רפואה - היסטוריית גרסאות

לשם שמים: לקראית נוספת

2022-07-26T21:38:03Z

לקראית נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:38, 26 ביולי 2022
שורה 508:		שורה 508:

	על פי אותה דעה יש גם איסור לייצר ולספק תרופות הומיאופתיות, שכן הן אינן רשומות בפנקס התרופות המאושר על ידי משרד הבריאות<ref>מ. צור, שם. על המצב המשפטי בישראל בשלהי המאה ה-20 ביחס לחלק מהטיפולים המשלימים ראה בהרחבה במאמר של ד. גלאובר, רפואה ומשפט, ספר היובל, 2001, עמ' 58 ואילך; על אחריותם המקצועית של מטפלים ברפואה משלימה ראה מאמרו של י. דייויס, ספר היובל, 2001, עמ' 117 ואילך.</ref>.		על פי אותה דעה יש גם איסור לייצר ולספק תרופות הומיאופתיות, שכן הן אינן רשומות בפנקס התרופות המאושר על ידי משרד הבריאות<ref>מ. צור, שם. על המצב המשפטי בישראל בשלהי המאה ה-20 ביחס לחלק מהטיפולים המשלימים ראה בהרחבה במאמר של ד. גלאובר, רפואה ומשפט, ספר היובל, 2001, עמ' 58 ואילך; על אחריותם המקצועית של מטפלים ברפואה משלימה ראה מאמרו של י. דייויס, ספר היובל, 2001, עמ' 117 ואילך.</ref>.

			===לקריאה נוספת===

			*הרב דוד שלמה שור, הרפואה המשלימה בהלכה, ירושלים תשפ"ב

	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

38.13.44.56: הדמיה

2022-01-04T04:48:33Z

הדמיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:48, 4 בינואר 2022
שורה 39:		שורה 39:
	'''מדע הבקטריולוגיה''' החל להתפתח בצורתו המודרנית על ידי לואיס פסטר הצרפתי (1895-1822), ומאוחר יותר על ידי רוברט קוך (1910-1843). יחד הם פיתחו את העקרונות של מדע הבקטריולוגיה, ואיפשרו טיפול במחלות זיהומיות ובהדברת מגפות. ג'וזף ליסטר האנגלי (1912-1827) הנהיג את השימוש בחומרים מחטאים בכירורגיה, ובכך הציל חיים רבים. עידן הטיפולים האנטיביוטיים החל על ידי פאול אהרליך הגרמני (1915-1854) שגילה בשנת 1910 את הסלוארסן (תכשיר המכיל ארסן) לטיפול בעגבת, ועל ידי סיר אלכסנדר פלמינג האנגלי, שגילה בשנת 1928 את הפניצילין.		'''מדע הבקטריולוגיה''' החל להתפתח בצורתו המודרנית על ידי לואיס פסטר הצרפתי (1895-1822), ומאוחר יותר על ידי רוברט קוך (1910-1843). יחד הם פיתחו את העקרונות של מדע הבקטריולוגיה, ואיפשרו טיפול במחלות זיהומיות ובהדברת מגפות. ג'וזף ליסטר האנגלי (1912-1827) הנהיג את השימוש בחומרים מחטאים בכירורגיה, ובכך הציל חיים רבים. עידן הטיפולים האנטיביוטיים החל על ידי פאול אהרליך הגרמני (1915-1854) שגילה בשנת 1910 את הסלוארסן (תכשיר המכיל ארסן) לטיפול בעגבת, ועל ידי סיר אלכסנדר פלמינג האנגלי, שגילה בשנת 1928 את הפניצילין.

	'''מדע ההדמיה''' החל עם הגילוי של קרני רנטגן על ידי וילהלם קונרד רנטגן הגרמני (1923-1845). מאז התפתחו אמצעי הדמיה מגוונים: אולטרא-סאונד, חומרי ניגוד וחומרים רדיו-אקטיביים. בהמשך התפתחו אמצעי ~~ה�מיה~~ משוכללים ומדוייקים יותר כמו טומוגרפיה ממוחשבת ותהודה מגנטית.		'''מדע ההדמיה''' החל עם הגילוי של קרני רנטגן על ידי וילהלם קונרד רנטגן הגרמני (1923-1845). מאז התפתחו אמצעי הדמיה מגוונים: אולטרא-סאונד, חומרי ניגוד וחומרים רדיו-אקטיביים. בהמשך התפתחו אמצעי הדמיה משוכללים ומדוייקים יותר כמו טומוגרפיה ממוחשבת ותהודה מגנטית.

