https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9Fרבי ישראל מרוז'ין - היסטוריית גרסאות2026-04-17T22:55:32Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=106153&oldid=prevאיש גלילי: /* תולדות חייו */ תקלדה2017-12-26T01:47:51Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו: </span> תקלדה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:47, 26 בדצמבר 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוז'ין נבנה לו בית גדול ומפואר, והוא החל לנהוג בגינוני מלכות שונים, בדומה לאביו- ארמונו היה מפואר ומרוהט ביוקרה, הוא נהג לנסוע במרכבות מפוארות רותמות לארבעה סוסים, תזמורת ניגנה לפניו ועוד. התנהגות זו, גררה להלשנה לשלטון הרוסי לפיו ר' ישראל מתכוון להיות מלך ישראל, וכי כספי הפדיונות שחסידיו מביאים לו הם בעצם מסים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוז'ין נבנה לו בית גדול ומפואר, והוא החל לנהוג בגינוני מלכות שונים, בדומה לאביו- ארמונו היה מפואר ומרוהט ביוקרה, הוא נהג לנסוע במרכבות מפוארות רותמות לארבעה סוסים, תזמורת ניגנה לפניו ועוד. התנהגות זו, גררה להלשנה לשלטון הרוסי לפיו ר' ישראל מתכוון להיות מלך ישראל, וכי כספי הפדיונות שחסידיו מביאים לו הם בעצם מסים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקצ"ח נעצר על ידי הרוסים באשמת סיוע לפסק הלכה הקורא להריגת שני מוסרים. הוא שהה בבית הסוהר בקייב למשך קרוב לשנתיים, וכל הממאמצים וההשתדלויות לשחרורו עלו בתוהו. לבסוף, הוא יצא נקי במשפט (שאר ה"נאשמים" בהם עסקנים והרב שהוציא את הספק נידונו חלקם לעבודת פרך עד סוף ימיהם, ארחים במקלות קטלניות או בגירוש מרוסיה). הוא הגיע חזרה לרוז'ין ב[[פורים]] ת"ר, אולם גם בביתו היה נתון תחת פיקוח משטרתי. בשל כך הוא הובא לקישינב (אז ברוסיה- כיום בירת מולדובה), אולם גם שם היה נתון תחת פיקוח. כשהגיעו לקישינב שמועות על צו הגליה לסיביר שהוצא כנגדו, הוחלט להבריחו אל מעבר לגבול. הוא הוברח בעזרת שוחד לרומניה, כששני יהודים חתמו על ערבות לחזרתו, וכשהגיע לקישינב צו הגירוש, כבר היה בעיר יאסי שברומניה (משפחתו נשארה ברוסיה). מיאסי חצה את הגבול לשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ושהה בקומפלינג ולאחר מכן בסקאלה. משנודע הדבר לשלטון הרוסי, בקשה רוסיה מאוסטריה את הסגרתו. אולם, חסידיו באוסטריה פעלו על מנת לסכל את ההסגרה. הם הוכיחו כביכול שר' ישראל הוא לא ר' ישראל פרידמן המבוקש על ידי הרוסים אלא יהודי אוסטרי בשם ישראל דננפלד שנעלם 40 שנה קודם לכן וברח לרוסיה, וכי הוא גדל אצל הרבי מפרוהוביטש וקיבל את שמו- פרידמן, וכן הם שלחו עדים שהעידו כי הוא יליד סדיגורא. לאור כך, סרבה אוסטריה להסגירו, והוא נשאר להתיישב בתחומי האיפריה. הוא קבע את מושבו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסדי���רא</del>, שם ישבבארמון של ממש, ואלפי חסידים החלו לנהור אליו, והוא הפך לאדמו"ר המרכזי בגליציה ובכל שטחי אוסטרו-הונגריה. בין אלו שנסעו אליו היו גם רבנים וצדיקים, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור, [[רבי צבי הירש מרימנוב]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי יצחק מוורקא]], [[רבי מרדכי מנדבורנה]] ועוד. מסופר כי אפילו [[רבי שמשון רפאל הירש]] הגיע מגרמניה על מנת לפגוש את הרוז'יני. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקצ"ח נעצר על ידי הרוסים באשמת סיוע לפסק הלכה הקורא להריגת שני מוסרים. הוא שהה בבית הסוהר בקייב למשך קרוב לשנתיים, וכל הממאמצים וההשתדלויות לשחרורו עלו בתוהו. לבסוף, הוא יצא נקי במשפט (שאר ה"נאשמים" בהם עסקנים והרב שהוציא את הספק נידונו חלקם לעבודת פרך עד סוף ימיהם, ארחים במקלות קטלניות או בגירוש מרוסיה). הוא הגיע חזרה לרוז'ין ב[[פורים]] ת"ר, אולם גם בביתו היה נתון תחת פיקוח משטרתי. בשל כך הוא הובא לקישינב (אז ברוסיה- כיום בירת מולדובה), אולם גם שם היה נתון תחת פיקוח. כשהגיעו לקישינב שמועות על צו הגליה לסיביר שהוצא כנגדו, הוחלט להבריחו אל מעבר לגבול. הוא הוברח בעזרת שוחד לרומניה, כששני יהודים חתמו על ערבות לחזרתו, וכשהגיע לקישינב צו הגירוש, כבר היה בעיר יאסי שברומניה (משפחתו נשארה ברוסיה). מיאסי חצה את הגבול לשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ושהה בקומפלינג ולאחר מכן בסקאלה. משנודע הדבר לשלטון הרוסי, בקשה רוסיה מאוסטריה את הסגרתו. אולם, חסידיו באוסטריה פעלו על מנת לסכל את ההסגרה. הם הוכיחו כביכול שר' ישראל הוא לא ר' ישראל פרידמן המבוקש על ידי הרוסים אלא יהודי אוסטרי בשם ישראל דננפלד שנעלם 40 שנה קודם לכן וברח לרוסיה, וכי הוא גדל אצל הרבי מפרוהוביטש וקיבל את שמו- פרידמן, וכן הם שלחו עדים שהעידו כי הוא יליד סדיגורא. לאור כך, סרבה אוסטריה להסגירו, והוא נשאר להתיישב בתחומי האיפריה. הוא קבע את מושבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסדיגורא</ins>, שם ישבבארמון של ממש, ואלפי חסידים החלו לנהור אליו, והוא הפך לאדמו"ר המרכזי בגליציה ובכל שטחי אוסטרו-הונגריה. בין אלו שנסעו אליו היו גם רבנים וצדיקים, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור, [[רבי צבי הירש מרימנוב]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי יצחק מוורקא]], [[רבי מרדכי מנדבורנה]] ועוד. מסופר כי אפילו [[רבי שמשון רפאל הירש]] הגיע מגרמניה על מנת לפגוש את הרוז'יני. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתור אחד מגדולי האדמו"רים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו�פרט </del>ברוסיה, התמנה לכהן כנשיא הכ[[כולל]]ים של חסידי רוסיה ב[[ארץ ישראל]]. במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת ניסן בק, הנקרא על שמו [[בית הכנסת תפארת ישראל]] (נחרב ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח על ידי הירדנים). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתור אחד מגדולי האדמו"רים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובפרט </ins>ברוסיה, התמנה לכהן כנשיא הכ[[כולל]]ים של חסידי רוסיה ב[[ארץ ישראל]]. במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת ניסן בק, הנקרא על שמו [[בית הכנסת תפארת ישראל]] (נחרב ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח על ידי הירדנים). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תר"ז נפטרה אשתו שרה, והוא נשא בזווג שני את מלכה, אלמנתו של רבי צבי הירש מרימנוב, שהיתה צעירה, וגידל את ילדיה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תר"ז נפטרה אשתו שרה, והוא נשא בזווג שני את מלכה, אלמנתו של רבי צבי הירש מרימנוב, שהיתה צעירה, וגידל את ילדיה. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104178:rev-106153:php=table -->
