https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95_%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95 2026-05-25T12:54:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95_%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95&diff=158255&oldid=prev 2022-12-11T09:57:34Z

<p><span class="autocomment">מקור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:57, 11 בדצמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רובו ככולו]] הינו כלל הלכתי הקובע במקרים מסוימים כי ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב מעשה המצווה ולא את כולה. דין רובו ככולו איננו חל בכל דיני התורה (לדוגמא בשיעור [[כזית]]) אך קיים בדינים רבים כגון פסיקת רוב הסנהדרין ככולה, דיני ישיבה בסוכה ועוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רובו ככולו]] הינו כלל הלכתי הקובע במקרים מסוימים כי ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב מעשה המצווה ולא את כולה. דין רובו ככולו איננו חל בכל דיני התורה (לדוגמא בשיעור [[כזית]]) אך קיים בדינים רבים כגון פסיקת רוב הסנהדרין ככולה, דיני ישיבה בסוכה ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לומת </del>הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לומדת </ins>הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רובו מתוך כולו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רובו מתוך כולו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב שלמה קלוגר]] הקשה מדוע לא ניתן לצאת ידי חובה ברוב שיעור המצוות, כגון אכילת רוב כזית במצוות אכילת מצה, ולהחשיב את אכילת רוב הכזית ככזית שלם משום רובו ככולו? כתשובה לשאלה זו, ה[[חתם סופר]] {{#makor-new:חלק א  קמ|שות-חתם-סופר-א|קמ|null}} מסביר שאין אומרים רובו ככולו בכל דבר אלא רק בשיעורים בהם יש &quot;רובו מתוך כולו&quot;. כלומר, הדין חל רק כאשר הרוב הוא חלק מדבר שלם המוגדר כיחידה אחת ונמצא לפניו. כך למשל, אם מתכנסים רק רוב חברי הסנהדרין, לא ניתן לומר רובו ככולו, וכן אם יש רק רוב מניין לא ניתן לומר קדוש- אך כאשר יש עשרה אנשים ומתוכם יש רוב החייבים בתפילה- ניתן לומר רובו ככולו. בטעם הדין, הסביר החת&quot;ס כי ברובו ככולו מתבטל שם המיעוט מפני שם הרוב כמו בכל דין [[רוב]], אך ביטול זה יכול להיעשות רק כאשר הרוב כולו קיים לפנינו- שהמיעוט לא יכול להתבטל בפני הרוב כאשר הרוב עצמו איננו קיים. ממילא, כאשר הדבר נמצא לפנינו בשלמותו מבחינה פיזית, כמו עשרה למניין או כוס רביעית שלמה, ניתן לומר שרובו ככולו ולעשות את המצווה רק ברוב- כגון כאשר רק שישה חייבים בתפילה או בשתיית רק רוב רביעית ולא כל הכוס.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב שלמה קלוגר]] הקשה מדוע לא ניתן לצאת ידי חובה ברוב שיעור המצוות, כגון אכילת רוב כזית במצוות אכילת מצה, ולהחשיב את אכילת רוב הכזית ככזית שלם משום רובו ככולו? כתשובה לשאלה זו, ה[[חתם סופר]] {{#makor-new:חלק א  קמ|שות-חתם-סופר-א|קמ|null}} מסביר שאין אומרים רובו ככולו בכל דבר אלא רק בשיעורים בהם יש &quot;רובו מתוך כולו&quot;. כלומר, הדין חל רק כאשר הרוב הוא חלק מדבר שלם המוגדר כיחידה אחת ונמצא לפניו. כך למשל, אם מתכנסים רק רוב חברי הסנהדרין, לא ניתן לומר רובו ככולו, וכן אם יש רק רוב מניין לא ניתן לומר קדוש- אך כאשר יש עשרה אנשים ומתוכם יש רוב החייבים בתפילה- ניתן לומר רובו ככולו. בטעם הדין, הסביר החת&quot;ס כי ברובו ככולו מתבטל שם המיעוט מפני שם הרוב כמו בכל דין [[רוב]], אך ביטול זה יכול להיעשות רק כאשר הרוב כולו קיים לפנינו- שהמיעוט לא יכול להתבטל בפני הרוב כאשר הרוב עצמו איננו קיים. ממילא, כאשר הדבר נמצא לפנינו בשלמותו מבחינה פיזית, כמו עשרה למניין או כוס רביעית שלמה, ניתן לומר שרובו ככולו ולעשות את המצווה רק ברוב- כגון כאשר רק שישה חייבים בתפילה או בשתיית רק רוב רביעית ולא כל הכוס.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-157483:rev-158255:php=table --> </table>

