https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A7רבי ישראל יהושע טרונק - היסטוריית גרסאות2026-05-15T23:39:36Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A7&diff=52907&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־08:40, 13 בינואר 20122012-01-13T08:40:03Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:40, 13 בינואר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל אליהו יהושע טרונק''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכונה לפעמים </del>'''ר' יושל'ע קוטנער''') היה [[רב]]ה של העיר קוטנא ומראשוני תומכי העליה וההתיישבות החקלאית ב[[ארץ ישראל]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל אליהו יהושע טרונק''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''רבי יהושע מקוטנא''' או </ins>'''ר' יושל'ע קוטנער''') היה [[רב]]ה של העיר קוטנא ומראשוני תומכי העליה וההתיישבות החקלאית ב[[ארץ ישראל]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו ויחסו לישוב הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו ויחסו לישוב הארץ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בפלוצק ב[[כסלו]] תקפ"א לר' דויד, בשם ישראל אליהו יהושע (על שם [[הבעל שם טוב]], [[הגר"א]] וה[[פני יהושע]]), אולם בעקבות מנהגו לכתבו ישר'''אליהו'''שע, בשילוב שלושת השמות, השתרש שמו כישראל יהושע. את תחילת לימודו למד מאביו, והצטיין מאד בזכרונו ובהתמדתו. בגיל אחת עשרה נפטר אביו והוא נאלץ ללמוד בעצמו. בגיל צעיר ביותר היה בקיא בש"ס ובפוסקים. בגיל ארבע עשרה נשא לאשה את פריווא בת ר' חיים מראביץ, והיה סמוך על שולחן חותנתו האלמנה האמידה בשמך שש שנים. באותה תקופה נסע ל[[רבי מנחם מנדל מקוצק]], שהתרשם מאד ממנו על "גודל בקיאותו ומידת האמת שבו שאיננו נושא פני איש". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בפלוצק ב[[כסלו]] תקפ"א לר' דויד, בשם ישראל אליהו יהושע (על שם [[הבעל שם טוב]], [[הגר"א]] וה[[פני יהושע]]), אולם בעקבות מנהגו לכתבו ישר'''אליהו'''שע, בשילוב שלושת השמות, השתרש שמו כישראל יהושע. את תחילת לימודו למד מאביו, והצטיין מאד בזכרונו ובהתמדתו. בגיל אחת עשרה נפטר אביו והוא נאלץ ללמוד בעצמו. בגיל צעיר ביותר היה בקיא בש"ס ובפוסקים. בגיל ארבע עשרה נשא לאשה את פריווא בת ר' חיים מראביץ, והיה סמוך על שולחן חותנתו האלמנה האמידה בשמך שש שנים. באותה תקופה נסע ל[[רבי מנחם מנדל מקוצק]], שהתרשם מאד ממנו על "גודל בקיאותו ומידת האמת שבו שאיננו נושא פני איש". </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-51484:rev-52907:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A7&diff=51484&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* ספריו */2011-11-08T17:01:00Z<p><span class="autocomment">ספריו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:01, 8 בנובמבר 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:רבנים פולנים]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-48585:rev-51484:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A7&diff=48585&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־06:23, 17 באוגוסט 20112011-08-17T06:23:01Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:23, 17 באוגוסט 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל יהושע טרונק''' (מכונה