רשות משנה - היסטוריית גרסאות

Tshuva ב־13:42, 29 באפריל 2020

2020-04-29T13:42:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:42, 29 באפריל 2020
שורה 5:		שורה 5:
	ואולם, מה יהא דינו של השור כשהחרש נתפקח או כשהשוטה נשתפה או כשהקטן הגדיל, נחלקו בכך תנאים: רבי מאיר סובר, כי השור חוזר להיחשב כשור תם, שכן "רשות משנה", כלומר, הואיל ויצא השור מרשות האפוטרופוס לרשות הבעלים - נשתנה דינו. לעומתו סובר רבי יוסי, שאין שינוי הרשות משנה את דינו, והשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה.		ואולם, מה יהא דינו של השור כשהחרש נתפקח או כשהשוטה נשתפה או כשהקטן הגדיל, נחלקו בכך תנאים: רבי מאיר סובר, כי השור חוזר להיחשב כשור תם, שכן "רשות משנה", כלומר, הואיל ויצא השור מרשות האפוטרופוס לרשות הבעלים - נשתנה דינו. לעומתו סובר רבי יוסי, שאין שינוי הרשות משנה את דינו, והשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה.

	~~הרמב~~"ם (הל' נזקי ממון פרק ד', הלכה ט') פוסק ~~כסומכוס~~ (ב"ק דף לט:) שרשות משנה, אך פוסק גם ~~כרבי~~ יוסי, שהשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה, משום שאין כאן שינוי רשות, שהרי השור ברשות הבעלים הוא. ברם, מוסיף הרמב"ם ואומר: "שור שהועד ונמכר או ניתן במתנה, חזר לתמותו, שהרשות שנשתנית משנה דינו" {{מקור\|הלכות נזקי ממון ו, ו\|כן}}.		ה[[רמב"ם]] (הל' נזקי ממון פרק ד', הלכה ט') פוסק כ[[סומכוס]] (ב"ק דף לט:) שרשות משנה, אך פוסק גם כ[[רבי יוסי]], שהשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה, משום שאין כאן שינוי רשות, שהרי השור ברשות הבעלים הוא. ברם, מוסיף הרמב"ם ואומר: "שור שהועד ונמכר או ניתן במתנה, חזר לתמותו, שהרשות שנשתנית משנה דינו" {{מקור\|הלכות נזקי ממון ו, ו\|כן}}.
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

Tshuva: דיוק

2020-04-29T13:40:12Z

דיוק

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:40, 29 באפריל 2020
שורה 5:		שורה 5:
	ואולם, מה יהא דינו של השור כשהחרש נתפקח או כשהשוטה נשתפה או כשהקטן הגדיל, נחלקו בכך תנאים: רבי מאיר סובר, כי השור חוזר להיחשב כשור תם, שכן "רשות משנה", כלומר, הואיל ויצא השור מרשות האפוטרופוס לרשות הבעלים - נשתנה דינו. לעומתו סובר רבי יוסי, שאין שינוי הרשות משנה את דינו, והשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה.		ואולם, מה יהא דינו של השור כשהחרש נתפקח או כשהשוטה נשתפה או כשהקטן הגדיל, נחלקו בכך תנאים: רבי מאיר סובר, כי השור חוזר להיחשב כשור תם, שכן "רשות משנה", כלומר, הואיל ויצא השור מרשות האפוטרופוס לרשות הבעלים - נשתנה דינו. לעומתו סובר רבי יוסי, שאין שינוי הרשות משנה את דינו, והשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה.

	הרמב"ם פוסק כרבי יוסי, שהשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה~~, אלא שמבאר הטעם~~, משום שאין כאן שינוי רשות, שהרי השור ברשות הבעלים הוא. ברם, מוסיף הרמב"ם ואומר: "שור שהועד ונמכר או ניתן במתנה, חזר לתמותו, שהרשות שנשתנית משנה דינו" {{מקור\|הלכות נזקי ממון ו, ו\|כן}}.		הרמב"ם (הל' נזקי ממון פרק ד', הלכה ט') פוסק כסומכוס (ב"ק דף לט:) שרשות משנה, אך פוסק גם כרבי יוסי, שהשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה, משום שאין כאן שינוי רשות, שהרי השור ברשות הבעלים הוא. ברם, מוסיף הרמב"ם ואומר: "שור שהועד ונמכר או ניתן במתנה, חזר לתמותו, שהרשות שנשתנית משנה דינו" {{מקור\|הלכות נזקי ממון ו, ו\|כן}}.
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

