שבויה - היסטוריית גרסאות

81.2.149.61: תיקנתי שגיאה, שבויה זה גם ברווקה, לא רק באשת איש

2021-01-26T09:37:59Z

תיקנתי שגיאה, שבויה זה גם ברווקה, לא רק באשת איש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:37, 26 בינואר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	ב[[הלכה]] היהודית, '''שבויה''' היא [[~~אשת איש\|~~אשה ~~נשואה~~]] שנשבתה בידי נכרים, וככזו יש חשש ש[[אונס\|נאנסה]] בידיהם, ולכן [[איסורי נישואים לכהן\|נאסרה להנשא לכהן]] מ[[דרבנן]].		ב[[הלכה]] היהודית, '''שבויה''' היא [[אשה]] שנשבתה בידי נכרים, וככזו יש חשש ש[[אונס\|נאנסה]] בידיהם, ולכן [[איסורי נישואים לכהן\|נאסרה להנשא לכהן]] מ[[דרבנן]].

	==הכלל==		==הכלל==

טישיו ב־14:57, 8 באוגוסט 2012

2012-08-08T14:57:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:57, 8 באוגוסט 2012
שורה 17:		שורה 17:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:כהונה]]

טישיו: /* סייגים */

2012-08-08T14:56:53Z

סייגים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:56, 8 באוגוסט 2012
שורה 9:		שורה 9:
	יש להבדיל בין שני מניעים לשבי: שבויה מחמת ממון, שבויה שנשבתה כ[[משכון]] על [[חוב]], ונשבתה מכיוון שהחוב לא שולם. במקרה כזה יש חשש שהאשה נאנסה רק כאשר דבר זה לא יפגע בעצם החוב, אך אם אונס ימנע את החזר החוב, אין חוששים שהאשה נאנסה.		יש להבדיל בין שני מניעים לשבי: שבויה מחמת ממון, שבויה שנשבתה כ[[משכון]] על [[חוב]], ונשבתה מכיוון שהחוב לא שולם. במקרה כזה יש חשש שהאשה נאנסה רק כאשר דבר זה לא יפגע בעצם החוב, אך אם אונס ימנע את החזר החוב, אין חוששים שהאשה נאנסה.

	לעומת זאת, שבויה מחמת נפשות, כלומר שנשבתה כדי להורגה~~{{כלומר?}}~~, היא מסורה בידם לגמרי, ולכן יש להניח שנאנסה{{הערה\|כתובות כו א.}}.		לעומת זאת, שבויה מחמת נפשות, כלומר שנשבתה כדי להורגה, היא מסורה בידם לגמרי, ולכן יש להניח שנאנסה{{הערה\|כתובות כו א.}}.

	==בולשת==		==בולשת==

טישיו: יצרתי בויקיפדיה

2012-08-08T01:06:30Z

יצרתי בויקיפדיה

דף חדש

ב[[הלכה]] היהודית, '''שבויה''' היא [[אשת איש|אשה נשואה]] שנשבתה בידי נכרים, וככזו יש חשש ש[[אונס|נאנסה]] בידיהם, ולכן [[איסורי נישואים לכהן|נאסרה להנשא לכהן]] מ[[דרבנן]].

==הכלל==
מדין התורה אין חוששים שאשה נאנסה כל זמן שהאשה מכחישה זאת ואין [[עדות]] כנגדה, וזאת מכח [[חזקה דמעיקרא]], כלומר במצב של חוסר ידיעה ברורה לגבי המציאות (במקרה זה, האם האשה נאנסה או לא) אנו מניחים כי המצב הגופני הקודם נשאר בעינו.

מ[[דרבנן]], חוששים שכל אשה שהייתה בשבי בידי גויים נאנסה, כל זמן שאין עדות כי האשה לא נאנסה, וזאת מכיוון שמניחים שרוב הגוים פרוצים ב[[עריות]]{{הערה|כתובות יג ב.}}. מכיוון ששבויה הוא איסור חכמים, הם הקלו והאמינו במקרה זה גם לעדות של אשה, עבד ושפחה, הפסולים לעדות בדרך כלל.

==סייגים==
יש להבדיל בין שני מניעים לשבי: שבויה מחמת ממון, שבויה שנשבתה כ[[משכון]] על [[חוב]], ונשבתה מכיוון שהחוב לא שולם. במקרה כזה יש חשש שהאשה נאנסה רק כאשר דבר זה לא יפגע בעצם החוב, אך אם אונס ימנע את החזר החוב, אין חוששים שהאשה נאנסה.

לעומת זאת, שבויה מחמת נפשות, כלומר שנשבתה כדי להורגה{{כלומר?}}, היא מסורה בידם לגמרי, ולכן יש להניח שנאנסה{{הערה|כתובות כו א.}}.

==בולשת==
ב[[מסכת כתובות]] דנה הגמרא בקשר לכניסת חיל גויים לעיר ('בולשת'), שבמקרה כזה ישנו חשש אונס כלפי כל הנשים שבתוכה, שכן כל נשות העיר חשובות כשבויות ביד הגדוד. הגדר המדויק של דין זה (כלומר באיזה סוג של חיל גויים חוששים לדבר זה) נתון במחלוקת ראשונים{{הערה|לפי פירוש [[רש"י]], הגמרא מסייגת איסור זה דווקא בגדוד מלחמה של מדינה אחרת, שמתנהגים בעיר שרוצים לכבוש בהפקרות, אך גדוד חיילים של מדינה השולטת בעיר, רצונם להגן על העיר, ולכן אין הרשות נתונה ביד כל חייל לעשות כרצונו. לפי ה[[תוספות]] ההיפך הוא הנכון; גדוד חיילים של אותה העיר, מטיילים בנחת בעיר, ויש להם זמן לעשות ככל העולה על רוחם ואינם יריאים מאף אחד, אך גדוד חייל מגדוד של עיר אחרת, טרוד בשמירה על חייו, ואין לו זמן למעשים מיותרים. גם בגדוד של אותה העיר, לפי פירוש התוספות, האיסור הוא רק אם לא יכולה אף אחת להמלט מהעיר, הגמרא מפרשת זאת במקרה שיש גדוד משמרות אדוק על העיר, ואף יש שלשלות של ברזל המשמיעות קול רעש כאשר אדם צועד עליהם, וכן [[כלב שמירה|כלבי שמירה]], כך שגם אם החיילים נמו לא הייתה אפשרות להמלט מהעיר. אם, רק, יכולה הייתה אשה אחת להמלט מהעיר. אבל במקרה, שיכולים היו להמלט מהעיר, נמצא שלא כל הנשים שבויות, ומשכך יש להתיר מספק את כולן.}}.

לכלל זה ישנה החרגה, שאם יש מקום מסתור בעיר בו יכלה אפילו אשה אחת להסתתר, יש לקבל כנאמנת כל אשה שתאמר שלא נאנסה, היות שהיא הייתה יכולה לטעון שהתחבאה במסתור ([[מיגו]]).

{{הערות שוליים}}