רבי שלמה יצחקי - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2022-08-25T19:25:42Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:25, 25 באוגוסט 2022
שורה 86:		שורה 86:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.yeshiva.org.il/ask/85720 באיזה נוסח היה ספר התורה של רש"י] הרב עזריה אריאל
			* [https://www.yeshiva.org.il/ask/83165 חשיבותו המיוחדת של פירוש רש"י על התורה] הרב רפאל וסרטיל
	* [https://www.mgketer.org/mikra/1/1/1/mg/0 פירוש רש"י] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/mikra/1/1/1/mg/0 פירוש רש"י] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/index.html תערוכת כתבי יד של רש"י] - הספריה הלאומית		* [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/index.html תערוכת כתבי יד של רש"י] - הספריה הלאומית

Wikiboss: /* ההערכה */

2022-08-25T19:23:45Z

ההערכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:23, 25 באוגוסט 2022
שורה 42:		שורה 42:

	==ההערכה==		==ההערכה==
			[[קובץ:RRSI.jpeg\|250px\|thumb\|left\|פירוש רש"י על התורה בתרגום לגרמנית]]
	פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל ה[[תלמוד הבבלי]]. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות:		פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל ה[[תלמוד הבבלי]]. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות:
	* בעל "צידה לדרך" כותב: "לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל".		* בעל "צידה לדרך" כותב: "לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל".

95.86.84.86: הגהת 3 טעיות הקלדה

2017-08-14T11:18:56Z

הגהת 3 טעיות הקלדה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:18, 14 באוגוסט 2017
שורה 28:		שורה 28:

	==חיבוריו==		==חיבוריו==
	* '''[[פירוש רש"י למקרא\|פירוש על המקרא]]'''- פירוש של רש"י על המקרא נחשב גם הוא לפירוש הבסיסי והיסודי ביותר על כל ספרי התנ"ך<ref>יש הסוברים כי הפירוש על חלק ~~מהפסרים~~ אינו של רש"י, כדוגמת הפירוש על ספר [[דברי הימים]]</ref>. פירושו נוטה לדרך הפשט, אולם הוא מפרש ~~גםעל~~ פי דרשות חז"ל וגם ~~עוסד~~ בדקדוק. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא ב[[שולחן ערוך]] {{מקור\|שולחן עורך אורח חיים רפה$או"ח רפה\|כן}} העוסק בחובת קריאת [[שניים מקרא ואחד תרגום]], שם פסק שניתן לקרוא במקום [[תרגום אונקלוס]] את פירוש רש"י.		* '''[[פירוש רש"י למקרא\|פירוש על המקרא]]'''- פירוש של רש"י על המקרא נחשב גם הוא לפירוש הבסיסי והיסודי ביותר על כל ספרי התנ"ך<ref>יש הסוברים כי הפירוש על חלק מהספרים אינו של רש"י, כדוגמת הפירוש על ספר [[דברי הימים]]</ref>. פירושו נוטה לדרך הפשט, אולם הוא מפרש גם על פי דרשות חז"ל וגם עוסק בדקדוק. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא ב[[שולחן ערוך]] {{מקור\|שולחן עורך אורח חיים רפה$או"ח רפה\|כן}} העוסק בחובת קריאת [[שניים מקרא ואחד תרגום]], שם פסק שניתן לקרוא במקום [[תרגום אונקלוס]] את פירוש רש"י.
	* '''[[פירוש רש"י לתלמוד\|פירוש על התלמוד]]'''- פירושו של רש"י על התלמוד בבלי נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התלמוד. הוא הודפס בכל מהדורות הש"ס, ודבריו מהווים את היסוד בלימוד הסוגיות. מרבית המפרשים שקמו אחריו הביאו את דבירו ודנו בהם. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו, וחלקם השלים נכדו הרשב"ם או חתנו הריב"ן<ref>וישנם מקומות שבהם ישנו פירוש אחר במקום פירוש רש"י, כמו ב[[מסכת מועד קטן]] וב[[מסכת נדרים]].</ref>		* '''[[פירוש רש"י לתלמוד\|פירוש על התלמוד]]'''- פירושו של רש"י על התלמוד בבלי נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התלמוד. הוא הודפס בכל מהדורות הש"ס, ודבריו מהווים את היסוד בלימוד הסוגיות. מרבית המפרשים שקמו אחריו הביאו את דבירו ודנו בהם. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו, וחלקם השלים נכדו הרשב"ם או חתנו הריב"ן<ref>וישנם מקומות שבהם ישנו פירוש אחר במקום פירוש רש"י, כמו ב[[מסכת מועד קטן]] וב[[מסכת נדרים]].</ref>
	* פירוש על מדרש [[מדרש רבה\|בראשית רבה]] (הפירוש נקרא על שמו של רש"י, אולם מקובל כי לא רש"י כתבו).		* פירוש על מדרש [[מדרש רבה\|בראשית רבה]] (הפירוש נקרא על שמו של רש"י, אולם מקובל כי לא רש"י כתבו).

