https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99רבי סעדיה עדני - היסטוריית גרסאות2026-04-24T05:11:23Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99&diff=91297&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: אריאל ביגל נ"י העביר את הדף רבינו סעדיה עדני ל־רבי סעדיה עדני2015-05-10T20:17:37Z<p>אריאל ביגל נ"י העביר את הדף <a href="/wiki/index.php/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99" class="mw-redirect" title="רבינו סעדיה עדני">רבינו סעדיה עדני</a> ל־<a href="/wiki/index.php/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99" title="רבי סעדיה עדני">רבי סעדיה עדני</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:17, 10 במאי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99&diff=91296&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־20:17, 10 במאי 20152015-05-10T20:17:14Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:17, 10 במאי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב פנחס קורח]] הוציא את פירושו להלכות תפילה וברכת כהנים, ואת פירושו להלכות קריית שמע וברכות מתוך "ספר אהבה" לרמב"ם, בתרגום לעברית, בצירוף מבוא נרחב, ציונים והערות, בהוצאת "מכון מרא"ה". שאר חלקי הספר בעבודת עריכה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב פנחס קורח]] הוציא את פירושו להלכות תפילה וברכת כהנים, ואת פירושו להלכות קריית שמע וברכות מתוך "ספר אהבה" לרמב"ם, בתרגום לעברית, בצירוף מבוא נרחב, ציונים והערות, בהוצאת "מכון מרא"ה". שאר חלקי הספר בעבודת עריכה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שהצביעו על כך, כי תשובותיו של [[רבי יהושע הנגיד]], מצאצאי הרמב"ם, שהגיעו לידי [[רבי יוסף קארו]], הגיעו לצפת על ידי רבי סעדיה{{הערה|כך כתב פרופ' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יהודה רצהבי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שהצביעו על כך, כי תשובותיו של [[רבי יהושע הנגיד]], מצאצאי הרמב"ם, שהגיעו לידי [[רבי יוסף קארו]], הגיעו לצפת על ידי רבי סעדיה{{הערה|כך כתב פרופ' יהודה רצהבי במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הוגי דעות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הוגי דעות]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חכמי תימן</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנים תימנים</ins>]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חכמי צפת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חכמי צפת]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פרשני המקרא]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פרשני המקרא]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91295:rev-91296:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99&diff=91295&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־20:13, 10 במאי 20152015-05-10T20:13:38Z<p></p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99&diff=91295&oldid=91213">הצגת שינויים</a>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%99&diff=91213&oldid=prevשלום בן משה: יצירת דף עם התוכן "רבי '''סעדיה בן דוד עדני''' היה מגדולי חכמי תימן במאה ה-15. הוא..."2015-05-06T06:31:34Z<p>יצירת דף עם התוכן "רבי '''סעדיה בן דוד עדני''' היה מגדולי <a href="/wiki/index.php/%D7%97%D7%9B%D7%9D" title="חכם">חכמי</a> <a href="/wiki/index.php/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F" title="יהדות תימן">תימן</a> ב<a href="/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-15&action=edit&redlink=1" class="new" title="המאה ה-15 (הדף אינו קיים)">מאה ה-15</a>. הוא..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>רבי '''סעדיה בן דוד עדני''' היה מגדולי [[חכם|חכמי]] [[יהדות תימן|תימן]] ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]]. הוא היה פרשן [[מקרא]] ו[[הלכה]], ממפרשי [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], [[פילוסוף]] ו[[רופא]].<br />
