רבי צדוק - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י ב־20:01, 17 באוגוסט 2011

2011-08-17T20:01:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:01, 17 באוגוסט 2011
שורה 34:		שורה 34:
	{{תנאים}}		{{תנאים}}
	{{מיון רגיל:צדוק}}		{{מיון רגיל:צדוק}}
	~~[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]~~
	[[קטגוריה:תנאים]]		[[קטגוריה:תנאים]]

אריאל ביגל נ"י ב־18:01, 16 באוגוסט 2011

2011-08-16T18:01:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:01, 16 באוגוסט 2011
שורה 6:		שורה 6:
	\|בית מדרש=		\|בית מדרש=
	}}		}}
	'''רבי צדוק''' היה [[תנא]] בדור השני. מוצאו היה מ[[שבט בנימין]].{{מקור\|~~משנה~~ שקלים ד ג\|כן}}		'''רבי צדוק''' היה [[תנא]] בדור השני. מוצאו היה מ[[שבט בנימין]].{{מקור\|ירושלמי שקלים ד ג\|כן}}
	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==
	רבי צדוק היה מגדולי התנאים בדורו, ושמועותיו מוזכרות פעמים רבות בסוגיות בתלמוד.		רבי צדוק היה מגדולי התנאים בדורו, ושמועותיו מוזכרות פעמים רבות בסוגיות בתלמוד.

	ארבעים שנה לפני [[חורבן בית המקדש השני]], היה מתענה מדי יום שלא יחרב, ובלילה היה אוכל{{~~הערה~~\|גיטין, נו, א.}} כאשר צרו הרומאים על [[ירושלים]] במטרה להחריבה, ביקש [[רבן יוחנן בן זכאי]] מאספסיאנוס שלושה דברים, ואחד מהם, שיתן לו אמצעים לרפא רבי צדוק (~~ב[[מסכת גיטין]]~~{{~~הערה~~\|~~גיטין, נו,~~ ב.}} מסופר בהרחבה על אודות הדרך שבה ריפאוהו).		ארבעים שנה לפני [[חורבן בית המקדש השני]], היה מתענה מדי יום שלא יחרב, ובלילה היה אוכל{{מקור\|בבלי גיטין נו א\|כן}} כאשר צרו הרומאים על [[ירושלים]] במטרה להחריבה, ביקש [[רבן יוחנן בן זכאי]] מאספסיאנוס שלושה דברים, ואחד מהם, שיתן לו אמצעים לרפא רבי צדוק ( בגרא {{מקור\|שם ע"ב\|כן}} מסופר בהרחבה על אודות הדרך שבה ריפאוהו). לאחר החורבן התיישב בעיירה סמוכה ל[[חיפה]]
	==דרך מוסרית והלכתית==		==דרך מוסרית והלכתית==
	רבי צדוק היה מעורר על כך, שיש להרבות בכבוד אלוקים על פני כבוד הבריות. מסופר, כי בסעודת ה[[חתונה]] של בנו של [[רבן גמליאל דיבנה]], ישבו [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]] לפני השולחן, בעוד רבן גמליאל – [[נשיא ישראל]] – עומד ומוזג להם כוסות [[יין]] ומשמשם. כאשר נתן כוס יין לרבי אליעזר, סרב לקבלו, מפני שלא רצה שישמשו, שלא כפי כבודו של רבן גמליאל, אך כאשר מזג רבן גמליאל את הכוס ונתנו לרבי יהושע, הוא קיבלו. הדבר לא מצא חן בעיני רבי אליעזר, שאמר לרבי יהושע: "מה זה יהושע, אנו יושבין ורבן גמליאל עומד ומשקה עלינו?" ענה לו רבי יהושע: מצינו גדול ממנו ששמש... [[אברהם]] אבינו, גדול היה ממנו ושמש, שהרי אברהם היה [[גדול הדור]], ושימש את [[אורח]]יו, כאמור ב[[פרשת חיי שרה]]: "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו". ושמא תאמרו שהסיבה ששימשם היה, מפני שנראו לו כ[[מלאכי השרת]]? לא! לערביים נדמו לו, ולמרות זאת הוא שימשם, ואם כן מה בכך שרבן גמליאל משקה אותנו. כאשר שמע רבי צדוק את הדברים, הוא נענה בפליאה: עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום, ואתם עוסקים בכבוד הבריות? הקדוש ברוך הוא משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשם ומצמיח את האדמה ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד, ואם כן מצינו שגדול משמש את הקטן אם הוא מוחל על כבודו, ואם כן מה בכך שרבן גמליאל משקה אותנו? {{~~הערה~~\|קידושין, לב, ב.}}.		רבי צדוק היה מעורר על כך, שיש להרבות בכבוד אלוקים על פני כבוד הבריות. מסופר, כי בסעודת ה[[חתונה]] של בנו של [[רבן גמליאל דיבנה]], ישבו [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]] לפני השולחן, בעוד רבן גמליאל – [[נשיא ישראל]] – עומד ומוזג להם כוסות [[יין]] ומשמשם. כאשר נתן כוס יין לרבי אליעזר, סרב לקבלו, מפני שלא רצה שישמשו, שלא כפי כבודו של רבן גמליאל, אך כאשר מזג רבן גמליאל את הכוס ונתנו לרבי יהושע, הוא קיבלו. הדבר לא מצא חן בעיני רבי אליעזר, שאמר לרבי יהושע: "מה זה יהושע, אנו יושבין ורבן גמליאל עומד ומשקה עלינו?" ענה לו רבי יהושע: מצינו גדול ממנו ששמש... [[אברהם]] אבינו, גדול היה ממנו ושמש, שהרי אברהם היה [[גדול הדור]], ושימש את [[אורח]]יו, כאמור ב[[פרשת חיי שרה]]: "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו". ושמא תאמרו שהסיבה ששימשם היה, מפני שנראו לו כ[[מלאכי השרת]]? לא! לערביים נדמו לו, ולמרות זאת הוא שימשם, ואם כן מה בכך שרבן גמליאל משקה אותנו. כאשר שמע רבי צדוק את הדברים, הוא נענה בפליאה: עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום, ואתם עוסקים בכבוד הבריות? הקדוש ברוך הוא משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשם ומצמיח את האדמה ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד, ואם כן מצינו שגדול משמש את הקטן אם הוא מוחל על כבודו, ואם כן מה בכך שרבן גמליאל משקה אותנו? {{מקור\|בבלי קידושין לב ב\|כן}}.

