https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D 2026-05-09T04:00:26Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D&diff=87634&oldid=prev 2014-05-12T10:13:15Z

<p><span class="autocomment">מקום מגוריו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:13, 12 במאי 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) מוירצבורג]] - אשר מת על קידוש ד&#039; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36648&amp;st=&amp;pgnum=126 בפוגרום של כב אדר שנת 1147] - ואשר יתכן כי הוא זו המכונה {{מקור|בספר &quot;אבן העזר&quot; תחילת סי&#039; א|כן}} ע&quot;י [[רבי אליעזר ב&quot;ר נתן|ראב&quot;ן]] (חתנו של רבי אליקים): &quot;גיסי ר&#039; יצחק&quot;. וכן אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) מטרויש]], אשר על מותו - בְּפוגרום-ליל פסח שנת 1288 - חוברה (בשנה זו) קינה ע&quot;י רבי מאיר בן אליאב. וכן אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) גטניו]] - בן המאה השמונה עשרה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) מוירצבורג]] - אשר מת על קידוש ד&#039; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36648&amp;st=&amp;pgnum=126 בפוגרום של כב אדר שנת 1147] - ואשר יתכן כי הוא זו המכונה {{מקור|בספר &quot;אבן העזר&quot; תחילת סי&#039; א|כן}} ע&quot;י [[רבי אליעזר ב&quot;ר נתן|ראב&quot;ן]] (חתנו של רבי אליקים): &quot;גיסי ר&#039; יצחק&quot;. וכן אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) מטרויש]], אשר על מותו - בְּפוגרום-ליל פסח שנת 1288 - חוברה (בשנה זו) קינה ע&quot;י רבי מאיר בן אליאב. וכן אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) גטניו]] - בן המאה השמונה עשרה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זיהוי </ins>מקום מגוריו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים חי בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Straubing שטרַוּבּינג] (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג {{מקור|&quot;ספר שערי תשובות&quot;, דפוס ברלין תרנ&quot;א, עמוד 291, סי&#039; שסד|כן}} מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא &quot;שטרובינגא&quot;, וכיו&quot;ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ&quot;ל {{מקור|בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי&#039; שמב|כן}} – מצויין {{מקור|כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב&quot;תשובות מהר&quot;ם מרוטנבורג וחבריו&quot; עמ&#039; 129|כן}} כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא &quot;ש[ט]רובינגא&quot; (בעוד שהשמטת ה-ט&#039; בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת &quot;ינג&quot; של שמות-מקומות בניב הבאוארי - היא קיצור של &quot;ינגן&quot;, המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, וכפי ששימשה אף בעיר שטרַוּבּינג עצמה - אשר נקראה אפוא בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל [http://en.wikipedia.org/wiki/Ulrich_Schmidl#Biography במקור משנת 1552] וכן [http://de.wikipedia.org/wiki/G%C3%A4uboden#Der_G.C3.A4uboden_in_der_Literatur במקור משנת 1784]), ואכן בשו&quot;ת בעלי התוספות {{מקור|סי&#039; קטז|כן}} מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא &quot;שטרובינגן&quot;; אמנם, בדפוס של שו&quot;ת רשב&quot;א {{מקור|ח&quot;ב ראש סי&#039; כז|כן}} היא נקראת &quot;שטרובי&#039;&#039;&#039;ט&#039;&#039;&#039;ן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב &quot;שטרובי&#039;&#039;&#039;נג&#039;&#039;&#039;ן”.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים חי בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Straubing שטרַוּבּינג] (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג {{מקור|&quot;ספר שערי תשובות&quot;, דפוס ברלין תרנ&quot;א, עמוד 291, סי&#039; שסד|כן}} מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא &quot;שטרובינגא&quot;, וכיו&quot;ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ&quot;ל {{מקור|בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי&#039; שמב|כן}} – מצויין {{מקור|כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב&quot;תשובות מהר&quot;ם מרוטנבורג וחבריו&quot; עמ&#039; 129|כן}} כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא &quot;ש[ט]רובינגא&quot; (בעוד שהשמטת ה-ט&#039; בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת &quot;ינג&quot; של שמות-מקומות בניב הבאוארי - היא קיצור של &quot;ינגן&quot;, המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, וכפי ששימשה אף בעיר שטרַוּבּינג עצמה - אשר נקראה אפוא בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל [http://en.wikipedia.org/wiki/Ulrich_Schmidl#Biography במקור משנת 1552] וכן [http://de.wikipedia.org/wiki/G%C3%A4uboden#Der_G.C3.A4uboden_in_der_Literatur במקור משנת 1784]), ואכן בשו&quot;ת בעלי התוספות {{מקור|סי&#039; קטז|כן}} מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא &quot;שטרובינגן&quot;; אמנם, בדפוס של שו&quot;ת רשב&quot;א {{מקור|ח&quot;ב ראש סי&#039; כז|כן}} היא נקראת &quot;שטרובי&#039;&#039;&#039;ט&#039;&#039;&#039;ן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב &quot;שטרובי&#039;&#039;&#039;נג&#039;&#039;&#039;ן”.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-77172:rev-87634:php=table --> </table>

77.125.11.19 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D&diff=77172&oldid=prev 2012-09-06T07:23:54Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:23, 6 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי יצחק בן אליקים&#039;&#039;&#039; היה מ[[ראשונים|ראשוני]] אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר שטרַוּבינג (שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר [[ראבי&quot;ה|אביאסף]] ואת ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], כי רבו היה [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר&quot;ם מרוטנבורג]], וכי תלמידו היה רבי [[יעקב יששכר בן שלום]]. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו&quot;ת רשב&quot;א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע&quot;ב ע&quot;י פרופסור שמחה עמנואל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי יצחק בן אליקים&#039;&#039;&#039; היה מ[[ראשונים|ראשוני]] אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר שטרַוּבינג (שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר [[ראבי&quot;ה|אביאסף]] ואת ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], כי רבו היה [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר&quot;ם מרוטנבורג]], וכי תלמידו היה רבי [[יעקב יששכר בן שלום]]. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו&quot;ת רשב&quot;א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע&quot;ב ע&quot;י פרופסור שמחה עמנואל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) מוירצבורג]] - אשר מת על קידוש ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36648&amp;st=&amp;pgnum=126 בפוגרום של כב אדר שנת 1147] - ואשר יתכן כי הוא זו המכונה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בספר "אבן העזר" תחילת סי' א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} ע"י [[רבי אליעזר ב"ר נתן|ראב"ן]] (חתנו של רבי אליקים): "גיסי ר' יצחק". וכן אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) מטרויש]], אשר על מותו - בְּפוגרום-ליל פסח שנת 1288 - חוברה (בשנה זו) קינה ע"י רבי מאיר בן אליאב. וכן אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) גטניו]] - בן המאה השמונה עשרה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) מוירצבורג]] - אשר מת על קידוש ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36648&amp;st=&amp;pgnum=126 בפוגרום של כב אדר שנת 1147] - ואשר יתכן כי הוא זו המכונה {{מקור|בספר "אבן העזר" תחילת סי' א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} ע"י [[רבי אליעזר ב"ר נתן|ראב"ן]] (חתנו של רבי אליקים): "גיסי ר' יצחק". וכן אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) מטרויש]], אשר על מותו - בְּפוגרום-ליל פסח שנת 1288 - חוברה (בשנה זו) קינה ע"י רבי מאיר בן אליאב. וכן אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) גטניו]] - בן המאה השמונה עשרה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים חי בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Straubing שטרַוּבּינג] (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"ספר שערי תשובות", דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "שטרובינגא", וכיו"ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ"ל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי' שמב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} – מצויין {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" עמ' 129<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "ש[ט]רובינגא" (בעוד שהשמטת ה-ט' בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת "ינג" של שמות-מקומות בניב הבאוארי - היא קיצור של "ינגן", המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, וכפי ששימשה אף בעיר שטרַוּבּינג עצמה - אשר נקראה אפוא בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל [http://en.wikipedia.org/wiki/Ulrich_Schmidl#Biography במקור משנת 1552] וכן [http://de.wikipedia.org/wiki/G%C3%A4uboden#Der_G.C3.A4uboden_in_der_Literatur במקור משנת 1784]), ואכן בשו"ת בעלי התוספות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סי' קטז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא "שטרובינגן"; אמנם, בדפוס של שו"ת רשב"א {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"ב ראש סי' כז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} היא נקראת "שטרובי'''ט'''ן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב "שטרובי'''נג'''ן”.