https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7רבי שמעון בן יצחק - היסטוריית גרסאות2026-04-05T02:56:58Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=101827&oldid=prev2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: במקור היה כתוב שר"ש הגדול חי בין ד'ת"י לד'ת"פ אך א"א לומר כן כי היה חברו של רגמ"ה שנפטר בד'ת"ת למעלה מ300 שנה אח"כ, ולכן נראה שיש כאן טעות וצ"ל שר"ש...2016-05-23T07:10:02Z<p>במקור היה כתוב שר"ש הגדול חי בין ד'ת"י לד'ת"פ אך א"א לומר כן כי היה חברו של רגמ"ה שנפטר בד'ת"ת למעלה מ300 שנה אח"כ, ולכן נראה שיש כאן טעות וצ"ל שר"ש...</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:10, 23 במאי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על חייו של רבי שמעון ידוע מעט מאד. מקובל לתארך את שנת לידתו סביב שנת ד'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת</del>"י, ואת פטירתו סביב שנת ד'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת</del>"פ. סבו היה [[רבי אבון הגדול]], שהיה מקובל וחכם בצרפת, מצאצאי [[רבי משה ב"ר קלונימוס]]<ref>ראה {{מקור|שו"ת מהרש"ל כט}}; "מצרף לחכמה" יד ע"ב.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על חייו של רבי שמעון ידוע מעט מאד. מקובל לתארך את שנת לידתו סביב שנת ד'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תש</ins>"י, ואת פטירתו סביב שנת ד'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תש</ins>"פ. סבו היה [[רבי אבון הגדול]], שהיה מקובל וחכם בצרפת, מצאצאי [[רבי משה ב"ר קלונימוס]]<ref>ראה {{מקור|שו"ת מהרש"ל כט}}; "מצרף לחכמה" יד ע"ב.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי שמעון עצמו חי ופעל במגנצא (על פי המסורת הוא עצמו היגר למגנצא<ref>א. ילינק, "בית המדש" ח"ו, י-ם תשכ"ז, עמ' 137</ref>). במגנצא נשא אשה ממשפחה חשובה ומקורבת למלכות. במגנצא כם פגש והתחבר עם [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. עם שר' שמעון היה מבוגר מרגמ"ה, ראשות הישיבה היתה לרגמ"ה בשל ההערכה שרחש כלפיו ר' שמעון, והיחסים ביניהם היו יחסי אהבה ורעות. דמותו התפסמה כאדם מופלא, והוא זכה לכינויים "המלומד בניסים" (מפי [[רבנו תם]]<ref>{{מקור|שבלי הלקט א כט}}; חמזור ויטרי עמ' 364.</ref>), "מראהו כמלאך ה' צבאות" ו"אחרי מותו יצא מעין נובע מראשותי קברו". ר' שמעון עמד בקשרים טובים עם המלכות, והוא השתמש בקשרים אלו על מנת להיטיב לקהילות היהודיות ולבטל גזירות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי שמעון עצמו חי ופעל במגנצא (על פי המסורת הוא עצמו היגר למגנצא<ref>א. ילינק, "בית המדש" ח"ו, י-ם תשכ"ז, עמ' 137</ref>). במגנצא נשא אשה ממשפחה חשובה ומקורבת למלכות. במגנצא כם פגש והתחבר עם [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. עם שר' שמעון היה מבוגר מרגמ"ה, ראשות הישיבה היתה לרגמ"ה בשל ההערכה שרחש כלפיו ר' שמעון, והיחסים ביניהם היו יחסי אהבה ורעות. דמותו התפסמה כאדם מופלא, והוא זכה לכינויים "המלומד בניסים" (מפי [[רבנו תם]]<ref>{{מקור|שבלי הלקט א כט}}; חמזור ויטרי עמ' 364.</ref>), "מראהו כמלאך ה' צבאות" ו"אחרי מותו יצא מעין נובע מראשותי קברו". ר' שמעון עמד בקשרים טובים עם המלכות, והוא השתמש בקשרים אלו על מנת להיטיב לקהילות היהודיות ולבטל גזירות. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91675:rev-101827:php=table -->
</table>2001:470:6B12:B0:0:0:0:76https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=91675&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* פיוטיו */2015-05-28T16:09:28Z<p><span class="autocomment">פיוטיו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:09, 28 במאי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פיוטיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פיוטיו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי שמעון היה מן הראשונים שהכניסו פיוטים לתוך [[תפילת עמידה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{</del>תפילת העמידה]] ("קרובות"), ובכלל