	באופן דומה, אחת מפסיקותיו היא בנוגע לשיטתו של [[רבי אליעזר]] בהלכות [[התרת נדרים]],{{~~הערה~~\|נדרים, סד, א.}}, שכאשר אדם בא לפני [[רב]] ~~[[התרת נדרים,~~ שיתיר לו את הנדר]], מותר לפתוח לו ~~[[כיבוד אב ואם,~~ בכבוד אביו ואמו]], ולשאול אותו: "אילו היית יודע שבעשיית נדר, מזלזל אתה בכבוד אביך, האם היית עושה נדר"? ואם יאמר שלא, ניתן להחשיב בכך את הנדר שנעשה בטעות, ולהתיר לו את הנדר. על כך אומר רבי צדוק: עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו, יפתחו לו בכבוד ~~[[אלוקים,~~ המקום~~]]!~~ ויאמרו לו, בעשיית נדר, מורד אתה בקדוש ברוך הוא ומזלזל בכבודו, שכן הנודר, הרי הוא כנשבע בחיי ~~[[אלוקים,~~ המלך]]{{~~הערה~~\| ספרי בתחילת [[פרשת מטות]], מובא ~~ב[[ר~~"ן]] שם~~.}}.~~		באופן דומה, אחת מפסיקותיו היא בנוגע לשיטתו של רבי אליעזר בהלכות [[התרת נדרים]],{{מקור\|בבלי נדרים סד א\|כן}}, שכאשר אדם בא לפני [[רב]]שיתיר לו את הנדר, מותר לפתוח לו בכבוד אביו ואמו, ולשאול אותו: "אילו היית יודע שבעשיית נדר, מזלזל אתה בכבוד אביך, האם היית עושה נדר"? ואם יאמר שלא, ניתן להחשיב בכך את הנדר שנעשה בטעות, ולהתיר לו את הנדר. על כך אומר רבי צדוק: עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו, יפתחו לו בכבוד המקום ויאמרו לו, בעשיית נדר, מורד אתה בקדוש ברוך הוא ומזלזל בכבודו, שכן הנודר, הרי הוא כנשבע בחיי המלך {{מקור\|ספרי בתחילת פרשת מטות, מובא בר"ן שם\|כן}}.