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים חי בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Straubing שטרַוּבּינג] (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג {{מקור|"ספר שערי תשובות", דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "שטרובינגא", וכיו"ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ"ל {{מקור|בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי' שמב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} – מצויין {{מקור|כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" עמ' 129<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "ש[ט]רובינגא" (בעוד שהשמטת ה-ט' בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת "ינג" של שמות-מקומות בניב הבאוארי - היא קיצור של "ינגן", המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, וכפי ששימשה אף בעיר שטרַוּבּינג עצמה - אשר נקראה אפוא בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל [http://en.wikipedia.org/wiki/Ulrich_Schmidl#Biography במקור משנת 1552] וכן [http://de.wikipedia.org/wiki/G%C3%A4uboden#Der_G.C3.A4uboden_in_der_Literatur במקור משנת 1784]), ואכן בשו"ת בעלי התוספות {{מקור|סי' קטז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא "שטרובינגן"; אמנם, בדפוס של שו"ת רשב"א {{מקור|ח"ב ראש סי' כז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} היא נקראת "שטרובי'''ט'''ן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב "שטרובי'''נג'''ן”.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משפחתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משפחתו==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רבו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רבו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים היה תלמידו של [[רבי מאיר מרוטנבורג|רבי מאיר בן ברוך (מהר"ם) מרוטנבורג]], ומכנהו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו", סי' תמא פיסקה ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "מורי...הקדוש" (בלשון יחיד, המעידה אפוא שאין זו לשון כבוד בעלמא), בעוד שמהר"ם מרוטנבורג עצמו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ב"ספר שערי תשובות" שלו, דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מכנה את רבי יצחק בן אליקים (בלשון רבים דרך כבוד): "חברנו".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים היה תלמידו של [[רבי מאיר מרוטנבורג|רבי מאיר בן ברוך (מהר"ם) מרוטנבורג]], ומכנהו {{מקור|"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו", סי' תמא פיסקה ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "מורי...הקדוש" (בלשון יחיד, המעידה אפוא שאין זו לשון כבוד בעלמא), בעוד שמהר"ם מרוטנבורג עצמו {{מקור|ב"ספר שערי תשובות" שלו, דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} מכנה את רבי יצחק בן אליקים (בלשון רבים דרך כבוד): "חברנו".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תלמידו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תלמידו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים היה רבו של [[רבי יעקב יששכר בן שלום]], אשר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בשו"ת רשב"א ח"א סי' שפו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מכנה את רבי יצחק בן אליקים: "מורי" (בלשון יחיד, המעידה אפוא שאין זו לשון כבוד בעלמא), בעוד שרבי יצחק בן אליקים עצמו – ראה בתלמידו הנ"ל – חבר, ואף מכנהו שם (בלשון רבים דרך כבוד): "מורנו".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים היה רבו של [[רבי יעקב יששכר בן שלום]], אשר {{מקור|בשו"ת רשב"א ח"א סי' שפו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} מכנה את רבי יצחק בן אליקים: "מורי" (בלשון יחיד, המעידה אפוא שאין זו לשון כבוד בעלמא), בעוד שרבי יצחק בן אליקים עצמו – ראה בתלמידו הנ"ל – חבר, ואף מכנהו שם (בלשון רבים דרך כבוד): "מורנו".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תפקידו הציבורי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תפקידו הציבורי==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים היה [[אב בית דין]], כשקיבל עדות מפי "הישיש הח"ר [=החכם רבי] פינחס בן הח"ר יהודה, והישיש הח"ר צדוק בן רבי שלמה, ורבי יוסף בן רבי יעקב", שהעידו לטובת כשרות היוחסין של משפחת דוד ועזריאל בני רבי משה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שו"ת רשב"א ח"א סי' שפו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים היה [[אב בית דין]], כשקיבל עדות מפי "הישיש הח"ר [=החכם רבי] פינחס בן הח"ר יהודה, והישיש הח"ר צדוק בן רבי שלמה, ורבי יוסף בן רבי יעקב", שהעידו לטובת כשרות היוחסין של משפחת דוד ועזריאל בני רבי משה {{מקור|שו"ת רשב"א ח"א סי' שפו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות הלימוד שלו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות הלימוד שלו==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסקיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסקיו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשלוש תשובות שלו, שהובאו בשו"ת רשב"א {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"ב סי' כז-כט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} ובשו"ת בעלי התוספות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סי' קטז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, פוסק רבי יצחק בן אליקים (באורח מהפכני – ובניגוד לסטנדרט הקלאסי המקובל בהלכה) כי: האיש החי הנו קודם – לאחים של האם (אף הגרושה) של בניו/בנותיו (ובמקרים מסויימים אף של אחָיו-מאביו) – [[ירושה|בירושתה]]; מבין שאר פסקיו של רבי יצחק בן אליקים, הפסק הנ"ל הוא היחיד שהשפיע – דידקטית – על איזשהו חלק ממבנה קודקס-ההלכה המקובל בעם ישראל, ואכן: כשהגיעו שלוש התשובות הנ"ל לידיו של [[רשב"א]], הוא טרח – לא רק לצטטן במלואן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בשו"ת שלו שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} – אלא אף לכתוב כנגדן פסק '''הפוך''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם סי' לא, ושם ח"א סי' תשכו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, שהובא במגיד משנה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נחלות א יג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, שדבריו צוטטו ב[[בית יוסף]] {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"מ רעו ד"ה אין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} והתקבלו אפוא קונצנזואלית להלכה. תשובה רביעית קצרה של רבי יצחק בן אליקים – אשר הובאה בשו"ת רשב"א {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"א סי' שפו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, מכשירה ליוחסין את משפחת דוד ועזריאל בני רבי משה, ואוסרת ב[[חרם]] ושמתא – כל הוצאת לעז על משפחה זו. פרט לתשובות הנ"ל, הוא כתב לפחות עוד ארבע תשובות (השניה שבהן משיבה לחמש שאלות שונות של אותו שואל), אשר (הוכנסו לכת"י של קובץ גדול יותר המכיל גם תשובות של [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר"ם מרוטנבורג]] ושל חבריו-תלמידיו עם ליקוטים מספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], ואשר) התפרסמו לראשונה – בראשית שבט התשע"ב – בספרו של פרופסור שמחה עמנואל: "תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סי' תמ-תמב וסי' תמג פיסקה ג, עמ': 841-849, 851-852<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. בתשובה הראשונה מהארבע הללו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סי' תמ שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, פסק כי מסוֹר [=מלשין] חייב ב[[דינא דגרמי]]. בתשובה השניה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סי' תמא שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, פסק (על חמש שאלותיו של השואל) כי: א. אשה שאמרה לבעלה [[טומאה|טמאה]] אני לך כל ימי חיי – ואח"כ [[טבילה|טבלה]] ואמרה שהיא טהורה – נאמנת; ב. הקונה זכות מהקהל - רשאי לזכותה לאחר; ג. אדם שבידיו הופקדו נכסי מי שמסרב לקיים בהם את פסק ביה"ד אודותיהם – חייב על פשיעתו בהם; ד. התובע יכול לכוף את הנתבע לדון בבית הוועד; ה. רק בני העיר – ולא הגבאי – רשאים לשנות (לדבר מצוה אחר) את יעוד ה[[צדקה]] שניתנה ע"י מי שייעד אותה לנערים יתומים. בתשובה השלישית {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סי' תמב שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, פסק כי זכאות המצרן (על פי דין [[בר מצרא]]) אינה חלה על קרקע שרק מושכנה (ולא נמכרה) לשכנו של המצרן. בתשובה הרביעית {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סי' תמג שם פיסקה ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, פסק כי בי"ד הבקי בשומא – רשאי לחלק נכס שבו שותפים גדולים וקטנים, כשלא שייך בו דין [[גוד או אגוד]] – ויגרם הפסד אם הנכס לא יחולק.