לפעמים '''ר' יושל'ע קוטנער''') היה [[רב]]ה של העיר קוטנא ומראשוני תומכי העליה וההתיישבות החקלאית ב[[ארץ ישראל]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אליהו </ins>יהושע טרונק''' (מכונה לפעמים '''ר' יושל'ע קוטנער''') היה [[רב]]ה של העיר קוטנא ומראשוני תומכי העליה וההתיישבות החקלאית ב[[ארץ ישראל]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו ויחסו לישוב הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו ויחסו לישוב הארץ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בפלוצק ב[[כסלו]] תקפ"א לר' דויד, בשם ישראל אליהו יהושע (על שם [[הבעל שם טוב]], [[הגר"א]] וה[[פני יהושע]]), אולם בעקבות מנהגו לכתבו ישר'''אליהו'''שע, בשילוב שלושת השמות, השתרש שמו כישראל יהושע. את תחילת לימודו למד מאביו, והצטיין מאד בזכרונו ובהתמדתו. בגיל אחת עשרה נפטר אביו והוא נאלץ ללמוד בעצמו. בגיל צעיר ביותר היה בקיא בש"ס ובפוסקים. בגיל ארבע עשרה נשא לאשה את פריווא בת ר' חיים מראביץ, והיה סמוך על שולחן חותנתו האלמנה האמידה בשמך שש שנים. באותה תקופה נסע ל[[רבי מנחם מנדל מקוצק]], שהתרשם מאד ממנו על "גודל בקיאותו ומידת האמת שבו שאיננו נושא פני איש". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בפלוצק ב[[כסלו]] תקפ"א לר' דויד, בשם ישראל אליהו יהושע (על שם [[הבעל שם טוב]], [[הגר"א]] וה[[פני יהושע]]), אולם בעקבות מנהגו לכתבו ישר'''אליהו'''שע, בשילוב שלושת השמות, השתרש שמו כישראל יהושע. את תחילת לימודו למד מאביו, והצטיין מאד בזכרונו ובהתמדתו. בגיל אחת עשרה נפטר אביו והוא נאלץ ללמוד בעצמו. בגיל צעיר ביותר היה בקיא בש"ס ובפוסקים. בגיל ארבע עשרה נשא לאשה את פריווא בת ר' חיים מראביץ, והיה סמוך על שולחן חותנתו האלמנה האמידה בשמך שש שנים. באותה תקופה נסע ל[[רבי מנחם מנדל מקוצק]], שהתרשם מאד ממנו על "גודל בקיאותו ומידת האמת שבו שאיננו נושא פני איש". </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''יבין דעת''' על [[יורה דעה]] ותשובות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''יבין דעת''' על [[יורה דעה]] ותשובות. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:טרונק ישראל יהושע}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:טרונק ישראל יהושע}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]</div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A7&diff=43367&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו ויחסו לישוב הארץ */2011-04-17T17:33:59Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו ויחסו לישוב הארץ</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:33, 17 באפריל 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרמ"ו ערכו סיור בארץ, ב[[ירושלים]], ב[[יפו]] וב[[פתח תקווה]], שם עודדו את המתיישבים שנואשו וכבר חשבו על עזיבת המקום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרמ"ו ערכו סיור בארץ, ב[[ירושלים]], ב[[יפו]] וב[[פתח תקווה]], שם עודדו את המתיישבים שנואשו וכבר חשבו על עזיבת המקום.