https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA רבי צבי הירש חיות - היסטוריית גרסאות 2026-05-25T18:31:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=106151&oldid=prev 132.71.108.215: ץקון טעות כתיב 2017-12-25T17:52:37Z <p>ץקון טעות כתיב</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:52, 25 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ישראל דוד בית הלוי, '''רבי צבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהרש </del>חיות''', [[תל אביב]] תשט"ז.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ישראל דוד בית הלוי, '''רבי צבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הירש </ins>חיות''', [[תל אביב]] תשט"ז.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרב פרופ&#039; מאיר הרשקובץ, &#039;&#039;&#039;מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039;, [[מוסד הרב קוק]] תשל&quot;ז.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרב פרופ&#039; מאיר הרשקובץ, &#039;&#039;&#039;מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039;, [[מוסד הרב קוק]] תשל&quot;ז.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרב מאיר וונדר, &#039;&#039;&#039;מאורי גליציה  ח&quot;ב, עמ&#039; 1042-148.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרב מאיר וונדר, &#039;&#039;&#039;מאורי גליציה  ח&quot;ב, עמ&#039; 1042-148.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-79809:rev-106151:php=table --> </table> 132.71.108.215 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=79809&oldid=prev יוסף שמח: עדכון תבנית לתאריך עברי 2012-10-28T08:58:57Z <p>עדכון תבנית לתאריך עברי</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:58, 28 באוקטובר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרב מאיר וונדר, &#039;&#039;&#039;מאורי גליציה  ח&quot;ב, עמ&#039; 1042-148.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרב מאיר וונדר, &#039;&#039;&#039;מאורי גליציה  ח&quot;ב, עמ&#039; 1042-148.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1805</del>|מספר שנים=50}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5566</ins>|מספר שנים=50}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77469:rev-79809:php=table --> </table> יוסף שמח https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=77469&oldid=prev למאי נ"מ?: ביטול גרסה 77388 של Hoki (שיחה) עפ"י הסכמתו 2012-09-13T01:10:58Z <p>ביטול גרסה 77388 של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/Hoki" title="מיוחד:תרומות/Hoki">Hoki</a> (<a href="/wiki/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Hoki" title="שיחת משתמש:Hoki">שיחה</a>) <a href="/wiki/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Hoki#בקשת_הסבר_-_רבי_צבי_הירש_חיות" title="שיחת משתמש:Hoki">עפ&quot;י הסכמתו</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:10, 13 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לשכתב|כל הערך=כן|סיבה=חוסר בציוני מקורות, וכן העדר בירור שיטתו הרוחנית, המחשבתית וההלכתית}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי צבי הירש חיות&#039;&#039;&#039; (&#039;&#039;&#039;מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039;) היה רב בגליציה, נודע בהגהותיו על התלמוד. היה מהרבנים המקורבים לרעיונות ההשכלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי צבי הירש חיות&#039;&#039;&#039; (&#039;&#039;&#039;מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039;) היה רב בגליציה, נודע בהגהותיו על התלמוד. היה מהרבנים המקורבים לרעיונות ההשכלה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בברודי בכ"ח ב[[חשוון]] תקס"ו לאביו רבי מאיר חיות, מצאצאי ה[[רמ"א]], [[רבי יואל סירקיס|הב"ח]], [[רבי דוד הלוי סג"ל|הט"ז]] ו[[רבי שבתי כהן|הש"ך]]. בילדותו ניכרו חריפותו וזכרונו, ומספור כי בגיל 5 ידע בעל פה את כל התנ"ך. למד אצל רבי צבי הירש הלר, ר' זנוויל הלר, ר' זאב וולף פרנקל, א' אלעזר לנדא ו[[רבי אפרים זלמן מרגליות]], ממנו נסמך. יחד עם התגדלותו בתורה רכש השכלה כללית, ולמד אצל יצחק בר לוינזון (ריב"ל), מראשוני תנועת ההשלכה ואצל הרב שלמה יהודה רפפורט (ש"יר)- אף הוא היה מאנשי תנועת ההשכלה ורבן של טרנופול ופראג. הוא רכש בקיאות ב[[היסטוריה]], גיאוגרפיה, [[פילוסופיה]] ופילולוגיה, והתשלם בשפות גרמנית, צרפתית, איטלקית ולטינית. [[רבי יעקב משולם אורנשטיין]], בעל "ישועות יעקב" על השו"ע, שהיה לוחם חסר פשרות בהשכלה, המליץ לקבלו לרבנות בז'ולקווא בשנת תקפ"ח. בז'ולקווא התגורר באותה עת אחד מראשי המשכיילם, נחמן קרוכמל (רנ"ק), עמו הרבה לשוחח ולהתרועע, וכן עם שמשון בלוך, אף הוא איש ההשכלה, שהתגורר בעיירה קוליקוב הסמוכה. כמו כן, הוא התכתב עם חוקרי זמנו, בהם אברהם גייגר. הוא היה הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היחדי </del>שנענה לצו השלטונות לפיו כל רב חייב לשאת תואר אקדמי, ובשנת תר"ז קיבל תואר "מאגסיטר" מאוניברסיטת לבוב לאחר שהצטיין ב[[פסיכולוגיה]], [[לוגיקה]], מטפיזיקה ואתיקה. הוא חפץ למרכז אירופה, ולשם כך פנה לכמה ממקורביו שיפעלו על מנת שיתקבל כרב באובל, פסט, בוניהאד לבוב ונקילשבורג, אולם ללא הצלחה. הוא פנה לקהילת פראג והגיש מועדות לתפקיד רב העיר. המועמד השני היה ידידו הטוב ר' שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), והשניים הפכו מחברים ליריבים. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר"ץ הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה, ומהר"ץ נשאר בז'ולקווא. הוא דחה את הצעות הרבנות שקיבל ממטרסדורף ומקולומיאה. הוא הוזמן לכהן כרבה של קאליש, שם ישב שלוש שנים במהלכן סבל רבות מתושביה החסידים של העיר, ששאלו עליו את [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] שענה כי אין הוא מספיק כדי לשמור על חומת הדת בקאליש. הוא ואשתו חלו בכולירה, ונאלצו לנדוד למרינברד על מנת להתרפא. הם שבו לז'ולקווא ומשם נסעו להתרפא בלבוב, שם נפטר בל' ב[[תשרי]] תרט"ז.     </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בברודי בכ"ח ב[[חשוון]] תקס"ו לאביו רבי מאיר חיות, מצאצאי ה[[רמ"א]], [[רבי יואל סירקיס|הב"ח]], [[רבי דוד הלוי סג"ל|הט"ז]] ו[[רבי שבתי כהן|הש"ך]]. בילדותו ניכרו חריפותו וזכרונו, ומספור כי בגיל 5 ידע בעל פה את כל התנ"ך. למד אצל רבי צבי הירש הלר, ר' זנוויל הלר, ר' זאב וולף פרנקל, א' אלעזר לנדא ו[[רבי אפרים זלמן מרגליות]], ממנו נסמך.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם התגדלותו בתורה רכש השכלה כללית, ולמד אצל יצחק בר לוינזון (ריב"ל), מראשוני תנועת ההשלכה ואצל הרב שלמה יהודה רפפורט (ש"יר)- אף הוא היה מאנשי תנועת ההשכלה ורבן של טרנופול ופראג. הוא רכש בקיאות ב[[היסטוריה]], גיאוגרפיה, [[פילוסופיה]] ופילולוגיה, והתשלם בשפות גרמנית, צרפתית, איטלקית ולטינית.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יעקב משולם אורנשטיין]], בעל "ישועות יעקב" על השו"ע, שהיה לוחם חסר פשרות בהשכלה, המליץ לקבלו לרבנות בז'ולקווא בשנת תקפ"ח. בז'ולקווא התגורר באותה עת אחד מראשי המשכיילם, נחמן קרוכמל (רנ"ק), עמו הרבה לשוחח ולהתרועע, וכן עם שמשון בלוך, אף הוא איש ההשכלה, שהתגורר בעיירה קוליקוב הסמוכה. כמו כן, הוא התכתב עם חוקרי זמנו, בהם אברהם גייגר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא היה הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היחידי </ins>שנענה לצו השלטונות לפיו כל רב חייב לשאת תואר אקדמי, ובשנת תר"ז קיבל תואר "מאגסיטר" מאוניברסיטת לבוב לאחר שהצטיין ב[[פסיכולוגיה]], [[לוגיקה]], מטפיזיקה ואתיקה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא חפץ למרכז אירופה, ולשם כך פנה לכמה ממקורביו שיפעלו על מנת שיתקבל כרב באובל, פסט, בוניהאד לבוב ונקילשבורג, אולם ללא הצלחה. הוא פנה לקהילת פראג והגיש מועדות לתפקיד רב העיר. המועמד השני היה ידידו הטוב ר' שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), והשניים הפכו מחברים ליריבים. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר"ץ הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה, ומהר"ץ נשאר בז'ולקווא. הוא דחה את הצעות הרבנות שקיבל ממטרסדורף ומקולומיאה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הוזמן לכהן כרבה של קאליש, שם ישב שלוש שנים במהלכן סבל רבות מתושביה החסידים של העיר, ששאלו עליו את [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] שענה כי אין הוא מספיק כדי לשמור על חומת הדת בקאליש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא ואשתו חלו בכולירה, ונאלצו לנדוד למרינברד על מנת להתרפא. הם שבו לז'ולקווא ומשם נסעו להתרפא בלבוב, שם נפטר בל' ב[[תשרי]] תרט"ז.     </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דמותו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתה </del>שנויה במחלוקת בקרב רבני דורו מפני קרבתו להשכלה ודרכו הבקורתית. במיוחד ידועה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהנגדותו </del>של [[רבי עקיבה יוסף שלזינגר]], שכתב על כך בספרו "לב העיברי". מהר"ץ עמד בקשרים עם ה[[חתם סופר]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איתו </del>התכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אוודת </del>פסק דין שהתיר ל[[הלנת המת|הלין מתים]] על פי הוראת הממשלה. במכתבים אלו מתייחס אליו החתם סופר בכבוד&lt;ref&gt;אמנם הרב שלזינגר, מתמלידי החת"ס <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעון </del>כי היה זה כדי למנוע ממנו להתקרב יותר מדי למשכילים&lt;/ref&gt;. כמו כן, [[רבי יוסף שאול נתנזון]] מלבוב (בעל [[שו"ת]] שואל ומשיב) יצא כנגדו&lt;ref&gt;ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1426&amp;st=&amp;pgnum=47| בשו"ת שואל ושמיב מהדורה חמישאה, יוסף דעת סי' כו, ד"ה "הנה כעת ראיתי"] שכתב: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ובאמה </del>כפי הנראה כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנהוהיו </del>עשה אך למען <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההפאר </del>כי עשה הגהות ולא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בההגלות </del>לבו כי יש מהם דברים פשוטים ומאסף כל אחרונים הלזה יקרא הגהות על הש"ס?! ויש מהם דברים מהבילים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(כנראה צ"ל מבהלילם) </del>וכל איש הישר בעיניו יעשה ד' ירחם עלינו...<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>אמנם הוא הספדי את המהר"ץ בפטירתו, וראה בפירוט אודות יחסיהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקובץ "אור המזרח" חלק כ' תשל"א, מאמרו </del>של הרב פרופ' מאיר הרשקוביץ: '''היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעמ</del>' 63-73.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דמותו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה </ins>שנויה במחלוקת בקרב רבני דורו מפני קרבתו להשכלה ודרכו הבקורתית. במיוחד ידועה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התנגדותו </ins>של [[רבי עקיבה יוסף שלזינגר]], שכתב על כך בספרו "לב העיברי"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</ins>. מהר"ץ עמד בקשרים עם ה[[חתם סופר]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אִתו </ins>התכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבות{{הערה|ראה שו"ת תח"ם סופר {{מקור|או"ח סי' עט, קמ ורח; יו"ד סי' ו; קובץ תשובות סי' נח|כן}}.}}, בין היתר אודות </ins>פסק דין שהתיר ל[[הלנת המת|הלין מתים]] על פי הוראת הממשלה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</ins>. במכתבים אלו מתייחס אליו החתם סופר בכבוד&lt;ref&gt;אמנם הרב שלזינגר, מתמלידי החת"ס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טוען{{דרוש מקור}} </ins>כי היה זה כדי למנוע ממנו להתקרב יותר מדי למשכילים&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/ref&gt;. למרות קרבתו להשכלה ולראשיה, חלקם פורקי עול, מהר"ץ היה נאמן בקנאות ובהקפדה למסורת ולתורה&lt;ref&gt;והיו חוקרים שבשל כך לא החשיבו כל כך את כתביו&lt;/ref&gt;. רבים מכתביו (ראה לקמן) עוסקים בהגנה על התורה והמסורת היהודית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, [[רבי יוסף שאול נתנזון]] מלבוב (בעל [[שו"ת]] שואל ומשיב) יצא כנגדו&lt;ref&gt;ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1426&amp;st=&amp;pgnum=47| בשו"ת שואל ושמיב מהדורה חמישאה, יוסף דעת סי' כו, ד"ה "הנה כעת ראיתי"] שכתב: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוטון|ובאמת </ins>כפי הנראה כל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגהותיו </ins>עשה אך למען <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפאר </ins>כי עשה הגהות ולא יחפוץ כסיל בתבונה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>כי אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהתגלות </ins>לבו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>כי יש מהם דברים פשוטים ומאסף כל אחרונים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>הלזה יקרא הגהות על הש"ס?! ויש מהם דברים מהבילים וכל איש הישר בעיניו יעשה ד' ירחם עלינו...<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>אמנם הוא הספדי את המהר"ץ בפטירתו, וראה בפירוט אודות יחסיהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במאמרו </ins>של הרב פרופ' מאיר הרשקוביץ: '''היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13316&amp;st=&amp;pgnum=65 קובץ "אור המזרח" חלק כ (תשל"א) עמ</ins>' 63<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>-73.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות קרבתו להשכלה ולראשיה, חלקם פורקי עול, מהר"ץ היה נאמן בקנאות ובהקפדה למסורת ולתורה&lt;ref&gt;והיו חוקרים שבשל כך לא החשיבו כל כך את כתביו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>&lt;/ref&gt;. רבים מכתביו (ראה לקמן) עוסקים בהגנה על התורה והמסורת היהודית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הגהות מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039; על התלמוד. הודפס בהמדורת ש&quot;ס וילנא, על אף שהיו שהתנגדו להכנסם למהדורה זו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הגהות מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039; על התלמוד. הודפס בהמדורת ש&quot;ס וילנא, על אף שהיו שהתנגדו להכנסם למהדורה זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מבוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התמלוד</del>'''- כללי תהלמוד בהלכה ובאגדה. חלקם הוכנסו לש"ס וילנא, [[מסכת ברכות]].   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מבוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התלמוד</ins>'''- כללי תהלמוד בהלכה ובאגדה. חלקם הוכנסו לש"ס וילנא, [[מסכת ברכות]].   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[שו"ת]] מהר"ץ'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>[[שו"ת]] מהר"ץ'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''תורת נביאים- אלה המצוות'''- הוכחות כי התורה הינה נצחית ולא יכולה להשתנות. הספר ערוך בצורה מדעית ומכוון לסתור דברי המדענים המלעיגים על התורה. החת"ם סופר קרא ספר זה והחשיב אותו מאד.