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשלוש תשובות שלו, שהובאו בשו"ת רשב"א {{מקור|ח"ב סי' כז-כט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} ובשו"ת בעלי התוספות {{מקור|סי' קטז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, פוסק רבי יצחק בן אליקים (באורח מהפכני – ובניגוד לסטנדרט הקלאסי המקובל בהלכה) כי: האיש החי הנו קודם – לאחים של האם (אף הגרושה) של בניו/בנותיו (ובמקרים מסויימים אף של אחָיו-מאביו) – [[ירושה|בירושתה]]; מבין שאר פסקיו של רבי יצחק בן אליקים, הפסק הנ"ל הוא היחיד שהשפיע – דידקטית – על איזשהו חלק ממבנה קודקס-ההלכה המקובל בעם ישראל, ואכן: כשהגיעו שלוש התשובות הנ"ל לידיו של [[רשב"א]], הוא טרח – לא רק לצטטן במלואן {{מקור|בשו"ת שלו שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} – אלא אף לכתוב כנגדן פסק '''הפוך''' {{מקור|שם סי' לא, ושם ח"א סי' תשכו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, שהובא במגיד משנה {{מקור|נחלות א יג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, שדבריו צוטטו ב[[בית יוסף]] {{מקור|ח"מ רעו ד"ה אין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} והתקבלו אפוא קונצנזואלית להלכה. תשובה רביעית קצרה של רבי יצחק בן אליקים – אשר הובאה בשו"ת רשב"א {{מקור|ח"א סי' שפו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, מכשירה ליוחסין את משפחת דוד ועזריאל בני רבי משה, ואוסרת ב[[חרם]] ושמתא – כל הוצאת לעז על משפחה זו. פרט לתשובות הנ"ל, הוא כתב לפחות עוד ארבע תשובות (השניה שבהן משיבה לחמש שאלות שונות של אותו שואל), אשר (הוכנסו לכת"י של קובץ גדול יותר המכיל גם תשובות של [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר"ם מרוטנבורג]] ושל חבריו-תלמידיו עם ליקוטים מספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], ואשר) התפרסמו לראשונה – בראשית שבט התשע"ב – בספרו של פרופסור שמחה עמנואל: "תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" {{מקור|סי' תמ-תמב וסי' תמג פיסקה ג, עמ': 841-849, 851-852<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. בתשובה הראשונה מהארבע הללו {{מקור|סי' תמ שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, פסק כי מסוֹר [=מלשין] חייב ב[[דינא דגרמי]]. בתשובה השניה {{מקור|סי' תמא שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, פסק (על חמש שאלותיו של השואל) כי: א. אשה שאמרה לבעלה [[טומאה|טמאה]] אני לך כל ימי חיי – ואח"כ [[טבילה|טבלה]] ואמרה שהיא טהורה – נאמנת; ב. הקונה זכות מהקהל - רשאי לזכותה לאחר; ג. אדם שבידיו הופקדו נכסי מי שמסרב לקיים בהם את פסק ביה"ד אודותיהם – חייב על פשיעתו בהם; ד. התובע יכול לכוף את הנתבע לדון בבית הוועד; ה. רק בני העיר – ולא הגבאי – רשאים לשנות (לדבר מצוה אחר) את יעוד ה[[צדקה]] שניתנה ע"י מי שייעד אותה לנערים יתומים. בתשובה השלישית {{מקור|סי' תמב שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, פסק כי זכאות המצרן (על פי דין [[בר מצרא]]) אינה חלה על קרקע שרק מושכנה (ולא נמכרה) לשכנו של המצרן. בתשובה הרביעית {{מקור|סי' תמג שם פיסקה ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, פסק כי בי"ד הבקי בשומא – רשאי לחלק נכס שבו שותפים גדולים וקטנים, כשלא שייך בו דין [[גוד או אגוד]] – ויגרם הפסד אם הנכס לא יחולק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות ביוגרפיים מסופקים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות ביוגרפיים מסופקים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בשו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג מוזכרים: שלוש פעמים – מו&#039; ה&quot;ר (וכן: מהר&quot;ר) אליקים הכהן, ופעם אחת – מר אליקים הלוי. אין זה אפוא מן הנמנע שאחד משניהם הוא-הוא אביו של רבי יצחק [בן אליקים] – המוזכר אף הוא (פעמיים) בשו&quot;ת הנ&quot;ל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בשו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג מוזכרים: שלוש פעמים – מו&#039; ה&quot;ר (וכן: מהר&quot;ר) אליקים הכהן, ופעם אחת – מר אליקים הלוי. אין זה אפוא מן הנמנע שאחד משניהם הוא-הוא אביו של רבי יצחק [בן אליקים] – המוזכר אף הוא (פעמיים) בשו&quot;ת הנ&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בקטלוג-מחלקת-כתבי-היד שבספריה הלאומית שבירושלים מצויין כי – כתב היד שממנו נדפסו (בשנת התשע"ב) ארבע תשובות של רבי יצחק בן אליקים (בן המאה ה-13) – הוא מהמאה ה-15, שממנה יש במחלקה זו עוד שלושה כתבי יד (בכת"י אשכנזי) הראויים לציון: הראשון {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מיקרופילם MSS-D 565<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} הוא "עדות בית הדין על מינדל, אלמנת יצחק בן אליקים, שנשבעה לפניהם כדי לפרוע כתובתה" (הרכב ביה"ד: יצחק בן אביעזרי זלה"ה, משה בן יהושע שלי"ט, שלמה בן יחזקאל שלי"ט); על שני כתבי היד הנוספים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מיקרופילם F 16437, ומיקרופילם F 30744<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} חותם מי שרכש אותם: יצחק בר אליקים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בקטלוג-מחלקת-כתבי-היד שבספריה הלאומית שבירושלים מצויין כי – כתב היד שממנו נדפסו (בשנת התשע"ב) ארבע תשובות של רבי יצחק בן אליקים (בן המאה ה-13) – הוא מהמאה ה-15, שממנה יש במחלקה זו עוד שלושה כתבי יד (בכת"י אשכנזי) הראויים לציון: הראשון {{מקור|מיקרופילם MSS-D 565<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} הוא "עדות בית הדין על מינדל, אלמנת יצחק בן אליקים, שנשבעה לפניהם כדי לפרוע כתובתה" (הרכב ביה"ד: יצחק בן אביעזרי זלה"ה, משה בן יהושע שלי"ט, שלמה בן יחזקאל שלי"ט); על שני כתבי היד הנוספים {{מקור|מיקרופילם F 16437, ומיקרופילם F 30744<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} חותם מי שרכש אותם: יצחק בר אליקים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-58059:rev-77172:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D&diff=58059&oldid=prev 2012-04-25T09:32:16Z

<p><span class="autocomment">מקום מגוריו: </span> הוספת מילה תחבירית</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:32, 25 באפריל 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים חי בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Straubing שטרַוּבּינג] (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג {{מקור|("ספר שערי תשובות", דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "שטרובינגא", וכיו"ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ"ל {{מקור|(בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי' שמב)}} – מצויין {{מקור|(כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" עמ' 129)}} כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "ש[ט]רובינגא" (בעוד שהשמטת ה-ט' בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת "ינג" של שמות-מקומות בניב הבאוארי - היא קיצור של "ינגן", המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, וכפי ששימשה אף בעיר שטרַוּבּינג עצמה - אשר נקראה בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל [http://en.wikipedia.org/wiki/Ulrich_Schmidl#Biography במקור משנת 1552] וכן [http://de.wikipedia.org/wiki/G%C3%A4uboden#Der_G.C3.A4uboden_in_der_Literatur במקור משנת 1784]), ואכן בשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא "שטרובינגן"; אמנם, בדפוס של שו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב ראש סי' כז)}} היא נקראת "שטרובי'''ט'''ן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב "שטרובי'''נג'''ן”.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים חי בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Straubing שטרַוּבּינג] (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג {{מקור|("ספר שערי תשובות", דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "שטרובינגא", וכיו"ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ"ל {{מקור|(בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי' שמב)}} – מצויין {{מקור|(כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" עמ' 129)}} כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "ש[ט]רובינגא" (בעוד שהשמטת ה-ט' בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת "ינג" של שמות-מקומות בניב הבאוארי - היא קיצור של "ינגן", המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, וכפי ששימשה אף בעיר שטרַוּבּינג עצמה - אשר נקראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפוא </ins>בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל [http://en.wikipedia.org/wiki/Ulrich_Schmidl#Biography במקור משנת 1552] וכן [http://de.wikipedia.org/wiki/G%C3%A4uboden#Der_G.C3.A4uboden_in_der_Literatur במקור משנת 1784]), ואכן בשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא "שטרובינגן"; אמנם, בדפוס של שו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב ראש סי' כז)}} היא נקראת "שטרובי'''ט'''ן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב "שטרובי'''נג'''ן”.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משפחתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משפחתו==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-57721:rev-58059:php=table --> </table>

אלי כהן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D&diff=57721&oldid=prev 2012-04-17T21:20:14Z

