https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%22%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1רבי משה ב"ר קלונימוס - היסטוריית גרסאות2026-04-21T05:10:41Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%22%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&diff=91721&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־08:15, 31 במאי 20152015-05-31T08:15:42Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:15, 31 במאי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי משה ב"ר קלונימוס''' היה חכם, מקובל ופייטן באיטליה ובאשכנז <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטרום </del>תקופת ה[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשונים</del>]], הנחשב למייסד עולם התורה באשכנז. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי משה ב"ר קלונימוס''' היה חכם, מקובל ופייטן באיטליה ובאשכנז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשלהי </ins>תקופת ה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גאונים</ins>]], הנחשב למייסד עולם התורה באשכנז. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חייו==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פיוטיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פיוטיו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''אימת נוראותיך'''- אחת היצירות החשובות המיוחסת לרבי משה היא ה"קרובה" ל[[שביעי של פסח]] הפותחת במילים "אימת נוראותיך", אשר מחברו חותם את שמו "משה בר קלונימוש". היו שטענו כי מחבר הפיוט הוא אחד מצאצאיו, בעל אותו שם<ref><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך </del>טען שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). אמנם פרופ' גרוסמן דוחה את דבריו ומקבל את המוסרת כי מחברו הוא רבי משה ב"ר קלונימוס הראשון (שם עמ' 332 ועוד). </ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''אימת נוראותיך'''- אחת היצירות החשובות המיוחסת לרבי משה היא ה"קרובה" ל[[שביעי של פסח]] הפותחת במילים "אימת נוראותיך", אשר מחברו חותם את שמו "משה בר קלונימוש". היו שטענו כי מחבר הפיוט הוא אחד מצאצאיו, בעל אותו שם<ref><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ� </ins>טען שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). אמנם פרופ' גרוסמן דוחה את דבריו ומקבל את המוסרת כי מחברו הוא רבי משה ב"ר קלונימוס הראשון (שם עמ' 332 ועוד). </ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[[כל מקדש שביעי]]'''- פיוט ל[[שבת]] הנפוץ עד היום בקהילות יהודי אירופה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[[כל מקדש שביעי]]'''- פיוט ל[[שבת]] הנפוץ עד היום בקהילות יהודי אירופה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[[מנוחה ושמחה]]'''- פיוט לשבת הנפוץ ביותר עד היום בקהילות יהודי אירופה. בפיוט נרמז בראשי הביתם השם "משה", ורבים ייחסו אותו לר' משה ב"ר קלונימוס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[[מנוחה ושמחה]]'''- פיוט לשבת הנפוץ ביותר עד היום בקהילות יהודי אירופה. בפיוט נרמז בראשי הביתם השם "משה", ורבים ייחסו אותו לר' משה ב"ר קלונימוס.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91673:rev-91721:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%22%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&diff=91673&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* משפחתו */2015-05-28T15:48:38Z<p><span class="autocomment">משפחתו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:48, 28 במאי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקורות שעסקו בהגירת ר' משה, מתוארים שני בנים שלו עמו- רבי קלונימוס ורבי יקותיאל. נכדו של רבי משה הוא [[רבי משולם ב"ר קלונימוס]] ("רבי משולם הגדול"), שהיה מגדולי חכמי אשכנז בדורו, ואביו של [[רבי קלונימוס בן משולם]], מפיץ הפיוט "[[ונתנה תוקף]]". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקורות שעסקו בהגירת ר' משה, מתוארים שני בנים שלו עמו- רבי קלונימוס ורבי יקותיאל. נכדו של רבי משה הוא [[רבי משולם ב"ר קלונימוס]] ("רבי משולם הגדול"), שהיה מגדולי חכמי אשכנז בדורו, ואביו של [[רבי קלונימוס בן משולם]], מפיץ הפיוט "[[ונתנה תוקף]]". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצאצאיו יצאו [[רבי אבון הגדול]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(סבו של </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>, [[רבי אליעזר הגדול]], [[רבי שמואל החסיד]] ובנו [[רבי יהודה החסיד]], ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אלעזר מגרמייזא]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצאצאיו יצאו [[רבי אבון הגדול]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונכדו </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי שמעון ב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר יצחק</ins>]], [[רבי אליעזר הגדול]], [[רבי שמואל החסיד]] ובנו [[רבי יהודה החסיד]], ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אלעזר מגרמייזא]].</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פיוטיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פיוטיו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''אימת נוראותיך'''- אחת היצירות החשובות המיוחסת לרבי משה היא ה"קרובה" ל[[שביעי של פסח]] הפותחת במילים "אימת נוראותיך", אשר מחברו חותם את שמו "משה בר קלונימוש". היו שטענו כי מחבר הפיוט הוא אחד מצאצאיו, בעל אותו שם<ref>כך טען שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). אמנם פרופ' גרוסמן דוחה את דבריו ומקבל את המוסרת כי מחברו הוא רבי משה ב"ר קלונימוס הראשון (שם עמ' 332 ועוד). </ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''אימת נוראותיך'''- אחת היצירות החשובות המיוחסת לרבי משה היא ה"קרובה" ל[[שביעי של פסח]] הפותחת במילים "אימת נוראותיך", אשר מחברו חותם את שמו "משה בר קלונימוש". היו שטענו כי מחבר הפיוט הוא אחד מצאצאיו, בעל אותו שם<ref>כך טען שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). אמנם פרופ' גרוסמן דוחה את דבריו ומקבל את המוסרת כי מחברו הוא רבי משה ב"ר קלונימוס הראשון (שם עמ' 332 ועוד). </ref>. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91562:rev-91673:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%22%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&diff=91562&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* פיוטיו */2015-05-25T10:08:48Z<p><span class="autocomment">פיוטיו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 25 במאי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''אימת נוראותיך'''- אחת היצירות החשובות המיוחסת לרבי משה היא ה"קרובה" ל[[שביעי של פסח]] הפותחת במילים "אימת נוראותיך", אשר מחברו חותם את שמו "משה בר קלונימוש". היו שטענו כי מחבר הפיוט הוא אחד מצאצאיו, בעל אותו שם<ref>כך טען שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). אמנם פרופ' גרוסמן דוחה את דבריו ומקבל את המוסרת כי מחברו הוא רבי משה ב"ר קלונימוס הראשון (שם עמ' 332 ועוד). </ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''אימת נוראותיך'''- אחת היצירות החשובות המיוחסת לרבי משה היא ה"קרובה" ל[[שביעי של פסח]] הפותחת במילים "אימת נוראותיך", אשר מחברו חותם את שמו "משה בר קלונימוש". היו שטענו כי מחבר הפיוט הוא אחד מצאצאיו, בעל אותו שם<ref>כך טען שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). אמנם פרופ' גרוסמן דוחה את דבריו ומקבל את המוסרת כי מחברו הוא רבי משה ב"ר קלונימוס הראשון (שם עמ' 332 ועוד). </ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[[כל מקדש שביעי]]'''- פיוט ל[[שבת]] הנפוץ עד היום בקהילות יהודי אירופה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[[כל מקדש שביעי]]'''- פיוט ל[[שבת]] הנפוץ עד היום בקהילות יהודי אירופה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[[מנוחה ושמחה]]'''- פיוט לשבת הנפוץ ביותר עד היום בקהילות יהודי אירופה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[[מנוחה ושמחה]]'''- פיוט לשבת הנפוץ ביותר עד היום בקהילות יהודי אירופה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בפיוט נרמז בראשי הביתם השם "משה", ורבים ייחסו אותו לר' משה ב"ר קלונימוס</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91561:rev-91562:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%22%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&diff=91561&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''רבי משה ב"ר קלונימוס''' היה חכם, מקובל ופייטן באיטליה ובאשכנז בטרום תקופת הראשונים, הנ..."2015-05-25T10:05:53Z<p>יצירת דף עם התוכן "'''רבי משה ב"ר קלונימוס''' היה חכם, מקובל ופייטן באיטליה ובאשכנז בטרום תקופת ה<a href="/wiki/index.php/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D" title="ראשונים">ראשונים</a>, הנ..