https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA 2026-04-06T06:03:43Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=157064&oldid=prev 2022-05-19T14:35:51Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:35, 19 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[חג השבועות]] הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חג החל </del>ביום החמישים מתחילת [[חג הפסח]] (היוצא בתאריך - ו' ב[[סיון]]), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואחד מ</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלושת הרגלים</del>]]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ </del>חז"ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ביום זה [[מתן תורה|ניתנה התורה]], ולכן ננהגו [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנהג|מנהגים</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שונים ביום זה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[חג השבועות]] הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחד מ[[שלושת הרגלים]] שנחגג </ins>ביום החמישים מתחילת [[חג הפסח]] (היוצא בתאריך - ו' ב[[סיון]])<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בניגוד לחגים אחרים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחג אין מועד קבוע לפי התורה ויש לחגוג אותו לאחר </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספירת העומר|ספירת שבעה שבועות מחג הפסח</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אם כי בימינו שיש לוח שנה קבוע הוא נחגג תמיד בו' בסיוון</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעקבות הקשר בתורה בין חג הפסח לחג השבועות, יש בחסידות שהדגישו כי חג שבועות מהווה המשך ישיר לחג פסח כשהם מתבססים על פירוש ה[[רמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן]] שקבע כי הימים בין חג פסח לשבועות הינם כעין "חול המועד ארוך" וכי שבועות הינו כמו יום טוב שני לחג שבועות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירשו כי </ins>ביום זה [[מתן תורה|ניתנה התורה]], ולכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התקינו שיקראו בתורה את [[מעמד הר סיני]] מ[[פרשת יתרו]]. במהלך הדורות </ins>ננהגו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנהגים שונים בהקשר למתן תורה כגון לימוד תורה במהלך כל ליל שבועות ותפילת שחרית בוותיקין כהכנה לקבלת התורה בחג, וכן אכילת מאכלי חלב כזכר ל</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קורבן שתי הלחם]] שהוקרב בחג מכיוון שלפי דיני הלכות [[בשר בחלב]] יש צורך להכין לחם חלבי ולחם בשרי בסעודה בה אוכלים קודם מאכלי חלב ואז מאכלים בשריים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים בחג השבועות את קורבן שתי הלחם ולאחריו יכלו להביא את ה[[ביכורים</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למקדש. את הביכורים נהגו להעלות בשיירה גדולה ומפוארת בליווי כלי נגינה ולפני הבאת הביכורים היה על המביא לומר סדר מקרא ביכורים</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חג שבועות מוזכר בציווי התורה לספור [[ספירת העומר]] לאחר חג הפסח ולאחר לחוג את חג השבועות {{ציטוטון| שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלוֹהֶיךָ}}. בניגוד למועדים אחרים, לחג השבועות לא מוזכר תאריך בו הוא חל, ולמעשה מועד החג תלוי במועד חג הפסח ובספירת העומר. אמנם, בימינו חג השבועות תמיד חל בו' סיוון משום שאנו משתמשים בלוח שנה קבוע, אך בזמן בו היו מקדשים את החודשים על פי עדות ראייה הוא היה יכול לחול גם בה' או בז' סיוון.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חג שבועות מוזכר בציווי התורה לספור [[ספירת העומר]] לאחר חג הפסח ולאחר לחוג את חג השבועות {{ציטוטון|שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלוֹהֶיךָ}}. בניגוד למועדים אחרים, לחג השבועות לא מוזכר תאריך בו הוא חל, ולמעשה מועד החג תלוי במועד חג הפסח ובספירת העומר. אמנם, בימינו חג השבועות תמיד חל בו' סיוון משום שאנו משתמשים בלוח שנה קבוע, אך בזמן בו היו מקדשים את החודשים על פי עדות ראייה הוא היה יכול לחול גם בה' או בז' סיוון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שמות החג ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שמות החג ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמות רבים ניתנו לחג השבועות, ולכל אחד משמעות שונה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמות רבים ניתנו לחג השבועות, ולכל אחד משמעות שונה:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב| ערך=[[ביכורים]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב| ערך=[[ביכורים]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר הקרבת שתי הלחם ניתן להתחיל להביא את ה[[ביכורים]] למקדש. כבר בעת העלייה לרגל לחג השבועות היו כל ישראל מעלים את ביכוריהם איתם לבית המקדש בשיירה גדולה ומפוארת בליווי כלי נגינה. כל בני העיירות שהתכוונו לעלות לרגל היו מתכנסים יחד ולנים ברחובה של עיר, וכשעלה השחר היה הממונה אומר: &quot;קומו ונעלה ציון אל בית ה&#039; אלוהינו&quot;. והיו עולים בשיירה מקושטת ובליווי כלי נגינה: &quot;והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל מכה לפניהם&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר הקרבת שתי הלחם ניתן להתחיל להביא את ה[[ביכורים]] למקדש. כבר בעת העלייה לרגל לחג השבועות היו כל ישראל מעלים את ביכוריהם איתם לבית המקדש בשיירה גדולה ומפוארת בליווי כלי נגינה. כל בני העיירות שהתכוונו לעלות לרגל היו מתכנסים יחד ולנים ברחובה של עיר, וכשעלה השחר היה הממונה אומר: &quot;קומו ונעלה ציון אל בית ה&#039; אלוהינו&quot;. והיו עולים בשיירה מקושטת ובליווי כלי נגינה: &quot;והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל מכה לפניהם&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם להודיע שהם עומדים להיכנס לעיר. וכהנים חשובים יחד עם ישראלים היו יוצאים לקבל את פניהם, וכשהיו עוברים ברחובות העיר, היו בעלי המלאכה פוסקים ממלאכתם ועומדים לפניהם ושואלים בשלומם: &quot;אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום&quot;. והיו עולים להר הבית בשירה ונגינה, כשסלי הביכורים על כתפיהם, ומגישים אותם לכהן, ואומרים: &quot;הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה&#039; אֱלוֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה&#039; לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ&quot; (דברים כו, ג-טו). והכהן היה נוטל הטנא ומניחו לפני המזבח.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם להודיע שהם עומדים להיכנס לעיר. וכהנים חשובים יחד עם ישראלים היו יוצאים לקבל את פניהם, וכשהיו עוברים ברחובות העיר, היו בעלי המלאכה פוסקים ממלאכתם ועומדים לפניהם ושואלים בשלומם: &quot;אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום&quot;. והיו עולים להר הבית בשירה ונגינה, כשסלי הביכורים על כתפיהם, ומגישים אותם לכהן, ואומרים: &quot;הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה&#039; אֱלוֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה&#039; לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ&quot; (דברים כו, ג-טו). והכהן היה נוטל הטנא ומניחו לפני המזבח.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139328:rev-157064:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=139328&oldid=prev 2020-05-16T20:50:07Z