	'''הקידמה הרפואית העכשווית''' אכן, הקידמה הרפואית בחמשת העשורים האחרונים היא ללא תקדים בהיסטוריה המדעית-רפואית האנושית.		'''הקידמה הרפואית העכשווית''' אכן, הקידמה הרפואית בחמשת העשורים האחרונים היא ללא תקדים בהיסטוריה המדעית-רפואית האנושית.

38.13.44.56: רנסאנס

2022-01-04T04:45:53Z

רנסאנס

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:45, 4 בינואר 2022
שורה 25:		שורה 25:
	הרפואה בעולם העתיק היתה מבוססת בעיקרה על התפיסה שמקור כל המחלות הוא הפרת האיזון התקין בין ארבע ליחות בגוף: דם, ליחה לבנה, מרה צהובה, ומרה שחורה.		הרפואה בעולם העתיק היתה מבוססת בעיקרה על התפיסה שמקור כל המחלות הוא הפרת האיזון התקין בין ארבע ליחות בגוף: דם, ליחה לבנה, מרה צהובה, ומרה שחורה.

	'''התפתחות הרפואה המודרנית''' מדע הרפואה נותר ללא שינויים במשך שנים רבות, ורק בתקופת ~~הרנסס~~ החלה הרפואה להתקדם באופן מדעי וטכנולוגי.		'''התפתחות הרפואה המודרנית''' מדע הרפואה נותר ללא שינויים במשך שנים רבות, ורק בתקופת הרנסאנס החלה הרפואה להתקדם באופן מדעי וטכנולוגי.

	'''אנטומיה''' אנדריאס וזליוס הבלגי (1564-1514) פרץ את הדרך בחידושיו האנטומיים, והוא נחשב לחלוץ המדע הרפואי המודרני. בשנת 1543 הוא פרסם את סדרת ספריו הגדולים על האנטומיה של גוף האדם.		'''אנטומיה''' אנדריאס וזליוס הבלגי (1564-1514) פרץ את הדרך בחידושיו האנטומיים, והוא נחשב לחלוץ המדע הרפואי המודרני. בשנת 1543 הוא פרסם את סדרת ספריו הגדולים על האנטומיה של גוף האדם.

Wikiboss: ביטול גרסה 150303 של 212.179.174.222 (שיחה)

2021-03-26T13:16:54Z

ביטול גרסה 150303 של 212.179.174.222 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:16, 26 במרץ 2021
שורה 11:		שורה 11:

	חומר נוסף הנוגע לערך זה ניתן למצוא בערכים הבאים: בריאות, חולה, למוד הרפואה, מחלות, רופא.		חומר נוסף הנוגע לערך זה ניתן למצוא בערכים הבאים: בריאות, חולה, למוד הרפואה, מחלות, רופא.
	~~האח הגדול היא תוכני לאנשים טיפשים~~

	== רקע היסטורי ומדעי==		== רקע היסטורי ומדעי==

212.179.174.222: /* הגדרת המושג */

2021-03-25T10:15:14Z

הגדרת המושג

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:15, 25 במרץ 2021
שורה 11:		שורה 11:

	חומר נוסף הנוגע לערך זה ניתן למצוא בערכים הבאים: בריאות, חולה, למוד הרפואה, מחלות, רופא.		חומר נוסף הנוגע לערך זה ניתן למצוא בערכים הבאים: בריאות, חולה, למוד הרפואה, מחלות, רופא.
			האח הגדול היא תוכני לאנשים טיפשים

