רבי ירמיה - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־03:34, 29 באפריל 2012

2012-04-29T03:34:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:34, 29 באפריל 2012
שורה 8:		שורה 8:
	}}		}}

	'''רבי ירמיה''' היה [[~~אמרוא~~]] [[ארץ ישראל]]י בדור הרביעי. נולד ב[[בבל]] ועלה משם בצעירותו. בארץ ישראל למד מעט אצל [[רבי יוחנן]] ואצל תלמידיו- [[רבי זירא]], [[רבי אבא]], [[רבי חייא בר אבא]], ו[[רבי אבהו]]. התבלט בשאלותיו הרבות, אשר רבות מהן נותרו ללא תשובה. ב[[תלמוד]] מסופר שהוצא מבית המדרש בגלל שאלות ששאל, שעסקו במקרים גבוליים ודרשו דיוק בהגדרת הגבול, ולא נועדו באמת לברר את ההלכה אלא על מנת לשאול (למשל: גוזל שנמצא בתוך חמישים אמה משובך- הריהו של בעל השובך. מחוץ לחמישים אמה- הריהו של מוצאו. ושאל רבי ירמיה: מהדין גוזל שרגלו האחת בתוך חמישים אמה ורגלו השניה מחוץ לחמישים אמה?). שאלותיו יוצאות הדופן זכו לפרסום, ויש שמשתמשים בביטוי "שאלות רבי ירמיה" ביחס לשאלות נדירות ובלתי־מציאותיות. בהיותו מחוץ לבית המדרש שלחו אליו חכמי דורו שאלות הלכתיות, ותשובותיו הביאו אותם להכניסו חזרה לבית המדרש. {{ש}}		'''רבי ירמיה''' היה [[אמורא]] [[ארץ ישראל]]י בדור הרביעי. נולד ב[[בבל]] ועלה משם בצעירותו. בארץ ישראל למד מעט אצל [[רבי יוחנן]] ואצל תלמידיו- [[רבי זירא]], [[רבי אבא]], [[רבי חייא בר אבא]], ו[[רבי אבהו]]. התבלט בשאלותיו הרבות, אשר רבות מהן נותרו ללא תשובה. ב[[תלמוד]] מסופר שהוצא מבית המדרש בגלל שאלות ששאל, שעסקו במקרים גבוליים ודרשו דיוק בהגדרת הגבול, ולא נועדו באמת לברר את ההלכה אלא על מנת לשאול (למשל: גוזל שנמצא בתוך חמישים אמה משובך- הריהו של בעל השובך. מחוץ לחמישים אמה- הריהו של מוצאו. ושאל רבי ירמיה: מהדין גוזל שרגלו האחת בתוך חמישים אמה ורגלו השניה מחוץ לחמישים אמה?). שאלותיו יוצאות הדופן זכו לפרסום, ויש שמשתמשים בביטוי "שאלות רבי ירמיה" ביחס לשאלות נדירות ובלתי־מציאותיות. בהיותו מחוץ לבית המדרש שלחו אליו חכמי דורו שאלות הלכתיות, ותשובותיו הביאו אותם להכניסו חזרה לבית המדרש. {{ש}}
	בית מדרשו היה בעיר [[טבריה]].		בית מדרשו היה בעיר [[טבריה]].

שורה 29:		שורה 29:
	הוא זה שקבע את ההלכה ש"העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה" {{מקור\|ירושלמי ברכות ה א\|כן}}.		הוא זה שקבע את ההלכה ש"העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה" {{מקור\|ירושלמי ברכות ה א\|כן}}.

	במאמריו נקט לפעמים בדרך של חלוקת הדין לארבעה מקרים, וכך היה מלמד פרט הלכתי מסוים <ref>[[קובץ יסודות וחקירות]], הרב אחיקם קשת, כרך א עמוד 269. {{מקור\|בבלי סוכה ט ע"ב}} (מובא בדוגמה), {{מקור\|בבלי בבא מציעא לה ע"ב}}-לו ע"א, {{מקור\|בבלי שקלים ה ע"א}}</ref>. דוגמה: המשנה ב[[מסכת סוכה]] מלמדת ש"[[סוכה]] על גבי סוכה - העליונה כשרה והתחתונה פסולה" {{~~מוקר~~\|משנה סוכה א ב\|כן}}. בדיון התלמודי מוסבר, שישנו פסול הלכתי עקרוני בסוכה שתחת סוכה. בהמשך מלמד רבי ירמיה: "פעמים ששתיהן כשרות, פעמים ששתיהן פסולות, פעמים שתחתונה כשרה והעליונה פסולה, פעמים שתחתונה פסולה והעליונה כשרה". לאחר פירוט המקרים להלכותיהם, התלמוד מסביר את החידוש שבא רבי ירמיה ללמד, מאחר שבמבט ראשון אין כאן אלא "משחק" בארבע בעיות הלכתיות ותו לא.		במאמריו נקט לפעמים בדרך של חלוקת הדין לארבעה מקרים, וכך היה מלמד פרט הלכתי מסוים <ref>[[קובץ יסודות וחקירות]], הרב אחיקם קשת, כרך א עמוד 269. {{מקור\|בבלי סוכה ט ע"ב}} (מובא בדוגמה), {{מקור\|בבלי בבא מציעא לה ע"ב}}-לו ע"א, {{מקור\|בבלי שקלים ה ע"א}}</ref>. דוגמה: המשנה ב[[מסכת סוכה]] מלמדת ש"[[סוכה]] על גבי סוכה - העליונה כשרה והתחתונה פסולה" {{מקור\|משנה סוכה א ב\|כן}}. בדיון התלמודי מוסבר, שישנו פסול הלכתי עקרוני בסוכה שתחת סוכה. בהמשך מלמד רבי ירמיה: "פעמים ששתיהן כשרות, פעמים ששתיהן פסולות, פעמים שתחתונה כשרה והעליונה פסולה, פעמים שתחתונה פסולה והעליונה כשרה". לאחר פירוט המקרים להלכותיהם, התלמוד מסביר את החידוש שבא רבי ירמיה ללמד, מאחר שבמבט ראשון אין כאן אלא "משחק" בארבע בעיות הלכתיות ותו לא.
	===באגדה===		===באגדה===
	מעטים הם הדברים שהובאו בשם רבי ירמיה באגדה. במאמר הבא הוא משבח את [[יראת שמים]] {{מקור\|קהלת רבה ג\|כן}}:		מעטים הם הדברים שהובאו בשם רבי ירמיה באגדה. במאמר הבא הוא משבח את [[יראת שמים]] {{מקור\|קהלת רבה ג\|כן}}:

אריאל ביגל נ"י ב־12:18, 27 באפריל 2012

2012-04-27T12:18:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:18, 27 באפריל 2012
שורה 98:		שורה 98:
	* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=477&safaid=6 רבי ירמיה - קברי צדיקים].		* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=477&safaid=6 רבי ירמיה - קברי צדיקים].

	{{~~אמוראים~~}}		{{אמוראי ארץ ישראל}}
	{{מיון רגיל:ירמיה}}		{{מיון רגיל:ירמיה}}
	[[קטגוריה:אמוראים]]		[[קטגוריה:אמוראים]]

קובץ יסודות וחקירות: /* הוצאתו מבית המדרש וחזרתו אליו */

2011-10-28T03:50:34Z

הוצאתו מבית המדרש וחזרתו אליו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:50, 28 באוקטובר 2011
שורה 52:		שורה 52:

	בעקבות תשובה ששלח לשאלה שנשאל, כשנוכחו החכמים ב[[ענווה\|ענוותנותו]], הוחזר רבי ירמיה לבית המדרש. כמה נוסחאות יש לשאלה שנשאל, שעוסקת באופן מסוים של צירוף שני [[עד]]ים או [[דיין\|דיינים]] {מקור\|בבלי בבא בתרא קסה ע"ב\|כן}}. כך או כך, נוסח התשובה ששלח רבי ירמיה פתח במילים: "אני איני כדאי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה...". מסיים התלמוד: "ועל דא עיילוהו לרבי ירמיה בבי מדרשא" - על כך הכניסוהו לבית המדרש. (על פי פירוש ה[[רשב"ם]]: שהשיב להם כהוגן, שזה שהוציאוהו ששאל שלא כהוגן... ועכשיו הכניסוהו ששאל כהוגן)".		בעקבות תשובה ששלח לשאלה שנשאל, כשנוכחו החכמים ב[[ענווה\|ענוותנותו]], הוחזר רבי ירמיה לבית המדרש. כמה נוסחאות יש לשאלה שנשאל, שעוסקת באופן מסוים של צירוף שני [[עד]]ים או [[דיין\|דיינים]] {מקור\|בבלי בבא בתרא קסה ע"ב\|כן}}. כך או כך, נוסח התשובה ששלח רבי ירמיה פתח במילים: "אני איני כדאי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה...". מסיים התלמוד: "ועל דא עיילוהו לרבי ירמיה בבי מדרשא" - על כך הכניסוהו לבית המדרש. (על פי פירוש ה[[רשב"ם]]: שהשיב להם כהוגן, שזה שהוציאוהו ששאל שלא כהוגן... ועכשיו הכניסוהו ששאל כהוגן)".
			==תורתו==
			דרכו בהלכה היתה, דייקנות. ולכן היה מחפש גבול מוגדר, שואל בעיות על הרבה מקרים לא שכיחים, ומחלק דינים לכל האפשרויות הקיימות.

			מדייק בהגדרת גבול
			* ועל דא אפקוהו מבי מדרשא, ששאל על אפרוח שרגלו אחת בתוך חמישים אמה ורגלו אחת מחוץ לחמישים אמה {{מקור\|בבא בתרא כג:}}.
			* וקים להו לרבנן בין פחות משליש ליותר משליש {{מקור\|ראש השנה יג.}}.
			שואל בעיות
			יחודו גם בכמות הבעיות ששאל, וגם בכך שחלקן לא מציאותיות.
			* ועל דא אפקוהו מבי מדרשא, ששאל על אפרוח שרגלו אחת בתוך חמישים אמה ורגלו אחת מחוץ לחמישים אמה {{מקור\|בבא בתרא כג:}}.
			* אברי בשר נחירה שהכניסו ישראל עמהן לארץ מהו. רש"י: ודרוש וקבל שכר הוא שצריכין אנו לעמוד על האמת ואע"פ שכבר עבר {{מקור\|חולין יז.}}.
			* עוף שיש לו כף של בהמה, ובהמה שיש לה כף של עוף {{מקור\|חולין צב:}}.
			* תלאן במקל הניחן במיטה מהו {{מקור\|כלי שהורידו מהתנור בשבת}} {{מקור\|שבת לח:}}.
			* חצי קב בד' אמות {{מקור\|בבא מציעא כא.}}.
			* אמטויי ואתויי חד או דילמא אמטויי ואתויי תרי {{מקור\|מנחות עו.}}.
			* ברוב חיטה או ברוב סאה {{מקור\|מנחות פה:}}.
			"כשיר {{מקור\|עיגול}} מהו כשורה מהו" {{מקור\|ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים}}
			גם אלו מן הבעיות שאינן שכיחות.
			* כשיר מהו כשורה מהו וכו' {{מקור\|צורות של מטבעות שנמצאו}} {{מקור\|בבא מציעא כה.}}.
			* כשיר מהו כשורה מהו וכו' {{מקור\|צורות של נהר שמחלק את השדה}} {{מקור\|בבא בתרא קג:}}.
			* כשיר מהו כשורה מהו וכו' {{מקור\|צורות של כתם בנידה}} {{מקור\|נידה נח.}}.
			מחלק לארבעה מקרים
			* שני שומרים - פעמים ששניהם בחטאת פעמים ששניהם באשם וכו' {{מקור\|בבא מציעא לה:}}.
			* סוכה מעל סוכה - פעמים ששתיהן כשרות פעמים ששתיהן פסולות וכו' {{מקור\|סוכה ט:}}.
			* חיוב שותפים במעשר בהמה ובמחצית השקל - פעמים שהן חייבין בזה ובזה ופעמים שהם פטורים בזה ובזה וכו' {{מקור\|שקלים ה.}}.
			מתנגד לבני בבל
			* "בבלאי טפשאי" - פסחים לד:, יומא נז., זבחים ס:, בכורות כה:, כתובות עה., מנחות נב. ושם נסמן במסורת הש"ס .
			* במחשכים הושיבני כמתי עולם - זה תלמודה של בבל {{מקור\|סנהדרין כד.}}.
			* היה תלמידו המובהק של [[רבי זירא]], שעלה מ[[בבל]] ל[[ארץ ישראל]] וצם שלוש מאות תעניות כדי לשכוח את תלמודה של בבל {{מקור\|בבא מציעא פה.}}.
			[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

