חסר בהן תנאי מתנאי האיסור מדאורייתא, ועל כן הותרו מאיסור תורה. גם פעולות אלה נאסרו מדרבנן מחמת דמיונן למלאכה דאורייתא הנעשית בכל תנאי האיסור.לדוגמא: אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שעושים אותה לשם תיקון, אך המקלקל במלאכתו, נפקע איסורו מדאורייתא. חכמים גזרו גם על מלאכה כזו, מחמת דמיונה למלאכה דאורייתא. כגון, החופר בריצפת הבית שלא על מנת לתקן אותה, היות ומקלקל הוא, אין איסורו אלא מדרבנן מחמת דמיון מעשהו לחפירה לשם תיקון. וכן, אין איסור מלאכה מן התורה, אלא בתנאי שתיעשה בדרך שרגילים לעשותה; העושה אותה בשינוי - כגון הכותב ביד שמאל {{מקור|(ואינו איטר)}} - פטור. חכמים גזרו גם על מלאכה שנעשית בשינוי מחמת הדמיון למלאכה הנעשית באופן רגיל.@ הפעולה נאסרה כדי למנוע חשש לעשיית איסור תורה העלול להיגרם עקב אותה פעולה. למשל: מדין תורה אסור לקטוף פירות ממקום גידולם; חז&quot;ל גזרו גם על הרחת פרי המחובר לצמח - שלא יבוא לקטיפתו.יש אומרים, שמטעם זה אסרו חכמים לטלטל כלים המיוחדים למלאכת איסור {{מקור|(כגון: עט, מברג, מסור וכדומה)}}, גזירה שמא יבוא לעשות בהם מלאכתם. לדעתם, גם מה שאסרו חכמים &quot;אמירה לגוי&quot; לעשות מלאכה בשבת, הוא גזירה שמא יבוא האומר לעשות אותה בעצמו.@ פעולות רבות נאסרו מפני שאינן מתאימות לאוירת הקדושה הראויה בשבת, על אף שאינן דומות למלאכה ואינן מביאות לידי מלאכה. כגון: הליכה בשבת לשם חפצי חול, או דיבור של חול בענייני מלאכות, או הכנה משבת לחול.@ מראית העין. נאסרו גם פעולות שעשייתן עלולה לגרום לחשד שהעושה אותן מחלל את השבת&lt;ref&gt;. שלושה טעמים ישנם לגזירות חכמים משום מראית העין: א. כדי שלא יבואו הרואים ללמוד ממעשיו ולהתיר על ידי כך דברים אסורים - מתוך טעות; ב. שלא ייחשד אדם באיסור, כפי ששנינו במשנה: &quot;לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר: והייתם נקיים מה&#039; ומישראל, ואומר: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם&quot; (שקלים ג, ב); ג. כדי שלא יתחלל שם שמים במעשהו שנראה כמעשה אסור - בפרט אם העושה הוא אדם חשוב, כמבואר בדברי הרמב&quot;ם: &quot;ויש דברים שהם בכלל חילול ה&#039;, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות; דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינם עבירות, הרי זה חילל את ה&#039;&quot;. (רמב&quot;ם יסודי התורה ה, יא).&lt;/ref&gt;. לדוגמא: אסרו לתלות כבסים ליבוש בשבת, שלא יעלה חשד שכיבסם בשבת.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div>

Yeshivaorgil bot