	== רקע היסטורי ומדעי==		== רקע היסטורי ומדעי==

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: /* רקע היסטורי ומדעי */

2015-04-15T11:18:57Z

רקע היסטורי ומדעי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:18, 15 באפריל 2015
שורה 23:		שורה 23:
	'''בעולם העתיק''' היתה הפרדה ברורה בין רפואה פנימית לבין רפואה ניתוחית, כאשר העוסקים בניתוחים היו נחותים מבחינת מעמדם וידיעותיהם<ref>ראה ע' ניתוחים ברקע ההיסטורי.</ref>. אחר כך היה מיזוג חלקי ביניהם, כאשר הרופא הכללי עסק בכל תחומי הרפואה.		'''בעולם העתיק''' היתה הפרדה ברורה בין רפואה פנימית לבין רפואה ניתוחית, כאשר העוסקים בניתוחים היו נחותים מבחינת מעמדם וידיעותיהם<ref>ראה ע' ניתוחים ברקע ההיסטורי.</ref>. אחר כך היה מיזוג חלקי ביניהם, כאשר הרופא הכללי עסק בכל תחומי הרפואה.

	הרפואה בעולם העתיק היתה מבוססת בעיקרה על התפיסה שמקור כל המחלות הוא הפרת האיזון התקין בין ארבע ליחות בגוף: דם, ליחה לבנה, מרה ~~ירוקה~~, ומרה שחורה.		הרפואה בעולם העתיק היתה מבוססת בעיקרה על התפיסה שמקור כל המחלות הוא הפרת האיזון התקין בין ארבע ליחות בגוף: דם, ליחה לבנה, מרה צהובה, ומרה שחורה.

	'''התפתחות הרפואה המודרנית''' מדע הרפואה נותר ללא שינויים במשך שנים רבות, ורק בתקופת הרנסס החלה הרפואה להתקדם באופן מדעי וטכנולוגי.		'''התפתחות הרפואה המודרנית''' מדע הרפואה נותר ללא שינויים במשך שנים רבות, ורק בתקופת הרנסס החלה הרפואה להתקדם באופן מדעי וטכנולוגי.
שורה 39:		שורה 39:
	'''מדע הבקטריולוגיה''' החל להתפתח בצורתו המודרנית על ידי לואיס פסטר הצרפתי (1895-1822), ומאוחר יותר על ידי רוברט קוך (1910-1843). יחד הם פיתחו את העקרונות של מדע הבקטריולוגיה, ואיפשרו טיפול במחלות זיהומיות ובהדברת מגפות. ג'וזף ליסטר האנגלי (1912-1827) הנהיג את השימוש בחומרים מחטאים בכירורגיה, ובכך הציל חיים רבים. עידן הטיפולים האנטיביוטיים החל על ידי פאול אהרליך הגרמני (1915-1854) שגילה בשנת 1910 את הסלוארסן (תכשיר המכיל ארסן) לטיפול בעגבת, ועל ידי סיר אלכסנדר פלמינג האנגלי, שגילה בשנת 1928 את הפניצילין.		'''מדע הבקטריולוגיה''' החל להתפתח בצורתו המודרנית על ידי לואיס פסטר הצרפתי (1895-1822), ומאוחר יותר על ידי רוברט קוך (1910-1843). יחד הם פיתחו את העקרונות של מדע הבקטריולוגיה, ואיפשרו טיפול במחלות זיהומיות ובהדברת מגפות. ג'וזף ליסטר האנגלי (1912-1827) הנהיג את השימוש בחומרים מחטאים בכירורגיה, ובכך הציל חיים רבים. עידן הטיפולים האנטיביוטיים החל על ידי פאול אהרליך הגרמני (1915-1854) שגילה בשנת 1910 את הסלוארסן (תכשיר המכיל ארסן) לטיפול בעגבת, ועל ידי סיר אלכסנדר פלמינג האנגלי, שגילה בשנת 1928 את הפניצילין.

	'''מדע ההדמיה''' החל עם הגילוי של קרני רנטגן על ידי וילהלם קונרד רנטגן הגרמני (1923-1845). מאז התפתחו אמצעי הדמיה מגוונים: אולטרא-סאונד, חומרי ניגוד וחומרים רדיו-אקטיביים. בהמשך התפתחו אמצעי ~~הדמיה~~ משוכללים ומדוייקים יותר כמו טומוגרפיה ממוחשבת ותהודה מגנטית.		'''מדע ההדמיה''' החל עם הגילוי של קרני רנטגן על ידי וילהלם קונרד רנטגן הגרמני (1923-1845). מאז התפתחו אמצעי הדמיה מגוונים: אולטרא-סאונד, חומרי ניגוד וחומרים רדיו-אקטיביים. בהמשך התפתחו אמצעי ה�מיה משוכללים ומדוייקים יותר כמו טומוגרפיה ממוחשבת ותהודה מגנטית.