	==צוואתו==		==צוואתו==

אריאל ביגל נ"י ב־06:41, 17 באוגוסט 2011

2011-08-17T06:41:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:41, 17 באוגוסט 2011
שורה 71:		שורה 71:
	{{אמוראים}}		{{אמוראים}}
	{{מיון רגיל:ירמיה}}		{{מיון רגיל:ירמיה}}
	~~[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]~~
	[[קטגוריה:אמוראים]]		[[קטגוריה:אמוראים]]

אריאל ביגל נ"י ב־20:35, 16 באוגוסט 2011

2011-08-16T20:35:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:35, 16 באוגוסט 2011
שורה 25:		שורה 25:
	רבי ירמיה עסק רבות בתחום ה[[הלכה]] - הן בשאלות, הן בפסיקת הלכות והן במשא־ומתן עם חכמי דורו. מעט בלבד מובא בשמו בתחום ה[[אגדה]]. בשאלותיו הרבות השתדל לחקור על הגדרות הגבול במידות ושיעורים, ורבות מהן נשארו ללא הכרעה ("[[תיקו]]").		רבי ירמיה עסק רבות בתחום ה[[הלכה]] - הן בשאלות, הן בפסיקת הלכות והן במשא־ומתן עם חכמי דורו. מעט בלבד מובא בשמו בתחום ה[[אגדה]]. בשאלותיו הרבות השתדל לחקור על הגדרות הגבול במידות ושיעורים, ורבות מהן נשארו ללא הכרעה ("[[תיקו]]").

	החשיב מאוד את ה[[תפילה]], וכשהיה מזכיר לרבי זירא, בעודם עוסקים בתורה, שהגיע הזמן להתפלל ועליהם לעצור את לימודם, קרא עליו רבי זירא את הפסוק ({{מקור\|משלי כח ט}}) "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה" {{~~מוקר~~\|בבלי שבת י ע"א\|כן}}. עוד מסופר, שהיה רבי ירמיה מאריך מאוד בקריאת המילה "אחד" שבפסוק "שמע ישראל", ורבי זירא אמר לו שאין צורך להאריך כל-כך {{מקור\|ירושלמי ברכות ב א\|כן}}.		החשיב מאוד את ה[[תפילה]], וכשהיה מזכיר לרבי זירא, בעודם עוסקים בתורה, שהגיע הזמן להתפלל ועליהם לעצור את לימודם, קרא עליו רבי זירא את הפסוק ({{מקור\|משלי כח ט}}) "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה" {{מקור\|בבלי שבת י ע"א\|כן}}. עוד מסופר, שהיה רבי ירמיה מאריך מאוד בקריאת המילה "אחד" שבפסוק "שמע ישראל", ורבי זירא אמר לו שאין צורך להאריך כל-כך {{מקור\|ירושלמי ברכות ב א\|כן}}.

	הוא זה שקבע את ההלכה ש"העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה" {{מקור\|ירושלמי ברכות ה א\|כן}}.		הוא זה שקבע את ההלכה ש"העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה" {{מקור\|ירושלמי ברכות ה א\|כן}}.
שורה 54:		שורה 54:

	==צוואתו==		==צוואתו==
	לפני פטירתו ציווה רבי ירמיה שיקברוהו מלובש בתכריכים לבנים מגוהצים ונאים, נעליו ברגליו ומקלו בידו, שכאשר יבוא ה[[משיח]] יהיה מוכן ומזומן לקראתו ({{מקור\|ירושלמי כלאיים ט ג}}, {{ירושלמי כתובות יב ג}}, {{מקור\|בראשית רבה ק}}.		לפני פטירתו ציווה רבי ירמיה שיקברוהו מלובש בתכריכים לבנים מגוהצים ונאים, נעליו ברגליו ומקלו בידו, שכאשר יבוא ה[[משיח]] יהיה מוכן ומזומן לקראתו ({{מקור\|ירושלמי כלאיים ט ג}}, {{מקור\|ירושלמי כתובות יב ג}}, {{מקור\|בראשית רבה ק}}.
	צוואה זו נועדה לחזק אצל תלמידיו את ה[[אמונה]] בביאת המשיח ([[פני משה]] ו[[קרבן העדה]] שם).		צוואה זו נועדה לחזק אצל תלמידיו את ה[[אמונה]] בביאת המשיח ([[פני משה]] ו[[קרבן העדה]] שם).

