https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99 2026-04-26T19:42:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=162137&oldid=prev 2025-07-29T15:10:57Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:10, 29 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{רב</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שם= רבי מנחם המאירי</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תמונה=</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תאריך לידה= ה'ט</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תאריך פטירה= ה'ע"ה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|מקום פעילות=</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|השתייכות=ראשוני פרובאנס</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רבותיו=[[רבי ראובן בן חיים]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|חיבוריו=[[בית הבחירה]] ועוד</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי מנחם בן שלמה המאירי&#039;&#039;&#039;, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה&quot;א ט&#039;. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו &#039;&#039;&#039;[[בית הבחירה]]&#039;&#039;&#039; - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח&quot;כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב&#039;לישנא דרבנן&#039;), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.  בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר &#039;&#039;&#039;מגן אבות&#039;&#039;&#039;, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב&quot;ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב&quot;ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר &#039;מגן אבות&#039; נדפס לראשונה בלונדון תרס&quot;ט ע&quot;י י&#039; לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות &#039;תשובות המאירי&#039;). לאחרונה הולך ונדפס ספר &#039;מגן אבות&#039; מחדש עם תיקונים רבים בידי ר&#039; יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר &#039;&#039;&#039;קרית ספר&#039;&#039;&#039; על הלכות [[סת&quot;ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ&quot;ג באיזמיר, ובשנת תשט&quot;ז יצא לאור מחדש ע&quot;פ כתבי יד ע&quot;י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע&quot;ה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי מנחם בן שלמה המאירי&#039;&#039;&#039;, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה&quot;א ט&#039;. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו &#039;&#039;&#039;[[בית הבחירה]]&#039;&#039;&#039; - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח&quot;כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב&#039;לישנא דרבנן&#039;), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.  בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר &#039;&#039;&#039;מגן אבות&#039;&#039;&#039;, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב&quot;ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב&quot;ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר &#039;מגן אבות&#039; נדפס לראשונה בלונדון תרס&quot;ט ע&quot;י י&#039; לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות &#039;תשובות המאירי&#039;). לאחרונה הולך ונדפס ספר &#039;מגן אבות&#039; מחדש עם תיקונים רבים בידי ר&#039; יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר &#039;&#039;&#039;קרית ספר&#039;&#039;&#039; על הלכות [[סת&quot;ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ&quot;ג באיזמיר, ובשנת תשט&quot;ז יצא לאור מחדש ע&quot;פ כתבי יד ע&quot;י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע&quot;ה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המהדיר העיקרי של ספרי המאירי הינו [[הרב אברהם סופר]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המהדיר העיקרי של ספרי המאירי הינו [[הרב אברהם סופר]].</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-161771:rev-162137:php=table --> </table>

יודה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=161771&oldid=prev 2025-04-16T20:32:10Z

<p>טכני</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:32, 16 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי אף כותב שהנוסח שצריך לומר בראיית בתי [[עבודה זרה]] {{גודל|1|(ביישובם - &quot;בית גאים ייסח ה&#039;&quot;; בחורבנם - &quot;א-ל נקמות ה&#039;&quot;)}} נאמר על &quot;בתי עובדי אלילים ושאר בעלי האמונות הקדומות שלא היו גדורים בדרכי הדתות&quot; {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}. דברי הגמרא שהנוצרים עובדי עבודה זרה מתייחסים, לדבריו {{מקור|מאירי עבודה זרה ב א$ע&quot;ז ב.|כן}}, לבבלים הקדמונים, בימי נבוכדנצר, שהיו עובדים לשמש, ונאמר עליהם {{מקור|ירמיה ד, טז|כן}}: &quot;נֹצרים באים מארץ המרחק&quot; {{מקור|מאירי תענית כז ב$תענית כז:|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי אף כותב שהנוסח שצריך לומר בראיית בתי [[עבודה זרה]] {{גודל|1|(ביישובם - &quot;בית גאים ייסח ה&#039;&quot;; בחורבנם - &quot;א-ל נקמות ה&#039;&quot;)}} נאמר על &quot;בתי עובדי אלילים ושאר בעלי האמונות הקדומות שלא היו גדורים בדרכי הדתות&quot; {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}. דברי הגמרא שהנוצרים עובדי עבודה זרה מתייחסים, לדבריו {{מקור|מאירי עבודה זרה ב א$ע&quot;ז ב.|כן}}, לבבלים הקדמונים, בימי נבוכדנצר, שהיו עובדים לשמש, ונאמר עליהם {{מקור|ירמיה ד, טז|כן}}: &quot;נֹצרים באים מארץ המרחק&quot; {{מקור|מאירי תענית כז ב$תענית כז:|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדורנו קיים ויכוח האם אכן זו דעת המאירי{{הערה|כך סבורים [[הרב פנחס זביחי]] {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ יב$שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג חו"מ סי' יב ד"ה והנה גבי|כן}}; [[הרב יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף, שביעית, עמ' תתא), [[הרב שלמה אבינר]] (טל אורות, בראשית , עמ' יט ואילך) ואחרים.}}, או שמא דבריו נאמרו מפחד-הגויים בלבד{{הערה|1=כך סבורים [[הרב דוד צבי הילמן]] (בדבריו המוזכרים בהערה הבאה); הרב יצחק שמואל קסירר (בספרו 'השמיטה כמצוותה', בית שמש תשס"ז, פרק ז, בעיקר בעמ' צג-צד); [[הרב ישראל אריאל]] (במכתבו למחברי 'תורת המלך' ב[http://www.odyosefchai.org.il/TextHome/TextInfo/427 אתר ישיבת עוד יוסף חי]); [[הרב אליהו זיני]] (בהערתו לספר 'מגן אבות' לרשב"ץ, במהדורתו, ירשלים תש"ס, עמ' 102 הערה 63); ואחרים.