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרמ"ח עלתה שאלת העבודה החקלאית בארץ בשנת ה[[שמיטה]]. היה ברור כי איסור עבודב מוחלט בשביעית, ימיט חורבן על מפעל ההתיישבות החקלאית בארץ. לצורך זה, נועד עם [[הרב שמואל מוהליבר]] מביאליסטוק ורבי שמואל זאנוויל קלאפפיש מוורשה. לאחר שדנו שלושתם בבעיה, הציגו בכ"ח ב[[שבט]] תרמ"ח את ההיתר, שנודע מאוחר יותר בשם [[היתר המכירה]]: "וזכינו בעזרתו יתברך שנתכוננו כמה כפרים הנקראים קלוניות (מושבות) של יהודים, המתפרנסים מעבודת האדמה, הן משדי תבואות והן מטעי כרם, ואם נאסור עליהם לשדד את האדמה ולתקן את הכרמים תישם הארץ ותיפוק מזה חורבן הקולוניות חלילה, וכמה מאות נפשות ימוגו ברעב חלילה- על כן להצלת נפשות והצלת ישוב הארץ, הצלת הגוך והצלת ממון, מצאנו היתר על שנה זו שנת תרמ"ט למכור בקיץ הבא עלינו לטובה את השדות והכרמים וכל השייך לעבודת האדמה לנכרים..." הם מציינים כי שטר המכירה יכתב בבית הדין שבירושלים, ומדגישים כי ההיתר הוא לשנה זו בלבד, וכי העבודה תעשה על ידי נכרים אצל העשירים והעניים יעבדו בעצמם. כמו כן, תנאי נוסף להיתר זה הוא הסכמתו של [[רבי יצחק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחנן </del>ספקטור]] מקובנה, שאכן הסכים להיתר. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרמ"ח עלתה שאלת העבודה החקלאית בארץ בשנת ה[[שמיטה]]. היה ברור כי איסור עבודב מוחלט בשביעית, ימיט חורבן על מפעל ההתיישבות החקלאית בארץ. לצורך זה, נועד עם [[הרב שמואל מוהליבר]] מביאליסטוק ורבי שמואל זאנוויל קלאפפיש מוורשה. לאחר שדנו שלושתם בבעיה, הציגו בכ"ח ב[[שבט]] תרמ"ח את ההיתר, שנודע מאוחר יותר בשם [[היתר המכירה]]: "וזכינו בעזרתו יתברך שנתכוננו כמה כפרים הנקראים קלוניות (מושבות) של יהודים, המתפרנסים מעבודת האדמה, הן משדי תבואות והן מטעי כרם, ואם נאסור עליהם לשדד את האדמה ולתקן את הכרמים תישם הארץ ותיפוק מזה חורבן הקולוניות חלילה, וכמה מאות נפשות ימוגו ברעב חלילה- על כן להצלת נפשות והצלת ישוב הארץ, הצלת הגוך והצלת ממון, מצאנו היתר על שנה זו שנת תרמ"ט למכור בקיץ הבא עלינו לטובה את השדות והכרמים וכל השייך לעבודת האדמה לנכרים..." הם מציינים כי שטר המכירה יכתב בבית הדין שבירושלים, ומדגישים כי ההיתר הוא לשנה זו בלבד, וכי העבודה תעשה על ידי נכרים אצל העשירים והעניים יעבדו בעצמם. כמו כן, תנאי נוסף להיתר זה הוא הסכמתו של [[רבי יצחק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלחנן </ins>ספקטור]] מקובנה, שאכן הסכים להיתר. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תר"ן, נוסד "הועד לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלכאכה בא"י ובסוריא" קרא לתמוך בו {{מקור|שיבת ציון לרא"י סלוצקי ח"א עמ' 18|כן}}. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תר"ן, נוסד "הועד לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלכאכה בא"י ובסוריא" קרא לתמוך בו {{מקור|שיבת ציון לרא"י סלוצקי ח"א עמ' 18|כן}}. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה שנה השיב לשאלתו של [[רבי חיים ישראל מורגנשטרן]] מפילוב, ששאל האם יש מצווה לעלות ולהתיישב בארץ: "ואין ספק שהיא מצווה גדולה כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה. ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו {{מקור|ישעיה נו ח|כן}} ועיין ב{{מקור|יבמות סד$יבמות דף ס"ד}} שאין השכינה שורה בפחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בליבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה" {{מקור|ישועות מלכו יו"ד סו|כן}}. הקדיש תשובה ארוכה בספרו {{מקור|ישועות מלכו יו"ד סז$יו"ד סז|כן}} לבירור [[גבולו הארץ]], בו הוא נוטה מאד להרחיב. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה שנה השיב לשאלתו של [[רבי חיים ישראל מורגנשטרן]] מפילוב, ששאל האם יש מצווה לעלות ולהתיישב בארץ: "ואין ספק שהיא מצווה גדולה כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה. ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו {{מקור|ישעיה נו ח|כן}} ועיין ב{{מקור|יבמות סד$יבמות דף ס"ד}} שאין השכינה שורה בפחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בליבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה" {{מקור|ישועות מלכו יו"ד סו|כן}}. הקדיש תשובה ארוכה בספרו {{מקור|ישועות מלכו יו"ד סז$יו"ד סז|כן}} לבירור [[גבולו הארץ]], בו הוא נוטה מאד להרחיב. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנה זו חלה במחלה קשה, ונפטר בכ"ה ב[[תמוז]] תרנ"ג. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנה זו חלה במחלה קשה, ונפטר בכ"ה ב[[תמוז]] תרנ"ג.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[שו"ת]] '''ישועות מלכו'''. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[שו"ת]] '''ישועות מלכו'''. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-43366:rev-43367:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A7&diff=43366&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־17:33, 17 באפריל 20112011-04-17T17:33:41Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:33, 17 באפריל 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהודע </del>טרונק''' (מכונה לפעמים '''ר' יושל'ע קוטנער''') היה [[רב]]ה של העיר קוטנא ומראשוני תומכי העליה וההתיישבות החקלאית ב[[ארץ ישראל]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהושע </ins>טרונק''' (מכונה לפעמים '''ר' יושל'ע קוטנער''') היה [[רב]]ה של העיר קוטנא ומראשוני תומכי העליה וההתיישבות החקלאית ב[[ארץ ישראל]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו ויחסו לישוב הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו ויחסו לישוב הארץ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בפלוצק ב[[כסלו]] תקפ"א לר' דויד, בשם ישראל אליהו יהושע (על שם [[הבעל שם טוב]], [[הגר"א]] וה[[פני יהושע]]), אולם בעקבות מנהגו לכתבו ישר'''אליהו'''שע, בשילוב שלושת השמות, השתרש שמו כישראל יהושע. את תחילת לימודו למד מאביו, והצטיין מאד בזכרונו ובהתמדתו. בגיל אחת עשרה נפטר אביו והוא נאלץ ללמוד בעצמו. בגיל צעיר ביותר היה בקיא בש"ס ובפוסקים. בגיל ארבע עשרה נשא לאשה את פריווא בת ר' חיים מראביץ, והיה סמוך על שולחן חותנתו האלמנה האמידה בשמך שש שנים. באותה תקופה נסע ל[[רבי מנחם מנדל מקוצק]], שהתרשם מאד ממנו על "גודל בקיאותו ומידת האמת שבו שאיננו נושא פני איש". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בפלוצק ב[[כסלו]] תקפ"א לר' דויד, בשם ישראל אליהו יהושע (על שם [[הבעל שם טוב]], [[הגר"א]] וה[[פני יהושע]]), אולם בעקבות מנהגו לכתבו ישר'''אליהו'''שע, בשילוב שלושת השמות, השתרש שמו כישראל יהושע. את תחילת לימודו למד מאביו, והצטיין מאד בזכרונו ובהתמדתו. בגיל אחת עשרה נפטר אביו והוא נאלץ ללמוד בעצמו. בגיל צעיר ביותר היה בקיא בש"ס ובפוסקים. בגיל ארבע עשרה נשא לאשה את פריווא בת ר' חיים מראביץ, והיה סמוך על שולחן חותנתו האלמנה האמידה בשמך שש שנים. באותה תקופה נסע ל[[רבי מנחם מנדל מקוצק]], שהתרשם מאד ממנו על "גודל בקיאותו ומידת האמת שבו שאיננו נושא פני