רשע - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-06T07:23:14Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:23, 6 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''רשע''' הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא ב[[חזקת כשרות]] ומוחזק שאינו רשע <ref>{{מקור\|רמב"ם:קידוש החודש ב ב$רמב"ם קידוש החודש ב, ב}}</ref> ומשום כך מותר לאכול אצלו <ref>{{מקור\|טור:יורה דעה קיט א$טור יורה דעה קיט, א}}</ref>		'''רשע''' הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא ב[[חזקת כשרות]] ומוחזק שאינו רשע <ref>{{מקור\|רמב"ם:קידוש החודש ב ב$רמב"ם קידוש החודש ב, ב}}</ref> ומשום כך מותר לאכול אצלו <ref>{{מקור\|טור:יורה דעה קיט א$טור יורה דעה קיט, א}}</ref>
	==הגדרות הלכתיות==		==הגדרות הלכתיות==
	*רשע נקרא העובר עבירה שיש בה מלקות או מיתת בית דין <ref>{{מקור\|(שולחן ערוך חו"מ סי' לד סעיף ב)}}</ref> - הוא רק גזירת הכתוב מהפסוק "אל תשת רשע עד", אך אין בו חשש משקר <ref>{{מקור\|(מנחת חינוך לז-ד [ו] ד"ה ועיין סנהדרין, קצוה"ח מו-יז)}}</ref>.		*רשע נקרא העובר עבירה שיש בה מלקות או מיתת בית דין <ref>{{מקור\|שולחן ערוך חו"מ סי' לד סעיף ב\|כן}}</ref> - הוא רק גזירת הכתוב מהפסוק "אל תשת רשע עד", אך אין בו חשש משקר <ref>{{מקור\|מנחת חינוך לז-ד [ו] ד"ה ועיין סנהדרין, קצוה"ח מו-יז\|כן}}</ref>.
	*רשע דחמס (כגון גזלן) - בפשטות הוא משום חשש משקר <ref>{{מקור\|(קצוה"ח מו-יז, קובץ שיעורים בבא בתרא תקעט)}}</ref>, ויש שכתבו שיש בו גם גזירת הכתוב <ref>{{מקור\|(גרנ"ט קמד ד"ה והנראה (לעניין עדות, אך לשבועה רק משום חשש משקר), וכן הסתפק בזה קובץ שיעורים בבא בתרא תקפא)}}</ref>.		*רשע דחמס (כגון גזלן) - בפשטות הוא משום חשש משקר <ref>{{מקור\|קצוה"ח מו-יז, קובץ שיעורים בבא בתרא תקעט\|כן}}</ref>, ויש שכתבו שיש בו גם גזירת הכתוב <ref>{{מקור\|(גרנ"ט קמד ד"ה והנראה (לעניין עדות, אך לשבועה רק משום חשש משקר), וכן הסתפק בזה קובץ שיעורים בבא בתרא תקפא)}}</ref>.
	==הלכות==		==הלכות==
	*רשע פסול לעדות <ref>{{מקור\|(שולחן ערוך חו"מ סי' לד סעיף ב)}}</ref>		*רשע פסול לעדות <ref>{{מקור\|שולחן ערוך חו"מ סי' לד סעיף ב\|כן}}</ref>
	*לפי הספר יראים <ref>סימן שטו</ref> רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו".		*לפי הספר יראים <ref>סימן שטו</ref> רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו".

אברהם אליצור ב־19:05, 22 באפריל 2012

2012-04-22T19:05:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:05, 22 באפריל 2012
שורה 18:		שורה 18:
	*המן		*המן

	==הבן הרשע בהגדה==		==הבן הרשע בהגדה של פסח==
	הרשע הוא אחד מהבנים שכנגדם דיברה תורה. בנוסח המקובל שואל הרשע את השאלה: "מה העבודה הזאת לכם?"		הרשע הוא אחד מהבנים שכנגדם דיברה תורה. בנוסח המקובל שואל הרשע את השאלה: "מה העבודה הזאת לכם?"

אברהם אליצור: הוספת פסקה: הבן הרשע בהגדה

2012-04-22T19:03:57Z

הוספת פסקה: הבן הרשע בהגדה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:03, 22 באפריל 2012
שורה 17:		שורה 17:
	*לבן - היה רשע שקפץ להשיב לפני אביו		*לבן - היה רשע שקפץ להשיב לפני אביו
	*המן		*המן

			==הבן הרשע בהגדה==
			הרשע הוא אחד מהבנים שכנגדם דיברה תורה. בנוסח המקובל שואל הרשע את השאלה: "מה העבודה הזאת לכם?"

			כיוון שהרשע בוחר בביטוי "לכם", ולא "לנו", אומרת ההגדה: "לפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר - אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: "בעבור זה עשה ה' '''לי''' בצאתי ממצרים" (שמות יג ח) לי ולא לו אלו היה שם לא היה נגאל".

