https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%91%22%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1רבי משולם ב"ר קלונימוס - היסטוריית גרסאות2026-04-11T13:10:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%91%22%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&diff=159769&oldid=prevארץ: /* כתביו */2023-04-15T19:31:10Z<p><span class="autocomment">כתביו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:31, 15 באפריל 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש על [[מסכת אבות]]. הגיע לידינו הפירוש על חלקים ממנה, אך נראה מתוך הפירוש כי במקור נכתב על כל המסכת. הפירוש הובא בחלקו בספר ה"[[הערוך|ערוך]]" ל[[רבי נתן מרומי]] וב[[מחזור ויטרי]]. פירושו מובא מספר פעמים על ידי ה[[רשב"ץ]] בפירושו, בשם "הגאונים". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש על [[מסכת אבות]]. הגיע לידינו הפירוש על חלקים ממנה, אך נראה מתוך הפירוש כי במקור נכתב על כל המסכת. הפירוש הובא בחלקו בספר ה"[[הערוך|ערוך]]" ל[[רבי נתן מרומי]] וב[[מחזור ויטרי]]. פירושו מובא מספר פעמים על ידי ה[[רשב"ץ]] בפירושו, בשם "הגאונים". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כתשעים תשובות הלכתיות, חלקן הובאו על ידי חכמי הדורות שאחריו (למשל ב"[[ספר הדינים]]" ל[[רבי יצחק הכהן]] ועוד), חלקן נמצאות בכתבי יד בספריות שונות וחלקן נתגלו בגניזה הקהירית (ופורסמו על ידי ש"ז שכטר). התשובות פונות למקומות שונים באירופה, ומעידות על המקום המרכזי שתפס בקרב יהודי היבשת. חלק מן התשובות שנותרו בכתב יד, פורסמו בקבצים שונים (כדוגמת "תשובות גאוני מזרח ומעערב" ועוד). תשובותיו על פי רוב קצרות ותמציתיות, ורק במקרים מיוחדים הוא דן בהרחבה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כתשעים תשובות הלכתיות, חלקן הובאו על ידי חכמי הדורות שאחריו (למשל ב"[[ספר הדינים]]" ל[[רבי יצחק הכהן]] ועוד), חלקן נמצאות בכתבי יד בספריות שונות וחלקן נתגלו בגניזה הקהירית (ופורסמו על ידי ש"ז שכטר). התשובות פונות למקומות שונים באירופה, ומעידות על המקום המרכזי שתפס בקרב יהודי היבשת. חלק מן התשובות שנותרו בכתב יד, פורסמו בקבצים שונים (כדוגמת "תשובות גאוני מזרח ומעערב" ועוד). תשובותיו על פי רוב קצרות ותמציתיות, ורק במקרים מיוחדים הוא דן בהרחבה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פיוטים רבים. מהם מצויים בידינו כיום שנים-עשר. חלקם נכנסו למחזור התפילה, כדוגמת הקרובה לשחרית של [[יום הכיפורים]]: "אימיך נשאתי חין בערכי", והפיוט ל"[[סדר העבודה]]" ב[[תפילת מוסף]] של יוהכ"פ "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמיף </del>כח כביר ורב אונים" (פיוט זה נאמר עד היום בנוסח אשכנז). רבנו גרשום העיד כי ר' משולם חיבר קרובות לכל הרגלים, אך הן לא הגיעו לידינו (הגיעו, אמנם, יוצרות ל[[חג הפסח]]). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פיוטים רבים. מהם מצויים בידינו כיום שנים-עשר. חלקם נכנסו למחזור התפילה, כדוגמת הקרובה לשחרית של [[יום הכיפורים]]: "אימיך נשאתי חין בערכי", והפיוט ל"[[סדר העבודה]]" ב[[תפילת מוסף]] של יוהכ"פ "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמיץ </ins>כח כביר ורב אונים" (פיוט זה נאמר עד היום בנוסח אשכנז). רבנו גרשום העיד כי ר' משולם חיבר קרובות לכל הרגלים, אך הן לא הגיעו לידינו (הגיעו, אמנם, יוצרות ל[[חג הפסח]]). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אגרת כנגד ה[[קראים]] ששלח לחכמי קושטא. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אגרת כנגד ה[[קראים]] ששלח לחכמי קושטא.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91725:rev-159769:php=table -->
</table>ארץhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%91%22%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&diff=91725&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */2015-05-31T09:44:39Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:44, 31 במאי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החוקרים מתארכים את תאריך פטירתו בין שנת ד'תשל"ה (975 לספירה הנוצרית), לבין תחילת המאה האחת-עשרה לספירה, לאחר שנת ד'תת"ס<ref>שנת 975 צוינה על ידי צונץ ואמוצה על מרבית החוקרים. אולם חוקרים אחרים, ובראשם גרוסמן (עמ' 56-58) הוכיחו כי פעל גם לאחר שנה זו, וציינו את תחילת המאה האחת-עשרה.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החוקרים מתארכים את תאריך פטירתו בין שנת ד'תשל"ה (975 לספירה הנוצרית), לבין תחילת המאה האחת-עשרה לספירה, לאחר שנת ד'תת"ס<ref>שנת 975 צוינה על ידי צונץ ואמוצה על מרבית החוקרים. אולם חוקרים אחרים, ובראשם גרוסמן (עמ' 56-58) הוכיחו כי פעל גם לאחר שנה זו, וציינו את תחילת המאה האחת-עשרה.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנו [[רבי קלונימוס ב"ר משולם|רבי קלונימוס]] היה חכם במגנצא, שעל פי המסורת נגלה אליו בחלום [[רבי אמנון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במגנצא</del>]] ולימדו את הפיוט "[[ונתנה תוקף]]".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנו [[רבי קלונימוס ב"ר משולם|רבי קלונימוס]] היה חכם במגנצא, שעל פי המסורת נגלה אליו בחלום [[רבי אמנון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממגנצא</ins>]] ולימדו את הפיוט "[[ונתנה תוקף]]".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתביו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתביו==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91724:rev-91725:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%91%22%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&diff=91724&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */2015-05-31T09:42:32Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:42, 31 במאי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קורות חייו לוטות בערפל. על פי השיטה הרווחת בין החוקרים, ר' משולם נולד בעיר לוקא שבלומבדריה (כיום, בטוסקנה) איטליה, לאביו ר' משולם, בנו של [[רבי משה ב"ר קלונימוס]]. עוד בהיותו באיטליה, נודע שמו כחכם בתורה, וכבר