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''תורת נביאים- אלה המצוות'''- הוכחות כי התורה הינה נצחית ולא יכולה להשתנות. הספר ערוך בצורה מדעית ומכוון לסתור דברי המדענים המלעיגים על התורה. החת"ם סופר קרא ספר זה והחשיב אותו מאד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;דרכי הוראה&#039;&#039;&#039;- עניני הוראה ומנהגים- כנגד ביקוטרת המשכילים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;דרכי הוראה&#039;&#039;&#039;- עניני הוראה ומנהגים- כנגד ביקוטרת המשכילים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;עטרת צבי&#039;&#039;&#039;- שישה מאמרים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;עטרת צבי&#039;&#039;&#039;- שישה מאמרים:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מנחת קנאות&#039;&#039;&#039;- נגד החלטותיהם של הרפורמים בועידת ברונשוויג</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מנחת קנאות&#039;&#039;&#039;- נגד החלטותיהם של הרפורמים בועידת ברונשוויג</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;עבודת המקדש&#039;&#039;&#039;- קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת [[קרבן פסח]] בזמן הזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;עבודת המקדש&#039;&#039;&#039;- קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת [[קרבן פסח]] בזמן הזה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ישראל דוד בית הלוי, &#039;&#039;&#039;רבי צבי יהרש חיות&#039;&#039;&#039;, [[תל אביב]] תשט&quot;ז.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ישראל דוד בית הלוי, &#039;&#039;&#039;רבי צבי יהרש חיות&#039;&#039;&#039;, [[תל אביב]] תשט&quot;ז.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1805|מספר שנים=50}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1805|מספר שנים=50}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:חיות צבי הירש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:חיות צבי הירש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77388:rev-77469:php=table --> </table> למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=77388&oldid=prev Hoki ב־11:42, 11 בספטמבר 2012 2012-09-11T11:42:06Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:42, 11 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לשכתב|כל הערך=כן|סיבה=חוסר בציוני מקורות, וכן העדר בירור שיטתו הרוחנית, המחשבתית וההלכתית}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי צבי הירש חיות&#039;&#039;&#039; (&#039;&#039;&#039;מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039;) היה רב בגליציה, נודע בהגהותיו על התלמוד. היה מהרבנים המקורבים לרעיונות ההשכלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי צבי הירש חיות&#039;&#039;&#039; (&#039;&#039;&#039;מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039;) היה רב בגליציה, נודע בהגהותיו על התלמוד. היה מהרבנים המקורבים לרעיונות ההשכלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בברודי בכ"ח ב[[חשוון]] תקס"ו לאביו רבי מאיר חיות, מצאצאי ה[[רמ"א]], [[רבי יואל סירקיס|הב"ח]], [[רבי דוד הלוי סג"ל|הט"ז]] ו[[רבי שבתי כהן|הש"ך]]. בילדותו ניכרו חריפותו וזכרונו, ומספור כי בגיל 5 ידע בעל פה את כל התנ"ך. למד אצל רבי צבי הירש הלר, ר' זנוויל הלר, ר' זאב וולף פרנקל, א' אלעזר לנדא ו[[רבי אפרים זלמן מרגליות]], ממנו נסמך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בברודי בכ"ח ב[[חשוון]] תקס"ו לאביו רבי מאיר חיות, מצאצאי ה[[רמ"א]], [[רבי יואל סירקיס|הב"ח]], [[רבי דוד הלוי סג"ל|הט"ז]] ו[[רבי שבתי כהן|הש"ך]]. בילדותו ניכרו חריפותו וזכרונו, ומספור כי בגיל 5 ידע בעל פה את כל התנ"ך. למד אצל רבי צבי הירש הלר, ר' זנוויל הלר, ר' זאב וולף פרנקל, א' אלעזר לנדא ו[[רבי אפרים זלמן מרגליות]], ממנו נסמך. יחד עם התגדלותו בתורה רכש השכלה כללית, ולמד אצל יצחק בר לוינזון (ריב"ל), מראשוני תנועת ההשלכה ואצל הרב שלמה יהודה רפפורט (ש"יר)- אף הוא היה מאנשי תנועת ההשכלה ורבן של טרנופול ופראג. הוא רכש בקיאות ב[[היסטוריה]], גיאוגרפיה, [[פילוסופיה]] ופילולוגיה, והתשלם בשפות גרמנית, צרפתית, איטלקית ולטינית. [[רבי יעקב משולם אורנשטיין]], בעל "ישועות יעקב" על השו"ע, שהיה לוחם חסר פשרות בהשכלה, המליץ לקבלו לרבנות בז'ולקווא בשנת תקפ"ח. בז'ולקווא התגורר באותה עת אחד מראשי המשכיילם, נחמן קרוכמל (רנ"ק), עמו הרבה לשוחח ולהתרועע, וכן עם שמשון בלוך, אף הוא איש ההשכלה, שהתגורר בעיירה קוליקוב הסמוכה. כמו כן, הוא התכתב עם חוקרי זמנו, בהם אברהם גייגר. הוא היה הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היחדי </ins>שנענה לצו השלטונות לפיו כל רב חייב לשאת תואר אקדמי, ובשנת תר"ז קיבל תואר "מאגסיטר" מאוניברסיטת לבוב לאחר שהצטיין ב[[פסיכולוגיה]], [[לוגיקה]], מטפיזיקה ואתיקה. הוא חפץ למרכז אירופה, ולשם כך פנה לכמה ממקורביו שיפעלו על מנת שיתקבל כרב באובל, פסט, בוניהאד לבוב ונקילשבורג, אולם ללא הצלחה. הוא פנה לקהילת פראג והגיש מועדות לתפקיד רב העיר. המועמד השני היה ידידו הטוב ר' שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), והשניים הפכו מחברים ליריבים. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר"ץ הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה, ומהר"ץ נשאר בז'ולקווא. הוא דחה את הצעות הרבנות שקיבל ממטרסדורף ומקולומיאה. הוא הוזמן לכהן כרבה של קאליש, שם ישב שלוש שנים במהלכן סבל רבות מתושביה החסידים של העיר, ששאלו עליו את [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] שענה כי אין הוא מספיק כדי לשמור על חומת הדת בקאליש. הוא ואשתו חלו בכולירה, ונאלצו לנדוד למרינברד על מנת להתרפא. הם שבו לז'ולקווא ומשם נסעו להתרפא בלבוב, שם נפטר בל' ב[[תשרי]] תרט"ז.     </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם התגדלותו בתורה רכש השכלה כללית, ולמד אצל יצחק בר לוינזון (ריב"ל), מראשוני תנועת ההשלכה ואצל הרב שלמה יהודה רפפורט (ש"יר)- אף הוא היה מאנשי תנועת ההשכלה ורבן של טרנופול ופראג. הוא רכש בקיאות ב[[היסטוריה]], גיאוגרפיה, [[פילוסופיה]] ופילולוגיה, והתשלם בשפות גרמנית, צרפתית, איטלקית ולטינית.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יעקב משולם אורנשטיין]], בעל "ישועות יעקב" על השו"ע, שהיה לוחם חסר פשרות בהשכלה, המליץ לקבלו לרבנות בז'ולקווא בשנת תקפ"ח. בז'ולקווא התגורר באותה עת אחד מראשי המשכיילם, נחמן קרוכמל (רנ"ק), עמו הרבה לשוחח ולהתרועע, וכן עם שמשון בלוך, אף הוא איש ההשכלה, שהתגורר בעיירה קוליקוב הסמוכה. כמו כן, הוא התכתב עם חוקרי זמנו, בהם אברהם גייגר.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא היה הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היחידי </del>שנענה לצו השלטונות לפיו כל רב חייב לשאת תואר אקדמי, ובשנת תר"ז קיבל תואר "מאגסיטר" מאוניברסיטת לבוב לאחר שהצטיין ב[[פסיכולוגיה]], [[לוגיקה]], מטפיזיקה ואתיקה.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא חפץ למרכז אירופה, ולשם כך פנה לכמה ממקורביו שיפעלו על מנת שיתקבל כרב באובל, פסט, בוניהאד לבוב ונקילשבורג, אולם ללא הצלחה. הוא פנה לקהילת פראג והגיש מועדות לתפקיד רב העיר. המועמד השני היה ידידו הטוב ר' שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), והשניים הפכו מחברים ליריבים. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר"ץ הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה, ומהר"ץ נשאר בז'ולקווא. הוא דחה את הצעות הרבנות שקיבל ממטרסדורף ומקולומיאה.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הוזמן לכהן כרבה של קאליש, שם ישב שלוש שנים במהלכן סבל רבות מתושביה החסידים של העיר, ששאלו עליו את [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] שענה כי אין הוא מספיק כדי לשמור על חומת הדת בקאליש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא ואשתו חלו בכולירה, ונאלצו לנדוד למרינברד על מנת להתרפא. הם שבו לז'ולקווא ומשם נסעו להתרפא בלבוב, שם נפטר בל' ב[[תשרי]] תרט"ז.     </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דמותו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה </del>שנויה במחלוקת בקרב רבני דורו מפני קרבתו להשכלה ודרכו הבקורתית. במיוחד ידועה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התנגדותו </del>של [[רבי עקיבה יוסף שלזינגר]], שכתב על כך בספרו "לב העיברי"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</del>. מהר"ץ עמד בקשרים עם ה[[חתם סופר]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אִתו </del>התכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבות{{הערה|ראה שו"ת תח"ם סופר {{מקור|או"ח סי' עט, קמ ורח; יו"ד סי' ו; קובץ תשובות סי' נח|כן}}.