Emmanuelc ב־20:52, 26 באוקטובר 2016

2016-10-26T20:52:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:52, 26 באוקטובר 2016
שורה 85:		שורה 85:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.mgketer.org/mikra/1/1/1/mg/0 פירוש רש"י] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/index.html תערוכת כתבי יד של רש"י] - הספריה הלאומית		* [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/index.html תערוכת כתבי יד של רש"י] - הספריה הלאומית
	* יואב שורק, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34918&channel=4&subchannel=6 אוצר חכמת ראשונים ] - מקור ראשון, 7 אוקטובר 2008		* יואב שורק, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34918&channel=4&subchannel=6 אוצר חכמת ראשונים ] - מקור ראשון, 7 אוקטובר 2008

אריאל ביגל נ"י: שוחזר מעריכות של א. ב. אמזלג (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י

2015-07-13T07:53:33Z

שוחזר מעריכות של א. ב. אמזלג (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:53, 13 ביולי 2015
שורה 16:		שורה 16:
	}}		}}

	'''רבי שלמה ב"ר יצחק''' (ידוע כ'''רבי שלמה יצחקי''', '''רש"י''') היה גדול מפרשי ה[[מקרא]] וה[[תלמוד]], פוסק, ראש ישיבה בצרפת בימי הביניים.		'''רבי שלמה ב"ר יצחק''' (ידוע כ'''רבי שלמה יצחקי''', '''רש"י''') היה גדול מפרשי ה[[מקרא]] וה[[תלמוד]], פוסק, ראש ישיבה ופייטן חשוב בצרפת בימי הביניים.

	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==

א. ב. אמזלג: הגהה

2015-07-06T14:03:53Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:03, 6 ביולי 2015
שורה 16:		שורה 16:
	}}		}}

	'''רבי שלמה ב"ר יצחק''' (ידוע כ'''רבי שלמה יצחקי''', '''רש"י''') היה גדול מפרשי ה[[מקרא]] וה[[תלמוד]], פוסק, ראש ישיבה ~~ופייטן חשוב~~ בצרפת בימי הביניים.		'''רבי שלמה ב"ר יצחק''' (ידוע כ'''רבי שלמה יצחקי''', '''רש"י''') היה גדול מפרשי ה[[מקרא]] וה[[תלמוד]], פוסק, ראש ישיבה בצרפת בימי הביניים.