	'''הקידמה הרפואית העכשווית''' אכן, הקידמה הרפואית בחמשת העשורים האחרונים היא ללא תקדים בהיסטוריה המדעית-רפואית האנושית.		'''הקידמה הרפואית העכשווית''' אכן, הקידמה הרפואית בחמשת העשורים האחרונים היא ללא תקדים בהיסטוריה המדעית-רפואית האנושית.

Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

2013-07-02T06:35:51Z

קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:35, 2 ביולי 2013
שורה 514:		שורה 514:
	[[קטגוריה:תורה ומדע]]		[[קטגוריה:תורה ומדע]]
	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

82.81.148.224 ב־09:43, 16 בספטמבר 2012

2012-09-16T09:43:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:43, 16 בספטמבר 2012
שורה 471:		שורה 471:
	'''גישות מחקריות קונבנציונליות''' השאלה אם יש מקום לרפואה המשלימה/חלופית בעולם המערבי, המודרני, נבחנה על ידי מספר וועדות מקצועיות בכמה מדינות: הולנד<ref>Alternative Medicine in the Netherland, 1981.</ref>, מועצת אירופה<ref>Legislation and Administrative Regulations on the Use by Licensed Health Service Personnel of Non-Conventional Methods of Diagnosis and Treatment of Illness, Council of Europe, Strasbourg, 1984.</ref>, ובריטניה<ref>British Medical Association, ''Alternative Therapy'', London, 1986.</ref>. בארה"ב הקים הקונגרס בשנת 1992 משרד מיוחד לבחינת הרפואה החלופית במסגרת המכונים הלאומיים לבריאות<ref>National Institutes of Health = NIH.</ref>.		'''גישות מחקריות קונבנציונליות''' השאלה אם יש מקום לרפואה המשלימה/חלופית בעולם המערבי, המודרני, נבחנה על ידי מספר וועדות מקצועיות בכמה מדינות: הולנד<ref>Alternative Medicine in the Netherland, 1981.</ref>, מועצת אירופה<ref>Legislation and Administrative Regulations on the Use by Licensed Health Service Personnel of Non-Conventional Methods of Diagnosis and Treatment of Illness, Council of Europe, Strasbourg, 1984.</ref>, ובריטניה<ref>British Medical Association, ''Alternative Therapy'', London, 1986.</ref>. בארה"ב הקים הקונגרס בשנת 1992 משרד מיוחד לבחינת הרפואה החלופית במסגרת המכונים הלאומיים לבריאות<ref>National Institutes of Health = NIH.</ref>.

	בישראל, בשנת 1988, מינתה שרת הבריאות וועדה ממלכתית מיוחדת לבחינת נושא הרפואה הטבעונית. תפקידה של הוועדה היה לבחון את הנושא על כל היבטיו והשלכותיו, ובכלל זה שיטות הריפוי הטבעי למיניהן<ref>יו"ר הוועדה היה פרופ' מנחם אלון, המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז. הוועדה קיימה 22 ישיבות, ומהן 8 ישיבות היו פתוחות לקהל הרחב. הוועדה זימנה 19 עדים מומחים, ובחנה חומר תיעודי רב, שהוגש לה ביחס לשיטות הרפואה המשלימה בעולם.</ref>. דו"ח הוועדה פורסם בשנת 1991, והמלצותיה היו כדלקמן:		בישראל, בשנת 1988, מינתה שרת הבריאות וועדה ממלכתית מיוחדת לבחינת נושא הרפואה הטבעונית. תפקידה של הוועדה היה לבחון את הנושא על כל היבטיו והשלכותיו, ובכלל זה שיטות הריפוי הטבעי למיניהן<ref>יו"ר הוועדה היה פרופ' [[מנחם אלון]], המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז. הוועדה קיימה 22 ישיבות, ומהן 8 ישיבות היו פתוחות לקהל הרחב. הוועדה זימנה 19 עדים מומחים, ובחנה חומר תיעודי רב, שהוגש לה ביחס לשיטות הרפואה המשלימה בעולם.</ref>. דו"ח הוועדה פורסם בשנת 1991, והמלצותיה היו כדלקמן:

	המושג 'רפואה משלימה'<ref>complementary medicine.</ref> הוא הביטוי הנכון ביותר מתוך שלל המושגים הקיימים; יש לשנות את החוק בישראל כך שיגדיר תחומי עיסוק שרק רופא מוסמך רשאי לעסוק בו, וזה כולל כל פעולה שיש בה סיכון כמו פעולה פולשנית, שימוש באמצעי איבחון מעבדתיים, קביעת אבחנה רפואית, רישום תרופות החייבות במרשם, אישורי מחלות או נכות, וטיפול בחולי נפש. במצבים אחרים יהא היתר לטפל גם בדרכים משלימות. טיפול משלים בקטינים מתחת לגיל 14 שנה יהא רק בהסכמת הורים או אפוטרופוס, ואחרי בדיקה של רופא מוסמך; לאור אי האחידות של המקצועות השונים ברפואה המשלימה, והיעדר בסיס מדעי אמין, אין להטיל על משרד הבריאות להכיר בעיסוק במקצועות אלו, ולפקח על רישויים; העוסקים במקצועות אלו צריכים להתארגן באיגודים משלהם, לקבוע דרכי הכשרה ולימוד, לקבוע אמות-מידה טיפוליות, לקבוע דרכי בקרת איכות וביקורת מקצועית, ולקבוע כללי אתיקה מקצועית; אין להפלות בין ענפי הרפואה המשלימה השונים; יש להתיר ייבוא תרופות הומיאופתיות, כי לא הוכח שהן מזיקות, כפוף לתנאים הבאים: הן רשומות במהדורה האחרונה של הפרמקופיאה ההומיאופתית באירופה או בארה"ב, הן מסומנות במפורש כתרופה הומיאופתית, הן מסומנות עם התוספת "משרד הבריאות מאשר כי התרופה איננה רעילה, אולם אין הוכחות ליעילותה"; מי שאינו רופא מורשה שגרם לנזק למטופל צפוי לעונש על עבירה של שרלטנות הגורמת לנזק לבריאות.		המושג 'רפואה משלימה'<ref>complementary medicine.</ref> הוא הביטוי הנכון ביותר מתוך שלל המושגים הקיימים; יש לשנות את החוק בישראל כך שיגדיר תחומי עיסוק שרק רופא מוסמך רשאי לעסוק בו, וזה כולל כל פעולה שיש בה סיכון כמו פעולה פולשנית, שימוש באמצעי איבחון מעבדתיים, קביעת אבחנה רפואית, רישום תרופות החייבות במרשם, אישורי מחלות או נכות, וטיפול בחולי נפש. במצבים אחרים יהא היתר לטפל גם בדרכים משלימות. טיפול משלים בקטינים מתחת לגיל 14 שנה יהא רק בהסכמת הורים או אפוטרופוס, ואחרי בדיקה של רופא מוסמך; לאור אי האחידות של המקצועות השונים ברפואה המשלימה, והיעדר בסיס מדעי אמין, אין להטיל על משרד הבריאות להכיר בעיסוק במקצועות אלו, ולפקח על רישויים; העוסקים במקצועות אלו צריכים להתארגן באיגודים משלהם, לקבוע דרכי הכשרה ולימוד, לקבוע אמות-מידה טיפוליות, לקבוע דרכי בקרת איכות וביקורת מקצועית, ולקבוע כללי אתיקה מקצועית; אין להפלות בין ענפי הרפואה המשלימה השונים; יש להתיר ייבוא תרופות הומיאופתיות, כי לא הוכח שהן מזיקות, כפוף לתנאים הבאים: הן רשומות במהדורה האחרונה של הפרמקופיאה ההומיאופתית באירופה או בארה"ב, הן מסומנות במפורש כתרופה הומיאופתית, הן מסומנות עם התוספת "משרד הבריאות מאשר כי התרופה איננה רעילה, אולם אין הוכחות ליעילותה"; מי שאינו רופא מורשה שגרם לנזק למטופל צפוי לעונש על עבירה של שרלטנות הגורמת לנזק לבריאות.