אריאל ביגל נ"י ב־20:34, 16 באוגוסט 2011

2011-08-16T20:34:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:34, 16 באוגוסט 2011
שורה 1:		שורה 1:
			{{פירוש נוסף\|נוכחי=אמורא בדור הרביעי}}
	{{חז"ל\|		{{חז"ל\|
	\|שם=רבי ירמיה		\|שם=רבי ירמיה

אריאל ביגל נ"י ב־20:30, 16 באוגוסט 2011

2011-08-16T20:30:03Z

הצגת שינויים

טישיו: מויקיפדיה

2011-08-16T17:30:29Z

מויקיפדיה

דף חדש

{{פירוש נוסף|נוכחי=אמורא ארצישראלי ידוע|אחר=אמורא אחר בשם זה|ראו=[[רבי ירמיה (פירושונים)]]}}
{{חז"ל|
]
|דור=דור שלישי־רביעי לאמוראי ארץ־ישראל
|רבותיו=[[רבי זירא]], [[רבי אבהו]], [[רבי אמי]], [[רבי אסי]], [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]], [[רבי אבא]]
|תלמידיו=[[רבי יונה]], [[רבי יוסי (אמורא)|רבי יוסי]], רבי [[יצחק בר יוסף]], [[רב דימי]], [[רב אבין|רבין]], [[רב הונא השני]], [[רבי חזקיה]]
}}
'''רבי ירמיה''' היה מגדולי ה[[אמוראים]] ב[[ארץ ישראל|ארץ־ישראל]] בדור הרביעי. נולד ב[[בבל]] ועלה משם בצעירותו. בארץ ישראל למד אצל תלמידי [[רבי יוחנן]], בעיקר אצל [[רבי זירא]]. התבלט בשאלותיו הרבות, אשר רבות מהן נותרו ללא תשובה. ב[[תלמוד]] מסופר שהוצא מ[[בית מדרש|בית המדרש]] בגלל שאלות ששאל, שעסקו במקרים גבוליים ודרשו דיוק בהגדרת הגבול. שאלותיו יוצאות־הדופן זכו לפרסום, ויש שמשתמשים בביטוי "שאלות רבי ירמיה" ביחס לשאלות נדירות ובלתי־מציאותיות. בהיותו מחוץ לבית המדרש שלחו אליו חכמי דורו שאלות הלכתיות, ותשובותיו הביאו אותם להכניסו חזרה לבית המדרש. 
רבי ירמיה היה ידוע בחיבתו לארץ ישראל, והיה נוהג לגנות את הבבליים. בית מדרשו היה בעיר [[טבריה]].

==בארץ ישראל==
רבי ירמיה נולד בבבל. בצעירותו, בטרם הוכר כ[[תלמיד חכם]], עלה לארץ ישראל. הספיק ללמוד מעט אצל [[רבי יוחנן]]<ref>בבלי, שבת סג ע"ב, [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]].</ref>, ולאחר מכן אצל גדולי תלמידיו - בהם [[רבי אבא]], רבי [[חייא בר אבא]] ו[[רבי אבהו]]. רבו המובהק‏‏<ref>‏‏רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.‏‏</ref> היה [[רבי זירא]]. בארץ ישראל גדל בתורה והיה מ[[ראש ישיבה|ראשי ישיבת]] [[טבריה]]<ref>ירושלמי, שבת פי"ט ה"א.</ref>. כאשר מופיע הביטוי "אמרי במערבא" (=אומרים בארץ־ישראל) בתלמוד הבבלי, הכוונה היא בדרך־כלל לרבי ירמיה<ref>בבלי, סנהדרין יז ע"ב.</ref>.

רבי ירמיה העריך רבות את ארץ ישראל ואת תלמודה. בכך דמה לרבו, רבי זירא, שעלה אף הוא מבבל לארץ ישראל, ומתוך חיבת הארץ ותלמודה הִרבָּה ב[[תענית|תעניות]] לשכיחת תלמודה של בבל, בשל דרך הלימוד השונה וה[[פלפול]] שהיה נהוג שם<ref>בבלי, בבא מציעא פה ע"א, פירוש רש"י וחידושי אגדות ל[[מהרש"א]].</ref>. על תלמודה של בבל אמר את הפסוק ([[איכה]] ג, ו) "במחשכים הושיבני כמתי עולם"<ref>בבלי, סנהדרין כד ע"א.</ref>, ובשומעו דבר הלכה שנאמר בבבל והיה מנוגד לדעת החכמים בארץ ישראל, היה דוחה את דבריהם באמירה: בבליים טפשים, משום שיושבים בארץ חשוּכה אומרים דברים חשוּכים<ref>בבלי, פסחים לד ע"ב; יומא נז ע"א; זבחים ס ע"ב; מנחות נב ע"א.</ref>.

בשיחה בין בני דורו הבבליים, [[אביי]] ו[[רבא]], אמר אביי: אחד מבני ארץ ישראל שווה (בפקחות ובחריפות) לשנים מבני בבל. אמר לו רבא: ואחד מאיתנו, בני בבל, שעולה לארץ ישראל - שווה כשניים מהם (מבני ארץ ישראל), שהרי רבי ירמיה, כאשר היה כאן, בבבל - לא היה מבין את דבריהם של החכמים, ומשעלה לארץ ישראל קורא לנו "בבליים טפשים"<ref>בבלי, כתובות עה ע"א, ופירוש רש"י שם.</ref>.

רבי ירמיה זכה להערכה רבה. רבו, רבי זירא, שיבח את שקידתו בתלמודו: משמת [[בן עזאי]] ו[[בן זומא]] בטלו השקדנים, לא עמד שוקד עד שעמד ירמיה<ref>ירושלמי נדרים פ"ח ה"ב.</ref>.

בתקופתו של רבי ירמיה רבו בארץ ישראל הגזירות כנגד קיום ה[[תורה]] ושמירת ה[[מצווה|מצוות]], מצד השלטון ה[[רומא העתיקה|רומאי]] בארץ. כמה מתלמידיו הגדולים של רבי ירמיה - כ[[רב דימי]], [[רבין (אמורא)|רבין]] ורב [[יצחק בר יוסף]] - ירדו ל[[בבל]], והיו מוסרים שם שמועות הלכתיות בשם חכמי ארץ ישראל<ref>איגרת רב [[שרירא גאון]].</ref>. עסק בצורכי ציבור, וכשהמלכות הטילה [[מס|מיסים]] קשים על יהודי עירו, טבריה, הוטלה עליו קביעת גובהם וחלוקת גבייתם בין התושבים<ref>ירושלמי מו"ק פ"ג ה"א.</ref>.