<p><span class="autocomment">חג הביכורים - חגה של ארץ ישראל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:50, 16 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא {{מקור|בבלי:פסחים סח, ב$פסחים סח:|כן}} מובאים דברי [[רבי אלעזר]] שכל ה[[תנאים]] מודים שבעצרת {{מקור|[- שבועות]}} צריך גם [[שמחת יום טוב|לשמוח במאכל ומשתה]] (דבר השנוי במחלוקת בשאר החגים), וזאת מחמת ש&quot;יום שניתנה בו תורה הוא&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא {{מקור|בבלי:פסחים סח, ב$פסחים סח:|כן}} מובאים דברי [[רבי אלעזר]] שכל ה[[תנאים]] מודים שבעצרת {{מקור|[- שבועות]}} צריך גם [[שמחת יום טוב|לשמוח במאכל ומשתה]] (דבר השנוי במחלוקת בשאר החגים), וזאת מחמת ש&quot;יום שניתנה בו תורה הוא&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== חג הביכורים - חגה של ארץ ישראל ==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חג השבועות נקרא בתורה גם בשם "יום הביכורים" (במדבר כח, כו ושמות לד, כב).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטעם מבאר רש&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;י: חג השבועות חל בזמן שבו התבואה מבשילה ונקצרת, ובו מביאים את קרבן שתי הלחם שהם מנחת חיטים '''הראשונה''' מהתבואה החדשה. זהו '''קרבן ציבורי''' להודות לה' על שהנחיל לנו את הארץ&lt;ref&gt;אברבנאל (שמות פרק לד): ובחג השבועות היו מביאים שתי הלחם שהוא קציר חטים להודות לה' שנתן להם ארץ חטה ושעורה.&lt;/ref&gt;.  </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנוסף: זהו הזמן בו מתחילים להבשיל פירות הארץ, משום כך מחג השבועות ואילך מתחילים להביא את הביכורים (משנה ביכורים א', י), שהם '''קרבן יחיד''' הבא להודות לה' על שהנחיל לנו את הארץ.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם כן, חג השבועות הוא חג הביכורים, '''חג ההודיה לה' על הארץ הטובה'''&lt;ref&gt;ראה מאמרו של ד"ר [https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/shavuot/gruz.html גרוזמן מאיר]. ומאמרו של [https://drive.google.com/open?id=1o7GvWj9oxp80QwBvqzaSBvYGX1Q0YJZP הרב גולדווסר]&lt;/ref&gt;.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== שבועות – הודיה על שלמות הגאולה ====</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חג השבועות הוא גם זמן מתן תורתנו. שני '''השלבים הסופיים של תהליך הגאולה''' הם קבלת התורה והכניסה לארץ ישראל. בחג השבועות אנו חוגגים את שניהם יחד: גם את מתן התורה, וגם את ההודיה על הארץ הטובה. דווקא בחג כזה ראוי להביא לחם חמץ (לחמיו של קרבן שתי הלחם המובא בשבועות הם חמץ), כשם שבקרבן התודה מביאים לחם חמץ, המבטא את השמחה בטוב שה' השפיע עלינו ואת ההודיה על סוף תהליך הגאולה&lt;ref&gt;הרבנית רימון [https://drive.google.com/open?id=1seFivXKzQhDvqVryhNPdNfJCxN__l8Zt במאמר על קרבן תודה וקרבן שתי הלחם] - פרשת צו. &lt;/ref&gt;.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קורבנות היום ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קורבנות היום ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שתי הלחם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שתי הלחם===</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139327:rev-139328:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=139327&oldid=prev 2020-05-16T20:48:39Z

<p><span class="autocomment">שמות החג</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:48, 16 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;עצרת&#039;&#039;&#039; - בפי [[חז&quot;ל]] נקרא חג זה בשם &quot;עצרת&quot; {{מקור|(}}{{מקור|משנה:שביעית א א$שביעית פ&quot;א מ&quot;א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שביעית ב א$שם פ&quot;ב מ&quot;א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה חלה ד י$חלה פ&quot;ד מ&quot;י}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:ביכורים א$ביכורים פ&quot;א משנה ג, ו וי}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שקלים ג א$שקלים פ&quot;א מ&quot;ג}}{{מקור|בבלי:שבת פז ב$שבת פז:}} {{מקור|ובעוד מאות מקומות)}}, ויש בזה כמה טעמים:{{ש}}יש המפרשים ש&#039;עצרת&#039; תרגום של &#039;שבועות&#039; {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כח, כו}}{{מקור|, ו}}{{מקור|חזקוני במדבר כט, לה$שם כט, לה}}{{מקור|, עפ&quot;י}} {{מקור|אונקלוס במדבר כח, כו}} {{מקור|ועוד)}}.{{ש}}לפי שביום זה מסתיים החג שאנו חוגגים לגאולתו והתהוותו של עם ישראל, המתחיל ב[[יציאת מצרים]] ומסתיים בקבלת התורה{{דרוש מקור}}. כי אף שיצאו ישראל ממצרים, עדיין לא הסתיימה גאולתם, ועדיין לא היו לעם, עד שקבלו את התורה בהר סיני {{מקור|כאומרם: &quot;אין אומתנו אומה אלא בתורתה&quot;|כן}}. נמצא כי ימי חג הפסח הם הימים הראשונים של החג, וחג השבועות הוא יומו האחרון של החג, ומכאן שמו &quot;עצרת&quot; - מילת כינוי ליום האחרון של החג {{מקור|כמו &quot;שמיני עצרת&quot;|כן}}.{{ש}}ראה {{מקור|רמב&quot;ן ויקרא כג, לו}}; {{מקור|רמב&quot;ן דברים טז, ח}};</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;עצרת&#039;&#039;&#039; - בפי [[חז&quot;ל]] נקרא חג זה בשם &quot;עצרת&quot; {{מקור|(}}{{מקור|משנה:שביעית א א$שביעית פ&quot;א מ&quot;א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שביעית ב א$שם פ&quot;ב מ&quot;א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה חלה ד י$חלה פ&quot;ד מ&quot;י}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:ביכורים א$ביכורים פ&quot;א משנה ג, ו וי}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שקלים ג א$שקלים פ&quot;א מ&quot;ג}}{{מקור|בבלי:שבת פז ב$שבת פז:}} {{מקור|ובעוד מאות מקומות)}}, ויש בזה כמה טעמים:{{ש}}יש המפרשים ש&#039;עצרת&#039; תרגום של &#039;שבועות&#039; {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כח, כו}}{{מקור|, ו}}{{מקור|חזקוני במדבר כט, לה$שם כט, לה}}{{מקור|, עפ&quot;י}} {{מקור|אונקלוס במדבר כח, כו}} {{מקור|ועוד)}}.