טישיו: /* הערות שוליים */

2012-04-29T23:54:39Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:54, 29 באפריל 2012
שורה 509:		שורה 509:
	על פי אותה דעה יש גם איסור לייצר ולספק תרופות הומיאופתיות, שכן הן אינן רשומות בפנקס התרופות המאושר על ידי משרד הבריאות<ref>מ. צור, שם. על המצב המשפטי בישראל בשלהי המאה ה-20 ביחס לחלק מהטיפולים המשלימים ראה בהרחבה במאמר של ד. גלאובר, רפואה ומשפט, ספר היובל, 2001, עמ' 58 ואילך; על אחריותם המקצועית של מטפלים ברפואה משלימה ראה מאמרו של י. דייויס, ספר היובל, 2001, עמ' 117 ואילך.</ref>.		על פי אותה דעה יש גם איסור לייצר ולספק תרופות הומיאופתיות, שכן הן אינן רשומות בפנקס התרופות המאושר על ידי משרד הבריאות<ref>מ. צור, שם. על המצב המשפטי בישראל בשלהי המאה ה-20 ביחס לחלק מהטיפולים המשלימים ראה בהרחבה במאמר של ד. גלאובר, רפואה ומשפט, ספר היובל, 2001, עמ' 58 ואילך; על אחריותם המקצועית של מטפלים ברפואה משלימה ראה מאמרו של י. דייויס, ספר היובל, 2001, עמ' 117 ואילך.</ref>.

	==הערות שוליים==		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}


	~~<references />~~


	[[קטגוריה:תורה ומדע]]		[[קטגוריה:תורה ומדע]]
	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

Light: תיקון הכותרות

2011-05-17T06:44:19Z

תיקון הכותרות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:44, 17 במאי 2011
שורה 154:		שורה 154:
	'''התפילה''' היא מקור רפואה חשוב ביותר<ref>ראה ע' ברכות ותפלות.</ref>, ומרבית האנשים בעולם מתפללים לשלומם ולבריאותם של חולים ופצועים, בין אם הם 'דתיים' ובין אם הם 'חילוניים', אלא שנוסח התפילה ותוכנה משתנה מאדם לאדם ומתרבות לתרבות<ref>ראה Rosner F, ''J Religion Health'' 14:294, 1975. וראה <makor>בבלי ברכות ח א,</makor> איכא סבי בבבל, והסיבה שמשכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ומכאן שחז"ל הכירו בכוחה של תפילה לאריכות ימים. דבר זה מקבל אישור מדעי רק בשנים האחרונות.</ref>.		'''התפילה''' היא מקור רפואה חשוב ביותר<ref>ראה ע' ברכות ותפלות.</ref>, ומרבית האנשים בעולם מתפללים לשלומם ולבריאותם של חולים ופצועים, בין אם הם 'דתיים' ובין אם הם 'חילוניים', אלא שנוסח התפילה ותוכנה משתנה מאדם לאדם ומתרבות לתרבות<ref>ראה Rosner F, ''J Religion Health'' 14:294, 1975. וראה <makor>בבלי ברכות ח א,</makor> איכא סבי בבבל, והסיבה שמשכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ומכאן שחז"ל הכירו בכוחה של תפילה לאריכות ימים. דבר זה מקבל אישור מדעי רק בשנים האחרונות.</ref>.

	===		===הרפואה בספרות הקבלה===
	הרפואה בספרות הקבלה===


	בספרי הקבלה למיניהם יש הרבה עניינים רפואיים והצעות טיפוליות, ואף ספרים הכוללים הרבה נתונים רפואיים וטיפוליים, כגון ספר רזיאל המלאך, שלפי המסורת ניתן לנח לפני כניסתו לתיבה, וספר קרטינא הרופא<ref>מוזכר בזוהר ח"ג דרצ"ט ע"א.</ref>.		בספרי הקבלה למיניהם יש הרבה עניינים רפואיים והצעות טיפוליות, ואף ספרים הכוללים הרבה נתונים רפואיים וטיפוליים, כגון ספר רזיאל המלאך, שלפי המסורת ניתן לנח לפני כניסתו לתיבה, וספר קרטינא הרופא<ref>מוזכר בזוהר ח"ג דרצ"ט ע"א.</ref>.