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''רבי משה ב"ר קלונימוס''' היה חכם, מקובל ופייטן באיטליה ובאשכנז בטרום תקופת ה[[ראשונים]], הנחשב למייסד עולם התורה באשכנז. <br />
<br />
==חייו==<br />
תולדות חייו וזמנו לוטים בערפל. ישנן מסורות המספרות אודותיו. ידוע כי נולד באיטליה וחי בעיר לוקא שבמחוז לומברדיה, שם נחשב לחכם ומכובד. בשנת תתמ"ט לחורבן (כלומר, שנת ד'תרע"ז לערך)<ref>כך כתב [[מהרש"ל]] {{מקור|מהרש"ל כט|כן}}. חוקרים מסוימים חלקו על תארוך זה, שכן הוא איננו מסתדר עם זמנו של "המלך קרלא", אולם כיום מקובל לקבל שנה זה כתאריך אמיתי. ראה גרוסמן, "חכמי אשכנז הראשונים" פרק ב. </ref>, עזב יחד עם משפחתו וקבוצה נוספת של יהודים את לוקא ועבר ל[[מגנצא]] שבגרמניה. סיבת העיזבה איננה ברורה דיו. במקורות קדומים מצויין שמו של "המלך קרלא" כשליט שהעביר את משפחת קלונימוס מאיטליה לגרמניה. ניתנו השערות שונות אודות זהותו של מלך זה, ורוב החוקרים סוברים כי הוא "קארל הגדול"<ref>החולקים על קביעה זו העירו, כי קארל הגדול קדם בשנים רבות לשנה זו. לכן, היו שכתבו כי הגירת המשפחה קדמה לשנה זהו, והיו שזיהו אותו עם מלכים אחרים, בהם שארל (קארל) השמן, קארל הקירח או אוטו השני. פרופ' אברהם גרוסמן חלק על כל הזיהויים הללו, וכתב כי הגירת המשפחה למגנצא לא נעשתה על ידי אף מלך, אלא ביוזמת היהודים, ככל הנראה מסיבות כלכליות. ראה סיכום השיטות במחקרו של גרוסמן, "חכמי אשכנז הראשונים" עמ' 332.</ref>. במגנצא ייסד ר' משה ישיבה, ומתלמידיו ותלמידי תלמידיו התפשטה התורה באשכנז. גם את תורת הסוד, שבאה לידי ביטוי אצל "חסידי אשכנז", הביא ר' משה מאיטליה<ref>כל מספרות מספר מסורות מבית מדרשו של [[רבי אלעזר מגרמייזא]]. ראה "מצרף לחכמה" ליש"ר מקנדיאה, עמ' י"ד. </ref>. <br />
<br />
==משפחתו==<br />
אישים רבים בשם המשפחה "קלונימוס" הוזכרו במקורות רבים, ולכן נוצרו מספר רשימות של בני המשפחה. בני המשפחה תפסו מקום מרכזי בהנהגה הרוחנית של יהדות אשכנז למשך דורות רבים מאז בואם לאשכנז. <br />
<br />
במקורות שעסקו בהגירת ר' משה, מתוארים שני בנים שלו עמו- רבי קלונימוס ורבי יקותיאל. נכדו של רבי משה הוא [[רבי משולם ב"ר קלונימוס]] ("רבי משולם הגדול"), שהיה מגדולי חכמי אשכנז בדורו, ואביו של [[רבי קלונימוס בן משולם]], מפיץ הפיוט "[[ונתנה תוקף]]". <br />
<br />
מצאצאיו יצאו [[רבי אבון הגדול]] (סבו של [[רש"י]]), [[רבי אליעזר הגדול]], [[רבי שמואל החסיד]] ובנו [[רבי יהודה החסיד]], ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אלעזר מגרמייזא]]. <br />
==פיוטיו==<br />
* '''אימת נוראותיך'''- אחת היצירות החשובות המיוחסת לרבי משה היא ה"קרובה" ל[[שביעי של פסח]] הפותחת במילים "אימת נוראותיך", אשר מחברו חותם את שמו "משה בר קלונימוש". היו שטענו כי מחבר הפיוט הוא אחד מצאצאיו, בעל אותו שם<ref>כך טען שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). אמנם פרופ' גרוסמן דוחה את דבריו ומקבל את המוסרת כי מחברו הוא רבי משה ב"ר קלונימוס הראשון (שם עמ' 332 ועוד). </ref>. <br />
* '''[[כל מקדש שביעי]]'''- פיוט ל[[שבת]] הנפוץ עד היום בקהילות יהודי אירופה. <br />
* '''[[מנוחה ושמחה]]'''- פיוט לשבת הנפוץ ביותר עד היום בקהילות יהודי אירופה. <br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* אברהם גרוסמן, '''חכמי אשכנז הראשונים''', הוצאת מאגנס, פרק ב' (בעיקר). <br />
* הרב ד"ר ירמיהו מלחי, '''ראשוני משפחת קלונימוס (הסב, האב והנכד) והגירתם מלוקה - למנגצה''', "שאנן" כרך י"א, תשס"ו. <br />
<br />
{{מיון רגיל:משה ב"ר קלונימוס}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]<br />
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]<br />
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]]<br />
[[קטגוריה:פייטנים]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>אריאל ביגל נ"י