https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F 2026-04-13T03:29:37Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=161802&oldid=prev 2025-05-01T05:46:19Z

<p><span class="autocomment">שיטתו בענין ישוב הארץ: </span> טכני</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:46, 1 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה נוהגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה נוהגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ([https://www.sefaria.org.il/Pitchei_Teshuva_on_Shulchan_Arukh%252C_Even_HaEzer.75.6?lang=he <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פתחי תשובה אהע"ז עה ו</del>] בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחו אותה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו').</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|פתחי תשובה אה"ע עה, ו}}</ins>[https://www.sefaria.org.il/Pitchei_Teshuva_on_Shulchan_Arukh%252C_Even_HaEzer.75.6?lang=he <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1</ins>] בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחו אותה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו').</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-161793:rev-161802:php=table --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=161793&oldid=prev 2025-04-28T17:24:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:24, 28 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה נוהגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה נוהגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</del>[https://www.sefaria.org.il/Pitchei_Teshuva_on_Shulchan_Arukh%252C_Even_HaEzer.75.6?lang=he פתחי תשובה אהע"ז עה ו]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </del>בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחו אותה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו').</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ([https://www.sefaria.org.il/Pitchei_Teshuva_on_Shulchan_Arukh%252C_Even_HaEzer.75.6?lang=he פתחי תשובה אהע"ז עה ו] בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחו אותה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו').</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-161792:rev-161793:php=table --> </table>

77.125.206.10 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=161792&oldid=prev 2025-04-28T17:22:56Z

<p>תיקון קישור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:22, 28 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה נוהגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה נוהגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ({{מקור|[https://www.sefaria.org.il/Pitchei_Teshuva_on_Shulchan_Arukh%252C_Even_HaEzer.75.6?lang=he פתחי תשובה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבן העזר </del>עה ו]}} בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחו אותה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו').</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ({{מקור|[https://www.sefaria.org.il/Pitchei_Teshuva_on_Shulchan_Arukh%252C_Even_HaEzer.75.6?lang=he פתחי תשובה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אהע"ז </ins>עה ו]}} בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחו אותה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו').</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-161791:rev-161792:php=table --> </table>

77.125.206.10 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=161791&oldid=prev 2025-04-28T17:18:45Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:18, 28 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה נוהגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה נוהגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחו אותה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו').</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ({{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://www.sefaria.org.il/Pitchei_Teshuva_on_Shulchan_Arukh%252C_Even_HaEzer.75.6?lang=he </ins>פתחי תשובה אבן העזר עה ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>}} בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחו אותה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו').</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154877:rev-161791:php=table --> </table>

77.125.206.10 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=154877&oldid=prev 2021-09-24T16:05:04Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:05, 24 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והחיד&quot;א בספרו שם הגדולים מדגיש שאין זה הגאון ר&#039; יצחק דיליאון המפורסם, חברו של מהר&quot;י אבוהב; אלא חכם אחר איטלקי ששמו יצחק ליאון (ולא דיליאון).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והחיד&quot;א בספרו שם הגדולים מדגיש שאין זה הגאון ר&#039; יצחק דיליאון המפורסם, חברו של מהר&quot;י אבוהב; אלא חכם אחר איטלקי ששמו יצחק ליאון (ולא דיליאון).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספרו '''מגילת אסתר''' על ספר המצוות לרמב"ם (כולל יישובים להשגות שהשיג ה[[רמב"ן]] על ה[[רמב"ם]]) נדפס לראשונה בונציה בשנת שנ"ב, ומאז לא נדפס בשלמות. בספר המצוות במהדורת "שבתי פרנקל" ו"[[מוסד הרב קוק]] נדפס שוב בשלמות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספרו '''מגילת אסתר''' על ספר המצוות לרמב"ם (כולל יישובים להשגות שהשיג ה[[רמב"ן]] על ה[[רמב"ם]]) נדפס לראשונה בונציה בשנת שנ"ב, ומאז לא נדפס בשלמות. בספר המצוות במהדורת "שבתי פרנקל" ו"[[מוסד הרב קוק]] נדפס שוב בשלמות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אולם ע"פ ספר "שם הגדולים" של החיד"א מחבר הספר הוא רבי יצחק די לאון מ[[ספרד]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו בענין ישוב הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו בענין ישוב הארץ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139631:rev-154877:php=table --> </table>

87.70.110.35 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=139631&oldid=prev 2020-06-19T14:32:15Z

<p><span class="autocomment">שיטתו בענין ישוב הארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:32, 19 ביוני 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו בענין ישוב הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו בענין ישוב הארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב"ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב"ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב"ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב"ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והגת </del>בימינו: "ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב"ם) הוא לפי '''שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]''', כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע"א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו'" ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב"ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, '''אבל עכשיו אין מצווה לדור בה'''... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב"ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב"ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב"ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב"ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוהגת </ins>בימינו: "ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב"ם) הוא לפי '''שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]''', כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע"א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו'" ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב"ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, '''אבל עכשיו אין מצווה לדור בה'''... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר&#039; צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$&quot;דברי סופרים&quot; י&quot;ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב&quot;[[פניני הלכה]]- זמנים&quot; פ&quot;ד הל&#039; [[יום העצמאות]] סעיף ה&#039; סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס &quot;שלא יעלו בחומה&quot; הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר &#039;נחלת יעקב&#039; לרב יעקב זיסברג ח&quot;ב עמ&#039; 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב&quot;ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם &quot;כל הפוסקים ראשונים ואחרונים&quot;; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחו אותה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו&#039;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר&#039; צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$&quot;דברי סופרים&quot; י&quot;ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב&quot;[[פניני הלכה]]- זמנים&quot; פ&quot;ד הל&#039; [[יום העצמאות]] סעיף ה&#039; סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס &quot;שלא יעלו בחומה&quot; הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר &#039;נחלת יעקב&#039; לרב יעקב זיסברג ח&quot;ב עמ&#039; 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב&quot;ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם &quot;כל הפוסקים ראשונים ואחרונים&quot;; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחו אותה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו&#039;).</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-116693:rev-139631:php=table --> </table>