}}, וכך סוברים רבים מהחוקרים התורניים{{הערה|ראה: ילקוט שינויי נוסחאות על הרמב"ם, מהדורת ר' שבתי פרנקל ז"ל, פי"א מהלכות גזילה ואבידה ה"ג, עמ' שכא; דברי הרב דוד צבי הילמן במאמרו 'לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים', בקובץ צפונות, גיליון א, עמ' סה-עב; דברי הרב אליהו רחמים זיני שם; ועוד.}}, ואף החתם סופר {{מקור|חתם סופר קובץ תשובות צ$קובץ תשובות סי' צ|כן}} [כנראה] סבר כך, אף שיש מהפוסקים שהתחשבו בדברי המאירי{{הערה|ראה: {{מקור|שו"ת מהרש"ם ה מא$ח"ה סי' מא ד"ה ע"ד הדו"ד|כן}}; דברי [[הרב דוד צבי הופמן]] (מחשובי רבני אשכנז לפני כמאה שנים) המובאים במאמרו של ר' יעקב אופנהיימר: 'יחס היהדות לאומות העולם', בקובץ  'שמעתין', גיליון 85-86, עמ' 87-94; אגרות הראי"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, ח"א, אגרת פט, עמ' צט; {{מקור|שבט הלוי ד, ריג$שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' יג, ד"ה וראיתי עוד}}; {{מקור|יביע אומר ח חו"מ ב$שו"ת יביע אומר ח"ח חו"מ סי' ב אות א}}; {{מקור|יביע אומר י יו"ד סי' מא$שו"ת יביע אומר ח"י יו"ד סי' מא}} (בעיקר באות ה); {{מקור|ציץ אליעזר טו מז$שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' מז אות ה}}; {{מקור|עשה לך רב ט ל$שו"ת עשה לך רב ח"ט סי' ל}} (הדברים מובאים גם במאמרו 'דרכי שלום ביחסים שבין יהודים לשאינם יהודים', בקובץ 'תחו"מין', גיליון ט, תשמ"ט, עמ' 71-81); {{מקור|עטרת פז א ג אה"ע ה$שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג אה"ע סי' ה ד"ה ומה גם}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ יב$ח"א כרך ג חו"מ סי' יב}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ הערות ד א$שם ח"א כרך ג חו"מ סי' ד הערה א ד"ה וראיתי להר"מ}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ הערות יב א$ח"א כרך ג חו"מ סי' יב הערה א ד"ה ונומיתי לו}}, (מקצת מלשונו מובאת בהערות לקמן); ילקוט יוסף, שביעית, עמ' תשצה, תת-תתא (וראה מקצת לשונו בהערה להלן); ועוד.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדורנו קיים ויכוח האם אכן זו דעת המאירי{{הערה|כך סבורים [[הרב פנחס זביחי]] {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ יב$שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג חו"מ סי' יב ד"ה והנה גבי|כן}}; [[הרב יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף, שביעית, עמ' תתא), [[הרב שלמה אבינר]] (טל אורות, בראשית , עמ' יט ואילך) ואחרים.}}, או שמא דבריו נאמרו מפחד-הגויים בלבד{{הערה|1=כך סבורים [[הרב דוד צבי הילמן]] (בדבריו המוזכרים בהערה הבאה); הרב יצחק שמואל קסירר (בספרו 'השמיטה כמצוותה', בית שמש תשס"ז, פרק ז, בעיקר בעמ' צג-צד); [[הרב ישראל אריאל]] (במכתבו למחברי 'תורת המלך' ב[http://www.odyosefchai.org.il/TextHome/TextInfo/427 אתר ישיבת עוד יוסף חי]); [[הרב אליהו זיני]] (בהערתו לספר 'מגן אבות' לרשב"ץ, במהדורתו, ירשלים תש"ס, עמ' 102 הערה 63); ואחרים.}}, וכך סוברים רבים מהחוקרים התורניים{{הערה|ראה: ילקוט שינויי נוסחאות על הרמב"ם, מהדורת ר' שבתי פרנקל ז"ל, פי"א מהלכות גזילה ואבידה ה"ג, עמ' שכא; דברי הרב דוד צבי הילמן במאמרו 'לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים', בקובץ צפונות, גיליון א, עמ' סה-עב; דברי הרב אליהו רחמים זיני שם; ועוד.}}, ואף החתם סופר {{מקור|חתם סופר קובץ תשובות צ$קובץ תשובות סי' צ|כן}} [כנראה] סבר כך, אף שיש מהפוסקים שהתחשבו בדברי המאירי{{הערה|ראה: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שו"ת מהרש"ם </ins>{{מקור|שו"ת מהרש"ם ה מא$ח"ה סי' מא ד"ה ע"ד הדו"ד|כן}}; דברי [[הרב דוד צבי הופמן]] (מחשובי רבני אשכנז לפני כמאה שנים) המובאים במאמרו של ר' יעקב אופנהיימר: 'יחס היהדות לאומות העולם', בקובץ  'שמעתין', גיליון 85-86, עמ' 87-94; אגרות הראי"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, ח"א, אגרת פט, עמ' צט; {{מקור|שבט הלוי ד, ריג$שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' יג, ד"ה וראיתי עוד}}; {{מקור|יביע אומר ח חו"מ ב$שו"ת יביע אומר ח"ח חו"מ סי' ב אות א}}; {{מקור|יביע אומר י יו"ד סי' מא$שו"ת יביע אומר ח"י יו"ד סי' מא}} (בעיקר באות ה); {{מקור|ציץ אליעזר טו מז$שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' מז אות ה}}; {{מקור|עשה לך רב ט ל$שו"ת עשה לך רב ח"ט סי' ל}} (הדברים מובאים גם במאמרו 'דרכי שלום ביחסים שבין יהודים לשאינם יהודים', בקובץ 'תחו"מין', גיליון ט, תשמ"ט, עמ' 71-81); {{מקור|עטרת פז א ג אה"ע ה$שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג אה"ע סי' ה ד"ה ומה גם}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ יב$ח"א כרך ג חו"מ סי' יב}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ הערות ד א$שם ח"א כרך ג חו"מ סי' ד הערה א ד"ה וראיתי להר"מ}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ הערות יב א$ח"א כרך ג חו"מ סי' יב הערה א ד"ה ונומיתי לו}}, (מקצת מלשונו מובאת בהערות לקמן); ילקוט יוסף, שביעית, עמ' תשצה, תת-תתא (וראה מקצת לשונו בהערה להלן); ועוד.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין הסבורים שדברי המאירי כנים, ישנו דיון האם לדעתו הנצרות איננה עבודה זרה{{הערה|[[הרב חיים דוד הלוי]] {{מקור|עשה לך רב ט ל$שו&quot;ת עשה לך רב ח&quot;ט סי&#039; ל בתו&quot;ד|כן}}; [[הרב פנחס זביחי]] {{מקור|עטרת פז א ג חו&quot;מ הערות יב א$שו&quot;ת עטרת פז ח&quot;א כרך ג חו&quot;מ  הערות סימן יב הערה א ד&quot;ה ואולם בפועלים|כן}}; אנציקלופדיה תלמודית {{מקור|אנציקלופדיה תלמודית א תקז 176$כרך א, ערך אידיהן של עכו&quot;ם, טור תקז הערה 176|כן}}; [[הרב שמואל תנחום רובינשטיין]] במאמרו: &#039;זכויות המיעוטים לאור ההלכה&#039;, בקובץ תורה שבעל פה, גיליון ל, סוף עמ&#039; כ (במאמר בעמ&#039; יח-כו); הרב ד&quot;ר דרור פיקסלר ור&#039; גיל נדר, בהערה 3 במאמרם &#039;האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?&#039;, בקובץ תחו&quot;מין, גיליון כב, תשס&quot;ב; ועוד. כך משמע גם במאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה ב א$ע&quot;ז ב.|כן}}, כפי שהעירו ב&#039;מקורות וציונים&#039; על הרמב&quot;ם, מהדורת ר&#039; שבתי פרנקל ז&quot;ל, פ&quot;ט מהלכות עבודה זרה ה&quot;ד, עמ&#039; קעא.}}, או שלדעתו הנצרות היא עבודה זרה מוסרית, מפני שעובדיה נוהגים בהגינות בין איש לרעהו, ולכן לא נאמרו כלפיהם החומרות הגדולות ביחס לעבודה זרה ועובדיה{{הערה|ראה דברי הרב אבינר בספרו &#039;טל אורות&#039;, בראשית, עמ&#039;{{דרוש מקור}}; מאמרו של הרב ד&quot;ר מיכאל אברהם: &#039;האם יש עבודה זרה &#039;נאורה&#039;?