<p>פירושונים, עם שיפור בניסוח</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:20, 17 באפריל 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי יצחק בן אליקים&#039;&#039;&#039; היה מ[[ראשונים|ראשוני]] אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר שטרַוּבינג (שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר [[ראבי&quot;ה|אביאסף]] ואת ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], כי רבו היה [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר&quot;ם מרוטנבורג]], וכי תלמידו היה רבי [[יעקב יששכר בן שלום]]. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו&quot;ת רשב&quot;א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע&quot;ב ע&quot;י פרופסור שמחה עמנואל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי יצחק בן אליקים&#039;&#039;&#039; היה מ[[ראשונים|ראשוני]] אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר שטרַוּבינג (שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר [[ראבי&quot;ה|אביאסף]] ואת ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], כי רבו היה [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר&quot;ם מרוטנבורג]], וכי תלמידו היה רבי [[יעקב יששכר בן שלום]]. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו&quot;ת רשב&quot;א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע&quot;ב ע&quot;י פרופסור שמחה עמנואל.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) מוירצבורג]] - אשר מת על קידוש ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36648&amp;st=&amp;pgnum=126 בפוגרום של כב אדר שנת 1147] - ואשר יתכן כי הוא זו המכונה {{מקור|(בספר "אבן העזר" תחילת סי' א)}} ע"י [[רבי אליעזר ב"ר נתן|ראב"ן]] (חתנו של רבי אליקים): "גיסי ר' יצחק". וכן אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) מטרויש]], אשר על מותו - בְּפוגרום-ליל פסח שנת 1288 - חוברה (בשנה זו) קינה ע"י רבי מאיר בן אליאב. וכן אין לערבב בינו, לבין [[רבי יצחק (בן אליקים) גטניו]] - בן המאה השמונה עשרה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים חי בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Straubing שטרַוּבּינג] (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג {{מקור|("ספר שערי תשובות", דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "שטרובינגא", וכיו"ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ"ל {{מקור|(בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי' שמב)}} – מצויין {{מקור|(כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" עמ' 129)}} כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "ש[ט]רובינגא" (בעוד שהשמטת ה-ט' בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת "ינג" של שמות-מקומות בניב הבאוארי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>היא קיצור של "ינגן" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">– </del>המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובאמת העיר </del>שטרַוּבּינג נקראה בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל [http://en.wikipedia.org/wiki/Ulrich_Schmidl#Biography במקור משנת 1552]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>וכן [http://de.wikipedia.org/wiki/G%C3%A4uboden#Der_G.C3.A4uboden_in_der_Literatur במקור משנת 1784]), ואכן בשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא "שטרובינגן"; אמנם, בדפוס של שו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב ראש סי' כז)}} היא נקראת "שטרובי'''ט'''ן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב "שטרובי'''נג'''ן”.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים חי בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Straubing שטרַוּבּינג] (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג {{מקור|("ספר שערי תשובות", דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "שטרובינגא", וכיו"ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ"ל {{מקור|(בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי' שמב)}} – מצויין {{מקור|(כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" עמ' 129)}} כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "ש[ט]רובינגא" (בעוד שהשמטת ה-ט' בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת "ינג" של שמות-מקומות בניב הבאוארי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>היא קיצור של "ינגן"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכפי ששימשה אף בעיר </ins>שטרַוּבּינג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצמה - אשר </ins>נקראה בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל [http://en.wikipedia.org/wiki/Ulrich_Schmidl#Biography במקור משנת 1552] וכן [http://de.wikipedia.org/wiki/G%C3%A4uboden#Der_G.C3.A4uboden_in_der_Literatur במקור משנת 1784]), ואכן בשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא "שטרובינגן"; אמנם, בדפוס של שו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב ראש סי' כז)}} היא נקראת "שטרובי'''ט'''ן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב "שטרובי'''נג'''ן”.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משפחתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משפחתו==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות ביוגרפיים מסופקים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות ביוגרפיים מסופקים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג מוזכרים: שלוש פעמים – מו' ה"ר (וכן: מהר"ר) אליקים הכהן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, פעמיים – ר' אליקים בר' יוסף (חמיו של [[ראבי"ה]])</del>, ופעם אחת – מר אליקים הלוי. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביותר מאיזכור אחד מאלו - מדובר באותו אדם, ואין </del>זה אפוא מן הנמנע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהוא</del>-הוא אביו של רבי יצחק [בן אליקים] – המוזכר אף הוא (פעמיים) בשו"ת הנ"ל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג מוזכרים: שלוש פעמים – מו' ה"ר (וכן: מהר"ר) אליקים הכהן, ופעם אחת – מר אליקים הלוי. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין </ins>זה אפוא מן הנמנע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאחד משניהם הוא</ins>-הוא אביו של רבי יצחק [בן אליקים] – המוזכר אף הוא (פעמיים) בשו"ת הנ"ל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בקטלוג-מחלקת-כתבי-היד שבספריה הלאומית שבירושלים מצויין כי – כתב היד שממנו נדפסו (בשנת התשע&quot;ב) ארבע תשובות של רבי יצחק בן אליקים (בן המאה ה-13) – הוא מהמאה ה-15, שממנה יש במחלקה זו עוד שלושה כתבי יד (בכת&quot;י אשכנזי) הראויים לציון: הראשון {{מקור|(מיקרופילם MSS-D 565)}} הוא &quot;עדות בית הדין על מינדל, אלמנת יצחק בן אליקים, שנשבעה לפניהם כדי לפרוע כתובתה&quot; (הרכב ביה&quot;ד: יצחק בן אביעזרי זלה&quot;ה, משה בן יהושע שלי&quot;ט, שלמה בן יחזקאל שלי&quot;ט); על שני כתבי היד הנוספים {{מקור|(מיקרופילם F 16437, ומיקרופילם F 30744)}} חותם מי שרכש אותם: יצחק בר אליקים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בקטלוג-מחלקת-כתבי-היד שבספריה הלאומית שבירושלים מצויין כי – כתב היד שממנו נדפסו (בשנת התשע&quot;ב) ארבע תשובות של רבי יצחק בן אליקים (בן המאה ה-13) – הוא מהמאה ה-15, שממנה יש במחלקה זו עוד שלושה כתבי יד (בכת&quot;י אשכנזי) הראויים לציון: הראשון {{מקור|(מיקרופילם MSS-D 565)}} הוא &quot;עדות בית הדין על מינדל, אלמנת יצחק בן אליקים, שנשבעה לפניהם כדי לפרוע כתובתה&quot; (הרכב ביה&quot;ד: יצחק בן אביעזרי זלה&quot;ה, משה בן יהושע שלי&quot;ט, שלמה בן יחזקאל שלי&quot;ט); על שני כתבי היד הנוספים {{מקור|(מיקרופילם F 16437, ומיקרופילם F 30744)}} חותם מי שרכש אותם: יצחק בר אליקים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-57358:rev-57721:php=table --> </table>

אלי כהן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D&diff=57358&oldid=prev 2012-04-01T11:14:40Z