	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==

אריאל ביגל נ"י: /* חיבוריו */

2015-07-04T18:40:41Z

חיבוריו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:40, 4 ביולי 2015
שורה 29:		שורה 29:
	==חיבוריו==		==חיבוריו==
	* '''[[פירוש רש"י למקרא\|פירוש על המקרא]]'''- פירוש של רש"י על המקרא נחשב גם הוא לפירוש הבסיסי והיסודי ביותר על כל ספרי התנ"ך<ref>יש הסוברים כי הפירוש על חלק מהפסרים אינו של רש"י, כדוגמת הפירוש על ספר [[דברי הימים]]</ref>. פירושו נוטה לדרך הפשט, אולם הוא מפרש גםעל פי דרשות חז"ל וגם עוסד בדקדוק. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא ב[[שולחן ערוך]] {{מקור\|שולחן עורך אורח חיים רפה$או"ח רפה\|כן}} העוסק בחובת קריאת [[שניים מקרא ואחד תרגום]], שם פסק שניתן לקרוא במקום [[תרגום אונקלוס]] את פירוש רש"י.		* '''[[פירוש רש"י למקרא\|פירוש על המקרא]]'''- פירוש של רש"י על המקרא נחשב גם הוא לפירוש הבסיסי והיסודי ביותר על כל ספרי התנ"ך<ref>יש הסוברים כי הפירוש על חלק מהפסרים אינו של רש"י, כדוגמת הפירוש על ספר [[דברי הימים]]</ref>. פירושו נוטה לדרך הפשט, אולם הוא מפרש גםעל פי דרשות חז"ל וגם עוסד בדקדוק. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא ב[[שולחן ערוך]] {{מקור\|שולחן עורך אורח חיים רפה$או"ח רפה\|כן}} העוסק בחובת קריאת [[שניים מקרא ואחד תרגום]], שם פסק שניתן לקרוא במקום [[תרגום אונקלוס]] את פירוש רש"י.
	* '''[[פירוש רש"י לתלמוד\|פירוש על התלמוד]]'''- פירושו של רש"י על התלמוד בבלי נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התלמוד. הוא הודפס בכל מהדורות הש"ס, ודבריו מהווים את היסוד בלימוד הסוגיות. מרבית המפרשים שקמו אחריו הביאו את דבירו ודנו בהם. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו, ~~וחלןקם~~ השלים נכדו הרשב"ם או חתנו הריב"ן<ref>וישנם מקומות שבהם ישנו פירוש אחר במקום פירוש רש"י, כמו ב[[מסכת מועד קטן]] וב[[מסכת נדרים]].</ref>		* '''[[פירוש רש"י לתלמוד\|פירוש על התלמוד]]'''- פירושו של רש"י על התלמוד בבלי נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התלמוד. הוא הודפס בכל מהדורות הש"ס, ודבריו מהווים את היסוד בלימוד הסוגיות. מרבית המפרשים שקמו אחריו הביאו את דבירו ודנו בהם. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו, וחלקם השלים נכדו הרשב"ם או חתנו הריב"ן<ref>וישנם מקומות שבהם ישנו פירוש אחר במקום פירוש רש"י, כמו ב[[מסכת מועד קטן]] וב[[מסכת נדרים]].</ref>
	* פירוש על מדרש [[מדרש רבה\|בראשית רבה]] (הפירוש נקרא על שמו של רש"י, אולם מקובל כי לא רש"י כתבו).		* פירוש על מדרש [[מדרש רבה\|בראשית רבה]] (הפירוש נקרא על שמו של רש"י, אולם מקובל כי לא רש"י כתבו).
	* פירוש על [[מסכת אבות]]		* פירוש על [[מסכת אבות]]
שורה 40:		שורה 40:
	* מספר פיוטים, בהם "בין כסה לעשור" ו"איתן לימד דעת" הנאמרים על ידי קהילות האשכנזים ב[[סליחות]].		* מספר פיוטים, בהם "בין כסה לעשור" ו"איתן לימד דעת" הנאמרים על ידי קהילות האשכנזים ב[[סליחות]].
	* הרבה מתורתו הובאה בספרו של תלמידו [[רבי שמחה מויטרי]]- '''[[מחזור ויטרי]]'''.		* הרבה מתורתו הובאה בספרו של תלמידו [[רבי שמחה מויטרי]]- '''[[מחזור ויטרי]]'''.