Tshuva ב־15:00, 26 במרץ 2020

2020-03-26T15:00:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:00, 26 במרץ 2020
שורה 1:		שורה 1:
	שור מועד שיצא מרשותו של אחד ונכנס לרשותו של אחר, האם שינוי הרשות משנה את דינו להיחשב כשור תם, או שאין שינוי הרשות משנה את דינו להיחשב כשור תם.		שור מועד שיצא מרשותו של אחד ונכנס לרשותו של אחר, האם שינוי הרשות משנה את דינו להיחשב כשור תם, או שאין שינוי הרשות משנה את דינו להיחשב כשור תם.



	שור של חרש, שוטה או קטן, שהוחזק נגחן, בית הדין ממנים אפוטרופוס שישמור על השור, ואם השור נגח שלוש פעמים ברשות האפוטרופוס, הריהו נעשה מועד, וכשחזר ונגח פעם רביעית, הניזק גובה נזק שלם {{מקור\|יש אומרים, כי האפוטרופוס משלם מנכסיו, וחוזר וגובה מן הקטנים לכשיגדלו; ויש אומרים, כי האפוטרופוס משלם מנכסיהם של הקטנים\|כן}}.		שור של חרש, שוטה או קטן, שהוחזק נגחן, בית הדין ממנים אפוטרופוס שישמור על השור, ואם השור נגח שלוש פעמים ברשות האפוטרופוס, הריהו נעשה מועד, וכשחזר ונגח פעם רביעית, הניזק גובה נזק שלם {{מקור\|יש אומרים, כי האפוטרופוס משלם מנכסיו, וחוזר וגובה מן הקטנים לכשיגדלו; ויש אומרים, כי האפוטרופוס משלם מנכסיהם של הקטנים\|כן}}.



	ואולם, מה יהא דינו של השור כשהחרש נתפקח או כשהשוטה נשתפה או כשהקטן הגדיל, נחלקו בכך תנאים: רבי מאיר סובר, כי השור חוזר להיחשב כשור תם, שכן "רשות משנה", כלומר, הואיל ויצא השור מרשות האפוטרופוס לרשות הבעלים - נשתנה דינו. לעומתו סובר רבי יוסי, שאין שינוי הרשות משנה את דינו, והשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה.		ואולם, מה יהא דינו של השור כשהחרש נתפקח או כשהשוטה נשתפה או כשהקטן הגדיל, נחלקו בכך תנאים: רבי מאיר סובר, כי השור חוזר להיחשב כשור תם, שכן "רשות משנה", כלומר, הואיל ויצא השור מרשות האפוטרופוס לרשות הבעלים - נשתנה דינו. לעומתו סובר רבי יוסי, שאין שינוי הרשות משנה את דינו, והשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה.



	הרמב"ם פוסק כרבי יוסי, שהשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה, אלא שמבאר הטעם, משום שאין כאן שינוי רשות, שהרי השור ברשות הבעלים הוא. ברם, מוסיף הרמב"ם ואומר: "שור שהועד ונמכר או ניתן במתנה, חזר לתמותו, שהרשות שנשתנית משנה דינו" {{מקור\|הלכות נזקי ממון ו, ו\|כן}}.		הרמב"ם פוסק כרבי יוסי, שהשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה, אלא שמבאר הטעם, משום שאין כאן שינוי רשות, שהרי השור ברשות הבעלים הוא. ברם, מוסיף הרמב"ם ואומר: "שור שהועד ונמכר או ניתן במתנה, חזר לתמותו, שהרשות שנשתנית משנה דינו" {{מקור\|הלכות נזקי ממון ו, ו\|כן}}.