&#039;, בקובץ אקדמות יט, תמוז תשס&quot;ז, עמ&#039; 45-56.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין הסבורים שדברי המאירי כנים, ישנו דיון האם לדעתו הנצרות איננה עבודה זרה{{הערה|[[הרב חיים דוד הלוי]] {{מקור|עשה לך רב ט ל$שו&quot;ת עשה לך רב ח&quot;ט סי&#039; ל בתו&quot;ד|כן}}; [[הרב פנחס זביחי]] {{מקור|עטרת פז א ג חו&quot;מ הערות יב א$שו&quot;ת עטרת פז ח&quot;א כרך ג חו&quot;מ  הערות סימן יב הערה א ד&quot;ה ואולם בפועלים|כן}}; אנציקלופדיה תלמודית {{מקור|אנציקלופדיה תלמודית א תקז 176$כרך א, ערך אידיהן של עכו&quot;ם, טור תקז הערה 176|כן}}; [[הרב שמואל תנחום רובינשטיין]] במאמרו: &#039;זכויות המיעוטים לאור ההלכה&#039;, בקובץ תורה שבעל פה, גיליון ל, סוף עמ&#039; כ (במאמר בעמ&#039; יח-כו); הרב ד&quot;ר דרור פיקסלר ור&#039; גיל נדר, בהערה 3 במאמרם &#039;האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?&#039;, בקובץ תחו&quot;מין, גיליון כב, תשס&quot;ב; ועוד. כך משמע גם במאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה ב א$ע&quot;ז ב.|כן}}, כפי שהעירו ב&#039;מקורות וציונים&#039; על הרמב&quot;ם, מהדורת ר&#039; שבתי פרנקל ז&quot;ל, פ&quot;ט מהלכות עבודה זרה ה&quot;ד, עמ&#039; קעא.}}, או שלדעתו הנצרות היא עבודה זרה מוסרית, מפני שעובדיה נוהגים בהגינות בין איש לרעהו, ולכן לא נאמרו כלפיהם החומרות הגדולות ביחס לעבודה זרה ועובדיה{{הערה|ראה דברי הרב אבינר בספרו &#039;טל אורות&#039;, בראשית, עמ&#039;{{דרוש מקור}}; מאמרו של הרב ד&quot;ר מיכאל אברהם: &#039;האם יש עבודה זרה &#039;נאורה&#039;?&#039;, בקובץ אקדמות יט, תמוז תשס&quot;ז, עמ&#039; 45-56.}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138354:rev-161771:php=table --> </table>

212.199.92.26 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=138354&oldid=prev 2020-03-06T14:13:16Z

<p>סידור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:13, 6 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי מנחם בן שלמה המאירי&#039;&#039;&#039;, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה&quot;א ט&#039;. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו &#039;&#039;&#039;[[בית הבחירה]]&#039;&#039;&#039; - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח&quot;כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב&#039;לישנא דרבנן&#039;), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.  בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר &#039;&#039;&#039;מגן אבות&#039;&#039;&#039;, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב&quot;ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב&quot;ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר &#039;מגן אבות&#039; נדפס לראשונה בלונדון תרס&quot;ט ע&quot;י י&#039; לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות &#039;תשובות המאירי&#039;). לאחרונה הולך ונדפס ספר &#039;מגן אבות&#039; מחדש עם תיקונים רבים בידי ר&#039; יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר &#039;&#039;&#039;קרית ספר&#039;&#039;&#039; על הלכות [[סת&quot;ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ&quot;ג באיזמיר, ובשנת תשט&quot;ז יצא לאור מחדש ע&quot;פ כתבי יד ע&quot;י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע&quot;ה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי מנחם בן שלמה המאירי&#039;&#039;&#039;, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה&quot;א ט&#039;. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו &#039;&#039;&#039;[[בית הבחירה]]&#039;&#039;&#039; - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח&quot;כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב&#039;לישנא דרבנן&#039;), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.  בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר &#039;&#039;&#039;מגן אבות&#039;&#039;&#039;, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב&quot;ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב&quot;ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר &#039;מגן אבות&#039; נדפס לראשונה בלונדון תרס&quot;ט ע&quot;י י&#039; לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות &#039;תשובות המאירי&#039;). לאחרונה הולך ונדפס ספר &#039;מגן אבות&#039; מחדש עם תיקונים רבים בידי ר&#039; יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר &#039;&#039;&#039;קרית ספר&#039;&#039;&#039; על הלכות [[סת&quot;ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ&quot;ג באיזמיר, ובשנת תשט&quot;ז יצא לאור מחדש ע&quot;פ כתבי יד ע&quot;י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע&quot;ה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המהדיר העיקרי של ספרי המאירי הינו [[הרב אברהם סופר]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המהדיר העיקרי של ספרי המאירי הינו [[הרב אברהם סופר]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5009|מספר שנים=66}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== יחסו לגויים ולנצרות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== יחסו לגויים ולנצרות ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערות שוליים</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טורים</ins>=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כן</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ציר זמן לרבנים</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התחלה</del>=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5009|מספר שנים=66</del>}}</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:המאירי מנחם}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:המאירי מנחם}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138353:rev-138354:php=table --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=138353&oldid=prev 2020-03-06T14:10:37Z