</table>איש גליליhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=104178&oldid=prev2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: הפך2016-12-22T19:43:09Z<p>הפך</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:43, 22 בדצמבר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[צום גדליה]], ג' ב[[תשרי]] תקנ"ז ל[[רבי שלום שכנא מפרוהוביטש]], בנו של [[רבי אברהם המלאך]] בנו של [[המגיד ממזריטש]]. כבר בהיותו ילד, גדולי החסידות שיבחו את גדולתו וצדקותו (בהם: [[רבי לוי יצחק מברדיטשב]],[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], [[רבי חיים מצאנז]],ובמיוחד [[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי מרדכי מטשרנוביל]], [[רבי אברהם דוד מבוטשאטש]] ועוד). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[צום גדליה]], ג' ב[[תשרי]] תקנ"ז ל[[רבי שלום שכנא מפרוהוביטש]], בנו של [[רבי אברהם המלאך]] בנו של [[המגיד ממזריטש]]. כבר בהיותו ילד, גדולי החסידות שיבחו את גדולתו וצדקותו (בהם: [[רבי לוי יצחק מברדיטשב]],[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], [[רבי חיים מצאנז]],ובמיוחד [[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי מרדכי מטשרנוביל]], [[רבי אברהם דוד מבוטשאטש]] ועוד). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהיותו כבן 6 התייתם מאביו, וגדל אצל אחיו רבי אברהם, שמילא את מקום אביו. נשא לאשה את שרה, בתו של רבי משה, [[דיין]] בברדיטשוב. בשנת תקע"ג נפטר אחיו ולא הותיר אחריו ילדים, ור' ישראל התמנה לאדמו"ר בפרוהוביטש תחת אחיו. כשהתמנה לאדמו"ר, החלו לנהור אחריו אלפי חסידים מכל רחבי רוסיה. לאחר פטירתם של הרבי מאפטא ורבי משה צבי מסווראן, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפכה </del>ר' ישראל לאדמו"ר המרכזי ברוסיה, ואף רוב צדיקי הדור, ואפילו מפולין (כולל חסידיו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] היו נוסעים אליו. לאחר זמן קצר עבר לסקווירא, ומשם לרוז'ין שבמחוז קייב, שם ביסס את חצרו. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהיותו כבן 6 התייתם מאביו, וגדל אצל אחיו רבי אברהם, שמילא את מקום אביו. נשא לאשה את שרה, בתו של רבי משה, [[דיין]] בברדיטשוב. בשנת תקע"ג נפטר אחיו ולא הותיר אחריו ילדים, ור' ישראל התמנה לאדמו"ר בפרוהוביטש תחת אחיו. כשהתמנה לאדמו"ר, החלו לנהור אחריו אלפי חסידים מכל רחבי רוסיה. לאחר פטירתם של הרבי מאפטא ורבי משה צבי מסווראן, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפך </ins>ר' ישראל לאדמו"ר המרכזי ברוסיה, ואף רוב צדיקי הדור, ואפילו מפולין (כולל חסידיו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] היו נוסעים אליו. לאחר זמן קצר עבר לסקווירא, ומשם לרוז'ין שבמחוז קייב, שם ביסס את חצרו. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוז'ין נבנה לו בית גדול ומפואר, והוא החל לנהוג בגינוני מלכות שונים, בדומה לאביו- ארמונו היה מפואר ומרוהט ביוקרה, הוא נהג לנסוע במרכבות מפוארות רותמות לארבעה סוסים, תזמורת ניגנה לפניו ועוד. התנהגות זו, גררה להלשנה לשלטון הרוסי לפיו ר' ישראל מתכוון להיות מלך ישראל, וכי כספי הפדיונות שחסידיו מביאים לו הם בעצם מסים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוז'ין נבנה לו בית גדול ומפואר, והוא החל לנהוג בגינוני מלכות שונים, בדומה לאביו- ארמונו היה מפואר ומרוהט ביוקרה, הוא נהג לנסוע במרכבות מפוארות רותמות לארבעה סוסים, תזמורת ניגנה לפניו ועוד. התנהגות זו, גררה להלשנה לשלטון הרוסי לפיו ר' ישראל מתכוון להיות מלך ישראל, וכי כספי הפדיונות שחסידיו מביאים לו הם בעצם מסים. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקצ"ח נעצר על ידי הרוסים באשמת סיוע לפסק הלכה הקורא להריגת שני מוסרים. הוא שהה בבית הסוהר בקייב למשך קרוב לשנתיים, וכל הממאמצים וההשתדלויות לשחרורו עלו בתוהו. לבסוף, הוא יצא נקי במשפט (שאר ה"נאשמים" בהם עסקנים והרב שהוציא את הספק נידונו חלקם לעבודת פרך עד סוף ימיהם, ארחים במקלות קטלניות או בגירוש מרוסיה). הוא הגיע חזרה לרוז'ין ב[[פורים]] ת"ר, אולם גם בביתו היה נתון תחת פיקוח משטרתי. בשל כך הוא הובא לקישינב (אז ברוסיה- כיום בירת מולדובה), אולם גם שם היה נתון תחת פיקוח. כשהגיעו לקישינב שמועות על צו הגליה לסיביר שהוצא כנגדו, הוחלט להבריחו אל מעבר לגבול. הוא הוברח בעזרת שוחד לרומניה, כששני יהודים חתמו על ערבות לחזרתו, וכשהגיע לקישינב צו הגירוש, כבר היה בעיר יאסי שברומניה (משפחתו נשארה ברוסיה). מיאסי חצה את הגבול לשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ושהה בקומפלינג ולאחר מכן בסקאלה. משנודע הדבר לשלטון הרוסי, בקשה רוסיה מאוסטריה את הסגרתו. אולם, חסידיו באוסטריה פעלו על מנת לסכל את ההסגרה. הם הוכיחו כביכול שר' ישראל הוא לא ר' ישראל פרידמן המבוקש על ידי הרוסים אלא יהודי אוסטרי בשם ישראל דננפלד שנעלם 40 שנה קודם לכן וברח לרוסיה, וכי הוא גדל אצל הרבי מפרוהוביטש וקיבל את שמו- פרידמן, וכן הם שלחו עדים שהעידו כי הוא יליד סדיגורא. לאור כך, סרבה אוסטריה להסגירו, והוא נשאר להתיישב בתחומי האיפריה. הוא קבע את מושבו בסדי���רא, שם ישבבארמון של ממש, ואלפי חסידים החלו לנהור אליו, והוא הפך לאדמו"ר המרכזי בגליציה ובכל שטחי אוסטרו-הונגריה. בין אלו שנסעו אליו היו גם רבנים וצדיקים, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור, [[רבי צבי הירש מרימנוב]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי יצחק מוורקא]], [[רבי מרדכי מנדבורנה]] ועוד. מסופר כי אפילו [[רבי שמשון רפאל הירש]] הגיע מגרמניה על מנת לפגוש את הרוז'יני. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקצ"ח נעצר על ידי הרוסים באשמת סיוע לפסק הלכה הקורא להריגת שני מוסרים. הוא שהה בבית הסוהר בקייב למשך קרוב לשנתיים, וכל הממאמצים וההשתדלויות לשחרורו עלו בתוהו. לבסוף, הוא יצא נקי במשפט (שאר ה"נאשמים" בהם עסקנים והרב שהוציא את הספק נידונו חלקם לעבודת פרך עד סוף ימיהם, ארחים במקלות קטלניות או בגירוש מרוסיה). הוא הגיע חזרה לרוז'ין ב[[פורים]] ת"ר, אולם גם בביתו היה נתון תחת פיקוח משטרתי. בשל כך הוא הובא לקישינב (אז ברוסיה- כיום בירת מולדובה), אולם גם שם היה נתון תחת פיקוח. כשהגיעו לקישינב שמועות על צו הגליה לסיביר שהוצא כנגדו, הוחלט להבריחו אל מעבר לגבול. הוא הוברח בעזרת שוחד לרומניה, כששני יהודים חתמו על ערבות לחזרתו, וכשהגיע לקישינב צו הגירוש, כבר היה בעיר יאסי שברומניה (משפחתו נשארה ברוסיה). מיאסי חצה את הגבול לשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ושהה בקומפלינג ולאחר מכן בסקאלה. משנודע הדבר לשלטון הרוסי, בקשה רוסיה מאוסטריה את הסגרתו. אולם, חסידיו באוסטריה פעלו על מנת לסכל את ההסגרה. הם הוכיחו כביכול שר' ישראל הוא לא ר' ישראל פרידמן המבוקש על ידי הרוסים אלא יהודי אוסטרי בשם ישראל דננפלד שנעלם 40 שנה קודם לכן וברח לרוסיה, וכי הוא גדל אצל הרבי מפרוהוביטש וקיבל את שמו- פרידמן, וכן הם שלחו עדים שהעידו כי הוא יליד סדיגורא. לאור כך, סרבה אוסטריה להסגירו, והוא נשאר להתיישב בתחומי האיפריה. הוא קבע את מושבו בסדי���רא, שם ישבבארמון של ממש, ואלפי חסידים החלו לנהור אליו, והוא הפך לאדמו"ר המרכזי בגליציה ובכל שטחי אוסטרו-הונגריה. בין אלו שנסעו אליו היו גם רבנים וצדיקים, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור, [[רבי צבי הירש מרימנוב]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי יצחק מוורקא]], [[רבי מרדכי מנדבורנה]] ועוד. מסופר כי אפילו [[רבי שמשון רפאל הירש]] הגיע מגרמניה על מנת לפגוש את הרוז'יני. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתור אחד מגדולי האדמו"רים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובפרט </del>ברוסיה, התמנה לכהן כנשיא הכ[[כולל]]ים של חסידי רוסיה ב[[ארץ ישראל]]. במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת ניסן בק, הנקרא על שמו [[בית הכנסת תפארת ישראל]] (נחרב ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח על ידי הירדנים). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתור אחד מגדולי האדמו"רים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו�פרט </ins>ברוסיה, התמנה לכהן כנשיא הכ[[כולל]]ים של חסידי רוסיה ב[[ארץ ישראל]]. במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת ניסן בק, הנקרא על שמו [[בית הכנסת תפארת ישראל]] (נחרב ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח על ידי הירדנים). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תר"ז נפטרה אשתו שרה, והוא נשא בזווג שני את מלכה, אלמנתו של רבי צבי הירש מרימנוב, שהיתה צעירה, וגידל את ילדיה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תר"ז נפטרה אשתו שרה, והוא נשא בזווג שני את מלכה, אלמנתו של רבי צבי הירש מרימנוב, שהיתה צעירה, וגידל את ילדיה. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104040:rev-104178:php=table -->