	כן ~~היה מהדר בכבוד התורה. ב[[מסכת אבות]],{{הערה\|אבות, ד, ה.~~}} שבה מובאת אמרה אחת ותמציתית מכל [[תנא]], אמרתו של רבי צדוק היא: "אל תעשה את דברי התורה, כעטרה להתגדל בהם ולא כ[[קרדום]] לחפור בה וליהנות מדברי התורה, שכן אסור ליהנות מכבוד התורה.

			כמו כן, היה מהדר בכבוד התורה. ב{{מקור\|משנה אבות ד ה}} מובאת אמרה אחת ותמציתית של רבי צדוק: "אל תעשם (את דברי התורה), כעטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהן וכן היה [[ההל הזקן\|הלל]] אומר: ודאשתמש בתגא חלף. הא למדת שכל [[איסור הנאה מדברי תורה\|הנהנה מדברי תורה]] נוטל חייו מן העולם".
	==עמידה בנסיונות קשים==		==עמידה בנסיונות קשים==
	רבי צדוק עמד בפני נסיונות קשים. אחת משרות המלוכה, תבעה אותו ~~לקיים עימה יחסים אסורים~~. רבי צדוק ידע, שאין בידו לסרב, שכן נתון היה בידה לחיים ולמוות, וכדי להבהיר לה את חומרת הדבר, הוא אמר לה שמכיוון שהוא מתענה מדי יום, הוא לא יכול ~~לקיים עימה יחסים~~, עד שיינתן לו לאכול דבר מה. משנענה שיש רק דבר טמא, הוא נענה בפליאה: ומה החילוק בין דבר טמא לטהור? מי ~~שמקיים יחסים אסורים,~~ אוכל גם דברים טמאים. כאשר הסיקו את התנור כדי לבשל את חתיכת הבשר, הוא הפיל את עצמו לתוך האש הבוערת בתנור. שאלה אותו השרה: מה פשר הדבר? ענה לו רבי צדוק: מי ~~שעושה דבר זה (יחסים אסורים)~~, נופל בזה ([[אש~~]] ה[[גיהנום]]~~). נענתה השרה בהנצלות: לא ידעתי כמה הדבר חמור עליכם, לא הייתי מצערת אותך{{~~הערה~~\|קידושין, מ, א.}}		רבי צדוק עמד בפני נסיונות קשים. אחת משרות המלוכה, תבעה אותו לחטוא עמה. רבי צדוק ידע, שאין בידו לסרב, שכן נתון היה בידה לחיים ולמוות, וכדי להבהיר לה את חומרת הדבר, הוא אמר לה שמכיוון שהוא מתענה מדי יום, הוא לא יכול לחטוא עמה, עד שיינתן לו לאכול דבר מה. משנענה שיש רק דבר טמא, הוא נענה בפליאה: ומה החילוק בין דבר טמא לטהור? מי שחוטא בביאות אסורות אוכל גם דברים טמאים! כאשר הסיקו את התנור כדי לבשל את חתיכת הבשר, הוא הפיל את עצמו לתוך האש הבוערת בתנור. שאלה אותו השרה: מה פשר הדבר? ענה לו רבי צדוק: מי שחוטא בחטאים אלו, נופל בזה (אש הגיהנום). נענתה השרה בהנצלות: לא ידעתי כמה הדבר חמור עליכם, לא הייתי מצערת אותך אם הייתי יודעת {{מקור\|בבלי קידושין מ א\|כן}}
			==זהותו==
	קיימת ~~דיעה~~ כי היו שני רבי צדוק, וייתכן שמעשה זה היה ברבי צדוק השני{{הערה\| 1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2873 דעת].}}		קיימת דעה כי היו שני חכמים שנקראו רבי צדוק, וייתכן שמעשה זה היה ברבי צדוק השני{{הערה\| 1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2873 דעת].}}

	==משפחתו==		==משפחתו==
	לרבי צדוק היה בן [[תנא]], המוזכר ב[[משנה]] פעמים רבות, ושמו [[רבי אלעזר בר צדוק]];{{~~הערה~~\|~~ראו~~ טהרות, ב, ח}}. ~~כך גם מובא ב[[רמב"ם]], בהקדמה ל[[סדר זרעים]] הפרק הרביעי, ראש השנה, ב, ז.}}~~גרסא אחרת היא "רבי אל'''י'''עזר".{{~~הערה~~\|~~ראו~~ שקלים, ד, ג}} ~~וב[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת מגילה]] פרק שני, ביצה, לד,~~.}}		לרבי צדוק היה בן תנא, המוזכר ב[[משנה]] פעמים רבות, ושמו [[רבי אלעזר בר צדוק]] {{מקור\|משנה טהרות ב ח\|כן}}. גרסא אחרת היא "רבי אל'''י'''עזר בר צדוק".{{מקור\|ירושלמי שקלים ד ג\|כן}}.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
שורה 34:		שורה 33:

	{{תנאים}}		{{תנאים}}
			{{מיון רגיל:צדוק}}
			[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
	[[קטגוריה:תנאים]]		[[קטגוריה:תנאים]]

אריאל ביגל נ"י ב־17:48, 16 באוגוסט 2011

2011-08-16T17:48:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:48, 16 באוגוסט 2011
שורה 6:		שורה 6:
	\|בית מדרש=		\|בית מדרש=
	}}		}}
	'''רבי צדוק''' היה [[תנא]] בדור השני~~, בדורם של [[רבי יהושע]] ו[[רבי אליעזר]],~~ מ[[שבט בנימין]].{{~~הערה~~\|שקלים, ד, ג.}}		'''רבי צדוק''' היה [[תנא]] בדור השני. מוצאו היה מ[[שבט בנימין]].{{מקור\|משנה שקלים ד ג\|כן}}
	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==
	רבי צדוק היה מגדולי התנאים בדורו, ושמועותיו מוזכרות פעמים רבות בסוגיות בתלמוד.		רבי צדוק היה מגדולי התנאים בדורו, ושמועותיו מוזכרות פעמים רבות בסוגיות בתלמוד.

	ארבעים שנה לפני חורבן בית המקדש, ~~הוא~~ היה מתענה מדי יום, שלא ~~ייחרב [[בית המקדש השני, בית המקדש]]~~, ובלילה היה אוכל{{הערה\|גיטין, נו, א.}} כאשר ~~[[המרד הגדול,~~ צרו הרומאים]] על [[ירושלים]] במטרה להחריבה, ביקש [[~~רבי~~ יוחנן בן זכאי]] ~~מ[[אספסיאנוס]]~~ שלושה דברים, ואחד מהם, שיתן לו אמצעים ~~לרפואת~~ רבי צדוק (ב[[מסכת גיטין]]{{הערה\|גיטין, נו, ב.}} מסופר בהרחבה על אודות הדרך שבה ריפאוהו).		ארבעים שנה לפני [[חורבן בית המקדש השני]], היה מתענה מדי יום שלא יחרב, ובלילה היה אוכל{{הערה\|גיטין, נו, א.}} כאשר צרו הרומאים על [[ירושלים]] במטרה להחריבה, ביקש [[רבן יוחנן בן זכאי]] מאספסיאנוס שלושה דברים, ואחד מהם, שיתן לו אמצעים לרפא רבי צדוק (ב[[מסכת גיטין]]{{הערה\|גיטין, נו, ב.}} מסופר בהרחבה על אודות הדרך שבה ריפאוהו).
	==דרך מוסרית והלכתית==		==דרך מוסרית והלכתית==
	רבי צדוק היה מעורר על כך, שיש להרבות בכבוד אלוקים על פני כבוד הבריות. מסופר, כי בסעודת ה[[חתונה]] של בנו של [[רבן גמליאל]], ישבו [[רבי אליעזר]], [[רבי יהושע]] לפני השולחן, בעוד ~~שרבן~~ גמליאל – [[נשיא ישראל]] – עומד ומוזג להם כוסות [[יין]] ומשמשם. כאשר ~~רבי גמליאל~~ נתן כוס יין לרבי אליעזר, ~~הוא סירב~~ לקבלו ~~מידיו של רבן גמליאל~~, מפני שלא רצה ~~שרבן גמליאל ישמשו~~, שלא כפי כבודו של רבן גמליאל, אך כאשר מזג רבן גמליאל את הכוס ונתנו לרבי יהושע, הוא קיבלו. הדבר לא מצא חן בעיני רבי אליעזר, שאמר לרבי יהושע: "מה זה יהושע, אנו יושבין ורבן גמליאל עומד ומשקה עלינו?" ענה לו רבי יהושע: מצינו גדול ממנו ששמש... [[אברהם]] אבינו, גדול היה ממנו ושמש, שהרי אברהם היה [[גדול הדור]], ושימש את [[אורח]]יו, כאמור ב[[פרשת חיי שרה]]: "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו". ושמא תאמרו שהסיבה ששימשם היה, מפני שנראו לו כ[[מלאכי השרת]]? לא! לערביים נדמו לו, ולמרות זאת הוא שימשם, ואם כן מה בכך שרבן גמליאל משקה אותנו. כאשר שמע רבי צדוק את הדברים, הוא נענה בפליאה: עד מתי אתם מניחים כבודו של ~~[[אלוקים,~~ מקום]], ואתם עוסקים בכבוד הבריות? הקדוש ברוך הוא משיב ~~[[רוח]]ות~~ ומעלה [[עננים]] ומוריד [[גשם]] ומצמיח את האדמה ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד, ואם כן מצינו שגדול משמש את הקטן אם הוא מוחל על כבודו, ואם כן מה בכך שרבן גמליאל משקה אותנו?{{הערה\|קידושין, לב, ב.}}.		רבי צדוק היה מעורר על כך, שיש להרבות בכבוד אלוקים על פני כבוד הבריות. מסופר, כי בסעודת ה[[חתונה]] של בנו של [[רבן גמליאל דיבנה]], ישבו [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]] לפני השולחן, בעוד רבן גמליאל – [[נשיא ישראל]] – עומד ומוזג להם כוסות [[יין]] ומשמשם. כאשר נתן כוס יין לרבי אליעזר, סרב לקבלו, מפני שלא רצה שישמשו, שלא כפי כבודו של רבן גמליאל, אך כאשר מזג רבן גמליאל את הכוס ונתנו לרבי יהושע, הוא קיבלו. הדבר לא מצא חן בעיני רבי אליעזר, שאמר לרבי יהושע: "מה זה יהושע, אנו יושבין ורבן גמליאל עומד ומשקה עלינו?" ענה לו רבי יהושע: מצינו גדול ממנו ששמש... [[אברהם]] אבינו, גדול היה ממנו ושמש, שהרי אברהם היה [[גדול הדור]], ושימש את [[אורח]]יו, כאמור ב[[פרשת חיי שרה]]: "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו". ושמא תאמרו שהסיבה ששימשם היה, מפני שנראו לו כ[[מלאכי השרת]]? לא! לערביים נדמו לו, ולמרות זאת הוא שימשם, ואם כן מה בכך שרבן גמליאל משקה אותנו. כאשר שמע רבי צדוק את הדברים, הוא נענה בפליאה: עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום, ואתם עוסקים בכבוד הבריות? הקדוש ברוך הוא משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשם ומצמיח את האדמה ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד, ואם כן מצינו שגדול משמש את הקטן אם הוא מוחל על כבודו, ואם כן מה בכך שרבן גמליאל משקה אותנו? {{הערה\|קידושין, לב, ב.}}.