<p><span class="autocomment">יחסו לגויים ולנצרות: </span> תיקון טעות</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:10, 6 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו. ד&quot;ה הרבה ראינו|כן}} כותב לגבי רבות מההלכות מופיעות בתלמוד ביחס לגויים, שהם נאמרו בעמים הקדמונים, שהיו עובדי אלילים או שלא השתייכו לשום דת, אך האומות בזמננו (- בתקופת המאירי, וככל הנראה מדובר בעמים נוצריים), שהן &quot;גדורות בדתות ונימוסים&quot;, אינן בכלל דינים אלו. לכן, מותר לשאול בשלומם בהרחבה {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}, יש להשיב להם אבידה ואסור להזיק להם {{מקור|מאירי בבא קמא קיג א$ב&quot;ק קיג.|כן}}, והמזיק ממונם (או אם בהמתו הזיקה ממונם) חייב לשלם {{מקור|מאירי בבא קמא לז ב$שם לז:|כן}}. כמו כן, מותר לתת להם מתנה ולשבחם {{מקור|מאירי עבודה זרה כ א$עבודה זרה כ.|כן}}, וחובה להצילם מסכנה ולהחיות אותם {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו.|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו. ד&quot;ה הרבה ראינו|כן}} כותב לגבי רבות מההלכות מופיעות בתלמוד ביחס לגויים, שהם נאמרו בעמים הקדמונים, שהיו עובדי אלילים או שלא השתייכו לשום דת, אך האומות בזמננו (- בתקופת המאירי, וככל הנראה מדובר בעמים נוצריים), שהן &quot;גדורות בדתות ונימוסים&quot;, אינן בכלל דינים אלו. לכן, מותר לשאול בשלומם בהרחבה {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}, יש להשיב להם אבידה ואסור להזיק להם {{מקור|מאירי בבא קמא קיג א$ב&quot;ק קיג.|כן}}, והמזיק ממונם (או אם בהמתו הזיקה ממונם) חייב לשלם {{מקור|מאירי בבא קמא לז ב$שם לז:|כן}}. כמו כן, מותר לתת להם מתנה ולשבחם {{מקור|מאירי עבודה זרה כ א$עבודה זרה כ.|כן}}, וחובה להצילם מסכנה ולהחיות אותם {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו.|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי אף כותב שהנוסח שצריך לומר בראיית בתי [[עבודה זרה]] {{גודל|1|(ביישובם - "בית גאים ייסח ה'"; בחורבנם - "א-ל נקמות ה'")}} נאמר על "בתי עובדי אלילים ושאר בעלי האמונות הקדומות שלא היו גדורים בדרכי הדתות" {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}. דברי הגמרא שהנוצרים עובדי עבודה זרה מתייחסים, לדבריו {{מאירי עבודה זרה ב א$ע"ז ב.|כן}}, לבבלים הקדמונים, בימי נבוכדנצר, שהיו עובדים לשמש, ונאמר עליהם {{מקור|ירמיה ד, טז|כן}}: "נֹצרים באים מארץ המרחק" {{מקור|מאירי תענית כז ב$תענית כז:|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי אף כותב שהנוסח שצריך לומר בראיית בתי [[עבודה זרה]] {{גודל|1|(ביישובם - "בית גאים ייסח ה'"; בחורבנם - "א-ל נקמות ה'")}} נאמר על "בתי עובדי אלילים ושאר בעלי האמונות הקדומות שלא היו גדורים בדרכי הדתות" {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}. דברי הגמרא שהנוצרים עובדי עבודה זרה מתייחסים, לדבריו {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור|</ins>מאירי עבודה זרה ב א$ע"ז ב.|כן}}, לבבלים הקדמונים, בימי נבוכדנצר, שהיו עובדים לשמש, ונאמר עליהם {{מקור|ירמיה ד, טז|כן}}: "נֹצרים באים מארץ המרחק" {{מקור|מאירי תענית כז ב$תענית כז:|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדורנו קיים ויכוח האם אכן זו דעת המאירי{{הערה|כך סבורים [[הרב פנחס זביחי]] {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ יב$שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג חו"מ סי' יב ד"ה והנה גבי|כן}}; [[הרב יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף, שביעית, עמ' תתא), [[הרב שלמה אבינר]] (טל אורות, בראשית , עמ' יט ואילך) ואחרים.}}, או שמא דבריו נאמרו מפחד-הגויים בלבד{{הערה|כך סבורים [[הרב דוד צבי הילמן]] (בדבריו המוזכרים בהערה הבאה); הרב יצחק שמואל קסירר (בספרו 'השמיטה כמצוותה', בית שמש תשס"ז, פרק ז, בעיקר בעמ' צג-צד); [[הרב ישראל אריאל]] (במכתבו למחברי 'תורת המלך' ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</del>[http://www.odyosefchai.org.il/TextHome/TextInfo/427 אתר ישיבת עוד יוסף חי]); [[הרב אליהו זיני]] (בהערתו לספר 'מגן אבות' לרשב"ץ, במהדורתו, ירשלים תש"ס, עמ' 102 הערה 63); ואחרים.}}, וכך סוברים רבים מהחוקרים התורניים{{הערה|ראה: ילקוט שינויי נוסחאות על הרמב"ם, מהדורת ר' שבתי פרנקל ז"ל, פי"א מהלכות גזילה ואבידה ה"ג, עמ' שכא; דברי הרב דוד צבי הילמן במאמרו 'לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים', בקובץ צפונות, גיליון א, עמ' סה-עב; דברי הרב אליהו רחמים זיני שם; ועוד.}}, ואף החתם סופר {{מקור|חתם סופר קובץ תשובות צ$קובץ תשובות סי' צ|כן}} [כנראה] סבר כך, אף שיש מהפוסקים שהתחשבו בדברי המאירי{{הערה|ראה: {{מקור|שו"ת מהרש"ם ה מא$ח"ה סי' מא ד"ה ע"ד הדו"ד|כן}}; דברי [[הרב דוד צבי הופמן]] (מחשובי רבני אשכנז לפני כמאה שנים) המובאים במאמרו של ר' יעקב אופנהיימר: 'יחס היהדות לאומות העולם', בקובץ  'שמעתין', גיליון 85-86, עמ' 87-94; אגרות הראי"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, ח"א, אגרת פט, עמ' צט; {{מקור|שבט הלוי ד, ריג$שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' יג, ד"ה וראיתי עוד}}; {{מקור|יביע אומר ח חו"מ ב$שו"ת יביע אומר ח"ח חו"מ סי' ב אות א}}; {{מקור|יביע אומר י יו"ד סי' מא$שו"ת יביע אומר ח"י יו"ד סי' מא}} (בעיקר באות ה); {{מקור|ציץ אליעזר טו מז$שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' מז אות ה}}; {{מקור|עשה לך רב ט ל$שו"ת עשה לך רב ח"ט סי' ל}} (הדברים מובאים גם במאמרו 'דרכי שלום ביחסים שבין יהודים לשאינם יהודים', בקובץ 'תחו"מין', גיליון ט, תשמ"ט, עמ' 71-81); {{מקור|עטרת פז א ג אה"ע ה$שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג אה"ע סי' ה ד"ה ומה גם}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ יב$ח"א כרך ג חו"מ סי' יב}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ הערות ד א$שם ח"א כרך ג חו"מ סי' ד הערה א ד"ה וראיתי להר"מ}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ הערות יב א$ח"א כרך ג חו"מ סי' יב הערה א ד"ה ונומיתי לו}}, (מקצת מלשונו מובאת בהערות לקמן); ילקוט יוסף, שביעית, עמ' תשצה, תת-תתא (וראה מקצת לשונו בהערה להלן); ועוד.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדורנו קיים ויכוח האם אכן זו דעת המאירי{{הערה|כך סבורים [[הרב פנחס זביחי]] {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ יב$שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג חו"מ סי' יב ד"ה והנה גבי|כן}}; [[הרב יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף, שביעית, עמ' תתא), [[הרב שלמה אבינר]] (טל אורות, בראשית , עמ' יט ואילך) ואחרים.}}, או שמא דבריו נאמרו מפחד-הגויים בלבד{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1=</ins>כך סבורים [[הרב דוד צבי הילמן]] (בדבריו המוזכרים בהערה הבאה); הרב יצחק שמואל קסירר (בספרו 'השמיטה כמצוותה', בית שמש תשס"ז, פרק ז, בעיקר בעמ' צג-צד); [[הרב ישראל אריאל]] (במכתבו למחברי 'תורת המלך' ב[http://www.odyosefchai.org.il/TextHome/TextInfo/427 אתר ישיבת עוד יוסף חי]); [[הרב אליהו זיני]] (בהערתו לספר 'מגן אבות' לרשב"ץ, במהדורתו, ירשלים תש"ס, עמ' 102 הערה 63); ואחרים.