אז התכתב עם [[רב שרירא גאון]] ובנו [[רב האי גאון]]. בהיותו באיטליה למד את חכמת השירה והפיוט מהפייטן [[רבי שלמה הבבלי]], שחי ברומא<ref>ראה מקורות אצל גרוסמן, עמ' 51. </ref>. סביב שנת ד'תרע"ז, היגר עם בני משפחתו ובראשם סבו ר' משה ל[[מגנצא]] שבאשכנז, שם המשיך להרביץ תורה ולהשיב תשובות הלכתיות לרחבי אירופה. אמנם, ישנם חוקרים האומרים, כי ר' משולם נולד באשכנז לאחר הגירת המשפחה, וכי בצעירותו היגר לאיטילה, שם למד מפי ר' שלמה הבבלי, ובה לימד והשיב תשובות, עם כי במהלך מסעות לצרכי מסחר הגיע גם למגנצא, ולימד בה תורה<ref>גרוסמן, "חכמי אשכנז הראשונים", עמ' 52-56. פרופ' גרוסמן האריך לדחות את השיטות האחרות. </ref>. מכל מקום, ברור שר' משולם לימד תורה במגנצא שכן נמצאו שם מתלמידיו-חבריו את [[רבי שמעון ב"ר יצחק]] וקרוב משפחתו רבי משה ב"ר איתיאל. שמו התפרסם כגדול בתורה, ושאלות מרחבי אירופה הופנו אליו. בדורות שלאחריו, שמו הוזכר בהערצה גדולה, כפי שניכר מכינויו של [[רבנו גרשום מאור הגולה]] את ר' משולם כ"חכם גדול" וכינויו בפי [[רש"י]] כ"גאון"{{מקור|רש"י שבת עג ב$שבת עג ע"ב ד"ה מפרק|כן}}. פיוטים שכתב הוכנסו למחזורי התפילה ב[[יום הכיפורים]]. ב[[ספר חסידים]]<ref>סי' תרז בדפוס בולוניה, עמ' תב במהדורת [[הרב אובן מרגליות]]</ref> מסופר, כי היה אדם שאמר "קרובץ" אחר במקום הקרובץ שכתב ר' משולם, ומת באותו החודש. נראה כי שימש כמנהיג רוחני לרבות מקהילות אירופה בדורו<ref>ראה אצל גרוסמן, עמ' 59-63. </ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קורות חייו לוטות בערפל. על פי השיטה הרווחת בין החוקרים, ר' משולם נולד בעיר לוקא שבלומבדריה (כיום, בטוסקנה) איטליה, לאביו ר' משולם, בנו של [[רבי משה ב"ר קלונימוס]]. עוד בהיותו באיטליה, נודע שמו כחכם בתורה, וכבר אז התכתב עם [[רב שרירא גאון]] ובנו [[רב האי גאון]]. בהיותו באיטליה למד את חכמת השירה והפיוט מהפייטן [[רבי שלמה הבבלי]], שחי ברומא<ref>ראה מקורות אצל גרוסמן, עמ' 51. </ref>. סביב שנת ד'תרע"ז, היגר עם בני משפחתו ובראשם סבו ר' משה ל[[מגנצא]] שבאשכנז, שם המשיך להרביץ תורה ולהשיב תשובות הלכתיות לרחבי אירופה. אמנם, ישנם חוקרים האומרים, כי ר' משולם נולד באשכנז לאחר הגירת המשפחה, וכי בצעירותו היגר לאיטילה, שם למד מפי ר' שלמה הבבלי, ובה לימד והשיב תשובות, עם כי במהלך מסעות לצרכי מסחר הגיע גם למגנצא, ולימד בה תורה<ref>גרוסמן, "חכמי אשכנז הראשונים", עמ' 52-56. פרופ' גרוסמן האריך לדחות את השיטות האחרות. </ref>. מכל מקום, ברור שר' משולם לימד תורה במגנצא שכן נמצאו שם מתלמידיו-חבריו את [[רבי שמעון ב"ר יצחק]] וקרוב משפחתו רבי משה ב"ר איתיאל. שמו התפרסם כגדול בתורה, ושאלות מרחבי אירופה הופנו אליו. בדורות שלאחריו, שמו הוזכר בהערצה גדולה, כפי שניכר מכינויו של [[רבנו גרשום מאור הגולה]] את ר' משולם כ"חכם גדול" וכינויו בפי [[רש"י]] כ"גאון"{{מקור|רש"י שבת עג ב$שבת עג ע"ב ד"ה מפרק|כן}}. פיוטים שכתב הוכנסו למחזורי התפילה ב[[יום הכיפורים]]. ב[[ספר חסידים]]<ref>סי' תרז בדפוס בולוניה, עמ' תב במהדורת [[הרב אובן מרגליות]]</ref> מסופר, כי היה אדם שאמר "קרובץ" אחר