{{ש}}לפי שביום זה מסתיים החג שאנו חוגגים לגאולתו והתהוותו של עם ישראל, המתחיל ב[[יציאת מצרים]] ומסתיים בקבלת התורה{{דרוש מקור}}. כי אף שיצאו ישראל ממצרים, עדיין לא הסתיימה גאולתם, ועדיין לא היו לעם, עד שקבלו את התורה בהר סיני {{מקור|כאומרם: &quot;אין אומתנו אומה אלא בתורתה&quot;|כן}}. נמצא כי ימי חג הפסח הם הימים הראשונים של החג, וחג השבועות הוא יומו האחרון של החג, ומכאן שמו &quot;עצרת&quot; - מילת כינוי ליום האחרון של החג {{מקור|כמו &quot;שמיני עצרת&quot;|כן}}.{{ש}}ראה {{מקור|רמב&quot;ן ויקרא כג, לו}}; {{מקור|רמב&quot;ן דברים טז, ח}};</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;זמן מתן תורתנו&#039;&#039;&#039; - חג השבועות נקרא גם &quot;חג מתן תורה&quot;, שכן, כאמור, ביום זה עמד עם ישראל למרגלות הר סיני וקבל את התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;זמן מתן תורתנו&#039;&#039;&#039; - חג השבועות נקרא גם &quot;חג מתן תורה&quot;, שכן, כאמור, ביום זה עמד עם ישראל למרגלות הר סיני וקבל את התורה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תאריך החג==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ערך מורחב|ערך=[[דרשני:זמן מתן תורתנו|זמן מתן תורתנו]]}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמובא לעיל, בתורה לא מוזכר באיזה תאריך חל חג השבועות, ולמעשה מועד החג תלוי במועד חג הפסח ובספירת העומר. אמנם, בימינו חג השבועות תמיד חל בו' סיוון משום שאנו משתמשים בלוח שנה קבוע. הגמרא {{#makor-new:שבת פז א|בבלי-שבת|פז|א}} מביאה מחלוקת בין [[רבי יוסי]] וחכמים לגבי תאריך מתן תורה. לפי חכמים [[לוחות הברית]] ניתנו בו' סיוון ואילו רבי יוסי מסביר כי הם ניתנו בז' סיוון. לשיטת רבי יוסי, הקב"ה ציווה על משה להכין את העם לשלושת ימים, כאשר העם יקבל את התורה ביום השלישי, אך משה דרש את דבריו של הקב"ה {{הערה|הרמב"ן בפירושו לגמרא מסביר כי הקב"ה נתן למשה את האפשרות לדרוש הוספת יום זה מדבריו, אך לא הייתה חובה בכך. לאחר שמשה דרש את דברי הקב"ה והוסיף יום אחד מדעתו- הסכים עימו הקב"ה}} ו"הוסיף עוד יום מדעתו" ואמר לישראל שקבלת התורה תהיה לאחר היום השלישי- והסכים הקב"ה עימו. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מגן אברהם]] הקשה כי על אף שלהלכה אנו פוסקים כדברי רבי יוסי לעניין פרישה בהלכות נידה, אין אנו חוגגים את חג השבועות בתאריך ז' בסיוון כשיטתו אלא דווקא בו' בחודש? וכיצד אנו אומרים בתפילה כי זהו "יום מתן תורתנו" כאשר למעשה תאריך מתן תורה חל רק יום לאחר מכן?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מהר"ל]] {{#makor-new:תפארת ישראל כז|מחשבה-תפארת-ישראל|כז|null}} מתרץ קושיא זו בכך שלמרות שעם ישראל קיבל את התורה ביום ז' סיוון, נתינת התורה מצד הקב"ה התרחשה כבר יום לפני כן. לשיטתו, הקב"ה כבר קידש את יום החמישים לאחר חג הפסח כאשר קבע בשמיים כי עם ישראל ראוי לקבלת התורה באותו היום, ולכן אנו חוגגים בתאריך זה את "מתן התורה" מאת הקב"ה, אמנם קבלת התורה בפועל התרחשה רק יום לאחר מכן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי לוי יצחק מברדיטשב]] הרחיב פירוש זה והסביר ({{מקור|קדושת לוי במדבר}} לשבועות), שענין "חג מתן תורתנו" הוא לא ציון היסטורי, אלא הכוונה שכל שנה ושנה בחג זה אנו מקבלים הארה הקשורה למתן תורה. ולכן, אין זה משנה מתי בפועל ניתנה התורה, אלא חשוב מתי עלה במחשבה לפני ה' לתת את התורה, שמרגע שעלה הדבר במחשבה לפני ה', נקבע לדורות שבכל שנה ושנה ביום זה יקבלו [[עם ישראל|ישראל]] הארה הקשורה למתן תורה, ולכן, כיוון שה' רצה לתת את התורה בו' בסיוון, יום זה נקבע לדורות כיום הארת מתן תורה, ואף על פי שמשה הוסיף יום אחד מדעתו, נשאר בכל שנה יום זה כיום ההארה. בדרך זו הסביר גם [[רבי שלום נח ברזובסקי]] בספרו [[נתיבות שלום]].</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== למהותו של יום ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== למהותו של יום ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139326:rev-139327:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=139326&oldid=prev 2020-05-16T20:25:47Z

<p><span class="autocomment">מנהגי היום</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:25, 16 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תצד א|פרשנות-שו&quot;ע-מ&quot;א-או&quot;ח|תצד|א}} הביא טעם אחר למנהג והסביר כי מדובר בתיקון חטאם של עם ישראל בקבלת התורה. הוא מפרש כי במעמד הר סיני נדרש משה להעיר את עם ישראל משום שלא קמו לקבלת התורה כמו שנאמר &quot; וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלוֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר&quot;. על מנת לתקן פגם זה, אנו נוהגים ללמוד תורה במשך כל הלילה כהכנה לקראת מתן תורה ולא ישנים כלל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תצד א|פרשנות-שו&quot;ע-מ&quot;א-או&quot;ח|תצד|א}} הביא טעם אחר למנהג והסביר כי מדובר בתיקון חטאם של עם ישראל בקבלת התורה. הוא מפרש כי במעמד הר סיני נדרש משה להעיר את עם ישראל משום שלא קמו לקבלת התורה כמו שנאמר &quot; וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלוֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר&quot;. על מנת לתקן פגם זה, אנו נוהגים ללמוד תורה במשך כל הלילה כהכנה לקראת מתן תורה ולא ישנים כלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, ישנם רבים שאינם לומדים כל הלילה אלא רק מאריכים בלימוד התורה בתחילת הערב ויש שאין נוהגים בכך כלל. בין מי שלא נהגו במנהג זה ניתן למנות את [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב יצחק זאב סולובייצ'יק</del>]] שטען כי אין הבדל בין לימוד תורה בליל שבועות לבין לימוד תורה ביומו, וכתב שבבית בריסק נהגו ללמוד ביום החג עצמו {{מקור| עובדות והנהגות לבית בריסק ב עט}}. באותו האופן, על [[הרב אלישיב]] מסופר שלא נהג ללמוד בליל שבועות והסביר את מנהגו בכך שלפי החשבון שעשה הוא ילמד פחות שעות בשקלול הכולל במידה וילמד כל הלילה וייאלץ לישון יותר ביום, ולכן הוא מעדיף ללמוד כהרגלו ביום. מנגד, [[הרב קנייבסקי]] אמר שעל אף שייתכן ומבחינה כמותית ילמדו פחות, עדיין עדיף ללמוד כל הלילה {{מקור| פסקי שמועות פא-פב}}. המצדדים במנהג סוברים כי ישנה מעלה בדבקות בתורה בלימוד בלילה ובמסירות בהכנה לקראת מתן תורה העולה על כמות התורה הנלמדת. אמנם, גם הם מודים כי במידה והדבר פוגע ב[[תפילת שחרית]] של היום למחרת, עדיף לא ללמוד כל הלילה {{מקור|שו"ת הרב אבינר}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, ישנם רבים שאינם לומדים כל הלילה אלא רק מאריכים בלימוד התורה בתחילת הערב ויש שאין נוהגים בכך כלל. בין מי שלא נהגו במנהג