}}, וכך סוברים רבים מהחוקרים התורניים{{הערה|ראה: ילקוט שינויי נוסחאות על הרמב"ם, מהדורת ר' שבתי פרנקל ז"ל, פי"א מהלכות גזילה ואבידה ה"ג, עמ' שכא; דברי הרב דוד צבי הילמן במאמרו 'לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים', בקובץ צפונות, גיליון א, עמ' סה-עב; דברי הרב אליהו רחמים זיני שם; ועוד.}}, ואף החתם סופר {{מקור|חתם סופר קובץ תשובות צ$קובץ תשובות סי' צ|כן}} [כנראה] סבר כך, אף שיש מהפוסקים שהתחשבו בדברי המאירי{{הערה|ראה: {{מקור|שו"ת מהרש"ם ה מא$ח"ה סי' מא ד"ה ע"ד הדו"ד|כן}}; דברי [[הרב דוד צבי הופמן]] (מחשובי רבני אשכנז לפני כמאה שנים) המובאים במאמרו של ר' יעקב אופנהיימר: 'יחס היהדות לאומות העולם', בקובץ  'שמעתין', גיליון 85-86, עמ' 87-94; אגרות הראי"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, ח"א, אגרת פט, עמ' צט; {{מקור|שבט הלוי ד, ריג$שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' יג, ד"ה וראיתי עוד}}; {{מקור|יביע אומר ח חו"מ ב$שו"ת יביע אומר ח"ח חו"מ סי' ב אות א}}; {{מקור|יביע אומר י יו"ד סי' מא$שו"ת יביע אומר ח"י יו"ד סי' מא}} (בעיקר באות ה); {{מקור|ציץ אליעזר טו מז$שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' מז אות ה}}; {{מקור|עשה לך רב ט ל$שו"ת עשה לך רב ח"ט סי' ל}} (הדברים מובאים גם במאמרו 'דרכי שלום ביחסים שבין יהודים לשאינם יהודים', בקובץ 'תחו"מין', גיליון ט, תשמ"ט, עמ' 71-81); {{מקור|עטרת פז א ג אה"ע ה$שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג אה"ע סי' ה ד"ה ומה גם}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ יב$ח"א כרך ג חו"מ סי' יב}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ הערות ד א$שם ח"א כרך ג חו"מ סי' ד הערה א ד"ה וראיתי להר"מ}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ הערות יב א$ח"א כרך ג חו"מ סי' יב הערה א ד"ה ונומיתי לו}}, (מקצת מלשונו מובאת בהערות לקמן); ילקוט יוסף, שביעית, עמ' תשצה, תת-תתא (וראה מקצת לשונו בהערה להלן); ועוד.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין הסבורים שדברי המאירי כנים, ישנו דיון האם לדעתו הנצרות איננה עבודה זרה{{הערה|[[הרב חיים דוד הלוי]] {{מקור|עשה לך רב ט ל$שו&quot;ת עשה לך רב ח&quot;ט סי&#039; ל בתו&quot;ד|כן}}; [[הרב פנחס זביחי]] {{מקור|עטרת פז א ג חו&quot;מ הערות יב א$שו&quot;ת עטרת פז ח&quot;א כרך ג חו&quot;מ  הערות סימן יב הערה א ד&quot;ה ואולם בפועלים|כן}}; אנציקלופדיה תלמודית {{מקור|אנציקלופדיה תלמודית א תקז 176$כרך א, ערך אידיהן של עכו&quot;ם, טור תקז הערה 176|כן}}; [[הרב שמואל תנחום רובינשטיין]] במאמרו: &#039;זכויות המיעוטים לאור ההלכה&#039;, בקובץ תורה שבעל פה, גיליון ל, סוף עמ&#039; כ (במאמר בעמ&#039; יח-כו); הרב ד&quot;ר דרור פיקסלר ור&#039; גיל נדר, בהערה 3 במאמרם &#039;האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?&#039;, בקובץ תחו&quot;מין, גיליון כב, תשס&quot;ב; ועוד. כך משמע גם במאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה ב א$ע&quot;ז ב.|כן}}, כפי שהעירו ב&#039;מקורות וציונים&#039; על הרמב&quot;ם, מהדורת ר&#039; שבתי פרנקל ז&quot;ל, פ&quot;ט מהלכות עבודה זרה ה&quot;ד, עמ&#039; קעא.}}, או שלדעתו הנצרות היא עבודה זרה מוסרית, מפני שעובדיה נוהגים בהגינות בין איש לרעהו, ולכן לא נאמרו כלפיהם החומרות הגדולות ביחס לעבודה זרה ועובדיה{{הערה|ראה דברי הרב אבינר בספרו &#039;טל אורות&#039;, בראשית, עמ&#039;{{דרוש מקור}}; מאמרו של הרב ד&quot;ר מיכאל אברהם: &#039;האם יש עבודה זרה &#039;נאורה&#039;?&#039;, בקובץ אקדמות יט, תמוז תשס&quot;ז, עמ&#039; 45-56.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין הסבורים שדברי המאירי כנים, ישנו דיון האם לדעתו הנצרות איננה עבודה זרה{{הערה|[[הרב חיים דוד הלוי]] {{מקור|עשה לך רב ט ל$שו&quot;ת עשה לך רב ח&quot;ט סי&#039; ל בתו&quot;ד|כן}}; [[הרב פנחס זביחי]] {{מקור|עטרת פז א ג חו&quot;מ הערות יב א$שו&quot;ת עטרת פז ח&quot;א כרך ג חו&quot;מ  הערות סימן יב הערה א ד&quot;ה ואולם בפועלים|כן}}; אנציקלופדיה תלמודית {{מקור|אנציקלופדיה תלמודית א תקז 176$כרך א, ערך אידיהן של עכו&quot;ם, טור תקז הערה 176|כן}}; [[הרב שמואל תנחום רובינשטיין]] במאמרו: &#039;זכויות המיעוטים לאור ההלכה&#039;, בקובץ תורה שבעל פה, גיליון ל, סוף עמ&#039; כ (במאמר בעמ&#039; יח-כו); הרב ד&quot;ר דרור פיקסלר ור&#039; גיל נדר, בהערה 3 במאמרם &#039;האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?&#039;, בקובץ תחו&quot;מין, גיליון כב, תשס&quot;ב; ועוד. כך משמע גם במאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה ב א$ע&quot;ז ב.|כן}}, כפי שהעירו ב&#039;מקורות וציונים&#039; על הרמב&quot;ם, מהדורת ר&#039; שבתי פרנקל ז&quot;ל, פ&quot;ט מהלכות עבודה זרה ה&quot;ד, עמ&#039; קעא.}}, או שלדעתו הנצרות היא עבודה זרה מוסרית, מפני שעובדיה נוהגים בהגינות בין איש לרעהו, ולכן לא נאמרו כלפיהם החומרות הגדולות ביחס לעבודה זרה ועובדיה{{הערה|ראה דברי הרב אבינר בספרו &#039;טל אורות&#039;, בראשית, עמ&#039;{{דרוש מקור}}; מאמרו של הרב ד&quot;ר מיכאל אברהם: &#039;האם יש עבודה זרה &#039;נאורה&#039;?&#039;, בקובץ אקדמות יט, תמוז תשס&quot;ז, עמ&#039; 45-56.}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-136979:rev-138353:php=table --> </table>

164.138.123.73 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=136979&oldid=prev 2020-01-31T14:36:01Z

