https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 2026-04-25T07:50:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9&diff=162632&oldid=prev 2026-01-01T01:06:27Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:06, 1 בינואר 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יואל שוורץ, &#039;&#039;&#039;[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47367&amp;pgnum=1 תולדות הגה&quot;צ ר&#039; שמשון רפאל הירש זצ&quot;ל]&#039;&#039;&#039; (חלק מסדרת &quot;תולדות גדולי ישראל&quot;), ירושלים תש&quot;ס</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יואל שוורץ, &#039;&#039;&#039;[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47367&amp;pgnum=1 תולדות הגה&quot;צ ר&#039; שמשון רפאל הירש זצ&quot;ל]&#039;&#039;&#039; (חלק מסדרת &quot;תולדות גדולי ישראל&quot;), ירושלים תש&quot;ס</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יונה עמנואל (עורך), '''הרב שמשון רפאל הירש- <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משתנו </del>ושיטתו''', הוצאת פלדהיים י-ם/ ניו יורק תשמ"ט</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יונה עמנואל (עורך), '''הרב שמשון רפאל הירש- <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנתו </ins>ושיטתו''', הוצאת פלדהיים י-ם/ ניו יורק תשמ"ט</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רבי יעקב רוזנהיים, &#039;&#039;&#039;רבי שמשון רפאל הירש: מבשר ומגשים חזון היהדות הנצחית&#039;&#039;&#039;, (תרגם מגרמנית: ד&quot;רחיים וייסמן), הוצאת נצח, בני ברק תשכ&quot;ו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רבי יעקב רוזנהיים, &#039;&#039;&#039;רבי שמשון רפאל הירש: מבשר ומגשים חזון היהדות הנצחית&#039;&#039;&#039;, (תרגם מגרמנית: ד&quot;רחיים וייסמן), הוצאת נצח, בני ברק תשכ&quot;ו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הגב&#039; חוה קרוסקל (בתו של פרופ&#039; מרדכי ברויאר ז&quot;ל), &quot;מי לה&#039; אלי!&quot; - קורות חייו של הרב הירש, הוצאת פלדהיים ירושלים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הגב&#039; חוה קרוסקל (בתו של פרופ&#039; מרדכי ברויאר ז&quot;ל), &quot;מי לה&#039; אלי!&quot; - קורות חייו של הרב הירש, הוצאת פלדהיים ירושלים.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138496:rev-162632:php=table --> </table>

79.177.154.236 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9&diff=138496&oldid=prev 2020-03-17T11:45:46Z

<p><span class="autocomment">הפרדת הקהילות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:45, 17 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הפרדת הקהילות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הפרדת הקהילות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתחלה כל הדתות היו מוגדרות תחת אותה קטגוריה כאשר כל דת הוגדרה כקהילה ביחס לקבלת תקציבים מהממשלה כגון הקהילה היהודית, הקתולית או הפרוטסטנטית. אמנם, לאחר איחוד גרמניה והקמת האימפריה הגרמנית של ביסמרק, נחקק בשנת 1876 'חוק הפרישה' שהרשה לכל קבוצה החפצה בכך להתאגד ולפרוש מהזרם המרכזי ולקבל תקציבים והכרה בהתאם. החוק שינה את יחסי הקהילות היהודיים ואפשר להם לראשונה לפרוש מהזרם המרכזי היהודי.