במקום הקרובץ שכתב ר' משולם, ומת באותו החודש. נראה כי שימש כמנהיג רוחני לרבות מקהילות אירופה בדורו<ref>ראה אצל גרוסמן, עמ' 59-63. </ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החוקרים מתארכים את תאריך פטירתו בין שנת ד'תשל"ה (975 לספירה הנוצרית), לבין תחילת המאה האחת-עשרה לספירה, לאחר שנת ד'תת"ס<ref>שנת 975 צוינה על ידי צונץ ואמוצה על מרבית החוקרים. אולם חוקרים אחרים, ובראשם גרוסמן (עמ' 56-58) הוכיחו כי פעל גם לאחר שנה זו, וציינו את תחילת המאה האחת-עשרה.</ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החוקרים מתארכים את תאריך פטירתו בין שנת ד'תשל"ה (975 לספירה הנוצרית), לבין תחילת המאה האחת-עשרה לספירה, לאחר שנת ד'תת"ס<ref>שנת 975 צוינה על ידי צונץ ואמוצה על מרבית החוקרים. אולם חוקרים אחרים, ובראשם גרוסמן (עמ' 56-58) הוכיחו כי פעל גם לאחר שנה זו, וציינו את תחילת המאה האחת-עשרה.</ref><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנו [[רבי קלונימוס ב"ר משולם|רבי קלונימוס]] היה חכם במגנצא, שעל פי המסורת נגלה אליו בחלום [[רבי אמנון במגנצא]] ולימדו את הפיוט "[[ונתנה תוקף]]"</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתביו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתביו==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91723:rev-91724:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%91%22%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&diff=91723&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''רבי משולם ב"ר קלונימוס''' (מכונה '''רבי משולם הגדול''' או '''רבי משולם מרומי''') היה פוסק ופייט..."2015-05-31T09:36:09Z<p>יצירת דף עם התוכן "'''רבי משולם ב"ר קלונימוס''' (מכונה '''רבי משולם הגדול''' או '''רבי משולם מרומי''') היה פוסק ופייט..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''רבי משולם ב"ר קלונימוס''' (מכונה '''רבי משולם הגדול''' או '''רבי משולם מרומי''') היה פוסק ופייטן מגדולי חכמי איטליה ואשכנז בשלהי תקופת ה[[גאונים]]. <br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
קורות חייו לוטות בערפל. על פי השיטה הרווחת בין החוקרים, ר' משולם נולד בעיר לוקא שבלומבדריה (כיום, בטוסקנה) איטליה, לאביו ר' משולם, בנו של [[רבי משה ב"ר קלונימוס]]. עוד בהיותו באיטליה, נודע שמו כחכם בתורה, וכבר אז התכתב עם [[רב שרירא גאון]] ובנו [[רב האי גאון]]. בהיותו באיטליה למד את חכמת השירה והפיוט מהפייטן [[רבי שלמה הבבלי]], שחי ברומא<ref>ראה מקורות אצל גרוסמן, עמ' 51. </ref>. סביב שנת ד'תרע"ז, היגר עם בני משפחתו ובראשם סבו ר' משה ל[[מגנצא]] שבאשכנז, שם המשיך להרביץ תורה ולהשיב תשובות הלכתיות לרחבי אירופה. אמנם, ישנם חוקרים האומרים, כי ר' משולם נולד באשכנז לאחר הגירת המשפחה, וכי בצעירותו היגר לאיטילה, שם למד מפי ר' שלמה הבבלי, ובה לימד והשיב תשובות, עם כי במהלך מסעות לצרכי מסחר הגיע גם למגנצא, ולימד בה תורה<ref>גרוסמן, "חכמי אשכנז הראשונים", עמ' 52-56. פרופ' גרוסמן האריך לדחות את השיטות האחרות. </ref>. מכל מקום, ברור