<p>האומות הגדורות</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:36, 31 בינואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי מנחם בן שלמה המאירי&#039;&#039;&#039;, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה&quot;א ט&#039;. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו &#039;&#039;&#039;[[בית הבחירה]]&#039;&#039;&#039; - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח&quot;כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב&#039;לישנא דרבנן&#039;), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.  בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר &#039;&#039;&#039;מגן אבות&#039;&#039;&#039;, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב&quot;ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב&quot;ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר &#039;מגן אבות&#039; נדפס לראשונה בלונדון תרס&quot;ט ע&quot;י י&#039; לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות &#039;תשובות המאירי&#039;). לאחרונה הולך ונדפס ספר &#039;מגן אבות&#039; מחדש עם תיקונים רבים בידי ר&#039; יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר &#039;&#039;&#039;קרית ספר&#039;&#039;&#039; על הלכות [[סת&quot;ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ&quot;ג באיזמיר, ובשנת תשט&quot;ז יצא לאור מחדש ע&quot;פ כתבי יד ע&quot;י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע&quot;ה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי מנחם בן שלמה המאירי&#039;&#039;&#039;, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה&quot;א ט&#039;. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו &#039;&#039;&#039;[[בית הבחירה]]&#039;&#039;&#039; - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח&quot;כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב&#039;לישנא דרבנן&#039;), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.  בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר &#039;&#039;&#039;מגן אבות&#039;&#039;&#039;, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב&quot;ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב&quot;ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר &#039;מגן אבות&#039; נדפס לראשונה בלונדון תרס&quot;ט ע&quot;י י&#039; לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות &#039;תשובות המאירי&#039;). לאחרונה הולך ונדפס ספר &#039;מגן אבות&#039; מחדש עם תיקונים רבים בידי ר&#039; יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר &#039;&#039;&#039;קרית ספר&#039;&#039;&#039; על הלכות [[סת&quot;ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ&quot;ג באיזמיר, ובשנת תשט&quot;ז יצא לאור מחדש ע&quot;פ כתבי יד ע&quot;י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע&quot;ה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המהדיר העיקרי של ספרי המאירי הינו [[הרב אברהם סופר]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המהדיר העיקרי של ספרי המאירי הינו [[הרב אברהם סופר]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== יחסו לגויים ולנצרות ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ערך מורחב|ערך=[[המאירי/האומות הגדורות בדרכי הדתות]]}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע"ז כו. ד"ה הרבה ראינו|כן}} כותב לגבי רבות מההלכות מופיעות בתלמוד ביחס לגויים, שהם נאמרו בעמים הקדמונים, שהיו עובדי אלילים או שלא השתייכו לשום דת, אך האומות בזמננו (- בתקופת המאירי, וככל הנראה מדובר בעמים נוצריים), שהן "גדורות בדתות ונימוסים", אינן בכלל דינים אלו. לכן, מותר לשאול בשלומם בהרחבה {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}, יש להשיב להם אבידה ואסור להזיק להם {{מקור|מאירי בבא קמא קיג א$ב"ק קיג.|כן}}, והמזיק ממונם (או אם בהמתו הזיקה ממונם) חייב לשלם {{מקור|מאירי בבא קמא לז ב$שם לז:|כן}}. כמו כן, מותר לתת להם מתנה ולשבחם {{מקור|מאירי עבודה זרה כ א$עבודה זרה כ.|כן}}, וחובה להצילם מסכנה ולהחיות אותם {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע"ז כו.|כן}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המאירי אף כותב שהנוסח שצריך לומר בראיית בתי [[עבודה זרה]] {{גודל|1|(ביישובם - "בית גאים ייסח ה'"; בחורבנם - "א-ל נקמות ה'")}} נאמר על "בתי עובדי אלילים ושאר בעלי האמונות הקדומות שלא היו גדורים בדרכי הדתות" {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}. דברי הגמרא שהנוצרים עובדי עבודה זרה מתייחסים, לדבריו {{מאירי עבודה זרה ב א$ע"ז ב.|כן}}, לבבלים הקדמונים, בימי נבוכדנצר, שהיו עובדים לשמש, ונאמר עליהם {{מקור|ירמיה ד, טז|כן}}: "נֹצרים באים מארץ המרחק" {{מקור|מאירי תענית כז ב$תענית כז:|כן}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדורנו קיים ויכוח האם אכן זו דעת המאירי{{הערה|כך סבורים [[הרב פנחס זביחי]] {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ יב$שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג חו"מ סי' יב ד"ה והנה גבי|כן}}; [[הרב יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף, שביעית, עמ' תתא), [[הרב שלמה אבינר]] (טל אורות, בראשית , עמ' יט ואילך) ואחרים.}}, או שמא דבריו נאמרו מפחד-הגויים בלבד{{הערה|כך סבורים [[הרב דוד צבי הילמן]] (בדבריו המוזכרים בהערה הבאה); הרב יצחק שמואל קסירר (בספרו 'השמיטה כמצוותה', בית שמש תשס"ז, פרק ז, בעיקר בעמ' צג-צד); [[הרב ישראל אריאל]] (במכתבו למחברי 'תורת המלך' ב[[http://www.odyosefchai.org.il/TextHome/TextInfo/427 אתר ישיבת עוד יוסף חי]); [[הרב אליהו זיני]] (בהערתו לספר 'מגן אבות' לרשב"ץ, במהדורתו, ירשלים תש"ס, עמ' 102 הערה 63); ואחרים.}}, וכך סוברים רבים מהחוקרים התורניים{{הערה|ראה: ילקוט שינויי נוסחאות על הרמב"ם, מהדורת ר' שבתי פרנקל ז"ל, פי"א מהלכות גזילה ואבידה ה"ג, עמ' שכא; דברי הרב דוד צבי הילמן במאמרו 'לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים', בקובץ צפונות, גיליון א, עמ' סה-עב; דברי הרב אליהו רחמים זיני שם; ועוד.}}, ואף החתם סופר {{מקור|חתם סופר קובץ תשובות צ$קובץ תשובות סי' צ|כן}} [כנראה] סבר כך, אף שיש מהפוסקים שהתחשבו בדברי המאירי{{הערה|ראה: {{מקור|שו"ת מהרש"ם ה מא$ח"ה סי' מא ד"ה ע"ד הדו"ד|כן}}; דברי [[הרב דוד צבי הופמן]] (מחשובי רבני אשכנז לפני כמאה שנים) המובאים במאמרו של ר' יעקב אופנהיימר: 'יחס היהדות לאומות העולם', בקובץ  'שמעתין', גיליון 85-86, עמ' 87-94; אגרות הראי"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, ח"א, אגרת פט, עמ' צט; {{מקור|שבט הלוי ד, ריג$שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' יג, ד"ה וראיתי עוד}}; {{מקור|יביע אומר ח חו"מ ב$שו"ת יביע אומר ח"ח חו"מ סי' ב אות א}}; {{מקור|יביע אומר י יו"ד סי' מא$שו"ת יביע אומר ח"י יו"ד סי' מא}} (בעיקר באות ה); {{מקור|ציץ אליעזר טו מז$שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' מז אות ה}}; {{מקור|עשה לך רב ט ל$שו"ת עשה לך רב ח"ט סי' ל}} (הדברים מובאים גם במאמרו 'דרכי שלום ביחסים שבין יהודים לשאינם יהודים', בקובץ 'תחו"מין', גיליון ט, תשמ"ט, עמ' 71-81); {{מקור|עטרת פז א ג אה"ע ה$שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג אה"ע סי' ה ד"ה ומה גם}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ יב$ח"א כרך ג חו"מ סי' יב}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ הערות ד א$שם ח"א כרך ג חו"מ סי' ד הערה א ד"ה וראיתי להר"מ}}, {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ הערות יב א$ח"א כרך ג חו"מ סי' יב הערה א ד"ה ונומיתי לו}}, (מקצת מלשונו מובאת בהערות לקמן); ילקוט יוסף, שביעית, עמ' תשצה, תת-תתא (וראה מקצת לשונו בהערה להלן); ועוד.