}}, בין היתר אודות </del>פסק דין שהתיר ל[[הלנת המת|הלין מתים]] על פי הוראת הממשלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</del>. במכתבים אלו מתייחס אליו החתם סופר בכבוד&lt;ref&gt;אמנם הרב שלזינגר, מתמלידי החת"ס <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טוען{{דרוש מקור}} </del>כי היה זה כדי למנוע ממנו להתקרב יותר מדי למשכילים&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דמותו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתה </ins>שנויה במחלוקת בקרב רבני דורו מפני קרבתו להשכלה ודרכו הבקורתית. במיוחד ידועה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהנגדותו </ins>של [[רבי עקיבה יוסף שלזינגר]], שכתב על כך בספרו "לב העיברי". מהר"ץ עמד בקשרים עם ה[[חתם סופר]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איתו </ins>התכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אוודת </ins>פסק דין שהתיר ל[[הלנת המת|הלין מתים]] על פי הוראת הממשלה. במכתבים אלו מתייחס אליו החתם סופר בכבוד&lt;ref&gt;אמנם הרב שלזינגר, מתמלידי החת"ס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעון </ins>כי היה זה כדי למנוע ממנו להתקרב יותר מדי למשכילים&lt;/ref&gt;. כמו כן, [[רבי יוסף שאול נתנזון]] מלבוב (בעל [[שו"ת]] שואל ומשיב) יצא כנגדו&lt;ref&gt;ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1426&amp;st=&amp;pgnum=47| בשו"ת שואל ושמיב מהדורה חמישאה, יוסף דעת סי' כו, ד"ה "הנה כעת ראיתי"] שכתב: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ובאמה </ins>כפי הנראה כל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנהוהיו </ins>עשה אך למען <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההפאר </ins>כי עשה הגהות ולא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בההגלות </ins>לבו כי יש מהם דברים פשוטים ומאסף כל אחרונים הלזה יקרא הגהות על הש"ס?! ויש מהם דברים מהבילים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(כנראה צ"ל מבהלילם) </ins>וכל איש הישר בעיניו יעשה ד' ירחם עלינו...<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </ins>אמנם הוא הספדי את המהר"ץ בפטירתו, וראה בפירוט אודות יחסיהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקובץ "אור המזרח" חלק כ' תשל"א, מאמרו </ins>של הרב פרופ' מאיר הרשקוביץ: '''היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעמ</ins>' 63-73.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/ref&gt;. למרות קרבתו להשכלה ולראשיה, חלקם פורקי עול, מהר"ץ היה נאמן בקנאות ובהקפדה למסורת ולתורה&lt;ref&gt;והיו חוקרים שבשל כך לא החשיבו כל כך את כתביו&lt;/ref&gt;. רבים מכתביו (ראה לקמן) עוסקים בהגנה על התורה והמסורת היהודית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, [[רבי יוסף שאול נתנזון]] מלבוב (בעל [[שו"ת]] שואל ומשיב) יצא כנגדו&lt;ref&gt;ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1426&amp;st=&amp;pgnum=47| בשו"ת שואל ושמיב מהדורה חמישאה, יוסף דעת סי' כו, ד"ה "הנה כעת ראיתי"] שכתב: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוטון|ובאמת </del>כפי הנראה כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגהותיו </del>עשה אך למען <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפאר </del>כי עשה הגהות ולא יחפוץ כסיל בתבונה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>כי אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהתגלות </del>לבו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>כי יש מהם דברים פשוטים ומאסף כל אחרונים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>הלזה יקרא הגהות על הש"ס?! ויש מהם דברים מהבילים וכל איש הישר בעיניו יעשה ד' ירחם עלינו...<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </del>אמנם הוא הספדי את המהר"ץ בפטירתו, וראה בפירוט אודות יחסיהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במאמרו </del>של הרב פרופ' מאיר הרשקוביץ: '''היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13316&amp;st=&amp;pgnum=65 קובץ "אור המזרח" חלק כ (תשל"א) עמ</del>' 63<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</del>-73.&lt;/ref&gt;.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות קרבתו להשכלה ולראשיה, חלקם פורקי עול, מהר"ץ היה נאמן בקנאות ובהקפדה למסורת ולתורה&lt;ref&gt;והיו חוקרים שבשל כך לא החשיבו כל כך את כתביו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>&lt;/ref&gt;. רבים מכתביו (ראה לקמן) עוסקים בהגנה על התורה והמסורת היהודית.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הגהות מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039; על התלמוד. הודפס בהמדורת ש&quot;ס וילנא, על אף שהיו שהתנגדו להכנסם למהדורה זו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הגהות מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039; על התלמוד. הודפס בהמדורת ש&quot;ס וילנא, על אף שהיו שהתנגדו להכנסם למהדורה זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מבוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התלמוד</del>'''- כללי תהלמוד בהלכה ובאגדה. חלקם הוכנסו לש"ס וילנא, [[מסכת ברכות]].   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מבוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התמלוד</ins>'''- כללי תהלמוד בהלכה ובאגדה. חלקם הוכנסו לש"ס וילנא, [[מסכת ברכות]].   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>[[שו"ת]] מהר"ץ'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[שו"ת]] מהר"ץ'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''תורת נביאים- אלה המצוות'''- הוכחות כי התורה הינה נצחית ולא יכולה להשתנות. הספר ערוך בצורה מדעית ומכוון לסתור דברי המדענים המלעיגים על התורה. החת"ם סופר קרא ספר זה והחשיב אותו מאד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''תורת נביאים- אלה המצוות'''- הוכחות כי התורה הינה נצחית ולא יכולה להשתנות. הספר ערוך בצורה מדעית ומכוון לסתור דברי המדענים המלעיגים על התורה. החת"ם סופר קרא ספר זה והחשיב אותו מאד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;דרכי הוראה&#039;&#039;&#039;- עניני הוראה ומנהגים- כנגד ביקוטרת המשכילים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;דרכי הוראה&#039;&#039;&#039;- עניני הוראה ומנהגים- כנגד ביקוטרת המשכילים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;עטרת צבי&#039;&#039;&#039;- שישה מאמרים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;עטרת צבי&#039;&#039;&#039;- שישה מאמרים:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מנחת קנאות&#039;&#039;&#039;- נגד החלטותיהם של הרפורמים בועידת ברונשוויג</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מנחת קנאות&#039;&#039;&#039;- נגד החלטותיהם של הרפורמים בועידת ברונשוויג</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;עבודת המקדש&#039;&#039;&#039;- קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת [[קרבן פסח]] בזמן הזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;עבודת המקדש&#039;&#039;&#039;- קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת [[קרבן פסח]] בזמן הזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ישראל דוד בית הלוי, &#039;&#039;&#039;רבי צבי יהרש חיות&#039;&#039;&#039;, [[תל אביב]] תשט&quot;ז.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ישראל דוד בית הלוי, &#039;&#039;&#039;רבי צבי יהרש חיות&#039;&#039;&#039;, [[תל אביב]] תשט&quot;ז.