זה ניתן למנות את [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגרי"ז</ins>]] שטען כי אין הבדל בין לימוד תורה בליל שבועות לבין לימוד תורה ביומו, וכתב שבבית בריסק נהגו ללמוד ביום החג עצמו {{מקור| עובדות והנהגות לבית בריסק ב עט}}. באותו האופן, על [[הרב אלישיב]] מסופר שלא נהג ללמוד בליל שבועות והסביר את מנהגו בכך שלפי החשבון שעשה הוא ילמד פחות שעות בשקלול הכולל במידה וילמד כל הלילה וייאלץ לישון יותר ביום, ולכן הוא מעדיף ללמוד כהרגלו ביום. מנגד, [[הרב קנייבסקי]] אמר שעל אף שייתכן ומבחינה כמותית ילמדו פחות, עדיין עדיף ללמוד כל הלילה {{מקור| פסקי שמועות פא-פב}}. המצדדים במנהג סוברים כי ישנה מעלה בדבקות בתורה בלימוד בלילה ובמסירות בהכנה לקראת מתן תורה העולה על כמות התורה הנלמדת. אמנם, גם הם מודים כי במידה והדבר פוגע ב[[תפילת שחרית]] של היום למחרת, עדיף לא ללמוד כל הלילה {{מקור|שו"ת הרב אבינר}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד&quot;א ז&quot;ל, השל&quot;ה הקדוש ז&quot;ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד&quot;א ז&quot;ל, השל&quot;ה הקדוש ז&quot;ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סדר התפילה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סדר התפילה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|בפרשת יתרו|כן}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות &quot;וביום הבכורים...&quot; {{מקור|בפרשת פנחס|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|בפרשת יתרו|כן}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות &quot;וביום הבכורים...&quot; {{מקור|בפרשת פנחס|כן}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מגילת רות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מגילת רות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב| ערך=[[מגילת רות]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב| ערך=[[מגילת רות]]}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139323:rev-139326:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=139323&oldid=prev 2020-05-16T20:23:29Z

<p><span class="autocomment">לימוד ליל שבועות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:23, 16 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נהגו ישראל ללמוד תורה במהלך כל ליל שבועות עד תפילת שחרית של יום טוב. מקור המנהג מובא ב[[זוהר]] {{ציטוטון|חסידים הראשונים לא היו ישנים באותו הלילה והיו עוסקים בתורה… כך אמר רבי שמעון בשעה שהתכנסו החברים אצלו בלילה, הבה ונתקן את תכשיטי הכלה, כדי שתימצא מחר אצל המלך בתכשיטיה כראוי לה}}. לדברי הזוהר, טעם המנהג הוא להתכונן בלימוד תורה לקראת חג השבועות ככלה המתקשטת לפני יום חתונתה. דברים אלו מבוססים על דברי המשנה כי יום מתן תורה היה כעין יום החתונה בין עם ישראל לבין הקב&quot;ה, ומכיוון שבכל שנה אנו חוזרים ומקבלים את התורה בחג השבועות יש צורך להתכונן לכך בלימוד תורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נהגו ישראל ללמוד תורה במהלך כל ליל שבועות עד תפילת שחרית של יום טוב. מקור המנהג מובא ב[[זוהר]] {{ציטוטון|חסידים הראשונים לא היו ישנים באותו הלילה והיו עוסקים בתורה… כך אמר רבי שמעון בשעה שהתכנסו החברים אצלו בלילה, הבה ונתקן את תכשיטי הכלה, כדי שתימצא מחר אצל המלך בתכשיטיה כראוי לה}}. לדברי הזוהר, טעם המנהג הוא להתכונן בלימוד תורה לקראת חג השבועות ככלה המתקשטת לפני יום חתונתה. דברים אלו מבוססים על דברי המשנה כי יום מתן תורה היה כעין יום החתונה בין עם ישראל לבין הקב&quot;ה, ומכיוון שבכל שנה אנו חוזרים ומקבלים את התורה בחג השבועות יש צורך להתכונן לכך בלימוד תורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תצד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל</del>|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|תצד|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל</del>}} הביא טעם אחר למנהג והסביר כי מדובר בתיקון חטאם של עם ישראל בקבלת התורה. הוא מפרש כי במעמד הר סיני נדרש משה להעיר את עם ישראל משום שלא קמו לקבלת התורה כמו שנאמר " וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלוֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר". על מנת לתקן פגם זה, אנו נוהגים ללמוד תורה במשך כל הלילה כהכנה לקראת מתן תורה ולא ישנים כלל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תצד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|תצד|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>}} הביא טעם אחר למנהג והסביר כי מדובר בתיקון חטאם של עם ישראל בקבלת התורה. הוא מפרש כי במעמד הר סיני נדרש משה להעיר את עם ישראל משום שלא קמו לקבלת התורה כמו שנאמר " וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלוֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר". על מנת לתקן פגם זה, אנו נוהגים ללמוד תורה במשך כל הלילה כהכנה לקראת מתן תורה ולא ישנים כלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, ישנם רבים שאינם לומדים כל הלילה אלא רק מאריכים בלימוד התורה בתחילת הערב ויש שאין נוהגים בכך כלל. בין מי שלא נהגו במנהג זה ניתן למנות את [[הרב יצחק זאב סולובייצ&#039;יק]] שטען כי אין הבדל בין לימוד תורה בליל שבועות לבין לימוד תורה ביומו, וכתב שבבית בריסק נהגו ללמוד ביום החג עצמו {{מקור| עובדות והנהגות לבית בריסק ב עט}}. באותו האופן, על [[הרב אלישיב]] מסופר שלא נהג ללמוד בליל שבועות והסביר את מנהגו בכך שלפי החשבון שעשה הוא ילמד פחות שעות בשקלול הכולל במידה וילמד כל הלילה וייאלץ לישון יותר ביום, ולכן הוא מעדיף ללמוד כהרגלו ביום. מנגד, [[הרב קנייבסקי]] אמר שעל אף שייתכן ומבחינה כמותית ילמדו פחות, עדיין עדיף ללמוד כל הלילה {{מקור| פסקי שמועות פא-פב}}. המצדדים במנהג סוברים כי ישנה מעלה בדבקות בתורה בלימוד בלילה ובמסירות בהכנה לקראת מתן תורה העולה על כמות התורה הנלמדת. אמנם, גם הם מודים כי במידה והדבר פוגע ב[[תפילת שחרית]] של היום למחרת, עדיף לא ללמוד כל הלילה {{מקור|שו&quot;ת הרב אבינר}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, ישנם רבים שאינם לומדים כל הלילה אלא רק מאריכים בלימוד התורה בתחילת הערב ויש שאין נוהגים בכך כלל. בין מי שלא נהגו במנהג זה ניתן למנות את [[הרב יצחק זאב סולובייצ&#039;יק]] שטען כי אין הבדל בין לימוד תורה בליל שבועות לבין לימוד תורה ביומו, וכתב שבבית בריסק נהגו ללמוד ביום החג עצמו {{מקור| עובדות והנהגות לבית בריסק ב עט}}. באותו האופן, על [[הרב אלישיב]] מסופר שלא נהג ללמוד בליל שבועות והסביר את מנהגו בכך שלפי החשבון שעשה הוא ילמד פחות שעות בשקלול הכולל במידה וילמד כל הלילה וייאלץ לישון יותר ביום, ולכן הוא מעדיף ללמוד כהרגלו ביום. מנגד, [[הרב