https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F 2026-05-19T06:46:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=154452&oldid=prev 2021-08-15T21:50:32Z

<p><span class="autocomment">תולדותיו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:50, 15 באוגוסט 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את יחוסו כתב בפסקה שבסיום פירושו למשנה: &quot;אני משה בר&#039; מימון הדיין, בר&#039; יוסף החכם בר&#039; יצחק הדיין, בר&#039; יוסף הדיין, בר&#039; עובדיהו הדיין, בר&#039; שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה&quot;. היה מיוחס ל[[רבי יהודה הנשיא]], אשר יחוסו מזרע [[דוד המלך]]. {{מקור|שם הגדולים לחיד&quot;א|כן}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את יחוסו כתב בפסקה שבסיום פירושו למשנה: &quot;אני משה בר&#039; מימון הדיין, בר&#039; יוסף החכם בר&#039; יצחק הדיין, בר&#039; יוסף הדיין, בר&#039; עובדיהו הדיין, בר&#039; שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה&quot;. היה מיוחס ל[[רבי יהודה הנשיא]], אשר יחוסו מזרע [[דוד המלך]]. {{מקור|שם הגדולים לחיד&quot;א|כן}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6238&amp;st=%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=121 עומר השכחה] &lt;ref&gt;פירוש על [[ספר משלי]] מאת רבי אברהם גבישון, בפירוש על הפסוק "עטרת זקנים בני בנים" {{מקור|משלי יז ו|כן}}.&lt;/ref&gt;, כי "הרמב"ם ז"ל, בשעת פטירת ה[[רבי יצחק אלפסי|ריא"ף]] ז"ל נכנס אצלו ונשק בידו והוא כבן ה' שנים, ואמר (הרמב"ם) שלא זכה למה שזכה אלא באותה נשיקה שנשקהו וברכהו והאציל עליו מחכמתו", אמנם ה[[חיד"א]] כתב כי מבחינה כרונולוגית הסיפור לא יתכן, שכן הרמב"ם נולד 30 שנה לאחר פטירת הרי"ף, הסביר שהמעשה ארע עם תלמידו של הרי"ף, ]]רבי יוסף אבן מיגש]] (רבו של רבי מימון אביו), שנפטר כשהיה הרמב"ם כבן שבע, והואיל וברכתו והאצלתו על הרמב"ם עשתה פירותיה - קראו הרמב"ם רבו אף על פי שלא למד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממנט </del>ישירות {{מקור|שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ'; הקדמת הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם|כן}}. הרמב"ם כתב על הר"י מיגאש - "וחי ה' כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עיונו, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו" (מקור: [[הקדמות הרמב"ם|הקדמת הרמב"ם למשנה]]). כמו כן הזכירו הרמב"ם בהלכותיו ({{מקור|שו"ת הרמב"ם שאלה ה ו}} ועוד): "וכזה הורו רבותי הרב ר' יוסף הלוי ורבו ז"ל (הכוונה לרי"ף)".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6238&amp;st=%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=121 עומר השכחה] &lt;ref&gt;פירוש על [[ספר משלי]] מאת רבי אברהם גבישון, בפירוש על הפסוק "עטרת זקנים בני בנים" {{מקור|משלי יז ו|כן}}.&lt;/ref&gt;, כי "הרמב"ם ז"ל, בשעת פטירת ה[[רבי יצחק אלפסי|ריא"ף]] ז"ל נכנס אצלו ונשק בידו והוא כבן ה' שנים, ואמר (הרמב"ם) שלא זכה למה שזכה אלא באותה נשיקה שנשקהו וברכהו והאציל עליו מחכמתו", אמנם ה[[חיד"א]] כתב כי מבחינה כרונולוגית הסיפור לא יתכן, שכן הרמב"ם נולד 30 שנה לאחר פטירת הרי"ף, הסביר שהמעשה ארע עם תלמידו של הרי"ף, ]]רבי יוסף אבן מיגש]] (רבו של רבי מימון אביו), שנפטר כשהיה הרמב"ם כבן שבע, והואיל וברכתו והאצלתו על הרמב"ם עשתה פירותיה - קראו הרמב"ם רבו אף על פי שלא למד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממנו </ins>ישירות {{מקור|שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ'; הקדמת הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם|כן}}. הרמב"ם כתב על הר"י מיגאש - "וחי ה' כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עיונו, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו" (מקור: [[הקדמות הרמב"ם|הקדמת הרמב"ם למשנה]]). כמו כן הזכירו הרמב"ם בהלכותיו ({{מקור|שו"ת הרמב"ם שאלה ה ו}} ועוד): "וכזה הורו רבותי הרב ר' יוסף הלוי ורבו ז"ל (הכוונה לרי"ף)".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת ד&#039;תתק&quot;ח נאלץ לגלות מספרד עם משפחתו עקב פרעות ה&quot;אלמוואחדין&quot; - כת מוסלמית קיצונית. משפחתו התיישבה בעיר פאס שבמרוקו. בשנת ד&#039;תתקכ&quot;ה עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]], ומשם ירד ל[[מצרים]] והתיישב בפוסטאט - היא קהיר העתיקה. בפוסטאט נחשב הרמב&quot;ם לגדול החכמים ולמנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית. כמו כן, ניהל ישיבה גדולה, בה למדו חכמים מופלגים, בהם [[רבי חננאל בן שמואל]], ראש דייני פוסטאט, שאף היה מחותנו (השיא את בתו לבנו של הרמב&quot;ם, [[רבי אברהם בן הרמב&quot;ם|רבי אברהם]]). ניהל מלחמה חריפה עם היהודים ה[[קראים]] במצרים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת ד&#039;תתק&quot;ח נאלץ לגלות מספרד עם משפחתו עקב פרעות ה&quot;אלמוואחדין&quot; - כת מוסלמית קיצונית. משפחתו התיישבה בעיר פאס שבמרוקו. בשנת ד&#039;תתקכ&quot;ה עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]], ומשם ירד ל[[מצרים]] והתיישב בפוסטאט - היא קהיר העתיקה. בפוסטאט נחשב הרמב&quot;ם לגדול החכמים ולמנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית. כמו כן, ניהל ישיבה גדולה, בה למדו חכמים מופלגים, בהם [[רבי חננאל בן שמואל]], ראש דייני פוסטאט, שאף היה מחותנו (השיא את בתו לבנו של הרמב&quot;ם, [[רבי אברהם בן הרמב&quot;ם|רבי אברהם]]). ניהל מלחמה חריפה עם היהודים ה[[קראים]] במצרים.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138116:rev-154452:php=table --> </table>