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין הסבורים שדברי המאירי כנים, ישנו דיון האם לדעתו הנצרות איננה עבודה זרה{{הערה|[[הרב חיים דוד הלוי]] {{מקור|עשה לך רב ט ל$שו"ת עשה לך רב ח"ט סי' ל בתו"ד|כן}}; [[הרב פנחס זביחי]] {{מקור|עטרת פז א ג חו"מ הערות יב א$שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג חו"מ  הערות סימן יב הערה א ד"ה ואולם בפועלים|כן}}; אנציקלופדיה תלמודית {{מקור|אנציקלופדיה תלמודית א תקז 176$כרך א, ערך אידיהן של עכו"ם, טור תקז הערה 176|כן}}; [[הרב שמואל תנחום רובינשטיין]] במאמרו: 'זכויות המיעוטים לאור ההלכה', בקובץ תורה שבעל פה, גיליון ל, סוף עמ' כ (במאמר בעמ' יח-כו); הרב ד"ר דרור פיקסלר ור' גיל נדר, בהערה 3 במאמרם 'האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?', בקובץ תחו"מין, גיליון כב, תשס"ב; ועוד. כך משמע גם במאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה ב א$ע"ז ב.|כן}}, כפי שהעירו ב'מקורות וציונים' על הרמב"ם, מהדורת ר' שבתי פרנקל ז"ל, פ"ט מהלכות עבודה זרה ה"ד, עמ' קעא.}}, או שלדעתו הנצרות היא עבודה זרה מוסרית, מפני שעובדיה נוהגים בהגינות בין איש לרעהו, ולכן לא נאמרו כלפיהם החומרות הגדולות ביחס לעבודה זרה ועובדיה{{הערה|ראה דברי הרב אבינר בספרו 'טל אורות', בראשית, עמ'{{דרוש מקור}}; מאמרו של הרב ד"ר מיכאל אברהם: 'האם יש עבודה זרה 'נאורה'?', בקובץ אקדמות יט, תמוז תשס"ז, עמ' 45-56.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5009|מספר שנים=66}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5009|מספר שנים=66}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-121857:rev-136979:php=table --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=121857&oldid=prev 2019-01-15T01:01:08Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:01, 15 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי מנחם בן שלמה המאירי&#039;&#039;&#039;, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה&quot;א ט&#039;. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו &#039;&#039;&#039;[[בית הבחירה]]&#039;&#039;&#039; - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח&quot;כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב&#039;לישנא דרבנן&#039;), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.  בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר &#039;&#039;&#039;מגן אבות&#039;&#039;&#039;, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב&quot;ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב&quot;ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר &#039;מגן אבות&#039; נדפס לראשונה בלונדון תרס&quot;ט ע&quot;י י&#039; לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות &#039;תשובות המאירי&#039;). לאחרונה הולך ונדפס ספר &#039;מגן אבות&#039; מחדש עם תיקונים רבים בידי ר&#039; יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר &#039;&#039;&#039;קרית ספר&#039;&#039;&#039; על הלכות [[סת&quot;ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ&quot;ג באיזמיר, ובשנת תשט&quot;ז יצא לאור מחדש ע&quot;פ כתבי יד ע&quot;י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע&quot;ה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי מנחם בן שלמה המאירי&#039;&#039;&#039;, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה&quot;א ט&#039;. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו &#039;&#039;&#039;[[בית הבחירה]]&#039;&#039;&#039; - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח&quot;כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב&#039;לישנא דרבנן&#039;), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.  בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר &#039;&#039;&#039;מגן אבות&#039;&#039;&#039;, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב&quot;ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב&quot;ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר &#039;מגן אבות&#039; נדפס לראשונה בלונדון תרס&quot;ט ע&quot;י י&#039; לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות &#039;תשובות המאירי&#039;). לאחרונה הולך ונדפס ספר &#039;מגן אבות&#039; מחדש עם תיקונים רבים בידי ר&#039; יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר &#039;&#039;&#039;קרית ספר&#039;&#039;&#039; על הלכות [[סת&quot;ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ&quot;ג באיזמיר, ובשנת תשט&quot;ז יצא לאור מחדש ע&quot;פ כתבי יד ע&quot;י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע&quot;ה.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהדיר העיקרי של ספרי המאירי הינו [[הרב אברהם סופר]].</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5009|מספר שנים=66}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5009|מספר שנים=66}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-79746:rev-121857:php=table --> </table>

מזרחי ורדיגר https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=79746&oldid=prev 2012-10-28T08:31:19Z

<p>עדכון תבנית לתאריך עברי</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:31, 28 באוקטובר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי מנחם בן שלמה המאירי&#039;&#039;&#039;, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה&quot;א ט&#039;. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו &#039;&#039;&#039;[[בית הבחירה]]&#039;&#039;&#039; - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח&quot;כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב&#039;לישנא דרבנן&#039;), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.  בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר &#039;&#039;&#039;מגן אבות&#039;&#039;&#039;, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב&quot;ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב&quot;ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר &#039;מגן אבות&#039; נדפס לראשונה בלונדון תרס&quot;ט ע&quot;י י&#039; לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות &#039;תשובות המאירי&#039;). לאחרונה הולך ונדפס ספר &#039;מגן אבות&#039; מחדש עם תיקונים רבים בידי ר&#039; יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר &#039;&#039;&#039;קרית ספר&#039;&#039;&#039; על הלכות [[סת&quot;ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ&quot;ג באיזמיר, ובשנת תשט&quot;ז יצא לאור מחדש ע&quot;פ כתבי יד ע&quot;י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע&quot;ה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי מנחם בן שלמה המאירי&#039;&#039;&#039;, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה&quot;א ט&#039;. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו &#039;&#039;&#039;[[בית הבחירה]]&#039;&#039;&#039; - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח&quot;כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב&#039;לישנא דרבנן&#039;), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.  בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר &#039;&#039;&#039;מגן אבות&#039;&#039;&#039;, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב&quot;ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב&quot;ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר &#039;מגן אבות&#039; נדפס לראשונה בלונדון תרס&quot;ט ע&quot;י י&#039; לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות &#039;תשובות המאירי&#039;). לאחרונה הולך ונדפס ספר &#039;מגן אבות&#039; מחדש עם תיקונים רבים בידי ר&#039; יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר &#039;&#039;&#039;קרית ספר&#039;&#039;&#039; על הלכות [[סת&quot;ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ&quot;ג באיזמיר, ובשנת תשט&quot;ז יצא לאור מחדש ע&quot;פ כתבי יד ע&quot;י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע&quot;ה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1249</del>|מספר שנים=66}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5009</ins>|מספר שנים=66}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-48535:rev-79746:php=table --> </table>

יוסף שמח https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=48535&oldid=prev 2011-08-16T22:47:19Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:47, 16 באוגוסט 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:המאירי מנחם}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:המאירי מנחם}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חכמי פרובנס]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חכמי פרובנס]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-46823:rev-48535:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=46823&oldid=prev 2011-06-30T09:24:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:24, 30 ביוני 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי מנחם בן שלמה המאירי&#039;&#039;&#039;, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה&quot;א ט&#039;. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו &#039;&#039;&#039;[[בית הבחירה]]&#039;&#039;&#039; - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח&quot;כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב&#039;לישנא דרבנן&#039;), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.  בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר &#039;&#039;&#039;מגן אבות&#039;&#039;&#039;, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב&quot;ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב&quot;ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר &#039;מגן אבות&#039; נדפס לראשונה בלונדון תרס&quot;ט ע&quot;י י&#039; לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות &#039;תשובות המאירי&#039;). לאחרונה הולך ונדפס ספר &#039;מגן אבות&#039; מחדש עם תיקונים רבים בידי ר&#039; יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר &#039;&#039;&#039;קרית ספר&#039;&#039;&#039; על הלכות [[סת&quot;ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ&quot;ג באיזמיר, ובשנת תשט&quot;ז יצא לאור מחדש ע&quot;פ כתבי יד ע&quot;י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע&quot;ה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי מנחם בן שלמה המאירי&#039;&#039;&#039;, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה&quot;א ט&#039;. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו &#039;&#039;&#039;[[בית הבחירה]]&#039;&#039;&#039; - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח&quot;כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב&#039;לישנא דרבנן&#039;), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.  בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר &#039;&#039;&#039;מגן אבות&#039;&#039;&#039;, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב&quot;ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב&quot;ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר &#039;מגן אבות&#039; נדפס לראשונה בלונדון תרס&quot;ט ע&quot;י י&#039; לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות &#039;תשובות המאירי&#039;). לאחרונה הולך ונדפס ספר &#039;מגן אבות&#039; מחדש עם תיקונים רבים בידי ר&#039; יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר &#039;&#039;&#039;קרית ספר&#039;&#039;&#039; על הלכות [[סת&quot;ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ&quot;ג באיזמיר, ובשנת תשט&quot;ז יצא לאור מחדש ע&quot;פ כתבי יד ע&quot;י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע&quot;ה.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1249|מספר שנים=66}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:המאירי מנחם}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:המאירי מנחם}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-46767:rev-46823:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=46767&oldid=prev 2011-06-28T18:27:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:27, 28 ביוני 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:חכמי פרובנס]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-45914:rev-46767:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י