	==ההערכה==		==ההערכה==
	פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל ה[[תלמוד הבבלי]]. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות:		פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל ה[[תלמוד הבבלי]]. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות:

אריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */

2015-07-04T18:39:43Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:39, 4 ביולי 2015
שורה 86:		שורה 86:
	* [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/index.html תערוכת כתבי יד של רש"י] - הספריה הלאומית		* [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/index.html תערוכת כתבי יד של רש"י] - הספריה הלאומית
	* יואב שורק, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34918&channel=4&subchannel=6 אוצר חכמת ראשונים ] - מקור ראשון, 7 אוקטובר 2008		* יואב שורק, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34918&channel=4&subchannel=6 אוצר חכמת ראשונים ] - מקור ראשון, 7 אוקטובר 2008
			{{הערות שוליים}}
	{{מיון רגיל:שלמה יצחקי}}		{{מיון רגיל:שלמה יצחקי}}
	[[קטגוריה:רש"י\|*]]		[[קטגוריה:רש"י\|*]]

אריאל ביגל נ"י: /* רש"י כבלשן */

2015-07-04T18:38:40Z

רש"י כבלשן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:38, 4 ביולי 2015
שורה 62:		שורה 62:
	דוגמאות רבות יש בפירוש רש"י להסברי דקדוק ותחביר. אחד מהם מוצג על ידי הרב חזקיהו בצלאל מעיני		דוגמאות רבות יש בפירוש רש"י להסברי דקדוק ותחביר. אחד מהם מוצג על ידי הרב חזקיהו בצלאל מעיני
	ממפעל רש"י השלם אריאל ירושלים הדן בנושא [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/behaalot/bez.html שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף']. הוא מצטט את השימוש בשורש במקומות הבאים:		ממפעל רש"י השלם אריאל ירושלים הדן בנושא [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/behaalot/bez.html שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף']. הוא מצטט את השימוש בשורש במקומות הבאים:
	* "ויאסֵף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל" {{מקור\|~~([[ספר~~ במדבר~~]], י"א,~~ ל~~'))~~}}. מפתח אהל מועד. אל המחנה. נכנסו איש לאוהלו. מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו. '''חציית הסף''', המבדיל בין החוץ, שהוא מקום הפורענות, לפנים – לאוהלים, מקום ההצלה. הכתוב עצמו מעיד ש"לא התחיל הנגף עד שנכנסו הצדיקים איש לאוהלו".		* "ויאסֵף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל" {{מקור\|במדבר יא ל\|כן}}. מפתח אהל מועד. אל המחנה. נכנסו איש לאוהלו. מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו. '''חציית הסף''', המבדיל בין החוץ, שהוא מקום הפורענות, לפנים – לאוהלים, מקום ההצלה. הכתוב עצמו מעיד ש"לא התחיל הנגף עד שנכנסו הצדיקים איש לאוהלו".
	* "ואחר תֵאָסֵף" {{מקור\|~~(שם,י"ב,י"ד)~~}} – אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה. לכך כתוב בו אסיפה לשון הכנסה "שכן למצורעים המחנה סגור בחומת איסור הכניסה, ומשנתרפא והותרה כניסתו, הוא '''חוצה''' את סף המחנה להיות בפנים – שם התיקון והתרופה לנידויו בחוץ"		* "ואחר תֵאָסֵף" {{מקור\|במדבר יב יד\|כן}} – אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה. לכך כתוב בו אסיפה לשון הכנסה "שכן למצורעים המחנה סגור בחומת איסור הכניסה, ומשנתרפא והותרה כניסתו, הוא '''חוצה''' את סף המחנה להיות בפנים – שם התיקון והתרופה לנידויו בחוץ"
	* "אני נאסף אל עמי" {{מקור\|~~([[ספר~~ בראשית~~]] מ"ט, כ"ט)~~}}- על שם שמכניסין הנשמות אל מקום גניזתן שכל אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה.		* "אני נאסף אל עמי" {{מקור\|בראשית מט כט\|כן}}- על שם שמכניסין הנשמות אל מקום גניזתן שכל אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה.