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1805|מספר שנים=50}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1805|מספר שנים=50}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:חיות צבי הירש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:חיות צבי הירש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77382:rev-77388:php=table --> </table> Hoki https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=77382&oldid=prev למאי נ"מ? ב־03:06, 11 בספטמבר 2012 2012-09-11T03:06:58Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:06, 11 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי צבי הירש חיות''' ('''מהר"ץ חיות''') היה רב בגליציה, נודע בהגהותיו על התלמוד. היה מהרבנים המקורבים לרעיונות ההשכלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לשכתב|כל הערך=כן|סיבה=חוסר בציוני מקורות, וכן העדר בירור שיטתו הרוחנית, המחשבתית וההלכתית}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי צבי הירש חיות''' ('''מהר"ץ חיות''') היה רב בגליציה, נודע בהגהותיו על התלמוד. היה מהרבנים המקורבים לרעיונות ההשכלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77381:rev-77382:php=table --> </table> למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=77381&oldid=prev למאי נ"מ?: /* ספריו */ 2012-09-11T03:05:37Z <p><span class="autocomment">ספריו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:05, 11 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הגהות מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039; על התלמוד. הודפס בהמדורת ש&quot;ס וילנא, על אף שהיו שהתנגדו להכנסם למהדורה זו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הגהות מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039; על התלמוד. הודפס בהמדורת ש&quot;ס וילנא, על אף שהיו שהתנגדו להכנסם למהדורה זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מבוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התמלוד</del>'''- כללי תהלמוד בהלכה ובאגדה. חלקם הוכנסו לש"ס וילנא, [[מסכת ברכות]].   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מבוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התלמוד</ins>'''- כללי תהלמוד בהלכה ובאגדה. חלקם הוכנסו לש"ס וילנא, [[מסכת ברכות]].   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[שו"ת]] מהר"ץ'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>[[שו"ת]] מהר"ץ'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''תורת נביאים- אלה המצוות'''- הוכחות כי התורה הינה נצחית ולא יכולה להשתנות. הספר ערוך בצורה מדעית ומכוון לסתור דברי המדענים המלעיגים על התורה. החת"ם סופר קרא ספר זה והחשיב אותו מאד.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''תורת נביאים- אלה המצוות'''- הוכחות כי התורה הינה נצחית ולא יכולה להשתנות. הספר ערוך בצורה מדעית ומכוון לסתור דברי המדענים המלעיגים על התורה. החת"ם סופר קרא ספר זה והחשיב אותו מאד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;דרכי הוראה&#039;&#039;&#039;- עניני הוראה ומנהגים- כנגד ביקוטרת המשכילים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;דרכי הוראה&#039;&#039;&#039;- עניני הוראה ומנהגים- כנגד ביקוטרת המשכילים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;עטרת צבי&#039;&#039;&#039;- שישה מאמרים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;עטרת צבי&#039;&#039;&#039;- שישה מאמרים:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מנחת קנאות&#039;&#039;&#039;- נגד החלטותיהם של הרפורמים בועידת ברונשוויג</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מנחת קנאות&#039;&#039;&#039;- נגד החלטותיהם של הרפורמים בועידת ברונשוויג</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;עבודת המקדש&#039;&#039;&#039;- קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת [[קרבן פסח]] בזמן הזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;עבודת המקדש&#039;&#039;&#039;- קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת [[קרבן פסח]] בזמן הזה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ישראל דוד בית הלוי, &#039;&#039;&#039;רבי צבי יהרש חיות&#039;&#039;&#039;, [[תל אביב]] תשט&quot;ז.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ישראל דוד בית הלוי, &#039;&#039;&#039;רבי צבי יהרש חיות&#039;&#039;&#039;, [[תל אביב]] תשט&quot;ז.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77380:rev-77381:php=table --> </table> למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=77380&oldid=prev למאי נ"מ?: /* תולדות חייו */ 2012-09-11T03:04:37Z <p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:04, 11 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בברודי בכ"ח ב[[חשוון]] תקס"ו לאביו רבי מאיר חיות, מצאצאי ה[[רמ"א]], [[רבי יואל סירקיס|הב"ח]], [[רבי דוד הלוי סג"ל|הט"ז]] ו[[רבי שבתי כהן|הש"ך]]. בילדותו ניכרו חריפותו וזכרונו, ומספור כי בגיל 5 ידע בעל פה את כל התנ"ך. למד אצל רבי צבי הירש הלר, ר' זנוויל הלר, ר' זאב וולף פרנקל, א' אלעזר לנדא ו[[רבי אפרים זלמן מרגליות]], ממנו נסמך. יחד עם התגדלותו בתורה רכש השכלה כללית, ולמד אצל יצחק בר לוינזון (ריב"ל), מראשוני תנועת ההשלכה ואצל הרב שלמה יהודה רפפורט (ש"יר)- אף הוא היה מאנשי תנועת ההשכלה ורבן של טרנופול ופראג. הוא רכש בקיאות ב[[היסטוריה]], גיאוגרפיה, [[פילוסופיה]] ופילולוגיה, והתשלם בשפות גרמנית, צרפתית, איטלקית ולטינית. [[רבי יעקב משולם אורנשטיין]], בעל "ישועות יעקב" על השו"ע, שהיה לוחם חסר פשרות בהשכלה, המליץ לקבלו לרבנות בז'ולקווא בשנת תקפ"ח. בז'ולקווא התגורר באותה עת אחד מראשי המשכיילם, נחמן קרוכמל (רנ"ק), עמו הרבה לשוחח ולהתרועע, וכן עם שמשון בלוך, אף הוא איש ההשכלה, שהתגורר בעיירה קוליקוב הסמוכה. כמו כן, הוא התכתב עם חוקרי זמנו, בהם אברהם גייגר. הוא היה הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היחדי </del>שנענה לצו השלטונות לפיו כל רב חייב לשאת תואר אקדמי, ובשנת תר"ז קיבל תואר "מאגסיטר" מאוניברסיטת לבוב לאחר שהצטיין ב[[פסיכולוגיה]], [[לוגיקה]], מטפיזיקה ואתיקה. הוא חפץ למרכז אירופה, ולשם כך פנה לכמה ממקורביו שיפעלו על מנת שיתקבל כרב באובל, פסט, בוניהאד לבוב ונקילשבורג, אולם ללא הצלחה. הוא פנה לקהילת פראג והגיש מועדות לתפקיד רב העיר. המועמד השני היה ידידו הטוב ר' שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), והשניים הפכו מחברים ליריבים. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר"ץ הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה, ומהר"ץ נשאר בז'ולקווא. הוא דחה את הצעות הרבנות שקיבל ממטרסדורף ומקולומיאה. הוא הוזמן לכהן כרבה של קאליש, שם ישב שלוש שנים במהלכן סבל רבות מתושביה החסידים של העיר, ששאלו עליו את [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] שענה כי אין הוא מספיק כדי לשמור על חומת הדת בקאליש. הוא ואשתו חלו בכולירה, ונאלצו לנדוד למרינברד על מנת להתרפא. הם שבו לז'ולקווא ומשם נסעו להתרפא בלבוב, שם נפטר בל' ב[[תשרי]] תרט"ז.     </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בברודי בכ"ח ב[[חשוון]] תקס"ו לאביו רבי מאיר חיות, מצאצאי ה[[רמ"א]], [[רבי יואל סירקיס|הב"ח]], [[רבי דוד הלוי סג"ל|הט"ז]] ו[[רבי שבתי כהן|הש"ך]]. בילדותו ניכרו חריפותו וזכרונו, ומספור כי בגיל 5 ידע בעל פה את כל התנ"ך. למד אצל רבי צבי הירש הלר, ר' זנוויל הלר, ר' זאב וולף פרנקל, א' אלעזר לנדא ו[[רבי אפרים זלמן מרגליות]], ממנו נסמך.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם התגדלותו בתורה רכש השכלה כללית, ולמד אצל יצחק בר לוינזון (ריב"ל), מראשוני תנועת ההשלכה ואצל הרב שלמה יהודה רפפורט (ש"יר)- אף הוא היה מאנשי תנועת ההשכלה ורבן של טרנופול ופראג. הוא רכש בקיאות ב[[היסטוריה]], גיאוגרפיה, [[פילוסופיה]] ופילולוגיה, והתשלם בשפות גרמנית, צרפתית, איטלקית ולטינית.