היה מאבות הפייטנות האשכנזית. בפיוטיו מוצאים השפעות של תורת הסוד. בפיוטיו הרבה להשתמש באקרוסטיכון של שמו. פיוטיו ניכרים בלשונם הפשוטה, ביחס לפייטנים אחרים, ואינה "מקושטת". עקרון החוזר רבות בפיוטיו הוא ייסורי הגלות והגיזורת שהיו בימיו, וההשתוקקות ל[[גאולה]] ולשיבה ל[[ארץ ישראל]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי שמעון היה מן הראשונים שהכניסו פיוטים לתוך [[תפילת עמידה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>תפילת העמידה]] ("קרובות"), ובכלל היה מאבות הפייטנות האשכנזית. בפיוטיו מוצאים השפעות של תורת הסוד. בפיוטיו הרבה להשתמש באקרוסטיכון של שמו. פיוטיו ניכרים בלשונם הפשוטה, ביחס לפייטנים אחרים, ואינה "מקושטת". עקרון החוזר רבות בפיוטיו הוא ייסורי הגלות והגיזורת שהיו בימיו, וההשתוקקות ל[[גאולה]] ולשיבה ל[[ארץ ישראל]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבים מפיוטיו נכנסו לסידור התפילה, כ"יוצרות", "קרובות", אופנים ועוד, וכן כ[[סליחות]] ו[[קינות]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבים מפיוטיו נכנסו לסידור התפילה, כ"יוצרות", "קרובות", אופנים ועוד, וכן כ[[סליחות]] ו[[קינות]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91674:rev-91675:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=91674&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */2015-05-28T15:54:08Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:54, 28 במאי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על חייו של רבי שמעון ידוע מעט מאד. מקובל לתארך את שנת לידתו סביב שנת ד'ת"י, ואת פטירתו סביב שנת ד'ת"פ. סבו היה רבי אבון הגדול, שהיה מקובל וחכם בצרפת<ref>ראה {{מקור|שו"ת מהרש"ל כט}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1 </del>"מצרף לחכמה" יד ע"ב.</ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על חייו של רבי שמעון ידוע מעט מאד. מקובל לתארך את שנת לידתו סביב שנת ד'ת"י, ואת פטירתו סביב שנת ד'ת"פ. סבו היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רבי אבון הגדול<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, שהיה מקובל וחכם בצרפת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, מצאצאי [[רבי משה ב"ר קלונימוס]]</ins><ref>ראה {{מקור|שו"ת מהרש"ל כט}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">; </ins>"מצרף לחכמה" יד ע"ב.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי שמעון עצמו חי ופעל במגנצא (על פי המסורת הוא עצמו היגר למגנצא<ref>א. ילינק, "בית המדש" ח"ו, י-ם תשכ"ז, עמ' 137</ref>). במגנצא נשא אשה ממשפחה חשובה ומקורבת למלכות. במגנצא כם פגש והתחבר עם [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. עם שר' שמעון היה מבוגר מרגמ"ה, ראשות הישיבה היתה לרגמ"ה בשל ההערכה שרחש כלפיו ר' שמעון, והיחסים ביניהם היו יחסי אהבה ורעות. דמותו התפסמה כאדם מופלא, והוא זכה לכינויים "המלומד בניסים" (מפי [[רבנו תם]]<ref>{{מקור|שבלי הלקט א כט}}; חמזור ויטרי עמ' 364.</ref>), "מראהו כמלאך ה' צבאות" ו"אחרי מותו יצא מעין נובע מראשותי קברו". ר' שמעון עמד בקשרים טובים עם המלכות, והוא השתמש בקשרים אלו על מנת להיטיב לקהילות היהודיות ולבטל גזירות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי שמעון עצמו חי ופעל במגנצא (על פי המסורת הוא עצמו היגר למגנצא<ref>א. ילינק, "בית המדש" ח"ו, י-ם תשכ"ז, עמ' 137</ref>). במגנצא נשא אשה ממשפחה חשובה ומקורבת למלכות. במגנצא כם פגש והתחבר עם [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. עם שר' שמעון היה מבוגר מרגמ"ה, ראשות הישיבה היתה לרגמ"ה בשל ההערכה שרחש כלפיו ר' שמעון, והיחסים ביניהם היו יחסי אהבה ורעות. דמותו התפסמה כאדם מופלא, והוא זכה לכינויים "המלומד בניסים" (מפי [[רבנו תם]]<ref>{{מקור|שבלי הלקט א כט}}; חמזור ויטרי עמ' 364.</ref>), "מראהו כמלאך ה' צבאות" ו"אחרי מותו יצא מעין נובע מראשותי קברו". ר' שמעון עמד בקשרים טובים עם המלכות, והוא השתמש בקשרים אלו על מנת להיטיב לקהילות היהודיות ולבטל גזירות. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-90104:rev-91674:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=90104&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''רבי שמעון ב"ר יצחק''' המכונה '''רבי שמעון הגדול''' היה חכם, מקובל ופייטן רב השפעה באשכנז ברא..."2015-03-15T22:02:58Z<p>יצירת דף עם התוכן "'''רבי שמעון ב"ר יצחק''' המכונה '''רבי שמעון הגדול''' היה חכם, מקובל ופייטן רב השפעה באשכנז ברא..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''רבי שמעון ב"ר יצחק''' המכונה '''רבי שמעון הגדול''' היה חכם, מקובל ופייטן רב השפעה באשכנז בראשית תקופת ה[[ראשונים]]. <br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
על חייו של רבי שמעון ידוע מעט מאד. מקובל לתארך את שנת לידתו סביב שנת ד'ת"י, ואת פטירתו סביב שנת ד'ת"פ. סבו היה רבי אבון הגדול, שהיה מקובל וחכם בצרפת<ref>ראה {{מקור|שו"ת מהרש"ל כט}}1 "מצרף לחכמה" יד ע"ב.</ref>. <br />
רבי שמעון עצמו חי ופעל במגנצא (על פי המסורת הוא עצמו היגר למגנצא<ref>א. ילינק, "בית המדש" ח"ו, י-ם תשכ"ז, עמ' 137</ref>). במגנצא נשא אשה ממשפחה חשובה ומקורבת למלכות. במגנצא כם פגש והתחבר עם [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. עם שר' שמעון היה מבוגר מרגמ"ה, ראשות הישיבה היתה לרגמ"ה בשל ההערכה שרחש כלפיו ר' שמעון, והיחסים ביניהם היו יחסי אהבה ורעות. דמותו התפסמה כאדם מופלא, והוא זכה לכינויים "המלומד בניסים" (מפי [[רבנו תם]]<ref>{{מקור|שבלי הלקט א כט}}; חמזור ויטרי עמ' 364.</ref>), "מראהו כמלאך ה' צבאות" ו"אחרי מותו יצא מעין נובע מראשותי קברו". ר' שמעון עמד בקשרים טובים עם המלכות, והוא השתמש בקשרים אלו על מנת להיטיב לקהילות היהודיות ולבטל גזירות. <br />
<br />
בישיבה במגנצא, שבה לימד תחת רגמ"ה, למדו חכמי הדור הבא בהם [[רבי אליעזר הגדול]] ו[[רבי יהודה הכהן]], וכן רבי יקר, אביו של [[רבי יעקב ב"ר יקר]]. [[רש"י]] מביא ב[[פירוש רש"י לתלמוד|פירושו לתלמוד]] מדבריו של ר' שמעון, ששמע מרבי יעקב ב"ר יקר בשם אביו {{מקור|רש"י שבת פ ב$רש"י שבת פ ע"ב ד"ה 'עד כאן לכבש'|כן}}. כמו כן, היה ממבססיה של תורת הסוד האשכנזית, שהיותה יסוד לקבוצת "חסידי אשכנז", שרבים מהם היו מצאציו. <br />
<br />
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4410|מספר שנים=70}}<br />
<br />
==צאציו==<br />
ידוע לנו על שניים מבניו, יצחק ואלחנן. על פי המסופר, בנו אלחנן נחטף מביתו בהיותו תינוק והפך לכומר נוצרי שעלה בסולם הכמורה עד שנעשה לאפיפיור, אך פגישה עם אביו הובילה אותו לחזור בתשובה ולמות על [[קידוש השם]].<br />
<br />
רבים מ"חסידי אשכנז" נמנים על צאציו, ובראשם [[רבי יהודה החסיד]] ואחיו [[רבי שמואל החסיד|רבי שמואל]]. יש הטוענים כי אמו של [[רש"י]] היתה אחות של ר' שמעון<ref>ר' חיים מיכל, אור החיים עמ' 601; יו"ט לפימן צונץ, "תולדות רש"י" (י-ם תשל"א) דף יז ע,ב; "ישראל בגולה" ח"א 3, עמ' 289. </ref>, ויש שדחו זאת<ref>"בית תלמוד" ב עמ' 35; "חכמי אשכנז הראשונים" עמ' 93-94. </ref>. <br />
<br />
==פיוטיו==<br />
רבי שמעון היה מן הראשונים שהכניסו פיוטים לתוך [[תפילת עמידה{תפילת העמידה]] ("קרובות"), ובכלל היה מאבות הפייטנות האשכנזית. בפיוטיו מוצאים השפעות של תורת הסוד. בפיוטיו הרבה להשתמש באקרוסטיכון של שמו. פיוטיו ניכרים בלשונם הפשוטה, ביחס לפייטנים אחרים, ואינה "מקושטת". עקרון החוזר רבות בפיוטיו הוא ייסורי הגלות והגיזורת שהיו בימיו, וההשתוקקות ל[[גאולה]] ולשיבה ל[[ארץ ישראל]]. <br />
<br />
רבים מפיוטיו נכנסו לסידור התפילה, כ"יוצרות", "קרובות", אופנים ועוד, וכן כ[[סליחות]] ו[[קינות]]. <br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* אברהם גרוסמן, '''חכמי אשכנז הראשונים''', הוצאת מאגנס, [[ירושלים]] תשמ"א, עמ' 86-102. <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שמעון ב"ר יצחק}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]<br />
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]<br />
[[קטגוריה:פייטנים]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]</div>אריאל ביגל נ"י