176.12.153.60 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95_%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95&diff=157483&oldid=prev 2022-07-07T19:35:25Z

<p><span class="autocomment">רובו ככולו בתפילין</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:35, 7 ביולי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנ&quot;ב {{#makor-new:משנה ברורה  כז ב|פרשנות-שו&quot;ע-מ&quot;ב-או&quot;ח|כז|ב}} כותב שצריך שכל התפילין של ראש יהיו מעל עיקרי השיער. אמנם, האחרונים הקשו מדוע לא ניתן שרוב התפילין יהיו במקום ההנחה ונאמר שרובו ככולו?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנ&quot;ב {{#makor-new:משנה ברורה  כז ב|פרשנות-שו&quot;ע-מ&quot;ב-או&quot;ח|כז|ב}} כותב שצריך שכל התפילין של ראש יהיו מעל עיקרי השיער. אמנם, האחרונים הקשו מדוע לא ניתן שרוב התפילין יהיו במקום ההנחה ונאמר שרובו ככולו?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תירוץ </del>הגר"ח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניתן להסביר </del>שכל דין רובו ככולו הוא דווקא במעשה, ואילו בהנחת התפילין אין מעשה אלא רק צריך שהתפילין יהיו מעל מקום מסוים- ולכן לא שייך דין רובו ככולו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש מן האחרונים שתירצו שאלה זו </ins>לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי </ins>הגר"ח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעיל </ins>שכל דין רובו ככולו הוא דווקא במעשה, ואילו בהנחת התפילין אין מעשה אלא רק צריך שהתפילין יהיו מעל מקום מסוים- ולכן לא שייך דין רובו ככולו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלומר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דין רובו ככולו יכול להחיל את שם מעשה המצווה השלם גם על מצווה חלקית, אך בהנחת תפילין- המצווה איננה במעשה ההנחה אלא בכך שהתפילין יהיו במקומם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן בדין זה לא יועיל </ins>דין רובו ככולו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדומה לכך</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי הסבר החת"ס לעיל ניתן להסביר שמכיוון שאין חשיבות עצמית להנחת חלק מן התפילין</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין אפשרות לומר בהם </del>דין רובו ככולו.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95_%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95&diff=157482&oldid=prev 2022-07-07T19:27:46Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:27, 7 ביולי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- לומת הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- לומת הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתי הכלל חל?</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רובו מתוך כולו</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב שלמה קלוגר]] הקשה מדוע לא ניתן לצאת ידי חובה ברוב שיעור המצוות, כגון אכילת רוב כזית במצוות אכילת מצה, ולהחשיב את אכילת רוב הכזית ככזית שלם משום רובו ככולו? כתשובה לשאלה זו, ה[[חתם סופר]] {{#makor-new:חלק א  קמ|שות-חתם-סופר-א|קמ|null}} מסביר שאין אומרים רובו ככולו בכל דבר אלא רק בשיעורים בהם יש "רובו מתוך כולו". כלומר, הדין חל רק כאשר הרוב הוא חלק מדבר שלם המוגדר כיחידה אחת ונמצא לפניו. כך למשל, אם מתכנסים רק רוב חברי הסנהדרין, לא ניתן לומר רובו ככולו, וכן אם יש רק רוב מניין לא ניתן לומר קדוש- אך כאשר יש עשרה אנשים ומתוכם יש רוב החייבים בתפילה- ניתן לומר רובו ככולו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלומר</del>, כאשר הדבר נמצא לפנינו בשלמותו מבחינה פיזית, כמו עשרה למניין או כוס רביעית שלמה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך מבחינת הדין </del>ניתן לומר שרובו ככולו ולעשות את המצווה רק ברוב- כגון כאשר רק שישה חייבים בתפילה או בשתיית רק רוב רביעית ולא כל הכוס.