==דרכו==
רבי ירמיה עסק רבות בתחום ה[[הלכה]] - הן בשאלות, הן בפסיקת הלכות והן במשא־ומתן עם חכמי דורו. מעט בלבד מובא בשמו בתחום ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]]. בשאלותיו הרבות השתדל לחקור על הגדרות הגבול במידות ושיעורים (ראו [[#שאלותיו|להלן]]), ורבות מהן נשארו בתלמוד ללא הכרעה ("[[תיקו]]").

החשיב מאוד את ה[[תפילה]], וכשהיה מזכיר לרבי זירא, בעודם עוסקים בתורה, שהגיע הזמן להתפלל ועליהם לעצור את לימודם, קרא עליו רבי זירא את הפסוק "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה" (משלי כח, ט)<ref>בבלי, שבת י ע"א.</ref>. עוד מסופר, שהיה רבי ירמיה מאריך מאוד בקריאת המילה "אחד" שבפסוק "[[שמע ישראל]]", ורבי זירא אמר לו שאין צורך להאריך כל-כך<ref>ירושלמי ברכות פ"ב ה"א.</ref>.

רבי ירמיה הוא שקבע את ההלכה ש"העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה"<ref>ירושלמי ברכות פ"ה ה"א.</ref>.

במאמריו נקט רבי ירמיה לפעמים בדרך של חלוקת הדין לארבעה מקרים, וכך היה מלמד פרט הלכתי מסוים<ref>[[קובץ יסודות וחקירות]], אחיקם קשת, כרך א עמוד 269. סוכה ט ע"ב (מובא בדוגמה), בבא מציעא לה ע"ב-לו ע"א, שקלים ה ע"א.</ref>. דוגמה: המשנה ב[[מסכת סוכה]] מלמדת ש"[[סוכה]] על גבי סוכה - העליונה כשרה והתחתונה פסולה"<ref>פרק א משנה ב.</ref>. בדיון התלמודי<ref>בבלי, סוכה ט ע"ב.</ref> מוסבר, שישנו פסול הלכתי עקרוני בסוכה שתחת סוכה. בהמשך מלמד רבי ירמיה: "פעמים ששתיהן כשרות, פעמים ששתיהן פסולות, פעמים שתחתונה כשרה והעליונה פסולה, פעמים שתחתונה פסולה והעליונה כשרה". התלמוד מבאר כיצד, כאשר יש כאן שילוב של ארבע בעיות הלכתיות: סוכה גבוהה (ראו משנה סוכה א, א), סכך דליל - "[[השמש|חמתה]] מרובה מ[[צל|צילתה]]" (ראו שם), סוכה שתחת סוכה וצירוף סכך כשר עם פסול. לאחר פירוט המקרים להלכותיהם, התלמוד מסביר את החידוש שבא רבי ירמיה ללמד, מאחר שבמבט ראשון אין כאן אלא "משחק" בארבע בעיות הלכתיות ותו לא<ref>ליתר פירוט:{{ש}}1. שתיהן כשרות - שהסכך שלה דליל למדי ו"חמתה מרובה מצילתה", וסככהּ של העליונה תקין וכשר ואינו גבוה מ-20 [[אמה (מידת אורך)|אמה]]. הסכך התחתון כאילו אינו, ולכן המבנה הזה כשר לשמש כסוכה. 
2. שתיהן פסולות - כגון שלכל אחת סכך תקין (הלכתית), והעליונה גבוהה למעלה מ-20 אמה מן הסכך התחתון (ופסולה מחמת גובהה הרב). הסכך העליון פסול ומצטרף עם הסכך הכשר של התחתון, והתחתונה פסולה אף היא. 
3. התחתונה כשרה והעליונה פסולה - סכך התחתונה תקין, ושל העליונה דליל מדי (והגובה תקין). 
4. העליונה כשרה והתחתונה פסולה - הסכך של שתיהן תקין (זהו המקרה הקלאסי שעליו דיברה המשנה). 
התלמוד שואל: מהו, אם-כן, החידוש שבדברי רבי ירמיה? לכאורה אין כאן אלא "משחק" בארבע בעיות הלכתיות ותו לא! ומשיב, שלגבי המקרה שלגביו נפסק שהתחתונה כשרה והעליונה פסולה - ביקש רבי ירמיה לחדש שחז"ל אינם פוסלים את הסוכה (התחתונה) מחשש למקרה שבו הסוכה העליונה גבוהה מ-20 אמה, שאז הסכך שלה - למרות היותו דליל - נחשב כסכך פסול ופוסל את התחתונה. לטעוּת בין מקרה שהסכך הפסול גבוה לא חששו חכמים, וזאת לימד רבי ירמיה (ראו רש"י בדף י ע"א).</ref>.

===באגדה===
מעטים הם הדברים שהובאו בשם רבי ירמיה באגדה. במאמר הבא הוא משבח את מעלתה של [[יראת שמים]]<ref>[[קהלת רבה]] פרשה ג.</ref>:
:"אמר רבי ירמיה: גדולה היא היראָה, ששני ספרים שכתב [[שלמה]] - לא חתמן אלא ביראה, זהו שכתוב בספר [[משלי]] (לא, ל): שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל; ובספר זה כתוב ([[קהלת]] יב, יג): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא".

כן החשיב רבי ירמיה את הלימוד בצוותא, ב[[חברותא]], כאשר שני הלומדים "מחדדים זה את זה". עם זאת - הזהיר - מידת ה[[גאווה]] מסוכנת בכל מקרה. הדרשה מסתמכת על פסוק בספר [[תהילים]]:
:"אמר רבי ירמיה אמר [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]]: שני [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] המחדדין זה לזה בהלכה - הקב"ה מצליח להם, שנאמר (תהילים מה, ה): וַהֲדָרְךָ צְלַח, אל תקרי והדרך אלא וחדדך. ולא עוד אלא שעולין לגדולה, שנאמר (שם): צְלַח רְכַב. יכול אפילו שלא לשמה? תלמוד לומר (שם) עַל-דְּבַר-אֱמֶת. יכול אם הגיס דעתו? תלמוד לומר (שם): וְעַנְוָה-צֶדֶק. ואם עושין כן - זוכין לתורה שניתנה ב[[צד ימין|ימין]], שנאמר (שם): וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ"<ref>בבלי, שבת סג ע"א.</ref>.