קנייבסקי]] אמר שעל אף שייתכן ומבחינה כמותית ילמדו פחות, עדיין עדיף ללמוד כל הלילה {{מקור| פסקי שמועות פא-פב}}. המצדדים במנהג סוברים כי ישנה מעלה בדבקות בתורה בלימוד בלילה ובמסירות בהכנה לקראת מתן תורה העולה על כמות התורה הנלמדת. אמנם, גם הם מודים כי במידה והדבר פוגע ב[[תפילת שחרית]] של היום למחרת, עדיף לא ללמוד כל הלילה {{מקור|שו&quot;ת הרב אבינר}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139322:rev-139323:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=139322&oldid=prev 2020-05-16T20:22:44Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:22, 16 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>חג השבועות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>הוא חג החל ביום החמישים מתחילת [[חג הפסח]] (היוצא בתאריך - ו' ב[[סיון]]), ואחד מ[[שלושת הרגלים]]. ע"פ חז"ל, ביום זה [[מתן תורה|ניתנה התורה]], ולכן ננהגו [[מנהג|מנהגים]] שונים ביום זה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חג השבועות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>הוא חג החל ביום החמישים מתחילת [[חג הפסח]] (היוצא בתאריך - ו' ב[[סיון]]), ואחד מ[[שלושת הרגלים]]. ע"פ חז"ל, ביום זה [[מתן תורה|ניתנה התורה]], ולכן ננהגו [[מנהג|מנהגים]] שונים ביום זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקור==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חג שבועות מוזכר בציווי התורה לספור [[ספירת העומר]] לאחר חג הפסח ולאחר לחוג את חג השבועות {{ציטוטון| שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלוֹהֶיךָ}}. בניגוד למועדים אחרים, לחג השבועות לא מוזכר תאריך בו הוא חל, ולמעשה מועד החג תלוי במועד חג הפסח ובספירת העומר. אמנם, בימינו חג השבועות תמיד חל בו' סיוון משום שאנו משתמשים בלוח שנה קבוע, אך בזמן בו היו מקדשים את החודשים על פי עדות ראייה הוא היה יכול לחול גם בה' או בז' סיוון.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שמות החג ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שמות החג ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמות רבים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניתנו </ins>לחג השבועות, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכל אחד משמעות שונה:</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמות רבים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנם </del>לחג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זה: חג </del>השבועות, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חג הביכורים, עצרת, חג מתן תורה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;חג השבועות&#039;&#039;&#039; - יום זה נקרא &quot;חג השבועות&quot; {{מקור|(}}{{מקור|שמות לד, כב}}{{מקור|;}} {{מקור|דברים טז, י$דברים טז, י וטז}}{{מקור|; וכעי&quot;ז ב}}{{מקור|במדבר כח, כו}}{{מקור|: &quot;בשבועותיכם&quot;}}{{מקור|)}}, מפני שהוא חל בסיום שבעת השבועות של [[ספירת העומר]], הניספרים מט&quot;ז בניסן ועד ה&#039; בסיון.{{ש}}בספרים מובא{{דרוש מקור}}, כי חג זה נקרא גם חג השְׁבוּעוֹת {{מקור|ש&#039; שוויה|כן}}, שכן שתי שבועות קשורות בתאריך זה: א. השבועה שנשבע עם ישראל בעת קבלת התורה למרגלות הר סיני, כשהכריז &quot;נעשה ונשמע&quot;; ב. השבועה שנשבע הקב&quot;ה במעמד זה שלא יחליף את עם סגולה, שבו בחר, ולא ימירנו בעם אחר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;חג השבועות&#039;&#039;&#039; - יום זה נקרא &quot;חג השבועות&quot; {{מקור|(}}{{מקור|שמות לד, כב}}{{מקור|;}} {{מקור|דברים טז, י$דברים טז, י וטז}}{{מקור|; וכעי&quot;ז ב}}{{מקור|במדבר כח, כו}}{{מקור|: &quot;בשבועותיכם&quot;}}{{מקור|)}}, מפני שהוא חל בסיום שבעת השבועות של [[ספירת העומר]], הניספרים מט&quot;ז בניסן ועד ה&#039; בסיון.{{ש}}בספרים מובא{{דרוש מקור}}, כי חג זה נקרא גם חג השְׁבוּעוֹת {{מקור|ש&#039; שוויה|כן}}, שכן שתי שבועות קשורות בתאריך זה: א. השבועה שנשבע עם ישראל בעת קבלת התורה למרגלות הר סיני, כשהכריז &quot;נעשה ונשמע&quot;; ב. השבועה שנשבע הקב&quot;ה במעמד זה שלא יחליף את עם סגולה, שבו בחר, ולא ימירנו בעם אחר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;חג הביכורים&#039;&#039;&#039; - בתורה נקרא החג &quot;יום הביכורים&quot; {{מקור|במדבר כו, כח|כן}}. יש המסבירים ששמו נובע בשל [[שתי הלחם]] {{מקור|(}}{{מקור|רש&quot;י במדבר כו, כח$רש&quot;י שם}} {{מקור|עפ&quot;י}} {{מקור|בבלי:מנחות פד ב$מנחות פד:}} {{מקור|וכ&quot;כ}} {{מקור|רבנו בחיי במדבר כו, כח$רבנו בחיי שם}}{{מקור|;}} {{מקור|ספורנו ויקרא כג, יז}}{{מקור|)}} הקרבים באותו יום ומכונים בתורה &quot;ביכורים&quot; {{מקור|ויקרא כג, יז|כן}}, מפני שהם ה[[קרבן]] הראשון המובא מתבואת החיטים החדשה {{מקור|(}}{{מקור|רש&quot;י ויקרא כג, יז$רש&quot;י שם}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש&quot;י שמות כג, טז}}{{מקור|)}}. ויש הסבירים שמקורו של השם &quot;חג הביכורים&quot; הוא בחובה להביא לבית המקדש מראשית [[ביכורים|ביכורי אדמתו]] מיום זה ואילך {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כו, כח}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש&quot;י סנהדרין יא ב$רש&quot;י סנהדרין יא: ד&quot;ה ועל הפירות}}&lt;ref&gt;וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&amp;t=9774&amp;p=89955#p89576 פורום &#039;אוצר החכמה&#039;] שדנו בשם זה של החג ובמקורותיו. {{מקור|[הסקירה ומקורות המובאים בפנים - בהסבר השם &#039;חג הביכורים&#039; - מקורם בפורום זה].}}&lt;/ref&gt;{{מקור|)}}, שכן באותו הזמן מתבכרים פירות האילן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;חג הביכורים&#039;&#039;&#039; - בתורה נקרא החג &quot;יום הביכורים&quot; {{מקור|במדבר כו, כח|כן}}. יש המסבירים ששמו נובע בשל [[שתי הלחם]] {{מקור|(}}{{מקור|רש&quot;י במדבר כו, כח$רש&quot;י שם}} {{מקור|עפ&quot;י}} {{מקור|בבלי:מנחות פד ב$מנחות פד:}} {{מקור|וכ&quot;כ}} {{מקור|רבנו בחיי במדבר כו, כח$רבנו בחיי שם}}{{מקור|;}} {{מקור|ספורנו ויקרא כג, יז}}{{מקור|)}} הקרבים באותו יום ומכונים בתורה &quot;ביכורים&quot; {{מקור|ויקרא כג, יז|כן}}, מפני שהם ה[[קרבן]] הראשון המובא מתבואת החיטים החדשה {{מקור|(}}{{מקור|רש&quot;י ויקרא כג, יז$רש&quot;י שם}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש&quot;י שמות כג, טז}}{{מקור|)}}. ויש הסבירים שמקורו של השם &quot;חג הביכורים&quot; הוא בחובה להביא לבית המקדש מראשית [[ביכורים|ביכורי אדמתו]] מיום זה ואילך {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כו, כח}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש&quot;י סנהדרין יא ב$רש&quot;י סנהדרין יא: ד&quot;ה ועל הפירות}}&lt;ref&gt;וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&amp;t=9774&amp;p=89955#p89576 פורום &#039;אוצר החכמה&#039;] שדנו בשם זה של החג ובמקורותיו. {{מקור|[הסקירה ומקורות המובאים בפנים - בהסבר השם &#039;חג הביכורים&#039; - מקורם בפורום זה].