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב שלמה קלוגר]] הקשה מדוע לא ניתן לצאת ידי חובה ברוב שיעור המצוות, כגון אכילת רוב כזית במצוות אכילת מצה, ולהחשיב את אכילת רוב הכזית ככזית שלם משום רובו ככולו? כתשובה לשאלה זו, ה[[חתם סופר]] {{#makor-new:חלק א  קמ|שות-חתם-סופר-א|קמ|null}} מסביר שאין אומרים רובו ככולו בכל דבר אלא רק בשיעורים בהם יש "רובו מתוך כולו". כלומר, הדין חל רק כאשר הרוב הוא חלק מדבר שלם המוגדר כיחידה אחת ונמצא לפניו. כך למשל, אם מתכנסים רק רוב חברי הסנהדרין, לא ניתן לומר רובו ככולו, וכן אם יש רק רוב מניין לא ניתן לומר קדוש- אך כאשר יש עשרה אנשים ומתוכם יש רוב החייבים בתפילה- ניתן לומר רובו ככולו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטעם הדין, הסביר החת"ס כי ברובו ככולו מתבטל שם המיעוט מפני שם הרוב כמו בכל דין [[רוב]], אך ביטול זה יכול להיעשות רק כאשר הרוב כולו קיים לפנינו- שהמיעוט לא יכול להתבטל בפני הרוב כאשר הרוב עצמו איננו קיים. ממילא</ins>, כאשר הדבר נמצא לפנינו בשלמותו מבחינה פיזית, כמו עשרה למניין או כוס רביעית שלמה, ניתן לומר שרובו ככולו ולעשות את המצווה רק ברוב- כגון כאשר רק שישה חייבים בתפילה או בשתיית רק רוב רביעית ולא כל הכוס.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן אחר </del>ה[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גר</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח</del>]]{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הובא בחידושי הגרי"ז זבחים כו</del>}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסביר כי כל דין רובו </del>ככולו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינו שייך </del>בשיעורי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצווה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא דווקא במעשה המצווה. לדוגמא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנו נאמר דין רובו ככולו במוהל שמל את </del>רוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העורלה, מכיוון שזהו חלק ממעשה המצווה, אבל לא בשיעור האכילה. ממילא, באכילת מצה בפסח מעשה המצווה </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האכילה ושיעור כזית הוא רק שיעור המצווה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באותו אופן</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצווה בהתפילין היא מעשה ההנחה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין אומרים דין רובו ככולו במיקום התפילין</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהר</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י חיגז</ins>]] {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#makor-new:חלק ב נג|שות-הלכות-קטנות-ב|נג</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">null</ins>}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסביר באופן שונה את הדין שלא ניתן לצאת ידי חובה ברובו </ins>ככולו בשיעורי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום שכל עניין השיעורים הוא שיש להם גדר מדויק שאין לסטות ממנו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא שייך לומר </ins>רוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השיעור כאשר החיוב </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעשות את השיעור כולו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנגד</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם לשיטתו ניתן לצאת ידי חובה בשתיית רוב רביעית</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וייתכן שזה משום שמדובר בשיעור דרבנן בו ניתן יותר להקל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהר</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י חיגז</del>]] {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#makor-new:חלק ב נג</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שות-הלכות-קטנות-ב|נג|null</del>}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסביר באופן שונה את הדין שלא ניתן לצאת ידי חובה ברובו </del>ככולו בשיעורי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום שכל