<p>הבהרה קלה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:14, 1 באפריל 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים חי בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Straubing שטרַוּבּינג] (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג {{מקור|("ספר שערי תשובות", דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "שטרובינגא", וכיו"ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ"ל {{מקור|(בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי' שמב)}} – מצויין {{מקור|(כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" עמ' 129)}} כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "ש[ט]רובינגא" (בעוד שהשמטת ה-ט' בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת "ינג" של שמות-מקומות בניב הבאוארי, היא קיצור של "ינגן" – המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, ובאמת העיר נקראה בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל [http://en.wikipedia.org/wiki/Ulrich_Schmidl#Biography במקור משנת 1552], וכן [http://de.wikipedia.org/wiki/G%C3%A4uboden#Der_G.C3.A4uboden_in_der_Literatur במקור משנת 1784]), ואכן בשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא "שטרובינגן"; אמנם, בדפוס של שו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב ראש סי' כז)}} היא נקראת "שטרובי'''ט'''ן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב "שטרובי'''נג'''ן”.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים חי בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Straubing שטרַוּבּינג] (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג {{מקור|("ספר שערי תשובות", דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "שטרובינגא", וכיו"ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ"ל {{מקור|(בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי' שמב)}} – מצויין {{מקור|(כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" עמ' 129)}} כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "ש[ט]רובינגא" (בעוד שהשמטת ה-ט' בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת "ינג" של שמות-מקומות בניב הבאוארי, היא קיצור של "ינגן" – המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, ובאמת העיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שטרַוּבּינג </ins>נקראה בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל [http://en.wikipedia.org/wiki/Ulrich_Schmidl#Biography במקור משנת 1552], וכן [http://de.wikipedia.org/wiki/G%C3%A4uboden#Der_G.C3.A4uboden_in_der_Literatur במקור משנת 1784]), ואכן בשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא "שטרובינגן"; אמנם, בדפוס של שו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב ראש סי' כז)}} היא נקראת "שטרובי'''ט'''ן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב "שטרובי'''נג'''ן”.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משפחתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משפחתו==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסקיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסקיו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשלוש תשובות שלו, שהובאו בשו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב סי' כז-כט)}} ובשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}}, פוסק רבי יצחק בן אליקים (באורח מהפכני – ובניגוד לסטנדרט הקלאסי המקובל בהלכה) כי: האיש החי הנו קודם – לאחים של האם (אף הגרושה) של בניו/בנותיו (ובמקרים מסויימים אף של אחָיו-מאביו) – [[ירושה|בירושתה]]; מבין שאר פסקיו של רבי יצחק בן אליקים, הפסק הנ"ל הוא היחיד שהשפיע – דידקטית – על איזשהו חלק ממבנה קודקס-ההלכה המקובל בעם ישראל, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכן </del>כשהגיעו שלוש התשובות הנ"ל לידיו של [[רשב"א]], הוא טרח – לא רק לצטטן במלואן {{מקור|(בשו"ת שלו שם)}} – אלא אף לכתוב כנגדן פסק '''הפוך''' {{מקור|(שם סי' לא, ושם ח"א סי' תשכו)}}, שהובא במגיד משנה {{מקור|(נחלות א יג)}}, שדבריו צוטטו ב[[בית יוסף]] {{מקור|(ח"מ רעו ד"ה אין)}} והתקבלו אפוא קונצנזואלית להלכה. תשובה רביעית קצרה של רבי יצחק בן אליקים – אשר הובאה בשו"ת רשב"א {{מקור|(ח"א סי' שפו)}}, מכשירה ליוחסין את משפחת דוד ועזריאל בני רבי משה, ואוסרת ב[[חרם]] ושמתא – כל הוצאת לעז על משפחה זו. פרט לתשובות הנ"ל, הוא כתב לפחות עוד ארבע תשובות (השניה שבהן משיבה לחמש שאלות שונות של אותו שואל), אשר (הוכנסו לכת"י של קובץ גדול יותר המכיל גם תשובות של [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר"ם מרוטנבורג]] ושל חבריו-תלמידיו עם ליקוטים מספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], ואשר) התפרסמו לראשונה – בראשית שבט התשע"ב – בספרו של פרופסור שמחה עמנואל: "תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" {{מקור|(סי' תמ-תמב וסי' תמג פיסקה ג, עמ': 841-849, 851-852)}}. בתשובה הראשונה מהארבע הללו {{מקור|(סי' תמ שם)}}, פסק כי מסוֹר [=מלשין] חייב ב[[דינא דגרמי]]. בתשובה השניה {{מקור|(סי' תמא שם)}}, פסק (על חמש שאלותיו של השואל) כי: א. אשה שאמרה לבעלה [[טומאה|טמאה]] אני לך כל ימי חיי – ואח"כ [[טבילה|טבלה]] ואמרה שהיא טהורה – נאמנת; ב. הקונה זכות מהקהל - רשאי לזכותה לאחר; ג. אדם שבידיו הופקדו נכסי מי שמסרב לקיים בהם את פסק ביה"ד אודותיהם – חייב על פשיעתו בהם; ד. התובע יכול לכוף את הנתבע לדון בבית הוועד; ה. רק בני העיר – ולא הגבאי – רשאים לשנות (לדבר מצוה אחר) את יעוד ה[[צדקה]] שניתנה ע"י מי שייעד אותה לנערים יתומים. בתשובה השלישית {{מקור|(סי' תמב שם)}}, פסק כי זכאות המצרן (על פי דין [[בר מצרא]]) אינה חלה על קרקע שרק מושכנה (ולא נמכרה) לשכנו של המצרן. בתשובה הרביעית {{מקור|(סי' תמג שם פיסקה ג)}}, פסק כי בי"ד הבקי בשומא – רשאי לחלק נכס שבו שותפים גדולים וקטנים, כשלא שייך בו דין [[גוד או אגוד]] – ויגרם הפסד אם הנכס לא יחולק.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשלוש תשובות שלו, שהובאו בשו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב סי' כז-כט)}} ובשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}}, פוסק רבי יצחק בן אליקים (באורח מהפכני – ובניגוד לסטנדרט הקלאסי המקובל בהלכה) כי: האיש החי הנו קודם – לאחים של האם (אף הגרושה) של בניו/בנותיו (ובמקרים מסויימים אף של אחָיו-מאביו) – [[ירושה|בירושתה]]; מבין שאר פסקיו של רבי יצחק בן אליקים, הפסק הנ"ל הוא היחיד שהשפיע – דידקטית – על איזשהו חלק ממבנה קודקס-ההלכה המקובל בעם ישראל, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואכן: </ins>כשהגיעו שלוש התשובות הנ"ל לידיו של [[רשב"א]], הוא טרח – לא רק לצטטן במלואן {{מקור|(בשו"ת שלו שם)}} – אלא אף לכתוב כנגדן פסק '''הפוך''' {{מקור|(שם סי' לא, ושם ח"א סי' תשכו)}}, שהובא במגיד משנה {{מקור|(נחלות א יג)}}, שדבריו צוטטו ב[[בית יוסף]] {{מקור|(ח"מ רעו ד"ה אין)}} והתקבלו אפוא קונצנזואלית להלכה. תשובה רביעית קצרה של רבי יצחק בן אליקים – אשר הובאה בשו"ת רשב"א {{מקור|(ח"א סי' שפו)}}, מכשירה ליוחסין את משפחת דוד ועזריאל בני רבי משה, ואוסרת ב[[חרם]] ושמתא – כל הוצאת לעז על משפחה זו. פרט לתשובות הנ"ל, הוא כתב לפחות עוד ארבע תשובות (השניה שבהן משיבה לחמש שאלות שונות של אותו שואל), אשר (הוכנסו לכת"י של קובץ גדול יותר המכיל גם תשובות של [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר"ם מרוטנבורג]] ושל חבריו-תלמידיו עם ליקוטים מספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], ואשר) התפרסמו לראשונה – בראשית שבט התשע"ב – בספרו של פרופסור שמחה עמנואל: "תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" {{מקור|(סי' תמ-תמב וסי' תמג פיסקה ג, עמ': 841-849, 851-852)}}. בתשובה הראשונה מהארבע הללו {{מקור|(סי' תמ שם)}}, פסק כי מסוֹר [=מלשין] חייב ב[[דינא דגרמי]]. בתשובה השניה {{מקור|(סי' תמא שם)}}, פסק (על חמש שאלותיו של השואל) כי: א. אשה שאמרה לבעלה [[טומאה|טמאה]] אני לך כל ימי חיי – ואח"כ [[טבילה|טבלה]] ואמרה שהיא טהורה – נאמנת; ב. הקונה זכות מהקהל - רשאי לזכותה לאחר; ג. אדם שבידיו הופקדו נכסי מי שמסרב לקיים בהם את פסק ביה"ד אודותיהם – חייב על פשיעתו בהם; ד. התובע יכול לכוף את הנתבע לדון בבית הוועד; ה. רק בני העיר – ולא הגבאי – רשאים לשנות (לדבר מצוה אחר) את יעוד ה[[צדקה]] שניתנה ע"י מי שייעד אותה לנערים יתומים. בתשובה השלישית {{מקור|(סי' תמב שם)}}, פסק כי זכאות המצרן (על פי דין [[בר מצרא]]) אינה חלה על קרקע שרק מושכנה (ולא נמכרה) לשכנו של המצרן. בתשובה הרביעית {{מקור|(סי' תמג שם פיסקה ג)}}, פסק כי בי"ד הבקי בשומא – רשאי לחלק נכס שבו שותפים גדולים וקטנים, כשלא שייך בו דין [[גוד או אגוד]] – ויגרם הפסד אם הנכס לא יחולק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות ביוגרפיים מסופקים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות ביוגרפיים מסופקים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-55185:rev-57358:php=table --> </table>

אלי כהן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D&diff=55185&oldid=prev 2012-02-10T14:54:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:54, 10 בפברואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יצחק בן אליקים''' היה מ[[ראשונים|ראשוני]] אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְטְרַוּבינג </del>(שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר [[ראבי"ה|אביאסף]] ואת ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], כי רבו היה [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר"ם מרוטנבורג]], וכי תלמידו היה רבי [[יעקב יששכר בן שלום]]. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו"ת רשב"א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע"ב ע"י פרופסור שמחה עמנואל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יצחק בן אליקים''' היה מ[[ראשונים|ראשוני]] אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שטרַוּבינג </ins>(שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר [[ראבי"ה|אביאסף]] ואת ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], כי רבו היה [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר"ם מרוטנבורג]], וכי תלמידו היה רבי [[יעקב יששכר בן שלום]]. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו"ת רשב"א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע"ב ע"י פרופסור שמחה עמנואל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-55184:rev-55185:php=table --> </table>