46.19.85.211 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=138116&oldid=prev 2020-02-19T11:10:26Z

<p><span class="autocomment">משנה תורה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:10, 19 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </del>בלשון ברורה ומדויקת&lt;ref&gt;כתבו הפוסקים שיש לדקדק בדברי הרמב"ם כמו בגמרא- ראה ביד מלאכי- כללי הרמב"ם אות ג; "אמרי שפר" מאת [[הרב אברהם שפירא]] ועוד.&lt;/ref&gt;, והוא ערוך בצורה מופתית לארבעה עשר ספרים, כשכל ספר מחולק ל"הלכות" (על פי נושאים), והן מחולקות לפרקים ולהלכות (למשל: ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק א הלכה א). ספרו זה הוא היחיד שכתב בעברית. הוא כותב שבד"כ פוסק כ[[רי"ף]] שאותו החשיב כרבו המובהק, ו"לא תמצא שאחלוק עליו כי פעמים בודדות ולא יעלו לכדי עשר".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתוב </ins>בלשון ברורה ומדויקת&lt;ref&gt;כתבו הפוסקים שיש לדקדק בדברי הרמב"ם כמו בגמרא- ראה ביד מלאכי- כללי הרמב"ם אות ג; "אמרי שפר" מאת [[הרב אברהם שפירא]] ועוד.&lt;/ref&gt;, והוא ערוך בצורה מופתית לארבעה עשר ספרים, כשכל ספר מחולק ל"הלכות" (על פי נושאים), והן מחולקות לפרקים ולהלכות (למשל: ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק א הלכה א). ספרו זה הוא היחיד שכתב בעברית. הוא כותב שבד"כ פוסק כ[[רי"ף]] שאותו החשיב כרבו המובהק, ו"לא תמצא שאחלוק עליו כי פעמים בודדות ולא יעלו לכדי עשר".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר &quot;שם הגדולים&quot; מאת ה[[חיד&quot;א]], מובא סיפור מענין אודות כתיבת הספר, בשם [[רבי דוד הנגיד]], נכד הרמב&quot;ם: &quot;ועשר שנים היה יושב רבנו משה בחדרו ולא יצא מהפתח עד שסיימו. ובלילה שהשלימו, בא לו בחלום רבנו מיימון אביו עם אדם אחר עמו, ואמר לו רבי מיימון אביו: הנה לך זה משה רבינו ונבהל. ואמר לו (משה לרמב&quot;ם): באתי לראות מה שעשית, וכשראה אמר ישר כחך בני&quot;&lt;ref&gt;שם הגדולים ערך הרמב&quot;ם וסדר הדורות ערך ד&quot;א תתקכ&quot;ו.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר &quot;שם הגדולים&quot; מאת ה[[חיד&quot;א]], מובא סיפור מענין אודות כתיבת הספר, בשם [[רבי דוד הנגיד]], נכד הרמב&quot;ם: &quot;ועשר שנים היה יושב רבנו משה בחדרו ולא יצא מהפתח עד שסיימו. ובלילה שהשלימו, בא לו בחלום רבנו מיימון אביו עם אדם אחר עמו, ואמר לו רבי מיימון אביו: הנה לך זה משה רבינו ונבהל. ואמר לו (משה לרמב&quot;ם): באתי לראות מה שעשית, וכשראה אמר ישר כחך בני&quot;&lt;ref&gt;שם הגדולים ערך הרמב&quot;ם וסדר הדורות ערך ד&quot;א תתקכ&quot;ו.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138115:rev-138116:php=table --> </table>

Natush.m https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=138115&oldid=prev 2020-02-19T11:04:10Z