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתחלה כל הדתות היו מוגדרות תחת אותה קטגוריה כאשר כל דת הוגדרה כקהילה ביחס לקבלת תקציבים מהממשלה כגון הקהילה היהודית, הקתולית או הפרוטסטנטית. אמנם, לאחר איחוד גרמניה והקמת האימפריה הגרמנית של ביסמרק, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פעל הרש"ר הירש לחקיקה שתאפשר לקהילתו לפרוש מהקהילות היהודיות. החוק </ins>נחקק בשנת 1876 'חוק הפרישה' שהרשה לכל קבוצה החפצה בכך להתאגד ולפרוש מהזרם המרכזי ולקבל תקציבים והכרה בהתאם. החוק שינה את יחסי הקהילות היהודיים ואפשר להם לראשונה לפרוש מהזרם המרכזי היהודי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרש"ר הירש קרא לפרוש מן הקהילה היהודית הכללית, אך חלק גדול מקהילתו סירבו לפרוש וטענו כי עדיף להישאר מאוחדים עם שאר היהודים ובכללם גם הרפורמים. על מנת לחזק את טענתם, הם הביאו את הרב יצחק דב במברגר שהתנגד נחרצות לפרישת הקהילה האורתודוכסית מהקהילה הכללית בשביל שיכתוב על כך מכתבים לכלל התושבים. הרש"ר הגיב לרב במברגר ואמר שבתור המרא דאתרא הסמכות היא בידיו ואין סיבה שהרב במברגר יתערב בענייני הקהילה הפרטיים. הרש"ר החליט לבסוף כי הוא בעד הפרישה והגדיר את הקהילה כזרם חדש ונפרד מהקהילה היהודית הכללית. בחלופת מכתבים בינו לבין הרב במברגר הוא טוען כי חובה להיפרד מכל הדברים המנוכרים ליהדות וכשם שבעבר הקראים הוצאו מהקהילה היהודית כך יש צורך לנהוג כלפי הרפורמים. את טענותיו של הרב במברגר בדבר הצורך באחדות הוא דוחה ואומר כי בפועל האחדות הינה פורמלית בלבד, ולמעשה איננה קיימת כבר עשרות שנים. לדבריו, הרפורמים והאורתודוכסים נבדלים זה מזה כבר זמן רב והחוק החדש רק מאפשר להפוך את הבידול לרשמי. בפועל, חלק גדול מקהילת האורתודוכסים סירבו להיפרד מהקהילה ורק חלק מקהילות של הרש"ר הירש נענו לקריאתו ופרשו יחד עמו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב יצחק דב במברגר התנגד נחרצות לפרישת הקהילה האורתודוכסית מהקהילה הכללית וכתב על כך מכתבים לכלל התושבים. קהילת הרש"ר התחבטה רבות בשאלה זו, אך הרש"ר עצמו הגיב לרב במברגר ואמר שבתור המרא דאתרא הסמכות היא בידיו ואין סיבה שהרב במברגר יתערב בענייני הקהילה הפרטיים. הרש"ר החליט לבסוף כי הוא בעד הפרישה והגדיר את הקהילה כזרם חדש ונפרד מהקהילה היהודית הכללית. בחלופת מכתבים בינו לבין הרב במברגר הוא טוען כי חובה להיפרד מכל הדברים המנוכרים ליהדות וכשם שבעבר הקראים הוצאו מהקהילה היהודית כך יש צורך לנהוג כלפי הרפורמים. את טענותיו של הרב במברגר בדבר הצורך באחדות הוא דוחה ואומר כי בפועל האחדות הינה פורמלית בלבד, ולמעשה איננה קיימת כבר עשרות שנים. לדבריו, הרפורמים והאורתודוכסים נבדלים זה מזה כבר זמן רב והחוק החדש רק מאפשר להפוך את הבידול לרשמי.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תורה עם דרך ארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תורה עם דרך ארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש&quot;ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה&#039;.&lt;ref&gt;ראה למשל, אגרת טו באגרות צפון.&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש&quot;ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה&#039;.&lt;ref&gt;ראה למשל, אגרת טו באגרות צפון.&lt;/ref&gt;</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9&diff=138495&oldid=prev 2020-03-17T11:41:18Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:41, 17 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|כל הערך=כן}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|כל הערך=כן}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Raghar.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמשון רפאל הירש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Raghar.