			בתורה, לעומת זאת, השאלה "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" לא נתפסת כשלילית, והתשובה הכתובה היא: "זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיקֹוָק אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל" (שמות י"ב, כ"ז).

	==רשע שאינו אדם==		==רשע שאינו אדם==

רצוא ושוב ב־22:06, 4 בדצמבר 2011

2011-12-04T22:06:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:06, 4 בדצמבר 2011
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~
	'''רשע''' הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא ב[[חזקת כשרות]] ומוחזק שאינו רשע <ref>{{מקור\|רמב"ם:קידוש החודש ב ב$רמב"ם קידוש החודש ב, ב}}</ref> ומשום כך מותר לאכול אצלו <ref>{{מקור\|טור:יורה דעה קיט א$טור יורה דעה קיט, א}}</ref>		'''רשע''' הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא ב[[חזקת כשרות]] ומוחזק שאינו רשע <ref>{{מקור\|רמב"ם:קידוש החודש ב ב$רמב"ם קידוש החודש ב, ב}}</ref> ומשום כך מותר לאכול אצלו <ref>{{מקור\|טור:יורה דעה קיט א$טור יורה דעה קיט, א}}</ref>
	==הגדרות הלכתיות==		==הגדרות הלכתיות==

רצוא ושוב: /* ראו גם */

2011-12-04T19:06:17Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:06, 4 בדצמבר 2011
שורה 23:		שורה 23:
	*רשעי זיתים		*רשעי זיתים

	==~~ראו~~ גם==		==ראה גם==
	* [[אין אדם משים עצמו רשע]]		* [[אין אדם משים עצמו רשע]]
	* [[רשע בעדות]]		* [[רשע בעדות]]

רצוא ושוב ב־18:41, 4 בדצמבר 2011

2011-12-04T18:41:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:41, 4 בדצמבר 2011
שורה 8:		שורה 8:
	*לפי הספר יראים <ref>סימן שטו</ref> רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו".		*לפי הספר יראים <ref>סימן שטו</ref> רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו".

	==הגדרות מהמקרא==		==הגדרות==
			=== מהמקרא===
	בטנם של רשעים חסרה<ref>משלי יג, כה</ref> ומאושר הוא האדם שלא הולך בעצתם<ref> תהלים א</ref>		בטנם של רשעים חסרה<ref>משלי יג, כה</ref> ומאושר הוא האדם שלא הולך בעצתם<ref> תהלים א</ref>

	==~~הגדרות~~ מהגמרא==		===מהגמרא===
	רשע נקרא גם מי שיש לו דרך אחרת שלא בפריצות ובוחר בדרך של פריצות.<ref> בבא בתרא נז</ref> רוב רשעים אינו נקרא רוב ונקרא "קשר רשעים"<ref> סנהדרין כו.</ref>		רשע נקרא גם מי שיש לו דרך אחרת שלא בפריצות ובוחר בדרך של פריצות.<ref> בבא בתרא נז</ref> רוב רשעים אינו נקרא רוב ונקרא "קשר רשעים"<ref> סנהדרין כו.</ref>

רצוא ושוב: /* הגדרות הלכתיות */

2011-12-04T18:40:35Z

הגדרות הלכתיות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:40, 4 בדצמבר 2011
שורה 2:		שורה 2:
	'''רשע''' הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא ב[[חזקת כשרות]] ומוחזק שאינו רשע <ref>{{מקור\|רמב"ם:קידוש החודש ב ב$רמב"ם קידוש החודש ב, ב}}</ref> ומשום כך מותר לאכול אצלו <ref>{{מקור\|טור:יורה דעה קיט א$טור יורה דעה קיט, א}}</ref>		'''רשע''' הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא ב[[חזקת כשרות]] ומוחזק שאינו רשע <ref>{{מקור\|רמב"ם:קידוש החודש ב ב$רמב"ם קידוש החודש ב, ב}}</ref> ומשום כך מותר לאכול אצלו <ref>{{מקור\|טור:יורה דעה קיט א$טור יורה דעה קיט, א}}</ref>
	==הגדרות הלכתיות==		==הגדרות הלכתיות==
	*~~מי שעובר על לאו דאורייתא הוא~~ רשע		*רשע נקרא העובר עבירה שיש בה מלקות או מיתת בית דין <ref>{{מקור\|(שולחן ערוך חו"מ סי' לד סעיף ב)}}</ref> - הוא רק גזירת הכתוב מהפסוק "אל תשת רשע עד", אך אין בו חשש משקר <ref>{{מקור\|(מנחת חינוך לז-ד [ו] ד"ה ועיין סנהדרין, קצוה"ח מו-יז)}}</ref>.
			*רשע דחמס (כגון גזלן) - בפשטות הוא משום חשש משקר <ref>{{מקור\|(קצוה"ח מו-יז, קובץ שיעורים בבא בתרא תקעט)}}</ref>, ויש שכתבו שיש בו גם גזירת הכתוב <ref>{{מקור\|(גרנ"ט קמד ד"ה והנראה (לעניין עדות, אך לשבועה רק משום חשש משקר), וכן הסתפק בזה קובץ שיעורים בבא בתרא תקפא)}}</ref>.
	*מי שעובר על איסור דרבנן נקרא ~~עבריין~~		==הלכות==
			*רשע פסול לעדות <ref>{{מקור\|(שולחן ערוך חו"מ סי' לד סעיף ב)}}</ref>
	*'''רשע סתם''' (דאינו חמס) - דהיינו שעבר עבירה שיש בה מלקות או מיתת בית דין {{מקור\|(חו"מ לד-ב)}} - הוא רק גזירת הכתוב מהפסוק "אל תשת רשע עד", אך אין בו חשש משקר {{מקור\|(מנחת חינוך לז-ד [ו] ד"ה ועיין סנהדרין, קצוה"ח מו-יז)}}.