}}&lt;/ref&gt;{{מקור|)}}, שכן באותו הזמן מתבכרים פירות האילן.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חג השבועות הוא גם זמן מתן תורתנו. שני &#039;&#039;&#039;השלבים הסופיים של תהליך הגאולה&#039;&#039;&#039; הם קבלת התורה והכניסה לארץ ישראל. בחג השבועות אנו חוגגים את שניהם יחד: גם את מתן התורה, וגם את ההודיה על הארץ הטובה. דווקא בחג כזה ראוי להביא לחם חמץ (לחמיו של קרבן שתי הלחם המובא בשבועות הם חמץ), כשם שבקרבן התודה מביאים לחם חמץ, המבטא את השמחה בטוב שה&#039; השפיע עלינו ואת ההודיה על סוף תהליך הגאולה&lt;ref&gt;הרבנית רימון [https://drive.google.com/open?id=1seFivXKzQhDvqVryhNPdNfJCxN__l8Zt במאמר על קרבן תודה וקרבן שתי הלחם] - פרשת צו. &lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חג השבועות הוא גם זמן מתן תורתנו. שני &#039;&#039;&#039;השלבים הסופיים של תהליך הגאולה&#039;&#039;&#039; הם קבלת התורה והכניסה לארץ ישראל. בחג השבועות אנו חוגגים את שניהם יחד: גם את מתן התורה, וגם את ההודיה על הארץ הטובה. דווקא בחג כזה ראוי להביא לחם חמץ (לחמיו של קרבן שתי הלחם המובא בשבועות הם חמץ), כשם שבקרבן התודה מביאים לחם חמץ, המבטא את השמחה בטוב שה&#039; השפיע עלינו ואת ההודיה על סוף תהליך הגאולה&lt;ref&gt;הרבנית רימון [https://drive.google.com/open?id=1seFivXKzQhDvqVryhNPdNfJCxN__l8Zt במאמר על קרבן תודה וקרבן שתי הלחם] - פרשת צו. &lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== קרבנות היום ==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== קורבנות היום ==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שתי הלחם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שתי הלחם===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב| ערך=[[שתי הלחם]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב| ערך=[[שתי הלחם]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן בית המקדש היו מקריבים בחג השבועות את קורבן שתי הלחם מהחיטה החדשה. בניגוד לשאר הקורבנות (מלבד קורבן תודה), מנחת שתי הלחם היתה עשויה מחמץ. דבר זה מהווה את סיום התהליך שהחל לאחר חג הפסח בו הוקרב קורבן שעורים (מאכל בהמה) עד לחג השבועות בו מקריבים קורבן ממאכל אדם (חיטה). ה[[מהר"ל]] {{#makor-new:תפארת ישראל כה|מחשבה-תפארת-ישראל|כה|null}} מסביר עניין זה בכך שהחמץ מסמל את היצר הרע, ובעוד כל השנה אין אנו רוצים לערב את עבודת ה' עם היצר הרע, בחג השבועות, חג מתן תורה, אין חוששים ליצר הרע מכיוון שהתורה מבטלת אותו. יתר על כן, המהר"ל מסביר שבחג השבועות ניתן להראות שאפשר לעבוד את הקב"ה אף עם יצר הרע.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן בית המקדש היו מקריבים בחג השבועות את קורבן שתי הלחם מהחיטה החדשה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'עומר השעורים' שמקריבים בפסח מתיר לכל ישראל לאכול מהתבואה של השנה החדשה, ואילו שתי הלחם מתירים להביא מהתבואה החדשה מנחות למזבח (משנה מנחות י, ו).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בניגוד לשאר הקורבנות (מלבד קורבן תודה), מנחת שתי הלחם היתה עשויה מחמץ. דבר זה מהווה את סיום התהליך שהחל לאחר חג הפסח בו הוקרב קורבן שעורים (מאכל בהמה) עד לחג השבועות בו מקריבים קורבן ממאכל אדם (חיטה). ה[[מהר"ל]] {{#makor-new:תפארת ישראל כה|מחשבה-תפארת-ישראל|כה|null}} מסביר עניין זה בכך שהחמץ מסמל את היצר הרע, ובעוד כל השנה אין אנו רוצים לערב את עבודת ה' עם היצר הרע, בחג השבועות, חג מתן תורה, אין חוששים ליצר הרע מכיוון שהתורה מבטלת אותו. יתר על כן, המהר"ל מסביר שבחג השבועות ניתן להראות שאפשר לעבוד את הקב"ה אף עם יצר הרע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===ביכורים===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ערך מורחב| ערך=[[ביכורים]]}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר הקרבת שתי הלחם ניתן להתחיל להביא את ה[[ביכורים]] למקדש. כבר בעת העלייה לרגל לחג השבועות היו כל ישראל מעלים את ביכוריהם איתם לבית המקדש בשיירה גדולה ומפוארת בליווי כלי נגינה. כל בני העיירות שהתכוונו לעלות לרגל היו מתכנסים יחד ולנים ברחובה של עיר, וכשעלה השחר היה הממונה אומר: "קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלוהינו". והיו עולים בשיירה מקושטת ובליווי כלי נגינה: "והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל מכה לפניהם".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם להודיע שהם עומדים להיכנס לעיר. וכהנים חשובים יחד עם ישראלים היו יוצאים לקבל את פניהם, וכשהיו עוברים ברחובות העיר, היו בעלי המלאכה פוסקים ממלאכתם ועומדים לפניהם ושואלים בשלומם: "אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום". והיו עולים להר הבית בשירה ונגינה, כשסלי הביכורים על כתפיהם, ומגישים אותם לכהן, ואומרים: "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלוֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ" (דברים כו, ג-טו). והכהן היה נוטל הטנא ומניחו לפני המזבח</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מנהגי היום ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מנהגי היום ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בליל חג השבועות, נוהגים רבים להשאר ערים </del>כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלילה ולעסוק בתורה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטעם לכך הוא: בתיאור קבלת התורה {{</del>מקור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שמות יט|כן}} נאמר: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה". למרות שכבר בראש חודש סיון נאמר לעם מתי יקבלו את התורה, ולמרות ששלושת הימים שלפני המועד נקבעו ל"שלושת ימי הגבלה" - בכל זאת מציינים חז"ל, כי העם היה שקוע בתרדמה בליל ו' בסיון, ו</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משה</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנו נזקק להעירם משנתם ולהוציאם מן המחנה למרגלות ההר </del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ויוצא משה </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העם לקראת האלקים מן המחנה"|כן</del>}}. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי לתקן את אווירת השאננות שפשתה בעם</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואת חוסר הדריכות שאפיינה אותם </del>לקראת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קבלת התורה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוהגים </del>אנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליחד </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליל חג </del>השבועות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כולו ללימוד </del>תורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===לימוד ליל שבועות===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נהגו ישראל ללמוד תורה במהלך </ins>כל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליל שבועות עד תפילת שחרית של יום טוב</ins>. מקור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המנהג מובא ב</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זוהר</ins>]] {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ציטוטון</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חסידים הראשונים לא היו ישנים באותו הלילה והיו עוסקים בתורה… כך אמר רבי שמעון בשעה שהתכנסו החברים אצלו בלילה, הבה ונתקן </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תכשיטי הכלה, כדי שתימצא מחר אצל המלך בתכשיטיה כראוי לה</ins>}}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדברי הזוהר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעם המנהג הוא להתכונן בלימוד תורה </ins>לקראת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חג השבועות ככלה המתקשטת לפני יום חתונתה. דברים אלו מבוססים על דברי המשנה כי יום מתן תורה היה כעין יום החתונה בין עם ישראל לבין הקב"ה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומכיוון שבכל שנה </ins>אנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חוזרים ומקבלים </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה בחג </ins>השבועות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש צורך להתכונן לכך בלימוד </ins>תורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו </del>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגאון חיד</del>"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז</del>"ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, השל</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה הקדוש ז</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל, ועוד]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וסוברים שמוטב </del>ללמוד תורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[</ins>[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תצד ל|פרשנות-שו"ע-מ</ins>"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-או</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח|תצד|</ins>ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} הביא טעם אחר למנהג והסביר כי מדובר בתיקון חטאם של עם ישראל בקבלת התורה. הוא מפרש כי במעמד הר סיני נדרש משה להעיר את עם ישראל משום שלא קמו לקבלת התורה כמו שנאמר </ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלוֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר</ins>". <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על מנת לתקן פגם זה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנו נוהגים </ins>ללמוד תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשך כל הלילה כהכנה לקראת מתן תורה ולא ישנים כלל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם, ישנם רבים שאינם לומדים כל הלילה אלא רק מאריכים בלימוד התורה בתחילת הערב ויש שאין נוהגים בכך כלל. בין מי שלא נהגו במנהג זה ניתן למנות את [[הרב יצחק זאב סולובייצ'יק]] שטען כי אין הבדל בין לימוד תורה בליל שבועות לבין לימוד תורה ביומו, וכתב שבבית בריסק נהגו ללמוד ביום החג עצמו {{מקור| עובדות והנהגות לבית בריסק ב עט}}. באותו האופן, על [[הרב אלישיב]] מסופר שלא נהג ללמוד בליל שבועות והסביר את מנהגו בכך שלפי החשבון שעשה הוא ילמד פחות שעות בשקלול הכולל במידה וילמד כל הלילה וייאלץ לישון יותר ביום, ולכן הוא מעדיף ללמוד כהרגלו ביום. מנגד, [[הרב קנייבסקי]] אמר שעל אף שייתכן ומבחינה כמותית ילמדו פחות, עדיין עדיף ללמוד כל הלילה {{מקור| פסקי שמועות פא-פב}}. המצדדים במנהג סוברים כי ישנה מעלה בדבקות בתורה בלימוד בלילה ובמסירות בהכנה לקראת מתן תורה העולה על כמות התורה הנלמדת. אמנם, גם הם מודים כי במידה והדבר פוגע ב[[תפילת שחרית]] של היום למחרת, עדיף לא ללמוד כל הלילה {{מקור|שו"ת הרב אבינר}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד"א ז"ל, השל"ה הקדוש ז"ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב].</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מאכלי חלב ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מאכלי חלב ===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== קישוט בית הכנסת ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== קישוט בית הכנסת ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנהג ותיק הוא בישראל, לקשט את הבתים בחג השבועות בענפי ירק, בציצים ופרחים שונים. כמו כן, מעטרים את בתי הכנסת בזרי ירק ושוטחים עשבים על רצפתו. בקרב עדות המזרח נוהגים גם לזלף מי שושנים על המתפללים. הריעב&quot;ץ מבאר את טעמו של מנהג זה: &quot;זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק, כמו שכתוב: אל ירעו אל מול ההר ההוא&quot;. המנהג הובא בדברי הרמ&quot;א.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנהג ותיק הוא בישראל, לקשט את הבתים בחג השבועות בענפי ירק, בציצים ופרחים שונים. כמו כן, מעטרים את בתי הכנסת בזרי ירק ושוטחים עשבים על רצפתו. בקרב עדות המזרח נוהגים גם לזלף מי שושנים על המתפללים. הריעב&quot;ץ מבאר את טעמו של מנהג זה: &quot;זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק, כמו שכתוב: אל ירעו אל מול ההר ההוא&quot;. המנהג הובא בדברי הרמ&quot;א.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המגן אברהם כותב כי נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת בחג השבועות, מכיון שבעצרת נידונין על פירות האילן. ברם, הגר&quot;א ביטל מנהג זה, משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המגן אברהם כותב כי נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת בחג השבועות, מכיון שבעצרת נידונין על פירות האילן. ברם, הגר&quot;א ביטל מנהג זה, משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139321:rev-139322:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=139321&oldid=prev 2020-05-16T19:42:27Z