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמשון רפאל הירש]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב שמשון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ר </del>רפאל הירש]] ('''רש"ר הירש''') ראש ה[[רב]]נים האורתודוכסיים  ומנהיגה הרוחני של [[יהדות גרמניה]], ומגדולי מפרשי ה[[תנ"ך]] המסורתיים המודרניים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב שמשון רפאל הירש]] ('''רש"ר הירש''') ראש ה[[רב]]נים האורתודוכסיים  ומנהיגה הרוחני של [[יהדות גרמניה]], ומגדולי מפרשי ה[[תנ"ך]] המסורתיים המודרניים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שמשון בן רפאל הירש, נולד בעיר המבורג בכ&quot;ד סיוון תקס&quot;ח. למד תורה מפי [[החכם ברנייס]] ואחר כך מפי [[הרב יעקב עטלינגר]] בעל הערוך לנר. הוא נבחר בגיל 22 בלבד להיות רב נסיכות אולדנבורג. בגיל 27 הוא כותב את הספר &#039;חורב&#039; ו&#039;אגרות צפון&#039;. את התפקיד המשמעותי הראשון קיבל בגיל 39 כשמונה להיות רבה הראשי של מורביה בהונגריה. היה לו הרבה מאבקים שם והוא נענה לבוא להיות רב קהילת פרנקפורט על אף שמדובר בהורדת מעמדו ביחס לתפקידו הקודם. הוא הצליח לקבל משרת רב בגרמניה עקב הלימודים האקדמאים שלמד. הברון רוטשילד מביא אותו, כאשר דרישתו היא שיבנו בית ספר חדש והוא עומד בראשו. כאשר עזב את קהילתו במורביה הוא כתב להם מכתב פרידה בו הביא כי יש צורך בפתיחות לתרבות חיצונית ולא להינעל בד&#039; אמות של הלכה, כאשר לפתיחות זו הוא דרך ארץ. מכתב זה הינו אחד מהסממנים הראשונים של בניית שיטתו העקרונית תורה עם דרך ארץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שמשון בן רפאל הירש, נולד בעיר המבורג בכ&quot;ד סיוון תקס&quot;ח. למד תורה מפי [[החכם ברנייס]] ואחר כך מפי [[הרב יעקב עטלינגר]] בעל הערוך לנר. הוא נבחר בגיל 22 בלבד להיות רב נסיכות אולדנבורג. בגיל 27 הוא כותב את הספר &#039;חורב&#039; ו&#039;אגרות צפון&#039;. את התפקיד המשמעותי הראשון קיבל בגיל 39 כשמונה להיות רבה הראשי של מורביה בהונגריה. היה לו הרבה מאבקים שם והוא נענה לבוא להיות רב קהילת פרנקפורט על אף שמדובר בהורדת מעמדו ביחס לתפקידו הקודם. הוא הצליח לקבל משרת רב בגרמניה עקב הלימודים האקדמאים שלמד. הברון רוטשילד מביא אותו, כאשר דרישתו היא שיבנו בית ספר חדש והוא עומד בראשו. כאשר עזב את קהילתו במורביה הוא כתב להם מכתב פרידה בו הביא כי יש צורך בפתיחות לתרבות חיצונית ולא להינעל בד&#039; אמות של הלכה, כאשר לפתיחות זו הוא דרך ארץ. מכתב זה הינו אחד מהסממנים הראשונים של בניית שיטתו העקרונית תורה עם דרך ארץ.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9&diff=138494&oldid=prev 2020-03-17T11:39:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:39, 17 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|כל הערך=כן}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|כל הערך=כן}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Raghar.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמשון רפאל הירש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Raghar.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמשון רפאל הירש]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>הרב שמשון ב"ר רפאל הירש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>('''רש"ר הירש''') ראש ה[[רב]]נים האורתודוכסיים  ומנהיגה הרוחני של [[יהדות גרמניה]], ומגדולי מפרשי ה[[תנ"ך]] המסורתיים המודרניים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרב שמשון ב"ר רפאל הירש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>('''רש"ר הירש''') ראש ה[[רב]]נים האורתודוכסיים  ומנהיגה הרוחני של [[יהדות גרמניה]], ומגדולי מפרשי ה[[תנ"ך]] המסורתיים המודרניים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שמשון בן רפאל הירש, נולד בעיר המבורג בכ"ד סיוון תקס"ח. למד תורה מפי [[החכם ברנייס]] ואחר כך מפי [[הרב יעקב עטלינגר]] בעל הערוך לנר. הוא נבחר בגיל 22 בלבד להיות רב נסיכות אולדנבורג. בגיל 27 הוא כותב את הספר 'חורב' ו'אגרות צפון'. את התפקיד המשמעותי הראשון קיבל בגיל 39 כשמונה להיות רבה הראשי של מורביה בהונגריה. היה לו הרבה מאבקים שם והוא נענה לבוא להיות רב קהילת פרנקפורט על אף שמדובר בהורדת מעמדו ביחס לתפקידו הקודם. הוא הצליח לקבל משרת רב בגרמניה עקב הלימודים האקדמאים שלמד. הברון רוטשילד מביא אותו, כאשר דרישתו היא שיבנו בית