77.137.14.115 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=116693&oldid=prev 2018-07-05T13:05:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:05, 5 ביולי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה והגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה והגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודחאוה </del>מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו').</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודחו אותה </ins>מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו').</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-116680:rev-116693:php=table --> </table>

ירבעל https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=116680&oldid=prev 2018-07-05T06:18:27Z

<p>א. מגא&quot;ס איננו ר&quot;י דיליאון. ב. איננו &#039;פוסק&#039; במובן המקובל של המילה. ג. אחרונים דחו שיטתו בעניין ישוב א&quot;י מכל וכל.</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:18, 5 ביולי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יצחק ב"ר אליעזר אבן צור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(די) </del>ליאון''' היה מחכמי איטליה בשלהי תקופת ה[[ראשונים]], מחבר ספר "'''מגילת אסתר'''" על [[ספר המצוות לרמב"ם]].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יצחק ב"ר אליעזר אבן צור ליאון''' היה מחכמי איטליה בשלהי תקופת ה[[ראשונים]], מחבר ספר "'''מגילת אסתר'''" על [[ספר המצוות לרמב"ם]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חי ופעל באיטליה במאה הט&quot;ז. מוצא משפחתו מאנקונה שבספרד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חי ופעל באיטליה במאה הט&quot;ז. מוצא משפחתו מאנקונה שבספרד.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבריו בד"כ אינם מובאים להלכה, אלא לעתים כחלק מדיון ופלפול. וכן בשולחן ערוך לא הובאה ממנו אף הלכה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והחיד"א בספרו שם הגדולים מדגיש שאין זה הגאון ר' יצחק דיליאון המפורסם, חברו של מהר"י אבוהב; אלא חכם אחר איטלקי ששמו יצחק ליאון (ולא דיליאון).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספרו '''מגילת אסתר''' על ספר המצוות לרמב"ם (כולל יישובים להשגות שהשיג ה[[רמב"ן]] על ה[[רמב"ם]]) נדפס לראשונה בונציה בשנת שנ"ב, ומאז לא נדפס בשלמות. בספר המצוות במהדורת "שבתי פרנקל" ו"[[מוסד הרב קוק]] נדפס שוב בשלמות.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספרו '''מגילת אסתר''' על ספר המצוות לרמב"ם (כולל יישובים להשגות שהשיג ה[[רמב"ן]] על ה[[רמב"ם]]) נדפס לראשונה בונציה בשנת שנ"ב, ומאז לא נדפס בשלמות. בספר המצוות במהדורת "שבתי פרנקל" ו"[[מוסד הרב קוק]] נדפס שוב בשלמות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו בענין ישוב הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו בענין ישוב הארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה והגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה והגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחאוה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו'</ins>).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87044:rev-116680:php=table --> </table>

62.219.213.70 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=87044&oldid=prev 2014-01-22T11:01:23Z

<p><span class="autocomment">שיטתו בענין ישוב הארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:01, 22 בינואר 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו בענין ישוב הארץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו בענין ישוב הארץ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב"ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב"ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב"ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב"ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה והגת בימינו: "ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב"ם) הוא לפי '''שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עתם </del>בוא ה[[משיח]]''', כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע"א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו'" ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב"ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, '''אבל עכשיו אין מצווה לדור בה'''... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב"ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב"ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב"ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב"ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה והגת בימינו: "ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב"ם) הוא לפי '''שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עת </ins>בוא ה[[משיח]]''', כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע"א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו'" ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב"ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, '''אבל עכשיו אין מצווה לדור בה'''... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר&#039; צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$&quot;דברי סופרים&quot; י&quot;ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב&quot;[[פניני הלכה]]- זמנים&quot; פ&quot;ד הל&#039; [[יום העצמאות]] סעיף ה&#039; סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס &quot;שלא יעלו בחומה&quot; הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר &#039;נחלת יעקב&#039; לרב יעקב זיסברג ח&quot;ב עמ&#039; 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב&quot;ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם &quot;כל הפוסקים ראשונים ואחרונים&quot;; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר&#039; צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$&quot;דברי סופרים&quot; י&quot;ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב&quot;[[פניני הלכה]]- זמנים&quot; פ&quot;ד הל&#039; [[יום העצמאות]] סעיף ה&#039; סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס &quot;שלא יעלו בחומה&quot; הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר &#039;נחלת יעקב&#039; לרב יעקב זיסברג ח&quot;ב עמ&#039; 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב&quot;ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם &quot;כל הפוסקים ראשונים ואחרונים&quot;; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד).</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82867:rev-87044:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=82867&oldid=prev 2013-04-03T07:22:40Z

<p><span class="autocomment">שיטתו בענין ישוב הארץ</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:22, 3 באפריל 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה והגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עתם בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב&quot;ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב&quot;ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב&quot;ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב&quot;ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב&quot;ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה והגת בימינו: &quot;ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב&quot;ם) הוא לפי &#039;&#039;&#039;שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עתם בוא ה[[משיח]]&#039;&#039;&#039;, כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע&quot;א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו&#039;&quot; ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב&quot;ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, &#039;&#039;&#039;אבל עכשיו אין מצווה לדור בה&#039;&#039;&#039;... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}} ועוד).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}&lt;ref&gt;וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. &lt;/ref&gt;; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}{{דרוש מקור</ins>}} ועוד).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82832:rev-82867:php=table --> </table>

יוסף שמח