<br />
הוא נולד וגדל בתימן, בסוף תקופת הראשונים. כפי הנראה נולד סמוך לשנת ה'ק"פ [[1420]]. באמצע המאה ה-15 עלה ל[[ארץ ישראל]] וחי ב[[צפת]], שם כתב חלק מחיבוריו. תקופה מסוימת חי ב[[סוריה]] וישב ב[[דמשק]] וב[[חאלב]]. ב[[כ"ט באלול]] [[ה'רמ"ה]] [[1485]] סיים לכתוב את אחד מחיבוריו האחרונים בהיותו ב[[הגליל העליון|גליל העליון]].<br />
<br />
היה מחבר פורה וחיבר למעלה מ-25 חיבורים בנושאים רבים. לשון ספריו מערבת ערבית וארמית. יש הסבורים כי הפירוש על התורה הנקרא "מדרש הביאור לר' סעדיה דמארי", הוא חיבור שלו. כפי הנראה, פירושו על ה[[רמב"ם]] היה יגוע בזמנו בכמה ארצות שכן רבי [[זכריה אלצ'אהרי]] הזכיר את פירושו בספר "המוסר" בזה הלשון: "והמאיר קצוי נשייה, פירוש רבנו סעדיה"{{הערה|מחברת 3 שורה 195}}. קרוב לוודאי שמרבי סעדיה עדני התגלגלו תשובותיו של רבי [[יהושע הנגיד]], מצאצאי הרמב"ם, לידי רבי [[יוסף קארו]] שהזכירם בחיבוריו "[[כסף משנה]]" ו"[[בית יוסף]]"{{הערה|כך כתב פרופ' [[יהודה רצהבי]] במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21}}.<br />
<br />
==בתימן==<br />
מקום שבתו ומגוריו אינם ידועים בבירור, אך סביר להניח שחי בעיר [[עדן]]. באחת מהעתקותיו המוקדמות לספר "אלמרשד אלכאפי" מאת רבי תנחום הירושלמי, כת"י אוקספורד - בודלי, [[קטלוג נויבאואר]] 1521, ציין שהעתיק את החיבור בעיר עדן. למרות זאת אין הוכחה שנולד בעיר זו, וייתכן שמקור הכינוי "אלעדני" במוצא משפחתו בעיר עדן.<br />
<br />
==סופר ומעתיק ספרים==<br />
הרב עדני העתיק עשרות ספרי ראשונים. כשהעתיק חיבור נהג לכתוב את שמו ואת ציון המקום שכתב או שהעתיק אותו החיבור.<br />
ההעתקה המוקדמת ביותר שידוע שכתב היא משנת ה'רי"א (1451) בעיר עדן שבתימן. בקולופון:<br />
"הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'".<br />
<br />
ההעתקה המאוחרת ביותר הידועה היא כת"י פריז הספרייה הלאומית 701 משנת ה'רמ"ו. קולופון המעתיק:<br />
"השלמתי אני סעדיה בר' דוד נ"ע התימני כתיבת ספר זה בעיר צפת שבגליל העליון באחד בשבת שהוא יום כ"ח לחדש מרחשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושש שנים ליצירה והיא שנת התשצ"ז לשטרות".<br />
<br />
==שהותו בדמשק ובחאלב שבסוריה==<br />
כשהגיע לדמשק, המקום היה אז מרכז תורני וקהילת היהודים בדמשק הורכבה בעיקרה מיוצאי בבל ומיהודי ארץ ישראל שברחו לדמשק, מאימת [[הצלבנים]] ועקב מצוקות החיים בישראל. <br />
הוא עזב את דמשק ועבר לצפת בשנת ה'רמ"ג, <br />
ייתכן שהתגורר זמן מה במצרים, כפי שנראה מדבריו בחיבוריו.<br />
<br />
==שהותו בצפת==<br />
כשהגיע הרב עדני לצפת, כעשר שנים לפני [[גירוש ספרד]], לפני תור הזהב של עיר המקובלים בצפת, היישוב אז היה עדיין קטן, ומנה כשלוש מאות בעלי בתים יהודים מוסתערבים (דוברי ערבית מוותיקי ארץ ישראל). הרב עדני הגיע לצפת כשהיה מבוגר, בין השנים ה'רמ"ג - ה'רמ"ד. גם את חיבורו לספר זמנים סיים בצפת.<br />
<br />
רבי סעדיה עדני נפטר לאחר שנת ה'רמ"ו (1486) כנראה בצפת, שכן בשנה זו העתיק שם פירוש על ספר [[מורה נבוכים]] מאת משה בן יהושע נרבוני.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
במשך שנות חייו הספיק לכתוב חיבורים בכל מקצועות התורה, בהלכה מדרש ועבור השנים, ברפואה וחכמת הטבע.<br />
<br />
# פירושו ליד החזקה להרמב"ם, מדע, אהבה, חלק מזמנים וטהרה.<br />
# נאג'ה אלגארקין [=תשועת הטובעים], מדרש לפרשיות התורה וההפטריות (בראשית). שמו המלא נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין. נתחבר בשנת ה'רמ"ב. כל פרשה פותחת ומסתיימת בחרוזים בלשון ערב, פעמים ומוסיף משפטים בלשון הקודש. כתב היד נמצא בספרית אוקספורד בודלי 2487. מאה טו בכתב יד רבנו המחבר, מכיל 81 דפים, מס' סרט במלכ"י 22198. <br />
# מדכל אלתשווק לאלג'אפלין [=מבוא לתשוקות התובעין], מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בערבית. כתב היד נמצא בספרית קיימברידג' 1/1219, מס' סרט במכון לכת"י 17082. והמשכו של החיבור בכת"י ניו יורק בהמ"ל 2347. קטע נוסף נמצא בכת"י סנט פטרסבורג 1104.