<p><span class="autocomment">תולדותיו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:04, 19 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את יחוסו כתב בפסקה שבסיום פירושו למשנה: &quot;אני משה בר&#039; מימון הדיין, בר&#039; יוסף החכם בר&#039; יצחק הדיין, בר&#039; יוסף הדיין, בר&#039; עובדיהו הדיין, בר&#039; שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה&quot;. היה מיוחס ל[[רבי יהודה הנשיא]], אשר יחוסו מזרע [[דוד המלך]]. {{מקור|שם הגדולים לחיד&quot;א|כן}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את יחוסו כתב בפסקה שבסיום פירושו למשנה: &quot;אני משה בר&#039; מימון הדיין, בר&#039; יוסף החכם בר&#039; יצחק הדיין, בר&#039; יוסף הדיין, בר&#039; עובדיהו הדיין, בר&#039; שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה&quot;. היה מיוחס ל[[רבי יהודה הנשיא]], אשר יחוסו מזרע [[דוד המלך]]. {{מקור|שם הגדולים לחיד&quot;א|כן}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6238&amp;st=%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=121 עומר השכחה] &lt;ref&gt;פירוש על [[ספר משלי]] מאת רבי אברהם גבישון, בפירוש על הפסוק "עטרת זקנים בני בנים" {{מקור|משלי יז ו|כן}}.&lt;/ref&gt;, כי "הרמב"ם ז"ל, בשעת פטירת ה[[רבי יצחק אלפסי|ריא"ף]] ז"ל נכנס אצלו ונשק בידו והוא כבן ה' שנים, ואמר (הרמב"ם) שלא זכה למה שזכה אלא באותה נשיקה שנשקהו וברכהו והאציל עליו מחכמתו", אמנם ה[[חיד"א]] כתב כי מבחינה כרונולוגית הסיפור לא יתכן, שכן הרמב"ם נולד 30 שנה לאחר פטירת הרי"ף, הסביר שהמעשה ארע עם תלמידו של הרי"ף, ]]רבי יוסף אבן מיגש]] (רבו של רבי מימון אביו), שנפטר כשהיה הרמב"ם כבן שבע, והואיל וברכתו והאצלתו על הרמב"ם עשתה פירותיה - קראו הרמב"ם רבו אף על פי שלא למד ממנט ישירות {{מקור|שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ'; הקדמת הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם|כן}}. הרמב"ם כתב על הר"י מיגאש - "וחי ה' כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עינו</del>, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו" (מקור: [[הקדמות הרמב"ם|הקדמת הרמב"ם למשנה]]). כמו כן הזכירו הרמב"ם בהלכותיו ({{מקור|שו"ת הרמב"ם שאלה ה ו}} ועוד): "וכזה הורו רבותי הרב ר' יוסף הלוי ורבו ז"ל (הכוונה לרי"ף)".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6238&amp;st=%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=121 עומר השכחה] &lt;ref&gt;פירוש על [[ספר משלי]] מאת רבי אברהם גבישון, בפירוש על הפסוק "עטרת זקנים בני בנים" {{מקור|משלי יז ו|כן}}.&lt;/ref&gt;, כי "הרמב"ם ז"ל, בשעת פטירת ה[[רבי יצחק אלפסי|ריא"ף]] ז"ל נכנס אצלו ונשק בידו והוא כבן ה' שנים, ואמר (הרמב"ם) שלא זכה למה שזכה אלא באותה נשיקה שנשקהו וברכהו והאציל עליו מחכמתו", אמנם ה[[חיד"א]] כתב כי מבחינה כרונולוגית הסיפור לא יתכן, שכן הרמב"ם נולד 30 שנה לאחר פטירת הרי"ף, הסביר שהמעשה ארע עם תלמידו של הרי"ף, ]]רבי יוסף אבן מיגש]] (רבו של רבי מימון אביו), שנפטר כשהיה הרמב"ם כבן שבע, והואיל וברכתו והאצלתו על הרמב"ם עשתה פירותיה - קראו הרמב"ם רבו אף על פי שלא למד ממנט ישירות {{מקור|שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ'; הקדמת הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם|כן}}. הרמב"ם כתב על הר"י מיגאש - "וחי ה' כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עיונו</ins>, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו" (מקור: [[הקדמות הרמב"ם|הקדמת הרמב"ם למשנה]]). כמו כן הזכירו הרמב"ם בהלכותיו ({{מקור|שו"ת הרמב"ם שאלה ה ו}} ועוד): "וכזה הורו רבותי הרב ר' יוסף הלוי ורבו ז"ל (הכוונה לרי"ף)".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת ד&#039;תתק&quot;ח נאלץ לגלות מספרד עם משפחתו עקב פרעות ה&quot;אלמוואחדין&quot; - כת מוסלמית קיצונית. משפחתו התיישבה בעיר פאס שבמרוקו. בשנת ד&#039;תתקכ&quot;ה עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]], ומשם ירד ל[[מצרים]] והתיישב בפוסטאט - היא קהיר העתיקה. בפוסטאט נחשב הרמב&quot;ם לגדול החכמים ולמנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית. כמו כן, ניהל ישיבה גדולה, בה למדו חכמים מופלגים, בהם [[רבי חננאל בן שמואל]], ראש דייני פוסטאט, שאף היה מחותנו (השיא את בתו לבנו של הרמב&quot;ם, [[רבי אברהם בן הרמב&quot;ם|רבי אברהם]]). ניהל מלחמה חריפה עם היהודים ה[[קראים]] במצרים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת ד&#039;תתק&quot;ח נאלץ לגלות מספרד עם משפחתו עקב פרעות ה&quot;אלמוואחדין&quot; - כת מוסלמית קיצונית. משפחתו התיישבה בעיר פאס שבמרוקו. בשנת ד&#039;תתקכ&quot;ה עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]], ומשם ירד ל[[מצרים]] והתיישב בפוסטאט - היא קהיר העתיקה. בפוסטאט נחשב הרמב&quot;ם לגדול החכמים ולמנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית. כמו כן, ניהל ישיבה גדולה, בה למדו חכמים מופלגים, בהם [[רבי חננאל בן שמואל]], ראש דייני פוסטאט, שאף היה מחותנו (השיא את בתו לבנו של הרמב&quot;ם, [[רבי אברהם בן הרמב&quot;ם|רבי אברהם]]). ניהל מלחמה חריפה עם היהודים ה[[קראים]] במצרים.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-135224:rev-138115:php=table --> </table>

Natush.m https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=135224&oldid=prev 2019-10-28T21:48:20Z

<p><span class="autocomment">הויכוח על משנתו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:48, 28 באוקטובר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l74">שורה 74:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 74:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|כל הפרק=כן}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|כל הפרק=כן}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבינו יונה גירונדי]] היה ממתנגדיה החריפים של שיטת הרמב&quot;ם, ואף הורה לשרוף את כתביו. מאוחר יותר, כאשר ראה כי שריפת הרמב&quot;ם שיזם גרמה לשריפת התלמוד על ידי הכנסיה, הבין את טעותו, והתכונן לנסוע ל[[ארץ ישראל]] ל[[טבריה]], על מנת להשתטח על קבר הרמב&quot;ם ולבקש את סליחתו. הוא לא הספיק לקיים את תכנונו, ונפטר בדרכו לארץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבינו יונה גירונדי]] היה ממתנגדיה החריפים של שיטת הרמב&quot;ם, ואף הורה לשרוף את כתביו. מאוחר יותר, כאשר ראה כי שריפת הרמב&quot;ם שיזם גרמה לשריפת התלמוד על ידי הכנסיה, הבין את טעותו, והתכונן לנסוע ל[[ארץ ישראל]] ל[[טבריה]], על מנת להשתטח על קבר הרמב&quot;ם ולבקש את סליחתו. הוא לא הספיק לקיים את תכנונו, ונפטר בדרכו לארץ.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תוספות]] העריכו את שיטתו של הרמב"ם ואף ציטטו אותו מספר פעמים. הרמב"ם מוזכר בתוספות בשלוש מקומות: {{#makor-new:ברכות מד א|ראשונים-תוספות-ברכות|מד|א}} {{#makor-new:כתובות פו א|ראשונים-תוספות-כתובות|פו|א}} {{#makor-new:מנחות מב ב|ראשונים-תוספות-מנחות|מב|ב}}{{הערה|דורשי רשומות נתנו סימן למיקום במנחות כראשי תיבות בשמו של הרמב"ם- ר'אה מ'נחות מ"ב}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרמב&quot;ם והקבלה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרמב&quot;ם והקבלה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[הרמב&quot;ם והקבלה]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[הרמב&quot;ם והקבלה]]}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134716:rev-135224:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=134716&oldid=prev 2019-08-25T08:06:47Z