איש". </div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A7&diff=43364&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: רבי יהושע מקוטנא הועבר לרבי ישראל יהושע טרונק2011-04-17T17:33:26Z<p><a href="/wiki/index.php/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%90" class="mw-redirect" title="רבי יהושע מקוטנא">רבי יהושע מקוטנא</a> הועבר ל<a href="/wiki/index.php/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A7" title="רבי ישראל יהושע טרונק">רבי ישראל יהושע טרונק</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:33, 17 באפריל 2011</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-43363:rev-43364 -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A7&diff=43363&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: השתמשתי בשלושה תבניות מקור2011-04-17T13:36:58Z<p>השתמשתי בשלושה תבניות מקור</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''רבי ישראל יהודע טרונק''' (מכונה לפעמים '''ר' יושל'ע קוטנער''') היה [[רב]]ה של העיר קוטנא ומראשוני תומכי העליה וההתיישבות החקלאית ב[[ארץ ישראל]]. <br />
==תולדות חייו ויחסו לישוב הארץ==<br />
נולד בפלוצק ב[[כסלו]] תקפ"א לר' דויד, בשם ישראל אליהו יהושע (על שם [[הבעל שם טוב]], [[הגר"א]] וה[[פני יהושע]]), אולם בעקבות מנהגו לכתבו ישר'''אליהו'''שע, בשילוב שלושת השמות, השתרש שמו כישראל יהושע. את תחילת לימודו למד מאביו, והצטיין מאד בזכרונו ובהתמדתו. בגיל אחת עשרה נפטר אביו והוא נאלץ ללמוד בעצמו. בגיל צעיר ביותר היה בקיא בש"ס ובפוסקים. בגיל ארבע עשרה נשא לאשה את פריווא בת ר' חיים מראביץ, והיה סמוך על שולחן חותנתו האלמנה האמידה בשמך שש שנים. באותה תקופה נסע ל[[רבי מנחם מנדל מקוצק]], שהתרשם מאד ממנו על "גודל בקיאותו ומידת האמת שבו שאיננו נושא פני איש". <br />
<br />
בשנת ת"ר נתקבל לרבנות בעיר שרנסק ויסד בה [[ישיבה]] גדולה. בשנת תר"ז עבר לכהן כרב בגומבין ובתר"י כרב בוורקי, וכבר אזהחלו להפנות אליו שאלות הלכתיות מכל רחבי המדינה. בשנת תרי"ג התקבל כרב בפולטוסק, ובתרכ"א החל לשמש כרב ו[[אב בית דין]] בעיר קוטנא. בקוטנא התפרסם מאד, ואפילו רבנים מארצות המזרח שלחו אליו שאלות בהלכה. חוץ מגאונותו בתורה, נודע מאד במידותיו- היה בעל חוש צדק, רדיפה אחר האמת, בריחה מפרסום ושנאת בצע<ref>כאשר התחתן בנו, ביקש מפרנסי הקהילה כי יפחתיו במשכורתו כי כעת שבנו משמש כרב בעיר אחרת ומתפרנס בעצמו יכול הוא להסתפק בפחות כסף.</ref>, וכן נודע בפיקחות וביחס אוהב לבריות. לא רק בענייני [[הלכה]] התייעצו איתו, אלא אפילו לפשר בענייני מחלוקות ומריבות. הוזמן לשבת בכסא הרבנות בערים רבות, וביניהן לובלין, אולם הוא העדיף להישאר בקוטנא. <br />
כשהחלו הניצנים הראשונים של התישבות בארץ, תמך באופן נלהב בצעדים אלו. כשהגיע לידיו ספרו של [[הרב צבי הירש קלישר]], [[דרישת ציון]], שמח מאד והגיב לו במכתב ברכה שכתב לו בו' ב[[טבת]] תרכ"ה, ונדפסה בין ההסכמות למהדורה השניה לספר (וכן נוספה כהסכמה לספר [[אם הבנים שמחה]] מאת [[הרב ישכר שלמה טייכטל]], שכתב כי בודאי אם היה ראוה את הספר היה מסכים לו, ולכן צירף את הסכמתו). באגרת זו, חיזק את ידיו כנגד המתנגדים, אולם הדגיש כי לדעתו הרב לקישר "הגדיש את הסאה" במה שכתב אודות חידוש ה[[קרבנות]]. מאז נשמרו ביניהם קשרי ידידות בכתב ובעל פה<ref>ראה בספר "כתבים ציוניים" של הרב קלישר מהדורת קלויזנר עמ' כא; תפז; פא ועוד.</ref>. <br />