בתלמוד מסופר עליו<ref>בבלי, ברכות ל ע"ב.</ref>:
:רבי ירמיה היה יושב לפני רבי זירא. ראהו רבי זירא שהיה שרוי בבדיחוּת הדעת. אמר לו: 'בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר' כתיב (משלי יד, כג)! (כלומר, האדם המראה עצמו עצב - כלומר, רציני - יהיה לו "מותר", שכר על כך. [[רש"י]]) אמר לו: אני [[הנחת תפילין|מניח תפילין]] כעת, "והם עדוּת שממשלת קוני ומִשְׂרָתוֹ עלי"<ref>רש"י.</ref>.

==שאלותיו==
מפורסמות הן שאלותיו של רבי ירמיה, שחלקן עוסקות במקרים גבוליים, בעיקר בתחום מידות ושיעורים של [[חז"ל]]. בשאלותיו, ביקש רבי ירמיה לעמוד על ההגדרה המדויקת של הגבולות והשיעורים, ולברר כיצד הם באים לידי ביטוי במציאוּת. לדוגמה:
*המשנה ב[[מסכת בבא מציעא]]<ref>ב, א.</ref>, העוסקת בנושא [[השבת אבידה]], מלמדת ש"מצא פירות מפוזרין - הרי אלו שלו", ואין צורך לקיים בהם מצוות "השבת אבידה", מפני שהמאבד ודאי התייאש מהם, והם כ[[הפקר]]. בתלמוד מבואר, שהגדרת "מפוזרים" לעניין זה היא פיזור של [[מידות ומשקלות תורניים#קב|קב]] פירות בארבע [[אמה (מידת אורך)|אמות]]. רבי ירמיה שואל: מה יהיה הדין במקרה של פיזור חצי קב פירות בשתי אמות? שני קבים בשמונה אמות? שאלותיו אלו של רבי ירמיה נשארות ב"[[תיקו]]", כלומר - ללא הכרעה<ref>בבלי, בבא מציעא כא ע"א.</ref>.

שאלותיו עוררו לעתים תרעומת כנגדו, בשל היותן תאורטיות ובלתי מציאותיות והתפרשותן כדברי קנטור כנגד שיעורי חז"ל. רבו גער בו לא אחת בשל כך, ורבי ירמיה אף סולק מבית המדרש בעקבות שאלה כזאת. להלן מספר דוגמאות:

*רבו, רבי זירא, לימד ש[[תבואה]] שנקצרה ב[[חג הסוכות]] ודאי הביאה שליש (צמחה והגיעה לשליש גידולה) לפני [[ראש השנה]]. על כך הקשה רבי ירמיה: "וקים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש?!" כלומר, וכי יכולים חכמים לדקדק בשיעור זה כל כך?! רבי זירא ענה לו: "הלא אמרתי לך שלא לפקפק בשיעור חכמים?!<ref>על פי פירוש [[רש"י]]. בתרגום מילולי: לא אמרתי לך שלא להוציא עצמך חוץ להלכה?</ref> כל מידות חכמים כן הוא (מדויקות - רש"י): בארבעים סאה הוא טובל, בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן; כביצה [[טומאה|מטמא]] [[טומאת אוכלין]], כביצה חסר [[שומשום]] אינו מטמא טומאת אוכלין...".<ref>בבלי, ראש השנה יג ע"א.</ref> בהמשך הדיון חזר בו רבי ירמיה ואף הביא ראיה כנגד שאלתו.

*"היה מזה ונקטעה ידו של מזה עד שלא הגיע דם לאוויר המזבח - מהו?"<ref>בבלי, זבחים טו ע"א.</ref> שאלה זו של רבי ירמיה עוסקת בנושא ה[[כהן]] העומד מול [[מזבח העולה|המזבח]] ב[[בית המקדש]] ומַזֶּה את [[דם]] ה[[קורבן (יהדות)|קורבן]] על המזבח. כהן שעובד בבית המקדש חייב להיות ללא מום. שאלתו של רבי ירמיה הייתה, אפוא, על מקרה תאורטי שנקטעה ידו של הכהן לאחר שהיזה, בעוד הדם באוויר, לפני נפילתו על המזבח. האם הפיכתו לבעל מום טרם סיומה של ההזאה (בנפילת הדם על המזבח) פוסלת את הקורבן, או שתפקידו של הכהן הסתיים עם יציאת הדם מידיו, וזה קרה לפני שנפל בו המום? רבי זירא ענה שהקורבן פסול, ולימד שהכהן צריך להיות ללא מום עד פגיעת דם הקורבן במזבח.

*תהליך טהרתו של ה[[נגע הצרעת|מצורע]] כולל שחיטת ציפור לתוך כלי [[חרס]] שבו מים חיים ([[ויקרא]] פרק יד)<ref>תהליך טהרתו של ה[[נגע הצרעת|מצורע]], לאחר שנרפא מן הנגע, מתחיל בהבאת "שתי [[ציפור]]ים חיות טהורות, ועץ [[ארז]] ו[[תולעת שני|שני תולעת]] ו[[אזוב מצוי|אזוב]]" (ויקרא יד, ד). את אחת הציפורים [[שחיטה (יהדות)|שוחטים]] על כלי חרס שבו מים חיים. לאחר מכן, טובל הכהן את הציפור החיה, ועימה שאר אביזרי הטהרה, בדם הציפור השחוטה המעורב במים.</ref>. דם הציפור צריך להיות ניכר במים, ולכן אין להביא יותר מדי מים לצורך כך. מאידך, מיעוט במים פוגע בקיום מצוות מים חיים. לכן קובע התלמוד: "הא כיצד? מביא מים שדם ציפור ניכר בהן, וכמה - [[מידות ומשקלות תורניים#רביעית|רביעית]]"<ref>בבלי, סוטה טז ע"ב.</ref>. על כך שאל רבי ירמיה: ציפור גדולה, שדמה מרובה ומחמתו אין המים ניכרים; או ציפור קטנה שדמה מועט ואינו ניכר בתוך רביעית המים - כיצד עונה השיעור שקצבו חכמים על בעיה זו? רבי זירא ענה לו, גם כאן, בגערה: "לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא?!<ref>כדלעיל, הלא אמרתי לך שלא לפקפק בשיעור חכמים?! כל דברי חכמים שקבעו - אל תהרהר אחריהם. פירוש [[רש"י]]; בתרגום מילולי: לא אמרתי לך שלא להוציא עצמך חוץ להלכה?!</ref> ב[[דרוריים|ציפור דרור]] שיערו רבנן, אין לך גדולה שמדחת את המים ואין לך קטנה שנדחית מפני המים". כלומר, הציפור הנדרשת לטהרת מצורע היא ציפור דרור, שבמקור אחר מוגדרת כ"סנונית לבנה"<ref>משנה נגעים יד, א; בבלי, חולין סב ע"ב.</ref>, שהיא מין קטן של עופות, ושיעור רביעית הלוג מתאים לציפור זו.