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יעקב משולם אורנשטיין]], בעל "ישועות יעקב" על השו"ע, שהיה לוחם חסר פשרות בהשכלה, המליץ לקבלו לרבנות בז'ולקווא בשנת תקפ"ח. בז'ולקווא התגורר באותה עת אחד מראשי המשכיילם, נחמן קרוכמל (רנ"ק), עמו הרבה לשוחח ולהתרועע, וכן עם שמשון בלוך, אף הוא איש ההשכלה, שהתגורר בעיירה קוליקוב הסמוכה. כמו כן, הוא התכתב עם חוקרי זמנו, בהם אברהם גייגר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא היה הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היחידי </ins>שנענה לצו השלטונות לפיו כל רב חייב לשאת תואר אקדמי, ובשנת תר"ז קיבל תואר "מאגסיטר" מאוניברסיטת לבוב לאחר שהצטיין ב[[פסיכולוגיה]], [[לוגיקה]], מטפיזיקה ואתיקה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא חפץ למרכז אירופה, ולשם כך פנה לכמה ממקורביו שיפעלו על מנת שיתקבל כרב באובל, פסט, בוניהאד לבוב ונקילשבורג, אולם ללא הצלחה. הוא פנה לקהילת פראג והגיש מועדות לתפקיד רב העיר. המועמד השני היה ידידו הטוב ר' שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), והשניים הפכו מחברים ליריבים. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר"ץ הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה, ומהר"ץ נשאר בז'ולקווא. הוא דחה את הצעות הרבנות שקיבל ממטרסדורף ומקולומיאה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא הוזמן לכהן כרבה של קאליש, שם ישב שלוש שנים במהלכן סבל רבות מתושביה החסידים של העיר, ששאלו עליו את [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] שענה כי אין הוא מספיק כדי לשמור על חומת הדת בקאליש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא ואשתו חלו בכולירה, ונאלצו לנדוד למרינברד על מנת להתרפא. הם שבו לז'ולקווא ומשם נסעו להתרפא בלבוב, שם נפטר בל' ב[[תשרי]] תרט"ז.     </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דמותו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתה </del>שנויה במחלוקת בקרב רבני דורו מפני קרבתו להשכלה ודרכו הבקורתית. במיוחד ידועה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהנגדותו </del>של [[רבי עקיבה יוסף שלזינגר]], שכתב על כך בספרו "לב העיברי". מהר"ץ עמד בקשרים עם ה[[חתם סופר]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איתו </del>התכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אוודת </del>פסק דין שהתיר ל[[הלנת המת|הלין מתים]] על פי הוראת הממשלה. במכתבים אלו מתייחס אליו החתם סופר בכבוד&lt;ref&gt;אמנם הרב שלזינגר, מתמלידי החת"ס <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעון </del>כי היה זה כדי למנוע ממנו להתקרב יותר מדי למשכילים&lt;/ref&gt;. כמו כן, [[רבי יוסף שאול נתנזון]] מלבוב (בעל [[שו"ת]] שואל ומשיב) יצא כנגדו&lt;ref&gt;ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1426&amp;st=&amp;pgnum=47| בשו"ת שואל ושמיב מהדורה חמישאה, יוסף דעת סי' כו, ד"ה "הנה כעת ראיתי"] שכתב: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ובאמה </del>כפי הנראה כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנהוהיו </del>עשה אך למען <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההפאר </del>כי עשה הגהות ולא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בההגלות </del>לבו כי יש מהם דברים פשוטים ומאסף כל אחרונים הלזה יקרא הגהות על הש"ס?! ויש מהם דברים מהבילים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(כנראה צ"ל מבהלילם) </del>וכל איש הישר בעיניו יעשה ד' ירחם עלינו...<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>אמנם הוא הספדי את המהר"ץ בפטירתו, וראה בפירוט אודות יחסיהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקובץ "אור המזרח" חלק כ' תשל"א, מאמרו </del>של הרב פרופ' מאיר הרשקוביץ: '''היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעמ</del>' 63-73.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דמותו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה </ins>שנויה במחלוקת בקרב רבני דורו מפני קרבתו להשכלה ודרכו הבקורתית. במיוחד ידועה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התנגדותו </ins>של [[רבי עקיבה יוסף שלזינגר]], שכתב על כך בספרו "לב העיברי"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</ins>. מהר"ץ עמד בקשרים עם ה[[חתם סופר]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אִתו </ins>התכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבות{{הערה|ראה שו"ת תח"ם סופר {{מקור|או"ח סי' עט, קמ ורח; יו"ד סי' ו; קובץ תשובות סי' נח|כן}}.}}, בין היתר אודות </ins>פסק דין שהתיר ל[[הלנת המת|הלין מתים]] על פי הוראת הממשלה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</ins>. במכתבים אלו מתייחס אליו החתם סופר בכבוד&lt;ref&gt;אמנם הרב שלזינגר, מתמלידי החת"ס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טוען{{דרוש מקור}} </ins>כי היה זה כדי למנוע ממנו להתקרב יותר מדי למשכילים&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/ref&gt;. למרות קרבתו להשכלה ולראשיה, חלקם פורקי עול, מהר"ץ היה נאמן בקנאות ובהקפדה למסורת ולתורה&lt;ref&gt;והיו חוקרים שבשל כך לא החשיבו כל כך את כתביו&lt;/ref&gt;. רבים מכתביו (ראה לקמן) עוסקים בהגנה על התורה והמסורת היהודית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, [[רבי יוסף שאול נתנזון]] מלבוב (בעל [[שו"ת]] שואל ומשיב) יצא כנגדו&lt;ref&gt;ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1426&amp;st=&amp;pgnum=47| בשו"ת שואל ושמיב מהדורה חמישאה, יוסף דעת סי' כו, ד"ה "הנה כעת ראיתי"] שכתב: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוטון|ובאמת </ins>כפי הנראה כל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגהותיו </ins>עשה אך למען <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפאר </ins>כי עשה הגהות ולא יחפוץ כסיל בתבונה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>כי אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהתגלות </ins>לבו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>כי יש מהם דברים פשוטים ומאסף כל אחרונים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>הלזה יקרא הגהות על הש"ס?! ויש מהם דברים מהבילים וכל איש הישר בעיניו יעשה ד' ירחם עלינו...<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>אמנם הוא הספדי את המהר"ץ בפטירתו, וראה בפירוט אודות יחסיהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במאמרו </ins>של הרב פרופ' מאיר הרשקוביץ: '''היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13316&amp;st=&amp;pgnum=65 קובץ "אור המזרח" חלק כ (תשל"א) עמ</ins>' 63<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>-73.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות קרבתו להשכלה ולראשיה, חלקם פורקי עול, מהר"ץ היה נאמן בקנאות ובהקפדה למסורת ולתורה&lt;ref&gt;והיו חוקרים שבשל כך לא החשיבו כל כך את כתביו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>&lt;/ref&gt;. רבים מכתביו (ראה לקמן) עוסקים בהגנה על התורה והמסורת היהודית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77379:rev-77380:php=table --> </table> למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=77379&oldid=prev למאי נ"מ?: /* לקריאה נוספת */ 2012-09-11T02:52:26Z <p><span class="autocomment">לקריאה נוספת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:52, 11 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1805|מספר שנים=50}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1805|מספר שנים=50}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:חיות צבי הירש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:חיות צבי הירש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77378:rev-77379:php=table --> </table> למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=77378&oldid=prev למאי נ"מ? ב־02:51, 11 בספטמבר 2012 2012-09-11T02:51:47Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:51, 11 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי צבי הירש חיות''' ('''מהר"ץ חיות''') היה רב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלגיציה</del>, נודע בהגהותיו על התלמוד. היה מהרבנים המקורבים לרעיונות ההשכלה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי צבי הירש חיות''' ('''מהר"ץ חיות''') היה רב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגליציה</ins>, נודע בהגהותיו על התלמוד. היה מהרבנים המקורבים לרעיונות ההשכלה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[בתחילת הערך כתוב שהיה רב בלגיציה. צריך לתקן ולומר: בגליציה].