<p><span class="autocomment">תולדותיו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:06, 25 באוגוסט 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את יחוסו כתב בפסקה שבסיום פירושו למשנה: &quot;אני משה בר&#039; מימון הדיין, בר&#039; יוסף החכם בר&#039; יצחק הדיין, בר&#039; יוסף הדיין, בר&#039; עובדיהו הדיין, בר&#039; שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה&quot;. היה מיוחס ל[[רבי יהודה הנשיא]], אשר יחוסו מזרע [[דוד המלך]]. {{מקור|שם הגדולים לחיד&quot;א|כן}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את יחוסו כתב בפסקה שבסיום פירושו למשנה: &quot;אני משה בר&#039; מימון הדיין, בר&#039; יוסף החכם בר&#039; יצחק הדיין, בר&#039; יוסף הדיין, בר&#039; עובדיהו הדיין, בר&#039; שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה&quot;. היה מיוחס ל[[רבי יהודה הנשיא]], אשר יחוסו מזרע [[דוד המלך]]. {{מקור|שם הגדולים לחיד&quot;א|כן}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6238&amp;st=%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=121 עומר השכחה] &lt;ref&gt;פירוש על [[ספר משלי]] מאת רבי אברהם גבישון, בפירוש על הפסוק "עטרת זקנים בני בנים" {{מקור|משלי יז ו|כן}}.&lt;/ref&gt;, כי "הרמב"ם ז"ל, בשעת פטירת ה[[רבי יצחק אלפסי|ריא"ף]] ז"ל נכנס אצלו ונשק בידו והוא כבן ה' שנים, ואמר (הרמב"ם) שלא זכה למה שזכה אלא באותה נשיקה שנשקהו וברכהו והאציל עליו מחכמתו", אמנם ה[[חיד"א]] כתב כי מבחינה כרונולוגית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הספיור </del>לא יתכן, שכן הרמב"ם נולד 30 שנה לאחר פטירת הרי"ף, הסביר שהמעשה ארע עם תלמידו של הרי"ף, ]]רבי יוסף אבן מיגש]] (רבו של רבי מימון אביו), שנפטר כשהיה הרמב"ם כבן שבע, והואיל וברכתו והאצלתו על הרמב"ם עשתה פירותיה - קראו הרמב"ם רבו אף על פי שלא למד ממנט ישירות {{מקור|שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ'; הקדמת הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם|כן}}. הרמב"ם כתב על הר"י מיגאש - "וחי ה' כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עינו, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו" (מקור: [[הקדמות הרמב"ם|הקדמת הרמב"ם למשנה]]). כמו כן הזכירו הרמב"ם בהלכותיו ({{מקור|שו"ת הרמב"ם שאלה ה ו}} ועוד): "וכזה הורו רבותי הרב ר' יוסף הלוי ורבו ז"ל (הכוונה לרי"ף)".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6238&amp;st=%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=121 עומר השכחה] &lt;ref&gt;פירוש על [[ספר משלי]] מאת רבי אברהם גבישון, בפירוש על הפסוק "עטרת זקנים בני בנים" {{מקור|משלי יז ו|כן}}.&lt;/ref&gt;, כי "הרמב"ם ז"ל, בשעת פטירת ה[[רבי יצחק אלפסי|ריא"ף]] ז"ל נכנס אצלו ונשק בידו והוא כבן ה' שנים, ואמר (הרמב"ם) שלא זכה למה שזכה אלא באותה נשיקה שנשקהו וברכהו והאציל עליו מחכמתו", אמנם ה[[חיד"א]] כתב כי מבחינה כרונולוגית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסיפור </ins>לא יתכן, שכן הרמב"ם נולד 30 שנה לאחר פטירת הרי"ף, הסביר שהמעשה ארע עם תלמידו של הרי"ף, ]]רבי יוסף אבן מיגש]] (רבו של רבי מימון אביו), שנפטר כשהיה הרמב"ם כבן שבע, והואיל וברכתו והאצלתו על הרמב"ם עשתה פירותיה - קראו הרמב"ם רבו אף על פי שלא למד ממנט ישירות {{מקור|שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ'; הקדמת הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם|כן}}. הרמב"ם כתב על הר"י מיגאש - "וחי ה' כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עינו, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו" (מקור: [[הקדמות הרמב"ם|הקדמת הרמב"ם למשנה]]). כמו כן הזכירו הרמב"ם בהלכותיו ({{מקור|שו"ת הרמב"ם שאלה ה ו}} ועוד): "וכזה הורו רבותי הרב ר' יוסף הלוי ורבו ז"ל (הכוונה לרי"ף)".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת ד&#039;תתק&quot;ח נאלץ לגלות מספרד עם משפחתו עקב פרעות ה&quot;אלמוואחדין&quot; - כת מוסלמית קיצונית. משפחתו התיישבה בעיר פאס שבמרוקו. בשנת ד&#039;תתקכ&quot;ה עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]], ומשם ירד ל[[מצרים]] והתיישב בפוסטאט - היא קהיר העתיקה. בפוסטאט נחשב הרמב&quot;ם לגדול החכמים ולמנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית. כמו כן, ניהל ישיבה גדולה, בה למדו חכמים מופלגים, בהם [[רבי חננאל בן שמואל]], ראש דייני פוסטאט, שאף היה מחותנו (השיא את בתו לבנו של הרמב&quot;ם, [[רבי אברהם בן הרמב&quot;ם|רבי אברהם]]). ניהל מלחמה חריפה עם היהודים ה[[קראים]] במצרים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת ד&#039;תתק&quot;ח נאלץ לגלות מספרד עם משפחתו עקב פרעות ה&quot;אלמוואחדין&quot; - כת מוסלמית קיצונית. משפחתו התיישבה בעיר פאס שבמרוקו. בשנת ד&#039;תתקכ&quot;ה עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]], ומשם ירד ל[[מצרים]] והתיישב בפוסטאט - היא קהיר העתיקה. בפוסטאט נחשב הרמב&quot;ם לגדול החכמים ולמנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית. כמו כן, ניהל ישיבה גדולה, בה למדו חכמים מופלגים, בהם [[רבי חננאל בן שמואל]], ראש דייני פוסטאט, שאף היה מחותנו (השיא את בתו לבנו של הרמב&quot;ם, [[רבי אברהם בן הרמב&quot;ם|רבי אברהם]]). ניהל מלחמה חריפה עם היהודים ה[[קראים]] במצרים.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-118605:rev-134716:php=table --> </table>