*על אישה [[לידה|יולדת]] נאמר (ויקרא פרק יב) שהיא טמאה שבעת ימים לאחר לידת זכר, ולאחר לידת נקבה - שבועיים, לאחריהם באים "ימי טהרה" - 33 או 66, בהתאמה. פרק שלישי ב[[מסכת נידה]] דן בנושא אישה [[הפלה טבעית|המפלת]], שהפילה צורות שונות של [[עובר]] - האם חלים עליה דיני טומאת יולדת, ואם כן - כמה ימים. לדעת חכמים, "כל שאין בו מצורת אדם אינו ולד"<ref>משנה נידה ג, ב.</ref>, ואינה טמאה אחריו. לדעת [[רבי מאיר]], הפלת עובר שיש לו צורת בהמה גורמת טומאת לידה. שאלתו התאורטית של רבי ירמיה מכוונת לדעתו של רבי מאיר: קיבל בה אביה [[קידושין]] מהו? האם יהא נותן הקידושין אסור להתחתן עם קרובותיה של זו, כגון עם אחותה, כדין איסור אחות-אשתו? התלמוד מסיים שם: "עד כאן הביאו רבי ירמיה לרבי זירא לידי גיחוך ולא גיחך"<ref>בבלי, נידה כג ע"א. פירוש רש"י שם: "לידי גיחוך - [[צחוק|שחוק]]. בכל תחבולות הללו עסק רבי ירמיה להביא לרבי זירא לידי שחוק, ולא שחק, דאסור לאדם שימלא פיו שחוק (ראו בבלי, ברכות לא ע"א), ורבי זירא מחמיר טפי (=יותר)".</ref>.

===הוצאתו מבית המדרש וחזרתו אליו===
*ה[[משנה]] ב[[מסכת בבא בתרא]]<ref>פרק ב משנה ו.</ref> מלמדת הלכה בנושא [[גוזל]] ("ניפול" בלשון המשנה) שנמצא במרחק מה מן ה[[שובך]]: "ניפול הנמצא בתוך חמישים אמה - הרי הוא של בעל השובך. חוץ מחמישים אמה - הרי הוא של מוצאו". בדיון על כך מביא התלמוד את שאלתו של רבי ירמיה: נמצא הגוזל כשרגלו אחת בתוך חמישים אמה של השובך ורגלו אחת חוץ מחמישים אמה, מהו? התלמוד אינו מתייחס לעצם השאלה (שאינה מציאותית - [[תוספות]]), אלא מסתפק במשפט קצר - "ועל דא אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא", כלומר - על זאת הוציאו את רבי ירמיה מבית המדרש. רש"י: "שהיה מטריח עליהם". [[רבנו תם]] (תוספות): מפני שזו שאלה לא מציאותית שהתפרשה כקינטור כנגד שיעורי חז"ל.

בעקבות תשובה ששלח לשאלה שנשאל, כשנוכחו החכמים ב[[ענווה|ענוותנותו]], הוחזר רבי ירמיה לבית המדרש. כמה נוסחאות יש לשאלה שנשאל, שעוסקת באופן מסוים של צירוף שני [[עדות (משפט עברי)|עדים]] או [[דיין (משפט עברי)|דיינים]]<ref>בבלי, בבא בתרא קסה ע"ב.</ref>. כך או כך, נוסח התשובה ששלח רבי ירמיה פתח במילים: "אני איני כדאי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה...". מסיים התלמוד: "ועל דא עיילוהו לרבי ירמיה בבי מדרשא" - על כך הכניסוהו לבית המדרש. פירוש ה[[רשב"ם]]: שהשיב להם כהוגן, דהא דאפקוהו (=זה שהוציאוהו) ששאל שלא כהוגן... והשתא הוא דעיילוהו (=עכשיו הכניסוהו)".

==צוואתו==
לפני פטירתו ציווה רבי ירמיה שיקברוהו מלובש בתכריכים לבנים מגוהצים ונאים, נעליו ברגליו ומקלו בידו, שכאשר יבוא ה[[משיח]] יהיה מוכן ומזומן לקראתו<ref>ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג, כתובות יב, ג; [[בראשית רבה]] פרשה ק.</ref>. {{ש}}
דבר זה ציווה כדי לחזק אצל תלמידיו את ה[[אמונה]] בביאת המשיח<ref>פירוש ה"[[פני משה]]" ו"[[קרבן העדה]]" שם.</ref>.

נקבר קרוב לטבריה, בסמוך לקברו של [[רב כהנא]]<ref>[http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=477&safaid=6 רבי ירמיה], אתר mytzadik</ref>.

{{הערות שוליים}}

==קישורים חיצוניים==
* {{תנאים ואמוראים|ב|386|עמודים=811-803}}
* {{אנצ דעת|2860|רבי ירמיה}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/madua.htm מדוע הוצא רבי ירמיה מבית המדרש?], הרב [[עדין שטיינזלץ]], "סיני" [[ה'תשכ"ד]], "דעת".
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/kushiyo-4.htm קושיותיו של רבי ירמיה, שיטה או אופי?], מ' זילברג, "סיני" [[ה'תשכ"ה]], "דעת".
* [http://www.yeshiva.org.il/ask/print.asp?id=23139 סילוקו של רבי ירמיה], תשובת הרב [[דב ליאור]] לשאלה על כך באתר "ישיבה".
* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=477&safaid=6 רבי ירמיה - קברי צדיקים].