עניין השיעורים הוא שיש להם גדר מדויק שאין לסטות ממנו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא שייך לומר </del>רוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השיעור כאשר החיוב </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעשות את השיעור כולו</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנגד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם לשיטתו ניתן לצאת ידי חובה בשתיית רוב רביעית</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וייתכן שזה משום שמדובר בשיעור דרבנן בו ניתן יותר להקל</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן אחר </ins>ה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גר</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח</ins>]]{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הובא בחידושי הגרי"ז זבחים כו</ins>}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסביר כי כל דין רובו </ins>ככולו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינו שייך </ins>בשיעורי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצווה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא דווקא במעשה המצווה. לדוגמא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנו נאמר דין רובו ככולו במוהל שמל את </ins>רוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העורלה, מכיוון שזהו חלק ממעשה המצווה, אבל לא בשיעור האכילה. ממילא, באכילת מצה בפסח מעשה המצווה </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האכילה ושיעור כזית הוא רק שיעור המצווה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באותו אופן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצווה בתפילין היא מעשה ההנחה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין אומרים דין רובו ככולו במיקום התפילין</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רובו ככולו בבית המנוגע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רובו ככולו בבית המנוגע==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדומה לכך, לפי הסבר החת&quot;ס לעיל ניתן להסביר שמכיוון שאין חשיבות עצמית להנחת חלק מן התפילין, אין אפשרות לומר בהם דין רובו ככולו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדומה לכך, לפי הסבר החת&quot;ס לעיל ניתן להסביר שמכיוון שאין חשיבות עצמית להנחת חלק מן התפילין, אין אפשרות לומר בהם דין רובו ככולו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95_%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95&diff=157480&oldid=prev 2022-07-07T19:15:30Z

<p><span class="autocomment">באילו מקרים הכלל חל?</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:15, 7 ביולי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- לומת הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- לומת הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באילו מקרים </del>הכלל חל?==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתי </ins>הכלל חל?==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכלל </del>רובו ככולו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איננו חל בכל דין. </del>ה[[חתם סופר]] {{#makor-new:חלק א  קמ|שות-חתם-סופר-א|קמ|null}} מסביר שאין אומרים רובו ככולו בכל דבר אלא רק בשיעורים בהם יש "רובו מתוך כולו". כלומר, הדין חל רק כאשר הרוב הוא חלק מדבר שלם המוגדר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היחידה </del>אחת. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדוגמא לדבר זה </del>ניתן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למנות את גילוח </del>רוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השיער מתוך כולו בנזיר</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רוב הסנהדרין מתוך כולה </del>או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שחיטת </del>רוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסימנים בבהמה מתוך כולם</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הרב שלמה קלוגר]] הקשה מדוע לא ניתן לצאת ידי חובה ברוב שיעור המצוות, כגון אכילת רוב כזית במצוות אכילת מצה, ולהחשיב את אכילת רוב הכזית ככזית שלם משום </ins>רובו ככולו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">? כתשובה לשאלה זו, </ins>ה[[חתם סופר]] {{#makor-new:חלק א  קמ|שות-חתם-סופר-א|קמ|null}} מסביר שאין אומרים רובו ככולו בכל דבר אלא רק בשיעורים בהם יש "רובו מתוך כולו". כלומר, הדין חל רק כאשר הרוב הוא חלק מדבר שלם המוגדר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיחידה </ins>אחת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונמצא לפניו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך למשל, אם מתכנסים רק רוב חברי הסנהדרין, לא </ins>ניתן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לומר רובו ככולו, וכן אם יש רק רוב מניין לא ניתן לומר קדוש- אך כאשר יש עשרה אנשים ומתוכם יש </ins>רוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החייבים בתפילה- ניתן לומר רובו ככולו. כלומר, כאשר הדבר נמצא לפנינו בשלמותו מבחינה פיזית, כמו עשרה למניין או כוס רביעית שלמה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך מבחינת הדין ניתן לומר שרובו ככולו ולעשות את המצווה רק ברוב- כגון כאשר רק שישה חייבים בתפילה </ins>או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשתיית רק </ins>רוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רביעית ולא כל הכוס</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם, בשיעורי התורה, כגון אכילת </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כזית</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מצה]] לא </del>שייך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לומר </del>רובו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתוך כולו- משום שאין דין עצמאי לכזית במצה ולכן אין משמעות לרוב מתוך כלל זה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנגד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רביעית]] יין בקידוש</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוגדרת כיחידה בפני עצמה- שהרי החיוב הוא לשתות כוס הרביעית הינה יחידה בפני עצמה- ולכן ניתן לצאת ידי חובה גם בשתיית רוב רביעית- שהיא רוב הכוס המינימלית הנדרשת</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן אחר ה</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גר"ח</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|הובא בחידושי הגרי"ז זבחים כו}} מסביר כי כל דין רובו ככולו אינו </ins>שייך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשיעורי המצווה, אלא דווקא במעשה המצווה. לדוגמא, אנו נאמר דין </ins>רובו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ככולו במוהל שמל את רוב העורלה, מכיוון שזהו חלק ממעשה המצווה, אבל לא בשיעור האכילה. ממילא, באכילת מצה בפסח מעשה המצווה הוא האכילה ושיעור כזית הוא רק שיעור המצווה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באותו אופן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצווה בהתפילין היא מעשה ההנחה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין אומרים דין רובו ככולו במיקום התפילין</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מהר"י חיגז]] {{#makor-new:חלק ב נג|שות-הלכות-קטנות-ב|נג|null}} הסביר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצורה אחרת</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב שאי אפשר לומר רובו ככולו בשיעורים </del>משום שכל עניין השיעורים הוא שיש להם גדר מדויק שאין לסטות ממנו, ולא שייך לומר רוב השיעור כאשר החיוב הוא לעשות את השיעור כולו. מנגד, גם לשיטתו ניתן לצאת ידי חובה בשתיית רוב רביעית, וייתכן שזה משום שמדובר בשיעור דרבנן בו ניתן יותר להקל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מהר"י חיגז]] {{#makor-new:חלק ב