	באופן דומה, אחת מפסיקותיו היא בנוגע לשיטתו של [[רבי אליעזר]] בהלכות [[התרת נדרים]],{{הערה\|נדרים, סד, א.}}, שכאשר אדם בא לפני [[רב]] [[התרת נדרים, שיתיר לו את הנדר]], מותר לפתוח לו [[כיבוד אב ואם, בכבוד אביו ואמו]], ולשאול אותו: "אילו היית יודע שבעשיית נדר, מזלזל אתה בכבוד אביך, האם היית עושה נדר"? ואם יאמר שלא, ניתן להחשיב בכך את הנדר שנעשה בטעות, ולהתיר לו את הנדר. על כך אומר רבי צדוק: עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו, יפתחו לו בכבוד [[אלוקים, המקום]]! ויאמרו לו, בעשיית נדר, מורד אתה בקדוש ברוך הוא ומזלזל בכבודו, שכן הנודר, הרי הוא כנשבע בחיי [[אלוקים, המלך]]{{הערה\| ספרי בתחילת [[פרשת מטות]], מובא ב[[ר"ן]] שם.}}.		באופן דומה, אחת מפסיקותיו היא בנוגע לשיטתו של [[רבי אליעזר]] בהלכות [[התרת נדרים]],{{הערה\|נדרים, סד, א.}}, שכאשר אדם בא לפני [[רב]] [[התרת נדרים, שיתיר לו את הנדר]], מותר לפתוח לו [[כיבוד אב ואם, בכבוד אביו ואמו]], ולשאול אותו: "אילו היית יודע שבעשיית נדר, מזלזל אתה בכבוד אביך, האם היית עושה נדר"? ואם יאמר שלא, ניתן להחשיב בכך את הנדר שנעשה בטעות, ולהתיר לו את הנדר. על כך אומר רבי צדוק: עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו, יפתחו לו בכבוד [[אלוקים, המקום]]! ויאמרו לו, בעשיית נדר, מורד אתה בקדוש ברוך הוא ומזלזל בכבודו, שכן הנודר, הרי הוא כנשבע בחיי [[אלוקים, המלך]]{{הערה\| ספרי בתחילת [[פרשת מטות]], מובא ב[[ר"ן]] שם.}}.