79.183.214.6 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=118605&oldid=prev 2018-11-17T22:27:43Z

<p><span class="autocomment">מורה הנבוכים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:27, 17 בנובמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מורה הנבוכים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מורה הנבוכים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[מורה הנבוכים]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[מורה הנבוכים]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:More Nevuchim.jpg|ימין|200px|ממוזער| שער הספר מורה נבוכים]] ספרו ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] הגדול הוא "'''מורה הנבוכים'''", שנכתב אף הוא בערבית, ותורגם לראשונה לעברית על ידי [[רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהודה </del>אבן תיבון]]. בספר מציג הרמב"ם את שיטתו הפילוסופית באמונת ה', ומשלב בין אמת התורה לאמת הפילוסופית, וביחוד על פי [[אריסטו]], אותו מחשיב הרמב"ם מאד (עיין בערכו). הספר נחשב להישג עצום בקרב חכמי ספרד, ועד היום זוכה לפירושים רבים ולעיסוק בעולם האקדמי והתורני. יחד עם זאת הוא עורר פולמוס נרחב בין גדולי ישראל. היו שהתנגדו לספר מפני שהוא מסתמך על "חכמת יוונית" (על פי {{מקור|בבלי בבא קמא פב}}). ביקורת נוספת היתה בכך שהספר עורך חקירות באמונה העלולות להביא את החוקר לכפירה (שיטה זאת נאמרת בתוקף רב עד היום ע"י [[חסידות ברסלב|חסידי ברסלב]]). בקהילות מסוימות אף שרפו את מורה הנבוכים, ובמקומות רבים אסרו ללמוד בו. היו שכתבו לו השגות, בהם המקובל [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] מספרד, שכתב בעיקר כנגד הרמב"ם את "[[ספר האמונות]]".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:More Nevuchim.jpg|ימין|200px|ממוזער| שער הספר מורה נבוכים]] ספרו ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] הגדול הוא "'''מורה הנבוכים'''", שנכתב אף הוא בערבית, ותורגם לראשונה לעברית על ידי [[רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמואל </ins>אבן תיבון]]. בספר מציג הרמב"ם את שיטתו הפילוסופית באמונת ה', ומשלב בין אמת התורה לאמת הפילוסופית, וביחוד על פי [[אריסטו]], אותו מחשיב הרמב"ם מאד (עיין בערכו). הספר נחשב להישג עצום בקרב חכמי ספרד, ועד היום זוכה לפירושים רבים ולעיסוק בעולם האקדמי והתורני. יחד עם זאת הוא עורר פולמוס נרחב בין גדולי ישראל. היו שהתנגדו לספר מפני שהוא מסתמך על "חכמת יוונית" (על פי {{מקור|בבלי בבא קמא פב}}). ביקורת נוספת היתה בכך שהספר עורך חקירות באמונה העלולות להביא את החוקר לכפירה (שיטה זאת נאמרת בתוקף רב עד היום ע"י [[חסידות ברסלב|חסידי ברסלב]]). בקהילות מסוימות אף שרפו את מורה הנבוכים, ובמקומות רבים אסרו ללמוד בו. היו שכתבו לו השגות, בהם המקובל [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] מספרד, שכתב בעיקר כנגד הרמב"ם את "[[ספר האמונות]]".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד היום ישנם הנמנעים מללמוד את הספר, אולם הפולמוס סביבו נחלש והוא נחשב לאחד מספרי היסוד באמונה, ו[[הרב קוק]] החשיבו כאחד נחמשת ספרי היסוד בתחום זה {{מקור|אדר היקר ועוד|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד היום ישנם הנמנעים מללמוד את הספר, אולם הפולמוס סביבו נחלש והוא נחשב לאחד מספרי היסוד באמונה, ו[[הרב קוק]] החשיבו כאחד נחמשת ספרי היסוד בתחום זה {{מקור|אדר היקר ועוד|כן}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-116786:rev-118605:php=table --> </table>

87.70.62.63 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=116786&oldid=prev 2018-07-09T11:44:43Z