	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:31:15Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:31, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~שור~~ מועד שיצא מרשותו של אחד ונכנס לרשותו של אחר, האם שינוי הרשות משנה את דינו להיחשב כשור תם, או שאין שינוי הרשות משנה את דינו להיחשב כשור תם.		שור מועד שיצא מרשותו של אחד ונכנס לרשותו של אחר, האם שינוי הרשות משנה את דינו להיחשב כשור תם, או שאין שינוי הרשות משנה את דינו להיחשב כשור תם.



	שור של חרש, שוטה או קטן, שהוחזק נגחן, בית הדין ממנים אפוטרופוס שישמור על השור, ואם השור נגח שלוש פעמים ברשות האפוטרופוס, הריהו נעשה מועד, וכשחזר ונגח פעם רביעית, הניזק גובה נזק שלם {{מקור\|(יש אומרים, כי האפוטרופוס משלם מנכסיו, וחוזר וגובה מן הקטנים לכשיגדלו; ויש אומרים, כי האפוטרופוס משלם מנכסיהם של הקטנים)}}.		שור של חרש, שוטה או קטן, שהוחזק נגחן, בית הדין ממנים אפוטרופוס שישמור על השור, ואם השור נגח שלוש פעמים ברשות האפוטרופוס, הריהו נעשה מועד, וכשחזר ונגח פעם רביעית, הניזק גובה נזק שלם {{מקור\|יש אומרים, כי האפוטרופוס משלם מנכסיו, וחוזר וגובה מן הקטנים לכשיגדלו; ויש אומרים, כי האפוטרופוס משלם מנכסיהם של הקטנים\|כן}}.


שורה 11:		שורה 11:


	הרמב"ם פוסק כרבי יוסי, שהשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה, אלא שמבאר הטעם, משום שאין כאן שינוי רשות, שהרי השור ברשות הבעלים הוא. ברם, מוסיף הרמב"ם ואומר: "שור שהועד ונמכר או ניתן במתנה, חזר לתמותו, שהרשות שנשתנית משנה דינו" {{מקור\|(הלכות נזקי ממון ו, ו)}}.		הרמב"ם פוסק כרבי יוסי, שהשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה, אלא שמבאר הטעם, משום שאין כאן שינוי רשות, שהרי השור ברשות הבעלים הוא. ברם, מוסיף הרמב"ם ואומר: "שור שהועד ונמכר או ניתן במתנה, חזר לתמותו, שהרשות שנשתנית משנה דינו" {{מקור\|הלכות נזקי ממון ו, ו\|כן}}.

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-16T17:36:40Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

דף חדש

שור מועד שיצא מרשותו של אחד ונכנס לרשותו של אחר, האם שינוי הרשות משנה את דינו להיחשב כשור תם, או שאין שינוי הרשות משנה את דינו להיחשב כשור תם.

שור של חרש, שוטה או קטן, שהוחזק נגחן, בית הדין ממנים אפוטרופוס שישמור על השור, ואם השור נגח שלוש פעמים ברשות האפוטרופוס, הריהו נעשה מועד, וכשחזר ונגח פעם רביעית, הניזק גובה נזק שלם {{מקור|(יש אומרים, כי האפוטרופוס משלם מנכסיו, וחוזר וגובה מן הקטנים לכשיגדלו; ויש אומרים, כי האפוטרופוס משלם מנכסיהם של הקטנים)}}.

ואולם, מה יהא דינו של השור כשהחרש נתפקח או כשהשוטה נשתפה או כשהקטן הגדיל, נחלקו בכך תנאים: רבי מאיר סובר, כי השור חוזר להיחשב כשור תם, שכן "רשות משנה", כלומר, הואיל ויצא השור מרשות האפוטרופוס לרשות הבעלים - נשתנה דינו. לעומתו סובר רבי יוסי, שאין שינוי הרשות משנה את דינו, והשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה.

הרמב"ם פוסק כרבי יוסי, שהשור נשאר בחזקת מועד כפי שהיה, אלא שמבאר הטעם, משום שאין כאן שינוי רשות, שהרי השור ברשות הבעלים הוא. ברם, מוסיף הרמב"ם ואומר: "שור שהועד ונמכר או ניתן במתנה, חזר לתמותו, שהרשות שנשתנית משנה דינו" {{מקור|(הלכות נזקי ממון ו, ו)}}.

[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]