</table>2001:470:6B12:B0:0:0:0:76https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=104040&oldid=prevאיש גלילי: /* בניו וחתניו */2016-11-20T10:31:50Z<p><span class="autocomment">בניו וחתניו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:31, 20 בנובמבר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חתנו רבי מנחם מנדל מזינקוב</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חתנו רבי מנחם מנדל מזינקוב</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חתנו רבי יצחק טברסקי מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חתנו רבי יצחק טברסקי מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חתנו [[רבי מנחם מנדל הגר]], האדמו"ר מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חתנו [[רבי מנחם מנדל הגר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ויז'ניץ)</ins>]], האדמו"ר מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חצרות חסידיות שהוקמו על ידי נכדיו וניניו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חצרות חסידיות שהוקמו על ידי נכדיו וניניו===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חסידות בוהוש]]- הוקמה על ידי רבי יצחק פרידמן (הראשון) מבוהוש, בנו של ר' שלום יוסף מסדיגורא</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חסידות בוהוש]]- הוקמה על ידי רבי יצחק פרידמן (הראשון) מבוהוש, בנו של ר' שלום יוסף מסדיגורא</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-103922:rev-104040:php=table -->
</table>איש גליליhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=103922&oldid=prev2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: /* תולדות חייו */2016-11-04T06:05:45Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:05, 4 בנובמבר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל פרידמן מרוז'ין''' (מכונה '''הריז'ינר''' או בעברית '''הרוז'יני''', בקרב חסידי רוז'ין מכונה לפעמים '''הסבא קדישא מרוז'ין''') היה מגדולי [[אדמו"ר]]י החסידות בכל הדורות, מייסד שושלת [[חסידות רוז'ין]] הענפה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל פרידמן מרוז'ין''' (מכונה '''הריז'ינר''' או בעברית '''הרוז'יני''', בקרב חסידי רוז'ין מכונה לפעמים '''הסבא קדישא מרוז'ין''') היה מגדולי [[אדמו"ר]]י החסידות בכל הדורות, מייסד שושלת [[חסידות רוז'ין]] הענפה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[צום גדליה]], ג' ב[[תשרי]] תקנ"ז ל[[רבי שלום שכנא מפרוהוביטש]], בנו של [[רבי אברהם המלאך]] בנו של [[המגיד ממזריטש]]. כבר בהיותו ילד, גדולי החסידות שיבחו את גדולתו וצדקותו (בהם: [[רבי לוי יצחק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבארדיטשב</del>]],[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], [[רבי חיים מצאנז]],ובמיוחד [[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי מרדכי מטשרנוביל]], [[רבי אברהם דוד מבוטשאטש]] ועוד). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[צום גדליה]], ג' ב[[תשרי]] תקנ"ז ל[[רבי שלום שכנא מפרוהוביטש]], בנו של [[רבי אברהם המלאך]] בנו של [[המגיד ממזריטש]]. כבר בהיותו ילד, גדולי החסידות שיבחו את גדולתו וצדקותו (בהם: [[רבי לוי יצחק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מברדיטשב</ins>]],[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], [[רבי חיים מצאנז]],ובמיוחד [[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי מרדכי מטשרנוביל]], [[רבי אברהם דוד מבוטשאטש]] ועוד). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהיותו כבן 6 התייתם מאביו, וגדל אצל אחיו רבי אברהם, שמילא את מקום אביו. נשא לאשה את שרה, בתו של רבי משה, [[דיין]] בברדיטשוב. בשנת תקע"ג נפטר אחיו ולא הותיר אחריו ילדים, ור' ישראל התמנה לאדמו"ר בפרוהוביטש תחת אחיו. כשהתמנה לאדמו"ר, החלו לנהור אחריו אלפי חסידים מכל רחבי רוסיה. לאחר פטירתם של הרבי מאפטא ורבי משה צבי מסווראן, הפכה ר' ישראל לאדמו"ר המרכזי ברוסיה, ואף רוב צדיקי הדור, ואפילו מפולין (כולל חסידיו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] היו נוסעים אליו. לאחר זמן קצר עבר לסקווירא, ומשם לרוז'ין שבמחוז קייב, שם ביסס את חצרו. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהיותו כבן 6 התייתם מאביו, וגדל אצל אחיו רבי אברהם, שמילא את מקום אביו. נשא לאשה את שרה, בתו של רבי משה, [[דיין]] בברדיטשוב. בשנת תקע"ג נפטר אחיו ולא הותיר אחריו ילדים, ור' ישראל התמנה לאדמו"ר בפרוהוביטש תחת אחיו. כשהתמנה לאדמו"ר, החלו לנהור אחריו אלפי חסידים מכל רחבי רוסיה. לאחר פטירתם של הרבי מאפטא ורבי משה צבי מסווראן, הפכה ר' ישראל לאדמו"ר המרכזי ברוסיה, ואף רוב צדיקי הדור, ואפילו מפולין (כולל חסידיו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] היו נוסעים אליו. לאחר זמן קצר עבר לסקווירא, ומשם לרוז'ין שבמחוז קייב, שם ביסס את חצרו. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוז'ין נבנה לו בית גדול ומפואר, והוא החל לנהוג בגינוני מלכות שונים, בדומה לאביו- ארמונו היה מפואר ומרוהט ביוקרה, הוא נהג לנסוע במרכבות מפוארות רותמות לארבעה סוסים, תזמורת ניגנה לפניו ועוד. התנהגות זו, גררה להלשנה לשלטון הרוסי לפיו ר' ישראל מתכוון להיות מלך ישראל, וכי כספי הפדיונות שחסידיו מביאים לו הם בעצם מסים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוז'ין נבנה לו בית גדול ומפואר, והוא החל לנהוג בגינוני מלכות שונים, בדומה לאביו- ארמונו היה מפואר ומרוהט ביוקרה, הוא נהג לנסוע במרכבות מפוארות רותמות לארבעה סוסים, תזמורת ניגנה לפניו ועוד. התנהגות זו, גררה להלשנה לשלטון הרוסי לפיו ר' ישראל מתכוון להיות מלך ישראל, וכי כספי הפדיונות שחסידיו מביאים לו הם בעצם מסים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקצ"ח נעצר על ידי הרוסים באשמת סיוע לפסק הלכה הקורא להריגת שני מוסרים. הוא שהה בבית הסוהר בקייב למשך קרוב לשנתיים, וכל הממאמצים וההשתדלויות לשחרורו עלו בתוהו. לבסוף, הוא יצא נקי במשפט (שאר ה"נאשמים" בהם עסקנים והרב שהוציא את הספק נידונו חלקם לעבודת פרך עד סוף ימיהם, ארחים במקלות קטלניות או בגירוש מרוסיה). הוא הגיע חזרה לרוז'ין ב[[פורים]] ת"ר, אולם גם בביתו היה נתון תחת פיקוח משטרתי. בשל כך הוא הובא לקישינב (אז ברוסיה- כיום בירת מולדובה), אולם גם שם היה נתון תחת פיקוח. כשהגיעו לקישינב שמועות על צו הגליה לסיביר שהוצא כנגדו, הוחלט להבריחו אל מעבר לגבול. הוא הוברח בעזרת שוחד לרומניה, כששני יהודים חתמו על ערבות לחזרתו, וכשהגיע לקישינב צו הגירוש, כבר היה בעיר יאסי שברומניה (משפחתו נשארה ברוסיה). מיאסי חצה את הגבול לשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ושהה בקומפלינג ולאחר מכן בסקאלה. משנודע הדבר לשלטון הרוסי, בקשה רוסיה מאוסטריה את הסגרתו. אולם, חסידיו באוסטריה פעלו על מנת לסכל את ההסגרה. הם הוכיחו כביכול שר' ישראל הוא לא ר' ישראל פרידמן המבוקש על ידי הרוסים אלא יהודי אוסטרי בשם ישראל דננפלד שנעלם 40 שנה קודם לכן וברח לרוסיה, וכי הוא גדל אצל הרבי מפרוהוביטש וקיבל את שמו- פרידמן, וכן הם שלחו עדים שהעידו כי הוא יליד סדיגורא. לאור כך, סרבה אוסטריה להסגירו, והוא נשאר להתיישב בתחומי האיפריה. הוא קבע את מושבו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסדי��רא</del>, שם ישבבארמון של ממש, ואלפי חסידים החלו לנהור אליו, והוא הפך לאדמו"ר המרכזי בגליציה ובכל שטחי אוסטרו-הונגריה. בין אלו שנסעו אליו היו גם רבנים וצדיקים, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור, [[רבי צבי הירש מרימנוב]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי יצחק מוורקא]], [[רבי מרדכי מנדבורנה]] ועוד. מסופר כי אפילו [[רבי שמשון רפאל הירש]] הגיע מגרמניה על מנת לפגוש את הרוז'יני. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקצ"ח נעצר על ידי הרוסים באשמת סיוע לפסק הלכה הקורא להריגת שני מוסרים. הוא שהה בבית הסוהר בקייב למשך קרוב לשנתיים, וכל הממאמצים וההשתדלויות לשחרורו עלו בתוהו. לבסוף, הוא יצא נקי במשפט (שאר ה"נאשמים" בהם עסקנים והרב שהוציא את הספק נידונו חלקם לעבודת פרך עד סוף ימיהם, ארחים במקלות קטלניות או בגירוש מרוסיה). הוא הגיע חזרה לרוז'ין ב[[פורים]] ת"ר, אולם גם בביתו היה נתון תחת פיקוח משטרתי. בשל כך הוא הובא לקישינב (אז ברוסיה- כיום בירת מולדובה), אולם גם שם היה נתון תחת פיקוח. כשהגיעו לקישינב שמועות על צו הגליה לסיביר שהוצא כנגדו, הוחלט להבריחו אל מעבר לגבול. הוא הוברח בעזרת שוחד לרומניה, כששני יהודים חתמו על ערבות לחזרתו, וכשהגיע לקישינב צו הגירוש, כבר היה בעיר יאסי שברומניה (משפחתו נשארה ברוסיה). מיאסי חצה את הגבול לשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ושהה בקומפלינג ולאחר מכן בסקאלה. משנודע הדבר לשלטון הרוסי, בקשה רוסיה מאוסטריה את הסגרתו. אולם, חסידיו באוסטריה פעלו על מנת לסכל את ההסגרה. הם הוכיחו כביכול שר' ישראל הוא לא ר' ישראל פרידמן המבוקש על ידי הרוסים אלא יהודי אוסטרי בשם ישראל דננפלד שנעלם 40 שנה קודם לכן וברח לרוסיה, וכי הוא גדל אצל הרבי מפרוהוביטש וקיבל את שמו- פרידמן, וכן הם שלחו עדים שהעידו כי הוא יליד סדיגורא. לאור כך, סרבה אוסטריה להסגירו, והוא נשאר להתיישב בתחומי האיפריה. הוא קבע את מושבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסדי���רא</ins>, שם ישבבארמון של ממש, ואלפי חסידים החלו לנהור אליו, והוא הפך לאדמו"ר המרכזי בגליציה ובכל שטחי אוסטרו-הונגריה. בין אלו שנסעו אליו היו גם רבנים וצדיקים, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור, [[רבי צבי הירש מרימנוב]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי יצחק מוורקא]], [[רבי מרדכי מנדבורנה]] ועוד. מסופר כי אפילו [[רבי שמשון רפאל הירש]] הגיע מגרמניה על מנת לפגוש את הרוז'יני. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתור אחד מגדולי האדמו"רים ובפרט ברוסיה, התמנה לכהן כנשיא הכ[[כולל]]ים של חסידי רוסיה ב[[ארץ ישראל]]. במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת ניסן בק, הנקרא על שמו [[בית הכנסת תפארת ישראל]] (נחרב ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח על ידי הירדנים). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתור אחד מגדולי האדמו"רים ובפרט ברוסיה, התמנה לכהן כנשיא הכ[[כולל]]ים של חסידי רוסיה ב[[ארץ ישראל]]. במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת ניסן בק, הנקרא על שמו [[בית הכנסת תפארת ישראל]] (נחרב ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח על ידי הירדנים). </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-103921:rev-103922:php=table -->
</table>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=103921&oldid=prev2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: /* תולדות חייו */2016-11-04T06:04:52Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:04, 4 בנובמבר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל פרידמן מרוז'ין''' (מכונה '''הריז'ינר''' או בעברית '''הרוז'יני''', בקרב חסידי רוז'ין מכונה לפעמים '''הסבא קדישא מרוז'ין''') היה מגדולי [[אדמו"ר]]י החסידות בכל הדורות, מייסד שושלת [[חסידות רוז'ין]] הענפה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל פרידמן מרוז'ין''' (מכונה '''הריז'ינר''' או בעברית '''הרוז'יני''', בקרב חסידי רוז'ין מכונה לפעמים '''הסבא קדישא מרוז'ין''') היה מגדולי [[אדמו"ר]]י החסידות בכל הדורות, מייסד שושלת [[חסידות רוז'ין]] הענפה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[צום גדליה]], ג' ב[[תשרי]] תקנ"ז ל[[רבי שלום שכנא מפרוהוביטש]], בנו של [[רבי אברהם המלאך]] בנו של [[המגיד ממזריטש]]. כבר בהיותו ילד, גדולי החסידות שיבחו את גדולתו וצדקותו (בהם: [[רבי לוי יצחק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבארדיצוב</del>]],[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], [[רבי חיים מצאנז]],ובמיוחד [[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי מרדכי מטשרנוביל]], [[רבי אברהם דוד מבוטשאטש]] ועוד). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[צום גדליה]], ג' ב[[תשרי]] תקנ"ז ל[[רבי שלום שכנא מפרוהוביטש]], בנו של [[רבי אברהם המלאך]] בנו של [[המגיד ממזריטש]]. כבר בהיותו ילד, גדולי החסידות שיבחו את גדולתו וצדקותו (בהם: [[רבי לוי יצחק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבארדיטשב</ins>]],[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], [[רבי חיים מצאנז]],ובמיוחד [[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי מרדכי מטשרנוביל]], [[רבי אברהם דוד מבוטשאטש]] ועוד). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהיותו כבן 6 התייתם מאביו, וגדל אצל אחיו רבי אברהם, שמילא את מקום אביו. נשא לאשה את שרה, בתו של רבי משה, [[דיין]] בברדיטשוב. בשנת תקע"ג נפטר אחיו ולא הותיר אחריו ילדים, ור' ישראל התמנה לאדמו"ר בפרוהוביטש תחת אחיו. כשהתמנה לאדמו"ר, החלו לנהור אחריו אלפי חסידים מכל רחבי רוסיה. לאחר פטירתם של הרבי מאפטא ורבי משה צבי מסווראן, הפכה ר' ישראל לאדמו"ר המרכזי ברוסיה, ואף רוב צדיקי הדור, ואפילו מפולין (כולל חסידיו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] היו נוסעים אליו. לאחר זמן קצר עבר לסקווירא, ומשם לרוז'ין שבמחוז קייב, שם ביסס את חצרו. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהיותו כבן 6 התייתם מאביו, וגדל אצל אחיו רבי אברהם, שמילא את מקום אביו. נשא לאשה את שרה, בתו של רבי משה, [[דיין]] בברדיטשוב. בשנת תקע"ג נפטר אחיו ולא הותיר אחריו ילדים, ור' ישראל התמנה לאדמו"ר בפרוהוביטש תחת אחיו. כשהתמנה לאדמו"ר, החלו לנהור אחריו אלפי חסידים מכל רחבי רוסיה. לאחר פטירתם של הרבי מאפטא ורבי משה צבי מסווראן, הפכה ר' ישראל לאדמו"ר המרכזי ברוסיה, ואף רוב צדיקי הדור, ואפילו מפולין (כולל חסידיו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] היו נוסעים אליו. לאחר זמן קצר עבר לסקווירא, ומשם לרוז'ין שבמחוז קייב, שם ביסס את חצרו. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוז'ין נבנה לו בית גדול ומפואר, והוא החל לנהוג בגינוני מלכות שונים, בדומה לאביו- ארמונו היה מפואר ומרוהט ביוקרה, הוא נהג לנסוע במרכבות מפוארות רותמות לארבעה סוסים, תזמורת ניגנה לפניו ועוד. התנהגות זו, גררה להלשנה לשלטון הרוסי לפיו ר' ישראל מתכוון להיות מלך ישראל, וכי כספי הפדיונות שחסידיו מביאים לו הם בעצם מסים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוז'ין נבנה לו בית גדול ומפואר, והוא החל לנהוג בגינוני מלכות שונים, בדומה לאביו- ארמונו היה מפואר ומרוהט ביוקרה, הוא נהג לנסוע במרכבות מפוארות רותמות לארבעה סוסים, תזמורת ניגנה לפניו ועוד. התנהגות זו, גררה להלשנה לשלטון הרוסי לפיו ר' ישראל מתכוון להיות מלך ישראל, וכי כספי הפדיונות שחסידיו מביאים לו הם בעצם מסים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקצ"ח נעצר על ידי הרוסים באשמת סיוע לפסק הלכה הקורא להריגת שני מוסרים. הוא שהה בבית הסוהר בקייב למשך קרוב לשנתיים, וכל הממאמצים וההשתדלויות לשחרורו עלו בתוהו. לבסוף, הוא יצא נקי במשפט (שאר ה"נאשמים" בהם עסקנים והרב שהוציא את הספק נידונו חלקם לעבודת פרך עד סוף ימיהם, ארחים במקלות קטלניות או בגירוש מרוסיה). הוא הגיע חזרה לרוז'ין ב[[פורים]] ת"ר, אולם גם בביתו היה נתון תחת פיקוח משטרתי. בשל כך הוא הובא לקישינב (אז ברוסיה- כיום בירת מולדובה), אולם גם שם היה נתון תחת פיקוח. כשהגיעו לקישינב שמועות על צו הגליה לסיביר שהוצא כנגדו, הוחלט להבריחו אל מעבר לגבול. הוא הוברח בעזרת שוחד לרומניה, כששני יהודים חתמו על ערבות לחזרתו, וכשהגיע לקישינב צו הגירוש, כבר היה בעיר יאסי שברומניה (משפחתו נשארה ברוסיה). מיאסי חצה את הגבול לשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ושהה בקומפלינג ולאחר מכן בסקאלה. משנודע הדבר לשלטון הרוסי, בקשה רוסיה מאוסטריה את הסגרתו. אולם, חסידיו באוסטריה פעלו על מנת לסכל את ההסגרה. הם הוכיחו כביכול שר' ישראל הוא לא ר' ישראל פרידמן המבוקש על ידי הרוסים אלא יהודי אוסטרי בשם ישראל דננפלד שנעלם 40 שנה קודם לכן וברח לרוסיה, וכי הוא גדל אצל הרבי מפרוהוביטש וקיבל את שמו- פרידמן, וכן הם שלחו עדים שהעידו כי הוא יליד סדיגורא. לאור כך, סרבה אוסטריה להסגירו, והוא נשאר להתיישב בתחומי האיפריה. הוא קבע את מושבו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסדיג�רא</del>, שם ישבבארמון של ממש, ואלפי חסידים החלו לנהור אליו, והוא הפך לאדמו"ר המרכזי בגליציה ובכל שטחי אוסטרו-הונגריה. בין אלו שנסעו אליו היו גם רבנים וצדיקים, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור, [[רבי צבי הירש מרימנוב]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי יצחק מוורקא]], [[רבי מרדכי מנדבורנה]] ועוד. מסופר כי אפילו [[רבי שמשון רפאל הירש]] הגיע מגרמניה על מנת לפגוש את הרוז'יני. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקצ"ח נעצר על ידי הרוסים באשמת סיוע לפסק הלכה הקורא להריגת שני מוסרים. הוא שהה בבית הסוהר בקייב למשך קרוב לשנתיים, וכל הממאמצים וההשתדלויות לשחרורו עלו בתוהו. לבסוף, הוא יצא נקי במשפט (שאר ה"נאשמים" בהם עסקנים והרב שהוציא את הספק נידונו חלקם לעבודת פרך עד סוף ימיהם, ארחים במקלות קטלניות או בגירוש מרוסיה). הוא הגיע חזרה לרוז'ין ב[[פורים]] ת"ר, אולם גם בביתו היה נתון תחת פיקוח משטרתי. בשל כך הוא הובא לקישינב (אז ברוסיה- כיום בירת מולדובה), אולם גם שם היה נתון תחת פיקוח. כשהגיעו לקישינב שמועות על צו הגליה לסיביר שהוצא כנגדו, הוחלט להבריחו אל מעבר לגבול. הוא הוברח בעזרת שוחד לרומניה, כששני יהודים חתמו על ערבות לחזרתו, וכשהגיע לקישינב צו הגירוש, כבר היה בעיר יאסי שברומניה (משפחתו נשארה ברוסיה). מיאסי חצה את הגבול לשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ושהה בקומפלינג ולאחר מכן בסקאלה. משנודע הדבר לשלטון הרוסי, בקשה רוסיה מאוסטריה את הסגרתו. אולם, חסידיו באוסטריה פעלו על מנת לסכל את ההסגרה. הם הוכיחו כביכול שר' ישראל הוא לא ר' ישראל פרידמן המבוקש על ידי הרוסים אלא יהודי אוסטרי בשם ישראל דננפלד שנעלם 40 שנה קודם לכן וברח לרוסיה, וכי הוא גדל אצל הרבי מפרוהוביטש וקיבל את שמו- פרידמן, וכן הם שלחו עדים שהעידו כי הוא יליד סדיגורא. לאור כך, סרבה אוסטריה להסגירו, והוא נשאר להתיישב בתחומי האיפריה. הוא קבע את מושבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסדי��רא</ins>, שם ישבבארמון של ממש, ואלפי חסידים החלו לנהור אליו, והוא הפך לאדמו"ר המרכזי בגליציה ובכל שטחי אוסטרו-הונגריה. בין אלו שנסעו אליו היו גם רבנים וצדיקים, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור, [[רבי צבי הירש מרימנוב]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי יצחק מוורקא]], [[רבי מרדכי מנדבורנה]] ועוד. מסופר כי אפילו [[רבי שמשון רפאל הירש]] הגיע מגרמניה על מנת לפגוש את הרוז'יני. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתור אחד מגדולי האדמו"רים ובפרט ברוסיה, התמנה לכהן כנשיא הכ[[כולל]]ים של חסידי רוסיה ב[[ארץ ישראל]]. במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת ניסן בק, הנקרא על שמו [[בית הכנסת תפארת ישראל]] (נחרב ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח על ידי הירדנים). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתור אחד מגדולי האדמו"רים ובפרט ברוסיה, התמנה לכהן כנשיא הכ[[כולל]]ים של חסידי רוסיה ב[[ארץ ישראל]]. במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת ניסן בק, הנקרא על שמו [[בית הכנסת תפארת ישראל]] (נחרב ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח על ידי הירדנים). </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-103920:rev-103921:php=table -->
</table>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=103920&oldid=prev2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: /* תולדות חייו */2016-11-04T06:03:46Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:03, 4 בנובמבר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל פרידמן מרוז'ין''' (מכונה '''הריז'ינר''' או בעברית '''הרוז'יני''', בקרב חסידי רוז'ין מכונה לפעמים '''הסבא קדישא מרוז'ין''') היה מגדולי [[אדמו"ר]]י החסידות בכל הדורות, מייסד שושלת [[חסידות רוז'ין]] הענפה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל פרידמן מרוז'ין''' (מכונה '''הריז'ינר''' או בעברית '''הרוז'יני''', בקרב חסידי רוז'ין מכונה לפעמים '''הסבא קדישא מרוז'ין''') היה מגדולי [[אדמו"ר]]י החסידות בכל הדורות, מייסד שושלת [[חסידות רוז'ין]] הענפה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[צום גדליה]], ג' ב[[תשרי]] תקנ"ז ל[[רבי שלום שכנא מפרוהוביטש]], בנו של [[רבי אברהם המלאך]] בנו של [[המגיד ממזריטש]]. כבר בהיותו ילד, גדולי החסידות שיבחו את גדולתו וצדקותו (בהם: [[רבי לוי יצחק מבארדיצוב]],[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], [[רבי חיים מצאנז]],<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ןבמיוחד </del>[[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי מרדכי מטשרנוביל]], [[רבי אברהם דוד מבוטשאטש]] ועוד). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[צום גדליה]], ג' ב[[תשרי]] תקנ"ז ל[[רבי שלום שכנא מפרוהוביטש]], בנו של [[רבי אברהם המלאך]] בנו של [[המגיד ממזריטש]]. כבר בהיותו ילד, גדולי החסידות שיבחו את גדולתו וצדקותו (בהם: [[רבי לוי יצחק מבארדיצוב]],[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], [[רבי חיים מצאנז]],<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובמיוחד </ins>[[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי מרדכי מטשרנוביל]], [[רבי אברהם דוד מבוטשאטש]] ועוד). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהיותו כבן 6 התייתם מאביו, וגדל אצל אחיו רבי אברהם, שמילא את מקום אביו. נשא לאשה את שרה, בתו של רבי משה, [[דיין]] בברדיטשוב. בשנת תקע"ג נפטר אחיו ולא הותיר אחריו ילדים, ור' ישראל התמנה לאדמו"ר בפרוהוביטש תחת אחיו. כשהתמנה לאדמו"ר, החלו לנהור אחריו אלפי חסידים מכל רחבי רוסיה. לאחר פטירתם של הרבי מאפטא ורבי משה צבי מסווראן, הפכה ר' ישראל לאדמו"ר המרכזי ברוסיה, ואף רוב צדיקי הדור, ואפילו מפולין (כולל חסידיו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] היו נוסעים אליו. לאחר זמן קצר עבר לסקווירא, ומשם לרוז'ין שבמחוז קייב, שם ביסס את חצרו. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהיותו כבן 6 התייתם מאביו, וגדל אצל אחיו רבי אברהם, שמילא את מקום אביו. נשא לאשה את שרה, בתו של רבי משה, [[דיין]] בברדיטשוב. בשנת תקע"ג נפטר אחיו ולא הותיר אחריו ילדים, ור' ישראל התמנה לאדמו"ר בפרוהוביטש תחת אחיו. כשהתמנה לאדמו"ר, החלו לנהור אחריו אלפי חסידים מכל רחבי רוסיה. לאחר פטירתם של הרבי מאפטא ורבי משה צבי מסווראן, הפכה ר' ישראל לאדמו"ר המרכזי ברוסיה, ואף רוב צדיקי הדור, ואפילו מפולין (כולל חסידיו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] היו נוסעים אליו. לאחר זמן קצר עבר לסקווירא, ומשם לרוז'ין שבמחוז קייב, שם ביסס את חצרו. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-103919:rev-103920:php=table -->
</table>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=103919&oldid=prev2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: /* תולדות חייו */2016-11-04T06:01:39Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:01, 4 בנובמבר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל פרידמן מרוז'ין''' (מכונה '''הריז'ינר''' או בעברית '''הרוז'יני''', בקרב חסידי רוז'ין מכונה לפעמים '''הסבא קדישא מרוז'ין''') היה מגדולי [[אדמו"ר]]י החסידות בכל הדורות, מייסד שושלת [[חסידות רוז'ין]] הענפה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל פרידמן מרוז'ין''' (מכונה '''הריז'ינר''' או בעברית '''הרוז'יני''', בקרב חסידי רוז'ין מכונה לפעמים '''הסבא קדישא מרוז'ין''') היה מגדולי [[אדמו"ר]]י החסידות בכל הדורות, מייסד שושלת [[חסידות רוז'ין]] הענפה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[צום גדליה]], ג' ב[[תשרי]] תקנ"ז ל[[רבי שלום שכנא מפרוהוביטש]], בנו של [[רבי אברהם המלאך]] בנו של [[המגיד ממזריטש]]. כבר בהיותו ילד, גדולי החסידות שיבחו את גדולתו וצדקותו (בהם: [[רבי שניאור זלמן מלאדי]], [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי מרדכי מטשרנוביל]], [[רבי אברהם דוד מבוטשאטש]] ועוד). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[צום גדליה]], ג' ב[[תשרי]] תקנ"ז ל[[רבי שלום שכנא מפרוהוביטש]], בנו של [[רבי אברהם המלאך]] בנו של [[המגיד ממזריטש]]. כבר בהיותו ילד, גדולי החסידות שיבחו את גדולתו וצדקותו (בהם: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי לוי יצחק מבארדיצוב]],</ins>[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], [[רבי חיים מצאנז]],<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ןבמיוחד </ins>[[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי מרדכי מטשרנוביל]], [[רבי אברהם דוד מבוטשאטש]] ועוד). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהיותו כבן 6 התייתם מאביו, וגדל אצל אחיו רבי אברהם, שמילא את מקום אביו. נשא לאשה את שרה, בתו של רבי משה, [[דיין]] בברדיטשוב. בשנת תקע"ג נפטר אחיו ולא הותיר אחריו ילדים, ור' ישראל התמנה לאדמו"ר בפרוהוביטש תחת אחיו. כשהתמנה לאדמו"ר, החלו לנהור אחריו אלפי חסידים מכל רחבי רוסיה. לאחר פטירתם של הרבי מאפטא ורבי משה צבי מסווראן, הפכה ר' ישראל לאדמו"ר המרכזי ברוסיה, ואף רוב צדיקי הדור, ואפילו מפולין (כולל חסידיו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] היו נוסעים אליו. לאחר זמן קצר עבר לסקווירא, ומשם לרוז'ין שבמחוז קייב, שם ביסס את חצרו. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהיותו כבן 6 התייתם מאביו, וגדל אצל אחיו רבי אברהם, שמילא את מקום אביו. נשא לאשה את שרה, בתו של רבי משה, [[דיין]] בברדיטשוב. בשנת תקע"ג נפטר אחיו ולא הותיר אחריו ילדים, ור' ישראל התמנה לאדמו"ר בפרוהוביטש תחת אחיו. כשהתמנה לאדמו"ר, החלו לנהור אחריו אלפי חסידים מכל רחבי רוסיה. לאחר פטירתם של הרבי מאפטא ורבי משה צבי מסווראן, הפכה ר' ישראל לאדמו"ר המרכזי ברוסיה, ואף רוב צדיקי הדור, ואפילו מפולין (כולל חסידיו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] היו נוסעים אליו. לאחר זמן קצר עבר לסקווירא, ומשם לרוז'ין שבמחוז קייב, שם ביסס את חצרו. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוז'ין נבנה לו בית גדול ומפואר, והוא החל לנהוג בגינוני מלכות שונים, בדומה לאביו- ארמונו היה מפואר ומרוהט ביוקרה, הוא נהג לנסוע במרכבות מפוארות רותמות לארבעה סוסים, תזמורת ניגנה לפניו ועוד. התנהגות זו, גררה להלשנה לשלטון הרוסי לפיו ר' ישראל מתכוון להיות מלך ישראל, וכי כספי הפדיונות שחסידיו מביאים לו הם בעצם מסים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוז'ין נבנה לו בית גדול ומפואר, והוא החל לנהוג בגינוני מלכות שונים, בדומה לאביו- ארמונו היה מפואר ומרוהט ביוקרה, הוא נהג לנסוע במרכבות מפוארות רותמות לארבעה סוסים, תזמורת ניגנה לפניו ועוד. התנהגות זו, גררה להלשנה לשלטון הרוסי לפיו ר' ישראל מתכוון להיות מלך ישראל, וכי כספי הפדיונות שחסידיו מביאים לו הם בעצם מסים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקצ"ח נעצר על ידי הרוסים באשמת סיוע לפסק הלכה הקורא להריגת שני מוסרים. הוא שהה בבית הסוהר בקייב למשך קרוב לשנתיים, וכל הממאמצים וההשתדלויות לשחרורו עלו בתוהו. לבסוף, הוא יצא נקי במשפט (שאר ה"נאשמים" בהם עסקנים והרב שהוציא את הספק נידונו חלקם לעבודת פרך עד סוף ימיהם, ארחים במקלות קטלניות או בגירוש מרוסיה). הוא הגיע חזרה לרוז'ין ב[[פורים]] ת"ר, אולם גם בביתו היה נתון תחת פיקוח משטרתי. בשל כך הוא הובא לקישינב (אז ברוסיה- כיום בירת מולדובה), אולם גם שם היה נתון תחת פיקוח. כשהגיעו לקישינב שמועות על צו הגליה לסיביר שהוצא כנגדו, הוחלט להבריחו אל מעבר לגבול. הוא הוברח בעזרת שוחד לרומניה, כששני יהודים חתמו על ערבות לחזרתו, וכשהגיע לקישינב צו הגירוש, כבר היה בעיר יאסי שברומניה (משפחתו נשארה ברוסיה). מיאסי חצה את הגבול לשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ושהה בקומפלינג ולאחר מכן בסקאלה. משנודע הדבר לשלטון הרוסי, בקשה רוסיה מאוסטריה את הסגרתו. אולם, חסידיו באוסטריה פעלו על מנת לסכל את ההסגרה. הם הוכיחו כביכול שר' ישראל הוא לא ר' ישראל פרידמן המבוקש על ידי הרוסים אלא יהודי אוסטרי בשם ישראל דננפלד שנעלם 40 שנה קודם לכן וברח לרוסיה, וכי הוא גדל אצל הרבי מפרוהוביטש וקיבל את שמו- פרידמן, וכן הם שלחו עדים שהעידו כי הוא יליד סדיגורא. לאור כך, סרבה אוסטריה להסגירו, והוא נשאר להתיישב בתחומי האיפריה. הוא קבע את מושבו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסדיגורא</del>, שם ישבבארמון של ממש, ואלפי חסידים החלו לנהור אליו, והוא הפך לאדמו"ר המרכזי בגליציה ובכל שטחי אוסטרו-הונגריה. בין אלו שנסעו אליו היו גם רבנים וצדיקים, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור, [[רבי צבי הירש מרימנוב]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי יצחק מוורקא]], [[רבי מרדכי מנדבורנה]] ועוד. מסופר כי אפילו [[רבי שמשון רפאל הירש]] הגיע מגרמניה על מנת לפגוש את הרוז'יני. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקצ"ח נעצר על ידי הרוסים באשמת סיוע לפסק הלכה הקורא להריגת שני מוסרים. הוא שהה בבית הסוהר בקייב למשך קרוב לשנתיים, וכל הממאמצים וההשתדלויות לשחרורו עלו בתוהו. לבסוף, הוא יצא נקי במשפט (שאר ה"נאשמים" בהם עסקנים והרב שהוציא את הספק נידונו חלקם לעבודת פרך עד סוף ימיהם, ארחים במקלות קטלניות או בגירוש מרוסיה). הוא הגיע חזרה לרוז'ין ב[[פורים]] ת"ר, אולם גם בביתו היה נתון תחת פיקוח משטרתי. בשל כך הוא הובא לקישינב (אז ברוסיה- כיום בירת מולדובה), אולם גם שם היה נתון תחת פיקוח. כשהגיעו לקישינב שמועות על צו הגליה לסיביר שהוצא כנגדו, הוחלט להבריחו אל מעבר לגבול. הוא הוברח בעזרת שוחד לרומניה, כששני יהודים חתמו על ערבות לחזרתו, וכשהגיע לקישינב צו הגירוש, כבר היה בעיר יאסי שברומניה (משפחתו נשארה ברוסיה). מיאסי חצה את הגבול לשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ושהה בקומפלינג ולאחר מכן בסקאלה. משנודע הדבר לשלטון הרוסי, בקשה רוסיה מאוסטריה את הסגרתו. אולם, חסידיו באוסטריה פעלו על מנת לסכל את ההסגרה. הם הוכיחו כביכול שר' ישראל הוא לא ר' ישראל פרידמן המבוקש על ידי הרוסים אלא יהודי אוסטרי בשם ישראל דננפלד שנעלם 40 שנה קודם לכן וברח לרוסיה, וכי הוא גדל אצל הרבי מפרוהוביטש וקיבל את שמו- פרידמן, וכן הם שלחו עדים שהעידו כי הוא יליד סדיגורא. לאור כך, סרבה אוסטריה להסגירו, והוא נשאר להתיישב בתחומי האיפריה. הוא קבע את מושבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסדיג�רא</ins>, שם ישבבארמון של ממש, ואלפי חסידים החלו לנהור אליו, והוא הפך לאדמו"ר המרכזי בגליציה ובכל שטחי אוסטרו-הונגריה. בין אלו שנסעו אליו היו גם רבנים וצדיקים, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור, [[רבי צבי הירש מרימנוב]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי יצחק מוורקא]], [[רבי מרדכי מנדבורנה]] ועוד. מסופר כי אפילו [[רבי שמשון רפאל הירש]] הגיע מגרמניה על מנת לפגוש את הרוז'יני. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתור אחד מגדולי האדמו"רים ובפרט ברוסיה, התמנה לכהן כנשיא הכ[[כולל]]ים של חסידי רוסיה ב[[ארץ ישראל]]. במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת ניסן בק, הנקרא על שמו [[בית הכנסת תפארת ישראל]] (נחרב ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח על ידי הירדנים). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתור אחד מגדולי האדמו"רים ובפרט ברוסיה, התמנה לכהן כנשיא הכ[[כולל]]ים של חסידי רוסיה ב[[ארץ ישראל]]. במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת ניסן בק, הנקרא על שמו [[בית הכנסת תפארת ישראל]] (נחרב ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח על ידי הירדנים). </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-90147:rev-103919:php=table -->
</table>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=90147&oldid=prevAviadhr: /* בניו וחתניו */2015-03-21T21:24:55Z<p><span class="autocomment">בניו וחתניו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:24, 21 במרץ 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בניו וחתניו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בניו וחתניו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[רבי שלום יוסף מסדיגורא]]- כיהן תחתיו כאדמו"ר, מייסד שושלת [[חסידות סדיגורא]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[רבי שלום יוסף מסדיגורא]]- כיהן תחתיו כאדמו"ר, מייסד שושלת [[חסידות סדיגורא]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[רבי אברהם יעקב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשון </del>מסדיגורא]]- כיהן כאדמו"ר בסדיגורא לאחר פטירת אחיו. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[רבי אברהם יעקב מסדיגורא]]- כיהן כאדמו"ר בסדיגורא לאחר פטירת אחיו. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[רבי דוד משה מטשורטקוב]]- מייסד שושלת [[חסידות טשורטקוב]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[רבי דוד משה מטשורטקוב]]- מייסד שושלת [[חסידות טשורטקוב]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[רבי מנחם נחום משטפנשט]]- מייסד שושלת [[חסידות שטפנשט]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[רבי מנחם נחום משטפנשט]]- מייסד שושלת [[חסידות שטפנשט]]. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חסידות בויאן]]- נוסדה על ידי [[רבי יצחק מבויאן]], בנו של ר' אברהם יעקב מסדיגורא. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חסידות בויאן]]- נוסדה על ידי [[רבי יצחק מבויאן]], בנו של ר' אברהם יעקב מסדיגורא. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חסידות דרוהוביטש]]- נוסגה על ידי [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]], נכדו של רבי אברהם יעקב מסדיגרוא (וחתנו של ר' יצחק מבוהוש). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חסידות דרוהוביטש]]- נוסגה על ידי [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]], נכדו של רבי אברהם יעקב מסדיגרוא (וחתנו של ר' יצחק מבוהוש). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חסידות קופינטשניץ]]- נוסדה על ידי רבי יצחק מאיר השל, חתנו של רבי מרדכי שרגא פייביש מהוסיאטין. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חסידות קופינטשניץ]]- נוסדה על ידי רבי יצחק מאיר השל, חתנו של רבי מרדכי שרגא פייביש מהוסיאטין.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תורותיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תורותיו==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-90146:rev-90147:php=table -->
</table>Aviadhrhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=90146&oldid=prevAviadhr: /* תולדות חייו */2015-03-21T21:23:50Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:23, 21 במרץ 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוז'ין נבנה לו בית גדול ומפואר, והוא החל לנהוג בגינוני מלכות שונים, בדומה לאביו- ארמונו היה מפואר ומרוהט ביוקרה, הוא נהג לנסוע במרכבות מפוארות רותמות לארבעה סוסים, תזמורת ניגנה לפניו ועוד. התנהגות זו, גררה להלשנה לשלטון הרוסי לפיו ר' ישראל מתכוון להיות מלך ישראל, וכי כספי הפדיונות שחסידיו מביאים לו הם בעצם מסים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוז'ין נבנה לו בית גדול ומפואר, והוא החל לנהוג בגינוני מלכות שונים, בדומה לאביו- ארמונו היה מפואר ומרוהט ביוקרה, הוא נהג לנסוע במרכבות מפוארות רותמות לארבעה סוסים, תזמורת ניגנה לפניו ועוד. התנהגות זו, גררה להלשנה לשלטון הרוסי לפיו ר' ישראל מתכוון להיות מלך ישראל, וכי כספי הפדיונות שחסידיו מביאים לו הם בעצם מסים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקצ"ח נעצר על ידי הרוסים באשמת סיוע לפסק הלכה הקורא להריגת שני מוסרים. הוא שהה בבית הסוהר בקייב למשך קרוב לשנתיים, וכל הממאמצים וההשתדלויות לשחרורו עלו בתוהו. לבסוף, הוא יצא נקי במשפט (שאר ה"נאשמים" בהם עסקנים והרב שהוציא את הספק נידונו חלקם לעבודת פרך עד סוף ימיהם, ארחים במקלות קטלניות או בגירוש מרוסיה). הוא הגיע חזרה לרוז'ין ב[[פורים]] ת"ר, אולם גם בביתו היה נתון תחת פיקוח משטרתי. בשל כך הוא הובא לקישינב (אז ברוסיה- כיום בירת מולדובה), אולם גם שם היה נתון תחת פיקוח. כשהגיעו לקישינב שמועות על צו הגליה לסיביר שהוצא כנגדו, הוחלט להבריחו אל מעבר לגבול. הוא הוברח בעזרת שוחד לרומניה, כששני יהודים חתמו על ערבות לחזרתו, וכשהגיע לקישינב צו הגירוש, כבר היה בעיר יאסי שברומניה (משפחתו נשארה ברוסיה). מיאסי חצה את הגבול לשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ושהה בקומפלינג ולאחר מכן בסקאלה. משנודע הדבר לשלטון הרוסי, בקשה רוסיה מאוסטריה את הסגרתו. אולם, חסידיו באוסטריה פעלו על מנת לסכל את ההסגרה. הם הוכיחו כביכול שר' ישראל הוא לא ר' ישראל פרידמן המבוקש על ידי הרוסים אלא יהודי אוסטרי בשם ישראל דננפלד שנעלם 40 שנה קודם לכן וברח לרוסיה, וכי הוא גדל אצל הרבי מפרוהוביטש וקיבל את שמו- פרידמן, וכן הם שלחו עדים שהעידו כי הוא יליד סדיגורא. לאור כך, סרבה אוסטריה להסגירו, והוא נשאר להתיישב בתחומי האיפריה. הוא קבע את מושבו בסדיגורא, שם ישבבארמון של ממש, ואלפי חסידים החלו לנהור אליו, והוא הפך לאדמו"ר המרכזי בגליציה ובכל שטחי אוסטרו-הונגריה. בין אלו שנסעו אליו היו גם רבנים וצדיקים, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יצחק מאיר אלתר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגור</del>]], [[רבי צבי הירש מרימנוב]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי יצחק מוורקא]], [[רבי מרדכי מנדבורנה]] ועוד. מסופר כי אפילו [[רבי שמשון רפאל הירש]] הגיע מגרמניה על מנת לפגוש את הרוז'יני. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקצ"ח נעצר על ידי הרוסים באשמת סיוע לפסק הלכה הקורא להריגת שני מוסרים. הוא שהה בבית הסוהר בקייב למשך קרוב לשנתיים, וכל הממאמצים וההשתדלויות לשחרורו עלו בתוהו. לבסוף, הוא יצא נקי במשפט (שאר ה"נאשמים" בהם עסקנים והרב שהוציא את הספק נידונו חלקם לעבודת פרך עד סוף ימיהם, ארחים במקלות קטלניות או בגירוש מרוסיה). הוא הגיע חזרה לרוז'ין ב[[פורים]] ת"ר, אולם גם בביתו היה נתון תחת פיקוח משטרתי. בשל כך הוא הובא לקישינב (אז ברוסיה- כיום בירת מולדובה), אולם גם שם היה נתון תחת פיקוח. כשהגיעו לקישינב שמועות על צו הגליה לסיביר שהוצא כנגדו, הוחלט להבריחו אל מעבר לגבול. הוא הוברח בעזרת שוחד לרומניה, כששני יהודים חתמו על ערבות לחזרתו, וכשהגיע לקישינב צו הגירוש, כבר היה בעיר יאסי שברומניה (משפחתו נשארה ברוסיה). מיאסי חצה את הגבול לשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ושהה בקומפלינג ולאחר מכן בסקאלה. משנודע הדבר לשלטון הרוסי, בקשה רוסיה מאוסטריה את הסגרתו. אולם, חסידיו באוסטריה פעלו על מנת לסכל את ההסגרה. הם הוכיחו כביכול שר' ישראל הוא לא ר' ישראל פרידמן המבוקש על ידי הרוסים אלא יהודי אוסטרי בשם ישראל דננפלד שנעלם 40 שנה קודם לכן וברח לרוסיה, וכי הוא גדל אצל הרבי מפרוהוביטש וקיבל את שמו- פרידמן, וכן הם שלחו עדים שהעידו כי הוא יליד סדיגורא. לאור כך, סרבה אוסטריה להסגירו, והוא נשאר להתיישב בתחומי האיפריה. הוא קבע את מושבו בסדיגורא, שם ישבבארמון של ממש, ואלפי חסידים החלו לנהור אליו, והוא הפך לאדמו"ר המרכזי בגליציה ובכל שטחי אוסטרו-הונגריה. בין אלו שנסעו אליו היו גם רבנים וצדיקים, בהם [[רבי חיים מצאנז]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגור</ins>, [[רבי צבי הירש מרימנוב]], [[רבי מאיר מפרמישלן]], [[רבי יצחק מוורקא]], [[רבי מרדכי מנדבורנה]] ועוד. מסופר כי אפילו [[רבי שמשון רפאל הירש]] הגיע מגרמניה על מנת לפגוש את הרוז'יני. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתור אחד מגדולי האדמו"רים ובפרט ברוסיה, התמנה לכהן כנשיא הכ[[כולל]]ים של חסידי רוסיה ב[[ארץ ישראל]]. במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת ניסן בק, הנקרא על שמו [[בית הכנסת תפארת ישראל]] (נחרב ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח על ידי הירדנים). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתור אחד מגדולי האדמו"רים ובפרט ברוסיה, התמנה לכהן כנשיא הכ[[כולל]]ים של חסידי רוסיה ב[[ארץ ישראל]]. במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת ניסן בק, הנקרא על שמו [[בית הכנסת תפארת ישראל]] (נחרב ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח על ידי הירדנים). </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בג' ב[[חשוון]] תרי"א נפטר, ונקבר בסדיגורא. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בג' ב[[חשוון]] תרי"א נפטר, ונקבר בסדיגורא. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו כיהן בנו, [[רבי שלום יוסף מסדיגורא]] כאדמו"ר, ולאחר פטירתו שאר בניו כיהנו כאדמורים (ראה להלן). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו כיהן בנו, [[רבי שלום יוסף מסדיגורא]] כאדמו"ר, ולאחר פטירתו שאר בניו כיהנו כאדמורים (ראה להלן).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בניו וחתניו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בניו וחתניו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[רבי שלום יוסף מסדיגורא]]- כיהן תחתיו כאדמו"ר, מייסד שושלת [[חסידות סדיגורא]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[רבי שלום יוסף מסדיגורא]]- כיהן תחתיו כאדמו"ר, מייסד שושלת [[חסידות סדיגורא]].</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87036:rev-90146:php=table -->
</table>Aviadhrhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=87036&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־19:45, 21 בינואר 20142014-01-21T19:45:49Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:45, 21 בינואר 2014</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חסידות דרוהוביטש]]- נוסגה על ידי [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]], נכדו של רבי אברהם יעקב מסדיגרוא (וחתנו של ר' יצחק מבוהוש). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חסידות דרוהוביטש]]- נוסגה על ידי [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]], נכדו של רבי אברהם יעקב מסדיגרוא (וחתנו של ר' יצחק מבוהוש). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חסידות קופינטשניץ]]- נוסדה על ידי רבי יצחק מאיר השל, חתנו של רבי מרדכי שרגא פייביש מהוסיאטין. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חסידות קופינטשניץ]]- נוסדה על ידי רבי יצחק מאיר השל, חתנו של רבי מרדכי שרגא פייביש מהוסיאטין. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תורותיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תורותיו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי תורותיו הודפסו בספרים שונים: </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי תורותיו הודפסו בספרים שונים: </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''אורות ישראל'''- ירושלים תשל"ג</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''אורות ישראל'''- ירושלים תשל"ג</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''נר ישראל'''- [[בני ברק]] תשמ"ז </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''נר ישראל'''- [[בני ברק]] תשמ"ז </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==לקריאה נוספת==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* דוד אסף, '''דרך המלכות: ר' ישראל מרוז'ין ומקומו בתולדות החסידות''', בהוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים תשנ"ז</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5557|מספר שנים=54}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5557|מספר שנים=54}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:פרידמן ישראל}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:פרידמן ישראל}}</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-79797:rev-87036:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"י