<p><span class="autocomment">פירוש המשניות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:44, 9 ביולי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירוש המשניות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירוש המשניות===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[פירוש המשנה לרמב&quot;ם]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[פירוש המשנה לרמב&quot;ם]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספרו הראשון הוא "'''פירוש המשנה'''", שנכתב בערבית שהיתה אז שפת העם. הפירוש תורגם ל[[עברית]] על ידי בני משפחת אבן תבון וכן על ידי [[הרב יוסף קאפח]], והפך לאחד הפירושים הנפוצים ביתר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשמנה</del>.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספרו הראשון הוא "'''פירוש המשנה'''", שנכתב בערבית שהיתה אז שפת העם. הפירוש תורגם ל[[עברית]] על ידי בני משפחת אבן תבון וכן על ידי [[הרב יוסף קאפח]], והפך לאחד הפירושים הנפוצים ביתר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למשנה</ins>.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====הקדמות====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====הקדמות====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[הקדמות הרמב&quot;ם]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[הקדמות הרמב&quot;ם]]}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-116394:rev-116786:php=table --> </table>

77.127.115.25 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=116394&oldid=prev 2018-06-23T22:27:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:27, 23 ביוני 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|כל הערך=כן}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|כל הערך=כן}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:rmbm.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס לרמב&quot;ם, אם כי ככל הנראה ציור זה אינו דיוקנו של הרמב&quot;ם (שכן לא יתכן שהרמב&quot;ם הקיף פאות ראשו כבציור)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:rmbm.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס לרמב&quot;ם, אם כי ככל הנראה ציור זה אינו דיוקנו של הרמב&quot;ם (שכן לא יתכן שהרמב&quot;ם הקיף פאות ראשו כבציור)]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי משה בן מימון''' ('''הרמב"ם''') (ד'תתצ"ח - ד'תתקס"ה), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא אחד </del>מגדולי ה[[ראשונים]], שהשאיר את חותמו לנצח על ה[[תורה שבעל פה]]. פסיקותיו ב[[הלכה]] נערצות ע"י קהילות רבות ובעיקר [[יהודי תימן]] שקיבלו עליהם את פסקיו. זכה לכינוי '''הנשר הגדול''', ועליו אמרו במליצה "מ[[משה]] (רבינו) ועד משה (הרמב"ם) - לא קם כמשה".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי משה בן מימון''' ('''הרמב"ם''') (ד'תתצ"ח - ד'תתקס"ה) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה [[רב]] ו[[תלמיד חכם]]</ins>, מגדולי ה[[ראשונים]], שהשאיר את חותמו לנצח על ה[[תורה שבעל פה]]. פסיקותיו ב[[הלכה]] נערצות ע"י קהילות רבות ובעיקר [[יהודי תימן]] שקיבלו עליהם את פסקיו. זכה לכינוי '''הנשר הגדול''', ועליו אמרו במליצה "מ[[משה]] (רבינו) ועד משה (הרמב"ם) - לא קם כמשה".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם מוכר לכל בזכות ספריו בכל התחומים: ב[[הלכה]], ב[[משנה]], ב[[אמונה]] ו[[פילוסופיה]], ב[[רפואה]] ובלוגיקה.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם מוכר לכל בזכות ספריו בכל התחומים: ב[[הלכה]], ב[[משנה]], ב[[אמונה]] ו[[פילוסופיה]], ב[[רפואה]] ובלוגיקה.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדותיו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדותיו ==</div></td></tr> </table>

ירבעל https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=91751&oldid=prev 2015-06-03T20:35:28Z