	רש"י מחדש כי פירוש השורש א-ס-ף בהוראת הכנסה שני ממדים: האחד בלשני מובהק, והאחר רעיוני ההופך את נושא דיוננו לבעל משמעות מרחיקת לכת. והוא מסכם:"הממד הרעיוני בחידושו של רש"י הוא התוכן של הפועל "א-ס-ף", הנאמר בכל הדברים שאינם מפוזרים – שאיננו רק הפעולה הטכנית של הכנסה לבתים ולאוהלים, אלא מעבר ממצב של חשיפה בחוץ להגנה, תיקון או רפואה, הבאים עם הכניסה הביתה. לפיכך ההגנה והתיקון שיש לתבואה בבית מריקבון מחמת הגשמים בחוץ, וההצלה שיש בבית מן הברד בחוץ, והמחסה מן החוץ לאסופי בבית, וההסתתרות באוהלים להינצל מן הנגף השולט בחוץ, הוא גם '''חציית הסף''' שנאמרה באסיפת המת: "ע"ש שמכניסין הנשמות למקום גניזתן".		רש"י מחדש כי פירוש השורש א-ס-ף בהוראת הכנסה שני ממדים: האחד בלשני מובהק, והאחר רעיוני ההופך את נושא דיוננו לבעל משמעות מרחיקת לכת. והוא מסכם:"הממד הרעיוני בחידושו של רש"י הוא התוכן של הפועל "א-ס-ף", הנאמר בכל הדברים שאינם מפוזרים – שאיננו רק הפעולה הטכנית של הכנסה לבתים ולאוהלים, אלא מעבר ממצב של חשיפה בחוץ להגנה, תיקון או רפואה, הבאים עם הכניסה הביתה. לפיכך ההגנה והתיקון שיש לתבואה בבית מריקבון מחמת הגשמים בחוץ, וההצלה שיש בבית מן הברד בחוץ, והמחסה מן החוץ לאסופי בבית, וההסתתרות באוהלים להינצל מן הנגף השולט בחוץ, הוא גם '''חציית הסף''' שנאמרה באסיפת המת: "ע"ש שמכניסין הנשמות למקום גניזתן".

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	===חייו ודמותו===		===חייו ודמותו===

אריאל ביגל נ"י: /* ההערכה */

2015-07-04T18:37:17Z

ההערכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:37, 4 ביולי 2015
שורה 44:		שורה 44:
	* בעל "צידה לדרך" כותב: "לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל".		* בעל "צידה לדרך" כותב: "לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל".
	* [[רבי בצלאל אשכנזי]] כתב: "אביהן ורבן של ישראל היה רש"י ז"ל, הוא המגלה לנו כל סתום, ובלעדיו היה הגמרא כספר חתום".		* [[רבי בצלאל אשכנזי]] כתב: "אביהן ורבן של ישראל היה רש"י ז"ל, הוא המגלה לנו כל סתום, ובלעדיו היה הגמרא כספר חתום".
	* ר' משה דאנון כתב: "כל פירושי צרפתה השלך לאשפתא, חוץ מפרשנדתא ~~- הוא~~ רש"י - ובן פורתא", ~~הוא ר' יוסף טוב עלם - נכדו של~~ רש"י.		* ר' משה דאנון כתב: "כל פירושי צרפתה השלך לאשפתא, חוץ מפרשנדתא (רש"י) ובן פורתא (ר"י בן פורת, נין רש"י)".
	* [[רבי ישעיהו הורוויץ]] (בעל השל"ה) כתב: "בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים עניינים מופלאים כי חיבר החיבור שלו ברוח הקודש" {{מקור\|של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה ד"ה כח\|כן}}.		* [[רבי ישעיהו הורוויץ]] (בעל השל"ה) כתב: "בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים עניינים מופלאים כי חיבר החיבור שלו ברוח הקודש" {{מקור\|של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה ד"ה כח\|כן}}.


	==אישיותו==		==אישיותו==