אלי כהן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D&diff=55184&oldid=prev 2012-02-10T14:54:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:54, 10 בפברואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יצחק בן אליקים''' היה מ[[ראשונים|ראשוני]] אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׁטְרַוּבִּינְג </del>(שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר [[ראבי"ה|אביאסף]] ואת ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], כי רבו היה [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר"ם מרוטנבורג]], וכי תלמידו היה רבי [[יעקב יששכר בן שלום]]. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו"ת רשב"א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע"ב ע"י פרופסור שמחה עמנואל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יצחק בן אליקים''' היה מ[[ראשונים|ראשוני]] אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְטְרַוּבינג </ins>(שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר [[ראבי"ה|אביאסף]] ואת ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], כי רבו היה [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר"ם מרוטנבורג]], וכי תלמידו היה רבי [[יעקב יששכר בן שלום]]. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו"ת רשב"א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע"ב ע"י פרופסור שמחה עמנואל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td></tr> </table>

אלי כהן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D&diff=55183&oldid=prev 2012-02-10T14:51:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:51, 10 בפברואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יצחק בן אליקים''' היה מ[[ראשונים|ראשוני]] אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שטראובינג </del>(שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר [[ראבי"ה|אביאסף]] ואת ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], כי רבו היה [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר"ם מרוטנבורג]], וכי תלמידו היה רבי [[יעקב יששכר בן שלום]]. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו"ת רשב"א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע"ב ע"י פרופסור שמחה עמנואל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יצחק בן אליקים''' היה מ[[ראשונים|ראשוני]] אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׁטְרַוּבִּינְג </ins>(שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר [[ראבי"ה|אביאסף]] ואת ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], כי רבו היה [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר"ם מרוטנבורג]], וכי תלמידו היה רבי [[יעקב יששכר בן שלום]]. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו"ת רשב"א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע"ב ע"י פרופסור שמחה עמנואל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים חי בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Straubing שטרַוּבּינג] (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג {{מקור|("ספר שערי תשובות", דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "שטרובינגא", וכיו"ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ"ל {{מקור|(בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי' שמב)}} – מצויין {{מקור|(כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" עמ' 129)}} כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "ש[ט]רובינגא" (בעוד שהשמטת ה-ט' בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת "ינג" של שמות-מקומות בניב הבאוארי, היא קיצור של "ינגן" – המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואכן </del>העיר נקראה בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל [http://en.wikipedia.org/wiki/Ulrich_Schmidl#Biography במקור משנת 1552], וכן [http://de.wikipedia.org/wiki/G%C3%A4uboden#Der_G.C3.A4uboden_in_der_Literatur במקור משנת 1784]), ואכן בשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא "שטרובינגן"; אמנם, בדפוס של שו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב ראש סי' כז)}} היא נקראת "שטרובי'''ט'''ן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב "שטרובי'''נג'''ן”.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים חי בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Straubing שטרַוּבּינג] (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג {{מקור|("ספר שערי תשובות", דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "שטרובינגא", וכיו"ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ"ל {{מקור|(בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי' שמב)}} – מצויין {{מקור|(כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" עמ' 129)}} כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "ש[ט]רובינגא" (בעוד שהשמטת ה-ט' בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת "ינג" של שמות-מקומות בניב הבאוארי, היא קיצור של "ינגן" – המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובאמת </ins>העיר נקראה בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל [http://en.wikipedia.org/wiki/Ulrich_Schmidl#Biography במקור משנת 1552], וכן [http://de.wikipedia.org/wiki/G%C3%A4uboden#Der_G.C3.A4uboden_in_der_Literatur במקור משנת 1784]), ואכן בשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}} מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא "שטרובינגן"; אמנם, בדפוס של שו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב ראש סי' כז)}} היא נקראת "שטרובי'''ט'''ן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב "שטרובי'''נג'''ן”.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משפחתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משפחתו==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסקיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסקיו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשלוש תשובות שלו, שהובאו בשו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב סי' כז-כט)}} ובשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}}, פוסק רבי יצחק בן אליקים (באורח מהפכני – ובניגוד לסטנדרט הקלאסי המקובל בהלכה) כי: האיש החי הנו קודם – לאחים של האם (אף הגרושה) של בניו/בנותיו (ובמקרים מסויימים אף של אחָיו-מאביו) – [[ירושה|בירושתה]]; מבין שאר פסקיו של רבי יצחק בן אליקים, הפסק הנ"ל הוא היחיד שהשפיע – דידקטית – על איזשהו חלק ממבנה קודקס-ההלכה המקובל בעם ישראל, שכן כשהגיעו שלוש התשובות הנ"ל לידיו של [[רשב"א]], הוא טרח – לא רק לצטטן {{מקור|(בשו"ת שלו שם)}} – אלא אף לכתוב כנגדן פסק '''הפוך''' {{מקור|(שם סי' לא, ושם ח"א סי' תשכו)}}, שהובא במגיד משנה {{מקור|(נחלות א יג)}}, שדבריו צוטטו ב[[בית יוסף]] {{מקור|(ח"מ רעו ד"ה אין)}} והתקבלו אפוא קונצנזואלית להלכה. תשובה רביעית קצרה של רבי יצחק בן אליקים – אשר הובאה בשו"ת רשב"א {{מקור|(ח"א סי' שפו)}}, מכשירה ליוחסין את משפחת דוד ועזריאל בני רבי משה, ואוסרת ב[[חרם]] ושמתא – כל הוצאת לעז על משפחה זו. פרט לתשובות הנ"ל, הוא כתב לפחות עוד ארבע תשובות (השניה שבהן משיבה לחמש שאלות שונות של אותו שואל), אשר (הוכנסו לכת"י של קובץ גדול יותר המכיל גם תשובות של [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר"ם מרוטנבורג]] ושל חבריו-תלמידיו עם ליקוטים מספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], ואשר) התפרסמו לראשונה – בראשית שבט התשע"ב – בספרו של פרופסור שמחה עמנואל: "תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" {{מקור|(סי' תמ-תמב וסי' תמג פיסקה ג, עמ': 841-849, 851-852)}}. בתשובה הראשונה מהארבע הללו {{מקור|(סי' תמ שם)}}, פסק כי מסוֹר [=מלשין] חייב ב[[דינא דגרמי]]. בתשובה השניה {{מקור|(סי' תמא שם)}}, פסק (על חמש שאלותיו של השואל) כי: א. אשה שאמרה לבעלה [[טומאה|טמאה]] אני לך כל ימי חיי – ואח"כ [[טבילה|טבלה]] ואמרה שהיא טהורה – נאמנת; ב. הקונה זכות מהקהל - רשאי לזכותה לאחר; ג. אדם שבידיו הופקדו נכסי מי שמסרב לקיים בהם את פסק ביה"ד אודותיהם – חייב על פשיעתו בהם; ד. התובע יכול לכוף את הנתבע לדון בבית הוועד; ה. רק בני העיר – ולא הגבאי – רשאים לשנות (לדבר מצוה אחר) את יעוד ה[[צדקה]] שניתנה ע"י מי שייעד אותה לנערים יתומים. בתשובה השלישית {{מקור|(סי' תמב שם)}}, פסק כי זכאות המצרן (על פי דין [[בר מצרא]]) אינה חלה על קרקע שרק מושכנה (ולא נמכרה) לשכנו של המצרן. בתשובה הרביעית {{מקור|(סי' תמג שם פיסקה ג)}}, פסק כי בי"ד הבקי בשומא – רשאי לחלק נכס שבו שותפים גדולים וקטנים, כשלא שייך בו דין [[גוד או אגוד]] – ויגרם הפסד אם הנכס לא יחולק.