<br />
גם [[רבי נתן פרידלנד]], הפעיל הגדול למען ישוב הארץ, זכה לעידודו וסיועו, והסכים לספריו. <br />
<br />
יחד עמו, פעל רבות למען נושא זה חתנו [[רבי חיים אלעזר וואקס]] מקאליש, בעל "נפש חיה". שניהם ראו חשיבות בכך שהתנועה לישטב ארץ ישראל תפעל להעברת הישוב היהודי בארץ מישוב שניזן מכספי תרומות לישוב יצרני המתפרנס בעמל כפיו. כאשר ר' חיים אלעזר קנה שטח בכפר חיטין שע"י [[טבריה]] ונטע בן מטע [[אתרוג]]ים, ברך אותו חמיו על כך, וסייע לו בתעמולה באירופה למען אתרוגי ארץ ישראל. בנושא זה גם דן בתשובותיו, ומסביר מדוע אתרוגי א"י עדיפים על אתרוגי קורפו שנחשבו אז למהודרים ביותר ({{מקור|ישועות מלכו או"ח מו}}, ו{{מקור|ישועות מלכו או"ח מח$מח}}). <br />
<br />
בשנת תרמ"ו ערכו סיור בארץ, ב[[ירושלים]], ב[[יפו]] וב[[פתח תקווה]], שם עודדו את המתיישבים שנואשו וכבר חשבו על עזיבת המקום.<br />
<br />
בשנת תרמ"ח עלתה שאלת העבודה החקלאית בארץ בשנת ה[[שמיטה]]. היה ברור כי איסור עבודב מוחלט בשביעית, ימיט חורבן על מפעל ההתיישבות החקלאית בארץ. לצורך זה, נועד עם [[הרב שמואל מוהליבר]] מביאליסטוק ורבי שמואל זאנוויל קלאפפיש מוורשה. לאחר שדנו שלושתם בבעיה, הציגו בכ"ח ב[[שבט]] תרמ"ח את ההיתר, שנודע מאוחר יותר בשם [[היתר המכירה]]: "וזכינו בעזרתו יתברך שנתכוננו כמה כפרים הנקראים קלוניות (מושבות) של יהודים, המתפרנסים מעבודת האדמה, הן משדי תבואות והן מטעי כרם, ואם נאסור עליהם לשדד את האדמה ולתקן את הכרמים תישם הארץ ותיפוק מזה חורבן הקולוניות חלילה, וכמה מאות נפשות ימוגו ברעב חלילה- על כן להצלת נפשות והצלת ישוב הארץ, הצלת הגוך והצלת ממון, מצאנו היתר על שנה זו שנת תרמ"ט למכור בקיץ הבא עלינו לטובה את השדות והכרמים וכל השייך לעבודת האדמה לנכרים..." הם מציינים כי שטר המכירה יכתב בבית הדין שבירושלים, ומדגישים כי ההיתר הוא לשנה זו בלבד, וכי העבודה תעשה על ידי נכרים אצל העשירים והעניים יעבדו בעצמם. כמו כן, תנאי נוסף להיתר זה הוא הסכמתו של [[רבי יצחק לאחנן ספקטור]] מקובנה, שאכן הסכים להיתר. <br />
<br />
בשנת תר"ן, נוסד "הועד לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלכאכה בא"י ובסוריא" קרא לתמוך בו {{מקור|שיבת ציון לרא"י סלוצקי ח"א עמ' 18|כן}}. <br />
<br />
באותה שנה השיב לשאלתו של [[רבי חיים ישראל מורגנשטרן]] מפילוב, ששאל האם יש מצווה לעלות ולהתיישב בארץ: "ואין ספק שהיא מצווה גדולה כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה. ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו {{מקור|ישעיה נו ח|כן}} ועיין ב{{מקור|יבמות סד$יבמות דף ס"ד}} שאין השכינה שורה בפחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בליבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה" {{מקור|ישועות מלכו יו"ד סו|כן}}. הקדיש תשובה ארוכה בספרו {{מקור|ישועות מלכו יו"ד סז$יו"ד סז|כן}} לבירור [[גבולו הארץ]], בו הוא נוטה מאד להרחיב. <br />
<br />
בשנה זו חלה במחלה קשה, ונפטר בכ"ה ב[[תמוז]] תרנ"ג. <br />
==ספריו==<br />
*[[שו"ת]] '''ישועות מלכו'''. <br />
*'''ישועות מלכו-קרית ארבע'''-חידושים על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], מעט חידושי אגדה ותשובות. <br />
*'''יבין דעת''' על [[יורה דעה]] ותשובות. <br />
{{מיון רגיל:טרונק ישראל יהושע}}<br />
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]</div>אריאל ביגל נ"י