ספר חדש והוא עומד בראשו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שמשון בן רפאל הירש, נולד בעיר המבורג בכ"ד סיוון תקס"ח. למד תורה מפי [[החכם ברנייס]] ואחר כך מפי [[הרב יעקב עטלינגר]] בעל הערוך לנר. הוא נבחר בגיל 22 בלבד להיות רב נסיכות אולדנבורג. בגיל 27 הוא כותב את הספר 'חורב' ו'אגרות צפון'. את התפקיד המשמעותי הראשון קיבל בגיל 39 כשמונה להיות רבה הראשי של מורביה בהונגריה. היה לו הרבה מאבקים שם והוא נענה לבוא להיות רב קהילת פרנקפורט על אף שמדובר בהורדת מעמדו ביחס לתפקידו הקודם. הוא הצליח לקבל משרת רב בגרמניה עקב הלימודים האקדמאים שלמד. הברון רוטשילד מביא אותו, כאשר דרישתו היא שיבנו בית ספר חדש והוא עומד בראשו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. כאשר עזב את קהילתו במורביה הוא כתב להם מכתב פרידה בו הביא כי יש צורך בפתיחות לתרבות חיצונית ולא להינעל בד' אמות של הלכה, כאשר לפתיחות זו הוא דרך ארץ. מכתב זה הינו אחד מהסממנים הראשונים של בניית שיטתו העקרונית תורה עם דרך ארץ</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא כותב את &#039;חורב&#039; במשך שנתיים אך בגלל בעיות בהוצאת הספר הוא כותב את הספר ל&#039;אגרות צפוּן&#039; – השם הוא בגלל שזה נכתב בעילום שם ונחתם כ&#039;בן עוזיאל&#039; (&quot;לא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי&quot;). באגרות צפון הוא מביא הרבה מהעקרונות שנוסחו בספר חורב ומנסח אותם כדו שיח בין נפתלי לבנימין. יש 19 אגרות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא כותב את &#039;חורב&#039; במשך שנתיים אך בגלל בעיות בהוצאת הספר הוא כותב את הספר ל&#039;אגרות צפוּן&#039; – השם הוא בגלל שזה נכתב בעילום שם ונחתם כ&#039;בן עוזיאל&#039; (&quot;לא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי&quot;). באגרות צפון הוא מביא הרבה מהעקרונות שנוסחו בספר חורב ומנסח אותם כדו שיח בין נפתלי לבנימין. יש 19 אגרות.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138493:rev-138494:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9&diff=138493&oldid=prev 2020-03-17T11:36:24Z

<p><span class="autocomment">תורה עם דרך ארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:36, 17 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בכ&quot;ז טבת תרמ&quot;ט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בכ&quot;ז טבת תרמ&quot;ט.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הפרדת הקהילות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהתחלה כל הדתות היו מוגדרות תחת אותה קטגוריה כאשר כל דת הוגדרה כקהילה ביחס לקבלת תקציבים מהממשלה כגון הקהילה היהודית, הקתולית או הפרוטסטנטית. אמנם, לאחר איחוד גרמניה והקמת האימפריה הגרמנית של ביסמרק, נחקק בשנת 1876 'חוק הפרישה' שהרשה לכל קבוצה החפצה בכך להתאגד ולפרוש מהזרם המרכזי ולקבל תקציבים והכרה בהתאם. החוק שינה את יחסי הקהילות היהודיים ואפשר להם לראשונה לפרוש מהזרם המרכזי היהודי. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב יצחק דב במברגר התנגד נחרצות לפרישת הקהילה האורתודוכסית מהקהילה הכללית וכתב על כך מכתבים לכלל התושבים. קהילת הרש"ר התחבטה רבות בשאלה זו, אך הרש"ר עצמו הגיב לרב במברגר ואמר שבתור המרא דאתרא הסמכות היא בידיו ואין סיבה שהרב במברגר יתערב בענייני הקהילה הפרטיים. הרש"ר החליט לבסוף כי הוא בעד הפרישה והגדיר את הקהילה כזרם חדש ונפרד מהקהילה היהודית הכללית. בחלופת מכתבים בינו לבין הרב במברגר הוא טוען כי חובה להיפרד מכל הדברים המנוכרים ליהדות וכשם שבעבר הקראים הוצאו מהקהילה היהודית כך יש צורך לנהוג כלפי הרפורמים. את טענותיו של הרב במברגר בדבר הצורך באחדות הוא דוחה ואומר כי בפועל האחדות הינה פורמלית בלבד, ולמעשה איננה קיימת כבר עשרות שנים. לדבריו, הרפורמים והאורתודוכסים נבדלים זה מזה כבר זמן רב והחוק החדש רק מאפשר להפוך את הבידול לרשמי.