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשלוש תשובות שלו, שהובאו בשו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב סי' כז-כט)}} ובשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}}, פוסק רבי יצחק בן אליקים (באורח מהפכני – ובניגוד לסטנדרט הקלאסי המקובל בהלכה) כי: האיש החי הנו קודם – לאחים של האם (אף הגרושה) של בניו/בנותיו (ובמקרים מסויימים אף של אחָיו-מאביו) – [[ירושה|בירושתה]]; מבין שאר פסקיו של רבי יצחק בן אליקים, הפסק הנ"ל הוא היחיד שהשפיע – דידקטית – על איזשהו חלק ממבנה קודקס-ההלכה המקובל בעם ישראל, שכן כשהגיעו שלוש התשובות הנ"ל לידיו של [[רשב"א]], הוא טרח – לא רק לצטטן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במלואן </ins>{{מקור|(בשו"ת שלו שם)}} – אלא אף לכתוב כנגדן פסק '''הפוך''' {{מקור|(שם סי' לא, ושם ח"א סי' תשכו)}}, שהובא במגיד משנה {{מקור|(נחלות א יג)}}, שדבריו צוטטו ב[[בית יוסף]] {{מקור|(ח"מ רעו ד"ה אין)}} והתקבלו אפוא קונצנזואלית להלכה. תשובה רביעית קצרה של רבי יצחק בן אליקים – אשר הובאה בשו"ת רשב"א {{מקור|(ח"א סי' שפו)}}, מכשירה ליוחסין את משפחת דוד ועזריאל בני רבי משה, ואוסרת ב[[חרם]] ושמתא – כל הוצאת לעז על משפחה זו. פרט לתשובות הנ"ל, הוא כתב לפחות עוד ארבע תשובות (השניה שבהן משיבה לחמש שאלות שונות של אותו שואל), אשר (הוכנסו לכת"י של קובץ גדול יותר המכיל גם תשובות של [[רבי מאיר מרוטנבורג|מהר"ם מרוטנבורג]] ושל חבריו-תלמידיו עם ליקוטים מספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], ואשר) התפרסמו לראשונה – בראשית שבט התשע"ב – בספרו של פרופסור שמחה עמנואל: "תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" {{מקור|(סי' תמ-תמב וסי' תמג פיסקה ג, עמ': 841-849, 851-852)}}. בתשובה הראשונה מהארבע הללו {{מקור|(סי' תמ שם)}}, פסק כי מסוֹר [=מלשין] חייב ב[[דינא דגרמי]]. בתשובה השניה {{מקור|(סי' תמא שם)}}, פסק (על חמש שאלותיו של השואל) כי: א. אשה שאמרה לבעלה [[טומאה|טמאה]] אני לך כל ימי חיי – ואח"כ [[טבילה|טבלה]] ואמרה שהיא טהורה – נאמנת; ב. הקונה זכות מהקהל - רשאי לזכותה לאחר; ג. אדם שבידיו הופקדו נכסי מי שמסרב לקיים בהם את פסק ביה"ד אודותיהם – חייב על פשיעתו בהם; ד. התובע יכול לכוף את הנתבע לדון בבית הוועד; ה. רק בני העיר – ולא הגבאי – רשאים לשנות (לדבר מצוה אחר) את יעוד ה[[צדקה]] שניתנה ע"י מי שייעד אותה לנערים יתומים. בתשובה השלישית {{מקור|(סי' תמב שם)}}, פסק כי זכאות המצרן (על פי דין [[בר מצרא]]) אינה חלה על קרקע שרק מושכנה (ולא נמכרה) לשכנו של המצרן. בתשובה הרביעית {{מקור|(סי' תמג שם פיסקה ג)}}, פסק כי בי"ד הבקי בשומא – רשאי לחלק נכס שבו שותפים גדולים וקטנים, כשלא שייך בו דין [[גוד או אגוד]] – ויגרם הפסד אם הנכס לא יחולק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות ביוגרפיים מסופקים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות ביוגרפיים מסופקים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג מוזכרים: שלוש פעמים – מו' ה"ר (וכן: מהר"ר) אליקים הכהן, פעמיים – ר' אליקים בר' יוסף (חמיו של [[ראבי"ה]]), ופעם אחת – מר אליקים הלוי. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מן הסתם שבכמה מהאיזכורים הנ"ל </del>מדובר באותו אדם, ואין זה אפוא מן הנמנע שהוא-הוא אביו של רבי יצחק [בן אליקים] – המוזכר אף הוא (פעמיים) בשו"ת הנ"ל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג מוזכרים: שלוש פעמים – מו' ה"ר (וכן: מהר"ר) אליקים הכהן, פעמיים – ר' אליקים בר' יוסף (חמיו של [[ראבי"ה]]), ופעם אחת – מר אליקים הלוי. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביותר מאיזכור אחד מאלו - </ins>מדובר באותו אדם, ואין זה אפוא מן הנמנע שהוא-הוא אביו של רבי יצחק [בן אליקים] – המוזכר אף הוא (פעמיים) בשו"ת הנ"ל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בקטלוג-מחלקת-כתבי-היד שבספריה הלאומית שבירושלים מצויין כי – כתב היד שממנו נדפסו (בשנת התשע&quot;ב) ארבע תשובות של רבי יצחק בן אליקים (בן המאה ה-13) – הוא מהמאה ה-15, שממנה יש במחלקה זו עוד שלושה כתבי יד (בכת&quot;י אשכנזי) הראויים לציון: הראשון {{מקור|(מיקרופילם MSS-D 565)}} הוא &quot;עדות בית הדין על מינדל, אלמנת יצחק בן אליקים, שנשבעה לפניהם כדי לפרוע כתובתה&quot; (הרכב ביה&quot;ד: יצחק בן אביעזרי זלה&quot;ה, משה בן יהושע שלי&quot;ט, שלמה בן יחזקאל שלי&quot;ט); על שני כתבי היד הנוספים {{מקור|(מיקרופילם F 16437, ומיקרופילם F 30744)}} חותם מי שרכש אותם: יצחק בר אליקים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בקטלוג-מחלקת-כתבי-היד שבספריה הלאומית שבירושלים מצויין כי – כתב היד שממנו נדפסו (בשנת התשע&quot;ב) ארבע תשובות של רבי יצחק בן אליקים (בן המאה ה-13) – הוא מהמאה ה-15, שממנה יש במחלקה זו עוד שלושה כתבי יד (בכת&quot;י אשכנזי) הראויים לציון: הראשון {{מקור|(מיקרופילם MSS-D 565)}} הוא &quot;עדות בית הדין על מינדל, אלמנת יצחק בן אליקים, שנשבעה לפניהם כדי לפרוע כתובתה&quot; (הרכב ביה&quot;ד: יצחק בן אביעזרי זלה&quot;ה, משה בן יהושע שלי&quot;ט, שלמה בן יחזקאל שלי&quot;ט); על שני כתבי היד הנוספים {{מקור|(מיקרופילם F 16437, ומיקרופילם F 30744)}} חותם מי שרכש אותם: יצחק בר אליקים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

אלי כהן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D&diff=55113&oldid=prev 2012-02-08T07:45:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:45, 8 בפברואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יצחק בן אליקים''' היה מ[[ראשונים|ראשוני]] אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר שטראובינג (שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר [[ראבי"ה|אביאסף]] ואת ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], כי רבו היה [[רבי מאיר מרוטנבורג]], וכי תלמידו היה רבי [[יעקב יששכר בן שלום]]. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו"ת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב</del>"א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע"ב ע"י פרופסור שמחה עמנואל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יצחק בן אליקים''' היה מ[[ראשונים|ראשוני]] אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר שטראובינג (שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר [[ראבי"ה|אביאסף]] ואת ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], כי רבו היה [[רבי מאיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרוטנבורג|מהר"ם </ins>מרוטנבורג]], וכי תלמידו היה רבי [[יעקב יששכר בן שלום]]. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו"ת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רשב</ins>"א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע"ב ע"י פרופסור שמחה עמנואל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקום מגוריו==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רבו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רבו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים היה תלמידו של מהר"ם מרוטנבורג, ומכנהו {{מקור|("תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו", סי' תמא פיסקה ד)}}: "מורי...הקדוש" (בלשון יחיד, המעידה אפוא שאין זו לשון כבוד בעלמא), בעוד שמהר"ם מרוטנבורג עצמו {{מקור|(ב"ספר שערי תשובות" שלו, דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד)}} מכנה את רבי יצחק בן אליקים (בלשון רבים דרך כבוד): "חברנו".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק בן אליקים היה תלמידו של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי מאיר מרוטנבורג|רבי מאיר בן ברוך (</ins>מהר"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </ins>מרוטנבורג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, ומכנהו {{מקור|("תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו", סי' תמא פיסקה ד)}}: "מורי...הקדוש" (בלשון יחיד, המעידה אפוא שאין זו לשון כבוד בעלמא), בעוד שמהר"ם מרוטנבורג עצמו {{מקור|(ב"ספר שערי תשובות" שלו, דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד)}} מכנה את רבי יצחק בן אליקים (בלשון רבים דרך כבוד): "חברנו".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תלמידו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תלמידו==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות הלימוד שלו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות הלימוד שלו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתשובותיו הוא מביא – לא רק מה[[תלמוד]] ומדברי רבו [[רבי מאיר מרוטנבורג]] – אלא גם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי</del>: [[רש"י]], [[רשב"ם]], [[ר"י]], ספר [[ראבי"ה|אביאסף]], ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], ואף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחידושי ה</del>[[רשב"א]] לתלמוד. כמו כן הוא מביא מדברי "רבינו יעקב בן רבינו יצחק סגן לויה" (הוא רבנו יעבץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>המוזכר תדיר ע"י ראשוני אשכנז {{מקור|כמבואר בבית יוסף או"ח סי' תקנט ד"ה ומ"ש מעשה}}), ומדברי "רבי חזקיה בפסקיו".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתשובותיו הוא מביא – לא רק מה[[תלמוד]] ומדברי רבו [[רבי מאיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרוטנבורג|מהר"ם </ins>מרוטנבורג]] – אלא גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדבריהם של</ins>: [[רש"י]], [[רשב"ם]], [[ר"י]], ספר [[ראבי"ה|אביאסף]], ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], ואף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחידושיו של </ins>[[רשב"א]] לתלמוד. כמו כן הוא מביא מדברי "רבינו יעקב בן רבינו יצחק סגן לויה" (הוא רבנו יעבץ המוזכר תדיר ע"י ראשוני אשכנז {{מקור|כמבואר בבית יוסף או"ח סי' תקנט ד"ה ומ"ש מעשה}}), ומדברי "רבי חזקיה בפסקיו".