שר' משולם לימד תורה במגנצא שכן נמצאו שם מתלמידיו-חבריו את [[רבי שמעון ב"ר יצחק]] וקרוב משפחתו רבי משה ב"ר איתיאל. שמו התפרסם כגדול בתורה, ושאלות מרחבי אירופה הופנו אליו. בדורות שלאחריו, שמו הוזכר בהערצה גדולה, כפי שניכר מכינויו של [[רבנו גרשום מאור הגולה]] את ר' משולם כ"חכם גדול" וכינויו בפי [[רש"י]] כ"גאון"{{מקור|רש"י שבת עג ב$שבת עג ע"ב ד"ה מפרק|כן}}. פיוטים שכתב הוכנסו למחזורי התפילה ב[[יום הכיפורים]]. ב[[ספר חסידים]]<ref>סי' תרז בדפוס בולוניה, עמ' תב במהדורת [[הרב אובן מרגליות]]</ref> מסופר, כי היה אדם שאמר "קרובץ" אחר במקום הקרובץ שכתב ר' משולם, ומת באותו החודש. נראה כי שימש כמנהיג רוחני לרבות מקהילות אירופה בדורו<ref>ראה אצל גרוסמן, עמ' 59-63. </ref>. <br />
<br />
החוקרים מתארכים את תאריך פטירתו בין שנת ד'תשל"ה (975 לספירה הנוצרית), לבין תחילת המאה האחת-עשרה לספירה, לאחר שנת ד'תת"ס<ref>שנת 975 צוינה על ידי צונץ ואמוצה על מרבית החוקרים. אולם חוקרים אחרים, ובראשם גרוסמן (עמ' 56-58) הוכיחו כי פעל גם לאחר שנה זו, וציינו את תחילת המאה האחת-עשרה.</ref>. <br />
<br />
==כתביו==<br />
באופן יחסי לכחמים אחרים מבני דורו, שרידים רבים מתורתו הגיעו לידינו. בין הכתבים המצויים בידנו נמצאים: <br />
<br />
* פירוש על [[מסכת אבות]]. הגיע לידינו הפירוש על חלקים ממנה, אך נראה מתוך הפירוש כי במקור נכתב על כל המסכת. הפירוש הובא בחלקו בספר ה"[[הערוך|ערוך]]" ל[[רבי נתן מרומי]] וב[[מחזור ויטרי]]. פירושו מובא מספר פעמים על ידי ה[[רשב"ץ]] בפירושו, בשם "הגאונים". <br />
* כתשעים תשובות הלכתיות, חלקן הובאו על ידי חכמי הדורות שאחריו (למשל ב"[[ספר הדינים]]" ל[[רבי יצחק הכהן]] ועוד), חלקן נמצאות בכתבי יד בספריות שונות וחלקן נתגלו בגניזה הקהירית (ופורסמו על ידי ש"ז שכטר). התשובות פונות למקומות שונים באירופה, ומעידות על המקום המרכזי שתפס בקרב יהודי היבשת. חלק מן התשובות שנותרו בכתב יד, פורסמו בקבצים שונים (כדוגמת "תשובות גאוני מזרח ומעערב" ועוד). תשובותיו על פי רוב קצרות ותמציתיות, ורק במקרים מיוחדים הוא דן בהרחבה. <br />
* פיוטים רבים. מהם מצויים בידינו כיום שנים-עשר. חלקם נכנסו למחזור התפילה, כדוגמת הקרובה לשחרית של [[יום הכיפורים]]: "אימיך נשאתי חין בערכי", והפיוט ל"[[סדר העבודה]]" ב[[תפילת מוסף]] של יוהכ"פ "אמיף כח כביר ורב אונים" (פיוט זה נאמר עד היום בנוסח אשכנז). רבנו גרשום העיד כי ר' משולם חיבר קרובות לכל הרגלים, אך הן לא הגיעו לידינו (הגיעו, אמנם, יוצרות ל[[חג הפסח]]). <br />
* אגרת כנגד ה[[קראים]] ששלח לחכמי קושטא. <br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* פרופ' אברהם גרוסמן, '''חכמי אשכנז הראשונים''', הוצאת מאגנס י-ם תשמ"א, עמ' 49-78. <br />
* ח' שירמן, '''תקופת האופל''', ת"א תשל"ג, עמ' 154-155. <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:משולם ב"ר קלונימוס}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]<br />
[[קטגוריה:חכמי איטליה]]<br />
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]<br />
[[קטגוריה:פייטנים]]</div>אריאל ביגל נ"י