{{אמוראים}}

[[קטגוריה:אמוראים]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:50, 28 באוקטובר 2011
שורה 52:		שורה 52:

	בעקבות תשובה ששלח לשאלה שנשאל, כשנוכחו החכמים ב[[ענווה\|ענוותנותו]], הוחזר רבי ירמיה לבית המדרש. כמה נוסחאות יש לשאלה שנשאל, שעוסקת באופן מסוים של צירוף שני [[עד]]ים או [[דיין\|דיינים]] {מקור\|בבלי בבא בתרא קסה ע"ב\|כן}}. כך או כך, נוסח התשובה ששלח רבי ירמיה פתח במילים: "אני איני כדאי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה...". מסיים התלמוד: "ועל דא עיילוהו לרבי ירמיה בבי מדרשא" - על כך הכניסוהו לבית המדרש. (על פי פירוש ה[[רשב"ם]]: שהשיב להם כהוגן, שזה שהוציאוהו ששאל שלא כהוגן... ועכשיו הכניסוהו ששאל כהוגן)".		בעקבות תשובה ששלח לשאלה שנשאל, כשנוכחו החכמים ב[[ענווה\|ענוותנותו]], הוחזר רבי ירמיה לבית המדרש. כמה נוסחאות יש לשאלה שנשאל, שעוסקת באופן מסוים של צירוף שני [[עד]]ים או [[דיין\|דיינים]] {מקור\|בבלי בבא בתרא קסה ע"ב\|כן}}. כך או כך, נוסח התשובה ששלח רבי ירמיה פתח במילים: "אני איני כדאי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה...". מסיים התלמוד: "ועל דא עיילוהו לרבי ירמיה בבי מדרשא" - על כך הכניסוהו לבית המדרש. (על פי פירוש ה[[רשב"ם]]: שהשיב להם כהוגן, שזה שהוציאוהו ששאל שלא כהוגן... ועכשיו הכניסוהו ששאל כהוגן)".
			==תורתו==
			דרכו בהלכה היתה, דייקנות. ולכן היה מחפש גבול מוגדר, שואל בעיות על הרבה מקרים לא שכיחים, ומחלק דינים לכל האפשרויות הקיימות.

			מדייק בהגדרת גבול
			* ועל דא אפקוהו מבי מדרשא, ששאל על אפרוח שרגלו אחת בתוך חמישים אמה ורגלו אחת מחוץ לחמישים אמה {{מקור\|בבא בתרא כג:}}.
			* וקים להו לרבנן בין פחות משליש ליותר משליש {{מקור\|ראש השנה יג.}}.
			שואל בעיות
			יחודו גם בכמות הבעיות ששאל, וגם בכך שחלקן לא מציאותיות.
			* ועל דא אפקוהו מבי מדרשא, ששאל על אפרוח שרגלו אחת בתוך חמישים אמה ורגלו אחת מחוץ לחמישים אמה {{מקור\|בבא בתרא כג:}}.
			* אברי בשר נחירה שהכניסו ישראל עמהן לארץ מהו. רש"י: ודרוש וקבל שכר הוא שצריכין אנו לעמוד על האמת ואע"פ שכבר עבר {{מקור\|חולין יז.}}.
			* עוף שיש לו כף של בהמה, ובהמה שיש לה כף של עוף {{מקור\|חולין צב:}}.
			* תלאן במקל הניחן במיטה מהו {{מקור\|כלי שהורידו מהתנור בשבת}} {{מקור\|שבת לח:}}.
			* חצי קב בד' אמות {{מקור\|בבא מציעא כא.}}.
			* אמטויי ואתויי חד או דילמא אמטויי ואתויי תרי {{מקור\|מנחות עו.}}.
			* ברוב חיטה או ברוב סאה {{מקור\|מנחות פה:}}.
			"כשיר {{מקור\|עיגול}} מהו כשורה מהו" {{מקור\|ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים}}
			גם אלו מן הבעיות שאינן שכיחות.
			* כשיר מהו כשורה מהו וכו' {{מקור\|צורות של מטבעות שנמצאו}} {{מקור\|בבא מציעא כה.}}.
			* כשיר מהו כשורה מהו וכו' {{מקור\|צורות של נהר שמחלק את השדה}} {{מקור\|בבא בתרא קג:}}.
			* כשיר מהו כשורה מהו וכו' {{מקור\|צורות של כתם בנידה}} {{מקור\|נידה נח.}}.
			מחלק לארבעה מקרים
			* שני שומרים - פעמים ששניהם בחטאת פעמים ששניהם באשם וכו' {{מקור\|בבא מציעא לה:}}.
			* סוכה מעל סוכה - פעמים ששתיהן כשרות פעמים ששתיהן פסולות וכו' {{מקור\|סוכה ט:}}.
			* חיוב שותפים במעשר בהמה ובמחצית השקל - פעמים שהן חייבין בזה ובזה ופעמים שהם פטורים בזה ובזה וכו' {{מקור\|שקלים ה.}}.
			מתנגד לבני בבל
			* "בבלאי טפשאי" - פסחים לד:, יומא נז., זבחים ס:, בכורות כה:, כתובות עה., מנחות נב. ושם נסמן במסורת הש"ס .
			* במחשכים הושיבני כמתי עולם - זה תלמודה של בבל {{מקור\|סנהדרין כד.}}.
			* היה תלמידו המובהק של [[רבי זירא]], שעלה מ[[בבל]] ל[[ארץ ישראל]] וצם שלוש מאות תעניות כדי לשכוח את תלמודה של בבל {{מקור\|בבא מציעא פה.}}.
			[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

	==צוואתו==		==צוואתו==