נג|שות-הלכות-קטנות-ב|נג|null}} הסביר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן שונה את הדין שלא ניתן לצאת ידי חובה ברובו ככולו בשיעורי התורה</ins>, משום שכל עניין השיעורים הוא שיש להם גדר מדויק שאין לסטות ממנו, ולא שייך לומר רוב השיעור כאשר החיוב הוא לעשות את השיעור כולו. מנגד, גם לשיטתו ניתן לצאת ידי חובה בשתיית רוב רביעית, וייתכן שזה משום שמדובר בשיעור דרבנן בו ניתן יותר להקל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רובו ככולו בבית המנוגע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רובו ככולו בבית המנוגע==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95_%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95&diff=157479&oldid=prev 2022-07-07T19:01:35Z

<p><span class="autocomment">באילו מקרים הכלל חל?</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:01, 7 ביולי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- לומת הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- לומת הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==באילו מקרים הכלל חל?==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==באילו מקרים הכלל חל?==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הכלל רובו ככולו איננו חל בכל דין. ה[[חתם סופר]] {{#makor-new:חלק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג </del> קמ|שות-חתם-סופר-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</del>|קמ|null}} מסביר שאין אומרים רובו ככולו בכל דבר אלא רק בשיעורים בהם יש "רובו מתוך כולו". כלומר, הדין חל רק כאשר הרוב הוא חלק מדבר שלם המוגדר היחידה אחת. כדוגמא לדבר זה ניתן למנות את גילוח רוב השיער מתוך כולו בנזיר, רוב הסנהדרין מתוך כולה או שחיטת רוב הסימנים בבהמה מתוך כולם.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הכלל רובו ככולו איננו חל בכל דין. ה[[חתם סופר]] {{#makor-new:חלק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א </ins> קמ|שות-חתם-סופר-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>|קמ|null}} מסביר שאין אומרים רובו ככולו בכל דבר אלא רק בשיעורים בהם יש "רובו מתוך כולו". כלומר, הדין חל רק כאשר הרוב הוא חלק מדבר שלם המוגדר היחידה אחת. כדוגמא לדבר זה ניתן למנות את גילוח רוב השיער מתוך כולו בנזיר, רוב הסנהדרין מתוך כולה או שחיטת רוב הסימנים בבהמה מתוך כולם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, בשיעורי התורה, כגון אכילת [[כזית]] ב[[מצה]] לא שייך לומר רובו מתוך כולו- משום שאין דין עצמאי לכזית במצה ולכן אין משמעות לרוב מתוך כלל זה. מנגד, [[רביעית]] יין בקידוש, מוגדרת כיחידה בפני עצמה- שהרי החיוב הוא לשתות כוס הרביעית הינה יחידה בפני עצמה- ולכן ניתן לצאת ידי חובה גם בשתיית רוב רביעית- שהיא רוב הכוס המינימלית הנדרשת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, בשיעורי התורה, כגון אכילת [[כזית]] ב[[מצה]] לא שייך לומר רובו מתוך כולו- משום שאין דין עצמאי לכזית במצה ולכן אין משמעות לרוב מתוך כלל זה. מנגד, [[רביעית]] יין בקידוש, מוגדרת כיחידה בפני עצמה- שהרי החיוב הוא לשתות כוס הרביעית הינה יחידה בפני עצמה- ולכן ניתן לצאת ידי חובה גם בשתיית רוב רביעית- שהיא רוב הכוס המינימלית הנדרשת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מהר&quot;י חיגז]] {{#makor-new:חלק ב נג|שות-הלכות-קטנות-ב|נג|null}} הסביר בצורה אחרת, וכתב שאי אפשר לומר רובו ככולו בשיעורים משום שכל עניין השיעורים הוא שיש להם גדר מדויק שאין לסטות ממנו, ולא שייך לומר רוב השיעור כאשר החיוב הוא לעשות את השיעור כולו. מנגד, גם לשיטתו ניתן לצאת ידי חובה בשתיית רוב רביעית, וייתכן שזה משום שמדובר בשיעור דרבנן בו ניתן יותר להקל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מהר&quot;י חיגז]] {{#makor-new:חלק ב נג|שות-הלכות-קטנות-ב|נג|null}} הסביר בצורה אחרת, וכתב שאי אפשר לומר רובו ככולו בשיעורים משום שכל עניין השיעורים הוא שיש להם גדר מדויק שאין לסטות ממנו, ולא שייך לומר רוב השיעור כאשר החיוב הוא לעשות את השיעור כולו. מנגד, גם לשיטתו ניתן לצאת ידי חובה בשתיית רוב רביעית, וייתכן שזה משום שמדובר בשיעור דרבנן בו ניתן יותר להקל.