	===		===הרפואה בתלמוד===
	הרפואה בתלמוד===


שורה 191:		שורה 189:
	'''משמעות המושג''' מושג זה כמשמעותו בימינו לא מופיע בתלמוד, אלא בלשון הפוסקים והמפרשים המאוחרים יותר. המשמעות המקורית של סגולה הוא אוצר, דבר יקר ונכבד<ref><makor>שמות יט ה;</makor> <makor>דברים ז ו;</makor> <makor>קהלת ב ח.</makor></ref>, ורק מאוחר יותר הפך להיות במשמעות של 'מיוחד', 'סגולי', בעל תכונות מיוחדות<ref>וראה עוד בספרו של צימלס, עמ' 112. על הקשר בין רפואה סגולית לרפואה חלופית ראה מאמרו של הרב בן פורת, מוריה, גיליון רצז-ח, עמ' פג ואילך.</ref>.		'''משמעות המושג''' מושג זה כמשמעותו בימינו לא מופיע בתלמוד, אלא בלשון הפוסקים והמפרשים המאוחרים יותר. המשמעות המקורית של סגולה הוא אוצר, דבר יקר ונכבד<ref><makor>שמות יט ה;</makor> <makor>דברים ז ו;</makor> <makor>קהלת ב ח.</makor></ref>, ורק מאוחר יותר הפך להיות במשמעות של 'מיוחד', 'סגולי', בעל תכונות מיוחדות<ref>וראה עוד בספרו של צימלס, עמ' 112. על הקשר בין רפואה סגולית לרפואה חלופית ראה מאמרו של הרב בן פורת, מוריה, גיליון רצז-ח, עמ' פג ואילך.</ref>.

	===		===עניינים ותרופות סגוליים בתלמוד===
	עניינים ותרופות סגוליים בתלמוד===


שורה 219:		שורה 216:
	יש הסבורים, שכל המעשים שנאסרו משום דרכי האמורי הם דווקא לימים הקדמונים ובימי התלמוד, שבהם היתה עבודת אלילים נפוצה, אבל בדורות המאוחרים יותר אין להקפיד בזה<ref>דרכ"ת יו"ד סי' קעח סק"ז, וסי' קעט סקכ"ד.</ref>.		יש הסבורים, שכל המעשים שנאסרו משום דרכי האמורי הם דווקא לימים הקדמונים ובימי התלמוד, שבהם היתה עבודת אלילים נפוצה, אבל בדורות המאוחרים יותר אין להקפיד בזה<ref>דרכ"ת יו"ד סי' קעח סק"ז, וסי' קעט סקכ"ד.</ref>.

	===		===עניינים סגוליים שונים===
	עניינים סגוליים שונים===


שורה 324:		שורה 320:
	'''הגדרה''' יש הרואים בשיטות הבלתי-קונבנציונליות רפואה חלופית, הבאה במקום הרפואה הקונבנציונלית, ויש הרואים בה רפואה משלימה, הבאה כתוספת לרפואה הרגילה.		'''הגדרה''' יש הרואים בשיטות הבלתי-קונבנציונליות רפואה חלופית, הבאה במקום הרפואה הקונבנציונלית, ויש הרואים בה רפואה משלימה, הבאה כתוספת לרפואה הרגילה.

	===		===עקרונות הרפואה המשלימה/חלופית הן:===
	עקרונות הרפואה המשלימה/חלופית הן:===


שורה 490:		שורה 485:
	בישראל הוקמה המחלקה הראשונה לרפואה משלימה/חלופית בבית חולים אסף הרופא בשנת 1991, ומאז יש חדירה של שיטות אלטרנטיביות למרכזים רפואיים רבים בארץ.		בישראל הוקמה המחלקה הראשונה לרפואה משלימה/חלופית בבית חולים אסף הרופא בשנת 1991, ומאז יש חדירה של שיטות אלטרנטיביות למרכזים רפואיים רבים בארץ.

	===		===שיקולים הלכתיים===
	שיקולים הלכתיים===


שורה 508:		שורה 502:
	'''כשרות''' בשאלת הכשרות של תרופות הומיאופטיות ראה ערך [[כשרות]]		'''כשרות''' בשאלת הכשרות של תרופות הומיאופטיות ראה ערך [[כשרות]]

	===		===היבטים משפטיים===
	היבטים משפטיים===