<p><span class="autocomment">קרבנות היום</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:42, 16 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שתי הלחם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שתי הלחם===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב| ערך=[[שתי הלחם]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב| ערך=[[שתי הלחם]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן בית המקדש היו מקריבים בחג השבועות את קורבן שתי הלחם מהחיטה החדשה. בניגוד לשאר הקורבנות (מלבד קורבן תודה), מנחת שתי הלחם היתה עשויה מחמץ. דבר זה מהווה את סיום התהליך שהחל לאחר חג הפסח בו הוקרב קורבן שעורים (מאכל בהמה) עד לחג השבועות בו מקריבים קורבן ממאכל אדם (חיטה). ה[[מהר"ל]]{{#makor-new:תפארת ישראל כה|מחשבה-תפארת-ישראל|כה|null}} מסביר עניין זה בכך שהחמץ מסמל את היצר הרע, ובעוד כל השנה אין אנו רוצים לערב את עבודת ה' עם היצר הרע, בחג השבועות, חג מתן תורה, אין חוששים ליצר הרע מכיוון שהתורה מבטלת אותו. יתר על כן, המהר"ל מסביר שבחג השבועות ניתן להראות שאפשר לעבוד את הקב"ה אף עם יצר הרע.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן בית המקדש היו מקריבים בחג השבועות את קורבן שתי הלחם מהחיטה החדשה. בניגוד לשאר הקורבנות (מלבד קורבן תודה), מנחת שתי הלחם היתה עשויה מחמץ. דבר זה מהווה את סיום התהליך שהחל לאחר חג הפסח בו הוקרב קורבן שעורים (מאכל בהמה) עד לחג השבועות בו מקריבים קורבן ממאכל אדם (חיטה). ה[[מהר"ל]] {{#makor-new:תפארת ישראל כה|מחשבה-תפארת-ישראל|כה|null}} מסביר עניין זה בכך שהחמץ מסמל את היצר הרע, ובעוד כל השנה אין אנו רוצים לערב את עבודת ה' עם היצר הרע, בחג השבועות, חג מתן תורה, אין חוששים ליצר הרע מכיוון שהתורה מבטלת אותו. יתר על כן, המהר"ל מסביר שבחג השבועות ניתן להראות שאפשר לעבוד את הקב"ה אף עם יצר הרע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מנהגי היום ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מנהגי היום ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-133677:rev-139321:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=133677&oldid=prev 2019-06-09T19:09:33Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:09, 9 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיעורים על חג שבועות] באתר ישיבה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיעורים על חג שבועות] באתר ישיבה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/ask/73189?fbclid=IwAR1PBmcdyXKG_9qVkyw98wk6SleLOjVb4zJeO4cSjfxZlR8F8GX8DzNrmpM מקור המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות] באתר ישיבה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/ask/73189?fbclid=IwAR1PBmcdyXKG_9qVkyw98wk6SleLOjVb4zJeO4cSjfxZlR8F8GX8DzNrmpM מקור המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות] באתר ישיבה</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.mgketer.org/mikra/31/ מגילת רות] באתר [[מקראות גדולות הכתר]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/38312 קישוט בית הכנסת בעשבים הרב יצחק יוסף]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/38312 קישוט בית הכנסת בעשבים הרב יצחק יוסף]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.aish.co.il/h/sh/ מגוון שיעורים ומאמרים על חג מתן תורה], באתר [http://www.aish.co.il/ אש התורה]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.aish.co.il/h/sh/ מגוון שיעורים ומאמרים על חג מתן תורה], באתר [http://www.aish.co.il/ אש התורה]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-133675:rev-133677:php=table --> </table>

Emmanuel678 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=133675&oldid=prev 2019-06-07T14:00:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:00, 7 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[הר סיני]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[הר סיני]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[עליה לרגל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[עליה לרגל]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[תבנית:הידעת?/ד' סיוון ה'תשע"ב]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיעורים על חג שבועות] באתר ישיבה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיעורים על חג שבועות] באתר ישיבה</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-133673:rev-133675:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=133673&oldid=prev 2019-06-07T13:52:11Z

<p><span class="autocomment">מגילת רות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:52, 7 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סדר התפילה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סדר התפילה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|בפרשת יתרו|כן}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות &quot;וביום הבכורים...&quot; {{מקור|בפרשת פנחס|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|בפרשת יתרו|כן}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות &quot;וביום הבכורים...&quot; {{מקור|בפרשת פנחס|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==מגילת רות===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מגילת רות==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ערך מורחב| ערך</ins>=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מגילת רות]]}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחג השבועות נוהגים לקרוא את [[חמש מגילות|מגילת]] [[רות]], ונאמרו טעמים רבים לכך. ה[[אבודרהם]] מפרש שהמגילה באה להשוות בין בני ישראל שכשקיבלו התורה, נתגיירו ונתכנסו תחת כנפי השכינה, לבין רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה. בנוסף, בחג השבועות נסתלק דוד המלך, ומגילת רות עוסקת בייחוסו, שהרי דוד היה נין של רות המואביה כפי שנאמר בסיומה: &quot;וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד&quot; {{הערה| ברכ&quot;י תצד, יא}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחג השבועות נוהגים לקרוא את [[חמש מגילות|מגילת]] [[רות]], ונאמרו טעמים רבים לכך. ה[[אבודרהם]] מפרש שהמגילה באה להשוות בין בני ישראל שכשקיבלו התורה, נתגיירו ונתכנסו תחת כנפי השכינה, לבין רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה. בנוסף, בחג השבועות נסתלק דוד המלך, ומגילת רות עוסקת בייחוסו, שהרי דוד היה נין של רות המואביה כפי שנאמר בסיומה: &quot;וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד&quot; {{הערה| ברכ&quot;י תצד, יא}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-133672:rev-133673:php=table --> </table>

Wikiboss