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רובו ככולו בבית המנוגע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רובו ככולו בבית המנוגע==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:שבועות יז א|בבלי-שבועות|יז|א}} אומרת שהנכנס לבית המנוגע (בצרעת) טמא עוד לפני שנכנס כולו אל הבית- ומספיק שייכנס רוב גופו לתוך הבית. מנגד, כאשר האדם נכנס דרך אחוריו (בהליכה לאחור) לבית, הוא נטמא רק כאשר כל גופו נכנס לתוך הבית, ומספיק שחוטמו נשאר מחוץ לבית בשביל שלא ייטמא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:שבועות יז א|בבלי-שבועות|יז|א}} אומרת שהנכנס לבית המנוגע (בצרעת) טמא עוד לפני שנכנס כולו אל הבית- ומספיק שייכנס רוב גופו לתוך הבית. מנגד, כאשר האדם נכנס דרך אחוריו (בהליכה לאחור) לבית, הוא נטמא רק כאשר כל גופו נכנס לתוך הבית, ומספיק שחוטמו נשאר מחוץ לבית בשביל שלא ייטמא.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95_%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95&diff=139759&oldid=prev 2020-07-14T12:55:29Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:55, 14 ביולי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רובו ככולו]] הינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ככל שהוא </del>כלל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהוא </del>הלכתי הקובע במקרים מסוימים כי ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב מעשה המצווה ולא את כולה. דין רובו ככולו איננו חל בכל דיני התורה (לדוגמא בשיעור [[כזית]]) אך קיים בדינים רבים כגון פסיקת רוב הסנהדרין ככולה, דיני ישיבה בסוכה ועוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רובו ככולו]] הינו כלל הלכתי הקובע במקרים מסוימים כי ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב מעשה המצווה ולא את כולה. דין רובו ככולו איננו חל בכל דיני התורה (לדוגמא בשיעור [[כזית]]) אך קיים בדינים רבים כגון פסיקת רוב הסנהדרין ככולה, דיני ישיבה בסוכה ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- לומת הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- לומת הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.</div></td></tr> </table>

82.80.186.179 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95_%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95&diff=139758&oldid=prev 2020-07-14T12:54:50Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:54, 14 ביולי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רובו ככולו]] הינו ככל הלכתי הקובע במקרים מסוימים כי ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב מעשה המצווה ולא את כולה. דין רובו ככולו איננו חל בכל דיני התורה (לדוגמא בשיעור [[כזית]]) אך קיים בדינים רבים כגון פסיקת רוב הסנהדרין ככולה, דיני ישיבה בסוכה ועוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רובו ככולו]] הינו ככל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהוא כלל שהוא </ins>הלכתי הקובע במקרים מסוימים כי ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב מעשה המצווה ולא את כולה. דין רובו ככולו איננו חל בכל דיני התורה (לדוגמא בשיעור [[כזית]]) אך קיים בדינים רבים כגון פסיקת רוב הסנהדרין ככולה, דיני ישיבה בסוכה ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- לומת הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- לומת הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.</div></td></tr> </table>