<p><span class="autocomment">תולדותיו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:35, 3 ביוני 2015</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את יחוסו כתב בפסקה שבסיום פירושו למשנה: &quot;אני משה בר&#039; מימון הדיין, בר&#039; יוסף החכם בר&#039; יצחק הדיין, בר&#039; יוסף הדיין, בר&#039; עובדיהו הדיין, בר&#039; שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה&quot;. היה מיוחס ל[[רבי יהודה הנשיא]], אשר יחוסו מזרע [[דוד המלך]]. {{מקור|שם הגדולים לחיד&quot;א|כן}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את יחוסו כתב בפסקה שבסיום פירושו למשנה: &quot;אני משה בר&#039; מימון הדיין, בר&#039; יוסף החכם בר&#039; יצחק הדיין, בר&#039; יוסף הדיין, בר&#039; עובדיהו הדיין, בר&#039; שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה&quot;. היה מיוחס ל[[רבי יהודה הנשיא]], אשר יחוסו מזרע [[דוד המלך]]. {{מקור|שם הגדולים לחיד&quot;א|כן}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6238&amp;st=%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=121 עומר השכחה] &lt;ref&gt;פירוש על [[ספר משלי]] מאת רבי אברהם גבישון, בפירוש על הפסוק "עטרת זקנים בני בנים" {{מקור|משלי יז ו|כן}}.&lt;/ref&gt;, כי "בשעת פטירת ה[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רי</del>"ף]] ז"ל נכנס אצלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם ז"ל </del>והוא כבן ה' שנים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ונשק ידו, וברכו הריא"ף</del>, ואמר הרמב"ם שלא זכה למה שזכה אלא באותה נשיקה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנשקו וברכו </del>והאציל עליו מחכמתו"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכתב </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החיד</del>"א]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדברים ככתבם </del>לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתכנו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי </del>הרמב"ם נולד 30 שנה לאחר פטירת הרי"ף, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן נראה שהענין אמת רק במקום שהסיפור </del>ארע עם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> ה[[ר</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י מיגאש</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא עם </del>רבו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי"ף</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והיה </del>הרמב"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בן </del>שבע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והיה קבוע בלב </del>הרמב"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואביו שברכת הרב הר"י מיגאש </del>עשתה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירות ושהוא כיוון  להאציל עליו מחכמתו, ולכן קרא </del>הרמב"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למהר"י הלוי (הר"י מיגאש) </del>רבו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>{{מקור|שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ'; הקדמת הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6238&amp;st=%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=121 עומר השכחה] &lt;ref&gt;פירוש על [[ספר משלי]] מאת רבי אברהם גבישון, בפירוש על הפסוק "עטרת זקנים בני בנים" {{מקור|משלי יז ו|כן}}.&lt;/ref&gt;, כי "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם ז"ל, </ins>בשעת פטירת ה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יצחק אלפסי|ריא</ins>"ף]] ז"ל נכנס אצלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונשק בידו </ins>והוא כבן ה' שנים, ואמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>הרמב"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </ins>שלא זכה למה שזכה אלא באותה נשיקה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנשקהו וברכהו </ins>והאציל עליו מחכמתו"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אמנם ה</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חיד</ins>"א]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </ins>כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחינה כרונולוגית הספיור </ins>לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתכן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכן </ins>הרמב"ם נולד 30 שנה לאחר פטירת הרי"ף, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסביר שהמעשה </ins>ארע עם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמידו של הרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף, ]]רבי יוסף אבן מיגש</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>רבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של רבי מימון אביו)</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנפטר כשהיה </ins>הרמב"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבן </ins>שבע, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והואיל וברכתו והאצלתו על </ins>הרמב"ם עשתה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירותיה - קראו </ins>הרמב"ם רבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי שלא למד ממנט ישירות </ins>{{מקור|שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ'; הקדמת הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם|כן}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. הרמב"ם כתב על הר"י מיגאש - "וחי ה' כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עינו, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו" (מקור: [[הקדמות הרמב"ם|הקדמת הרמב"ם למשנה]]). כמו כן הזכירו הרמב"ם בהלכותיו ({{מקור|שו"ת הרמב"ם שאלה ה ו}} ועוד): "וכזה הורו רבותי הרב ר' יוסף הלוי ורבו ז"ל (הכוונה לרי"ף)"</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם כתב על הר</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י מיגאש </del>- "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחי </del>ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עינו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(מקור: </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקדמות </del>הרמב"ם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הקדמת </del>הרמב"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למשנה</del>]]). <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן הזכירו הרמב"ם בהלכותיו ({{מקור|רמב"ם שאלה </del>ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו}} ועוד): "וכזה הורו רבותי הרב ר' יוסף הלוי ורבו ז"ל (הכוונה ל</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רי"ף</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)". במקומות מסוימים הוא מכנה את הרי"ף בתור רבו{{דרוש מקור}}, אע"פ שלא למד ממנו ישירות מפני שהיה רבו של הר"י מגיאש</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת ד'תתק"ח נאלץ לגלות מספרד עם משפחתו עקב פרעות ה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלמוואחדין</ins>" - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כת מוסלמית קיצונית. משפחתו התיישבה בעיר פאס שבמרוקו. בשנת ד'תתקכ</ins>"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומשם ירד ל[[מצרים]] והתיישב בפוסטאט - היא קהיר העתיקה. בפוסטאט נחשב הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם לגדול החכמים ולמנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית. כמו כן, ניהל ישיבה גדולה, בה למדו חכמים מופלגים, בהם </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי חננאל בן שמואל]], ראש דייני פוסטאט, שאף היה מחותנו (השיא את בתו לבנו של </ins>הרמב"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, [[רבי אברהם בן </ins>הרמב"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רבי אברהם</ins>]]). <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניהל מלחמה חריפה עם היהודים </ins>ה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קראים</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במצרים</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת ד'תתק</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח נאלץ לגלות מספרד עם משפחתו עקב כיבושה ע"י ה"אלמוואחדין" - כת מוסלמית קיצונית. משפחתו התיישבה בעיר פאס שבמרוקו, עירו </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי"ף. בשנת ד'תתקכ"ה עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]], ומשם ירד ל[[מצרים]] והתיישב בפוסטאט </del>- <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא קהיר העתיקה. שם ניהל הרמב"ם ויכוח חריף עם הקהילה ה[[קראים|קראית]] המקומית, אשר נטרה לו שנאה ואיבה על כך שנים רבות לאחר מכן</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם השתלם בחכמת הרפואה הטבעית והיה לרופאו האישי </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסולטן צאלח א</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דין ובני ביתו</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפסוטאט נהל ישיבה, בה למדו חכמים מופלגים, בהם [[רבי חננאל בן שמואל]], ראש דייני פוסטאט, שאף היה מחותנו (השיא את בתו לבנו של הרמב"ם, [[רבי אברהם בן הרמב"ם|רבי אברהם]]). </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם השתלם בחכמת הרפואה הטבעית והיה לרופאו האישי של הסולטן צאלח א-דין ובני ביתו. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Kever rambam.jpg|250px|שמאל|ממוזער| קבר הרמב&quot;ם בטבריה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Kever rambam.jpg|250px|שמאל|ממוזער| קבר הרמב&quot;ם בטבריה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בכ' ב[[טבת]]&lt;ref&gt;כך מובא בשם נכדו [[רבי דוד הנגיד]] ברוב הספרים ובראשם ב"שם הגדולים" ל[[חיד"א]] (המקור הוא בסוף הפירוש למסכת ראש השנה המיוחס לרמב"ם). אולם, יש המביאים בשם [[רבי ישראל מרוז'ין]] שזו טעות סופר, וכי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יופ </del>פטירתו הוא בכ"ד ב[[טבת]], יום פטירתו של [[בעל התניא]] (כתבי הר"חא ביחובסקי בשם ר' שלמה תומרקין, מובא בספר "עירין קדישין" עמ' תקנו).&lt;/ref&gt; ד'תתקס"ה (1204) ונקבר ע"פ המסורת ב[[טבריה]] (וישנה מסורת אחרת שנקבר בקברי האבות ב[[חברון]]&lt;ref&gt;ראה בסדר הדורות ערך ד"א תתקכ"ו&lt;/ref&gt;, אולם מקובל כיום שקברו נמצא בטבריה).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בכ' ב[[טבת]]&lt;ref&gt;כך מובא בשם נכדו [[רבי דוד הנגיד]] ברוב הספרים ובראשם ב"שם הגדולים" ל[[חיד"א]] (המקור הוא בסוף הפירוש למסכת ראש השנה המיוחס לרמב"ם). אולם, יש המביאים בשם [[רבי ישראל מרוז'ין]] שזו טעות סופר, וכי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יום </ins>פטירתו הוא בכ"ד ב[[טבת]], יום פטירתו של [[בעל התניא]] (כתבי הר"חא ביחובסקי בשם ר' שלמה תומרקין, מובא בספר "עירין קדישין" עמ' תקנו).&lt;/ref&gt; ד'תתקס"ה (1204) ונקבר ע"פ המסורת ב[[טבריה]] (וישנה מסורת אחרת שנקבר בקברי האבות ב[[חברון]]&lt;ref&gt;ראה בסדר הדורות ערך ד"א תתקכ"ו&lt;/ref&gt;, אולם מקובל כיום שקברו נמצא בטבריה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4965|מספר שנים=66}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4965|מספר שנים=66}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=91750&oldid=prev 2015-06-03T20:27:28Z