טישיו ב־16:53, 16 באוגוסט 2011

2011-08-16T16:53:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:53, 16 באוגוסט 2011
שורה 1:		שורה 1:
	{{חז"ל,		{{חז"ל
	\|דור=דור שני ל[[תנאים]]		\|דור=דור שני ל[[תנאים]]
	\|רבותיו=		\|רבותיו=
שורה 28:		שורה 28:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

	* {{תנאים ואמוראים, א, 233, רבי צדוק, עמודים=202}}		* {{תנאים ואמוראים\|א\|233\|רבי צדוק\|עמודים=202}}
	* {{אנצ דעת, 2873}}		* {{אנצ דעת\|2873}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
שורה 35:		שורה 35:
	{{תנאים}}		{{תנאים}}

	[[קטגוריה:תנאים~~, צדוק~~]]		[[קטגוריה:תנאים]]

טישיו: מויקיפדיה

2011-08-16T16:51:26Z

מויקיפדיה

דף חדש

{{חז"ל,
|דור=דור שני ל[[תנאים]]
|רבותיו=
|חבריו=רבי [[יהושע בן חנניה]], [[רבן גמליאל דיבנה]]
|תלמידיו=
|בית מדרש=
}}
'''רבי צדוק''' היה [[תנא]] בדור השני, בדורם של [[רבי יהושע]] ו[[רבי אליעזר]], מ[[שבט בנימין]].{{הערה|שקלים, ד, ג.}}
==תולדות חייו==
רבי צדוק היה מגדולי התנאים בדורו, ושמועותיו מוזכרות פעמים רבות בסוגיות בתלמוד.

ארבעים שנה לפני חורבן בית המקדש, הוא היה מתענה מדי יום, שלא ייחרב [[בית המקדש השני, בית המקדש]], ובלילה היה אוכל{{הערה|גיטין, נו, א.}} כאשר [[המרד הגדול, צרו הרומאים]] על [[ירושלים]] במטרה להחריבה, ביקש [[רבי יוחנן בן זכאי]] מ[[אספסיאנוס]] שלושה דברים, ואחד מהם, שיתן לו אמצעים לרפואת רבי צדוק (ב[[מסכת גיטין]]{{הערה|גיטין, נו, ב.}} מסופר בהרחבה על אודות הדרך שבה ריפאוהו).
==דרך מוסרית והלכתית==
רבי צדוק היה מעורר על כך, שיש להרבות בכבוד אלוקים על פני כבוד הבריות. מסופר, כי בסעודת ה[[חתונה]] של בנו של [[רבן גמליאל]], ישבו [[רבי אליעזר]], [[רבי יהושע]] לפני השולחן, בעוד שרבן גמליאל – [[נשיא ישראל]] – עומד ומוזג להם כוסות [[יין]] ומשמשם. כאשר רבי גמליאל נתן כוס יין לרבי אליעזר, הוא סירב לקבלו מידיו של רבן גמליאל, מפני שלא רצה שרבן גמליאל ישמשו, שלא כפי כבודו של רבן גמליאל, אך כאשר מזג רבן גמליאל את הכוס ונתנו לרבי יהושע, הוא קיבלו. הדבר לא מצא חן בעיני רבי אליעזר, שאמר לרבי יהושע: "מה זה יהושע, אנו יושבין ורבן גמליאל עומד ומשקה עלינו?" ענה לו רבי יהושע: מצינו גדול ממנו ששמש... [[אברהם]] אבינו, גדול היה ממנו ושמש, שהרי אברהם היה [[גדול הדור]], ושימש את [[אורח]]יו, כאמור ב[[פרשת חיי שרה]]: "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו". ושמא תאמרו שהסיבה ששימשם היה, מפני שנראו לו כ[[מלאכי השרת]]? לא! לערביים נדמו לו, ולמרות זאת הוא שימשם, ואם כן מה בכך שרבן גמליאל משקה אותנו. כאשר שמע רבי צדוק את הדברים, הוא נענה בפליאה: עד מתי אתם מניחים כבודו של [[אלוקים, מקום]], ואתם עוסקים בכבוד הבריות? הקדוש ברוך הוא משיב [[רוח]]ות ומעלה [[עננים]] ומוריד [[גשם]] ומצמיח את האדמה ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד, ואם כן מצינו שגדול משמש את הקטן אם הוא מוחל על כבודו, ואם כן מה בכך שרבן גמליאל משקה אותנו?{{הערה|קידושין, לב, ב.}}.