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תורה עם דרך ארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תורה עם דרך ארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש&quot;ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה&#039;.&lt;ref&gt;ראה למשל, אגרת טו באגרות צפון.&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש&quot;ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה&#039;.&lt;ref&gt;ראה למשל, אגרת טו באגרות צפון.&lt;/ref&gt;</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9&diff=138492&oldid=prev 2020-03-17T11:26:19Z

<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:26, 17 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא עורך בין השנים 1853-1870 את כתב העת &#039;ישורון&#039; ששם הוא מעביר להורים עניינים חינוכיים. הוא כותב מכתבים ומנשרים לקראת מבחני סוף השנה (שהיו שאילת שאלות את התלמיד בנוכחות ההורים). הוא פורס שם משנה חינוכית ובכלל פורס תפיסת עולם חינוכית.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא עורך בין השנים 1853-1870 את כתב העת &#039;ישורון&#039; ששם הוא מעביר להורים עניינים חינוכיים. הוא כותב מכתבים ומנשרים לקראת מבחני סוף השנה (שהיו שאילת שאלות את התלמיד בנוכחות ההורים). הוא פורס שם משנה חינוכית ובכלל פורס תפיסת עולם חינוכית.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בישורון הרש"ר כתב שצריך לחסן את הילדים מפני מפגש עם החוץ ולא להסתיר אותם מכל מגע חיצוני. הוא אומר שמי שישמור על בניו מכל מגע חיצוני עם השכלה ימצא את כולם בחוץ. הוא ממשיל את העניין לחיסון פיזי – לא צריך לסגור את הילד כל היום בבית, אלא להוציאו החוצה ולחסנו מרוחות עזות.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רק בשנת 1867 הוא מתחיל לכתוב את פירושו לתורה. בראשית-1867 ; שמות-1869 ; ויקרא-1873 ; במדבר-1876 ; דברים-1878.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רק בשנת 1867 הוא מתחיל לכתוב את פירושו לתורה. בראשית-1867 ; שמות-1869 ; ויקרא-1873 ; במדבר-1876 ; דברים-1878.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9&diff=138491&oldid=prev 2020-03-17T11:24:12Z

<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:24, 17 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הרב שמשון ב&quot;ר רפאל הירש &#039;&#039;&#039; (&#039;&#039;&#039;רש&quot;ר הירש&#039;&#039;&#039;) ראש ה[[רב]]נים האורתודוכסיים  ומנהיגה הרוחני של [[יהדות גרמניה]], ומגדולי מפרשי ה[[תנ&quot;ך]] המסורתיים המודרניים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הרב שמשון ב&quot;ר רפאל הירש &#039;&#039;&#039; (&#039;&#039;&#039;רש&quot;ר הירש&#039;&#039;&#039;) ראש ה[[רב]]נים האורתודוכסיים  ומנהיגה הרוחני של [[יהדות גרמניה]], ומגדולי מפרשי ה[[תנ&quot;ך]] המסורתיים המודרניים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שמשון בן רפאל הירש, נולד בעיר המבורג בכ"ד סיוון תקס"ח. למד תורה מפי [[החכם ברנייס]] ואחר כך מפי [[הרב יעקב עטלינגר]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחבר </del>הערוך לנר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שימש ברבנות במספר קהילות </del>בגרמניה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובהם קהילת פרנקפורט</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוביל </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המאבק ברפורמה, ואת ההתמודדות עם רוחות הזמן בגרמניה</del>. נפטר בכ"ז טבת תרמ"ט.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שמשון בן רפאל הירש, נולד בעיר המבורג בכ"ד סיוון תקס"ח. למד תורה מפי [[החכם ברנייס]] ואחר כך מפי [[הרב יעקב עטלינגר]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעל </ins>הערוך לנר. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא נבחר בגיל 22 בלבד להיות רב נסיכות אולדנבורג. בגיל 27 הוא כותב את הספר 'חורב' ו'אגרות צפון'. את התפקיד המשמעותי הראשון קיבל בגיל 39 כשמונה להיות רבה הראשי של מורביה בהונגריה. היה לו הרבה מאבקים שם והוא נענה לבוא להיות רב קהילת פרנקפורט על אף שמדובר בהורדת מעמדו ביחס לתפקידו הקודם. הוא הצליח לקבל משרת רב </ins>בגרמניה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עקב הלימודים האקדמאים שלמד. הברון רוטשילד מביא אותו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר דרישתו היא שיבנו בית ספר חדש והוא עומד בראשו. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא כותב את 'חורב' במשך שנתיים אך בגלל בעיות בהוצאת הספר הוא כותב את הספר ל'אגרות צפוּן' – השם הוא בגלל שזה נכתב בעילום שם ונחתם כ'בן עוזיאל' ("לא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי"). באגרות צפון הוא מביא הרבה מהעקרונות שנוסחו בספר חורב ומנסח אותם כדו שיח בין נפתלי לבנימין. יש 19 אגרות. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא עורך בין השנים 1853-1870 את כתב העת 'ישורון' ששם הוא מעביר להורים עניינים חינוכיים. הוא כותב מכתבים ומנשרים לקראת מבחני סוף השנה (שהיו שאילת שאלות את התלמיד בנוכחות ההורים). הוא פורס שם משנה חינוכית ובכלל פורס תפיסת עולם חינוכית</ins>.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רק בשנת 1867 הוא מתחיל לכתוב </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירושו לתורה. בראשית-1867 ; שמות-1869 ; ויקרא-1873 ; במדבר-1876 ; דברים-1878</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בכ"ז טבת תרמ"ט.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תורה עם דרך ארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תורה עם דרך ארץ==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9&diff=138490&oldid=prev 2020-03-17T11:18:52Z

<p><span class="autocomment">תורה עם דרך ארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:18, 17 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שמשון בן רפאל הירש, נולד בעיר המבורג בכ&quot;ד סיוון תקס&quot;ח. למד תורה מפי [[החכם ברנייס]] ואחר כך מפי [[הרב יעקב עטלינגר]] מחבר הערוך לנר. שימש ברבנות במספר קהילות בגרמניה, ובהם קהילת פרנקפורט. הוביל את המאבק ברפורמה, ואת ההתמודדות עם רוחות הזמן בגרמניה. נפטר בכ&quot;ז טבת תרמ&quot;ט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שמשון בן רפאל הירש, נולד בעיר המבורג בכ&quot;ד סיוון תקס&quot;ח. למד תורה מפי [[החכם ברנייס]] ואחר כך מפי [[הרב יעקב עטלינגר]] מחבר הערוך לנר. שימש ברבנות במספר קהילות בגרמניה, ובהם קהילת פרנקפורט. הוביל את המאבק ברפורמה, ואת ההתמודדות עם רוחות הזמן בגרמניה. נפטר בכ&quot;ז טבת תרמ&quot;ט.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תורה עם דרך ארץ ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תורה עם דרך ארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש&quot;ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה&#039;.&lt;ref&gt;ראה למשל, אגרת טו באגרות צפון.&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש&quot;ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה&#039;.&lt;ref&gt;ראה למשל, אגרת טו באגרות צפון.