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסקיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסקיו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשלוש תשובות שלו, שהובאו בשו"ת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רשב"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>{{מקור|(ח"ב סי' כז-כט)}} ובשו"ת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>בעלי התוספות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>{{מקור|(סי' קטז)}}, פוסק רבי יצחק בן אליקים (באורח מהפכני – ובניגוד לסטנדרט הקלאסי המקובל בהלכה) כי: האיש החי הנו קודם – לאחים של האם (אף הגרושה) של בניו/בנותיו (ובמקרים מסויימים אף של אחָיו-מאביו) – [[ירושה|בירושתה]]; מבין שאר פסקיו של רבי יצחק בן אליקים, הפסק הנ"ל הוא היחיד שהשפיע – דידקטית – על איזשהו חלק ממבנה קודקס-ההלכה המקובל בעם ישראל, שכן כשהגיעו שלוש התשובות הנ"ל לידיו של רשב"א, הוא טרח – לא רק לצטטן {{מקור|(בשו"ת שלו שם)}} – אלא אף לכתוב כנגדן פסק '''הפוך''' {{מקור|(שם סי' לא, ושם ח"א סי' תשכו)}}, שהובא במגיד משנה {{מקור|(נחלות א יג)}}, שדבריו צוטטו ב[[בית יוסף]] {{מקור|(ח"מ רעו ד"ה אין)}} והתקבלו אפוא קונצנזואלית להלכה. תשובה רביעית קצרה של רבי יצחק בן אליקים – אשר הובאה בשו"ת רשב"א {{מקור|(ח"א סי' שפו)}}, מכשירה ליוחסין את משפחת דוד ועזריאל בני רבי משה, ואוסרת ב[[חרם]] ושמתא – כל הוצאת לעז על משפחה זו. פרט לתשובות הנ"ל, הוא כתב לפחות עוד ארבע תשובות (השניה שבהן משיבה לחמש שאלות שונות של אותו שואל), אשר (הוכנסו לכת"י של קובץ גדול יותר המכיל גם תשובות של מהר"ם מרוטנבורג ושל חבריו-תלמידיו, ואשר) התפרסמו לראשונה – בראשית שבט התשע"ב – בספרו של פרופסור שמחה עמנואל: "תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" {{מקור|(סי' תמ-תמב וסי' תמג פיסקה ג, עמ': 841-849, 851-852)}}. בתשובה הראשונה מהארבע הללו {{מקור|(סי' תמ שם)}}, פסק כי מסוֹר [=מלשין] חייב ב[[דינא דגרמי]]. בתשובה השניה {{מקור|(סי' תמא שם)}}, פסק (על חמש שאלותיו של השואל) כי: א. אשה שאמרה לבעלה [[טומאה|טמאה]] אני לך כל ימי חיי – ואח"כ [[טבילה|טבלה]] ואמרה שהיא טהורה – נאמנת; ב. הקונה זכות מהקהל - רשאי לזכותה לאחר; ג. אדם שבידיו הופקדו נכסי מי שמסרב לקיים בהם את פסק ביה"ד אודותיהם – חייב על פשיעתו בהם; ד. התובע יכול לכוף את הנתבע לדון בבית הוועד; ה. רק בני העיר – ולא הגבאי – רשאים לשנות (לדבר מצוה אחר) את יעוד ה[[צדקה]] שניתנה ע"י מי שייעד אותה לנערים יתומים. בתשובה השלישית {{מקור|(סי' תמב שם)}}, פסק כי זכאות המצרן (על פי דין [[בר מצרא]]) אינה חלה על קרקע שרק מושכנה (ולא נמכרה) לשכנו של המצרן. בתשובה הרביעית {{מקור|(סי' תמג שם פיסקה ג)}}, פסק כי בי"ד הבקי בשומא – רשאי לחלק נכס שבו שותפים גדולים וקטנים, כשלא שייך בו דין [[גוד או אגוד]] – ויגרם הפסד אם הנכס לא יחולק.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשלוש תשובות שלו, שהובאו בשו"ת רשב"א {{מקור|(ח"ב סי' כז-כט)}} ובשו"ת בעלי התוספות {{מקור|(סי' קטז)}}, פוסק רבי יצחק בן אליקים (באורח מהפכני – ובניגוד לסטנדרט הקלאסי המקובל בהלכה) כי: האיש החי הנו קודם – לאחים של האם (אף הגרושה) של בניו/בנותיו (ובמקרים מסויימים אף של אחָיו-מאביו) – [[ירושה|בירושתה]]; מבין שאר פסקיו של רבי יצחק בן אליקים, הפסק הנ"ל הוא היחיד שהשפיע – דידקטית – על איזשהו חלק ממבנה קודקס-ההלכה המקובל בעם ישראל, שכן כשהגיעו שלוש התשובות הנ"ל לידיו של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רשב"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, הוא טרח – לא רק לצטטן {{מקור|(בשו"ת שלו שם)}} – אלא אף לכתוב כנגדן פסק '''הפוך''' {{מקור|(שם סי' לא, ושם ח"א סי' תשכו)}}, שהובא במגיד משנה {{מקור|(נחלות א יג)}}, שדבריו צוטטו ב[[בית יוסף]] {{מקור|(ח"מ רעו ד"ה אין)}} והתקבלו אפוא קונצנזואלית להלכה. תשובה רביעית קצרה של רבי יצחק בן אליקים – אשר הובאה בשו"ת רשב"א {{מקור|(ח"א סי' שפו)}}, מכשירה ליוחסין את משפחת דוד ועזריאל בני רבי משה, ואוסרת ב[[חרם]] ושמתא – כל הוצאת לעז על משפחה זו. פרט לתשובות הנ"ל, הוא כתב לפחות עוד ארבע תשובות (השניה שבהן משיבה לחמש שאלות שונות של אותו שואל), אשר (הוכנסו לכת"י של קובץ גדול יותר המכיל גם תשובות של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי מאיר מרוטנבורג|</ins>מהר"ם מרוטנבורג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ושל חבריו-תלמידיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם ליקוטים מספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]]</ins>, ואשר) התפרסמו לראשונה – בראשית שבט התשע"ב – בספרו של פרופסור שמחה עמנואל: "תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" {{מקור|(סי' תמ-תמב וסי' תמג פיסקה ג, עמ': 841-849, 851-852)}}. בתשובה הראשונה מהארבע הללו {{מקור|(סי' תמ שם)}}, פסק כי מסוֹר [=מלשין] חייב ב[[דינא דגרמי]]. בתשובה השניה {{מקור|(סי' תמא שם)}}, פסק (על חמש שאלותיו של השואל) כי: א. אשה שאמרה לבעלה [[טומאה|טמאה]] אני לך כל ימי חיי – ואח"כ [[טבילה|טבלה]] ואמרה שהיא טהורה – נאמנת; ב. הקונה זכות מהקהל - רשאי לזכותה לאחר; ג. אדם שבידיו הופקדו נכסי מי שמסרב לקיים בהם את פסק ביה"ד אודותיהם – חייב על פשיעתו בהם; ד. התובע יכול לכוף את הנתבע לדון בבית הוועד; ה. רק בני העיר – ולא הגבאי – רשאים לשנות (לדבר מצוה אחר) את יעוד ה[[צדקה]] שניתנה ע"י מי שייעד אותה לנערים יתומים. בתשובה השלישית {{מקור|(סי' תמב שם)}}, פסק כי זכאות המצרן (על פי דין [[בר מצרא]]) אינה חלה על קרקע שרק מושכנה (ולא נמכרה) לשכנו של המצרן. בתשובה הרביעית {{מקור|(סי' תמג שם פיסקה ג)}}, פסק כי בי"ד הבקי בשומא – רשאי לחלק נכס שבו שותפים גדולים וקטנים, כשלא שייך בו דין [[גוד או אגוד]] – ויגרם הפסד אם הנכס לא יחולק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות ביוגרפיים מסופקים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות ביוגרפיים מסופקים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*מהר"ם מרוטנבורג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הזכיר בשו"ת שלו</del>: שלוש פעמים – <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את </del>מו' ה"ר (וכן: מהר"ר) אליקים הכהן, פעמיים – <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את </del>ר' אליקים בר' יוסף (חמיו של [[ראבי"ה]]), ופעם אחת – <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את </del>מר אליקים הלוי. מן הסתם שבכמה מהאיזכורים הנ"ל מדובר באותו אדם, ואין זה אפוא מן הנמנע שהוא-הוא אביו של רבי יצחק [בן אליקים] – המוזכר אף הוא (פעמיים) בשו"ת הנ"ל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו"ת </ins>מהר"ם מרוטנבורג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוזכרים</ins>: שלוש פעמים – מו' ה"ר (וכן: מהר"ר) אליקים הכהן, פעמיים – ר' אליקים בר' יוסף (חמיו של [[ראבי"ה]]), ופעם אחת – מר אליקים הלוי. מן הסתם שבכמה מהאיזכורים הנ"ל מדובר באותו אדם, ואין זה אפוא מן הנמנע שהוא-הוא אביו של רבי יצחק [בן אליקים] – המוזכר אף הוא (פעמיים) בשו"ת הנ"ל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בקטלוג-מחלקת-כתבי-היד שבספריה הלאומית שבירושלים מצויין כי – כתב היד שממנו נדפסו (בשנת התשע&quot;ב) ארבע תשובות של רבי יצחק בן אליקים (בן המאה ה-13) – הוא מהמאה ה-15, שממנה יש במחלקה זו עוד שלושה כתבי יד (בכת&quot;י אשכנזי) הראויים לציון: הראשון {{מקור|(מיקרופילם MSS-D 565)}} הוא &quot;עדות בית הדין על מינדל, אלמנת יצחק בן אליקים, שנשבעה לפניהם כדי לפרוע כתובתה&quot; (הרכב ביה&quot;ד: יצחק בן אביעזרי זלה&quot;ה, משה בן יהושע שלי&quot;ט, שלמה בן יחזקאל שלי&quot;ט); על שני כתבי היד הנוספים {{מקור|(מיקרופילם F 16437, ומיקרופילם F 30744)}} חותם מי שרכש אותם: יצחק בר אליקים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בקטלוג-מחלקת-כתבי-היד שבספריה הלאומית שבירושלים מצויין כי – כתב היד שממנו נדפסו (בשנת התשע&quot;ב) ארבע תשובות של רבי יצחק בן אליקים (בן המאה ה-13) – הוא מהמאה ה-15, שממנה יש במחלקה זו עוד שלושה כתבי יד (בכת&quot;י אשכנזי) הראויים לציון: הראשון {{מקור|(מיקרופילם MSS-D 565)}} הוא &quot;עדות בית הדין על מינדל, אלמנת יצחק בן אליקים, שנשבעה לפניהם כדי לפרוע כתובתה&quot; (הרכב ביה&quot;ד: יצחק בן אביעזרי זלה&quot;ה, משה בן יהושע שלי&quot;ט, שלמה בן יחזקאל שלי&quot;ט); על שני כתבי היד הנוספים {{מקור|(מיקרופילם F 16437, ומיקרופילם F 30744)}} חותם מי שרכש אותם: יצחק בר אליקים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-55076:rev-55113:php=table --> </table>

אלי כהן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D&diff=55076&oldid=prev 2012-02-05T13:23:55Z

<p><span class="autocomment">מקורות הלימוד שלו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:23, 5 בפברואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות הלימוד שלו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות הלימוד שלו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתשובותיו הוא מביא – לא רק מה[[תלמוד]] ומדברי רבו [[רבי מאיר מרוטנבורג]] – אלא גם מדברי: [[רש"י]], [[רשב"ם]], [[ר"י]], ספר [[ראבי"ה|אביאסף]], ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], ואף מחידושי ה[[רשב"א]] לתלמוד. כמו כן הוא מביא מדברי "רבינו יעקב בן רבינו יצחק סגן לויה" (הוא רבנו יעבץ - המוזכר תדיר ע"י ראשוני אשכנז {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקןר</del>|כמבואר בבית יוסף או"ח סי' תקנט ד"ה ומ"ש מעשה}}), ומדברי "רבי חזקיה בפסקיו".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתשובותיו הוא מביא – לא רק מה[[תלמוד]] ומדברי רבו [[רבי מאיר מרוטנבורג]] – אלא גם מדברי: [[רש"י]], [[רשב"ם]], [[ר"י]], ספר [[ראבי"ה|אביאסף]], ספר [[רבי יצחק בן משה מוינה|אור זרוע]], ואף מחידושי ה[[רשב"א]] לתלמוד. כמו כן הוא מביא מדברי "רבינו יעקב בן רבינו יצחק סגן לויה" (הוא רבנו יעבץ - המוזכר תדיר ע"י ראשוני אשכנז {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</ins>|כמבואר בבית יוסף או"ח סי' תקנט ד"ה ומ"ש מעשה}}), ומדברי "רבי חזקיה בפסקיו".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסקיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסקיו==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-55075:rev-55076:php=table --> </table>

אלי כהן