	*~~'''~~רשע דחמס~~'''~~ (כגון גזלן) - בפשטות הוא משום חשש משקר {{מקור\|(קצוה"ח מו-יז, קובץ שיעורים בבא בתרא תקעט)}}, ויש שכתבו שיש בו גם גזירת הכתוב {{מקור\|(גרנ"ט קמד ד"ה והנראה (לעניין עדות, אך לשבועה רק משום חשש משקר), וכן הסתפק בזה קובץ שיעורים בבא בתרא תקפא)}}.

	*לפי הספר יראים <ref>סימן שטו</ref> רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו".		*לפי הספר יראים <ref>סימן שטו</ref> רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו".

רצוא ושוב: /* הגדרות הלכתיות */

2011-12-04T18:38:08Z

הגדרות הלכתיות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:38, 4 בדצמבר 2011
שורה 10:		שורה 10:
	*'''רשע דחמס''' (כגון גזלן) - בפשטות הוא משום חשש משקר {{מקור\|(קצוה"ח מו-יז, קובץ שיעורים בבא בתרא תקעט)}}, ויש שכתבו שיש בו גם גזירת הכתוב {{מקור\|(גרנ"ט קמד ד"ה והנראה (לעניין עדות, אך לשבועה רק משום חשש משקר), וכן הסתפק בזה קובץ שיעורים בבא בתרא תקפא)}}.		*'''רשע דחמס''' (כגון גזלן) - בפשטות הוא משום חשש משקר {{מקור\|(קצוה"ח מו-יז, קובץ שיעורים בבא בתרא תקעט)}}, ויש שכתבו שיש בו גם גזירת הכתוב {{מקור\|(גרנ"ט קמד ד"ה והנראה (לעניין עדות, אך לשבועה רק משום חשש משקר), וכן הסתפק בזה קובץ שיעורים בבא בתרא תקפא)}}.

	*לפי הספר יראים <ref>סימן שטו</ref> רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"[[לא ישבו בארצך]]. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו".		*לפי הספר יראים <ref>סימן שטו</ref> רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו".

	==הגדרות מהמקרא==		==הגדרות מהמקרא==

רצוא ושוב: /* הגדרות מהגמרא */

2011-12-04T18:33:57Z

הגדרות מהגמרא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:33, 4 בדצמבר 2011
שורה 16:		שורה 16:

	==הגדרות מהגמרא==		==הגדרות מהגמרא==
	מי שיש לו דרך אחרת שלא בפריצות ובוחר בדרך של פריצות.<ref> בבא בתרא נז</ref> רוב רשעים אינו נקרא רוב ונקרא "קשר רשעים"<ref> סנהדרין כו.</ref>		רשע נקרא גם מי שיש לו דרך אחרת שלא בפריצות ובוחר בדרך של פריצות.<ref> בבא בתרא נז</ref> רוב רשעים אינו נקרא רוב ונקרא "קשר רשעים"<ref> סנהדרין כו.</ref>

	==מי מהמקרא מכונה רשע==		==מי מהמקרא מכונה רשע==

רצוא ושוב: /* הגדרה הלכתית */

2011-12-04T18:33:19Z

הגדרה הלכתית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:33, 4 בדצמבר 2011
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}
	'''רשע''' הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא ב[[חזקת כשרות]] ומוחזק שאינו רשע <ref>{{מקור\|רמב"ם:קידוש החודש ב ב$רמב"ם קידוש החודש ב, ב}}</ref> ומשום כך מותר לאכול אצלו <ref>{{מקור\|טור:יורה דעה קיט א$טור יורה דעה קיט, א}}</ref>		'''רשע''' הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא ב[[חזקת כשרות]] ומוחזק שאינו רשע <ref>{{מקור\|רמב"ם:קידוש החודש ב ב$רמב"ם קידוש החודש ב, ב}}</ref> ומשום כך מותר לאכול אצלו <ref>{{מקור\|טור:יורה דעה קיט א$טור יורה דעה קיט, א}}</ref>
	==~~הגדרה הלכתית~~==		==הגדרות הלכתיות==
	*מי שעובר על לאו דאורייתא הוא רשע		*מי שעובר על לאו דאורייתא הוא רשע