</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בברודי בכ&quot;ח ב[[חשוון]] תקס&quot;ו לאביו רבי מאיר חיות, מצאצאי ה[[רמ&quot;א]], [[רבי יואל סירקיס|הב&quot;ח]], [[רבי דוד הלוי סג&quot;ל|הט&quot;ז]] ו[[רבי שבתי כהן|הש&quot;ך]]. בילדותו ניכרו חריפותו וזכרונו, ומספור כי בגיל 5 ידע בעל פה את כל התנ&quot;ך. למד אצל רבי צבי הירש הלר, ר&#039; זנוויל הלר, ר&#039; זאב וולף פרנקל, א&#039; אלעזר לנדא ו[[רבי אפרים זלמן מרגליות]], ממנו נסמך. יחד עם התגדלותו בתורה רכש השכלה כללית, ולמד אצל יצחק בר לוינזון (ריב&quot;ל), מראשוני תנועת ההשלכה ואצל הרב שלמה יהודה רפפורט (ש&quot;יר)- אף הוא היה מאנשי תנועת ההשכלה ורבן של טרנופול ופראג. הוא רכש בקיאות ב[[היסטוריה]], גיאוגרפיה, [[פילוסופיה]] ופילולוגיה, והתשלם בשפות גרמנית, צרפתית, איטלקית ולטינית. [[רבי יעקב משולם אורנשטיין]], בעל &quot;ישועות יעקב&quot; על השו&quot;ע, שהיה לוחם חסר פשרות בהשכלה, המליץ לקבלו לרבנות בז&#039;ולקווא בשנת תקפ&quot;ח. בז&#039;ולקווא התגורר באותה עת אחד מראשי המשכיילם, נחמן קרוכמל (רנ&quot;ק), עמו הרבה לשוחח ולהתרועע, וכן עם שמשון בלוך, אף הוא איש ההשכלה, שהתגורר בעיירה קוליקוב הסמוכה. כמו כן, הוא התכתב עם חוקרי זמנו, בהם אברהם גייגר. הוא היה הרב היחדי שנענה לצו השלטונות לפיו כל רב חייב לשאת תואר אקדמי, ובשנת תר&quot;ז קיבל תואר &quot;מאגסיטר&quot; מאוניברסיטת לבוב לאחר שהצטיין ב[[פסיכולוגיה]], [[לוגיקה]], מטפיזיקה ואתיקה. הוא חפץ למרכז אירופה, ולשם כך פנה לכמה ממקורביו שיפעלו על מנת שיתקבל כרב באובל, פסט, בוניהאד לבוב ונקילשבורג, אולם ללא הצלחה. הוא פנה לקהילת פראג והגיש מועדות לתפקיד רב העיר. המועמד השני היה ידידו הטוב ר&#039; שלמה יהודה רפפורט (שי&quot;ר), והשניים הפכו מחברים ליריבים. שי&quot;ר טען כי מהר&quot;ץ קנה את רבנות ז&#039;ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר&quot;ץ הזהיר ששי&quot;ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי&quot;ר במשרה, ומהר&quot;ץ נשאר בז&#039;ולקווא. הוא דחה את הצעות הרבנות שקיבל ממטרסדורף ומקולומיאה. הוא הוזמן לכהן כרבה של קאליש, שם ישב שלוש שנים במהלכן סבל רבות מתושביה החסידים של העיר, ששאלו עליו את [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] שענה כי אין הוא מספיק כדי לשמור על חומת הדת בקאליש. הוא ואשתו חלו בכולירה, ונאלצו לנדוד למרינברד על מנת להתרפא. הם שבו לז&#039;ולקווא ומשם נסעו להתרפא בלבוב, שם נפטר בל&#039; ב[[תשרי]] תרט&quot;ז.     </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בברודי בכ&quot;ח ב[[חשוון]] תקס&quot;ו לאביו רבי מאיר חיות, מצאצאי ה[[רמ&quot;א]], [[רבי יואל סירקיס|הב&quot;ח]], [[רבי דוד הלוי סג&quot;ל|הט&quot;ז]] ו[[רבי שבתי כהן|הש&quot;ך]]. בילדותו ניכרו חריפותו וזכרונו, ומספור כי בגיל 5 ידע בעל פה את כל התנ&quot;ך. למד אצל רבי צבי הירש הלר, ר&#039; זנוויל הלר, ר&#039; זאב וולף פרנקל, א&#039; אלעזר לנדא ו[[רבי אפרים זלמן מרגליות]], ממנו נסמך. יחד עם התגדלותו בתורה רכש השכלה כללית, ולמד אצל יצחק בר לוינזון (ריב&quot;ל), מראשוני תנועת ההשלכה ואצל הרב שלמה יהודה רפפורט (ש&quot;יר)- אף הוא היה מאנשי תנועת ההשכלה ורבן של טרנופול ופראג. הוא רכש בקיאות ב[[היסטוריה]], גיאוגרפיה, [[פילוסופיה]] ופילולוגיה, והתשלם בשפות גרמנית, צרפתית, איטלקית ולטינית. [[רבי יעקב משולם אורנשטיין]], בעל &quot;ישועות יעקב&quot; על השו&quot;ע, שהיה לוחם חסר פשרות בהשכלה, המליץ לקבלו לרבנות בז&#039;ולקווא בשנת תקפ&quot;ח. בז&#039;ולקווא התגורר באותה עת אחד מראשי המשכיילם, נחמן קרוכמל (רנ&quot;ק), עמו הרבה לשוחח ולהתרועע, וכן עם שמשון בלוך, אף הוא איש ההשכלה, שהתגורר בעיירה קוליקוב הסמוכה. כמו כן, הוא התכתב עם חוקרי זמנו, בהם אברהם גייגר. הוא היה הרב היחדי שנענה לצו השלטונות לפיו כל רב חייב לשאת תואר אקדמי, ובשנת תר&quot;ז קיבל תואר &quot;מאגסיטר&quot; מאוניברסיטת לבוב לאחר שהצטיין ב[[פסיכולוגיה]], [[לוגיקה]], מטפיזיקה ואתיקה. הוא חפץ למרכז אירופה, ולשם כך פנה לכמה ממקורביו שיפעלו על מנת שיתקבל כרב באובל, פסט, בוניהאד לבוב ונקילשבורג, אולם ללא הצלחה. הוא פנה לקהילת פראג והגיש מועדות לתפקיד רב העיר. המועמד השני היה ידידו הטוב ר&#039; שלמה יהודה רפפורט (שי&quot;ר), והשניים הפכו מחברים ליריבים. שי&quot;ר טען כי מהר&quot;ץ קנה את רבנות ז&#039;ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר&quot;ץ הזהיר ששי&quot;ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי&quot;ר במשרה, ומהר&quot;ץ נשאר בז&#039;ולקווא. הוא דחה את הצעות הרבנות שקיבל ממטרסדורף ומקולומיאה. הוא הוזמן לכהן כרבה של קאליש, שם ישב שלוש שנים במהלכן סבל רבות מתושביה החסידים של העיר, ששאלו עליו את [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] שענה כי אין הוא מספיק כדי לשמור על חומת הדת בקאליש. הוא ואשתו חלו בכולירה, ונאלצו לנדוד למרינברד על מנת להתרפא. הם שבו לז&#039;ולקווא ומשם נסעו להתרפא בלבוב, שם נפטר בל&#039; ב[[תשרי]] תרט&quot;ז.     </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77377:rev-77378:php=table --> </table> למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=77377&oldid=prev 109.186.89.71: /* תולדות חייו */ 2012-09-11T00:22:28Z <p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:22, 11 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי צבי הירש חיות&#039;&#039;&#039; (&#039;&#039;&#039;מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039;) היה רב בלגיציה, נודע בהגהותיו על התלמוד. היה מהרבנים המקורבים לרעיונות ההשכלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי צבי הירש חיות&#039;&#039;&#039; (&#039;&#039;&#039;מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039;) היה רב בלגיציה, נודע בהגהותיו על התלמוד. היה מהרבנים המקורבים לרעיונות ההשכלה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[בתחילת הערך כתוב שהיה רב בלגיציה. צריך לתקן ולומר: בגליציה].