<br />
# גידולין. לוח עיבור זמנים. שריד מלוח זה בערבית נשתמר בתחילת כת"י שהועתק בדמשק ונסתיים ביום ד כח ניסן א'תשע"ט לשטרות. שהיא שנת ה'רכ"ח ליצירה. אוקספורד בודלי 1632 ובמלכ"י 17210.<br />
# כתב גם שירים. שני שירים נשתמרו בהעתקת כת"י הנזכר לעיל (אוקספורד 1632). האחד, שיר פילוסופי בערבית הפותח: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בלשון הקודש ובו עם עניינים אסטרונומים הפותח: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'. ייתכן וחיבר עוד שירים.<br />
רשימה של חיבורי רבינו הכתובה בכתב ידו בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין'<br />
חיבורים שחברתי אני סעדיה ב"ר דוד התימני נ"ע<br />
<br />
# הדא ואסמה מדכל אלתשויק לאלגאפלין [=חיבור זה ששמו מבוא ההתעוררות למסיחים את דעתם] (עוסק בביאור למלות הגיון הדקדוק והתכונה).<br />
#חמדת ישראל על ארבעה ועשרים כד מגלד [=כרוך.]<br />
# ביאור מקצת החיבור ד' מגלדה. ב שרח אלשחיטה [=ד כרוכים. ב פירוש שחיטה.]<br />
# אור ישראל חסאב קידוש החדש [= חישוב קידוש החודש.]<br />
# מכזאן אלעלום מנטק וריאצ'י ז' מגלדה ומסוודה אלטביעה מגלדין [= אוצר המדעים. תורת ההגיון ומדעים מדויקים ז' כרוכים טיוטה של מדעי הטבע שני כרכים].<br />
# גאמע אלמחאסן פי אלטב עלם ועמל ז' מגלדה [=מקבץ המעלות] (רפואה) תאוריה ופרקטיקה. ז כרוכים].<br />
# לקט אלזהור פי אלטב ]= אריית הפרחים]. (עוסק בענייני רפואה).<br />
# צחה אלבדני פי אלטב [=בריאות הגוף]. (עוסק בענייני רפואה).<br />
# דלאיל אלגיוב ג' מגלדה [=מופתי הנסתרות. ג כרוכים.<br />
# צפירה אלמלוך אחכאם [אלנגום = גדיל המלכים] (משפטי הכוכבים).<br />
# נור אלמעארף [=מאור דעת האלהות].<br />
# אחכאם אלתקאוים [=כללי הטבלאות].<br />
#פרגה אלקלוב ג' מגלדה [=נחמת הלבבות. ג כרוכים].<br />
# פרחה אלקלוב [=ששון הלבבות].<br />
#נור עלאקול [=אור השכלים].<br />
#חיאת אלנפוס [=חיי הנפשות].<br />
# פרקים.<br />
# פיר' אלשחיטה [=פירוש השחיטה].<br />
# ספר השאלות.<br />
#עיבור סאיר [=עיבור שוטף].<br />
# גוהרת אלאסראר [=פנינת הסודות].<br />
#אלזיג אלמרשד = הזיג המדריך.<br />
# בסתאן אלעלום מגלדין והן טביעיאת אלאהיאת מכזאן אלטב [=גן החכמות. שני כרכים. כוללים: חכמת הטבע, האלהות ואוצר הרפואה].<br />
# אלזיג אלכאפי אלמפתכר [=הזיג המספיק המפואר].<br />
# כתאב אלתאריך שעי [=ספר ההיסטוריה].<br />
<br />
רוב חיבוריו נחשבים לאבודים ומיעוטם נמצא, גם אלו שנמצאו עדיין לא נדפסו כשאר חיבורי חכמי תימן הראשונים שלא נדפסו אף הם.<br />
<br />
בשבט ה'תשס"ט יצא לאור חיבור הראשון מספריו, מתוך '''הלכות תפלה וברכת כהנים''' מספר אהבה על המשנה תורה לרמב"ם, מתורגם מלשון ערב על ידי הרב [[פנחס קורח]], בצירוף מבוא נרחב ציונים והערות, על ידי מכון מרא"ה. ובשבט תש"ע יצ"ל המשך הספר '''הלכות קריית שמע וברכות''' שאר ספר אהבה בשלבי עריכה מתקדמים. <br />
<br />
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1420|מספר שנים=66}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות תפלה וברכת כהנים, מכון מרא"ה קריית ספר תשס"ט, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כד.<br />
* פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות קריית שמע וברכות, מכון מרא"ה קריית ספר תש"ע, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כה.<br />
* רצהבי יהודה, תורתן שלבני תימן, עמ' לב-לד. <br />
* משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 427-428.<br />
* י"ל נחום, מצפונות יהודי תימן עמ' 254-260.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br />
{{פרשני המקרא בימי הביניים}}<br />
{{מיון רגיל:עדני, סעדיה}}<br />
[[קטגוריה:רבנים: ראשונים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ארץ ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:רופאים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]<br />
[[קטגוריה:אנשי עליות קודמות]]<br />
[[קטגוריה:נושאי כלים של רמב"ם]]</div>שלום בן משה