ירבעל ב־05:34, 9 ביולי 2018

2018-07-09T05:34:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:34, 9 ביולי 2018
שורה 31:		שורה 31:

	המסורת הכתובה לגבי הקבר ראשיתה בהמאה ה-13, עם הזכרתו על ידי מנחם החברוני שביקר באזור בשנת ד'תתקע"ה (1215).		המסורת הכתובה לגבי הקבר ראשיתה בהמאה ה-13, עם הזכרתו על ידי מנחם החברוני שביקר באזור בשנת ד'תתקע"ה (1215).
			{{קרד/ויקי/עברית}}
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* {{תנאים ואמוראים\|ג\|394}}		* {{תנאים ואמוראים\|ג\|394}}

ירבעל: יצירת דף עם התוכן "{{חז"ל |שם=רבי שמעון שזורי |תמונה=250px |כיתוב=קברו של רבי שמעון שז..."

2018-07-04T03:41:25Z

יצירת דף עם התוכן "{{חז"ל |שם=רבי שמעון שזורי |תמונה=250px |כיתוב=קברו של רבי שמעון שז..."

דף חדש

{{חז"ל
|שם=רבי שמעון שזורי
|תמונה=[[קובץ:רבי שמעון שזורי123.JPG|250px]]
|כיתוב=קברו של רבי שמעון שזורי
|דור=רביעי לתנאים
|רבותיו=[[רבי טרפון]]
|חבריו=תלמידי [[רבי עקיבא]]
}}
רבי '''שמעון שזורי''' היה [[תנא]] בדור הרביעי. נקרא שזורי על שם מלאכתו - שזירת חבלים{{הערה|1=הקדמת ה[[רמב"ם]] לפירושו למשנה}}, או על שם הכפר בו חי "[[שזור]]"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45040&st=&pgnum=138 ספר יוחסין השלם]. ראו גם [[כפתור ופרח]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40405&st=&pgnum=301 פרק מד].}}. מאמריו מוזכרים ברחבי ה[[משנה]] וה[[תלמוד]].

לגבי [[פסיקת הלכה]] כמותו נחלקו האמוראים: היו שסברו ש"כל מקום ששנה רבי שמעון שזורי - הלכה כמותו"{{הערה|{{בבלי|מנחות|לא|ב}}}}, לחלק מהשיטות רק במקומות בהן מוזכרת דעתו במשנה, ולחלק מהשיטות גם כאשר דעתו מובאת ב[[ברייתא]]. אמוראים אחרים, כדוגמת [[רבי יונתן בן אלעזר|רבי יונתן]]{{הערה| בבלי [[מסכת חולין|חולין]], [[S:חולין עה ב|עה, ב]]}}, פסקו שהלכה כמותו רק בשני מקומות: כתיבת [[גט]] של חולה מסוכן הנוטה למות{{הערה|1=בבלי, [[מסכת גיטין]] סה, ב}} וב[[תרומת מעשר]] של [[דמאי]]{{הערה|{{משנה|דמאי|ד|א}}}} וכך נפסק גם על ידי [[הראשונים]]{{הערה|1=[[רא"ש]] ו[[רי"ף]] על גיטין}}. עם זאת, ה[[שפתי כהן|ש"ך]] הראה חוסר-עקיבות בכלל זה בפסקי הראשונים, שכן ישנם מקומות נוספים בהם הם פוסקים כר' שמעון שזורי, אך לא בכל המקומות.{{הערה|1=[[שפתי כהן|ש"ך]], יורה דעה רעו, ז}}
==רבותיו==
רבו היה [[רבי טרפון]], ובאחת המחלוקות בעניין [[דמאי]] הוא אף מביא הוראה שפסק במקרה שאירע לו.{{הערה|1=[[תוספתא]] מסכת דמאי ה, כב}}. בעל ה[[סדר הדורות]]{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=J-c-AAAAYAAJ&pg=PA365&lpg=PA365&dq=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%A9%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99&source=bl&ots=tmHxQzSiv6&sig=w7Xuat6P1jb_2vF45k3DyL683Cw&hl=en&sa=X&ei=ApL3Tt-2HonX0QH3iaioAg&ved=0CGkQ6AEwCQ#v=onepage&q=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F%20%D7%A9%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99&f=false בערכו]}} מסתפק האם הוא היה בדורו של [[רבי עקיבא]], כתלמידו של רבי עקיבא וכרבו של [[רבי יוסי בן כיפר]] שהיה בזמן [[חנניא בן אחי רבי יהושע]], או שמא היה חברם של רבי שמעון ורבי יהודה, שעימם דן במסכת כריתות{{הערה|{{משנה|כריתות|ד|ג}}.}}.

על חייו הפרטיים לא מוזכר דבר בתלמוד, מלבד במקום אחד{{הערה|1=בבלי, [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], פ, א. על פי הגרסה המופיעה בגמרות ה[[ש"ס וילנה|רגילות]], מדובר ב[[רבי ישמעאל]].}} שם, על פי גרסה המובאת ב[[ספר יוחסין השלם]]{{הערה|{{HebrewBooks|אברהם זכות|ספר יוחסין|45040|עמוד=138}}}}, בחכמת שלמה (מרבי [[שלמה לוריא]]){{הערה|{{HebrewBooks||חכמת שלמה|21223|עמוד=39}}}}, וב[[דקדוקי סופרים]], מסופר על משפחתו של רבי שמעון שזורי שהיו "מבעלי בתים שבגליל העליון", עד שירדו מנכסיהם כעונש על אי-זהירות בדיני ממון, בכך שרעו את צאנם בשטחיהם של אחרים ודנו דיני ממונות בנוכחותו של דיין יחיד.