</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בברודי בכ&quot;ח ב[[חשוון]] תקס&quot;ו לאביו רבי מאיר חיות, מצאצאי ה[[רמ&quot;א]], [[רבי יואל סירקיס|הב&quot;ח]], [[רבי דוד הלוי סג&quot;ל|הט&quot;ז]] ו[[רבי שבתי כהן|הש&quot;ך]]. בילדותו ניכרו חריפותו וזכרונו, ומספור כי בגיל 5 ידע בעל פה את כל התנ&quot;ך. למד אצל רבי צבי הירש הלר, ר&#039; זנוויל הלר, ר&#039; זאב וולף פרנקל, א&#039; אלעזר לנדא ו[[רבי אפרים זלמן מרגליות]], ממנו נסמך. יחד עם התגדלותו בתורה רכש השכלה כללית, ולמד אצל יצחק בר לוינזון (ריב&quot;ל), מראשוני תנועת ההשלכה ואצל הרב שלמה יהודה רפפורט (ש&quot;יר)- אף הוא היה מאנשי תנועת ההשכלה ורבן של טרנופול ופראג. הוא רכש בקיאות ב[[היסטוריה]], גיאוגרפיה, [[פילוסופיה]] ופילולוגיה, והתשלם בשפות גרמנית, צרפתית, איטלקית ולטינית. [[רבי יעקב משולם אורנשטיין]], בעל &quot;ישועות יעקב&quot; על השו&quot;ע, שהיה לוחם חסר פשרות בהשכלה, המליץ לקבלו לרבנות בז&#039;ולקווא בשנת תקפ&quot;ח. בז&#039;ולקווא התגורר באותה עת אחד מראשי המשכיילם, נחמן קרוכמל (רנ&quot;ק), עמו הרבה לשוחח ולהתרועע, וכן עם שמשון בלוך, אף הוא איש ההשכלה, שהתגורר בעיירה קוליקוב הסמוכה. כמו כן, הוא התכתב עם חוקרי זמנו, בהם אברהם גייגר. הוא היה הרב היחדי שנענה לצו השלטונות לפיו כל רב חייב לשאת תואר אקדמי, ובשנת תר&quot;ז קיבל תואר &quot;מאגסיטר&quot; מאוניברסיטת לבוב לאחר שהצטיין ב[[פסיכולוגיה]], [[לוגיקה]], מטפיזיקה ואתיקה. הוא חפץ למרכז אירופה, ולשם כך פנה לכמה ממקורביו שיפעלו על מנת שיתקבל כרב באובל, פסט, בוניהאד לבוב ונקילשבורג, אולם ללא הצלחה. הוא פנה לקהילת פראג והגיש מועדות לתפקיד רב העיר. המועמד השני היה ידידו הטוב ר&#039; שלמה יהודה רפפורט (שי&quot;ר), והשניים הפכו מחברים ליריבים. שי&quot;ר טען כי מהר&quot;ץ קנה את רבנות ז&#039;ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר&quot;ץ הזהיר ששי&quot;ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי&quot;ר במשרה, ומהר&quot;ץ נשאר בז&#039;ולקווא. הוא דחה את הצעות הרבנות שקיבל ממטרסדורף ומקולומיאה. הוא הוזמן לכהן כרבה של קאליש, שם ישב שלוש שנים במהלכן סבל רבות מתושביה החסידים של העיר, ששאלו עליו את [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] שענה כי אין הוא מספיק כדי לשמור על חומת הדת בקאליש. הוא ואשתו חלו בכולירה, ונאלצו לנדוד למרינברד על מנת להתרפא. הם שבו לז&#039;ולקווא ומשם נסעו להתרפא בלבוב, שם נפטר בל&#039; ב[[תשרי]] תרט&quot;ז.     </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בברודי בכ&quot;ח ב[[חשוון]] תקס&quot;ו לאביו רבי מאיר חיות, מצאצאי ה[[רמ&quot;א]], [[רבי יואל סירקיס|הב&quot;ח]], [[רבי דוד הלוי סג&quot;ל|הט&quot;ז]] ו[[רבי שבתי כהן|הש&quot;ך]]. בילדותו ניכרו חריפותו וזכרונו, ומספור כי בגיל 5 ידע בעל פה את כל התנ&quot;ך. למד אצל רבי צבי הירש הלר, ר&#039; זנוויל הלר, ר&#039; זאב וולף פרנקל, א&#039; אלעזר לנדא ו[[רבי אפרים זלמן מרגליות]], ממנו נסמך. יחד עם התגדלותו בתורה רכש השכלה כללית, ולמד אצל יצחק בר לוינזון (ריב&quot;ל), מראשוני תנועת ההשלכה ואצל הרב שלמה יהודה רפפורט (ש&quot;יר)- אף הוא היה מאנשי תנועת ההשכלה ורבן של טרנופול ופראג. הוא רכש בקיאות ב[[היסטוריה]], גיאוגרפיה, [[פילוסופיה]] ופילולוגיה, והתשלם בשפות גרמנית, צרפתית, איטלקית ולטינית. [[רבי יעקב משולם אורנשטיין]], בעל &quot;ישועות יעקב&quot; על השו&quot;ע, שהיה לוחם חסר פשרות בהשכלה, המליץ לקבלו לרבנות בז&#039;ולקווא בשנת תקפ&quot;ח. בז&#039;ולקווא התגורר באותה עת אחד מראשי המשכיילם, נחמן קרוכמל (רנ&quot;ק), עמו הרבה לשוחח ולהתרועע, וכן עם שמשון בלוך, אף הוא איש ההשכלה, שהתגורר בעיירה קוליקוב הסמוכה. כמו כן, הוא התכתב עם חוקרי זמנו, בהם אברהם גייגר. הוא היה הרב היחדי שנענה לצו השלטונות לפיו כל רב חייב לשאת תואר אקדמי, ובשנת תר&quot;ז קיבל תואר &quot;מאגסיטר&quot; מאוניברסיטת לבוב לאחר שהצטיין ב[[פסיכולוגיה]], [[לוגיקה]], מטפיזיקה ואתיקה. הוא חפץ למרכז אירופה, ולשם כך פנה לכמה ממקורביו שיפעלו על מנת שיתקבל כרב באובל, פסט, בוניהאד לבוב ונקילשבורג, אולם ללא הצלחה. הוא פנה לקהילת פראג והגיש מועדות לתפקיד רב העיר. המועמד השני היה ידידו הטוב ר&#039; שלמה יהודה רפפורט (שי&quot;ר), והשניים הפכו מחברים ליריבים. שי&quot;ר טען כי מהר&quot;ץ קנה את רבנות ז&#039;ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר&quot;ץ הזהיר ששי&quot;ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי&quot;ר במשרה, ומהר&quot;ץ נשאר בז&#039;ולקווא. הוא דחה את הצעות הרבנות שקיבל ממטרסדורף ומקולומיאה. הוא הוזמן לכהן כרבה של קאליש, שם ישב שלוש שנים במהלכן סבל רבות מתושביה החסידים של העיר, ששאלו עליו את [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] שענה כי אין הוא מספיק כדי לשמור על חומת הדת בקאליש. הוא ואשתו חלו בכולירה, ונאלצו לנדוד למרינברד על מנת להתרפא. הם שבו לז&#039;ולקווא ומשם נסעו להתרפא בלבוב, שם נפטר בל&#039; ב[[תשרי]] תרט&quot;ז.     </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דמותו היתה שנויה במחלוקת בקרב רבני דורו מפני קרבתו להשכלה ודרכו הבקורתית. במיוחד ידועה תהנגדותו של [[רבי עקיבה יוסף שלזינגר]], שכתב על כך בספרו &quot;לב העיברי&quot;. מהר&quot;ץ עמד בקשרים עם ה[[חתם סופר]], איתו התכתב אוודת פסק דין שהתיר ל[[הלנת המת|הלין מתים]] על פי הוראת הממשלה. במכתבים אלו מתייחס אליו החתם סופר בכבוד&lt;ref&gt;אמנם הרב שלזינגר, מתמלידי החת&quot;ס טעון כי היה זה כדי למנוע ממנו להתקרב יותר מדי למשכילים&lt;/ref&gt;. כמו כן, [[רבי יוסף שאול נתנזון]] מלבוב (בעל [[שו&quot;ת]] שואל ומשיב) יצא כנגדו&lt;ref&gt;ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1426&amp;st=&amp;pgnum=47| בשו&quot;ת שואל ושמיב מהדורה חמישאה, יוסף דעת סי&#039; כו, ד&quot;ה &quot;הנה כעת ראיתי&quot;] שכתב: &quot;ובאמה כפי הנראה כל הנהוהיו עשה אך למען ההפאר כי עשה הגהות ולא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בההגלות לבו כי יש מהם דברים פשוטים ומאסף כל אחרונים הלזה יקרא הגהות על הש&quot;ס?! ויש מהם דברים מהבילים (כנראה צ&quot;ל מבהלילם) וכל איש הישר בעיניו יעשה ד&#039; ירחם עלינו...&quot; אמנם הוא הספדי את המהר&quot;ץ בפטירתו, וראה בפירוט אודות יחסיהם בקובץ &quot;אור המזרח&quot; חלק כ&#039; תשל&quot;א, מאמרו של הרב פרופ&#039; מאיר הרשקוביץ: &#039;&#039;&#039;היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039; בעמ&#039; 63-73.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דמותו היתה שנויה במחלוקת בקרב רבני דורו מפני קרבתו להשכלה ודרכו הבקורתית. במיוחד ידועה תהנגדותו של [[רבי עקיבה יוסף שלזינגר]], שכתב על כך בספרו &quot;לב העיברי&quot;. מהר&quot;ץ עמד בקשרים עם ה[[חתם סופר]], איתו התכתב אוודת פסק דין שהתיר ל[[הלנת המת|הלין מתים]] על פי הוראת הממשלה. במכתבים אלו מתייחס אליו החתם סופר בכבוד&lt;ref&gt;אמנם הרב שלזינגר, מתמלידי החת&quot;ס טעון כי היה זה כדי למנוע ממנו להתקרב יותר מדי למשכילים&lt;/ref&gt;. כמו כן, [[רבי יוסף שאול נתנזון]] מלבוב (בעל [[שו&quot;ת]] שואל ומשיב) יצא כנגדו&lt;ref&gt;ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1426&amp;st=&amp;pgnum=47| בשו&quot;ת שואל ושמיב מהדורה חמישאה, יוסף דעת סי&#039; כו, ד&quot;ה &quot;הנה כעת ראיתי&quot;] שכתב: &quot;ובאמה כפי הנראה כל הנהוהיו עשה אך למען ההפאר כי עשה הגהות ולא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בההגלות לבו כי יש מהם דברים פשוטים ומאסף כל אחרונים הלזה יקרא הגהות על הש&quot;ס?! ויש מהם דברים מהבילים (כנראה צ&quot;ל מבהלילם) וכל איש הישר בעיניו יעשה ד&#039; ירחם עלינו...&quot; אמנם הוא הספדי את המהר&quot;ץ בפטירתו, וראה בפירוט אודות יחסיהם בקובץ &quot;אור המזרח&quot; חלק כ&#039; תשל&quot;א, מאמרו של הרב פרופ&#039; מאיר הרשקוביץ: &#039;&#039;&#039;היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039; בעמ&#039; 63-73.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/ref&gt;. למרות קרבתו להשכלה ולראשיה, חלקם פורקי עול, מהר"ץ היה נאמן בקנאות ובהקפדה למסורת ולתורה&lt;ref&gt;והיו חוקרים שבשל כך לא החשיבו כל כך את כתביו&lt;/ref&gt;. רבים מכתביו (ראה לקמן) עוסקים בהגנה על התורה והמסורת היהודית. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;/ref&gt;. למרות קרבתו להשכלה ולראשיה, חלקם פורקי עול, מהר"ץ היה נאמן בקנאות ובהקפדה למסורת ולתורה&lt;ref&gt;והיו חוקרים שבשל כך לא החשיבו כל כך את כתביו&lt;/ref&gt;. רבים מכתביו (ראה לקמן) עוסקים בהגנה על התורה והמסורת היהודית.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הגהות מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039; על התלמוד. הודפס בהמדורת ש&quot;ס וילנא, על אף שהיו שהתנגדו להכנסם למהדורה זו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הגהות מהר&quot;ץ חיות&#039;&#039;&#039; על התלמוד. הודפס בהמדורת ש&quot;ס וילנא, על אף שהיו שהתנגדו להכנסם למהדורה זו.</div></td></tr> </table> 109.186.89.71