&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיטת הרש&quot;ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה&quot;ייקית&quot; - שכה נפצו בה ה&quot;רב דוקטור&quot;ים. הרש&quot;ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). &quot;תורה עם דרך ארץ&quot; היא התמודדות אחת נגד ה[[רפורמים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיטת הרש&quot;ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה&quot;ייקית&quot; - שכה נפצו בה ה&quot;רב דוקטור&quot;ים. הרש&quot;ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). &quot;תורה עם דרך ארץ&quot; היא התמודדות אחת נגד ה[[רפורמים]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש נקודות מגע משותפות בין הרש"ר הירש לבין [[הרב קוק]], אולם ההבדלים גם הם רבים והחשוב שבהם הוא שבעוד שאצל הרש"ר הירש עם ישראל צריך לפעול בגולה כדי להשפיע על הגויים סבר הרב קוק שרק בארץ ישראל תיתכן השפעה כזו, על בסיס הפסוק "כי מציון תצא תורה". הרב קוק מזכיר את הרש"ר הירש לשבח בכמה מקומות והזמין את ד"ר אוירבך חניך שיטתו להקים בית ספר ברוח זו בארץ ישראל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר מאורעות השואה, הרב יצחק ברויאר, נכדו של הרש"ר, הוסיף לסיסמת סבו "תורה עם דרך ארץ ישראל".</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתביו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתביו==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9&diff=101121&oldid=prev 2016-03-20T22:39:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:39, 20 במרץ 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תורה עם דרך ארץ ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תורה עם דרך ארץ ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש"ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה'&lt;ref&gt;ראה למשל, אגרת טו באגרות צפון.&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש"ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>&lt;ref&gt;ראה למשל, אגרת טו באגרות צפון.&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיטת הרש&quot;ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה&quot;ייקית&quot; - שכה נפצו בה ה&quot;רב דוקטור&quot;ים. הרש&quot;ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). &quot;תורה עם דרך ארץ&quot; היא התמודדות אחת נגד ה[[רפורמים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיטת הרש&quot;ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה&quot;ייקית&quot; - שכה נפצו בה ה&quot;רב דוקטור&quot;ים. הרש&quot;ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). &quot;תורה עם דרך ארץ&quot; היא התמודדות אחת נגד ה[[רפורמים]].</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-101120:rev-101121:php=table --> </table>

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9&diff=101120&oldid=prev 2016-03-20T22:38:44Z

<p>ציון מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:38, 20 במרץ 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תורה עם דרך ארץ ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תורה עם דרך ארץ ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש"ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש"ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;ראה למשל, אגרת טו באגרות צפון</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיטת הרש&quot;ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה&quot;ייקית&quot; - שכה נפצו בה ה&quot;רב דוקטור&quot;ים. הרש&quot;ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). &quot;תורה עם דרך ארץ&quot; היא התמודדות אחת נגד ה[[רפורמים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיטת הרש&quot;ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה&quot;ייקית&quot; - שכה נפצו בה ה&quot;רב דוקטור&quot;ים. הרש&quot;ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). &quot;תורה עם דרך ארץ&quot; היא התמודדות אחת נגד ה[[רפורמים]].</div></td></tr> </table>

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76