באופן דומה, אחת מפסיקותיו היא בנוגע לשיטתו של [[רבי אליעזר]] בהלכות [[התרת נדרים]],{{הערה|נדרים, סד, א.}}, שכאשר אדם בא לפני [[רב]] [[התרת נדרים, שיתיר לו את הנדר]], מותר לפתוח לו [[כיבוד אב ואם, בכבוד אביו ואמו]], ולשאול אותו: "אילו היית יודע שבעשיית נדר, מזלזל אתה בכבוד אביך, האם היית עושה נדר"? ואם יאמר שלא, ניתן להחשיב בכך את הנדר שנעשה בטעות, ולהתיר לו את הנדר. על כך אומר רבי צדוק: עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו, יפתחו לו בכבוד [[אלוקים, המקום]]! ויאמרו לו, בעשיית נדר, מורד אתה בקדוש ברוך הוא ומזלזל בכבודו, שכן הנודר, הרי הוא כנשבע בחיי [[אלוקים, המלך]]{{הערה| ספרי בתחילת [[פרשת מטות]], מובא ב[[ר"ן]] שם.}}.

כן היה מהדר בכבוד התורה. ב[[מסכת אבות]],{{הערה|אבות, ד, ה.}} שבה מובאת אמרה אחת ותמציתית מכל [[תנא]], אמרתו של רבי צדוק היא: "אל תעשה את דברי התורה, כעטרה להתגדל בהם ולא כ[[קרדום]] לחפור בה וליהנות מדברי התורה, שכן אסור ליהנות מכבוד התורה.

==עמידה בנסיונות קשים==
רבי צדוק עמד בפני נסיונות קשים. אחת משרות המלוכה, תבעה אותו לקיים עימה יחסים אסורים. רבי צדוק ידע, שאין בידו לסרב, שכן נתון היה בידה לחיים ולמוות, וכדי להבהיר לה את חומרת הדבר, הוא אמר לה שמכיוון שהוא מתענה מדי יום, הוא לא יכול לקיים עימה יחסים, עד שיינתן לו לאכול דבר מה. משנענה שיש רק דבר טמא, הוא נענה בפליאה: ומה החילוק בין דבר טמא לטהור? מי שמקיים יחסים אסורים, אוכל גם דברים טמאים. כאשר הסיקו את התנור כדי לבשל את חתיכת הבשר, הוא הפיל את עצמו לתוך האש הבוערת בתנור. שאלה אותו השרה: מה פשר הדבר? ענה לו רבי צדוק: מי שעושה דבר זה (יחסים אסורים), נופל בזה ([[אש]] ה[[גיהנום]]). נענתה השרה בהנצלות: לא ידעתי כמה הדבר חמור עליכם, לא הייתי מצערת אותך{{הערה|קידושין, מ, א.}}

קיימת דיעה כי היו שני רבי צדוק, וייתכן שמעשה זה היה ברבי צדוק השני{{הערה| 1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2873 דעת].}}

==משפחתו==
לרבי צדוק היה בן [[תנא]], המוזכר ב[[משנה]] פעמים רבות, ושמו [[רבי אלעזר בר צדוק]];{{הערה|ראו טהרות, ב, ח}}. כך גם מובא ב[[רמב"ם]], בהקדמה ל[[סדר זרעים]] הפרק הרביעי, ראש השנה, ב, ז.}}גרסא אחרת היא "רבי אל'''י'''עזר".{{הערה|ראו שקלים, ד, ג}} וב[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת מגילה]] פרק שני, ביצה, לד,.}}

==קישורים חיצוניים==

* {{תנאים ואמוראים, א, 233, רבי צדוק, עמודים=202}}
* {{אנצ דעת, 2873}}

{{הערות שוליים}}

{{תנאים}}

[[קטגוריה:תנאים, צדוק]]