<p><span class="autocomment">תולדותיו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:27, 3 ביוני 2015</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את יחוסו כתב בפסקה שבסיום פירושו למשנה: &quot;אני משה בר&#039; מימון הדיין, בר&#039; יוסף החכם בר&#039; יצחק הדיין, בר&#039; יוסף הדיין, בר&#039; עובדיהו הדיין, בר&#039; שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה&quot;. היה מיוחס ל[[רבי יהודה הנשיא]], אשר יחוסו מזרע [[דוד המלך]]. {{מקור|שם הגדולים לחיד&quot;א|כן}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את יחוסו כתב בפסקה שבסיום פירושו למשנה: &quot;אני משה בר&#039; מימון הדיין, בר&#039; יוסף החכם בר&#039; יצחק הדיין, בר&#039; יוסף הדיין, בר&#039; עובדיהו הדיין, בר&#039; שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה&quot;. היה מיוחס ל[[רבי יהודה הנשיא]], אשר יחוסו מזרע [[דוד המלך]]. {{מקור|שם הגדולים לחיד&quot;א|כן}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב בספר עומר השכחה &lt;ref&gt;פירוש על [[ספר משלי]], בפירוש על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסוק </del>"עטרת זקנים בני בנים"&lt;/ref&gt;, כי "בשעת פטירת ה[[רי"ף]] ז"ל נכנס אצלו הרמב"ם ז"ל והוא כבן ה' שנים, ונשק ידו, וברכו הריא"ף, ואמר הרמב"ם שלא זכה למה שזכה אלא באותה נשיקה שנשקו וברכו והאציל עליו מחכמתו". וכתב [[החיד"א]]  כי הדברים ככתבם לא יתכנו, כי הרמב"ם נולד 30 שנה לאחר פטירת הרי"ף, ולכן נראה שהענין אמת רק במקום שהסיפור ארע עם  ה[[ר"י מיגאש]] ולא עם רבו הרי"ף, והיה הרמב"ם בן שבע שנים, והיה קבוע בלב הרמב"ם ואביו שברכת הרב הר"י מיגאש עשתה פירות ושהוא כיוון  להאציל עליו מחכמתו, ולכן קרא הרמב"ם למהר"י הלוי (הר"י מיגאש) רבו. {{מקור|שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ'; הקדמת הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב בספר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6238&amp;st=%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=121 </ins>עומר השכחה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>&lt;ref&gt;פירוש על [[ספר משלי]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאת רבי אברהם גבישון</ins>, בפירוש על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפסוק </ins>"עטרת זקנים בני בנים" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|משלי יז ו|כן}}.</ins>&lt;/ref&gt;, כי "בשעת פטירת ה[[רי"ף]] ז"ל נכנס אצלו הרמב"ם ז"ל והוא כבן ה' שנים, ונשק ידו, וברכו הריא"ף, ואמר הרמב"ם שלא זכה למה שזכה אלא באותה נשיקה שנשקו וברכו והאציל עליו מחכמתו". וכתב [[החיד"א]]  כי הדברים ככתבם לא יתכנו, כי הרמב"ם נולד 30 שנה לאחר פטירת הרי"ף, ולכן נראה שהענין אמת רק במקום שהסיפור ארע עם  ה[[ר"י מיגאש]] ולא עם רבו הרי"ף, והיה הרמב"ם בן שבע שנים, והיה קבוע בלב הרמב"ם ואביו שברכת הרב הר"י מיגאש עשתה פירות ושהוא כיוון  להאציל עליו מחכמתו, ולכן קרא הרמב"ם למהר"י הלוי (הר"י מיגאש) רבו. {{מקור|שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ'; הקדמת הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם כתב על הר&quot;י מיגאש - &quot;וחי ה&#039; כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עינו, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו&quot; (מקור: [[הקדמות הרמב&quot;ם|הקדמת הרמב&quot;ם למשנה]]). כמו כן הזכירו הרמב&quot;ם בהלכותיו ({{מקור|רמב&quot;ם שאלה ה ו}} ועוד): &quot;וכזה הורו רבותי הרב ר&#039; יוסף הלוי ורבו ז&quot;ל (הכוונה ל[[רי&quot;ף]])&quot;. במקומות מסוימים הוא מכנה את הרי&quot;ף בתור רבו{{דרוש מקור}}, אע&quot;פ שלא למד ממנו ישירות מפני שהיה רבו של הר&quot;י מגיאש.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם כתב על הר&quot;י מיגאש - &quot;וחי ה&#039; כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עינו, עד שאפשר לי לומר עליו לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו&quot; (מקור: [[הקדמות הרמב&quot;ם|הקדמת הרמב&quot;ם למשנה]]). כמו כן הזכירו הרמב&quot;ם בהלכותיו ({{מקור|רמב&quot;ם שאלה ה ו}} ועוד): &quot;וכזה הורו רבותי הרב ר&#039; יוסף הלוי ורבו ז&quot;ל (הכוונה ל[[רי&quot;ף]])&quot;. במקומות מסוימים הוא מכנה את הרי&quot;ף בתור רבו{{דרוש מקור}}, אע&quot;פ שלא למד ממנו ישירות מפני שהיה רבו של הר&quot;י מגיאש.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91749:rev-91750:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י