==תורתו==
סוגיא ידועה הנקראת על שמו של רבי שמעון שזורי, היא דיני ה[[אומדנא]]. בעבר היה מקובל כי אדם שהולך למות (כמו למשל [[גוסס]]) היה כותב גט לאשתו, כדי שלא [[עגינות|לעגן]] אותה בכך שתצטרך להינשא [[ייבום|לייבם]] - לפעמים שלא ברצונה המלא - או להמתין לו עד שיגדל או עד שיימצא או עד שיסכים [[חליצה|לחלוץ]] לה. מכיוון שהוא לא ציווה גם לתת את הגט למעשה, אין ביד הכותבים לתת הגט לאשתו, שכן אין בכוחם לעשות שום מעשה [[חלות]]י ללא [[שליח (הלכה)|מינוי שליחות]] מפורשת מפי המשלח. המשנה פוסקת כי למרות שלא אמר בפירוש לתת את הגט לאשתו, ברור שהתכוון לכך, והרי זה כאילו אמר בפירוש שיתנו את הגט לאשתו.

משנה זו נקראת בתלמוד על שמו של רבי שמעון שזורי, שמחזק את דיני האומדנא, ומוסיף שלא רק באדם היוצא ליהרג, שהוא לחוץ מאוד ויישוב דעתו נלקח ממנו שניתן להשתמש באומדנא זו למרות שלא אמר בפירוש לתת את הגט לאתו, אלא גם באדם המפליג ב[[ספינה]] ועובר ל[[חוץ לארץ]], (בעבר נהוג היה לתת גט במצב כזה, שכן קשה היה לאשה לדעת אם בעלה מת, אם היה במדינה רחוקה, בהיעדר דרכי תקשורת), גם באדם כזה שמבקש לתת לאשתו גט כדי שלא תתעגן אבל אינו לחוץ כל כך כמו מי שמוציאים אותו להורג, ניתן לסמוך על אומדנא זו.

לא רק ב"יוצא להירג" מסתמך רבי שמעון שזורי על האומדנא, אלא במקומות נוספים{{הערה|מובאים כולם בסוגיא ב{{בבלי|מנחות|ל|ב}} ול"א א}}:

*"תרומת דמאי שחזרה למקומה", כלומר: [[דמאי]] היא תרומה של עם הארץ שיש להפריש בה תרומה מדרבנן מחשש שמא ה[[עם הארץ]] לא עישר. במקרה שה[[תרומות ומעשרות|תרומה]] התערבה בחולין, והיא אוסרת את כל התערובת מספק, מתיר רבי שמעון שזורי לשאול את ה[[עם הארץ]], "שואלו ואוכלו על פיו", ובמקרה שמשיב בחיוב שעישר, ניתן לסמוך על ה[[אומדנא]] "דאימת דימוע עליו והוא אומר אמת"{{הערה|תוספות במנחות לא א ד"ה תרומת בשם ה[[תלמוד ירושלמי]]}}.
*בדין ספק מעשרות: קיים כלל כי "אין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש", כלומר מותר להחיל [[תרומות ומעשרות]] רק מפירות וירקות של שנה זו על פירות וירקות מאותו מין של שנה זו. ההלכה אומרת כי בניגוד ל[[ירק]]ות שנחשבים לגידול השנה שבה נלקטו מהשדה, הרי שמיני [[קטנית]] נחשבים של השנה שבה [[שורש (בוטניקה)|השרישו]] בשדה. נשאלת השאלה מה יעשו במיני קטנית שנשרשו חלקם לפני [[ראש השנה]] וחלקם לאחריה? רבי שמעון שזורי קובע: "צובר גורנו לתוכו ונמצא תורם ומעשר מן החדש שבו על החדש שבו ומן הישן שבו על הישן שבו",ייתכן שהוא קובע שניתן לסמוך על [[אומדנא]] שסכום הפירות מכל שנה יעלה לסכום שווה של סכום המעשר שיש להפריש מפירות שנה זו. ב[[מסכת ראש השנה]]{{הערה|דף יג}} מבואר כי הוא סובר "יש בילה", וייתכן שהכוונה היא שניתן לסמוך על בילה זו המסתמכת על אומדנא.
*הוא מוסר בשם רבו רבי טרפון, כי גם [[רובא דליתא קמן]] שהוא [[אומדנא|חזקת אומדנא]], - "רוב עמי הארץ מעשרין הן" נחשב לרוב, וניתן על פיו לקבוע כי הפירות של העמי הארץ מעושרים והם פטורים מהתורה ממעשר וחיובם הוא רק מדרבנן, וניתן לפטור על ידם פירות שהתערב בהם [[טבל]], שמהתורה [[ביטול ברוב|בטל ברוב]] וחייב בהפרשת [[תרומות ומעשרות]] רק מדברי חכמים.

==קברו==
[[קובץ:Shezorigrave.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבי שמעון שזורי ב[[סאג'ור]]]]
שמו של הכפר "שזור" מהדהד כיום בשם היישוב הדרוזי סאג'ור, בו מצוי קבר המיוחס לשמעון שזורי, ובשם מושב שזור שקם בסמוך.

המסורת הכתובה לגבי הקבר ראשיתה בהמאה ה-13, עם הזכרתו על ידי מנחם החברוני שביקר באזור בשנת ד'תתקע"ה (1215).

==קישורים חיצוניים==
* {{תנאים ואמוראים|ג|394}}
* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=351&safaid=6 שמעון שזורי באתר MyTzadik]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{תנאים}}

[[קטגוריה:תנאים|שמעון שזורי]]

רבי שמעון שזורי - היסטוריית גרסאות

ירבעל ב־05:34, 9 ביולי 2018

ירבעל: יצירת דף עם התוכן "{{חז"ל |שם=רבי שמעון שזורי |תמונה=250px |כיתוב=קברו של רבי שמעון שז..."