82.80.186.179 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95_%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95&diff=139656&oldid=prev 2020-06-21T20:07:08Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;<a href="/wiki/index.php/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95_%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95" title="רובו ככולו">רובו ככולו</a> הינו ככל הלכתי הקובע במקרים מסוימים כי ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב מעש...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>[[רובו ככולו]] הינו ככל הלכתי הקובע במקרים מסוימים כי ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב מעשה המצווה ולא את כולה. דין רובו ככולו איננו חל בכל דיני התורה (לדוגמא בשיעור [[כזית]]) אך קיים בדינים רבים כגון פסיקת רוב הסנהדרין ככולה, דיני ישיבה בסוכה ועוד.<br /> ==מקור==<br /> הגמרא {{#makor-new:נזיר מב א|בבלי-נזיר|מב|א}} לומדת מחיוב הנזיר לגלח את כל שערו {{ציטוטון|ביום השביעי יגלחנו}} שעל הנזיר לגלח את כל שערות גופו ולא מספיק שיגלח את רובו. מכך שישנו לימוד מיוחד לנזיר לגלח את כל שערות גופו- לומת הגמרא כי בשאר דיני התורה קיים דין מיוחד של רובו ככולו בו ניתן לצאת ידי חובה גם בעשיית רוב המצווה ולא את כולה.<br /> ==באילו מקרים הכלל חל?==<br /> הכלל רובו ככולו איננו חל בכל דין. ה[[חתם סופר]] {{#makor-new:חלק ג קמ|שות-חתם-סופר-ג|קמ|null}} מסביר שאין אומרים רובו ככולו בכל דבר אלא רק בשיעורים בהם יש &quot;רובו מתוך כולו&quot;. כלומר, הדין חל רק כאשר הרוב הוא חלק מדבר שלם המוגדר היחידה אחת. כדוגמא לדבר זה ניתן למנות את גילוח רוב השיער מתוך כולו בנזיר, רוב הסנהדרין מתוך כולה או שחיטת רוב הסימנים בבהמה מתוך כולם. <br /> <br /> אמנם, בשיעורי התורה, כגון אכילת [[כזית]] ב[[מצה]] לא שייך לומר רובו מתוך כולו- משום שאין דין עצמאי לכזית במצה ולכן אין משמעות לרוב מתוך כלל זה. מנגד, [[רביעית]] יין בקידוש, מוגדרת כיחידה בפני עצמה- שהרי החיוב הוא לשתות כוס הרביעית הינה יחידה בפני עצמה- ולכן ניתן לצאת ידי חובה גם בשתיית רוב רביעית- שהיא רוב הכוס המינימלית הנדרשת.<br /> <br /> ה[[מהר&quot;י חיגז]] {{#makor-new:חלק ב נג|שות-הלכות-קטנות-ב|נג|null}} הסביר בצורה אחרת, וכתב שאי אפשר לומר רובו ככולו בשיעורים משום שכל עניין השיעורים הוא שיש להם גדר מדויק שאין לסטות ממנו, ולא שייך לומר רוב השיעור כאשר החיוב הוא לעשות את השיעור כולו. מנגד, גם לשיטתו ניתן לצאת ידי חובה בשתיית רוב רביעית, וייתכן שזה משום שמדובר בשיעור דרבנן בו ניתן יותר להקל.<br /> ==רובו ככולו בבית המנוגע==<br /> הגמרא {{#makor-new:שבועות יז א|בבלי-שבועות|יז|א}} אומרת שהנכנס לבית המנוגע (בצרעת) טמא עוד לפני שנכנס כולו אל הבית- ומספיק שייכנס רוב גופו לתוך הבית. מנגד, כאשר האדם נכנס דרך אחוריו (בהליכה לאחור) לבית, הוא נטמא רק כאשר כל גופו נכנס לתוך הבית, ומספיק שחוטמו נשאר מחוץ לבית בשביל שלא ייטמא.<br /> <br /> ה[[גר&quot;ח]] הסביר דין זה בכך שיש שני דינים של טומאה בנכנס לבית- טומאה מדין מעשה הביאה לבית וטומאה מדין שהייה בבית. התורה אומרת כי &quot;כל הבא אל הבית&quot; נטמא, ולכן דווקא מי שנכנס לתוך הבית כדרך הילוכו נטמא, כמו כן, קיים גם דין הטומאה &quot;כל אשר בבית יטמא&quot; שאינו תלוי במעשה האדם אלא בשהייתו בבית.<br /> <br /> לדבריו, כאשר האדם עושה מעשה בכניסתו לבית- מספיק שייכנס רוב גופו בשביל שייטמא משום שהדין רובו ככולו חל על מעשה הכניסה. מנגד, מי שנטמא משום ששהה בבית, אין אומרים עליו דין רובו ככולו שהרי לא עשה מעשה- ולכן עליו להימצא כולו בתוך הבית בשביל להיטמא.<br /> ===רובו ככולו בתפילין===<br /> המשנ&quot;ב {{#makor-new:משנה ברורה כז ב|פרשנות-שו&quot;ע-מ&quot;ב-או&quot;ח|כז|ב}} כותב שצריך שכל התפילין של ראש יהיו מעל עיקרי השיער. אמנם, האחרונים הקשו מדוע לא ניתן שרוב התפילין יהיו במקום ההנחה ונאמר שרובו ככולו?<br /> <br /> לפי תירוץ הגר&quot;ח ניתן להסביר שכל דין רובו ככולו הוא דווקא במעשה, ואילו בהנחת התפילין אין מעשה אלא רק צריך שהתפילין יהיו מעל מקום מסוים- ולכן לא שייך דין רובו ככולו.<br /> בדומה לכך, לפי הסבר החת&quot;ס לעיל ניתן להסביר שמכיוון שאין חשיבות עצמית להנחת חלק מן התפילין, אין אפשרות לומר בהם דין רובו ככולו.<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]</div>

Wikiboss